# בכור בהמה טהורה ג
בכור בהמה טהורה ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/87
## Segment 1
כל הבכור אשר יולד בבקרקך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז וכו':
And this is what our Sages of blessed memory hinted in their words: that we take collateral for tzedakah even on Erev Shabbos . For one must collect the tzedakah before Shabbos so that it will be completed and illuminated on Shabbos, as mentioned above. Also, the primary Shabbos itself comes through tzedakah. For "whoever toiled on Erev Shabbos eats on Shabbos." For the primary Shabbos comes after the six days of work ( ma'aseh ), as it is written, "Six days you shall work and do" etc. — that is, one who works and serves Hashem during the six days of work can receive the holiness of Shabbos, for "whoever toiled on Erev Shabbos" etc.
## Segment 3
אות א ע"פ המאמר קתעו ב' בליקוטי תניינא בסי' ה' ע"ש כל המאמר. והכל לכי העיקר הוא האמונה וצריך כ"א לחפש א"ע ולחזק א"ע באמונה שלימה תמיד ולזכות לאמונה צריכין לחתור ולמצוא המים שמשם גדילה האמונה דהיינו שצריכין לצעוק מעומק הלב בחי' ממעמקים קראתיך ה' בחי' צעק לבם אל ה' ועי"ז נתגלין עצות בחי' מים עמוקים עצה בלב איש ועי"ז גדילה האמונה וכו' וכו' וזהבחי' בריאת העולם ברישא חשוכא והדר נהורא וכו' ולדלות ולגלות המים הנ"ל. לזה צריכין איש תבונות ואיש תבוונת הוא כשמצחצח הנשמה ע"י שממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעי"ז ממשיך פרנסה שהיא בחי' והשביע בצחצחות נפשך וכו' וע"י שמעלין אמונה הנפולה עי"ז נעשין גרים.ומחמת שאילו הגרים נעשו מלקיטת נפילת האמונה ע"כ הם מזיקין לישראל וכו' כי הם מכניסין גאוה בישראל. ועי"ז נוטלין חרב הגאוה המנהיגים של שקר וכו' ועי"ז מתגבר ח"ו תאות ניאוף וכו' להנצל מזה הוא ע"י מגיני הדור שהם מגיינם עלינו ומצילין אותנו מתאות ניאוף כי הם מכניעין החותם דס"א שנעשה ע"י הגאוה שהוא בחי' החתים בשרו דהיינו שמכניעין ומבטלין תאות ניאוף ומעלין ומבררין מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שהוא בחי' תפילין בחי' שימני כחותם על לבך וכו' בחי' פתוחי חותם קודש לה' וכו' וכו' ע"ש כל זה היטב:
And the primary name of ma'aseh [action/work] in holiness is the aspect of tzedakah — in the aspect of "ma'aseh hatzedakah" [the work of righteousness] , as is brought in the ma'amar "Vay'hi heim mereikim sakeihem" at its end (Torah 17). And as I heard from the holy mouth of our master — may his light shine — and from the general sense of his holy words I would understand that the name asiyah [action] is tzedakah.
## Segment 5
אות ב וזה בחי' קדושת בכור בהמה טהורה שנתקדשו בעת יציאת מצרים שעי"ז נעשין תפילין כ"ש בפ' בא קדש לי כל בכור וכו'. וזאת הפרשה היא פרשה ראשונה של תפיין כי קדושת בכורים זה בחי' שמעלין ומבררין האמונה הקדושה ומעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה בחי' תפילין כי עיקר האמונההיא בבחי' בהמה כי עיקר שלימות האמונה שיסלק דעתו וחכמתו לגמרי וישים עצמו כבהמה ויאמין בהש"י ובצדיקים אמתיים האמונה הוא שיסלק דעתו לגמרי וישים שאין השכל מבין כי במה שמבינים בשכל אין שייך אמונה וכמבואר במקום אחר. ע"כ עיקר האמונההיא בבחי' ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך בחי' אדם ובהמה תושיע ה' ודרשו רבותינו ז"ל בני אדם שערומים בדעת כאדם הראשון ומשימים עצמן כבהמה. וכמ ושאמר שהע"ה שהי' חכם מכל אדם ואעפ"כ אמר כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם וכ"ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ע"כ מי שרוצה לזכות לחיי עולם לחיים נצחיים לחיים אמתיים צריך לסלק דעתו ושכלו וחכתו לגמרי ולסמוך רק על אמונה לבד. וזה עיקר החכמה הגדולה שבכל החכמות כמבואר בדברינו במ"א כי כשיהיה חזק באמונתו לבד ימים ושנים בלי שכל וחכמות וחקירות כלל במוחו אזי בוודאי יזכה ברכות הימי להשיג ולהבין השגות וחכמות אלקות אמתיות מה שא"א בשכל אנושי להשיג. ובלבד שלא יעמיד זאת לנסיון רק יתהלך בתמימותו ובפשטיות באמונה ישרה באמת. וע"כ עיקר האמונההיא בבחי' בהמה שישים עצמו כבהמה שאין לה שום דעת. אך צריכין לשמור עצמו מאד מאמונות כוזביות שלא יהי' פתי יאמין לכל דבר. וזה בחי' בהמות טהורות ובהמות טמאות שהזהירנו הש"י להבדיל בין הטמא ובין הטהור. כי האמונה היא בבחי' בהמה כנ"ל. אך אמונה ישרה דקדושה שהיא אמונת ישראל היא בחי' בהמות טהורות. ואמונות כוזביות הם בחי' בהמות טמאו תובשביל זה הי' אבות העולם רועי מקנה. ונקראים שבעה רועים רועים דייקא כי האבות הראשונים כל עבודתם הי' לגלות אמונה הקדושה בעולם. וע"כ אברהם אבינו ע"ה שהי' ראש למאמינים. והוא הראשון שהתחיל לגלות ולהמשיך האמונה הקדושה בעולם. ע"כ חפר בארות מים שזהו בח' שחפר וחתר וגילה עומקא דבירא שהוא בחי' אמונה הקדושה שעיקר גדילתה מעומקא דבירא. מבחי' המים הנ"ל. שהם בחי' מים עמוקי וכו' בחי' ממעמקים קראתיך ה' כנ"ל כי ע"י חפירת הבארות מים שחפר אברהם עי"ז גילה המים שמשם גדילה האמונה כנ"ל. וע"כ התגברו תמיד העכו"ם והס"א לסתום הבארות של אברהם כ"ש וכל הבארו תאשר חפרו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וכו'. ויצחק חזק וחפרן כ"ש וישב יצחק ויחפור את בארות המים וכו' וכן ביעקב כתיב ויגל את האבןמעל פי הבאר. וכן במשה כתיב וישב על הבאר כי כולם עסקו וטרחו בזה לגלות ולחתור הבאר מים חיים שהוא בחי' אמונה הקדושה שגדילתה משם מבחי' מים עמוקים וכו' כנ"ל. וע"כ מחמת שהאבות זכו להוציא ולגלות האמונה הקדושה שנקראת מים חיים כנ"ל. ע"כ כולם היו רועי בהמות כי היו עוסקים לרעות בהמות כי עי"ז היו מבררים ומזככים את האמונה. שהיאבבחי' בהמה העדר הדעת כנ"ל. כדי שתהי' האמונה ברורה לברר האמונה הקדושה מאמונות כוזביות מאמונות של שטות והבל. וע"כ נזדמן להם זווגם על הבאר כי אשה יראת ה' כנ"ל. וע"כ א"א שתתחבר אשה לבעלה כ"א ע"י טבילה במים כי בנות ישראל ששרשן מבחי' אמונה שנקראת אשה יראת ה' כנ"ל. צריכין לטבול במים כדי שתתגדל האמונה הקדושה שגדילתה משם מבחי' מים עמוקים ואז נטהרין בנות ישראל מדם נדות שהם זוהמת הנחש בחי' אמונות כוזביות וכפירות כי עיקר גידול האמונה הוא מבחי' באר מים חים שזהו בחי' טבילת מקוה מים של בנות ישראל שהם בחי' אמונה כנ"ל. וע"כ מקוה מים מטהר את ישראל מכל מני טומאות שבעולם כיכל מיני טומאות כולם נמשכין מכפירות ואמונות כוזביות שזה עיקר הטומאה והזוהמא בחי' זוהמת הנחש שהכניס כפירות בעולם. כי כל הטומאות באים ע"י היצה"ר שנקרא אל אחר כפירות. וע"כ ע"י המקוה מים שמשם גדילה האמונה כנ"ל. עי"ז זוכין לחזור ולהוציא ולגלות האמונההקדושה ועי"ז מבטלין כל הטומאות שהם בחי' כפירות ואמונות כוזביות ונטהרין מהם כ"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם כי מים טהורים הם בבחי' מי המקוה של ישראל שהם נמשכין מעומקא דבירא מבחי' באר מים חיים מבחי' מים עמוקים הנ"ל שעי"ז גדילה האמונה הקדושה. ואז כשזה קם זה נופל ונתבטלין כל הכפירות וכל האמונות כוזביות ונטהרין מכל טומאות הנמשכין מהם כנ"ל:
And therefore one who does tzedakah during the six days of work — afterwards Shabbos comes. For the primary Shabbos comes after the six days of work, as mentioned above, as it is written, "For six days Hashem made the heavens" etc. "and on the seventh day He rested." For the primary creation was through chesed , as it is written, "The world is built through kindness ( olam chesed yibaneh )" (Tehillim 89:3) . And therefore when one does tzedakah — through which one draws chesed , for "whoever has compassion on the creatures" etc. (as our Sages of blessed memory said, Shabbos 151b) — it turns out that one sustains the world, and it is as though one made the heavens and the earth. And therefore afterwards the holiness of Shabbos comes — for the primary Shabbos comes after the six days of work, as mentioned above.
