Section 1 הקדמה Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/6/1 Segment 2 HE: הקדמה הקדמה מבעל המחבר אשר כתבה בעצמו זצוק"ל EN: Likutay Halachos Laws of Kidushin [Betrothal/Sanctification] — Halacha 3 Section 1 Segment 3 HE: הפעם אודה את ה' אשר עד כה עזרני, מה אדבר והוא אמר ועשה, מי כה' אלקינו וכו', מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון כמוני, לקרבני לאור צח ומצוחצח כזה, אור האורות צח הצחצחות, מי יספר שבחו, מי יספר תהלתו, וגם כי ידוע שכל הלשונות של שבח ותהלה, כבר הורגלו העולם לכותבם על מאן דהוא, אך המעיין בספריו הקדושים בעין האמת, ונבון יוסיף לקח לשום עין עיונו בדברי אלה אשר חנני ה' בכחו המבוארי' בספרים האלה יבין וישכיל וידע, כי כל השבחים והתהלות והגדולות שכתבתי עליו ז"ל עדיין לא הגעתי לקרסולי שבחי תהלתו, כי שגבה מעלתו וגדולתו ותוקפו עד אין סוף ואין תכלית, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב, ובוחן לבות הוא יודע, שאני יודע בעצמי מיעוט ערכי עלי, כי מי אנכי כי באתי עד הלום, לחבר ספרים ובפרט דברים כאלו העומדים ברום רומו של עולם, הפותחים שער לכל דופקי בתשובה, החפצים לצאת מחשך לאור, להתקרב להש"י לאור באור החיים. ואם אמנם עתה בדורות הללו, חיבור ספרים אינו בכלל גדולה וחשיבות, והלוואי שלא יהא לבזיון ללעג ולקלס, כאשר רבו עתה המתלוצצים מספרים חדשים, ובטרם יתקרבו אליהם להביט בהם אם טוב ואם רע, ויתנכלו אליהם מקודם, בנכלי ערמימיות, וחבילות חבילות של ליצנות, ומכנים להם שם לגנאי (ומה המכנה שם לחברו אין לו חלק לעולם הבא, המכנה שם לספר שמדבר דברי תורה, דברי אלקים חיים וכו' על אחת כמה וכמה, ואין להאריך בזה כאן) על כל פנים אין חיבור ספרים בכלל גדולה וחשיבו' בעתים הללו, אך אף על פי כן נמצאים כשרים ותמימים בכל דור ודור, עתה גם עתה, אשר הולכים בתום בטח, ובמושב לצים לא ישבו, אשר עליהם תטוף אמרי אמת, כמים קרים על נפש עיפה, יבקשו ככסף וכמטמונים יחפשו, דברי אמת וצדק המיוסדים על אדני פז, על דברי רבותינו הקדושים ז"ל, ואני בעניי ידעתי כי לא נגעתי למדה זו לא מיני' ולא מקצתה לחוות דעי אפילו לפני קל שבקלים, והפחות שבפחותים, אך זאת אודה ולא אבוש, והאמת אגיד ולא אכחד, ובראש הומיות אקרא בפתחי שערים בעיר אמרי אומר, ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש שכשם שאני קטן בעיני מצד עצמי, כאשר בוחן לבות הוא יודע, כן יקרה נפשי מצד מעלת הדרת קדושת המשפיע עלי' חכמה ובינה ודעת, הוא כבוד אדוני מורי ורבי הרב הקדוש והנורא הרב האמת זצוק"ל, ואם אמרתי אספרה כמו אפס קצה, מאת כל אשר עשה לנפשי לא תספיק הארץ להכיל את כל דברי, במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום, רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר: EN: Based on the Torah "Ashray ha'am" [ "Fortunate is the people" — Tehillim 144:15 ], in Likutay [the first volume, teaching] number 13, and so forth — see there. And the general principle, as it pertains to our subject: that through tzedakah [charity/righteousness], through this one breaks the craving for money [ be'vchinas rucha nachis l'shakchaych chamima d'liba'ay — "in the aspect of: a spirit descends to cool the heat of the heart"], and when this spirit descends, the heart receives it with the joy of the song of the Levites [ b'chedvas d'niguná d'leva'ay ], and so on. Segment 4 HE: והנה מהות הספר ומעשהו יראה הרואה בעיניו שכולו מיוסד ומסודר על כל ההלכות שבד' חלקי