# בכור בהמה טהורה ב
בכור בהמה טהורה ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/86
## Segment 2
אות א ענין קדושת בכור שצרייכן ליתנו לכהן. ע"פ המאמר ויהי מקץ המתחיל כי צריך לשמור את הזכרון וכו' ע"ש (סי' נ"ד). ועיקר הזכרון הוא לזכור תמדי בלעמא דאתי בחי' הגדלת הדעת שזהו בחי' תפילין וכו' ע"ש היטב. ובסוף המאמר מבואר שם שצריך לשמור המוח והזכרון מכח המדמה שהוא כח הבהמיות. וע"כ לשון הרע שהוא מוציא דבה הוא כסיל. הוא נופל מדעת ואהבה דקדושה לאהבת הבהמיות שהם אהבת המדומיות וכו'. ועיקר תיקונו ע"י בחי' יד בחי' שמחה שהוא מברר הרוח טובה מן הרוח רעה מבחי' עצבות רוח ע"י בחי' ניגון וכו' כי הכלי היא התאספות הרוח וכו'. וע"כ כשיש איזה נקב בכלי אינו יכול לנגן. כי אזי הוא בבחי' כל רוחו יוציא כסיל וכו' ואזי תצא רוחו יושב לאדמתו וכו' ע"ש היטב:
And through this they merited the revelation of Torah and livelihood. For certainly not every person merits both tables. For "livelihood is as difficult as the splitting of the Sea of Reeds," as mentioned above. And how can a person merit the splitting of the Sea of Reeds by his own power? Therefore we need only to rely on the true tzadikim of the generation, to believe in them — for they are the aspect of Moshe, since every tzadik of the generation is the aspect of Moshe. And through emunah alone one can merit Torah and livelihood — which is the aspect of the splitting of the Sea of Reeds. For the primary splitting of the Sea of Reeds for the collective of Israel was through emunah , as it is written, "Why do you cry out to Me? Speak to the children of Israel and let them travel" — as Rashi explained there: for the sea does not stand before them, for they are worthy — and the emunah that they believed in Me is sufficient to split the sea before them.
## Segment 4
אות ב וזה בחי' מצות בכור שצריכין ליתנו לכהן. כי הבכור הוא ראשית בחי' דעת שזה בחי' זכרון הנ"ל שהוא הגדלת הדעת כנ"ל בחי' תפילין כנ"ל. כי פ' ראשונה של תפילין היא קדושת בכור. וע"כ ישראל שהם מדבקים מחשבתם תמיד בעלמא דאתי כי זהעיקר עבודת ישראל לזכור תמיד בעלמא דאתי ע"כ הם נקראים בחי' בכור. כ"ש בני בכורי ישראל. כי בכור זה בחי' דעת בחי' תפילין בחי' זכרון הנ"ל שהוא לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי כנ"ל כי עלמא דאתי הוא בבחי' בכור שהוא ראשית כי עוה"ב קדם לעולם. נמצא שהבכור הוא בבחי' דעת וזכרון הנ"ל. וע"כ צריכין לשומרו מכח המדמה כח הבהמיות. כי צריכין לשומר את הזכרון והדעת הנ"ל מכח המדמה כנ"ל. וע"כ צרייכן ליתן את הבכור לכהן שהוא בחי' אהבה דקדושה בחי' וקמץ הכהן המבואר במאמר הנ"ל שהוא היפך אהבת המדומיות אהבת הבהמיות כמבואר שם היטב במאמר הנ"ל ע"ש. נמצא שע"י שנותנין הבכור לכהן. עי"ז שומריםן את הזכרון והדעת מכח המדמה מכח הבהמיות כי הכהן הוא בחי' אהבה דקדושה כנ"ל. וע"כ הכהן צריך להקריב הבכור לקרבן כי עיקר תיקון ובירור המדמה הוא ע"י בחי' קרבן שעל ידו מעלין ומבררין רוח האדם מן רוח הבהמה בבחי' אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה (ויקרא א') שזה בחי' ניגון שמתקן את המדמה על ידי שמברר הרוח טובה מן הרוח רעה היינו רוח האדם מן רוח הבהמה. וכמבואר בדברי רבינו זצוק"ל במ"א שבירור רוח האדם מרוח הבהמה בבחי' מי יודע רוח בני האדם העולה וכו' ורוח הבהמה וכו'. הוא ע"י בחי' ניגון ע"ש וע"כ בשעת הקרבת הקרבן היו הלווים מנגנים בשיר על הדוכן נמצא שהקרבן הוא בבחי' יד בחי' שמחה בחי' ניגון המבואר במאמר הנ"ל שעל ידו מבררין הרוח הטובה וכו' ומכניעין את המדמה כי המקרא ושמחתם בכל משלח ידכם המבואר במאמר הנ"ל הוא קאי על קרבנות שמביאין ברגל שהם עיקר השמחה כשרז"ל אין שמחה אלא בבשר שלמים כי הקרבנות