{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "5",
  "torah": "66",
  "title": "Section 66",
  "hebrewTitle": "ערלה ה",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/5/66",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/5/66/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וכו' שלש שנים יהי' לכם ערלים וכו' ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קודש הילולים לה' ובשנה החמישית וכו':",
      "en": "And the general principle: one must guard the zikaron [memory/remembrance] very much — that is, l'adbaka machashavta b'alma d'asei [to attach one's thought to the World to Come] etc. And in order to guard the zikaron , one must guard oneself from falling into the aspect of ra ayin [the evil eye/stinginess/jealousy] , which is the death of the nefesh , which is the aspect of shikchah [forgetfulness] etc. And one must also guard the eye from the power of the medameh [the imaginative faculty] . And even one who is not of evil eye must guard himself from this etc."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ התו' להמשיך שלום בסי' י\"ד ע,ש כל התור.ה ומבואר שם שאין אדם זוכה לתורה כ\"א ע\"י שפלות וכו' שישבר גאותו מד' בחי' שפלות כי צריך אדם להקטין א\"ע לפני גדולים ממנו ולפני בני אדם כערכו ולפני קטנים ממנו ולפעמים שהוא בעצמו קטן שבקטנים וצריך להקטין א\"ע כנגד מדריגת עצמו ידמה בעיניו שהוא למטה ממדריגתו בבחי' שבו איש תחתיו וכו' ע\"ש:",
      "en": "And the power of the medameh comes through the sin of lashon hara [evil speech] . For the power of the medameh is the power of animality — that is, animalistic desires etc. And this power of the medameh was created on erev Shabbos at twilight ( bein hashmashos ), before the day became sanctified etc. And therefore it rests upon those who study halachos etc. And therefore, when they innovate in the Torah, their innovation is pleasant and accepted — for their innovations are drawn from the power of the medameh etc. However, the evil outweighs the good, and therefore their innovations cause harm to livelihood ( parnasah ) etc."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב וזה בחי' שלש שני ערלה ונטע רבעי. כי איתא ששלש שני ערלה הם כנגד הג' קליפות הטמאות לגמרי ונטע רבעי הוא כנגד בחי' נוגה שהוא מעורב טוב ורע. ואלו הד' קליפות צריך כל אדם לבטלם ולשברם כי זה עיקר הנסיון ובחירה של האדם לעמוד כנגד כל המדות רעות הנמשכין מאלו הד' קליפות הקודמין לפרי ועי\"ז יזכה לפרי. וכלל כל המדות רעות כלולים בגאות שהוא ע\"ז שהוא ההיפך מהתורה שעיקרה ענוה בחי' אין כי כלל כל התורההוא לבטל עצמו בתכלית הביטול עד שיהי' ניכלל בא\"ס וגאות הוא ההיפך מזה. כי גאות כלול מכל הד' קליפות הנ\"ל שצריכין לשברם ע\"י ד' בחי' שפלות הנ\"ל דהיינו להיות שפל וקטן כנגד גדולים ובינונים וקטנים שהם ג' בחי' ועוד צריך להקטיןולבטל את עצמו עד שיהי' שפל בעיניו למטה ממדריגת עצמו בבחי' שבו איש תחתיו כנ\"ל. ואלו הד' בחי' הם כנגד הד' קליפות הנ\"ל. כי מי שיש לו איזה גיאות למעלה ממדריגתו שרוצה להדמות עצמו לגדולים או לבינונים או אפילו לקטנים ובאמת הוא קטן מכולם