שלחן ערוך כי כן צויתי מפיו הקדוש, לחשוב ולעיין בכל הלכתא עד שיאיר ה' עיני לחידש בהם איזה חידוש, וכל מה שזיכני הש"י לחדש בהם הכל מיוסד על פי ההקדמות והיסודות שקבלתי מרבינו הקדוש והנורא זצוק"ל המבוארים בספריו הקדושים שהם ליקוטי מוהר"ן א' וב', ולפעמים הוצאתי איזה הקדמות נוראות מהמעשיות הנוראות שסיפר המבוארים בספר סיפורי מעשיות, כי אם אמנם רמזי המעשיות שגבו מדעתינו כי גאו המים, נחל אשר לא נוכל לעבור, אעפי"כ הש"י חונן לאדם דעת, והאיר עיני למצוא בהם לפעמים איזה דברים נפלאים, כאשר יראה המעיין בעיניו בהלכות תפילין (הלכה ה) ובהלכות ברכות השחר (הלכה ג) ובהלכות תפלה (הלכה ד) ובשאר מקומות, ולפעמים לקטתי איזה הקדמות מספר הא"ב. וכל ההקדמו' שהוצאתי מספרי רבינו ז"ל וכל מה שעזרני הש"י לחדש בהם, בכולם האיר ה' עיני למצוא אותם באר היטב בפסוקי תנ"ך ובמאמרי רז"ל בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל, עד שהאיר ה' עיני להכניס אותם בדרך פרד"ס לתוך דיני המצות על פי סדר הלכותיהם המבוארים בד' חלקי שלחן ערוך, וקויתי לה' אשר עיניך תראינה נפלאות ברוב המקומות, מה גדלו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו, כי על פי דברים האלה המבוארים בספרים האלה יוכל כל אדם להבין ולהשכיל מרחוק גדולות נוראות ונפלאות כל מצוה ומצוה וכל דין ודין מפרטי המצוה, ואפילו הדינים שבין אדם לחבירו המבוארים בחשן משפט אשר אין איש שם על לב להבין מהם רמזים ודרכים לעבודת השי"ת, ובחסדי ה' באלו הספרים ירוה את נפשו הצמא לשמוע דברי ה'. כי זהב ידוע שכל התורה וכל הדינים וההלכות שבכל חלקי התורה. מכולם צריכים להוציא עצות ודרכים ורמזים להתקרב אליו יתברך באמת, וכמבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה חדי ר' שמעון בסי' ס"א (ליקוט א') שמכל הלימודים שהאדם לומד צריכין להוציא משפטי הנהגות ישרות וכו' ע"ש. אבל לאו כל אדם זוכה לזה; ובעזרת ה' וישועתו הנפלאה באלו הספרים, פתחתי שער קצת למצוא דרכים אמתיים בכל לימודי התורה הקדושה. וברוב המקומות אינם בדרך רמז ודרוש לבד, כי אם כך הוא אמתת הענין, על פי סוד כוונת המצוה. וביאור דברי אלה לא יספיקו המון יריעות לבארם, אך המשכיל באמת, יבין מעט דברי אלה כשישים לבו היטב להדברים הנאמרים בספרים אלה, ובספרי רבינו ז"ל: EN: And when one breaks the craving for money, through this chesed [loving-kindness] is drawn down — which is the aspect of the revelation of Mashiach [the Messiah], the aspect of "and He performs chesed to His anointed" [ Tehillim 18:51 ], and so on. And through this chesed , one merits da'as [knowledge/divine intimacy], which is the aspect of the building of the Beis HaMikdash [the Holy Temple], and so forth. And through this one merits to draw forth Torah — the aspect of the future revelation of the Torah, which is the Orayta d'Atika Setima'ah da'asida l'isgelyah l'asid lavo [the Torah of the Ancient Hidden One that is destined to be revealed in time to come], and so on. For the essence of the revelation of Torah comes from the yichud [union] of the Holy One Blessed be He and His Shechinah [Divine Presence], as it is written: "Hear, my son, the instruction of your father" — this is the Holy One Blessed be He; "and the teaching of your mother" [ Proverbs 1:8 ] — this is Knesses Yisroel [the Congregation of Israel, i.e., the Shechinah ]. And their yichud comes about through the elevation of the