Section 84
חלה
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/84

Segment 2
HE:
אות כו וזה בחי' חלה שצריכין ליתן לכהן. כי כבר מבואר שישראל צריכין לקדש אכילתם כדי שיוכלו לקבל הארת הרצון בשעת האכילה שבשיל זה צריכין ליתן כל מתנות כהונה מכל מה שאוכלין כ"ש לעיל בתחילת הדרוש הז. וזה בחי' חלה לכהן כי אע"פ שכבר נתנו מהתבואה תרומות ומעשרות בעת הגורן. עדיין צריכין ליתן חלה לכהן בעת שנותנין מים בהקמח ומתחילין לגלגל העיסה לעשות ממנה לחם כי עיקר הרצון הוא בשעת האכילה ביותר כמבואר שם בהתורה הנ"ל שבשעת האכילה דייקא מקבלין הארת הרצו. וע"כ כשעוסקין לעשות לחם מהקמח שזה עיקר האכילה אז צריכין ביותר לקדש הלחם כדי שנוכל לקבל על ידו הארת הרצון. וע"כ נותנין חלה כשמתחילין לעשות לחם שהוא סמוך להאכילה ביתר. כי אז סמוך ביותר להארת הרצון. וע"כ אז צריך לקדשה עוד הפעם ע"י שנותנין חלה להכהן שכלול מהדעת של בן ותלמיד שעי"ז מאיר הארת הרצון בשעת האכילה וכנ"ל. וע,כ חלה לשון תוחלת וקווי שהוא בחי' רצון וגעגועים בחי' טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'. וכתיב ואני תמיד איחל וכ"ש כי חלה לטוב וכו'. כי התוחלת והתקוה הוא בחי' רצון שמייחלים ומקווים שימלא הש"י רצונינו הטובים להתקרב אליו ולתורתו הק'. ועש"ז נקרא חלה כי עי"ז שנותנין לכהן החלה זוכין להארת הרצון שהוא בחי' תוחלת ותקוה כנ"ל:

EN:
For one needs to fall toward s'mol only to form ( l'tzayer ) the shefa there — for there the upper shefa , which has no form, is formed into the aspect of wealth and livelihood. But afterwards one must immediately return to yamin and include s'mol in yamin , in order to be able to draw the wealth and livelihood to the world. For the primary livelihood is through yamin , which is the aspect of chesed , as it is written, "He gives bread to all flesh, for His kindness is forever" (Tehillim 136:25) .

