פדיון פטר חמור א
פדיון פטר חמור א
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/89

Segment 2
HE:
אות א וכל פטר חמור תפדה בשה וכו' ופרש"י לפי שאין לך א' מישראל שלא הוציא ממצרים יו"ד חמורים מרכוש מצרים:

EN:
And the essence of the creation was through chochmah [wisdom], as it is written: "All of them [You made] with wisdom" etc. [ Tehillim 104:24 ]. And therefore, when a person thinks good thoughts about how to serve Him blessed be He — then this is the aspect of the creation of the world, which was through wisdom in the heart. And conversely, when one thinks evil thoughts — then he introduces foolishness and stupidity into his heart, and thereby clogs up the hollow of the heart, in which resides the aspect of the formation of all the worlds and attributes. And this is the aspect of arlas lev [the foreskin of the heart], whose translation [in Targum Onkelos] is " tipshus libchon " — the dullness / foolishness of your heart. For the foolishness is the corruption of the creation, for the hollow of the heart is clogged — the hollow in which the entire creation is revealed, namely all the worlds and all the attributes. And then the malchus [sovereignty / kingship] is in the aspect of the letter ד [ dalet ] — the aspect of poverty and destitution [ dallah va'aniyah ] — for His blessed sovereignty is not revealed, as it were, through the corruption of the creation that comes through the foolishness. For through this, the attributes are not revealed, and thereby His blessed sovereignty is not revealed, G-d forbid. For the essence of the revelation of His blessed sovereignty is through the aspect of the attributes and the worlds.

Segment 3
HE:
כי החמורים הם בבחי' עשירות. כ"ש יששכר חמור גרם ותרגומו עתיר בנכסין כי שורש העשירות מסטרא דשמאלא בחי' צפון כ"ש מצפון זהב יתאה כ"ש רבינו נ"י (בסי' נ"ט) וע"כ עיקר העשירות ע"י שמירת הברית כ"ש רבינו נ"י כ"פ. כי אתערותא דזווגא מסטרא שדמאלא. וע"כ יש שם אחיזת הסט"א ביותר מאד. כי אחיזתם שם בסטרא דשמאלא וכשאין שומר בריתו ח"ו אזי הסט"א הנ"ל מקטרגת כנגדו. ואינה מנחת לו לקבל עשירות אפילו אם יש לו ממון הרבה אין ממונו ממון כי אדרבה הוא מכל חייו כי מקבל השפעתו דרך הסט"א ע"י שלא הכניע אותה וע' כל זה במ"א. אבל השומר בריתו וכובש את יצרו ומכניע סטרא אחרא ונכלל שמאל בימין שזה בחי' קדושת הברית. אזי מקבל שפע גדול מן הקדושה משורש ההפשעה שבקדושה. ועל כן כשיצאו ישראל ממצרים וזכו להכניע זוהמת מצרים דהיינו פגם הברית. וזכו לקדושת הברית שזה עיקר יציאת מצרים כדיוע. ע"כ זכו אז לעשירות מופלג ויצאו ברכוש גדול ופגם הברית שהוא בחי'מצרים הוא בחי' חמור. כש"ש ובשר חמורים בשרם על שם שהם שטופי זמה. וע"כ צריך להכניע את בחי' החמור ואז זוכין לעשירות כנ"ל. וזה שפרש"י שישראל הוציאו רכושם על חמורים דייקא. כי משם קיבלו אותו הרכוש ע"י הכנעת בחי' חמור שהוא בחי' מצרים כנ"ל. וע"כ רוב עבודות קשות עושין בחמורים כדי להכניעם לאכנעא עבדא תחות רבוני'. וע"כ הוציאו ממצרים המשאות של עשירותם על חמורים דייקא. כי זה שייך לזה כי החמור ראוי לשאת משאוי כדי לעבוד בו להכניעו. ומזה בעצמו זוכין להעשירות שהוא המשאוי שעל החמור כנ"ל. וכן כתיב באברהם ויחבוש את חמורו שהכניע בחי' החמור שהוא סטרא דשמאלא כמובא. וע"כ זכה לעשירות גדול כ"ש וד' בירך את אברהם בכל. וע"כ משמרה ראשונה של לילה חמור נוער כי בתחילת הלילה אז התגברות הסט"א ביותר. כי אז נפקין וכו' כמובא בזוה"ק (מקץ דף ר"ג). נמצא שבחי' חמור הוא בחי' התגברות הסט"א. ע"כ צריך להכניעו ביותר ועי"ז זוכין לעשירות כנ"ל. כי עשירות מסטרא דשמאלא כנ"ל ששם אחיזת הסט"א שהוא בחי' חמור כנ"ל וכשאין מכניע אותה נמצא שנמשך העשירות לשם ח"ו לבחי' חמור שהוא בחי' הסט"א הנאחזת בשמאל כנ"ל. אבל כשמכניע בחי' חמור כנ"ל אזי ממשיך לעצמו העשירות כנ"ל. וז"ש יששכר חמור גרם. ותרגומו עתיר בנכסין ורז"ל פירשו שהכניע גופו לסבול ולשאת עול תורה כחמור למשאוי. ושני הפירושים א' ואו"א דברי אלקים חיים. כי ידוע שעוביות וגשמיות הגוף הוא מסט"א. וע"כ מכונה בשם חמור שהוא בחי' חומר גוף. כ"ש באברהם ויחבוש את חמורו כנ"ל כמובא. וצריך להכניע את הגוף ולעבוד בו לעמוס עליו עול תורה. כמו שמכניעין החמור ע"י המשאוי שנושאין עליו כנ"ל. כשרז"ל ע"ז הפסוק הנ"ל יששכר חמור גרם שהכניע שכמו לסבול עול תורה כחמור למשאוי כחמור דייקא כנ"ל. ועי"ז בעצמו זוכין לעשירות כנ"ל. וזה שתרגם עתיר בנכסין כנ"ל. נמצא שב' הפירושים אחד וזה תלוי בזה כי העשירות זוכין ע"י הכנעת החמור דהיינו גשמיות הגוף ע"י עול תורה כנ"ל. נמצא שחמור הוא בחי' עשירות והיינו ע"י הכנעתו כנ"ל. והפטר חמור שהוא הבכור שם הוא בחי' עשירות ביותר. כי בכל מקום הבכור גדול וכלול מכולם כנ"ל (בה' פדיון בכור הלכה א') ובפרט בבחי' עשירות שהוא בחי' בכור כנ"ל והעיקר ע"י הכנעתם כנ"ל. והעיקר צריך להכניע את הבכרו של החמור שהוא גדול וכלול מכולם כנ"ל. ומאחר שאחיזת חיותו יותר גדולה אין כח ביד ישראל להכניעו. ובפרט שהם אבדו מעלת הבכורה וע"כ אין בהם כח להכניע הבכור דס"א. וע"כ צריכים לשעבדו לכהן שהם קדושים ביותר והם זכו במעלת הבכורה. וע"כ יש בהם כח להכניע ולשבר כח בחי' הבכור דפטר חמור. ומחמת שכל בחי' הפטר חמור הוא בחי' ממון בחי' עשירות כנ"ל. ע"כ צריך פדיון לפדותו ע"י ממון אחר והפדיון הוא בשה דייקא. כי בחי' השה הוא היפך בחי' החמור ממש כי ישראל נמשלו לשה כ"ש שה פזורה ישראל והוא בבחי' אדם. כ"ש ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. נמצא שהוא בבחי' שמירת הברית שהוא בחי' אדם בחי' ישראל היפך בחי' החמור שהוא בחי' מצרים שהם שטופי זמה בחי' פגם הברית. וע"כ צריך ליתן תמורת החמור שה כדי להחליפף בחי' החמור בבחי' שה. ועי"ז שיוצא החמור מרשות כהן ע"י פדיון השה. אזי נכנע וראוי ליכנס לרשות ישראל להשתמש בו. וע"כ אם אינו פודהו אזי וערפתו. כי כשאינו נכנע בחי' החמור מאחר שאינו פודהו אזי הוא בבחי' עורף שהוא בחי' מצרים בחי' פרעה שהוא אותיות הערף כמובא. ע"כ צריך לחתוך ערפו דייקא לשבר ולבטל טומאת מצרים. וזשארז"ל הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו. יופסד ממונו דייקא. דהיינו הפסד העישרות שהוא בבחי' חמור כנ"ל. כי עיקר המצוה הוא לפדות כשרז"ל מצות פדיה קודמת וכו'. כי זה כלל שעיקר הכנעת הסט"א הוא להכניעה ולבררה ולהמתיק הטוב שבה ולהפכו אל הקדושה. וזה עיקר שלימות העבודה. וע"כ העיקר לפדותה מהכהן שעי"ז נכנעת כנ"ל. ואז ראויה לבא ברשות ישראל ולעבוד בו. ואזי אדרבא זוכה לעשירות על ידה כנ"ל. מאחר שהכניע סטרא דשמאלא והפכה אל הקדושה אזי מקבלמשם העשירות כנ"ל. אבל ע"י העריפה אף שמשבר ערפה. עכ"ז אינו מהפכה אל הקדושה וע"כ אינו זוכה לעשירות שבא דייקא מסטרא דשמאלא כשמכניעין הרע הרע הנאחז בה וממשיכין אותה על הקדושה כנ"ל. וזהבחי' יופסד ממונו כנ"ל:

EN:
But when one introduces holiness — that is, wisdom, namely good thoughts — into the heart, then this is the aspect of the creation of the world as mentioned, the aspect of the revelation of the attributes. And then His blessed sovereignty is revealed. And then the malchus is in the aspect of the letter ה [ hei ] — and then there are two batim [houses] upon it: baisa ila'ah [the upper house] and baisa tata'ah [the lower house] — the aspect of "Who is this [ mi zos ] ascending... Who is with her [ mi im zos ] ascending" etc. [see Likutay Moharan I, §49 ]. And through this one merits the revelation of Orayta d'Atika Stima'ah [the Torah of the Hidden Ancient One], which is the aspect of Oneg Shabbos [the delight of the Sabbath], etc. See there the entire matter carefully and understand it well, for it is of extraordinarily profound depth.

Segment 4
HE:
וע"כ כהנים ולויים פטורים מבכור בהמה טמאה. כי בבכור בהמה טמאה אין בה שום קדושה רק שצריכין להכניעו כנ"ל וע"כ הכהנים ולוים מאחר שיוכלין להכניע אפילו פטרי חמורים של ישראל מכ"ש שפטרי חמוריהם של עצמן א"צ פדיון. וזה שארז"ל אם פטרו של ישראל וכו' אבל בכור בהמה טהורה שיש בגופה קדושה כנ"ל גם הכהן חייב בו דהיינו להחזיקו בקדושה. מאחר שיש בו קדושה מבטן לקרבן כנ"ל (בה' בכור בהמה טהורה הלכה א'):

EN:
And this is the aspect of milah — for it is the aspect of the revelation of the malchus . For the bris [covenant, i.e., bris milah — the covenant of circumcision, the male organ of holiness] is the aspect of malchus , as is well known. And the essence of the milah is to reveal the atara [crown / corona of the male organ], which is the aspect of malchus , as is well known — for the orlah covers over the holy bris .