souls of Israel in the aspect of mayin nukvin [feminine waters — the mystical elevation that draws down the divine union from below]. And the chacham [the wise sage/tzadik] is able to take the souls and elevate them in the aspect of mayin nukvin , in the aspect of "and a wise man takes souls" [ Proverbs 11:30 ]. And through this yichud , Torah is born. Segment 5 HE: והנה אם אמנם ידמה להקורא לפום ריהטא, בכמה מקומות אשר הארכתי למעניתי וכפלתי ושלשתי הדברי' בכמה וכמה מקומות, דע ידידי המעיין כי גם זאת מעם ה' צבאות יצאה אשר הפליא עצה הגדיל תושי'. כי המשים לב לעיין באמת בדברי רבינו ז"ל העמוקים מכל מיני עמקות שבעולם ורחבה מיני ים, אשר אין ערוך אליהם, ואח"כ ישים לב היטב לדברי אלה אשר חנני ה' לחדש ולבאר בהם, יבין היטב כי לפי עוצם העמקות אשר בדברי' האלה, עדיין לא יצאתי ידי חובת הביאור אפילו במקומות שהארכתי מאד, מכל שכן בשאר מקומות שהייתי מקצר ועולה. כי דע שכל הדבר' שגילה רבינו ז"ל הם הקדמות חדשות לגמרי, (אם אמנם כולם בנויים ומיוסדי' על כל מצות התורה המקובלות בידינו מכבר, עכ"ז הם הקדמות חדשות לגמרי), וכולם הם עצות ודרכים נפלאים להתקרב על ידם להש"י, כל אחד ואחד ממקום שהוא, ועיקר הכוונה לקיימם בפשיטות כפי מה שיצאו מפיו בתמימות ופשיטות. אבל מעוצם גשמיות גופינו ועכירת שכלינו קשה וכבד מאד להכניס בלב האדם תמימות ופשטיות הדברים האלה, כי דעת כל אדם נוטה אחרי חכמות של העולם שרובן מעקמין את הלב מנקודת האמת לאמתו בפשיטות בתמימות בפרט כי באמת לאמתו התמימות ופשיטות של דברי רבינו ז"ל עמוק עמוק מאוד מאוד, עמוק עמוק מי ימצאנו, ויש בכל דבר ודבר שגילה הוא ז"ל תילי תילין של הלכות, מעיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. כי כל דבריו להם כמעין הנובע, כאשר יראה הרואה מעט דמעט במקומות אשר חנני ה' למצוא דברים נפלאים ונוראי' וכוונות כמה מצות בדיבור אחד שגילה רבינו ז"ל. כגון בהתור' ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה (בסי' כ"ג בליקוטי תנינא) שהוא דיבור אחד, לחטוף היגון ואנחה לתוך השמחה כמבואר שם. והש"י עזרני והאיר עיני למצוא על פי הקדמה זאת דברים נפלאים הרבה הרבה, כאשר יראה הרואה באבן העזר בתחלתו, וכן בכמה מקומות, ואעפי"כ עיקר הכוונה כפשוטו להתגבר לחטוף היגון ואנחה לתוך השמחה, דהיינו להפוך כל מיני עצבות לשמחה, כמבואר שם במקומו. אבל זה הענין בפשיטות להשתדל להתגבר על כל מיני עצבות ולהפוך הכל לשמחה, קשה וכבד מאוד להכניס בלב האדם, והש"י עזרני להרחיב הדיבור בזה, ולהראות ולגלות שבזה תלוי קיום כל התורה. כי שמחה היא הנקודה של כל התורה והמצוות וכולי, ועל ידי הרחבת הדרוש בזה יכולין לראות מרחוק עוצם מעלת השמחה, וכמה וכמה צריכין להתחזק להפוך העצבות לשמחה, ותוכן הכוונה הוא לזכות לקיים עצה זו בפשיטות, ולבקש מהש"י לזכות לזה. וכן בשארי עצות ודרכים נפלאים שגילה הוא ז"ל כמו התורה, ואיה השה לעולה, בליקוטי תנינא סי' י"ב שהעצה המבוארת שם עמוקה מאוד, היינו שהפשיטות והתמימות של העצה והדרך הזה, עמוק מאד וצריכין להרחיב הדיבור בזה הרבה ולדבר מזה בכמה לשונות. ובחסדי ה' האיר עיני, ומצאתי שדרך עצה זאת מרומז במקומות הרבה בתורה כמבואר בהלכות גביית חוב מהיתומים אשר המשכיל יכול להבין מדעתו דבר מתוך דבר, שכל התור' מלאה מדרך ועצה זאת. וכן בהתור' אזמרה לאלקי בעודי בסי' רפ"ב המובא בספר זה בהלכות השכמת הבוקר הלכה א', וכן בענין הרצון וההשתוקקות להש"י שבכל הדברי' האלה צריכין לדבר הרבה, עד שנזכה להכניס אותם בלב האדם לקיימם בפשיטות ובתמימות כי זה