{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "6",
  "torah": "27",
  "title": "Section 27",
  "hebrewTitle": "יבום ג",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/6/27",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/6/27/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א ענין יבום וחליצה על פי התורה המתחיל שאלו את ר' יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא אמר להם: לכשיפול השער הזה וכולי (סימן נ\"ז) והכלל כי עיקר הוא אמונת חכמים, ומי שפוגם באמונת חכמים ח\"ו אין רפואה למכתו כמו שאמרו רז\"ל וכולי, כי כל הרפואות מקבלין כח מהתורה כי מהתורה מקבלין כח המלאכים ויש להם בחינת ידים לקבל ולהשפיע למטה, כי כל הדברים גדלים על ידי המלאכים הממונים עליהם, כמו שאמרו רז\"ל:",
      "en": "And also, one who merits to attach himself in the ultimate perfection to the true wisdom — which is wholeheartedness , to serve Him, blessed be He, in wholeheartedness, through Torah and service in simplicity — he can merit afterward to attain also all the wisdoms in the world by themselves. As we have found with several true tzadikim , who at the beginning of their service served only in wholeheartedness and simplicity, and broke all the desires, and engaged in Torah, service, and prayers, etc., with great toil, until they came to great perceptions, and afterward they merited to perceive naturally all the wisdoms in the world."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "אין לך עשב שאין לו מלאך וכולי, והמלאכים מקבלים כח מהדיבורים של השם יתברך דהיינו התורה. ועיקר התורה נמסרה לחכמים והם יודעים לדורשה בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם, ובלא החכמים אין יודעים שום דבר מהתורה, ועל כן מי שאין מאמין בדבריהם אין לו שום רפואה למכתו והוא מוכרח למות על ידה, כי אין לו מהיכן לקבל רפואה כי עיקר הרפואה היא מהתורה וכולי כנ\"ל, והתורה היא רק אצל החכמים וכולי כנ\"ל, כי כל הרפואות הם הרכבות שלוקחין כמה עשבים ומרכיבין אותן וכולי, ואלו הרכבות אין להם כח כי אם על ידי אמונת חכמים, כי החכמים גורעין ומוסיפין ודורשין ומרכיבין ומחברין אותיות התורה ממקום למקום, ודורשין אותה בי\"ג מדות, ובלא זה אין יודעין שום דבר ושום דין והלכה מהתורה, ועל כן כל הרפואות שהם כולם על ידי הרכבות כולם מקבלים כחם מהתורה והעיקר מתורה שבעל פה בחינת אמונת חכמים שהם מרכיבין ומחברין אותיות התורה ומשם מקבלין כח כל ההרכבות וכולי עיין שם היטב בתחילת המאמר ובסופו והבן היטב, ולבא לאמונת חכמים הוא על ידי נדר שהוא בחינת יעקב בחינת וידר יעקב נדר וכולי, ועל ידי זה זוכה לאמונת חכמים. כי הנדר הוא בחינת פליאות חכמה שהוא שורש החכמים. ועל ידי זה שב ומאמין בהם וכולי עיין שם. ועל ידי זה נתתקנים ידי המלאך הנ\"ל, ועל ידי זה מתנוצצים בו אורות האבות וכולי,ועל ידי זה עולה ומתענג בעונג שבת בחינת שין בת_שין תלת אבהן הנ\"ל בת בחינת אמונה וכולי, ועונג שבת זה בחינת אכילה בקדושה, כי מאכילת שבת אין להסטרא אחרא שום חלק כלל וכלל ויכול לפעול באכילת שבת מה שפועל בתענית היינו להפיל אויביו לפניו וכולי. כי על ידי הכעס הבא מהכבד וכולי נתעורר המקטרג הגדול שהוא עשו הוא אדום וכולי שהוא מלא דם, ומן המקטרג הגדול נתעוררים מקטריגים על האדם הכועס וכולי וכולי, ואז צלו סר ופניו נופלים בבחינת למה חרה לך ולמה נפלו פניך וכולי, ועל ידי הצום והתענית מתקן זאת, כי ביום שאדם אוכל אז הכבד ניזון תחילה וכולי אבל כשמתענה אז המוח ניזון תחלה, ואז נכנע הכבד שהוא בחינת עשו וכולי כנ\"ל, אבל כשזוכה לבחינת אכילת שבת אז אין צריך לצום כי פועל באכילתו מה שפעל על ידי הצום, כי אכילת שבת קדש היא וכל זר לא יאכל קדש, ואז נכנע הכבד, ואז נתבטל כחו בבחינת וכל שולטני רוגזין כולא ערקין ואתעברו מינה, ואז וכלא אהבה בחינת אהבה בתענוגים וכולי וכדי להרבות השלום צריך גם להרבות בצדקה וכולי, ויד חילוק בין השלום של התענית להשלום הנעשה על ידי עונג שבת כחילוק שיש בין חי למדבר, כי זה בחינת שלום שיש לו פה וזה בחינת שלום שאין לו פה וכולי, וזה בחינת מדינים ישבית הגורל וכולי, וזה בחינת נפילת שער ארם ג' פעמים עד שיבא משיח וכולי עיין שם כל זה היטב היטב:",
      "en": "And even one who does not attain this does not need it at all, for in this world one can spend all his days in goodness without any knowledge of these wisdoms, and in the World to Come they are certainly not needed at all. On the contrary, for simple people who have not yet broken all their desires, these wisdoms can uproot them from both worlds, as is seen tangibly — that all those who engage in this, even a little, in wisdoms and languages, etc., become great heretics who cast off the yoke completely, may the Merciful One protect us. For only the very great tzadikim of exceedingly high level, the truly elevated ones, are able to use them for what they need for their service, and also in order to break the opinions of the heretics. And also, they do not waste time on this, for they attain afterward naturally all the wisdoms, as mentioned above. And they are able to connect all the wisdoms to their supernal root, for they know that everything is drawn from Him, blessed be He."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב וזה בחינת החיוב שמחויב כל אחד לעסוק בישוב העולם דהיינו לישא אשה ולהוליד ממנה בנים, והיא מצוה הראשונה בתורה, ומי שאינו משתדל בזה ואינו מניח ח\"ו בנים בעולם אינו יכול לעלות למעלה וצריך תיקון על ידי יבום וחליצה, כי אשה יראת ה' זה בחינת אמונה מלכות כידוע בחינת אמונת חכמים שהוא תורה שבעל פה, כי איש ואשה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה כידוע, כי האדם הוא בחינת התורה כי כלול מרמ\"ח אברים ושס\"ה גידים שהם בחינת מצוות עשה ומצות לא תעשה שבתורה, וזה בחינת זאת התורה אדם כמובא בדברי רבינו ז\"ל, וכמו שאין שלימות לתורה שבכתב בלא תורה שבעל פה שנמסרה לחכמים, ועל כן צריכין אמונת חכמים דוקא כי בלא החכמים דהיינו בחינת תורה שבעל פה אין יכולין ליקח דבר מהתורה לא שום דין ושם הלכה, כי בהתורה הכל סתום, כי בהתורה אין מפורש כלל דיני תפלין אם לעשותן מכסף או מעור וכולי, וכן שאר כל המצות, ועיקר כל התורה אין יודעין רק על ידי החכמים, וכן כל החידושין שבתורה שמחדשין ומולידין מהתורה איזה חידוש, וכן קיום העולם וכל ההשפעות וכל הדברים שבעולם שכולם כאחד אין חיותם אלא מהתורה שהיא מחיה את כולם, ועיקר חיותם וקיומם והשפעתם הוא רק על ידי אמונת