כי הוא קטן שבקטנים. ומחמת גאותו הוא גדול בעיניו למעלה ממדריגתו. זהו בחי' ג' קליפות הטמאות לגמרי שהם ענן גדול ואש מתלקחת ורוח סערה שכולם בחי' גאות וגדלות רעש ומחלוקת שרוצה להתגאות בג' בחי' הגבוהים ממנו שהם בחי' גדולים ובינונים וקטנים וזהו בחי' עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס. שבאמת הוא קטן מכל הג' בחי' הנ\"ל והוא מתגאה בעיניו ומתדמה עצמו כנגדם. וע\"כ הוא בחי' ג' קליפות הטמאות לגמרי הנ\"ל. אבל מ ישמשבר אלו הג' בחי' גאוה הנ\"ל. רק ששעדיין אינו קטן ממדריגת עצמו זהו בחי' קליפות נוגהשהואמעורב טו\"ר. ולפעמים נכלל בטוב ולפעמים להיפך כי לפעמים מחמת שאינו קטן נגד מדריגת עצמו הוא נופל לגאות גמור למעלה ממדריגתו שזהו בחי' שנוגה נכלל ברע וכנ\"ל. ולפעמים מרגיש שפלותו עד שהוא קטן בעיניו למטה ממדריגתו ואז נכלל בטוב:",
      "en": "And to subdue the power of the medameh is through the aspect of yad [hand] — that is, the aspect of simchah [joy] , which is the aspect of musical instruments that are played with the hand. Through this, nevuah rests upon the nevi'im etc. For melody with musical instruments — this is the aspect of clarifying the good spirit, the spirit of nevuah , from the evil spirit, from the spirit of sadness etc.; see there all this well."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג וזה בחי' שלש שני ערלה ונטע רבעי. כי כשנוטעין אילן אסור לאכול מפירותיו עד שישבר ויבטל ממנו הקליפות הקודמין לפרי שהם הד' קליפות הנ\"ל שכלולים בגיאות כנ\"ל. כי האילן צריך בירור זה ביותר מחמת שתחילת חטא אדה\"ר הי' ע\"י האילן שהוא עץ הדעת טו\"ר. וכל חטאו הי' ע\"י גאות שהכניס בהם הנחש הקדמוני שאמר להם והייתם כאלקים שרצו להתגאות ולעלות ולהדמות עצמו לעליון. כי האילן בטבעו גדול וגבוה בקומתו מאד שזהו בחי' גאות וגבהות בחי' כי כגובה ארזים גבהו. וע\"כ צריך בירור גדול לבטל מפירותיו בחי' אחיזת הגאות שהוא בחי' כלל כל המדות רעות כנ\"ל. וע\"כ הזהירנו וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' שלא לאכל מפירותיו ג' שנים כדי לבטל ג' קליפות הטמאות לגמרי שהם בחי' ג' בח'י גאות הנ\"ל. ובשנה הרביעית צריך להעלות הפירות לירושלים כי ירושלים בחי' יראה שלם כמשרז\"ל. היינו בחי' שלימות היראה ששם עיקר השלימות שזה זוכין ע\"י ענוה כ\"ש שם בהתורה הנ\"ל. כי ירושלםי עיר מלוכה של ישראל שהוא מלכות דקדושה ועיקר הגדולה והמלכות דקדושה הוא בחי' ענוה ושפלות אמתי כ\"ש אדמו\"ר ז\"ל בהתורה באר חפרוה שרים (ל\"ת בסי' ע\"ב) בבחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וע\"כ ע\"י שמעלין הפירות לשם זוכין לבטל ולברר קליפות נוגה עד שיזכה לבחי' הרביעית של שפלות הנ\"ל דהיינו שיהי' שפל ועניו תחת מדריגתו שזה עיקר השפלות בחי' השפלות של משה רבינו ע\"ה שאמר ונחנו מה. וזה שכתוב בירושלים לעתיד וראמה וישבה תחתיה וכו' זה בחי' הנ\"ל בחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וזהו וראמה שכל מה שתגבה ותרום ותתנשא למעלהיותר וישבה תחתי'. כמו כן תשב תחתיה שתהי' בבחי' שבו איש תחתיו שכל היושבים שם יזכו לשפלות האמתי להקטין עצמם ממדריגת עצמם. וע\"כ הי' בירושלים מועט מחזיק את המרובה כי מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים. כל זה מחמת שפלות וביטול בחי' אין שעי\"ז הוא בחי' מועט מחזקית את המרובה. כי ענוה בחי' אין ואפס הוא בבחי' בלתי גבול ויכול להחזיק הכל. וע\"כ מחמת שירושלים הוא בבחי' ענוה ושפלות שזה עיקר קדושתה כי עיקר הקדושההוא ענוה ושפלות. ע\"כ לשם צריכין להעלות הפירות בשנה הרביעית כדי לברר הפירות מקליפה הד' הנ\"ל ולזכות לענוה אמתית בבחי' שבו איש תחתיו הנ\"ל:",
