Segment 2
אות א לא תלבש שענטז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך וכו':
And this matter can be alluded to based on what is explained in the Torah "V'yitein oz l'malko" (Torah 78); see there what is explained there regarding the immensity of the greatness of holy speech ( dibur dikedushah ), which is the primary vitality. And this is the aspect of: "Were it not for the wings of the lungs ( kanfei re'ah ) that fan upon the heart, the heart would burn the entire body." It is explained there that sometimes the heart burns for Hashem, blessed be He, exceedingly — but it is beyond measure, to the point that it could burn the entire body. But through speech of Torah and tefilah , this heat is cooled so that it should not be beyond measure. And similarly the reverse: sometimes, G-d forbid, a person burns toward the desires of this world so much that it too could burn the entire body, G-d forbid. But through speech of Torah and tefilah , this fire too is cooled.
Segment 3
ע"פ מ"ש אדמו"ר ז"ל ע"פ ואורח צדיקם כאור נוגה וכו' (בסי' קל"ג) ע"ש והכל כי אור הצדיק והתורה גדול מאד אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים כנגד העולם ומהראוי הי' שלא תוכל העולם להעלים ולהסתיר אור הגדול הזה מאחר שהעולם קטן מאד מאד כנגד האור הגדול הזה. אך מחמת שהעולם עומד בסמוך לפני העינים עי"ז העולם חוצץ וסותם בפני העינים מלראות אור הגדול של התורה והצדיקים אבל מי שהואחכם מעט ומטה עיניו קצת מן העולם תיכף יוכל להאיר לו אור הנפלא של התורה והצדיקיםויראה שכל העולם כאפס ואין כנגד אור הנפלא הזה כי אין כח בהעולם הקטן הזה לחצוץ בפני האור הגדול והנורא הזה כ"א מחמת שעומד בסמוך לפני העינים כנ"ל:
And this is the aspect of "Were it not for the wings of the lungs that fan upon the heart" etc. For the wings of the lungs are the Torah , and they fan upon the heart to save it from both aforementioned conflagrations. And the wings of the lungs — which are the words of Torah and tefilah , called "wings" (as is explained elsewhere) — this is the aspect of the wings of the great bird in the aforementioned story. And as is explained in the Tikunim regarding the aforementioned matter, where it says "were it not for the wings of the lungs that fan upon the heart, the heart would burn the entire body" — and it brings on this the verse: "And the keruvim spread their wings over the kapores " (Exodus 25:20) — " kaparta — this is the heart" ; see there.
Segment 5
אות ב וזה בחי' איסור שעטנז שאסור ללבוש צמר ופשתים יחדיו. וכ"א בפ"ע שרי ללבוש רק צמר ופשתים ביחד אסור כי הלבושין הם דברים גבוהים ויקרים מאד כמובן בספרים בפרט בדברי אדמו"ר ז"ל. כי כל האורות הגבוהים העליונים א"א לקבל כ"א דרך כמה לבושין שהם עיקר תיקון העולמות כידוע ויש כמה וכמה בחי' בלבושין כי יש לבושין ולבושין על לבושין וכו' וכו'. כי גם האורות העליונים הם בחי' לבושין כנגד האור הגבוה מהם וכן לעילא ולעיאל עד א"ס. כי עיקר עצם האור הוא אור הא"ס דלית מחשבה תפיסא בי' כלל כ"א ע"י שברחמיו צמצם א"ע ולהביש א"ע בכמה תיקונים ולבושין ולבושין על לבושין כדי שנוכל כולנו לידע ממנו יתב'. ועל כן אפילו הנשמות הקדושות שהם עצם האור בערכינו הם