חכמים שהוא תורה שבעל פה, כי כל התורה תלוי בהם דייקא וכמובן במאמר הנ\"ל, כי להם נמסרה התורה לדורשה וכולי, וכפי מה שהם דורשין את התורה בכל דור ודור כמו כן מתנהג העולם, כי זה אנו רואין שבכל עת וזמן ובכל יום ויום ממש נעשין שינויין גדולים, וכל אלו השינויים הוא כפי מה שחכמים מחדשין בתורה ומרכיבין אותיות התורה כמו כן נעשין שינויים במעשה בראשית ושינויים בכל העולם, שבזה היום יש גשמים הרבה ובזה היום יש יבישות, ובזה הזמן קר ולח וכולי וכיוצא שאר השינויים, וכן השינויים שבין בני אדם שזה עולה וזה יורד וזה בריא וזה להיפך, ולפעמים כובש זה המלך ולפעמים מלך אחר, וכיוצא בזה שינויים לאין קץ בכל עת וזמן הכל כפי מה שהחכמים מחדשין ודורשין את התורה בכל דור ודור, בבחינת ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, כמו שאמר רבינו ז\"ל במאמר אין טוב אלא תורה וכולי אין טוב אלא צדיק וכולי, כי כל החידושים של מעשה בראשית שמחדש השם יתברך בכל יום תמיד הכל על ידי התורה, והעיקר תלוי על ידי הצדיקי הדור כפי מה שהם דורשים אותה בכל זמן וכולי וכנ\"ל, כמו כן האדם שהוא בעצמו בחינת התורה כנ\"ל והתורה היא בחינת עץ פרי עושה פרי וצריך לחדש בה תמיד חידושין דאורייתא ולהוליד ממנה דרשות וחידושין וזה עיקר קיום העולם כנ\"ל, וכל זה תלוי באמונת חכמים בחינת תורה שבעל פה כנ\"ל, כי מאן דגרם לאורייתא למיהוי יבישה וכולי עיין בזוהר הקדוש גודל העונש רחמנא ליצלן, ועל כן צריך אמונת חכמים דווקא וכנ\"ל, וכן האדם אסור לו שיהיה עץ יבש וצריך לאולדא ולאפשא ולאסגא בעלמא כי כשנולד אדם בעולם ונמשך נשמה בעולם זה בחינת התחדשות התורה ממש כי האדם הוא בחינת התורה כנ\"ל והוא קיום העולם כי לא תהו בראה לשבת יצרה, כי אין העולם מתקיים אלא בשביל ישראל שהם מקיימין התורה בכל דור ודור והם בעצמן בחינת התורה כי אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולא חד וכפי הנשמות שבכל דור ודור כמו כן נתחדשין חידושין דאורייתא בכל דור וכמו כן מתנהג העולם בכל דור ודור וזה עיקר קיום העולם וכולי וכנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Alef"
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "ועל כן אי אפשר לאדם להוליד ולהמשיך נשמה בעולם כי אם על ידי בחינת שאמונת חכמים שהוא בחינת תורה שבעל פה שזהו בחינת אשה יראת ה', כי כל הפעולות וכל ההולדות של האדם שהוא בחינת תורה שבכתב אי אפשר לעשות כי אם על ידה שהיא בחינת תורה שבעל פה בחינת אמונת חכמים, וכמובא במדרש על פי לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר וכולי_אדם מביא חטין מן השוק אפשר חטים כוסס וכולי, אדם מביא פשתן אפשר פשתן לובש וכולי, כי לברר ולתקן כל הדברים ולעשות מהם הרכבה עד שיהיו ראויים למאכל או למלבוש, כי כל הדברים שבעולם כולם הם על ידי הרכבות כגון רוב המאכלים שצריכין לברר החטים ולטוחנן ולרקדם, ואחר כך להרכיב ולערב הקמח עם מים ומלח ועם שאר דברים כפי מה שרוצים, ואז דייקא נעשה מזה לחם או תבשיל, וכמו כן במלבושים וכיוצא, וכל אלו הרכבות נעשין דייקא על ידי האשה ששורשה וחיותה מבחינת תורה שבעל פה כידוע שמשם באין כל ההרכבות וכולי וכנ\"ל, וכן ההולדה היא גם כן בחינת הרכבה שהוא בחינת גילגולי הנשמות כמובא בזוהר הקדוש בסוד הרכבת האילנות כי מרכיבין ומחברין זה הנפש עם זה הרוח וכולי, וזה הבירור וההרכבה אי אפשר שיהיה נעשה כי אם על ידי בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה שהוא בחינת אשה יראת ה' וכולי וכנ\"ל, ועל כן צריך כל אחד להשתדל ולישא אשה ולהוליד ממנה בנים להמשיך נשמות ישראל בעולם על ידי אשה יראת ה' שזה בחינת חידושין דאורייתא שמחדשין ומולידין מהתורה על ידי אמונת חכמים דייקא וכולי וכנ\"ל:",
      "en": "It emerges that the essential grip of the Evil Inclination and the heresies is from the aspect of the returning voice, which is the aspect of din , through not connecting and joining the returning voice to the direct voice, as mentioned above. And this is the aspect of: At first it arose in [His] thought to create the world with the attribute of din ; He saw that the world could not endure; He arose and joined the attribute of mercy with the attribute of din — as it is said: \"On the day that Hashem Elokim made earth and heaven\" ."
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אות ג ואמונת חכמים נמשך על ידי נדר וכולי כנ\"ל במאמר הנ\"ל, וזה בחינת מה שהבעל מיפר נדרי אשתו כי כל חיות האשה ובנינה הוא על ידי בעלה כמובא בבחינת אין האשה מתברכת אלא מפרי בטנו של איש וכולי, ועיקר בניניה על ידי נדר כי משם חיותה כנ\"ל, כי אמונת חכמים תורה שבעל פה בחינת מלכות בחינת אשה יראת ה' בנינה וחיותה ממקום הנדר כידוע, וכל שורש חיותה שהוא בחינת נדר הכל נמשך על ידו כי הוא כלול מב' הבחינות מתורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי גם תורה שבעל פה שרשה בתורה שבכתב נמצא ששורש חיותה שהוא בחינת נדר נמשך גם כן על ידו כי אין מקבלת חיות כי אם על ידו, ועל כן הבעל תיכף כשנושא אשה הוא זוכה בהפרת נדריה כי הנדרים שמשם שורשה וחיותה הכל נמשך על ידו, ועל כן בידו להקימם או להפר אותם, וזה שסיימה התורה בסוף פרשת נדרים אלה הדברים אשר צוה ה' בין איש לאשתו וכולי, כי הנדרים הם הדברים שבין איש לאשתו כי משם נמשך אליה החיות על ידי בעלה כנ\"ל, וזה מה שאמרו רז\"ל בעוון נדרים אשתו של אדם מתה ח\"ו וכולי, כי עיקר קיום אמונת חכמים בחינת אשה יראת ה' הוא על ידי נדר וכנ\"ל, ועל כן יעקב כשהלך לישא אשה נדר נדר כי פסוק וידר יעקב נדר הנ\"ל נאמר כשהלך לבית לבן לישא אשה וכנ\"ל:",
      "en": "For the attribute of din is the aspect of the returning voice. At first He wished that the sustenance of the world should be through the aspect of the returning voice alone, which is the aspect of the attribute of din , as mentioned above. He saw that the world could not endure, for if only the aspect of the returning voice sustained the world, heresy would have increased, for it would not have been possible for a person to perceive that everything is drawn from Him, blessed be He — which is the aspect of connecting the returning voice to the direct voice, as mentioned above. Therefore He arose and joined the attribute of mercy with the attribute of din , which is the aspect of the third voice compounded of both — that the Blessed Name joined the direct voice with the returning voice and drew forth the aspect of the third voice, which is the aspect of the voice of strength, the voice compounded of both. And through this the world has sustenance."