      "en": "And Avshalom , who had an evil eye — for his eye was evil toward the greatness of his father — therefore he blemished the zikaron as mentioned above; therefore he did not leave behind a male son ( ben zachar ). And therefore the Egyptians , who are the aspect of the medameh , the aspect of Par'oh etc. — therefore they decreed against the males specifically, which is the aspect of zikaron that is blemished through the power of the medameh , which is the aspect of Par'oh and Egypt. Therefore they decreed, \"Every son that is born, into the river you shall cast him\" (Exodus 1:22) etc. And Yosef subdues the medameh etc., in the aspect of \"And Yosef shall place his hand upon your eyes\" (Genesis 46:4) etc. See there all this well."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד וזהו ובשנה החמישית תאכלו את פריו. כי כשזוכין לבטל עצמו ולשבר גאותו בד' בחי' הנ\"ל שהוא בחי' שבירת וביטול הד' קלית הנ\"ל שבהם כלולים כל המדות רעות כידוע. אזי הוא זוכה להכלל בד' אותיות השם שהם שורש הד' יסודות ארמ\"ע שהם בחי' דצח,ם שסביבם הם הד' קליפות הנ\"ל שצריכין לשברם עד שיברר כל הד' יסודות עד שיהי' נכלל בד' אותיות השם ב\"ה ואז כשהוא קטן בעיניו למטה מד' בחי' הנ\"ל אזי הוא נכלל בבחי' קוצו של יו\"ד שהוא למעלה מהכל כידוע ששם אין שום אחיזת הרע כלל. ואז מותר לאכול הפירות בכל מקום כ\"ש ובשנה החמישית תאכלו את פריו שנה החמישית זהו כנגד בחי' קוצו של יו\"ד שהוא בחי' יסוד הפשוט בחי' צדיק יסוד עולם שהוא שורש וחיות של כל הד' יסודות. ואז יכולין לאכול הפירות בכל מקום כי כבר נתבטל הרע ע\"י שקיימו מצות ערלה ולא אכלו מהפירות ג' שנים ואח\"כ נטע רבעי שהעלו הפירות לירושלים. וזהו ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו. כי אז כשזוכין לבטל הגאות לגמרי ולבוא לתכלית הענוה אז נמשך עליו ברכה ותוספות שפע ורב טוב בבחי' מאן דהוא זעיר הוא רב. וזהו בחי' להוסיף לכם תבואתו. להוסיף זה בח'י יוסף בחי' צדיק יסוד עולם. שממנו כל ההשפעות והברכות כידוע בחי' ויוסף הוא השליט הוא המשביר לכל עם הארץ שכל עם הארץ שהם כל בני אדם שבעולם כולם יונקים חיותם ומקבלים השפעתם רק מהצדיק שהוא בחי' יוסף שהוא בח'י יסוד החמישי שהוא בבחי' קוצו של יו\"ד שהוא החיות הנעלם בכל הד' יסודות שאין זוכין לזה כ\"א ע\"י תכלית הענוה והשפלות בכל הד' בחינות כנ\"ל. והא בהא תליא כי כל אחד כפי מה שמבטל עצמו ומרגיש שפלותו באמת כמו כן הוא זוכה להתקרב להצדיק האמתי שכבר זכה לתכלית הענוה בכל הבחי' בבחי' מ\"ה לגמרי שזה עיקר מעלת וגדולת הצדיק האמתי כי ענוה גדגולה מכולם כשרז\"ל. וכן כל מה שמתקרב יותר להצדיק ונכלל בו כמ וכן הוא זוכה יותר לבחי' ענוה באמת שזה כל תקונו. כי עיקר התרחקות כל אדם מהש\"י ומצדיקי אמת ומהתורה שהם כל חיותו העיקר הוא מחמת גאות וכבוד שנמשך מבחי' ערלה הנ\"ל וצריך כל אדם להשתדל לבט לממנו כל הבחי' גאות כנ\"ל ואז יזכה לבחי' ובשנה החמשית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו וכו' וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of \"And you shall make them known to your sons and your sons' sons.