העיקר, כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה הן על כל אלה ההכרח להאריך ברוב המקומות, כדי להסביר העצה בפשיטות כדי שיביא תלמוד זה לידי מעשה, וגם מצד החידושים בעצמם, כי דברי רבינו ז"ל הם עמוקים ורחבים מאוד, ובכל תורה ותורה יש כמה וכמה הקדמות ועניינים וחידושים נפלאים ובכל החידושים שהש"י פקח עיני לחידש בהם כולם קשורים ומהודקים בקשרים הרבה בדבריו הנוראים והקדושים. ובכל מקום שמתרחב הדרוש והחידוש שחדשתי בעזה"י, בכולם צריכין לחזור בכל פעם לכל חלקי התורה שגילה רבינו ז"ל שכלולה מחלקים ופרטים הרבה מאד, וכאשר שמעתי מפיו הקדוש ז"ל שאמר על החידושים שלי שאין מי שיבינם היטב מחמת שצריכין לזכור היטב מאוד את דברי תורתו הקדושה ולהיות בקי היטב בכל חדריו ופרטיו ודקדוקיו, וע"כ הוכרחתי בכמה מקומות להאריך ולהרחיב הדיבור, ולחזור ענין אחד כמה פעמים אולי יכנוס בלב המעיין תוכן הכוונה האמתית, לידע החידוש על בוריו, והעיקר שיבוא על ידי זה לידי מעשה להתעורר על ידי זה לקיים דברי רבינו ז"ל בפשיטות, לקיים ההקדמה שהוצאתי מדברי רבינו ז"ל אשר עליה בניתי הבנין ההוא, כי מאד עמקו מחשבותיו: EN: And when the chacham ascends together with the souls in the aspect of "a wise man went up into the city of the mighty" [ Proverbs 21:22 ], through this "he brought down the strength of its stronghold." It is thus found that the essence of taking and gathering the souls is through da'as and chachma [wisdom], in the aspect of "a wise man takes souls," and through this the souls are elevated in the aspect of mayin nukvin , and the birth of the Torah is drawn forth — which is born through the yichud of the Holy One Blessed be He and His Shechinah , which is effected through the souls. And all of this one merits through tzedakah : through this the craving for money is broken; through this chesed is drawn down; and through chesed , da'as is drawn down; and through this da'as one can take souls, and so on, and unite the Holy One Blessed be He and His Shechinah ; and through this, Torah is born — the aspect of the revelation of the Orayta d'Atika Setima'ah , as mentioned above, as it is explained there in detail. And this is the aspect of the rectification of the upper Merkavah [Divine Chariot] and the lower Merkavah , and so on — see there. Segment 6 HE: וזה ברור וידוע לכל משכיל, שבכל המקומות שנמצא בספרים קדושים חידושים וביאורים באריכות גדול הן בגמפ"ת הן בספרי קבלה ופרד"ס כמו בספרי השפתי כהן על החשן משפט, או בספרי שאלות ותשובות בדרך ארוכה מאד, או בספרי האר"י ז"ל, שכל דרוש ודרוש מתרחב והולך מאד, וע"פ רוב הדרוש שבסוף מקושר מאד להדרוש שלפני כמה וכמה דפין. ומי שבקי היטב בכתבי האר"י ז"ל, מבין שכמעט כל הספר עץ חיים ופרי עץ חיים הם דרוש אחד גדול כ"כ, בכל מקומות הבאים בארוכה כאלה, חלילה להמעיין להתבהל ולפחוד איך אפשר לתפוס במוח ושכל דרוש ארוך מאד כזה, כי על זה נאמר ועיני כסיל בקצה הארץ כמו שפירש רש"י שם ע"ש. אבל החכם אומר היום אלמוד מעט ומחר מעט וחו', כמבואר שם בפירוש רש"י, ע"ש. וזה הענין צריכין בני הנעורים לידע מאוד, וחובה על מוריהם ורביהם להודיעם זאת, לבל יתבהלו ויפחדו כלל מדרוש או חידוש ארוך, רק ישימו עיניהם ולבם עליו כסדר מעט מעט, ויקשרו בתחילה ענין אחד עד שיבינו אותו קצת, ואח"כ ילכו להלן כסדר בהדרגה מחידוש לחידוש ומענין לענין עד שיגמרו עמוד או דף אחד, וכן ילכו