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "אות ד ועל ידי הנדר שעל ידי זה זוכה לאמונת חכמים על ידי זה מתנוצצים בו אורות האבות, ועל ידי זה זוכה לעונג שבת בחינת אכילה בקדושה, ואז נכנע השונא הגדול בחינת עשיו שהוא בחינת כבד כועס בחינת כבד מלא דם וכולי וזוכה לאהבה, וזוכה לשלום גדול כשמרבה בצדקה גם כן:",
      "en": "For now, because the sustenance of the world is through the compounded voice , which is the aspect of \"The voice is the voice of Ya'akov,\" through this the world has sustenance. For now we have the power to attach ourselves to the Light of Life, to know and perceive the holy faith that everything is drawn from Him — and all the wisdoms and the crookedness in the heart that is drawn from the aspect of the returning voice, from the aspect of din — everything is drawn from Him, blessed be He, Himself, for the sake of free choice. For the returning voice has no existence except from the direct voice. And all of this we have the power to perceive through the compounding of the voices that the Blessed Name Himself compounded and joined — the two voices together — which is the aspect of joining the attribute of mercy with the attribute of din , as mentioned above. And were it not for this, a person would have no power to break the free choice at all, for the klipos and heresies drawn from the aspect of the returning voice would overpower him, as mentioned above. But now he has the power to incline his heart to the truth, to the aspect of the direct voice, from which everything is drawn, since the sustenance of the world is through the compounding of the two voices together, as mentioned above. For the direct voice itself in its essence, it is impossible to reveal, so that [beings] would not be nullified from existence, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "ועל כן זווגן של תלמידי חכמים בשבת כי אז בשבת מתחבר תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי אז זוכין לאמונת חכמים תורה שבעל פה כנ\"ל ומתחבר יחד עם תורה שבכתב שכלולה באבהן שהם שלשה קוי האמת בחינת תורה שבכתב בחינת יעקב שכלול מג' אבות, כי זה עיקר בחינת שבת כמו שכתוב בזוהר הקדוש רזא דשבת איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד למישרי עלה רזא דאחד וכולי, והא אוקימנא דהוא אחד ושמו אחד הוא אחד, ושמו אחד זה בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה כידוע שמתיחדים יחד ברזא דאחד כולי, ואז האכילה בקדושה והכבד בחינת עשו נכנע, ואז הזווג בקדושה בבחינת התחברות תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואז אין תערובת פסולת בהטיפה הנמשכת כפי האכילה שאדם אוכל כי אז האכילה בקדושה ואין להסטרא אחרא שום חלק בהאכילה של שבת, ואז אין שם תערובת בהטפה מבחינת כבד כועס וכולי שזה עיקר הפסולת כמובא בזוהר הקדוש ואז כולא אהבה וזוכין לשלום שזהו גם כן בחינת קדושת הזווג כמו שכתוב בזוהר הקדוש, ואז זוכין להוליד בנים בקדושה על ידי השלום שזוכין על ידי שבת ועל ידי צדקה כנ\"ל. כי עיקר ההולדה על ידי התחברות שני הפכים כי איש ואשה הם בחינת שני הפכים כמו שאמר רבינו ז\"ל במדרש אגדה, וכמו שאמרו רז\"ל: איש מזריע לובן שממנו כולי אשה מזרעת אודם וכולי, והם שני הפכים לבן ואדום, ואי אפשר שיהיה הולדה כי אם על ידי בחינת שלום כי עיקר השלום שמתחברין שני הפכים כמו שאמר רבינו ז\"ל במדרש אגדה, נמצא שעיקר ההולדה על ידי אמונת חכמים שהוא בחינת אשה יראת ה' שעל ידי זה זוכין לשבת שהוא שעתא דזווגא, וזוכין לשלום שעיקר ההולדה בא משם כנ\"ל. וזהו עיקר קיום העולם, כי עיקר קיום העולם וחיותו והשפעתו על ידי אמונת חכמים שהוא תורה שבעל פה שהוא בחינת אשה יראת ה' שהוא בחינת מלכות שמנהיג העולם בבחינת ותתן טרף לביתה וכולי, כי כל החידושין דאורייתא וכל ההולדות וכל ההשפעות שכולם בחינת הרכבות כולם על ידי בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה וכולי דייקא וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of what our Sages, of blessed memory, said: With ten utterances the world was created. And there they asked: These \"vayomer\"s [\"and He said\"] of Bereishis — they are [only] nine! And they answered: \"Bereishis\" is also an utterance. And now, seemingly it is difficult: Why indeed is \"vayomer\" not written also regarding the first utterance, as it is in the other nine utterances? But this is the aspect mentioned above — that \"Bereishis\" is the aspect of the first utterance , which is the aspect of the direct voice , in which all the ten utterances and all the worlds from beginning to end are included. For they are all included in \"Bereishis,\" which is called a \"sealed utterance\" that includes everything, as is explained in the words of Rabbeinu, of blessed memory, elsewhere . And because it is the aspect of the direct voice itself, it is not designated by the name of an \"utterance\" — which is the aspect of voice and speech — for this voice and speech it is impossible to hear and to perceive at all, lest they be nullified from existence, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ה וכשאין האדם זוכה להניח בנים בעולם זה בחינת פגם אמונת חכמים פגם השלום שהוא קיום העולם כנ\"ל, כי מה שלא זכה להניח בנים ח\"ו הוא מב' בחינת או שלא השתדל כלל לישא אשה ולאפשא בעלמא וזה בוודאי פגם אמונת חכמים תורה שבעל פה וכולי וכנ\"ל, או שהשתדל ואף על פי כן לא זכה להבנות, וזה גם כן מחמת פגם אמונת חכמים מחמת שלא זכה לאמונת חכמים בשלימות, ומחמת זה לא זכה לשבת ולא זכה לשלום, ועל ידי זה לא זכה להוליד כי עיקר ההולדה על ידי השלום הבא כפי שלימות אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן כשאינו זוכה להשאיר אחריו בנים ח\"ו אין לו במה להתלבש לעלות למעלה ונשמתו ערטילאי ח\"ו, כי עיקר הלבושין הם מבחינת אמונת חכמים, ועל כן נקראים חלוקא דרבנן שבהם מתלבשת הנפש אחר פטירתה כמובא כי הם נמשכין על ידי החכמים דייקא בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה שכל התורה תלויה בהם דוקא, ועל ידי זה דיקא נעשה לבושין להנפש בחינת חלוקא דרבנן, דרבנן דייקא, ועל כן אז נקרא מת כמובא על פסוק איש כי ימות ובן אין לו, כי מי שאינו מניח בנים הוא נקרא מת אבל כשמניח בנים כשרים נקרא חי אפילו אחר מיתתו, כי עיקר המיתה באה מפגם אמונת חכמים כנ\"ל במאמר הנ\"ל בחינת דילמא חיויא דרבנן טרקיה וכולי, כי המיתה נמשכת מחטא אדם הראשון שפגם בעץ הדעת טוב ורע שנאמר בו ביום אכלך ממנו וכולי, ועיקר פגם עץ הדעת טוב ורע הוא בחינת פגם אמונת חכמים, כי עץ הדעת טוב ורע זה בחינת הלכה שאינה פסוקה שאין זוכים