ג,כ בחי' לבושין לגבי האורות הגבוהים מהם כ"ש לבושין תקינת להון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו'. וכל הלבושין שהם תיקון העולמות כולם נתתקנין ונמשכין רק ע"י הצדיקים האמתיים שהם עיקר קיום ויסוד כל העולמות שזה כל עסקם ועבודתם לתקן לבושין דמלכא להמשיך תיקונים להלביש האור העליון בכמה צמצומים ולבושין באופן שנזכה כולנו לקבל האורות העליוני םכדי שנדע ונאמין בו יתב' כי זהכל עבודתם להכניס בעולם ידיעת אמתת אלקותו ית' למען דעת כל עמי הארץ כיה' הוא האלקים אין עוד שזה א"א כ"א ע"י שממשיכין האור העליון ומלבישין אותו בכמה לבושין כנ"ל:
It turns out that the wings of the lungs that hover over the heart — which are the aspect of the words of Torah and tefilah , as mentioned above — are the aspect of the wings of the keruvim , which are birds ( tziporim ). That is, the aspect of the wings of the great bird in the aforementioned story — that spreads its wings over the Heart and saves it from the burning and pursuit of the sun. And then the Heart has respite from both weaknesses, as is understood there in the aforementioned story. For both aforementioned weaknesses depend on each other: because the sun — which represents the desires of this world — pursues the Heart and burns it, therefore also the crying out and longing that the Heart cries and longs for the Spring is beyond measure and is considered a weakness. But when the bird comes and spreads its wings and saves it from the sun — that is, from the desires of time — then the second weakness is also nullified. For then the Heart does not cry and long except in measure and in graduated fashion.
Segment 7
אות ג וזה בחי' בגדי צמר ופשתים שהם עיקר כלל הלבושין כי כל מקום שנאמר בהתורה בגד סתם אינו אלא צמר ופשתים כדתנא דבי ר' ישמעאל כי לבושי צמר זה בחי' אור הצדיק שממשיך אותו דרך לבושין כדי לגלות רחמנותו וטובו ית' בעולם שזהו בחי' צמר ששורשו נמשך מבחי' תיקוני דיקנא כידוע בחי' מן המצ"ר קראתי אותיות צמ"ר כמבואר בכתבים היני וכי הצדיקים כל עסקם לקרב כל עולם אפילו הרחוקים מא דלקרב כולם להש"י כי זה עיקר גדולתו וכבודו ית' וכל כחם לקרב רחוקים מאד הוא ע"י שהם זוכים להכיר גודל טובו ורחמיו ית' על הכל והם ממשיכים דרכי רחמיו וטובו ית' לכל ומודייעם לכל שיש לכולם תקוה להתקרב אליו ית' כי עדיין רחמיו וטובו עליהם כי חסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם וזה בחי'תליסר ת"ד שהם בחי' י"ג מדות של רחמים כידוע. וזה בחי' צמר שהם בחי' ת"ד כנ"ל היינו שהצדיקים ממשכיין אור הגבוה מאד שהוא בחי' י"ג מדות של רחמים שבהם כלול כל דרכי רחמיו וטובו לעולם על הכל ומעוצם השגתם הם יודעין להלביש זה האור הנפלא והנורא מאד בבחי' לבושין כדי להכניס הדעת גם בהרחקוים מאד כדי לקרב כולם להש"י כנ"ל. ואלו הלבושין הם בחי' לבושי צמר שנמשכין משם כנ"ל. וזה בחי'לשון של זהורית שהי' מלבין העוונות ביוה"כ. כ"ש אם יהיו חטאיכם וכו' ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו כשרז"ל. כי צמר נמשך מאור העליון הנ"ל שממשיכין הצדיקים ששם כולו רחמים. וכל העונות נתהפכין שם לזכיות כנ"ל. וזה בחי' כבשים ללבושיך שהוא בחי' סודות התורה אורות עליונים שממשיכין אותם ע"י הלבושין בבחי' צמר כבשים. וכשדרז"ל (חגיגה י"ג) דברי םשהם כבשונו של עולם יהי' תחת