## Segment 7
אות ג וזה בחי' קדושת בכור בהמה טהורה שצריכין ליתן הבכור בהמה טהורה לכהן כי צריכין לברר את האמונההקדושה. שהוא בחי' בהמה טהורה מבחי' החתים בשרו שנאחז בה בעת נפילתה לבררה משם ולהעלותה לבחי' חותם דקדושה כמבואר במאמר הנ"ל. וע"כ צריכין ליתן הבכור בהמה לכהן שהוא קדוש לאלקיו. כי עי"ז מבררין ההולדה הראשונה מבחי' החתים בשרו שנתאחז בכל ההולדות מחטא אדה"ר שפגם בזה כידוע. וע"כ צריכין לקדש ההולדה ראשונה דהיינו הבכור ליתנו לכהן שעי"ז מעלין אותו לבחי' חותם דקדושה. בחי' פיתוחי חותם קודש לה' שהוא הכהן שנקרא קדוש כ"ש קדוש הוא לאלקיו והוא מקרבי את הבכור על המזבח לקרבן ועי"ז מעלין ומבררין הבהמה שהוא בחי' אמונה מבחי' החתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם קודש לה'. והעיקר הוא הבכור שהוא הולדה הראשונה כי הכל הולך אחר ההתחלה. וכל זה זכו ישראל בעת יציאת מצרים שאז נצטוו תיכף על קדושת בכורות כ"ש שם קדש לי כל בכור וכו' כי עיקר יציאת מצרים היה שאז נתגלה האמונההקדושה לעין כל ע"י המופתים הנוראים שעשה אז הש,י. כדי לגלות אמונת אלקותו ית' כ"ש וידעתם כי אני ה' וכ"ש שם בכל מכה ומכה למען תדע כי לה' הארץ וכו'. וכיוצא בזה הרבה וע"כ אז נתקדשו בכורות שהי' בחי' בירור האמחונה להעלותה לבחי' חותם דקדושה כנ"ל. כי עיקר כל ההולדות הם ע"י בחי' אמונה שהוא בחי' אשה כנ"ל. כי הדעת והאמונה הם בחי' איש ואשה וכמו שבגשמיות א"א להדעת והשכל להוליד שום הולדה טובה לתיקון העולם כ"א ע"י האמונה דהיינו כשמתחבר הדעת עם האמונה שעי"ז מיחדין קוב"ה ושכינתי' ומי שמפריד ח"ו הדעת מן האמונה הוא נרגן מפריד אלוף שמפריד אלופו של עולם וזהו ממש בחי' ניאוף בחי' החתים בשרו מזובו בחי' מוציא זרע לבטלה שמוציא טיפי המוח והשכל בלי חיבור בת זוגו שהוא בחי' האמונה הקדושה. שמזה נולדין מזיקי עלמא ח"ו כידוע כמו כן כשמגלה ומוליד איזה שכל מדעת ובלי התחברות האמונה זה השכל הוא בחי' מזיקי עלמא שהוא מזיק מאד להעולם כי עי"ז נמשכין כפירות ואמונות כוזביות שמחריבין העולם ח"ו. וע"כ כשיצאו ממצרים שאז נתגלה האמונה הקדושה בעולם ע"כ אז נתקדש בחי' ההולדה. שזהו בחי' קדושת בכורות שהם הולדה הראשונה של האמונה כיכל ההולדות הם ע"י האמונה כנ"ל. וע"כ אז מתו בכורכי מצרים ובכורי ישראל נתקדשו לה' כי בכורי מצרים זה בחי' ההולדה הנמשכת מאמונות כוזביות כי את זה לעומת זה עשה האלקים ובכורי ישראל זה בחי' ההולדה הנמשכת מאמונה דקדושה. ואז ביציאת מצרים נתגלה ונתחזק האמונה הקדושה ואז נתקדש ההולדה הנמשכת מן האמונה שזהו בחי' קדושת בכורות פטר כל רחם בבני ישראל כי עיקר ההתחלה דהיינו ההולדה הראשונה שנפתחה ונתגלה האמונה עד שמולידה ומוציאה הולדות דקודשה. וע"כ צריכין לקדש הבכורות ליתנם לה' כדי לבררם מבחי' החתים בשרו שהוא בחי' פגם האמונה שנאחז בכל ההולדות מחטא אדה"ר. שזהו בחי' הן בעוון חולתי ובחטא יחמתני אמי לבררם מזה ולהעלותם לבחי' חותם דקדושה בחי' פיתוחי חותם קודש לה' ואזי כשזה קם זה נופל. וע"כ נופלין אז בכורי מצרים שהם נמשכין מאמונות כוזביות כנ"ל. וע"כ ע"י קדושות בכורות נעשין תפילין כי זאת הפרשה קדש לי כל בכור הוא פרשה הראשונה של תפילין כי קדושת בכורות היא תפילין ממש דהיינו שמעלין ומזככין ההולדה הראשונה של האמונה הקדושה ומבררי ןאותה מבחי' החתים בשרו. לבחי' חותם דקדושה שהוא בחי' תפילין. נמצא שקדושות בכורות הוא בעצמו בחי' תפילין. וע"כ אלו הב' פרשיות של קדושות בכורות שהם קדש והי' כי יביאך הם הפרשיות ראשונות של תפילין. כי זה עיקר התפילין כנ"ל:
And this depends on that: that is, it is impossible for Shabbos to come except after the six days of work, as mentioned above. And the primary ma'aseh is tzedakah, as mentioned above. And similarly in reverse: the six days of work have no completeness except through Shabbos, from which flows shefa of holiness and vitality and completeness to the six days of work, as it is written, "Shabbos came, rest came ( ba Shabbos ba menuchah )" — that is, the tzedakah, which is the aspect of ma'aseh as mentioned above, has no completeness except through Shabbos, which is the aspect of emunah that completes and illuminates the tzedakah, as mentioned above. And therefore we take collateral for tzedakah on Erev Shabbos — for one must collect the tzedakah before Shabbos, for the sake of the tzedakah and for the sake of the Shabbos, as mentioned above.