לברר ההלכה לברר הכשר מן הפסול האסור מן ההיתר וכולי, וכל זה על ידי פגם אמונת חכמים כי החכמים מבררים האסור והמותר הכשר והפסול וכולי, וזה עיקר עבודתם וזה עיקר תורה שבעל פה, ומי שאין מאמין בהם נמצא שאינו יודע שום דין ושום הלכה ואזי הוא בבחינת פגם עץ הדעת טוב ורע שפגם בו אדם הראשון כי נתערב לפי בחינתו טוב ורע דהיינו איסור והיתר טמא וטהור וכולי, ועל כן היה עיקר הפגם של עץ הדעת על ידי האשה כי בה תלוי עיקר אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן הלך הנחש אליה לפתותה, ועל כן היה הפגם שלהם על ידי טעות שטעו ואמרו: כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה, וזה בחינת פגם אמונת חכמים כי אין יודעים שום הנהגה ושום דין והלכה מהתורה כי אם על ידי החכמים כפי מה שהם מפרשים כי להם נמסרה התורה לדורשה ולפרשה כנ\"ל, ועל כן העיקר הוא אמונת חכמים כנ\"ל, ומי שאין מאמין בדבריהם הוא מהפך דברי אלקים חיים ואומר על אסור מותר וכולי כי אין יודעים לפרש דברי התורה כי אם על ידי אמונת חכמים כנ\"ל, נמצא מי שנוטה מפשט האמת בדברי ה' ומפרש פירוש אחר של שקר, ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה זה בחינת פגם אמונת חכמים כי פשט האמת תלוי בהחכמים כנ\"ל, ובזה פגמו אדם ואשתו כי הם קיבלו המצוה מהשם יתברך ובוודאי קבלו אותה בבחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי אין מצוה בעולם שלא תהיה כלולה מב' בחינת אלו דהיינו שהיה לו כח בחכמתו לפרש דברי ה' כראוי, כי אדם הראשון היתה מעלתו גבוה מאד מאד, והם הלכו אחר עצת הנחש ונטו מפשט האמת בדברי ה' שזהו בחינת שאמונת חכמים, והם פגמו בזה והפכו דברי אלקים חיים, ואמרו היקש של שקר כשם שאין מיתה בנגיעה וכולי, נמצא שפגמו באמונת חכמים וכנ\"ל כי עיקר פגם עץ הדעת טוב ורע הוא פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נתערב טוב ורע אסור ומותר כשר ופסול, כי אין יכולין לברר האסור והמותר כי אם על ידי אמונת חכמים וכולי כנ\"ל, ועל כן היה הפגם על ידי האכילה, כי עיקר תיקון האכילה דקדושה שהוא בחינת אכילת שבת כנ\"ל במאמר הנ\"ל הוא על ידי תיקון אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן נגזר עליו מיתה לדורות ואין אדם שימלט מזה כי לפגם אמונת חכמים אין מועיל שום רפואה בעולם בבחינת דילמא חיויא דרבנן טרקיה וכולי, ועל כן כל זמן שלא יתתקן חטא אדם הראשון בשלימות דהיינו תיקון אמונת חכמים בשלימות שזה לא יתתקן עד ביאת המשיח כידוע, שחטא אדם הראשון צריך להתברר ולהתתקן עד ביאת המשיח, כי גם ביאת המשיח תלוי בתיקון אמונת חכמים כמבואר במאמר הנ\"ל המתחיל אימתי בן דוד בא, והתשובה היתה כשיפול שער ארם נפילה אחר נפילה וכולי, וכל זה תלוי על ידי תיקון מאמונת חכמים כמבואר שם במאמר הנ\"ל בסופו מעיין שם, ועל כן כל זמן שחטא אדם הראשון שהוא פגם אמונת חכמים אינו נתתקן בשלימות אי אפשר להמלט מן המיתה, כי לפגם אמונת חכמים אין מועיל שום רפואה והוא מת בה כנ\"ל במאמר הנ\"ל בבחינת דילמא חיוויא דרבנן טרקי' וכולי, ועל כן נקרא חיוויא דרבנן כי זה עיקר זוהמת הנחש כשפוגמין באמונת חכמים שהוא חטא אדם הראשון שמשם נמשך זוהמת הנחש שהטיל בחוה, בחוה דייקא שהוא בחינת תורה שבעל פה אמונת חכמים וכנ\"ל, אבל כשמניח בנים אחריו זהו תיקון לחטא אדם הראשון כי הבנים שמולדין הם בירור ותיקון חטא אדם הראשון כידוע, כי הבנים שמולידין נמשכין מבחינת שלום מבחינת אמונת חכמים כנ\"ל שזהו תיקון חטא אדם הראשון שפגם בזה, וכן הם ממלאין מקומו ועוסקים אחר כך גם כן לברר ולתקן פגם אמונת חכמים שהוא כלל התורה, נמצא כשמניח בנים זהו תיקון חטא אדם הראשון תיקון אמונת חכמים, ועל כן אינו נקרא מת כי עיקר המיתה מפגם אמונת חכמים חטא אדם הראשון וכנ\"ל, אבל כשאינו מניח בנים ח\"ו נמצא שלא זכה לתקן זה הפגם של אמונת חכמים ולא הניח אחריו מי שיעסוק בזה התיקון, ועל כן זה נקרא מת כמובא וכנ\"ל, ועל כן אין לו במה להתלבש כי אין לו חלוקא דרבנן, דרבנן דיקא כנ\"ל, וזה בחינת כי ערום אנכי הנאמר באדם הראשון אחר שפגם פגם הנ\"ל דהיינו פגם אמונת חכמים, כי עיקר הלבושין נמשכין משם בחינת חלוקא דרבנן כנ\"ל:",
      "en": "Rather, after the direct voice went out, which is the aspect of \"Bereishis\" that includes everything, afterward the returning voice immediately came into being. And then the Blessed Name compounded the two voices together, which is the aspect of the third voice mentioned above, and with it He created everything. And this is the aspect of the nine \"vayomer\"s of Bereishis , which are the aspect of voice that it is possible to hear, for they are drawn from the aspect of the returning and the direct voice compounded together, through which the world was created in its particulars and was divided into categories — which are all the things that were created through the nine utterances during the six days of creation. For in the aspect of \"Bereishis\" — the sealed utterance, the direct voice — there, everything was included together, and it was not yet possible to discern the particularity of creation, because this voice is very sealed and hidden."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ו ותיקונו על ידי אחיו, על ידי אחיו דייקא בחינת אח לצרה יולד כי עיקר התיקון על ידי האח, כי עיקר הפגם של זה המת שלא הניח בנים בעולם הוא בחינת פגם אמונת חכמים שהוא פגם האהבה והשלום כנ\"ל, ועל ידי זה אינו יכול לעלות למעלה, כי על ידי פגם אמונת חכמים אינו זוכה לעונג שבת ואז מתגבר השונא והמקטרג הגדול שהוא עשו כמבואר במאמר הנ\"ל, והוא השונא והמקטרג בעלמא דין ובעלמא דאתי ואינו מניח את הנשמה לעלות כשלא זכה להבנות בעולם להניח בנים ולתקן אמונת חכמים, כי על ידי פגם אמונת חכמים נתעורר המקטרג הנ\"ל וכמובן במאמר הנ\"ל, והמקטרג והשונא הנ\"ל הוא עשו שהיתה שנאתו גדולה כל כך, עד אשר שיחת רחמיו מאחיו ורדף את אחיו יעקב, וזה עיקר התגברות השנאה הנמשך מפגם אמונת חכמים שאפילו אח שונא את אחיו אף על פי שדרכם לאהוב זה את זה, כי מתעורר השונא הגדול שהוא עשו אחיו של יעקב שרדף את אחיו, וכל זה נמשך מחטא אדם הראשון שפגם באמונת חכמים, ועל ידי זה התגברה ח\"ו זוהמת הנחש ונולד קין קינא דמסאבותא כי נמשך מזוהמת הנחש, והוא השונא והרוצח הראשון שהרג את אחיו הבל ולא הניחו לאשתרשא בעלמא להוליד בנים בעולם אשר משם נמשכין כל גילגולי הנשמות כי הם היו כלולים מכל הנשמות, ועיקר היבום שהוא בחינת גילגולי הנשמות נמשך משם, ומשם נשתלשלה השנאה בעולם כי באחד אין שייך שנאה ומחלוקת, וכל זמן שהיה אדם יחידי בעולם לא היה שייך שנאה ומחלוקת, ומאחר שפגם באמונת חכמים שעל ידי זה פגם בשבת, ואזי אין יכולין להכניע ולבטל השנאה, ונתעורר השונא הגדול על ידי פגם האכילה של חול שמשם מתגבר כבד כועס כמבואר היטב במאמר הנ\"ל וכנ\"ל, ועל ידי זה נתעורר שנאה בין שני אחים הראשונים בעולם והרג קין את אחיו הבל, וזה בעצמו בחינת עשו שרדף את אחיו יעקב כי עשו הוא בחינת