\" The Torah warned us to teach our sons Torah. And the primary obligation is only to learn with the male son ( ben zachar ) alone — for with his daughter it is forbidden to learn, as our Sages of blessed memory said. Only with the male son is there an obligation to learn Torah with him. For the Torah is the aspect of the aforementioned zikaron — that is, l'adbaka machashavta b'alma d'asei , which is the essence of the Torah. For the entire purpose of the giving of the Torah and its mitzvos to us is only for this — that is, for the sake of the World to Come, so that we should merit and live and inherit the World to Come. For \"the reward of Torah and mitzvos in this world — there is none\" — only for the World to Come, which is a world that is entirely good and long."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה וזה בחי' קריעת ים סוף ע\"י מטה משה. כי כי פרעה בחי' גאות שאמר מי ה' וכו' לי יאורי ואני עשיתיני. וע\"כ הגאולה היתה ע\"י משה שהי' עניו מאד מכל האדם ואמר ונחנו מה בחי' תכלית השפלות בכל הבחינו תכנ\"ל. וע\"כ עיקר גמר הגאולה הי' קי\"ס שהפך ים ליבשה. כי עיקר הענוה הוא בבחי' עפר שישים עצמו כעפר והמים הם למעלה מהעפר שהם כנגד הצומח שהוא למעלה מהדומם. ושם מתחיל הגאות שהוא בחי' המון ורעש גלי הים שרועשין ומתנשאים עצמם כ\"ש ותרומם גליו שזהו בח'י גאות וכ\"ש אתה מושל בגאות הים בשוא גליו וכו'. אבל הש\"י שם חול גבול לים שהוא בחי' יסוד העפר שמשבר גאותם בכל פעם ואינם יכולים להתנשאות ולצאת מגבולם כ\"ש והמו גליו וכ'ו. וע\"כ אז ביציאת מצרים שרדף פרעה אחריהם שהוא בחי' גאות. ע\"כ הי' הנס ע\"י קי\"ס שהראה להם הש\"י ע\"י משה שיכול להפוך ים ליבשה שיהי' נעשה יבשה בחי' ארץ ועפר בחי' ענוה ממים רבים כאלה ששם אחיזת הגאות היינו שישראל שהם בבחי' ענוה כ\"ש כי אתם המעט מכל העמים כשדרז\"ל כי הם כלולים במשה שהי' ענו מאד. ע\"כ הים בריבוי מימיו והמון גליו בורח ונבקע מפניהם ונתהפך ליבשה וארץ בחי' שפלות. ופרעה וחילו שהם בבחי' גאות נטבעו בתוכו וישוב עמלם בראשם כי תמותת רשע רעה כי גאותם בעצמם הטביע אותם. וע\"כ התחיל השירה אשירה לה' כי גאה גאה וכמו שתרגם אונקלוס ארי אתגאי על גוותניא. כי עיקר קי\"ס הי' בחי' שבירת הגאות וכנ\"ל. וע\"כ סיים ה' ימלוך לעולם ועד בחי' מלכות דקדושה בחי' ה' מלך גאות לבש שהוא משבר ומבטל כל הגאות שבעולם כי מלכותו וגאותו ית' זהוא תכלית הענוה בבחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו וכנ\"ל:",
      "en": "It turns out that everyone who engages in Torah and mitzvos is attaching his thought to alma d'asei , which is the aspect of the aforementioned zikaron . And therefore the Torah warned us very much not to forget any of the words of the Torah, as it is written, \"Lest you forget the things that your eyes saw etc. the day you stood before Hashem your G-d at Chorev\" (Deuteronomy 4:9-10) . And as it is written, \"And you shall remember all the mitzvos of Hashem\" (Numbers 15:39) etc. For the primary thing is the zikaron , which is the aspect of l'adbaka machashavta b'alma d'asei — through which comes the primary fulfillment of the Torah and mitzvos . For when one guards the zikaron well and attaches his thought to alma d'asei and remembers well alma d'asei , he will certainly not be drawn after the desires of his heart. And he will certainly engage only in Torah and mitzvos all his days."