כסדר בכל פעם מענין לענין בלי בהלה ובלבול, ואז יבואו על מקומם בשלום, ויוכלו להבין אפילו דרוש ארוך מאד, אפילו מי שאינו מופלג ביותר. והוכרחתי להזכיר זאת כאן מחמת שבספרינו ת"ל האריכות מצוי בהם מאד בכמה מקומות, ע"כ באתי להזכיר את המעיין לבל יבהלוהו רעיוניו רק ילך כסדר בהדרגה מענין לענין, ואז ילך לבטח דרכו ואז אם ישים לבו היטב יבין שכל מה שנראה לאריכות דברים הכל נצרך אל ביאור הענין מאד, כי באמת בכמה מקומות מה שנדמה לאריכות הוא רק בהשקפה ראשונה קודם שמשימין לב להבין הענין היטב לאשורו, אבל אח"כ כשמסתכלין להלן יותר ויותר ומשימין עיניו ולבו אל הדברים הנאמרים שם עד שמבינים אותם היטב, אזי רואין שכל הדברים שחזרתי כמה פעמים חסר עדיין הרבה מה שהיו צריכין עוד לבאר יותר. כי בעזרת השם יתברך יש בספרים אלו ברוב המקומות דברים עמוקי' הרבה, כי יסודותם בהררי קודש על פי ההקדמות הנוראות שגילה רבינו הגדול והקדוש אשר כל דיבור ודיבור שיצא מפיו הקדוש והנורא זצ"ל אין שיעור ואין קץ להעמקות שיש בו עד אין סוף ותכלית, כאשר יבין כל חד כפום מה דמשער בלבי', מי שחפץ בהאמת לאמתו (ואין כאן מקומו להאריך בזה, ומעט מבואר במקומות אחרים ע"ש). וע"כ גם אלו החידושים שחנני ה' שהם כולם בנויים על דבריו הקדושים, בכולם יש בהם עמקות מחמת שכולם הם כמו פירוש וביאור על דבריו הקדושים ז"ל. אבל באמת ידעתי בנפשי שעדיין לא נגעתי בדבריו אפילו פחות מטיפה מן הים: EN: Section 2 Segment 7 HE: ה' אלקים אמת ינחני בדרך האמת, כאשר בוחן לבות יודע צפון לבי ומחשבתי שכל תשוקתי הוא רק לנקודת האמת. ברוך אלקנו אשר טוב גמלנו ונתן לנו תורת אמת. אלה וכאלה יוסף עמנו ויזכור חסדי אבות ויתן ליעקב אמת, ויקוים מהרה אמת מארץ תמצח עד יוכן בחסד כסא דוד וישב עליו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון: EN: And this is the aspect of kidushin [betrothal] with money [silver/ kesef ], whose minimum measure is a prutah [the smallest coin]. For the prutah — the coin of silver that he gives her for the kidushin — through this he draws down the aspect of the illumination of tzedakah , whose minimum measure is likewise a prutah . For in truth, the prutah of kidushin and the prutah of tzedakah are of the same aspect, for it is well known that the one who gives and the one who receives — that is, the giver of tzedakah who is the benefactor, and the poor person who receives — are in the aspect of man and woman, who are also in the aspect of benefactor and receiver. For the woman — the fear of G-d — she is in the aspect of malchus [kingship/sovereignty], which is the aspect of the mirror that does not shine from itself at all [ aspaklaria d'lo nahara migarma k'lum ], the aspect of poverty, the aspect of the attribute of King David, peace be upon him, of whom it is said: "For I am poor and needy" [ Tehillim 86:1 ], as is known. Segment 8 HE: אמר המעתיק: כבר הקדמתי בספרי לקוטי הלכות יורה דעה וחושן משפט חלק א' להציג לפנים איזה מאמרים במקום הקדמה הנהוג שיהיה בספר קודש, ושם כתבתי מה ראיתי על ככה לעשות כן ע"ש. כן אמרתי לעשות ג"כ בספר הקדוש הזה והאמנם אשר פה הדפסנו ההקדמה ממורנו ורבנו בעל המחבר הקדוש בעצמו זצוק"ל אשר כבר נדפסה בחלק הראשון של אורח חיים, אעפי"כ מגודל יקרת מאמר הקדוש הלזה אשר נצרך לכל אדם כל ימי חייו אשר חי על פני האדמה בכל יום ויום על כן לא יכולתי להתאפק מלהציגו לפנים שיהיה לפני עין הקורא