זוהמת הנחש בחינת קין, ועל כן רדף את אחיו כי זה עיקר השנאה והרציחה שנמשכה מקין שהוא השונא והרוצח הראשון שבא מזוהמת הנחש מפגם אמונת חכמים שאפילו על אחיו אין לו רחמנות כי הרג את אחיו את הבל, ומשם מהריגת קין את אחיו הבל נשתלשלה השנאה, ועיקר השנאה כשאח שונא את אחיו כמו עשו שרדף את אחיו יעקב, כי זה עיקר התגברות השנאה היפך האהבה מהיפך אל היפך ממש, וזה בחינת תשב באחיך תדבר שהכתוב מוכיח על גודל השנאה עד שאפילו על אחיו יש לו שנאה והוא דובר עליו רעות, וזה שמזכיר הכתוב כמה פעמים רשעת עשו הרשע ושנאתו הגדולה על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו וכולי מחמס אחיך יעקב תכסך בושה, ומזכיר בכל פעם על שרדף את אחיו, כי זה עיקר רשעתו ושנאתו, כי זה עיקר השנאה הנמשך מרוצח הראשון שהוא קין כנ\"ל, וזה בחינת מה שנאמר בירבעם שהתגבר בו זוהמת הנחש ונאמר בו: כי הוא בין אחים יפריא, כי זה עיקר הפגם שהתגבר השנאה שבין אחים שהוא שנאת עשו לאחיו יעקב, כי ירבעם חטא ופגם הרבה מאד באמונת חכמים במלכות בית דוד כי דרש חג האסיף הוא במרחשון כמו שאמרו רז\"ל וכיוצא בזה, ועל ידי זה חטא בכל התורה כולה וכפר בעיקר, ועל כן התגבר השנאה שבין אחים בחינת כי הוא בין אחים יפריא כנ\"ל, כי עיקר ההולדה בא משלום כנ\"ל שנמשך מאמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן האחין הנולדין בקדושה על ידי בחינת שלום בחינת אמונת חכמים ראוי שיהיה ביניהם אהבה ושלום גדול כי משם שורשם, אבל כשנולד ח\"ו מזוהמת הנחש מפגם השלום אזי יש לו שנאה גדולה אפילו על אחיו, כי נמשך מבחינת שנאה כמו קין שנמשך מזוהמת הנחש מבחינת שנאה ומחלוקת, ועל כן הרג את אחיו וכן עשו וכולי וכנ\"ל. כי עיקר השלום על ידי אמונת חכמים, כי החכמים הם בחינת תורה שבעל פה והם מבררים ההלכה האסור והמותר וכולי כנ\"ל, ועל ידי זה נעשה שלום גדול ונתבטל המחלוקת והשנאה כמבואר בדברי רבינו ז\"ל במדרש אגדה. וזה בחינת שבת שלום שזוכין על ידי אמונת חכמים כנ\"ל, כי בשבת נעשה שלום ונתברר ההלכה, כי ששת ימי החול הם בחינת אסור ומותר כשר ופסול טמא וטהור כמובא, ועל ידי שבת נתבררים הששת ימי החול היינו שנתברר האסור והמותר, כי עיקר תיקון ובירור של ששת ימי החול נשלם בשבת כי אז נעשה שלום ונתברר ההיתר מן האיסור וכולי, כי עיקר שלימות תורה שבעל פה דהיינו הלכה פסוקה בבירור הוא בשבת שאז נכלל הכל ברזא דאחד בבחינת הוא אחד ושמו אחד וכנ\"ל, וזה שכתב רבינו ז\"ל במאמר הנ\"ל שעל ידי אמונת חכמים זוכין לשבת וזוכין לשלום כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, היינו מי שזוכה לאמונת חכמים שהם מבררין ששת ימי החול על ידי בחינת ששה סדרי משנה ומבררין ההיתר מן האיסור וכולי, על ידי זה זוכין לשבת שהוא בחינת שביתה מן הבירורים כי אז נתגלה שלימות תורה שבעל פה בחינת הלכה פסוקה וכולי שמשם נמשכין כל מיני מחלוקת כנ\"ל וכמובא במדרש אגדה, ועל כן על ידי פגם אמונת חכמים שהוא פגם אדם הראשון על ידי זה נתעורר שנאה ומחלוקת, כי מתגבר השונא הגדול שרדף את אחיו יעקב כנ\"ל:",
      "en": "And this is the essential purpose of our service: to include everything in the aspect of \"Bereishis,\" to return everything to its root — to know and believe that everything is drawn from Him alone, for the returning voice has no existence except from the direct voice, as mentioned above. And this is the aspect of the ten kinds of melody of holiness , which are the aspect of the ten utterances, as mentioned above, which clarify the good from the bad, the faith from the heresies. For they connect and compound all the voices and join well the returning voice with the direct voice, until the melody is made that draws the heart to the Blessed Name — that draws and extracts the heart from the heresies and desires drawn from the aspect of the returning voice, and returns and connects it to the aspect of the direct voice. And this is the aspect of the totality of creation at its root, the aspect of attachment to the Blessed Name, whose essential means is through the aspect of the ten kinds of melody, as mentioned above. For the essential attachment is faith — which is the aspect of returning the returning voice to the voice of the Blessed Name — which is the aspect of the ten kinds of melody, as mentioned above. And therefore the essential melody is from the aspect of the side of the Levites, which is the aspect of the returning voice. For there is the essential clarification that one needs to clarify the good from the bad that grips there, by joining to it the direct voice and returning everything to the direct voice, which is the essential core of everything. For all the voices in this world are the aspect of the returning voice in relation to the supernal direct voice itself. And there is the essential clarification — that one needs to attach them to the direct voice through the aspect of melody, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "נחזור לענינינו, נמצא שעיקר פגם מהשנאה הוא שנאת אח לרעהו שהוא היפך האהבה מהיפך אל היפך שזהו בחינת שנאת עשו שהוא השונא הגדול שמשם נמשך עיקר השנאה, ומשם עיקר הפגם והעונש של זה המת בלא בנים שפגם באמונת חכמים כנ\"ל, כי על ידי זה התגבר עשו שהוא בעצמו היצר הרע ועל ידו בעצמו העונש לאחר מיתה כמובא, ומחמת זה שאינו יכול לעלות וכולי וכנ\"ל, ועל כן תיקונו על ידי אחיו דייקא, כי על ידי שמשתדל אח להציל ולהגביה את אחיו על ידי זה נכנע שנאת עשו שרדף את אחיו שזה עיקר בחינת השנאה, ועל כן יש כח להאח דייקא לתקן את אחיו כי הוא מכניע שנאת עשו אחי יעקב שבזה תלוי עיקר התיקון כשמבטלין שנאתו כנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Beis"
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "אות ז ועיקר התיקון של היבום שמתקן אחיו את נפש המת הוא על ידי בחינת ההוא רוחא דשדי בגוה כמובא בסבא משפטים ובכתבי האריז\"ל, כי ההוא רוחא דשדי בגוה שעל ידי זה נעשית כלי והוא עיקר חיותה כמו שמובא בכתבים על פי ויהי בצאת נפשה וכולי הוא בחינת בנימין כמבואר בכתבים, והוא נמשך מבחינת נדר, כי זה ידוע שנדר הוא בבינה אימא עילאה בחינת יום הכפורים תשובה שמתחילין אז כל נדרי כידוע, ומשם נמשך ההוא רוחא דשדי בגוה שהוא בחינת בנימין כמובא בכתבים בשער קריאת שמע שעל המטה בפרי עץ חיים עיין שם, וזה בחינת מה שלא נולד בנימין שהוא בחינת ההוא רוחא כנ\"ל עד ששילם יעקב את נדרו, וכן נסמך לידת בנימין לקיום הנדר של יעקב, כמו שכתוב בפרשת וישלח: ויצב יעקב מצבה ויצוק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום וכולי בית אל, ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ וכולי ותלד רחל וכולי, ואז דייקא נולד בנימין אחר קיום נדרו של יעקב דייקא, כי בנימין נמשך משם מבחינת הנדר שמשם נמשך ההוא