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ו ו זה בחי' חמשה עשר בשבט שהוא ר\"ה לאילנות לענין דיני ערלה ונטע רבעי. כי י\"ב חדשי השנה הם כנגד י\"ב שבטי יה. ונקראים בשם שבטים כי הם בחי' שבטים וענפים היוצאים מהאילן הקדוש שהוא בחי' יעקב שהוא גופא דאילנא כי כל נשמתין מאילנא רברבא נפקין. ואלו הי\"ב שבטים כלולים בד' מחנות השכינה שהם בחי' ד' דגלים. וכנגדם הם ד' תקופות השנה וכל אלו הד' בחי' יוצאים מד' אותות השם שמשם נמשכין הד' מוחין ומשם הד' יסודות שהם בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין וכנגדם בקליפה הם בחי' ד' קליפות שהם בחי' ג' קליפות הטמאות ונוגה שהם בחי' שלש שני עלרה ונטע רבעי כנ\"ל. וכמו שבקדושה יש בחי' תלת גוונין דעינא ובת עעין ועיקר הוא נקודת הב\"ע שמשם כל ההסתכלות והידיעה בעיני השכל ע\"י התלת גוונין המאירין לשם כמו כן להיפך את זה לעומת זהגם בקליפה עיקר אחיזת כל הקליפות ע\"י בחי' נוגה שהוא כנגד בחי' בת עין שמשם כל יניקתם כידוע ובכלד' תקופות השנה צריכים לברר הטוב מהרע ולשבר הד' קליפות הנ\"ל שהם כנגדם. והנה הד' תקופות הם מתחילין מניסן. נמצא שתקופת טבת היא התקופה הרביעית שהוא כנגד בחי' בת עין הנ\"ל. ששם עיקר הבירור כנ\"ל והתקופה היא ג' חדשים שהם טבת שבט אדם נמצא שט\"ו בשטב הוא נקודה אמצעית התקופה. שזהו בחי' נקודת הבת עין וע\"כ אז היא ר\"ה לאילנות. ששם עיקר הבירור מהגיאות שכולל כל המדות רעות כנ\"ל. כי עיקר הבירור בבחי' נקודת בת עין הנ\"ל שהם בחי' המדריגה הד' של שפלות הנ\"ל שהוא שיהי' בבחי' מה ואז נכלל בבת עין דקדושה שהיא בחי' הנקודה האמתיות דקדושה שדרך שם נכלל במקום שנכלל למעלה למעלה כי עיקר העלי' והכלליות למעלה למעלה באור הא\"ס הוא ע\"י ענוה ושפלות והעיקר כשמגיע לבחי' שפלות הד' הנ\"ל שהוא תכלית הענוה בחי' שפלות של משה רבינו שהוא בחי' הצדיק האמת וכנ\"ל. שזה זוכין על ידי שהעלו הפנירות לירושלים ששם תכלית הענוה כנ\"ל כי שם הביהמ\"ק ששם נקודת האבן שתי' שמשם יוצא גידין לכל הארצות כשפרש\"י על פסוק ונטעתי בהם עץ כל פרי ע\"ש. כי נקודת האבן שתי' הוא בחי' תכלית הענוה והשפלות הוא בחי' עפר ועיקר קדושת העפר הוא בא\"י וירושלים והעיקר בביהמ\"ק בנקודת האבן שתי' ששם שער השמים כי א\"אל עלות לשמים שהוא למעלה מעלה. כ\"א על ידי ענוה ושפלות כי בגשמיות בודאי א\"א לעלות למעלה אפילו פרסה אחת מכ\"ש לשמים אבל ע\"י ענוה ושפלות שהוא בחי' אין יכול לעלות לשמים ולמעלה מעלה וזהו בחי' והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כשהוא מוצב ארצה בבחי' ענוה ושפלות שהוא בחי' ארץ ועפר ממש אז דייקא וראשו מגיע השמימה שיכול לעלות למעלה מעלה וכנ\"ל. וזהו בחי' ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטים וכו'. כי עיקר עליית שבטי יה היא בירושלים דייקא ששם יכולים לעלות לירושלים של מעלה מחמת ששם זוכין לבחי' שפלות אמתי הנ\"ל:",