לבושיך בבחי' ולמכסה עתיק וכו' כשדרז"ל (פסחים קי"ט) ומי שזוכה להתקרב לצדיים כאלו שיש להם זה הכח הנ"ל בודאי יזכה לכל טוב לנצח אשרי לו. ואפי' אם קלקל מאד מאד אעפ"כ הלכ יתתקן בודאי ע"י צדיקים האלו שיש להם כח לתקן כל מיני קלקולים וחטאים ועונות ופשעים שבעולם. כי הצדיקים יכולים לכפר עונות כ"ש ואיש חכם יכפרנה. כמובא בדברי אדמו"ר ז"ל כ"פ. כי הם ממשכים אורות עליונים כאלה דרך לבושין נפלאים כאלה שעי"ז נתתקן הכל וכנ"ל. אבלגם אור הצדיק הזה א"א לקבל בעצמו. כי אע"פ שהוא מכסה ומלביש אורו הגדול בכמה לבושין נפלאים כנ"ל. אעפ"כ עדיין אין העולם כדאי לקבל אורו. ומחמת זה נמצאים מונעים ומעכבים ומסכים המבדילין מלקבל אור הצדיק הזה. והם כל עסקי העוה"ז והמחלות שהם מונעים מלהתקרב להצדיק. כ"א מי שמתגבר לשבר כל המניעות והמעכבים. וזה טובה גדולה. כי אם לא הי' אלו המסכים והמניעות לא הי' העולם יכול לסבול אורו כלל כנ"ל. אבל עתה שהעולם הזה חוצץ ומפסיק מלהתקרב להצדייק האמת. אזי מי שזוכה לשבר המניעות ולהתקרב אליו נעשהעי"זלבושין וכלים ועי"ז דייקא יכול לקבל אורו הגדול. כמובא במ"א שעי"ז שבירת המניעות נעשים כלים ולבושים לקבל האור. וכל מי שמשבר מניעות רבות ביותר יש לו כלים ולבושין רבים יותר לקבל האור. ומי שאינו מתגבר לשבר המניעות של העוה"ז אזי העוה"ז עומד בפני עיניו וחוצץ מלראות אור הצדיק. וגם זה טובה. כי עי"ז אין הכל רואין אור הצדיק. כי בודאי מי שאינו כדאי דהיינו שלא שבר מניעות העוה"ז בודאי אין צריך לראות אור הצדיק. כי הי' מסמא עיניו. כי ריבוי האור אין יכולין לקבל. וכ"ש רבינו ז"ל (בסי' קי"ד) על פסוק המכסה שמים בעבים וכו' שהוא טובה להצדיק מה שחולקין עליו וכו'. וכן על פסוק צופה רשע לצדיק וכו' (בסי' ר"ח) כי מעט המחלוקת היאטובה שלא יתפרסם יותר מהצורך וכו' ע"ש. כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים וכו'. כי אלו המתקרבין להצדיק טובה לפניהם מה שהי' להם מניעות מזההעולם. כי דייקא עי"ז הי' יכולים לקבל אור הצדיק. ואלו שאין מתגברין לשבר המניעות ואין יכולין לקבל אורו כי העולם חוצץ בפניהם גם זה לטובה כדי שלא יתפרסם הצדיק יותר מדאי. נמצא כי דרכי ה' ישרים כיהכל לטובה רק שהפושעים נכשלים בעצמן. כי לעצמן מגיע מכשול שאינם זוכין להתקרב להצדיק אבל העולם הוא טוב כנ"ל. ובאמת גם בהרחוקים יש חילוקים רבים כי יש שאינו יכול לקבל אור הצדיק מחמת שאינו מתגבר לשבר המניעות אבל אעפ"כ אינו חולק עליו. אבל יש שמחמת גשמיות העולם שעומד בפניהם הם חולקים על הצדיק. וגם זהבחי' צדיקים ילכו ופושעים יכשלו כי אלו החולקים הם בחי' פושעים יכשלו כי רק הם נכשלים ע"י חציצית העוה"ז שהתגבר כנגדם כ"כ עד שנכשלו לגמרי וחלקו עליו. אבל אלו שאינם חולקים עכ"פ נחשבים צדיקים נגדם והם בחי' צדיקים ילכו. כי אצלם טובה מה שנעלם מהם אור הצדיק. כי מאחר שאינם זוכים לשבר המניעות ואין להם כלים לקבל האור אין צריכין לידע ממנו. כי יכול להיות שאם יראו אור הצדיק יסמא את עיניהם מריבוי האור. והיו נעשים מתנגדים וחולקים לגמרי:
And this is what is written there: that also then, when the Heart has respite, also then it gazes and looks and beholds the Spring and longs for it etc.; see there. That is: even at the time of the Heart's respite, it also longs for the Spring — only that then the longing is in graduated fashion and in measure, because it has respite from the pursuit of the sun, which represents the desires of this world, as mentioned above.