## Segment 9
אות ד וע"כ נותנין הבכור לכהן כי הכהנים הם בני אהרן. ואהרן זכה לכהונה בשכר וראך ושמח בלבו. כ"ש הנה אהרן אחיך הלוי הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. דרז"ל שעי"ז זכה אהרן לכהונה כי כל עבודות הכהן בקרבנות הוא בחי' הנ"ל. שמעלה ומברר מבחי' החתים בשרו לבחי' חולתם דקדושה. שזהו עיקר כלל כל הקרבנות שכולם באים מבהמות שעי"ז שמקריבין הבהמה לקרבן עי"ז מבררין האמונה הקדושה שהוא בחי' בהמה מבחי' אמונות כוזביות מבחי' החתים בשרו שמשם באין כל החטאים שבעולם ומעלין אותה לבחי' חותם דקודשה כנ"ל. כי כל בירור הנצוצות הקדושיןם מן הקליפות הנעשין ע"י הקרבנות כידוע כל זה היא בחי' בירור הנ"ל. מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה. וזה נעשה ע"י הכהנים בני אהרן כי אהרן זכה לזה ע"י שיצא לקראת משה בשמחה. ולא נתקנא על גדולת אחי אע"פ שהי' גדול ממנו. ובזה שבר את הגאוה של מנהיגים של שקר. שהם מתגאים על עם דל בחנם ורודפים אחר הכבוד ונוטלין גדולה לעצמן. ורודפים את המנהיגים אמתיים ומתקנאים בגדולת הכשירים האמתיים כי אהרן הי' ההיפך מזה ממש. כי הוא הי' מנהיג אמתי של ישראל אז כ"ש ואודע להם בארץ מצרים ודרז"ל אותה נבואה ע"י אהרן נאמכה. ועפ"כ לא הי' מתגאה נגד אחיו הקטן אדרבא השפיל עצמו נגדו וביטל עצמ ושבר הגאוה ושמח בלבו באמת על גדולת אחיו משה. נמצא שאהרן שבר את הגאוה שמשם נמשך בחי' החתים בשרו כנ"ל.וע"כ זכה אהרן עי"ז לכהונה שזכה שתהי' עבודתו תמיד לשבר ולבטל מישראל בחי' החתים בשרו בחי' תאות ניאוף ולהעלות לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' שזה נאמר על הציץ שהי' במצח אהרן כי אהרן זכה לזה ע"י ששבר את הגאוה שעי"ז ביטל בחי' החתים בשרו שנמשך מגאוה כנ"ל. והעלה הכל לבחי' חותם דקדושה בחי' פיתוחי חותם וכו' כנ"ל. כי אהרן הי' מגייר גרים כ"ש ורבים השיב מעון. וכשרז"ל הוי מתלמידיו של אהרן וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אבל הגרים שמקרבן יכולין להזיק כי הם מכניסין גאוה שעי"ז נמשך תאות ניאוף ח"ו אבל אהרן שבר את הגאוה כנ"ל ולא התגאה כנגד הצדיק האמת כנגדאחיו משה ואז מסר כל הגרים והבעלי תשובה שלו כולם מסרם למשה ואהרן הי' אז מנהיג ישראל וביטל עצמו ומסר כל הגדולה לאחיו. נמצא שהעלה את הגרים והבעלי תשובה שלו למשה שהוא הדעת הקדוש בחי' תפילין בחי' חותם דקדושה בחי' ומשה הי' רועה כמבואר במאמר הנ"ל. נמצא שבזה בעצמו שיצא אהרן לקראת משה וביטל הגאוה ושמח בלבו ומסר כל הגדולה לאחיו בזה ביטל בחי' החתים בשרו שהוא בחי' גאוה והעלה הכל לבחי' משה שהואבחי' תפילין חותם דקדושה כי מסר כל הגדולה וההתנשאות וכל האנשים שלו שהחזירם בתושבה והי' מנהיג שלהם מסר הכל למשה כי אז נעשה משה עיקר המנהיג. נמצא שעי"ז הי' מעלה מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדשוה ע"כ בשכר זה זכה לכהונה שעבודתו תמיד בקרבנות שמקדשין לה' שזהו ג"כ בחי' בירור הנ"ל מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שזהו עיקר הבירור של הקרבנות כנ"ל. וע"כ נותנין הבכור לכהן כי קדושת הבכור שהוא הולדה הראשונה הוא בבחי' זו שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' קודש בחי' קש לי כל בכור וכו' כי עולה אל הקדושה לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' וכנ"ל:
Based on what I found from the chidushim [novellae] of Rabbeinu of blessed memory on the verse, "And G-d spoke all these words, saying" (Likutay Tinyana, Torah 91); see there.
## Segment 10
וע"כ זכה אהרן לקדושת הברית ביותר מכל ישראל. כי הכהנים נצטוו מצות בקדושת הברית יותר מישראל. כ"ש אשה זונה וגרושה וחללה לא יקחו כי קדוש הוא וכו' כי הוא ביטול תאות ניאוף ע"י ששבר הגאוה שהוא בחי' החתים בשרו וכו' כנ"ל:
That there is chochmah ila'ah [upper wisdom] and chochmah tata'ah [lower wisdom] . And chochmah ila'ah is the generality of the Torah. And chochmah tata'ah is the aspect of the wisdoms and the vitality clothed in the entire world. And one must bind chochmah tata'ah to chochmah ila'ah . And when a person does not bind his intellect wherever he is to Hashem, blessed be He, this is the aspect of "a whisperer separates the Chief ( nirgan mafrid aluf )" (Proverbs 16:28) — that one makes a separation between chochmah tata'ah and chochmah ila'ah . And then it is the aspect of the exile of the Shechinah , the diminishment of the levanah [moon] .
## Segment 12
אות ה וע"כ אהרן מבטל מישראל תאות ניאוף שהוא טומאת עמלק כי העננים הי' בזכות אהרן והענני כבוד הי' מבטלין קליפת עמלק. כי עמלק לא הי' יכול לשלוט בישראל שהי' בתוך הענן כ"א בהנחשלים שהי' הענן פולטן. וע"כ אחר מיתת אהרן ונסתלקו הענני כבוד אז בא עמלק עליהם. כ"ש וימשא הכנעני מלך ערד וכו' ודרז"ל שזה הי' עמלק ששמע שמ תאהרן ונסתלקו הענני כבוד כוו' כי אהרן הכהן מבטל תאות ניאוף שהיא בחי' עמלק כנ"ל וממשיך שבעה עננים שהם בחי' שבעה רועים שהוא בחי' תפילין כנ"ל במאמר הנ"ל. וכן מבואר במאמר הנ, לשהבירור והעליה שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה לבחי' תפילין ע"י שמשברין הגאוה זאת הבחי' היא בחי' ענ"ן. כ"ש שם על מארז"ל כד הוו קמו רבנן ממתיבתא דרבג הונא הוו נפצי גלימייהו דהיינו ששברו הגאוה וסליק ענני בחי' והיתה הקשת בענן בחי' תיקון הברית שמעלין מבחי' גאוה מבחי' החתים בשרו לבחי' תפילין. וזהו וכסי לשמשא היינו תפילין וכו' ע"ש. וזהו בח'י ז' עננין של אהרן הכהן שמכניעין קליפת עמלק שהוא תאות ניאוף. כי אהרן זכה לזה ע"י ששבר הגאוה כנגד משה כנ"ל:
But the tzadikim bind chochmah tata'ah to chochmah ila'ah — for they are able to bind all the wisdoms and intellects of the entire world, even the speech and wisdoms of the wicked, to Hashem, blessed be He. Through this they bind chochmah tata'ah to chochmah ila'ah . And when chochmah tata'ah is bound to chochmah ila'ah , this is the aspect of "the King joined with the King ( ischaber malka b'malka )" — and then "all illumination and all joy and all completeness is found." And then, "the wisdom of Shlomo increased ( vaterev chochmas Shlomo ) — the moon grew full ( d'israbias siharah )." And then all the dinim are sweetened and nullified — and all through the tzadik specifically, for he can bind chochmah tata'ah to chochmah ila'ah .