רוחא דשדי בגוה שנעשית כלי על ידי זה, והוא עיקר חיותה כי עיקר חיות וקיום של אשה יראת ה' בחינת רחל בחינת תורה שבעל פה בחינת אמונת חכמים הוא על ידי נדר בחינת וידר יעקב נדר כמבואר במאמר הנ\"ל, ועל כן נדר יעקב הנדר כשהלך לישא אשה יראת ה' כנ\"ל, ועל כן בית המקדש בחלקו של בנימין כי עיקר הבית מקדש נמשך מבחינת נדר היינו מנדרו של יעקב, כי זה בעצמו היה הנדר של יעקב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים שהוא אבן שתיה מקום הבית מקדש, ועל כן בית המקדש שם היו מביאין כל הנדרים ונדבות, וכן בנין בית המקדש היה על ידי נדרים ונדבות מה שנדר כל אחד ואחד, כי הבית המקדש נמשך מבחינת נדר ועל כן הוא בחלקו של בנימין כנ\"ל, כי עיקר הבית המקדש הוא בחינת תיקון אמונת חכמים תורה שבעל פה בשלימות שהוא תיקון כל החטאים שבאים מחטא אדם הראשון שפגם בזה, כי בבית המקדש נתתקנו ותכפרו כל החטאים שכולם באים מחטא אדם הראשון מפגם אמונת חכמים שהוא כלל כל התורה, ועל כן נקרא הבית המקדש הר המוריה שמשם יוצאה הוראה, כי שם היו יושבין סנהדרין גדולה בלשכת הגזית וחותכין הלכות, ושם עיקר הבירור של ההלכות ועיקר אמונת חכמים תלוי בהם כי עליהם נאמר עיקר הפסוק וקמת ועלית אל המקום וכולי לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ומי שממרה על פיהם הוא זקן ממרא, נמצא שעיקר תורה שבעל פה בחינת אמונת חכמים תלוי בבית המקדש שבנאו דוד ושלמה המלך שהם בחינת מלכות בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה כנ\"ל, ועל כן עיקר הבית מקדש נמשך מבחינת נדר מנדרו של יעקב וכולי כנ\"ל, כי עיקר אמונת חכמים הוא על ידי נדר כנ\"ל, ועל כן כשרצה דוד המלך עליו השלום למצוא מקום הבית המקדש הוכרח לעלות לבחינת נדר, וזה בחינת אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, לאביר יעקב דייקא, שהוא התחיל לגלות מקום הבית מקדש על ידי בחינת נדר כנ\"ל, וזהו עד אמצא מקום לה' משכנות וכולי, דהיינו מקום הבית מקדש שהואש תיקון אמונת חכמים שתלוי בבחינת נדר כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of the sound of the shofar , which is comprised of three voices — teki'ah , shevarim , teru'ah — which are the aspect of the three Patriarchs: Avraham, Yitzchak, and Ya'akov, as is known. For the shofar is the aspect of the ten kinds of melody, as mentioned above, and therefore they are the ten sounds of Malchuyos , and likewise alongside Zichronos and Shofaros , as mentioned above. But the essential root of the variation of the sounds of the shofar consists of only three, which are the aspect of the three voices mentioned above, which are the root and foundation of all the ten kinds of melody included in the sound of the shofar . For they are all drawn from these three voices, which are the aspect of the three Patriarchs , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "נמצא שבחינת ההוא רוחא הנ\"ל הוא בחינת נדר בחינת בנימין, ועל כן על ידי זה יכול אחיו היבם לתקן את נפשו על ידי שהתחיל זה המת לתקן בחינת אמונת חכמים על ידי ההוא רוחא כנ\"ל שנמשך מבחינת נדר, שעל ידי זה מתקן בחינת אמונת חכמים בחינת אשה יראת ה' כי משם עיקר חיותה כנ\"ל, ועל כן על ידי זה מתקן היבם את נפש המת שעיקר פגמו על ידי אמונת חכמים, כי בחינת אמונת חכמים נתתקן על ידי בחינת ההוא רוחא שנמשך מבחינת נדר בחינת בנימין וכנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Gimmel"
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "אות ח ואם לא יחפוץ האיש לקחת וכולי ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים וכולי, ונגשה יבמתו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וכולי, כי המנעלים הם שמירה להרגלין, והרגלין הם בחינת אמונה בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה בחינת מלכות שהיא בחינת רגלין בחינת צדק לפניו יהלך וכולי כמובא, וזה בחינת מה שמובא בתיקונים נעל דא איתתא, כי הוא בבחינת אמונת חכמים שהוא בחינת אשה יראת ה' בחינת רגלין כנ\"ל, כי המנעל נמשך ונשתלשל ממקום גבוה מבחינת בינה ששם מקום הנדר, כי נעל בגימטריא קנ\"א כמו שכתוב בכתבים, וזה בחינת מה שאמר אברהם: הרימותי ידי אל ה' אל וכולי אם מחוט ועד שרוך נעל, הרמת יד זה בחינת נדר ושבועה כמו שפירש רש\"י שם, כמו שכתוב: וירם יד ימינו ושמאלו וישבע וכולי, כי מבחינת נדר ושבועה משם נמשך בחינת מנעלים בחינת שרוך נעל, וזה שאמרו רז\"ל כתפילין כך מנעלים כי מנעלים נמשכין מבחינת רצועה של תפילין, כמו שדרשו רז\"ל: בזכות שאמר אברהם ועד שרוך נעל זכו בניו לרצועה של תפילין, כי תפילין הם אימא על ברא בחינת אם לבינה שהוא בחינת נדר כידוע ומשם נמשכין בחינת מנעלים כנ\"ל, ועל כן מחמת שהמנעלים הם נמשכין מבחינת נדר שעל ידי זה מקימין האמונה הנפולה כנ\"ל על כן הם שמירה לרגלין כנ\"ל, ואז כשזוכין למנעלים כאלו שהם בחינת אמונת חכמים שנמשך מבחינת נדר כנ\"ל, אז משבחו הכתוב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב ודרשו רז\"ל: ברתא דאבהן, כי על ידי המנעלים שהם בחינת אמונת חכמים שנמשך על ידי הנדר על ידי זה זוכה לאור האבות, וזוכה לעונג שבת שהוא בחינת שין בת שין תלת אבהן בת בחינת אמונה כמבואר במאמר הנ\"ל, וזהו בת נדיב ברתא דאבהן בחינ שבת שין שת, וזהו חמוקי ירכיך זה בחינת רגלין בחינת תורה שבעל פה כנ\"ל, וזה שדרשו רז\"ל מה ירך בסתר וכולי זה בחינת סתרי תורה בחינת פליאות חכמה שזהו בחינת מקום הנדר שהוא פליאות חכמה בחינת סתרי תורה ששם החכמים מושרשים ומשם עיקר הקמת אמונת חכמים כמבואר במאמר הנ\"ל, וזה שסיים הפסוק מעשה ידי אמן, ודרשו רז\"ל: מעשה ידי אומנתו של הקב\"ה, כי אמונת חכמים שכל התורה תלויה בהם זה עיקר האומנות של הקב\"ה. כי השם יתברך ברא את כל העולם וכל אשר בה על ידי התורה כמו שכתוב ואהיה אצלו אמון אומן, ועיקר האומנות היה על ידי בחינת תורה שבעל פה בחינת אמונת חכמים, כי כל התורה בידם וכל בנין העולם וקיומו על ידם דייקא וכולי וכנ\"ל, וזהו מעשה ידי אמן מעשה ידי אומנתו, כי עיקר אומנתו כביכול הוא רק על ידי בחינת החכמים בחינת תורה שבעל פה בחינת אמונת חכמים בבחינת וכל מעשהו באמונה וכנ\"ל:",