Segment 4
HE:
אות כז וע"כ מצות חלה תקנו רז"ל גם בזמן הזה בחוץ לארץ כי רק זה נשאר לנו בגלותינו הארוך המר שרצונינו וכוספינו ותקותינו ותוחלתינו חזקים עדיין לשוב אליו ית' ולארצו ולתורתו וכו' כי אע"פ שעובר עלינו מה שעובר בכלליות על כל ישראל ובפרטיות על כל אחד ואחד אשר כמעט אפס תקוה ח"ו. כי צרות מצרות שונות מתחדשות בכל עת בגוף ונפש וממון וכשרז"ל שאין יום שאין קללתו מרובה מחבירו וכו' ואין לנו שום חיות כ"א התקוה והתוחלת והרצון החזק שהוא בחי' הארת הרצון הנ"ל. כ"ש ואומר אבד נצחי וכו'. ואת אשיב אל לבי על כן אוחיל וכו' וזה בחי' השבעתי אתכם בנות ירושלים שהם האו"ה כשפראש"י שם מה תעירו חמה תעוררו את האהבה עד שתחפץ היינו שישראל אומרים לכל המונעים מן הקדושה שהם בחי' עכו"ם וסט"א מה תעירו ומה תעוררו את האהבה שביני למקום עד שתחפץ כי לא תועילו כלום בכל מיני הסתות ופתויים ומניעות וכו' שאתם מונעים אותנו מתורתו ועבודתו ית' כי אע"פ שנדמה לכם שפעלתם הרבה מאחר שבטלתם אותנו מכה קדושות בכלליות ובפרטיות כי החרבתם בית מקדשינו והגליתנו מארצינו ועדיין אתם מרקדים ומשתררים עלינו חנם בכמה מיני מניועת והסתות ומבטלים ישראל הרבה מתורה ותפלה וכו'. אעפ"כ לא תועילו כלום כי מה תעיר וומה תעוררו את האהבה כי לא תוכלו לקלקל את האהבה שבינינו למקום כשפרש"י שם עד שתתחפץ בעוד שתחפוץ כי עוד החפץ והרצון והכיסופין שלנו חזקים ותקיטפים מאד מאד אליו יתב' ומאחר שהרצון חזק בוודאילא תועילו כלל ברעש המניעות והבלבולים שלכם כי הרצון עולהעל הכל כ"ש בדברינו כ"פ עוצם מעלת הרצון עד אין סוף (וע' מזה בהלכות ערב ה' ג') וע"כ תקנו רז"ל גם עתה בזה"ז בחו"ל שלא תתבטל תורת חלה כי חלה בחי' הארת הרצון בשעת האכילה כנ"ל שזה נשאר לנו גם עתה בגלותינו הארוך כנ"ל. וזה בחי' ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם וכו' ואיתא בזוהר לכלתם חסר לשון כלה וכו' ע"ש. ובזה נוכל לפרש לענינינו כי כלה לשון רצןו וכיסופין כ"ש כלה שארי ולבבי וכו'. היינו שבעוצם גלותינו בארץ אויבינו מבטיח הש,י את ישראל ואומר ואף גם זאת וכו' לא מאסתים ולא געלתים לכלתם, לכלתם דייקא בשביל בחי' הכליון עינים והתקוה והרצון והכיסופין החזקים שיש להם לשוב אלי וכנ"ל. וזה אנו ממשיכין עלינו ע"י מצוות חלה כנ"ל שהוא בחי' גם זאת. כי שיעור עיסה לחלה הוא מ"ג ביצים וכומבא בדבריו ז"ל (בסימן נ"ה ליקו"א בהתו' אבא שאול וכו'). היינו ע"י מצוות חלה שהוא בחי' ג"ם זאת שעי"ז נתקדש הלחם שהוא עיקר האכילה עד שזוכין על ידו להארת הרצון כנ"ל עי"ז לא מאסתים וכו' לכלתם מחמת גודל הכליון עינים שיש להם לישועה האמתיות לשוב אליו ית' שהוא בחי' הארת הרצון וכנ"ל:

EN:
And this is what our Sages of blessed memory said: "Children, life, and livelihood — the matter does not depend on merit, but rather on mazal " (Mo'ed Katan 28a) . And it is brought in the holy Zohar: that is, on the upper mazal , which is the aspect of Atika [the Ancient One] — there the livelihood is dependent.

Segment 5
HE:
וע"כ דקדקה התורה במצוות חלה וכתבה והי' באכלכם מלחם הארת תרימו וכו' שהזכירה התורה האכילה בפירוש. להורות שיעקר מצוות חלה היא בשעת העסק לעשות לחם לאכילה שאז צריכין ביותר להמשיך הארת הרצון שמאיר בשעת האכילה ביותר בחי' והי' באכלכם דייקא וכנ"ל:

EN:
And seemingly this is difficult: is not the primary livelihood and sustenance from s'mol , the aspect of "in her left hand are riches and honor," as mentioned above? And how does it say here that livelihood is from the upper mazal , which is Atika — is there not any s'mol at all there? And as it is brought in the holy Zohar: "This Atika is entirely right ( kola yemina ); there is no left there and there is no wealth there." So how does it say here that livelihood and wealth are from there specifically?

Segment 7
HE:
אות כח וע"כ נסמכה פ' חלה לפ' מרגלים. כי פגם המרגלים הי' שעל ידם נחרב הביהמ"ק. שזהו בחי' פגם הארת בן ותלמיד כמבואר היטב בהתו' הנ"ל. וע"כ נסמך לזה פ' חלה שהוא בחי' הארת הרצון בשעת האכילה שזהו בחי' ההיפך מפגם הנ"ל כי משה רבינו ע"י תפילתו שהתפלל סלח נא וכו' שתיקון פגם המרגלים והמשיך בחי' הארת חנוכה חנוכת הביהמ"ק שהוא בחי' הארת הדעת של בן ותלמיד עי"ז נמשך הארת הרצון בשעת האכילה שהוא בחי' מצוות חלה וכנ"ל:

EN:
But the truth is: the primary root of the shefa of wealth and livelihood is only there, in the aspect of Atika , which is mazala . But there, at its root, it is not relevant to call it by the name of "wealth" — for there all is yamin and there the holy shefa is entirely one, with no form at all. And there, even the shefa of wealth is only Torah — a pure and sparkling light. And below, when the shefa is drawn down, then when the shefa is drawn to yamin and s'mol , then the shefa is formed in s'mol into wealth and livelihood. And because of this, the tzadik must fall toward the aspect of s'mol for the purpose of livelihood. But as soon as he falls toward s'mol , the sitra achra can intensify and they can take hold in him, G-d forbid, and then "this and this will not endure in his hand" — for "he is the one who incites, he is the accuser" etc. — for afterwards they themselves will rob the shefa from him and nothing will remain in his hand. In the aspect of "And you shall turn aside" etc. "and He will shut the heavens" etc. — the aspect of "What profit is there for a person in all his toil that he toils under the sun" (Ecclesiastes 1:3) , that is, in exchange for the Torah, as Rashi explained there — that is, when one does not engage lishmah , and one's intention in the Torah is for one's own benefit; "as he came so shall he go, and nothing shall he carry away in his toil, and what profit is there to him who toils for the wind." For the toil that one toiled in Torah shelo lishmah — not only did he not merit the crown of Torah, he also did not merit livelihood, and all his days are anger and pain. For the livelihood remains with them, G-d forbid, and nothing shall he carry away in his toil, as mentioned above.

Segment 8
HE:
וע"כ נסמך שם מיד אחר פ' מחנות ונסכים כי מנחות ונסכים הם בחי' ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וכו' המבואר שם בתורה הנ"ל לענין הארת הרצון בשעת האכילה ע"י הכהן בחי' בחי' והוא כהן וכו' כ"ש שם. ואיתא בדרז"ל על פסוק זה ומלכי צדק וכו' הוציא לחם ויין שרמז לו על המנחות והנסכים. נמצא שמנחות ונסכים הם בחי' הארת הרצון בשעת האכילה. וע"כ נסמך אחר פ' המרגלים כי הוא תקון לחטא המרגים כנ"ל. כי כבר מבואר שכל קרבנות שבביהמ"ק הם בבחי' אכילה שעל ידם מאיר הארת הרצוןם. וע"כ צוותה התורה להביא עם כל קרבן מנחות ונסכים שהם לחם ויין שהם עיקר האכילה ששם עיקר הארת הרצון. כי לחם ויין הם עיקר אכילת ושתיית האדם וע"כ מרומז הארת הרצון בשעת האכילה בפסוק ולחם לבב אנוש יסעד ויין ישמח לבב וכו' כמובא שם בהתו' הנ"ל. כי לחם ויין הם עיקר האכילה ששם מאיר הארת הרצון שזהו בחי' לחם ויין שהוציא מלכי צדק נגד אברהם שזהו בחי' מנחות ונסכים. וע"כ נסמכו לפ' מרגלים ואח"כ מיד פ' חלה כי הכל א' וכנ"ל:

EN:
And if one engages in Torah only lishmah , without any error, even the most subtle — one too will not have livelihood, for the primary livelihood is from s'molah . And therefore in truth it is very difficult to obtain livelihood , in the aspect of "livelihood is as difficult as the splitting of the Sea of Reeds," as mentioned above.

Segment 10
HE:
אות כט וזה שהוציא מלכי צדק הלחם והיין לאברהם בעת ששב ממלחמת הד' מלכים כי אז ראה מלכי צדק עוצם גבורתו ותוקפו של אברהם שהוא איש חיל ביותר. וע"כ הוציא נגדו לחם ויין וכו' שמרמז על הארת הרצון בשעת האכילה כי צריכין להיות איש חיל וכ"ש שם וכנ"ל בפרט שאברהם הציל אז את לוט שכל המלחמה הזאת היתה בשביל זה מחמת שצפה שממנו ישתלשל לידת משיח כשרז"ל על פסוק מצאתי דוד עבדי וכו'. ועיקר המלוכה דקדושה יזכה דוד משיח שאצלו כל העוז והממשלה דקדושה ועל ידו עיקר הארת הרצון שזוכה כ"א מישראל בשעת האכילה כפי התחזקותו להיות איש חיל וכו' וכ"ל וע"כ אז דייקא הוציא כנגדו לחם ויין וכנ"ל:

EN:
And therefore it is impossible to obtain and draw holy livelihood for the world except when one is a tzadik so great that one can ascend to Atika Kadisha , which is the aspect of the upper mazal where is the root of all hashpa'os , as mentioned above. And there all is yemina and there is no distinction between yamin and s'mol . And this tzadik who merits this aspect — he can include s'mola in yamin . For even though he falls toward s'mol , he knows that in truth even the s'mol is yamin — for he knows the root of yamin and s'mol at their source, which is Atika , where all is one, all is yemina , and where is the primary root of hashpa'ah . And therefore this tzadik descends to s'mol only to form the shefa there into wealth, but afterwards he immediately returns from s'mol to yamin and includes s'mol in yamin , and draws Torah and livelihood to the world in great holiness — for he brings all the wealth out from s'mol to yamin . In the aspect of "and afterwards they shall come out with great possessions." And as it is written, "If you walk in My statutes — on condition that you be toilers in the Torah" ; "toilers" specifically, as mentioned above, to toil to clarify and drive away the hold of the klipos that have taken hold in the left from the engagement in Torah etc., as mentioned above. Then "I will give your rains in their season" — for the primary livelihood is through this, as mentioned above.

Segment 12
HE:
אות ל וע"כ לחם לשון מלחמה כ"ש לחם את לוחמי. כי עיקר התחזקות המלחמה של האדם בזה העולם הוא בענין הרצון בפרט עכשיו בתוקף הגלות כי הסט"א וכל הבאים מצדה מתגברי םמאד עד שקשה לעמוד כנגדם ולא נשאר לנו כ"א הרצון כנ"ל. שצריכין להתחזק בזה מאד מאד שלא יפול מן הרצון בשום אופן אף אם יעבור עליו מה כי הבע"ד מתגבר על האדם להפילו גם מהרצון. אבל ע"י הרבי האמת המאיר הארת בן ותלמיד לבלי לייאש א"ע בשום אופן כל מי שחזק בזה ואינו שלימזלנקי הוא זוכה להארת הרצון כנ"ל. שעי"ז עיקר התגברות המלחמה וכנ"ל (וע' במ"א בה' ברכת המזון הלכה ד') שעיקר העקשנות ברצון ע"ש:

EN:
And this is what was said at the splitting of the Sea of Reeds: "Why do you cry out to Me?" (Exodus 14:15) . And it is brought in the holy Zohar: "The matter depends on Atika ( b'Atika talya milsa )." That is: it is impossible to merit the splitting of the Sea of Reeds — that is, to pass through the sea of wisdom in peace and to draw livelihood, the aspect of "livelihood is difficult" etc. — and to be saved from the raging waters, which are the klipos and the ulterior motives — except through the aspect of Atika , which is entirely yemina . For through this, s'mol is included in yamin — through which one merits holy livelihood, which is the aspect of the splitting of the Sea of Reeds, as mentioned above.

Segment 14
HE:
אות לא וע"כ מצוות חלה כשנותנין מים בעיסה ומתחילין לגלגלה. כי מים נמשכין מבחי' זההים גדול ורחב ידים המבואר בהתורה הנ"ל שעי"ז עיקר הארת הרצון כ"ש בהתו' הנ"ל ע"ש. וע"כ מים בחי' רצון כ"ש וישפכו מים וכו' שפרש"י ששפכו לבם וכו' בחי' רצון וכ"ש ונהרו אליו כל הגוים שהוא גם כן לשון רצון וכנ"ל:

EN:
And this is the aspect of "And Moshe took the bones of Yosef with him" (Exodus 13:19) etc. For in every generation, the tzadik who engages in Torah must attach himself to the tzadik who revealed this Torah — which is the aspect of neshikin , the aspect of isdabkus rucha b'rucha . And this is the aspect of Moshe — who is the aspect of the tzadik of the generation — taking the bones of Yosef, who is the aspect of the upper tzadik , as mentioned above.

Segment 16
HE:
אות לב וע"כ חלה אין לה שיעור מדאורייתא כי הארת הרצןו הוא בבחי' אין שיעור כי הוא בחי' מה (כ"ש שם) שהוא בחי' בלי שיעור וע"כ ע"י הרצון והכיסופין דקדושה יכולין להתחזק תמיד כנ"ל. וזה נשאר קיים לעולם אפי' בתוקף הגלות בכלליו ובפרטיות כנ"ל. כי הוא בחי' בלי שיעור וכל אחד כפי מה שהוא יכול לילך עם זה תמיד בכל מה שעובר עליו כי אעפ"כ רצוני חזק אליו ית' כ"ש לעיל ע"פ מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ וכנ"ל:

EN:
And this is what our Sages of blessed memory said: "The wise-hearted takes mitzvos " (Proverbs 10:8) — that all of Israel were busy with the spoil, but Moshe was busy with the bones of Yosef. For Moshe busying himself with the bones of Yosef — this is the aspect of isdabkus rucha b'rucha , the binding of the lower tzadik who is in this world to the upper tzadik , who is the tzadik who has already departed, as mentioned above. And then Moshe also drew the shefa of livelihood through the aspect of s'molah , as mentioned above. And through this all of Israel were busy with the spoil — that is, they also merited the shefa of wealth through Moshe, as mentioned above.