## Segment 14
אות ו כי עיקר גאולת מצרים הי' תלויה בזה שהכניע עצמו אהרן נגד משה. כי משה רבינו הי' מעלתו גבוה מאד מאד. ומעוצם הפלגת מעלתו שהי' מרומם ומנושא לגמרי מן בני העולם לא הי' יכול לגלות עצמו כלל להעולם. וזה בחי' כי כבד פה וכבד לשון אנכי כי משה רבינו הוא בחי' כבד פה וכבד לשון שקשה וכבד לו לדבר כלל עם בני העולם. כי הי' מרומם ומנושא ורחוק מאד מכלהעולם. וע"כ לא הי' באפשר שיתגלה מעלתו וקדושתו כ"א ע"י אהרן הכהן שהי' אז המנהיג של ישראל קודם שנתגלה משה רבינו. כ"ש אתה תהי' לו לאלקים והוא יהי לך לפה כי אהרן לגודל מעלתו זכה להשיג מעלת משה והוא גילה מעלתו לכל ישראל כי הכל הי' תלוי בו כי כולם סמכו עליו כי הוא הי' המנהיג שלהם מקודם.וע"כ לולא שפלות אהרן ששבר הגאוה וביטל עצמו נגד משה. לא הי' אפשר לצאת ממצרים ע"י משה בעצמו כנ"ל ויציאת מצרים זהו בעצמו בחי' היברור הנ"ל שמוציאין ומבררין כל הניצוצות הקדושים מבחי' נחתים בשרו לבחי' תפילין. שזהו בחי' יציאת מצרים שאז יצאו כל צבאות ה' כל הניצוצות הקדושות מלגות מצרים מערות הארץ מפגם הברית. כי עיקר יציאת מצרים הוא בחי' תיקון הברית כי הגלות מצרים הי' לתקן פגם טיפי קרי של אדה"ר. שזהו בחי' החתים בשרו כמובא שם בדברי רבינו ז"ל במאמר הנ"ל. וע"כ אז נתקדשו הבכורות לכהן שהוא בחי' אהרן כי אהרן זכה לזה כנ"ל:
And therefore when the tzadik departs from the world, G-d forbid, then there is great anguish to Hashem, blessed be He. And as they said in the Midrash: "When Moshe died, the Holy One, blessed be He, cried out: 'Woe! Who will stand up for Me against evildoers?'" etc.; see there the matter well and you will see wonders.
## Segment 16
אות ז וע"כ הבירור שמבררין האמונה מבחי' החתים בשרו לבחי' מוחין תפילין שהם בחי' שבעה רועים הוא בחי' שבעה עננים של אהרן הכהן כנ"ל. כי נקראים עננים כי עיקר האמונה הוא בחי' חשך וענן בבחי' ואמונתך בלילות כי עיקר האמונה הוא שצריכין להחשיך עיניו לגמרי ולסלק דעתו לגמרי שזהו בחי' חושך ועי"ז דייקא זוכה להכיר את הש"י שמחשיך עיני דעתו לגמרי וסומך על אמונה לבד בבחי' ישת חשך סתרו. וזה בחי' כיתרון האור מן החשך כי א"א לזכות לאור הדעת כ"א מתוך החשך שהוא בחי' אמונה שמחשיך עיניו לגמרי וסומך על אמונה לבד אז יזכה ליתרון האור מן החשך. מן החשך דייקא כמובא בזוה"ק. וזה בחי' שחרות של תפילין כי שחרות הוא בחי' חשך. כי עיקר התגלות התפילין מוחין הוא רק ע"י חיזוק האמונה לבד. בחי' שחורה אני ונאוה כשאני משחיר עצמי דהיינו שאני מחשיך עיני לגמרי לבלי לחקור בשכלי כלל שום חקירות בדרכיך הקדושים. ואני סומך על אמונה לבד אזי ונאוה כי אני זוכה לנוי פאר התפילין והמוחין כי א"א לזכות למוחין דקדושה כ"א ע"י אמונה כי ע"י האמונה שלימה באמת ימים ושנים זוכין אחר כך להכיר את הש"י בידיעה שלימה. בבחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' שע"י אמונה זוכין לדעת בחי' תפילין. וע"כ תפילין של יד קודמין לתפילין של ראש. כי תפילין של יד הם בחי' מלכות אמונה שנקראת יד כהה לשון חשך בחי' ואמונתך בלילות כנ"ל. כי עיקר התחלת השגת התפילין והמוחין הוא ע"י אמונה כנ"ל:
And this is the aspect of tzedakah . For the matter of tzedakah is to fill the deficiency and lack of the levanah , which is the aspect of chochmah tata'ah . For through filling the poor person's lack — in the aspect of "sufficient for his need which he lacks ( dei machsoro asher yechsar lo )" (Deuteronomy 15:8) — through this it is the aspect of filling the lack and deficiency of the levanah . For the levanah is the aspect of chochmah tata'ah , the aspect of chochmas Shlomo , which is the aspect of K'nesses Yisrael . And when Israel are poor, G-d forbid, then it is in the aspect of the diminishment and lack of the levanah . And when one fills the poor person's lack, through this the levanah is filled, and then chochmah tata'ah is joined with chochmah ila'ah .
## Segment 18
אות ח וזה בחי' בכור תם כי אסור להקריבו כ"א כשהוא תם כי כל אשר בו מום לא יקרב. כי האמונה הקדושה היא בחי' תמימות ושלימות. כי איתא בדברי רבינו ז"ל במ"א (בסימן ל"א) ששלימות כל הדברים היא האמונה ובלעדי האמונה כל הדברים חסרים ואפי' התורה והדעת דקדושה אין להם שלימות בלא אמונה כשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה וכו' ע"ש. כי באמת עיקר השלימות הוא רק האמונה הקדושה כי אין שלימות רק בבחי' אמונה. ובלתי אמונה כל הדברים חסרים כי באמת א"א להשיג ולדעת שום דבר בשלימות גמור. וע,כ הדעת בעצמו הוא חסר בודאי כ"ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. וע"כ אפי' מי שזוכה להשיג איזה השגה וידיעה כגון שזוכה להשיג איזה כוונה באיזה מצוה אפי' השיג כוונה אמתיית כשירצה לעשות הצוה באותה הכוונה לבד בודאי אין זה שלימות כי כפלים לתושיה. כי גם זאת הכוונה בודאי אינו יכול להשיגה עד תכליתה בשלימות מכ"ש וכ"ש כי יש שבעים פנים לתורה וכל פנים ופנים כלול מאלפים ורבבות פירושים עד אין קץ ובודאי איןשום צדיק בארץ שיוכל להשיג מצוה אחת בשלימות. כי ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. וכמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד וע"כ אם ירצה לקיים המצוה רק עם זאת הכוונה לבד בודאי חיסר הרבה. כי כוונת המצוה היא עד אין קץ ע"כ לעולם צריך לאמונה כי אמונה הוא שלימות כי כשמקיים את המצוה באמונה שמאמין שהש"י צוה לנו לעשות המצוה הזאת מצד רצונו וטעמו.כי הוא ית' רוצה בזה מה שרוצה. נמצא כשמקיים המצוה בכוונה זו מחמת שזה רצונו ית' שנעשה זאת המצוה בזאת הכוונה כלוליםך כל הכוונות שבעולם בשלימות כי ברצונו ית' שרצה שנעשה זאתהמצוה בזה כלולים כל הכוונות שבעולם בשלימות והוא עושה המצוה על דעת זה ואז המצוה בשלימות כי בזה כלולים כל הכוונות בשלימות עד אין סוף כנ"ל. וע"כ אפי' מי שזוכה להשיג כוונה אמיתיית מה שראוי לכוונה לעולם צריך לצרף לזה האמונה ואזי יש שלימות לכוונתו ולמצוותו אבל כשיסמוך על כוונתו וכחמתו לבד אין לו שלימות ומחסר הרבה:
For through tzedakah one raises the Shechinah from the exile, as it were, and fills the deficiency of the levanah , as mentioned above. And therefore tzedakah is a very, very great mitzvah and is weighed as the entire Torah and all the mitzvos . For the primary purpose of all the Torah and mitzvos is only to bind chochmah tata'ah to chochmah ila'ah . For the mitzvos of the Torah are clothed in all the things of this physical world — such as tzitzis from threads of wool, and similarly tefilin from the hide of a kosher animal, and similarly with all the mitzvos . And through fulfilling and performing the mitzvos through physical things of this world, through this a wondrous yichud [unification] and complete joining is made — that chochmah tata'ah is joined with chochmah ila'ah . For the vitality and wisdom of this world, which is the aspect of chochmah tata'ah , is joined with chochmah ila'ah , which is the aspect of the Torah and mitzvos — since one performs a mitzvah from the Torah through a physical thing of this world. And this is the aspect of the yichud of Kudsha Brich Hu and the Shechinah that is made through all the mitzvos of the Torah.