      "en": "It emerges that the essential aspect of the ten kinds of melody, which is the essential aspect of clarification, which is the essential service of Israel, is to join the returning voice with the direct voice — to attach ourselves to the voice of the words of the living G-d, in the aspect of “to hear His voice and to cleave to Him, for He is your life,” etc. — for the essential life and sustenance of all the worlds is drawn from the aspect of His direct voice, as mentioned above. And this is the aspect of the joy that is drawn through melody , for the essential root of joy in truth is drawn from the aspect of the joy in Him, blessed be He, which is the essential joy in truth. For in ultimate truth there is no joy in the world except when one merits to believe and to know of Him, blessed be He — which is the essential true life for each and every person, each one according to what he perceives in his heart. As it is written: “For in Him our heart shall rejoice” — “for in Him” specifically “our heart shall rejoice,” for there is no other joy in truth besides this. And this matter is impossible to explain at all, neither by mouth nor in writing, for it is only for each one according to what he perceives in his heart, in the aspect of “Her husband is known in the gates,” as mentioned above. And each and every person, according to what he sometimes merits to feel a little of the pleasantness, sweetness, and delight of this true joy, can understand this well — that there is no other joy besides this. And even the multitude of the upright, simple folk of Israel who do not merit to feel this well — nevertheless, all the joy of upright Israel on Shabbasos and Yamim Tovim and at a chasunah and the like, all of it is drawn from this joy, which is the aspect of attachment to Him, blessed be He. For even though they have not yet merited the aspect of attachment in truth as is fitting, nevertheless, “even though he does not see, his mazal sees,” and because at the root of their neshamah they sometimes feel the pleasantness and sweetness of this joy, through this there is drawn upon them below as well a great joy at the time they merit to rejoice in Hashem through some simchah shel mitzvah . And therefore all upright Israel are accustomed, at the time of their joy, to sing pesukim and tefillos of the drawing close of Israel to their Father in Heaven, for this is the essential source of their joy. And especially on Simchas Torah and Purim and the like, for this is the essential source of our joy — that He chose us from among all the nations, etc. And as we say every day: Ashrainu, how good is our portion, etc., and how pleasant, etc., and many similar expressions, as mentioned above. For in truth this is the essential joy — that we know of the Creator of all, blessed be He, forever, through our holy faith, as mentioned above. And this is the aspect of what is explained in the pesukim regarding the excessiveness of the joy in Him, blessed be He, as it is written: “Rejoice in Hashem and exult, O righteous ones,” etc. . And it is written: “Rejoice, O righteous ones, in Hashem” ; “I will rejoice in Hashem” . And many similar instances in the Book of Tehillim and likewise in the Book of Yeshayahu and in the other books, as it is written: “I will greatly rejoice in Hashem; my soul shall exult in my G-d,” etc. And many similar instances there. And it is written: “And I will exult in Hashem; I will rejoice in the G-d of my salvation,” etc. . And in the future, when His G-dliness and His kingship will be revealed to the eye of all, it is written: “Hashem reigns; let the earth exult; let the many islands rejoice,” etc. . And it is written: “Let the heavens rejoice and the earth exult, and let them say among the nations: Hashem reigns! Let the rivers clap their hands; together let the mountains sing,” etc. . And similarly it is explained in very, very many pesukim , for the essential true joy is what one merits to know of the Creator of all, blessed be He, through the holy faith that we received from our forefathers through the holy Torah, as mentioned above. And because through the melody of holiness one clarifies the good spirit from the bad spirit — that one clarifies the faith from the heresies and from false beliefs, and attaches everything to the Blessed Name, for one returns the returning voice to the direct voice, etc., as mentioned above — therefore a great joy is drawn through the melody, in the aspect of “Upon a ten-stringed instrument and upon a lute, for You have gladdened me, Hashem, with Your work,” etc. — for the essential joy is what one knows and believes in Him, blessed be He, that He, blessed be He, wrought and made everything, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "ועל כן כשלובשין המנעלים בבוקר מברכין שעשה לי כל צרכי, ולכאורה תמוה מאד מפני מה אין מברכין על שום מלבוש ואפילו על מלבוש חשוב, וכן על שום דבר שבעולם אין מברכין שעשה לי כל צרכי רק על מנעלים מברכין שעשה לי כל צרכי, כי באמת בהמנעלים כלולים כל צרכי האדם, כי כל צרכי האדם הכל נמשך מהתורה כי היא מחיה את הכל וממנה נמשכין כל מיני השפעות שבעולם, אבל אי אפשר לקבל שום השפעה מהתורה כי אם על ידי אמונת חכמים בחינת תורה שבעל פה, והמנעלים הם שמירה לרגלין והם בבחינת אמונת חכמים, נמצא שכל צרכי האדם הכל כאשר לכל תלוי בהם, ועל כן מברכין עליהם דייקא שעשה לי כל צרכי כי בהם דייקא כלולים כל צרכי האדם כנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Daled"
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "וזה שהזהירו רז\"ל מאד על לבישת מנעלין כמובא בגמרא, וזה בחינת מה שאמרו רז\"ל: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו, כי הם העיקר וכל מה שיש לאדם אינו נחשב כלל בלא מנעלים, כי מבחינת מנעלים שהם בחינת אמונת חכמים משם נמשך כל מה שיש לאדם וכל צרכיו כנ\"ל, ועל כן כשאין לו מנעלים צריך למכור כל מה שיש לו כדי ליקח מנעלים כי בהם תלוי הכל כנ\"ל. וזה בחינת מה שאמרו רז\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of Kohanim, Levi'im, and Yisra'elim are permitted to intermarry with one another, and the offspring follows the male . For Kohanim, Levi'im, and Yisra'elim are the essential foundation of the totality of holiness, which are the aspect of the three lines mentioned above, which are the aspect of the three Patriarchs, the aspect of the three voices mentioned above, from which are drawn all the ten kinds of melody, which are the totality of joy. For this is the essential aspect of the connection and union of holiness of Israel, which is in the aspect of joy — to transform the grip of yagon va'anachah to joy, to include ishah [wife] in ish [husband], left in right — that is, to join the returning voice with the direct voice, which is the aspect of the sweetening of din through its being included in the supernal rachamim . For all of