מצוי תמיד, כאשר יבין כל זה איש הנלבב אשר לבו דואג בקרבו על גודל הבלבולים והמחשבות והטרדות המתגברים על האדם בכל יום ובפרט על מי שתשוקת התמדת עבודת ה' בלבו (כמאמר חז"ל על פסוק: כי הגדיל לעשות_שאין היצר הרע מתגרה אלא בגדולים וכו', וכמבואר מזה בליקוטי מוהר"נ סי' ל"ה חלק א', ובספר הנהגות ישרות על פי א"ב באות תפלה בסופו על מאמר חז"ל אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד וכו' ע"ש ותמצא מרגוע לנפשך), הוא ישיב נפשו השוקקת לבל ירך לבבו מכל אשר עובר עליו רק יחזק ויאמץ לבבו לחטוף בכל יום ויום אשר בידו וכחו הן הרבה ואם לאו ח"ו על כל פנים יתגבר לחטוף מעט, ויחזק ויאמץ לבבו לקיים מה שכתוב כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, לאולי בזכות זה אזכה גם אני וזרעי וזרע זרעי לבל נבלה ימינו בהבל וריק ושנותינו בבהלה ח"ו, רק ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הקדושה בכל יום ויום חוק ולא יעבור כאשר הורונו מורינו ורבותינו זצוק"ל באור ספריהם הקדושים אשר השאירו אחריהם ברכה לדורות כולם אמן כן יהי רצון: EN: And this prutah that the groom gives her for kidushin — he being in the aspect of "a tzadik is gracious and gives" [ Tehillim 37:21 ] — this is the aspect of the prutah of tzedakah mentioned above, as discussed. And through this prutah of kidushin , which is in the aspect of tzedakah , the aspect of a generous spirit [ ruach nedivah ] — through this the heat of the heart is soothed and quieted, which is the craving for money. And through this the din [judgment] is sweetened, and chesed is drawn down, and da'as is revealed — through which one can gather the souls, in the aspect of "a wise man takes souls," and elevate them to the Shechinah and Knesses Yisroel in the aspect of mayin nukvin . And through this the yichud of the Holy One Blessed be He and His Shechinah is made, and Torah is born and revealed — in the aspect of: "a wise man went up into the city of the mighty, he brought down the strength of its stronghold" — as discussed above. Segment 9 HE: נמצא בין כתבי יד הותיק והחסיד ירא אלהים מרבים ר' נחמן טולטשינער זללה"ה תלמיד מובהק למורנו הרב הצדיק מוהרנ"ת זצ"ל בעל המחבר ספר ליקוט הלכות הזה, שכתב מה ששמע פעם אחת מפיו הקדוש בגדולת זהירות טבילות מקוה וראיתי להדפיס הדבר פה, וזה לשונו: EN: And all these aspects are necessary for the sacred marital union, for it is well known that the union of man and woman in holiness and purity alludes to lofty, exalted, and exceedingly holy matters — the aspect of the yichud of the Holy One Blessed be He and His Shechinah , as is known. As our Sages of blessed memory stated [ Sotah 17a ]: "When a man and woman merit [it], the Shechinah dwells between them," and so on; "when they do not merit — fire consumes them." This fire is the aspect of chamima d'liba'ay , which is a burning flame [ nur dalik ], which is the aspect of fire — which is the aspect of the heat of the craving for money discussed above; that which makes the heart burn for money, which is itself in the aspect of the heat of the lust of [illicit] relations. For the lust of ni'uf [licentiousness] and the craving for money are one and the same aspect, and each depends upon the other, as is