Segment 9
אות ד וזה בחי' בגדי צמר ובגדי פשתים. כי בגדי צמר זה בחי' אור הצדיק. דהיינו מה שהצדיק ממשיך אור גדול בעולם ממקום שממשיך דרך לבושין נפלאים שזהו בחי' בגדי צמר כנ"ל. שהם נמשכין מבחי' ת"ד שזהו בחי' אור הצדיק כנ"ל. ובגדי פשתים זה בחי' הארץ המפסקת מלראות אור הצדיק שהם בחי' כלל כל המניעות והמסכים והמפסיקים והמעכבים מלהתקרב ומלראות אור הצדיק שזהו בחי' פשתים שהוא בחי' דינים וגבורות. כ"ש והאיש גבריאל לבוש בדים. ומבחי' דינים וגבורות משם נמשכין כל המונעים והמעכבים שבאים מחמת גשמיות הארץ וכל אשר עליה. כיכל הגשמיות נמשכין מבחי' דינים שהם בחי' צמצומים שדמשם כל הגשמיות שמהם כל המעכבים והמונעים. אבל באמת גם זה צריכין מאד כי הכל לטובה כנ"ל. וע"כ אסור לחבר צמר ופשתים יחד בהמלבושים. כיכל זמן שהפשתים שהוא בחי' הגשמיות מהעכב וכו' הוא רחוק מהצמר שהוא בחי' אור הצדיק. אינו יכול להסתיר ולהעלים אור הצדיק כ"כ אבל כשמקרבים ומחברים הפשתים להצמר. אזי עומד הגשמיות בפני העינים ומעכב ביותר מלראות אור הצדיק עד שנתעלם ממנו לגמרי ח"ו וכמבואר לעיל. שעיקר העלמת אור הצדיק הוא מחמת שגשמיות העועה"ז עומד בפני העינים בסמוך וחוצץ מלראות אור הצדיק וכו' כנ"ל. ועל כן צריכין להרחיק הפשתים מהצמר בהמלבושים כדי שלא יתפשטו המונעים שהם בחי' פשתים בפני אור הצדיק שהוא אור העינים שמשם בחי' צמר כנ"ל. כי עיקר אור העינים נמשך מאור הצדיק שהוא עיקר האור המאיר בכל העולמות. וממנו מקבלין העינים וכל בעלי האור להאיר. וכמובן במ"א בהתורה בראשית לעיני כל ישראל (בלק"ת סי' ס"ז) שעיקר אור העינים הוא מהצדיק וכו' ע"ש וע"כ נקראים הצדיקים עיני העדה. כי הם עיקר אור העינים כנ"ל. ועיקר האור הוא הדעת. כ"ש כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך. וכ"ש ותפקחנה עיני שניהם ופרש"י ע"ש החכמה נאמר. ועיקר אור העינים והדעת לא ניתן באדם כ"א שיראה ויסתכל בעיניו ובדעתו להש"י ולהצדיקים ובהתורה ומות שמהם נמשך עיקר אור העינים והדעת שלו. כדי שיוכל לראות אורם הנפלא כ"ש עיניך לנוכח יביטו וכו'. אבל הש"י נתן בחירהלאדם ועיקר הבחירה תלוי בעינים כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' ודרז"ל העין רואה והלב חומד. כי גם חמדת הלב הוא בחי' עינים. דהיינו עיני הדעת והמחשבה שבלב שרואה הדבר בלבו וחומד אותו ח"ו. ובשביל הבחירה העמיד הש"י לפני העינים גשמיות העולם שהם כל עסקי העוה"ז. ואז יש בחירה להאדם אם רוצה מטה עיניו מגשמיות העוה"ז ואז רואה בעיניו אור הגדול והנפלא והנערב של הצדיקים והתורה שמהם כל האור כנ"ל. אבל אם אינו רוצה להטות עיניו ודעתו ומחשבתו מגשיות העו"ז. אזי גשמיות העוה"ז עומד בפני עיניו וחוצץ בפניו מלראות אור הגדול של הצדיק והתורה כנ"ל. וזה בחי' איסור שעטנז שלא לחבר בהמלבושים צמר ופשתים יחד שלא יתפשט גשמיות העולם שהם כלל כל המונעים שהם בחי' פשתן כנ"ל. שלא יתפשטו בפני אור העינים ח"ו. שנמשכין מאור הצדיק שממשיך בעולם שהוא בחי' צמר כנ"ל:
And behold, it is explained that the entire primary sustaining of the Heart of the World is through the Spring — at which it gazes and beholds and longs. And this is the sustaining of the entire world — for there is no sustaining without a heart, as is explained there. And the entire sustaining of the Heart and the Spring in the world — all is through the K'vad Peh , who gathers all the chasadim shel emes , from which time comes into being. Through which the Ish Emes gives a day to the Heart, and the Heart to the Spring — through which the Spring and the Heart can exist in the world. And then there is sustaining for the Heart through the crying out and longing and gazing toward the Spring, and similarly the Spring toward the Heart — through which they are bound together and vitality is drawn from the Spring to the Heart, and it has sustaining. And through this the entire world is sustained.
Segment 11
אות ה וע"כ בציצית ובגדי כהונה מותר כלאים. כי מגודל קדושת אלו הגדים של ציצית ובגדי כהונה. אין כח להפשתים להסתיר ולהעלים אור הצדיק. אדרבא הפשתים נזדכך בזיכוך גדול עד שנעשים ממנו דייקא כלים נפלאים לקבל על ידם אור הגדול של הצדיק וכמבואר לעיל שמי שזוכה איז המניעות הם טובה גדולה לפניו. כי דייקא עי"זיש לו כלים לקבל האור הנפלא שלא הי' אפשר לקבלו בלא זה כנ"ל. כי ציצית הם בחי' אור הצדיק שהוא עיקר אור העינים בחי' וראיתם אותו וזכרתם וכו'. כי ציצית לשון ראיה והסתכלות בחי' צציץ מן החרכים. וזה שאומרים קודם עטיפת ציצית י"י אלקי גדלת מאדוכו' עוטה אור כשלמה. כי עיקר אור העליון שהוא אור הש"י והצדיקים והתורה נמשך ע"י לבושין דייקא. בחי' עוטה אור כשלמה שזהו בחי' מצות ציצית שהיא מצוה ראשונה שמקיימין באור היום. כי ציצית תלויים בבגדים והם תיקון כל הבגדים. היינ ושהם מתקנין ומזככין את הבגדים ולהבושין שלא יעלימו את האור. אדרבא ע"י הלבושין דייקא יקבלו את האור בהדרגה ובמדה כראוי וכנ"ל:
And all this is the aspect of what was explained above: that through tzedakah — which is the aspect of chasadim shel emes , through which time comes into being — through this one can bind the heart to the nekudah , which is the aspect of the binding of the Heart to the Spring, as mentioned above. For from the aforementioned aspect explained in the aforementioned story — regarding the crying out of the Heart to the Spring — from there is drawn all hisbodedus and conversations between oneself and one's Creator and the cries etc. that the children of Israel cry from the heart to Hashem, blessed be He. For everything is from there — for the Heart in the aforementioned story is the root of the hearts of all Israel , and the Spring in the aforementioned story is the root of all the nekudos of all Israel , both collective and individual.