הם בחי' שמחה בחי' ושמחתם בכל משלח ידכם בחי' ניגון שעל ידם מבררין הרוח טובה רוח האדם בחי' דעת מרוח הבהמה מכח הבהמיות כח המדמה ע"כ נותנין אותו לכהן שהוא אהבה דקדושה והוא מתקנו ע"י שמקריבו לקרבן שעי"ז נתברר ונתתקן כח המדמה בבחי' התיקון הנעשה ע"י ניגון כנ"ל וע"כ גם כל הקרבנות הם ע"י הכהן שהוא אהבה דקדושה כי כל הקרבנות באין בשביל זה לתקן כח המדמה כח הבהמיות לבררו ולתקנו להעלותו לבחי' אהבה דקדושה בחי' כהן וזה בחי' סמיכה ביד על הקרבנות. ביד דייקא. ששם פקדונות הרוחות. ועיקר הבירור ע"י היד בבחי' ונגן בידו וכו' ע"ש היטב במאמר הנ"ל ותבין כ"ז:
For through emunah in Hashem and in the true tzadik , one can merit Torah and livelihood from the upper mazal , even though one does not merit this through one's own power. Even so, the true tzadik can draw all these hashpa'os to him through the great emunah that Israel has in Hashem and in the true tzadikim — the aspect of "And they believed in Hashem and in Moshe His servant," as mentioned above. Amen and Amen.
## Segment 6
אות ג וע"כ כל אשר בו מום לא תקריבו כי המום הוא חסרון וכשיש חסרון ונקב בכלי אזי א"א לברר הרוח טובה מן הרוח רעה כי אזי הוא בבחי' כל רוחו יוציא כסיל בחי' תצא רוחו ישוב לאדמתו כי צריך שיהי' הכלי בשלימות ע"כ היטב היטב. וע"כ הבכור או שאר קרבן שצריכין ע"י שמקריבין אותו לברר הרוח טובה מן הרוח רעה. שזהו עיקר בחי' הקרבן ע"כ צריכין שיהי' שלם בלי שום מום וחסרון כדי שיוכלו לבררו שלא יהי' בבחי' כל רוחו יוציא כסיל שאל ישוב ויתגבר המדמה ח"ו בבחי' תצא רוחו ישוב לאדמתו כמבוארשם במאמר הנ"ל ע"ש היטב. וזהו מ"ש רבינו ז"ל שם שמוציא דבה הוא כסיל ונופל מאהבת קדושות לאהבת הבהמיות כי מוציא דבה הוא בעל מום כי כל הפוסל במומו פוסל וע"כ מאחר שהוא בעל מום אינו יכול לברר הרוח טובה וכו' בבחי' כל רוחו יוציא כסיל הנ"ל וע"כ מוציא דבה שהוא בעל מום הוא כסיל כנ"ל והבן גם זה המקרא כל רוחו יוציא כסיל ע"פ פשוטו נאמר על בעל לה"ר שמדבר הרבה ומגלה מום חבירו. ועי"ז נתגלה מומו. וע"כ הוא כסיל. כי הוא בבחי' כלי שבור ופגום שא"א לנגן עליו ואין יכולין לברר הטוב מן הרע ע"י כלי כזו כ"ש שם ע"ש:
And this is what our Sages of blessed memory said: "A person should always engage in Torah even shelo lishmah , for from shelo lishmah one comes to lishmah ." For it is necessarily required that there be some subtle p'niyah , the aspect of shelo lishmah , in order to draw livelihood to the world. But afterwards he immediately returns to lishmah , in the aspect of "shaveir me'hai l'hai," as mentioned above. And this is: "from shelo lishmah one comes to lishmah " — for afterwards one certainly returns immediately to lishmah , as mentioned above.
## Segment 8
אות ד וע"כ הבכור אסור בגיזה ועבודה. כי גיזה ועבודה הוא עובדין דחול בחי' עבדו תועבדו תזה בחי' עצבות רוח כמבואר במ"א ועיקר תיקון הבכור והקרבן הוא לברר הרוח טובה מעצבות רוח שהוא רוח נכאה רוח רעה כמבואר שם במאמר הנ"ל וכנ"ל. וע"כ הבכור והקרבן אסור בכל מיני עבדות שהם בחי' עצבות רוח לבחי' רוח טובה כדי להכיע המדמה להעלותו לבחי' אהבה קדושה בחי' כהן כנ"ל:
And therefore our Sages of blessed memory said: "One who learns Torah shelo lishmah — it would have been better for him had his afterbirth been turned over his face" [i.e. he should not have been born] . For certainly one who engages truly shelo lishmah — for the sake of being called "Rebbe," to glorify himself and be contentious — certainly it would have been better for him had he not been created. For he sees only the opposite meaning, the aspect of "transgressors stumble in them."