## Segment 20
אות ט ומחמת זה אסור ללמוד שום דין מכוונות דהיינו שיצא לו איזה דין והנהגה ע"פ הכוונות כי זה איסור גדול וכמו ששמעתי מרבינו ז"ל. שמ ישרוצה לחדש חידושים בתורה מותר לו לחדש כל מה שירצה אם הוא ראוי לכך. ובלבד שלא יוציא שום דין ע"פ חידושיו ודרושיו שמחדש בתורה. כי דיני התורה צריכין לבררם רק ע"פ דברי רז"ל בגמ' ופוסקים. אבל חלילה להוציא שום דין ע"פ סברות שמחדש ודורש בתורה דרש וסודת הקבלה:
But through tzedakah , this yichud and joining of chochmah tata'ah with chochmah ila'ah is made in a very complete fullness. For tzedakah is this very aspect itself: for this poor person is the aspect of chochmah tata'ah that is, as it were, in poverty and destitution, as is brought — in the aspect of the diminishment of the levanah , in the aspect of the exile of the Shechinah , as it were. And through filling the poor person's lack, through this one fills the lack of the levanah . And when it is in its fullness, then it ascends from the exile — for they have no sustenance from it when it has no deficiency and is in its fullness, as is known. And then, when the aspect of chochmah tata'ah , the aspect of the levanah , is in its fullness, as it were, then it is joined with chochmah ila'ah and receives the shefa of mochin from chochmah ila'ah .
## Segment 21
(כאן חסר) הכלל שא"א לנו להוציא שום דין והנהגה ע"פ סברתינו בכוונת וסודת הקבלה אפי' לחומרא. וע"ז נאמר לא תסור מן הדבר וכו' ימין ושמאל. כי אפי' לימין דהיינו להחמיר ולהוסיף אסור כי אנו צריכין להתנהג רק כמו שצוה אותנו הש"י ורבותינו ז"ל. ואלו הדברים נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. כי באמת יכולין להכשל עי"ז יותר ויותר אם ריצה לילך ע"פ חכמתו. וכמו שרמז רבינו ז"ל בכמה מקומות שאסור לסמוך על חכמתו כלל. רק על אמונה לבד כמ ושמסרו לנו רז"ל:
And all this is made through tzedakah, which is the aspect of the hashpa'ah [bestowal] that one bestows on the poor person — to the aspect of Malchus , the aspect of chochmah tata'ah etc., as mentioned above. For money and wealth are the aspect of chochmah tata'ah — in the aspect of "in her left hand are riches and honor." For chochmah ila'ah and chochmah tata'ah are the aspect of yamin and s'mol , as is known. And therefore through giving money to the poor person, through this one completes the aspect of chochmah tata'ah . And then "ischaber malka b'malka" — and then "all illumination and all completeness and all joy is found," and then "the wisdom of Shlomo increased — the moon grew full." And all the dinim are sweetened and nullified, and great chasadim are drawn — the aspect of tzedakah and chesed , as mentioned above.
## Segment 23
אות י נחזור לענינינו שעיקר השלימות היא רק אמונה לבד כנ"ל. וע"כ נקאא תהאמונה תמימות בחי' תמים תהי' עם ה' אלקיך כי האמונה הוא תמימה ושלימה בתכלית השלימות כי כל הדברים יגיעם לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע וכו'. וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא. וע"כ אין שלימות להדעת והתורה כ"א ע"י אמונה. כי א"א להשיג בהדע תשום דבר בשלימות כ"א ע"י האמונה כי מאחר שהוא מאמין בהש"י ובצדיקיו ובמצוותיו ית' באמונה שלימה הוא שלם בתכלית השלימות כי האמונה היא בלתי גבול כי הוא מאין בהאמת שהוא עד א"ס אע"פ שא"א להשיגו בדעת בשום אופן אבל האמונהמקפת הכל עד א"ס ותכלית. וע"כ צריכין שתהי' האמונה בשלימות בלי שום מו םופגם כלל בבחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך ואז זוכה להשיג עי"ז דעת גדול כנ"ל. כי ע"י שלימות אמונה זוכין לדעת כנ"ל וזהו כולך יפה וכו' אתי מלבנון כלה את ימלבנון תבואי תשורי וכו'. לבנון היא ביהמ"ק שהוא בחי' המוחין כשרז"ל כל מי שיש בו דיעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו כי לבנון הוא בחי' לבונא דמוחא כמובא בזוה"ק. וזהו אתי מלבנון כלה וכו' כמו שפרש"י מעת שתצא מביהמ"ק עד שתחזור ותבא לשם תהי' תמיד אתי' וכו' ע"ש. היינו כשזוכה לאמונה שלימה בתכלית השלימות והאמונה מתפשטת בכל האברים שכל רמ"ח אבריו מלאים אמונה שלימה. וכ"ש רבינו ז"ל ע"פ ויהי ידיו אמונה עד בא השמש שצריך שתהי' האמונה בכל האברים ואז זוכה להשיג השכל אח"כ. וזהו כולך יפה רעיתי ומום אין בך היינו שהאמונה שהיא בחי' כלה שכלולה מכל השלימות כנ"ל. היא בבחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך שהאמונה היא בשלימות בכל האברים ואין מום בשום אבר. כי האמונה היא בחי' קומה שלימה וכשיש איזה חסרון ומום באיזה אבר כפי הפגם שבאמונה ואז א"א להשיג הדעת ע"י האמונה הזדאת שאין לה שלימות בכל הרמ"ח אברים. אבל כשהאמונה בתכלית השלימות בבחי' כולך יפה רעיתי ומום אין בך אז אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי שתזכה תמיד לדעת שלם שהוא בחי' לבנון כנ"ל. כי ע"י האמונה בשלימות זוכה לדעת כנ"ל. וזהו אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי דהיינו שהש"י אומר לכנסת ישראל שהם מאמינים. וע"כ נקראים כלה שהיא מדת האמונה כנ"ל. שאפילו בעת שיתרחקו מהדעת שהוא בחי' לבנון לבונא דמוחא כנ"ל. עכ"ז ע"י האמונה השלימה יהי' תמיד אתו מעת שיצאו ויתרחקו מהדעת עד שיחזרו וישיבו להדעת שהוא בחי' לבנון. וזהו אתי מלבנון תבואי. כשפרש"י שם מעת שתצאו עד שתבואי תהי' אתי והבן. וזהו שסיים תשורי מראש אמנה. כי אח"כ תשורי שירות ותשבחות להש"ישיזכה אותם הדעת הזה וזה בחי' הבכור שצריך שיהי' תם בלי שום מום אפי' בדוקין שבעין ואז הוא ראוי לעלות על המזבח להיות עולהאל הקדושה שיתברר ויעלה לבחי' מוחין כ"א כשהוא שלם מכל מום כי עיקר העליה הוא על ידי שלימות האמונה שעי"ז זוכין לדעת שהוא בחי' תפילין וכו' כנ"ל וא"א לזכות לזה כ"א כשהקרבן שלם בלי שום מום. שזהו בחי' אמונה בשלימות בלי שום חסרון בחי' תמים תהי' עם ה' בחי' ויעקב איש תם. וזהו בחי' בכור תם וכנ"ל. כי קדושת הבכור היא בחי' בירור האמונה שעולה לבחי' תפילין מוחין וכו' וכנ"ל. וזה בחי' כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים כי הכהן צריך שיהי' שלם מכל מום שזהו בחי' אמונה בשלימות ואז יכול להקריב קרבנות לברר האמונה לבחי' מוחין תפילין כנ"ל. וע"כ המומין הפוסלין בכהנים כי אלו המומין מרמזין שאין האמונה בשלימות. ע"כ בודאי אלו המומין פוסלין בנשים כי אשה יראת ה' היא בחי' אמונה וצריכה שתהי' בלי שום מום בבחי' כולך יפה וכו' כנ"ל. וזהו בעצמו בחי' מומי המקריבים קרבנות. וע"כ דין אחד להם כנ"ל:
And the primary virtue and importance of the mitzvah of tzedakah is as follows. For it is brought in the Gemara that a certain heretic asked: "If the Holy One, blessed be He, loves the poor, why does He not provide for them?" etc.