Segment 18
HE:
אות לג כי איתא במדרש על פסוק וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו וכו' וז"ל לפי דרכינו למדנו שאין מחזיקין אלא למוחזקין ואין מזרזין אלא לזורזין. ולכאורה הוא פליאה כי א"כ מהיכן ההתחלה. אך כבר דברנו בזה במ"א שיש כמה דברים שהם תלויים זה בזה ואין יודעין מהיכן ההתחלה (כ"ש בסי' י"ט ליקוטי א')ובאמת הוא נפלאות תמים דעים והוא מסתרי נפלאות הבחירה שהוא הפלא הגדול שבכל פלאות הבורא ית"ש. וא"א להשיג זאת כי באמת אין יודעין מהיכן ההתחלה. אך באמת כל ההתחלה והסוף והאמצע והתכלית שלנו הכל הוא ע"י הצדיק האמת שבכל דור שהוא בחי' משה רבינו שהוא הרבי הראשון של כל ישראל וממנו ההתחלה ואצלו כל תכליתינו ותקותינו. כי "מה "שהי' "הוא שיהי' כשרז"ל וההתחלה של הצדיק האמת בחי' משה בעצמו א"א לנו להשיג כלל ואין לנו להרהר בזה כלל. איך אחר שכבר זכינו לקבלת התורה ממשה רבינו ולהמשיך דעתו הקדושה בכל דור ודור ע"י צדיקי אמת שבכל דור שהוא בחי' הדעת של בן ותלמיד הנ"ל. עי"ז הודות לאל יש לנו מהיכן להתחיל כי מנעורינו מגדלין אותנו בקדושת ישראל כי התינוק כשנולד מלין אותו ביום השמיני מיד. ואח"כ כשמתחיל לדבר מלחילין לדבר עמ ובלשון הקודש וללמדו תורה ותיכף מלבישין אותו בציצית וכו' ע"כ בודאי יש לנו במה להתחזק בעזה"י וע"כ דקדק אדמו"ר ז"ל בהתו' הנ"ל ואמר שע"י הדעת של בן ותלמיד כל מי שהוא איש חיל ואינו שלימזלניק יכול לקבל הארת הרצון בשעת האכילה כי צריך שיהי' חזק בעצמו ואז יחזקו אותו יותר עד שיזכה להארת הרצון כי הא בהא תליא כל מה שחזק יותר יכול לקבל הארת הרצון יותר וכל מה שהרצון מתפשט ומתגדל יותר הוא חזק ביותר וכו' וההתחלה א"א לידע. אך באמת עיקר ההתחלה שלנו הוא ממשה רבינו ע"ה ומצדיקי אמת שבכל דור וכנ"ל. כי אין מחזקין אלא למוחזקין וכו' ואעפ"כ צריך האדם להתחזק בעצמו הרבה ולא יהי' שלימזלניק. כי אעפ"כ יש לו בודאי בחירה בכל דור ובכל יום כפי האדם וכפי הזמן וכפי ההרפתקאות והמאורעות שעוברים עליו כי בהכרח שישאר לו בחירה כי לא נברא בזה העולם כ"א בשביל הבחירה. אך מי שחזק באמת יכול להתחזק ברצון כי הרצון חפשי לעולם. וזה א"א לסתור בשום אופן בשום מניעה שבעולם. כי אעפ"כ אני חפץ ומשתוקק ברצון חזק אל האמת לאמתו. וזה שאמר משה לישראל ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה וכו' והקשו רז"ל וכי יראה מלתא זוטרתא היא אין לגבי משה מילתא זוטרתי. והענין תמוה כי מה העוילו בתירוצם שתירצו לגבי משה מילתא זוטרתי. עדיין קשה על שאמר מ"ה ה' שואל מעמך וכו'. הלא יראה לאו מילתא זוטרתי היא אצלינו ומה יועיל לנו מה שאצלו היא מילתא זוטרתי הלא אצלינו לאו מילתא זוטרתי היא. אך בפסוק זה מרומז הארת הרצון שהוא בחי' מ"ה בחי' מ"ה ה' אלקיך שואל מעמך ועי"ז זוכין ליראה כ"ש בהתו' הנ"ל על פסוק זה ע"ש. וכבר כתבנו שהאר תהרצון שהוא בחי' יראה (כ"ש במ"א) יכול כל אדם לזכות בקל כי הרצון חפשי לעולם רק שצריך שיהי' חזק בחי' איש חיל וכו'. וזה תלוי בזה כיאי ןמחזקין כו' אך מהכין ההתחלה זה א"א להשיג. אך העיקר מה שא"א להשיג הוא שא"א להשיג מהיכן התחילו הצדיקי אמת שהם בחי' משה כנ"ל. אבל אנו כבר יש לנו יסוד חזק מהיכן להתחיל. מאחר