cited in the words of our Rebbe, of blessed memory: that the essence of the craving for money flows from the lust of licentiousness, as is cited in the Torah beginning "Tzivisa tzedek edosecha" [ "You have commanded justice as Your testimonies" — Tehillim 119:138 ; Likutay [Moharan] I, teaching 23]. Segment 10 HE: הנה אמרתי לרשום בכתב אמת מה ששמעתי פ"א מפי מורי הרב הצדיק "מוהרנ"ת" זצ"ל מגדולת הזהיר בטבילות מקוה בכל יום תמיד כי על ידי זה התקוה חזקה שיתתקן כל מה שעבר על האדם. והמעשה כך היה. בשבת חנוכה שנת תר"ה לפרט קטן שני שבועות קודם הסתלקותו יצא קול באשמורת בקר שבת קדש שנפלה התקרה (שקורין סטעליא) בהמרחץ וא"א לטבול בהמקוה לכבוד שבת קדש. אך אח"כ כשהאיר היום נודע אשר לא כן הוא הדבר, כי נפלה באיזה זוית רחוק מהמקוה ויכולים לטבול בהמקוה. ואז הלך אדמו"ר מוהרנ"ת זצ"ל לטבול עצמו בהמקוה, וכל אנשי העיר הלכו ג"כ לטבול בהמקוה לכבוד בקר שבת קדש. ואז כשבא מהמקוה ואנחנו עמדנו לפניו, והוא התחיל להכין עצמו לתפלת שחרית ואמר הברכות שקודם הקרבנות ואח"כ התחיל להודות לה' על אשר זכה לטבול עצמו במקוה והחיה עצמו בזה מאד מאד. ואמר אשר כבר היה מוכן ללכת לטבול עצמו תחת הקרח (שקורין פאלאנקע) בהנהר ביג שיש שם בברסלב. כי אז בשנה הזאת כבר היה בשבת חנוכה קרירות גדולות מאד, וכבר היה נקרש הנהר הנ"ל תחת הקרח, ובתנועותיו הקדושות שעשה אז בהתלהבות גדול היה מראה איך שהיה רץ להנהר, והיה מפשיט את בגדיו בזריזות עצום, והיה מדלג לתוך הפאלאנקע. ונתן שבח והודאה להשי"ת על אשר לא הוצרך לכל זה, והיה באפשרי לו ולכל אנשי העיר לטבול עצמו במקוה לכבוד בקר שבת קדש ודיבר אז כמה דיבורים מהחיות ומהמשיבת נפש שיש לו מטבילות המקוה עד מאד, ואז אמר: EN: And correspondingly, the reverse: when we say that through tzedakah the craving for money is rectified and broken, and the heat of the heart burning for money and wealth is soothed — it is implicit in this at the same time that the lust of licentiousness is also broken through the tzedakah . For certainly it is impossible to break the craving for money unless one first breaks the lust of licentiousness. But tzedakah does have this power — to cool the heat of the heart entirely, until the craving for money is also broken. And it is implicitly included in this with certainty that it soothes the lust of licentiousness — for without that, it would have been impossible to cool the heat of the craving for money. For it is impossible to break the craving for money unless one first breaks the lust of licentiousness, as is explained in the Torah "Tzivisa tzedek" mentioned above. Segment 11 HE: מי שיהיה חזק בטבילות מקוה בכל יום תמיד בודאי יתתקן הכל יהיה איך שיהיה. ואמר: הנה תיבת מקוה יש לה שני פירושים. א) לשון תקוה כמו שכתוב: מקוה ישראל ה' (ירמיה י"ז). ב) לשון מקוה מים. ואמר שני הפירושים הם אחד, כי אך ורק כשנזהרים בטבילות מקוה מים על ידי זה יש תקוה שיתתקן כל מה שעבר על האדם. ואח"כ ענה ואמר עוד: הביטו וראו הלא כשנודע לעזרא הסופר שנכשלו ישראל בנשים נכריות וצעק מרה על זאת כמ"ש: בושתי וגם נכלמתי להרים פני אליך (עזרא ט'), ואח"כ בקפיטל יוד כתיב: ויען שכניה בן יחיאל ואנחנו מעלנו וכו', ועתה יש מקוה לישראל, ופירושו יש תקוה שיתתקן הדבר. ואמר זאת בלשון מקוה דייקא, כי אך ורק כשנזהרים בטבילות מקוה אז יש תקוה שיתתקן הכל אמן כן יהי רצון: EN: Section 3