## Segment 25
אות יא וז"ש בכהן בעל מום לחם אלקיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל המקדש לא יבא. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהצדיק ע"י אכילתו בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו עי"ז אכילתו בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו עי"ז מצחצח נשמתו בבחי' והשביע בצחצחות נפשך ועי"ז הוא בבחי' איש תבונות ועי"ז הוא יכול לגלות המים עמוקים שהאמונה גדילה על ידם וכו' ע"ש. וע"כ הכהן שהוא בעל מום שזהו סימן שאין האמטנה בשלימות ע"כ הוא צריך להשתדל לאכול בקדושה כדי שיזכה לתקן עי"ז את האמונה כנ"ל וזה לחם אלקיו מקדשי הקדשים וכו' יאכל וכו'. כי עיקר תיקון הבעל מום שהוא פגם האמונה הוא ע"י אכילת הקדשים. היינו אכילה בקדושה בחי' צדיק אוכל לשבוע נפשו. שעי"ז נתתקנה האמונה כנ"ל. וע"כ הכהנים ע"י אכילתם את הקדשים הם מכפרים כשרז"ל כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים כי עיקר כפרת ותיקון כל העונות היא ע"י תיקון האמונה כי פגם כל העוונת הם בבחי' אמונה. כ"ש וסרתם ועבדתם אלהים אחרים שתיכף כשסרים מהש"י ועוברים איזה עבירה ח"ו תיכף עובדים אלקים אחרים ח"ו כי כל החטאים נמשכין מהיצה"ר שנקרא אל אחר כפירות כנ"ל. וע"כ התיקון והכפרה על ידי אכילת הכהני םבחי' כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים כי ע"י אכילת הקדשים מצחצחין נשמתם כנ"ל שעי"ז חוזרת וגדילה האמונה ומעלין האמונה הנפילה שזהו תיקון כל החטאים שבעולם כנ"ל:
For in truth, certainly the Holy One, blessed be He, "gives bread to all flesh" and "provides for all, from the horns of the re'eim" etc. And certainly it is in His power to provide for the poor. But even so, Hashem, blessed be He, specifically admonished us to give tzedakah to the poor and provide for him. And He greatly exalted the virtue of this mitzvah and its reward exceedingly. For in truth, we specifically need to provide for the poor — and this is the primary tikun . For the primary filling of the levanah is through us specifically.
## Segment 26
וזהו בחי' מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. כי ק"ש הוא אמונה היחוד זה זוכין ע"י אכילת הצדיקים שהוא בחי' אכילת תרומה של הכהנים שהוא אכילה דקדושה שעי"ז זוכין לאמונה כנ"ל:
For the primary diminishment of the yarei'ach [moon] was due to the accusation ( kitroog ) she made: "It is impossible for two kings to use one crown." For there is is'arusa dil'eila [arousal from above] and there is is'arusa dil'sata [arousal from below] . And it is brought in the holy Zohar that when there is no is'arusa dil'sata , G-d forbid, and the world is sustained through is'arusa dil'eila alone, then, G-d forbid, dinim [judgments] rule. And this is the primary diminishment of the yarei'ach — through there being no is'arusa dil'sata .
## Segment 28
אות יב וזה בחי' לא תעבוד בבכור שורך כי עבדות הוא עצבות. בחי' בעצבון תאכלנה ואכילת הבכור צריך שתהי' בשמחה כ,ש ואכלת שם וכו' ובכורות בקרך וצאנך ושמחת לפני ה' אלקיך וכו' כי עיקר התיקון הוא ע"י אכילה בשמחה שעי"ז מחזקין כח המלאך ומכניעין בחי' החתים בשרו שזה עיקר קדושת הבכור כנ"ל וזה עיקר בחי' יציאת מצרים כמבואר שם כל זה במאמר הנ"ל וע"כ אסור עבודה בבכרו כדי שלא יתאחז בו בחי' עצבות ח"ו שהוא בחי' עבדות כנ"ל. וכמבואר במ"א כי עיקר התיקון שהוא להכניע בחינות החתים בשרו וכו'. זה נעשה ע"י שמחה כנ"ל. שזהו בחי' השמחה של תפילין כמבואר שם ע"ש:
For chochmah tata'ah , which is the aspect of the yarei'ach , is in our hands, as it were. And according to our deeds, so it is in its fullness or in its diminishment, G-d forbid, as is known. And this is the aspect of the accusation "it is impossible for two kings to use one crown" — that is, that both should always be equal and both should use one crown through is'arusa dil'eila alone. For if is'arusa dil'sata were not needed at all, and everything were conducted through is'arusa dil'eila alone, certainly the levanah would not have needed to be diminished — for is'arusa dil'eila , as it were, never changes, and certainly everything would always be in its fullness.
## Segment 29
וזהו איסור גיזה כ"ש ולא תגוז בכור צאנך. כי עיקר הקדושה בהשערות שהם בחי' התנוצצות המוחין בחי' תפילין כמבואר שם במאמר הנ"ל. בחי' ושער ראשי' כעמר נקי' ע"ש:
But the levanah itself made this accusation: for it is impossible that there should be is'arusa dil'eila alone without is'arusa dil'sata . For this is the primary purpose of the creation of the world — so that the human being should have free choice ( bechirah ), and we in this world should serve Him, blessed be He, and the world should be sustained through the arousal of the lower beings, the aspect of is'arusa dil'sata . And therefore it is impossible for two kings to use one crown — for chochmah tata'ah , the aspect of the levanah , must necessarily be clothed among the lower beings in order to sustain and enliven them. And therefore its fullness must necessarily be dependent on the arousal of the lower beings — for that is why the world was primarily created.