      "en": "And therefore one must learn Torah with the male son specifically. For the male son is the aspect of zikaron as mentioned above — for Avshalom did not leave a male son because of this: because he blemished the zikaron . It turns out that a male son is the aspect of zikaron . Therefore his father must learn Torah with him — for the Torah is the aspect of the aforementioned zikaron . And his father must introduce and make known the Torah, which is the aspect of zikaron — the aspect of l'adbaka machashavta b'alma d'asei — to make this known to his male son, who is also the aspect of zikaron , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ז וזה בחי' פדיון פירות נטע רבעי בכסף שיכולין לפדותם בכסף ולהעלות הכסף לירושלים כדין מעשר שני שנאמר בו ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וכו' כשדרז\"ל מפסוק קודש הילולים לה. כי עיקר שבירת הגאות הוא בכסף וממון שהוא עשירות שהוא בחי' מלכות כי עיקר הממשלה והגדולה הוא אצל העשיר כי הכל צריכין אליו וע\"כ הוא צריך ליזהר ביותר מגאות וע\"כ הזהירה התורה על הגאות אצל רבוי עשירות דייקא כ\"ש השמר לך וכו' וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבהו רם לבבך וכו' וזכרת את ה' אלקיך וכו' כי עיקר הגאות וההתנשאות הוא בענין הממון והחפצים של אדם וכנראה בחוש שמקטן ועד גדול רובם אובדים עולמם ע\"י תאות ממון והעיקר ע\"י הגאות והכבוד ע\"י שכל אחד רוצה להתנהג למעלה ממה שיש לו. הקטנים והנמוכים הם חפצים במלבושי כבוד שהם גבוהים ממנו הרבה לפי פרנסתו והבינונים חפצים עוד בגדים יקירים יותר ושאר חפצים וכלי הבית נאים והעשירים רודפים אחר כלי כסף ותשכיטין וכו' שהם דברים שאין להם שיעור כי יש דבריםהרבה מרבים הבל וכל מה שיש לו ממון וחפצים יותר מתרומם לבו יותר עד שמתגאה בעשרו כאלו כל העולם והחפצים וכו' הכל מגיע לו עד שהרבה אובדים שני עולמות עי\"ז כידוע כל זה וע\"כ הזהירה התורה על המלך שלא ירבה לו כסף וזהב לבלתי רום לבבו מאחיו. כי עיקר אחיזת הגאות ביותר הוא בממון כנ\"ל כי עיקר ביטול הגאות הוא ע\"י הצדיק שזוכה לבחי' מה באמת דהיינו בחי' הד' הנ\"ל שהוא בחי' שבו איש תחתיו שהוא שפל ועניו למטה ממדריגתו כנ\"ל. כי כל זמן שאינו מגיע למדריגה זאת להחזיק עצמו למטה ממדריגתו הקטנה אע\"פ שכבר שיבר הגדלות בג' בחינות הקודמים ואינו יוצא ממקומו כנ\"ל עדיין יכול להיו תחוזר וניעור הגאות בקרבו כי עיקר יניקת הג' קליפות הטמאות שהם בחי' ג' מדריגות של גאול הגמור הוא מבחי' נוגה שהוא בחי' הד' כידוע וע\"כ כל זמן שלא שיבר הבחי' הד' הנ\"ל להיות שפל למטה ממדריגתו עדיין יכול להיות הגאות חוזר וניעור ח\"ו וע\"כ באמת עיקר שבירת הגאות שהוא כלל הכל הוא ע\"י הצדיק האמת שכבר זכה לבחי' ביטול בתכלית באמת בכל הד' בחי' הנ\"ל ובאמת האבהא תליא כי כל אחד כי מה שמשתדל לבטל עצמו ולהרגיש שפלותו ופחיתותו וירצה לחוס על נפשו להנצל ועוצם ריחוקו מהש\"י והתורה וכו' כמו כן זוכה לקרב עצמו לצדיק האמ תכי בודאי מי שמרגיש שפלותו ופחיתותו וירצה לחוס על נפשו להנצל ממיתה עולמית ומייסורי עולם ולזכות לחיים נצחיים בודאי לא יסתכל על שום מניעה שרובם ככולם מחמת כבוד שמתיירא שילעיגו עליו ויבזוהו וכו'. ואפי' שארי מיני מניעות מאשתו וחותנו ואביו וכו' כולם מתבטלים לגמרי אצל מיש משרגיש מעט משפלותו ופחיתותו ורואה ומבין בעצמו אופן מעמדו ומצבו בזה העולם ולהיכן נתעה במעשיו וכו'. ובודאי