שכבר יגע משה רבינו וכל הצדיקי אמת ביגיעות עצומות כאלה עד שהמשיכו הדעת הנ"ל שעי"ז כל ההתחזקות שעי"ז נמשך הארת הרצון וזה תלוי בזה וכו'. וע"כ כל מי שרוצה יכול להתחזק בקל ע"י הדעת הנ"ל שהאירו לנו כי מלא כל הארץ כבודו הקיצו ורננו שוכני עפר וכו' וכו'. ועי"ז זוכים להארת הרצון וכל מה שהרצון מתגד ליותר עי"ז מתחזק יותר כנ"ל ע"כ משה שפיר קאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך וכו' ועתה דייקא פי' אחר שכבר יגעתי אנכי ביגיעו תכאלה בשבילכם. כמו שדיבר הרבה בפרשיות הקודמים מתחלית אלה הדברים מעוצם היגיעות והתלאות שסבל בשבילם שהוציאם ממצרים ונתן להם את התורה באותות נוראות כאלה והאיר עליהם דעת קדוש כזה כ"ש אתה הראת לדעת וכו'. ואעפ"כ עד שהמלך במסיבו וכו' חטאו בעגל והתפלל עליהם עד שנתרצה להם הש"י וכו' וכו'. ומאחר שאנכי טרחתי ויגעתי בשבילכם כ"כ. ועתה ישראל ועתה דייקא. מאחר שכבר בעולם עתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה שהיא מילתא זוטרתי לגבי. ואם אצליכם אינה מילתא זוטרתי מצד גשמיותכם. אבל מאחר שאצלי היא מילתא זוטרתי ואני כבר התחלתי בשבילכם. כבר יש לכם יסוד חזק והתחלה טובה ותוכלו להתחזק על ידי. ומאחר שתהי' חזקים תזכו לרצון שהוא בחי' מ"ה בחי'יראה וע"כ בודאי היראה מלתא זוטרתי גם אצליכם מאחר שאצלי היא מילתא זוטרתי. כי על ידי תוכלו הכל לזכות ליראה שלימה ע"י הרצון שבאע"י התחזקות וכו' שתלויים זה בזה. כי כבר יש לכם יסוד חזק להתחיל מאחר שכבר זכיתי למה שזכיתי שא"א לכם להשיג כלל מהיכן הי' התחלתי. אבל אתם כבר יש לכם התחלה חזקה. וע"כ בקל תוכלו לזכות לכל טוב על ידי וכנ"ל:

EN:
For through Israel being purified in the exile of Egypt — which is the aspect of the tzadik falling into the mouth of the lamdan , which is a great intention from Hashem, blessed be He, as is explained there — and the tzadik raises the Shechinah from exile through this, and transforms the evil letter-combinations into halachos , as mentioned above. This is the aspect of the rising of Israel — which is Torah sheb'al peh — from the exile of Egypt, from the exile of speech — that is, from the exile in the mouth of the lamdan . And then, when the tzadik is purified there in his mouth and merits ascending from there in peace in the aspect of the exodus from Egypt, as mentioned above, then he also merits the shefa of wealth — the aspect of "and afterwards they shall come out with great possessions." For the tzadik sweetened the aspect of s'molah and merited clarifying and purifying the aspect of s'molah from the klipos that had taken hold in it, from which came the evil words of the misnagdim . He sweetened all of this and transformed the letter-combinations for good and sweetened the aspect of s'mol and it was included in yamin , through which livelihood is drawn, as mentioned above — the aspect of "and afterwards they shall come out with great possessions," as mentioned above.