## Segment 31
אות יג וע"כ יעקב אבהינו ובניו עסקו מאד במרעה צאן כי עיקר בירור האמונה הי' ע"י יעקב כי אברהם ויצחק התחילו לגלות האמונה וחפרו בארות כנ"ל. אבל אז לא הי' עדיין באפשר לברר ולגלות האמונה בשלימות להעלותה לבחי' מוחין תפילין כנ"ל כי בימיהם לא נתבררו עדיי ןטיפת עשו וישמעאל. שאסור להעלותם אל המו חכמבואר במאמר הנ"ל ע"ש. וע"כ עיקר התפילין הם בבחי' יעקב שהוא בחי' תפילין כידוע שופרי' דיעקב כעין שופרי' דאדם. שהוא בחי' תפילין שנקראין פאר כי בימי יעקב כבר נתברר ויצא לחוץ טיפת עשו וישמעאל ואז יכולים להעלות ולברר מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה כי כל זמן שלא יצאו טיפת עשו וישמעאל. לא הי' הבירור בשלימות כדי שלא יעלו אל המוח טיפת עשו וישמעאל שהם פגם התפילין כ"ששם. אבל בימי יעקב שכבר יצאו לחוץ אז הי' הבירור בשלימות מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שהוא תפילין שהם בחי' יעקב וע"כ זכה יעקב לנטרא טיפא קדמאה לבת זוגי' כ"ש בזוה"ק כ"ש כוחי וראשית אוני. כי הוא זכה אל הבירור בשלימות להכניע ולבטל בחי' החתים בשרו ולזכות לתפילין כנ"ל. וע"כ הוליד בן בכור בקדושה שהוא בחי' בירור ועליית האמונה לבחי' קודש כנ"ל אבל בימי אברהם ויצחק היה ההכרח שתקדים הקליפה לפר ישיצאו עשו וישמעאל קודם יצחק ויעקב והוכרח יעקב להתיגע הרבה עד שהוציא הבכורה מעשו וכל זה מחמת שאז לא יצאו עדיין טיפת עשו וישמעאל ומחמת זה היתה הבכורה שהוא בחי' תפילין כנ"ל בגלות עד יעקב שאז יצאו לחוץ טיפת עשו וישמעאל ואז זכה לתפילין בשלימות כנ"ל ואז נמשך הבכורה אל הקדושה כי הבכורה היא בבחי' תפילין שפ' ראשונה הוא קדש לי כל בכור וכנ"ל. וע"כ עסק יעקב במרעה צאן שהוא בחי' בירור האמונה כנ"ל. ואז בשעת מרעה הצאן עסק בעבודת התפילין כמובא שיעקב עסק בעבודת התפילין בהמקלות אשר פצלר ברהטים בשקתות המםי ברהטים זה בחי' רהיטי מוחין בחיק מלך אסור ברהטים שזהו בחי' תפילין כי התפילין נעשין ע"י בירור האמונה שזכה לזה ע"י מרעה הצאן כנ"ל. וזהו בחי' ויצג יעקב את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים וכו'. כי יעקב המשיך את התפילין בירור האמונה משקתות המים היינו מבחי' עומקא דבירא מבחי' מים עמוקים שמשם גדילה האמונה כנ"ל. וע"כ יעקב כאשר ראה את רחל שהוא בחי' שלימות האמונה אז ויגל את האבן מעל פי הבאר כמעביר פקק מע"פ צלוחית כשרז"ל כי מקודם הי' האבן גדולה ע"פ הבאר שמשם גדילה האמונה כי לא הי' אפשר לגלות את האמונה בקל שגדילתה מן הבאר מים חיים כנ"ל. ומחמת טיפת עשו וישמעאל המעכבים ופוגמים את האמונה כנ"ל. אבל בימ ייעקב ורחל אז כבר נדחו טיפת עשו וישמעאל לחוץ ואז זכה יעקב לגלות האמונה בשלימות שהוא בחי'רחל יפת תואר ויפת מראה בחי' כולך יפה רעיתי בחי' אמונה בתכלית השלימות ואז ויגל את האבן מעל פי הבאר כמי שמעביר הפקק מע"פ צלוחית. כי עכשיו נתגלה האמונה בשלימות כנ"ל. וזה בחי' עקודים נקודים וברודים שזכה יעקב שיהי' נולדים בצאנו כי זכה לברר האמונה כ"כ במרעה הצאן עד שהעלה האמונה לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' לבחי' תפילין פאר כלליות הגוונין בחי' עקודים נקודים וברודים שהם בחי' כלליות הגוונין כי כל המוחין שהם בחי' תפילין היינו כל מיני דעת ומוחין והשגות וצמצומים קדושים להשיג על ידם השגות אלוקותו ית' כולם כלולים בבחי' עקודים נקודים וברודים שהם כלליות כל האצילות כמובן בכתבי האר"י ז"ל. וזה המשיך יעקב במרעה צאנו דייקא כי זכה לכל זה ע"י שלימות האמונה לברר במרעה צאנו עד שזכה עי"זלדעת שלם לבחי' מוחין תפילין שהם כלליות כל הגוונין דקודשה בחי' עקודים נקודים וברודים כנ"ל. וזה בירור מצאן לבן היינו שיברר האמונה הקדושה מאמונות כוזביות שהם בחי' צאן לבן שהי' עובד ע"ז ומאמין בהתרפים שהם אמונת כוזביות וע"כ הוכרח יעקב להתיגע מאד בזה ועשה כמה עובדות והי' לו כמה סייעתות דלעילא לזה לזכות שילדו הצאן עקודים נקודים וכו'. כל זה בשביל בירור הנ"ל כי עי"ז זכה להמשיך אמונת ישראל אמונה דקדושה וכו' כנ"ל. וזה בחי' ואשא עיני וגו' בחלום וכו'. ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום וכו' שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים וכו' כי יעקב זכה אז לחלום ע"י מלאך שזה זוכין ע"י בירור הנ"ל מבחי' החתים לבחי' חותם התפילין שעי"ז זוכין לחלום ע"י מלאך כמבואר שם במאמר הנ"ל שם:
And therefore He said to her, "Go and diminish yourself." So that she would be able to be clothed among the lower beings to sustain the world. And He gave her the stars to appease her. This is the aspect of "those who bring the multitudes to righteousness ( matzdikei harabim ) [shine] like the stars" (Daniel 12:3) — the aspect of the collective of Israel who are compared to stars. For Israel and the tzadikim appease her — for they fill her and complete her. For after the accusation and then she was diminished, everything depends on the lower beings. And through Israel and the tzadikim , through this they fill her deficiency. And then it will be fulfilled: "The light of the levanah shall be like the light of the chamah (sun)" (Isaiah 30:26) .
## Segment 33
אות יד וע"כ גם באהרן הכהן כתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו' כי מלאך ה' צבאות הוא כי אהרן הוא בבחי' המגיני ארץ שמבררין מבחינות החתים וכו' לבחי' תפילין. שזהו בחינות מלאך ה' צבאות כמבואר שם שמלא"ך ר"ת "כי "לאלקים "מגיני "ארץ וכו' ע"ש:
For this is the primary completeness of all the worlds — that the levanah should be filled from its deficiency through us specifically, through the aspect of is'arusa dil'sata . And this is the primary virtue of tzedakah and its importance. For one who falls into poverty — it turns out that he is from the aspect of the diminishment of the levanah . And the primary diminishment is made through there being no is'arusa dil'sata , as mentioned above. And therefore it is impossible to fill the deficiency except through us specifically. For if his deficiency were to be filled by Hashem, blessed be He, as it were — which is the aspect of is'arusa dil'eila alone — then the accusation would return to its place, G-d forbid, and the diminishment would return as before. For the primary diminishment is made through there being no is'arusa dil'sata , G-d forbid.