ישתדל בכל כחו לקרב עצמו למי שיוכל לעסוק ברפואתו ועי\"ז יתקרב אל האמת דהיינו לצדיק האמת וכל מה שמתקרב יותר להצדיק האמת כמו כן מרגיש שפלותו יותר יכי עיקר ביטול הגאות הוא ע\"י הצדיק שזכה לבחי' מה באמת כנ\"ל. וכ,ש במ\"א (בהתורה ואלה המשפטים לקו\"א סי' י' וכו'). נמצא שעיקר ביטול הגאות הוא כשזוכין לבחי' הד' הנ\"ל שהוא בחי' בת עין שהוא בחי' בירור קליפת נוגה כנ\"ל וע\"כ עיקר ביטול הגאות הוא בממון כי ממון ועשירות הוא בבחי' בת עין הנ\"ל שכלולה מכל הגוונין. כי מון ועשירות בחי' מלכות שהוא בחי' בת עין דכל גונין אתחזיין בה כידוע וע\"כ הכסף יענה את הכל שכל החפצים וכל מניי סחורות וכל הדברים שבעולם יכולין לקנות ע\"י הכסף כי הכסף והממון הוא בבחי' בת עין שכלול מכל הגוונין כי כל החפצים שבעולם נמשכין מהגוונין עילאין שהם בחי' המדות וכולם כלולים בבת עין שהוא בחי' עישרות ומלכות וע\"כ שם בהממון עיקר הנסיון של הגאות והכבוד שכולל כל המדות כי הוא בבחי' בת עין שהוא כנגד בחי' נוגה ששם עיקר הנסיון והבחירה וכנ\"ל וע\"כ יכולין להחליף הפירות של נטע רבעי על הכספ דייקא ולהוליך הכסף לירושלים כי קדושת הפירות נחלך על הכסף כי שם בכסף כל החליפיטן והקנינים שבעולם מחמת שהכסף כלול מהכל כי הוא בבחי' בת עין כנ\"ל:",
      "en": "And therefore, even though this obligation is incumbent upon every single Jew — to teach Torah to students, even those who are not his sons, as our Sages of blessed memory said, and as is explained there in the Shulchan Aruch — even so, upon his father the obligation rests most to make known the Torah to his son and his grandson, as it is written, \"And you shall make them known to your sons and your sons' sons.\" For upon his father the obligation rests to clarify and purify the da'as of his son — to bring him out from the power of the medameh and to bring him to the zikaron of kedushah that one merits through the subduing of the medameh , as mentioned above. For this obligation of birur hamedameh — through which one merits the aforementioned zikaron — this obligation rests upon his father most of all."
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "כי עיקר הגאות בבחי' עינים כ\"ש רום עינים ומי שמשבר כל הד' בחי' גאות הנ\"ל ומבטל עצמו בתכלית הביטול זוכה להסתכל בעיניו למעלה למעלה לחזות בנועם ה' כי א\"א לעלות מדרגאל דרגא ולהסתכל למעלה כ\"א ע\"י תכלית הביטול וכנ\"ל והעיקר כשזוכה לקדושת בחי' הבת עין בשלימות שמשם עיקר ההסתכלות דהיינו ע\"י שמשבר הגאות בכל הד' בחי' הנ\"ל וכנ\"ל:",
      "en": "And for this reason a person is greatly warned to sanctify himself at the time of marital relations — to subdue the power of the medameh , which is the animalistic desires, and to clarify the good spirit from the broken spirit, from the spirit of sadness. For the tikun habris [rectification of the covenant] is the aspect of ruach [spirit] , as Rabbeinu of blessed memory wrote elsewhere, in the aspect of \"and the spirit of no man rose up anymore\" (Joshua 2:11) — which is the aspect of Yosef who guarded the bris , about whom it is said, \"a man in whom is the spirit of G-d\" (Genesis 41:38) ."
    }
  ]
}