Segment 12
וכן איתא במדרש שעיקר האור של שבעת ימי בראשית נמשך מבחי' לבושיו ית'. כמובא במ"ר ששאל ר"ש בן יהוצדק את ר' שמואל בר נחמני מהיכן נבראת האורה. א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבריק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמר לו בלחישה א"ל מקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה וכו' היינו כנ"ל שעיקר האור נמשך ע"י בחי' לבושין כנ"ל:
And just as the aforementioned Heart has no vitality except from the Spring — at which it gazes constantly and longs for it and cries out to it constantly, through which vitality is drawn to it from the Spring, as is understood there in the aforementioned story — so too individually, the heart of every single Jew: its primary vitality and sustaining is through the longing and crying out to the nekudah whose root is from the aforementioned Spring. And this is the aspect of all hisbodedus and conversation and crying out between oneself and one's Creator.
Segment 13
וזה שאנו אומרים קודם עטיפת ציצית י"י אלקי גדלת מאד היינ וכי אתה י"י גדלת מאד ומעוצם גדולתך לא הי' לנו כח לסבול אורך הגדול והנורא מאד אך ברחמיך הרבים צמצמת והלבשת האור כדי שנוכל לקבלו. וזהו הוד והדר לבשת שהלבשת בלבושין וכסויים את הוד והדרת אור העליון כדי שנוכל לקבלו כנ"ל. וברחמיך הנפלאים אתה ממשיך האור בהדרגה ובמדה כפי ערך הלבושין כדי לשא יהי' האור גדול ומרובה מכח הלבושין והכלים שגורם שבירה ח"ו כידוע. וזהו עוטה אור כשלמה כשלמה דייקא היינו כפי השלמה שהוא הלבוש כן הוא ממשיך האור. וזהו נוטה שמים כיריעה שמים הוא בחי' אור הצדיק שנקרא שמים ע"ש שזוכה ליראה ואהבה בשלימות שנקראים שמים אש ומים כמובא במ"א. וזהו נוטה שמים כיריעה היינו ג"כ כנ"ל. שהוא נוטה וממשיך אור הצדיק בעולם כיריעה היינו כמ והיריעה שהוא בחי' מחיצות המפסיקות שעל ידם עיקר הכלים לקבל אור הצדיק וכפי היריעות והמחיצות שהם בחי' לבושין כן הוא נוטה ומותח אור הצדיק שנקרא שמים כנ"ל:
And this is the great greatness of tzedakah : through tzedakah , which is the aspect of chasadim shel emes — through this, time comes into being, together with all the songs and riddles, which are the holy and wondrous words of the K'vad Peh . Through all this is the primary sustaining and vitality of the Heart, which receives from the Spring, as mentioned above. For since all time comes into being through tzedakah and chesed , therefore through it one can bind oneself to the nekudah that is drawn from the Spring — that pertains to one's heart at that particular time specifically, as mentioned above.
Segment 14
ובזה תלוי עיקר הבחירהשל האדם כי צדיק ה' בכל דרכיו. וכל ארחות ה' חסד ואמת וברא הכל בחכמה באופן שיהי' להאדם בחירה שמי שרוצה יכול ע"י אלו המחיצות והמסכים לקבל על ידם דייקא אור הצדיק בבחי' לבושין וכנ"ל. אבל אם אינו רוצה אזי המחיצות חוצצים בפני עיני ואינו רואה כל לאור הצדיק וכנ"ל. וגם זה לטובה וכנ"ל: (הלכה ה' נכללת בה' ערלה הלכה ב' או' ח')
Halacha 5 is in Hilchos Shevuos 2.