## Segment 9
גם הבכור הוא בבחינות זכרון הנ"ל שהוא לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי כנ"ל שהוא יום שכולו שבת וע"כ אסור בעובדין דחול:
It is only if the primary intention of his engagement in Torah is for the sake of Hashem, blessed be He, but ulterior motives of shelo lishmah come upon him — regarding this our Sages of blessed memory said: "A person should always engage in Torah even shelo lishmah , for from shelo lishmah one comes to lishmah ." For this one will certainly return from the aspect of shelo lishmah to the aspect of lishmah — through the power of the true tzadik , who is always leaping and jumping during his Torah, from the aspect of shelo lishmah to the aspect of lishmah , in the aspect of "shaveir me'hai l'hai," as mentioned above. And this is the aspect of "from shelo lishmah one comes to lishmah ," as mentioned above.
## Segment 11
אות ה וגם זהו בחי' חמשה שקלים כסף שפודין בהם בכור אדם כי אצל האדם בעצמו עיקר בירור ותיקון המדמה הוא ע"י שמתקן את הממון שלו וכמבואר בדברי רבינו ז"ל במאמר אשרי העם להמשיך השגחה (סי' י"ג) שתיקון הממון דהיינו מו"מ באמונה ושמח בחלקו הוא בחי' נגואנא דליווא בחי' שאו זמרה ותנו תוף שהוא בחי' משא ומתן ע"ש. וזה נעשה ע"י צדקה נמצא שתיקון הממון הוא בחי' ניגון וע"י ניגון נתברר המדמה כנ"ל. וע"כ הבכור שהוא בחי' הזכרון שצריכין שלומרו מכח המדמה כנ"ל. וע"כ צריכין ליתנו לכהן שהוא אהבה דקדושה היפך המדמה כנ"ל. ע"כ פדיונו ע"י ממון כיעל ידי שנותן ממנוו לכהן שזהו בחי'צדקה. עי"ז מתקן ממנוו ותיקון הממון זה בחי' ניגון כנ"ל וע"י הניגון נתברר המדמה וזוכין לאהבות קדושות שהם בחי' כהן וזה נעשה ע"י הממון שנותן לכהן דייקא כי עי"ז הממון הוא מברר הרוח טובה מן הרוח רעה מהעורב בתוך הממון. כי שם בממון מלובשיןכמה וכמה ניצוות קדושות וגם שם בממון עיקר אחיזת העצבות רוח שעיקר אחיזתו בממון בחי' בעצבון תאכלנה (בראשית ג') שהוא עצבות הממון והפרנסה וע"י שנותן ממונו לכהן שהוא אהבה דקדושה עי"ז נתתקן ונתברר הממון ואזי נתתקן המדמה כנ"ל. ועי"ז נפדה הבכור ונתתקן כי עיקר פדיון ותיקון הבכור. הוא ע"י תיקון המדמה כי הבכור שהוא בחינות זכרון צריכין לשומרו מכח המדמה כנ"ל:
Halacha 4 is in Hilchos Shevuos, Halacha 2, ois 33.
## Segment 12
וע"כ נותנין ה' שקלים כנגד ה' הדעת בחי' תיקון הדעת היפך המדמה כנ"ל. וזה ה' שקלים כסף כי מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא היינו תיקון הדעת ע"י בחי' כהן ימין. וזהו שקלים בחי' ניגון בחי' משקל השיר כי צריכין לנגן במשקל לעלות ולירד בנגינה כפי המשקל שזהו עיקר הבירור ע"ש והבן. וע"כ הבכור נוהג בזכרי םלבד בחי' זכרון הנ"ל שהוא בחי' בן זכר כמבואר שם ע"ש:
We take collateral for tzedakah even on Erev Shabbos .
## Segment 13
(שיטיך לעיל) תיקון הממון הוא בחי' ניגון כנ"ל בחי' יד הנ"ל. בחי' יגיע כפו. בחי' ושמחתם בכל משלח ידכם שפירושו כפי העשירות והממון אשר חננו ה' שמשם בא השמחה כשזוכה לבררו לותקנו על ידי הקרבנות שמביא ברגל מיגיע כפו והבן היטב:
For it is brought in the words of Rabbeinu — may his light shine — on the saying of our Sages of blessed memory: "One who gives a perutah to a poor person is blessed with six [blessings], and one who appeases him [with words] — with eleven." That tzedakah is deficient and does not have its completeness except through emunah ; see there. And Shabbos is the source of blessing and it is the aspect of emunah — it completes and illuminates the tzedakah; see there.