## Segment 35
אות טו וזהו נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם היינו גרים כמו שפרש"י שם כי לאלקים מגייטנ ארץ וכו' כי המגיינ ארץ מבררין ומתקנין את הגרים כי הם מעלין מבחי' החתים וכו' שגורמין הגרים ומעלין לבחי' חותם התפילין בחי' מאד נעלה מאד הוא סטרא דמותא שהוא בחי' החתים בשרו נעלה למעלה למעלה ע"י המגיני ארץ שמעלין מבחי' החתים לבחי' תפילין לבחי' פיתוחי חותם קודש לה':
It turns out that when there is poverty, G-d forbid — which is the aspect of the diminishment of the levanah , as it were — it is not in His power, blessed be He, as it were, to fill the deficiency. For the matter would return to its place, since it would be filled through is'arusa dil'eila alone without is'arusa dil'sata , as mentioned above. For the primary filling of the levanah depends on us specifically, as mentioned above. And therefore Hashem, blessed be He, admonishes Israel exceedingly to give tzedakah. For Hashem, blessed be He, very much desires to raise the Shechinah from the exile and to fill the deficiency of the levanah . But, as it were, the matter is not in His hands, blessed be He — in the aspect of "Everything is in the hands of Heaven except the fear of Heaven" ; which is the aspect of Malchus , chochmah tata'ah , levanah , which is called yir'as Shamayim [fear of Heaven] , as is brought elsewhere. That is, this is not in His power, as it were — for the raising of the Shechinah from the exile and the filling of the deficiency of the levanah depends on the arousal of the lower beings, through is'arusa dil'sata specifically. For when there is no is'arusa dil'sata , G-d forbid, only is'arusa dil'eila , the accusation and the diminishment return to their place, as mentioned above.
## Segment 37
אות טז וע"כ הכהנים אסורים ליכנס לביהמ"ק ולגשת אל המזבח עד שיקדישו ידיהם ורגליהם במים קדושים שנתקדשו בכיור. כי עיקר המשכת הקדושה ע"י המים שמשם גדילה האמונה כי עיקר עבודתם הי' תיקון האמונה כנ"ל. וזהו בחי' נטילת ידים במים קודם האכילה כי צריכין שתהי' האכילה בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו שעי"ז מצחצח הנשמה וזוכה לדלות המים שעל ידם גדילה האמונה ואז זוכה אח"כ באכילתו להמשיך ולגלות המים האלו בבחי' ואשי תבוונת ידלנה שדולין המים האלו ומגלין האמונה בשלימות:
And this is the great virtue of tzedakah — for one does chesed , as it were, with Hashem, blessed be He, Who very much desires to provide for the poor and sustain him, but it is not in His power, as it were. And as our Sages of blessed memory said about Rabbi Elazar ben P'das: "Do you wish that I destroy the world?" etc. (Ta'anis 25a) . For since he is poor, it turns out that he is drawn from the aspect of the diminishment of the levanah . And since he comes from this aspect, therefore it is impossible in any way for his deficiency to be filled except through lower human beings, through the aspect of is'arusa dil'sata . For otherwise the diminishment returns to its place, G-d forbid, as mentioned above.
## Segment 39
אות יז וזה בחי' בדיקת הסוטה ע"י המים קדושים כי הסוטה שהיא אשה מנאפת שזהו בחי' ע"ז פגם אמונה. כמו שנאמר בע"ז האשה המנאפת תחת אישה תקח זרים והיא בחי' פגם הברית בחי' חותם דס"א. וע"כ בדיקתה ע"י המים שצריכין לחתור ולגלות המים קדושים שהם בחי' המים שמשם גדילה האמונה ומשליכין לשם עפר מקרקע המשכן כי עפר מאנא דכולהו בחי' אמונה כ"ש שם במאמר הנ"ל. ועי"ז נדבקת אם היא טהורה שזה ובחי' אמונה בשלימות אז ונקתה ונזרעה זרע זהו בחי' הולדה דקדושה. שהוא בחי' שמעלין ומבררין מבחי' החתים בשרו מבחי' פגם הברית לבחי' חותם דקודשה בחי' תפילין בחי' יציאת מצרים שהוא בחי' הולדה דקדושה בחי' קדש לי כל בכור פטר כל רחם וכו' כנ"ל ואם לאו ופגמה באמונה. אזי וצבתה בטנה ונפלה יריכה זה בחי' מכות מופלאות הבאים על פגם אמונה כ"ש במאמר הנ"ל וע"כ עיקר הבירור והתיקון הזה הוא ע"י המים קדושים שמשם גדילה האמונה כנ"ל :
And this is the aspect of "one who is gracious to the destitute lends to Hashem ( malveh Hashem chonein dal )" (Proverbs 19:17) . For one who gives tzedakah to a poor person — it is as though he lends to Hashem, blessed be He, and as though he does chesed with Him, blessed be He, as mentioned above.
## Segment 41
אות יח ומחמת שאהרן הכהן עסק תמיד לברר מבחי' החתים לבחי' חותם בחי' משה בחי' תפילין שזכה לזה על ידי שמסר גדולתו למשה וכו' כנ"ל. עי"ז סבר שיוכל להכניע מחשבתם הרעה של הערב רב שרצו לעבוד ע"ז ולהמשיך אמונות כוזביות. וע"כ לקח מידם ויצר אותו בחרט כי הי' סובר שיוכל להכניעם ולבררם מאמונת כוזביות שהם בחי' החתים בשרו כי לא עבדו את העגל אלא כדי להתיר להם עריות וכו' והי' סבור שיוכל להכניע ולברר זאת כדרכו תמיד אבל טעה בזה כי הערב רב הי' בחי' טיפת עשו וישמעאל שא"א לבררם אשר על ידם יוצא משפט מעוקל בחי' ע"כ יצא משפט מעוקל ע"כ ויצא העגל הזה. וע"כ כשירד משה בדקן ע"י המים כסוטות כ"ש ויזר ע"פ המים כי משה חזר והמשיך את האמונה הקדושה. ע"י המים שהאמונה גדילה משם כנ"ל. כי צעק מאד להש"י מעומקא דליבא שעי"ז נתגלין המים עמוקים הנ"ל. ועי"ז בדקן כסוטות ועי"ז נתבררו המאמינים באמונה דקדושה מן המאמינים באמונות כוזביות וכנ"ל. וע"כ אחר מעשה העגל דייקא נתקדש אהרן בכהונה. כיאז דייקא כשנתגלה רשעת הערב רב כ"ש כי פרעה הרן לשמצה בקמיהם ואז נדחו ונתרחקו מן הקדושה ואז נדחה לחוץ בחי' טיפת עשו וישמעאל שהם הערב רב וע"כ אז דייקא נתקדש אהרן בכהונה וזכה להתחיל לעסוק בעבודת הקרבנות. שעי"ז הי' מברר מחבי' החתים לבחי' חותם דקדושה וכנ"ל:
And this is the aspect of Sefiras Ha'Omer before Matan Torah on Shavuos. For at the exodus from Egypt, on the first night of Pesach, there was a very, very great illumination, as is brought. And through this they went out from Egypt. But everything was only through the aspect of is'arusa dil'eila alone — for they were not worthy through their good deeds, which were very few, to go out.
## Segment 42
(עיין היטב היטב בהתורה הנ"ל בפרט בסוף בענין תיקון המשפט שהוא ע"י שדוחין בחי' טיפת עשו וישמעאל וכו' ע"ש כל זה היטב ואז יערבו לך דברינו בעזרה"י):
And therefore, even though there was then a very great illumination, the aspect of chochmah ila'ah — the aspect of " va-chamushim [armed/fifthed] the children of Israel went up from the land of Egypt" (Exodus 13:18) , the aspect of the fiftieth gate , which is a very exalted intellect, the aspect of chochmah ila'ah — even so, it was necessary that afterwards this great light would depart, so that they could merit receiving the light in measure , through is'arusa dil'sata , so that there would be a complete connection and binding between chochmah tata'ah and chochmah ila'ah . For the primary joining of chochmah tata'ah with chochmah ila'ah is only through is'arusa dil'sata .