this is one aspect, as mentioned above — that one clarifies the returning voice through the ten kinds of melody, through which the holy faith is clarified, and through which the yagon va'anachah is nullified, whose grip is from the aspect of din , from sitra d'nukva [the feminine side]. For its grip endures only as long as one does not know that the returning voice, too, is from Him, blessed be He, from the aspect of the direct voice, for it has no other existence, as mentioned above. But as soon as one knows this in truth, the grip of yagon va'anachah is nullified, and then the yagon va'anachah is transformed to joy, as mentioned above. For this is the essential aspect of a zivug shel mitzvah , as mentioned above. And therefore the essential connection of holiness is the aspect of Kohen, Levi, Yisra'el, who are the essential foundation of the ten kinds of melody, as mentioned above, through whom is the essential transformation of yagon va'anachah to joy, the essential joining of the returning voice with the direct voice, which is the aspect of the unification of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah , which is the essential aspect of the holy zivug , as mentioned above. And therefore the offspring follows the male, for Israel constantly draw down the neshamos from sitra d'dichura [the masculine side], because all their service and toil and all their thought and occupation is to draw close to the Blessed Name through the Torah and the mitzvos that each one fulfills according to his level. Therefore they include all of creation in its root, which is the aspect of joining the returning voice with the direct voice until the returning voice is nullified in relation to the direct voice. For “in a place where the male is present, the female is not mentioned there,” for in truth there is no existence to the returning voice at all, for it is merely the continuation and return of the direct voice itself, in the aspect of “bone of his bones and flesh of his flesh,” for at their root everything is one. And therefore Israel, the holy nation, are always included in sitra d'dichura , since they know and believe in truth that everything is drawn from the First Emanator, Who is the aspect of sitra d'dichura . And through this they are always included there. And therefore the offspring always follows the male among Kohen, Levi, and Yisra'el, who are the essential holiness, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "לעולם ימכור אדם וכולי ויקח מנעלים וכולי, לעולם ימכור אדם וכולי וישא בת תלמיד חכם, כי שניהם בחינה אחת, כי נעל דא איתתא כנ\"ל והעיקר לישא בת תלמיד חכם כי היא האשה היא בחינת אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן צריך לישא בת תלמיד חכם כי היא סמוכה בוודאי יותר לבחינת אמונת חכמים מאחר שהיא בת תלמיד חכם, נמצא שהמנעלים בקדושה הם בחינת גבוה מאד בחינת אמונת חכמים הנמשך מבחינת נדר כנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Heh"
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "אות ט ועל כן ביום הכפורים חולצין המנעלים, כי יום הכפורים הוא סליחת העוונות על ידי התשובה, ואז מתחילין כל נדרי כי יום הכפורים היא בחינת בינה תשובה בחינת נדר, ואז כשעולין לשם אין צריכין מנעלים כי עולין לשרשן, כי אז ביום הכפורים אנו עולין לבחינת עולם הבא למקום הנדר ששם שורש השתלשלות המנעלים, ואז אין צריכין מנעלים:",
      "en": "But in a case where there is valid kiddushin but there is a transgression, the offspring follows the blemished one , which is the aspect of yagon va'anachah . For in a place of transgression, G-d forbid, which is the desires of this world, it emerges that one is bound after the desires of this world and uproots himself from the Blessed Name, and does not connect creation to its root. Rather, on the contrary, he is “a slanderer who separates a chief” — who separates himself, together with all the creation that depends on him, from the Blessed Name. Therefore he is not included in holiness, which is the aspect of sitra d'dichura . Rather, on the contrary, he draws himself toward the Sitra Achara . Therefore the offspring follows the blemished one, which is the aspect of yagon va'anachah , where all the blemishes are. For whoever is more blemished, there the grip of yagon va'anachah is greater. And even if the husband is blemished and the wife is from a proper family, the essential grip of yagon va'anachah is upon him. For this is the principle: that sitra d'nukva d'kedushah [the feminine side of holiness] is considered as the aspect of dichura [masculine] in relation to dichura d'Sitra Achara , which is considered as the aspect of nukva [feminine] in relation to it, as is known. And therefore the blemished one is in the aspect of sitra d'nukva , the aspect of yagon va'anachah , and the offspring follows him in a case where there is a transgression. For the essential transgression, especially the blemish of the bris , is from the aspect of yagon va'anachah , from where the essential desire derives, as mentioned above. And therefore in a place of transgression, the offspring follows the blemished one, which is the aspect of yagon va'anachah , as mentioned above. But in a zivug shel mitzvah , which is the aspect of Kohen, Levi, Yisra'el, there the yagon va'anachah is sweetened and transformed to joy, and everything is included in sitra d'dichura , as mentioned above. And therefore the offspring follows the male, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "וזה בחינת של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו וכולי, כי עיקר בחינת המנעלים נתהוו אחר חטא אדם הראשון שאז צריכין מנעלים שהם בחינת תיקון עץ הדעת טוב ורע, כי המנעלים הם בבחינת כתנות עור שהם בחינת תיקון החטא של אדם הראשון, כי קודם חטאו היה בחינת כתנות אור כי היה כולו טוב כמו שיהיה לעתיד בחינת ה' אחד ושמו אחד. שהיה כלול יחד תורה שבכתב ותורה שבעל פה באחדות גמור, ואז אין צריכין מנעלים כלל שהם בחינת כתנות עור כי אז היה בחינת כתנות אור באלף כידוע, כי המנעלים שהם בחינת כתנות עור שם הוא בחינת הבדלה שזהו בחינת מה שמסתכלין בצפרנים שהם בחינת כתנות עור במוצאי שבת בשעת הבדלה, כי שם עיקר בחינת הבדלה להבדיל בין הטמא והטהור בין האסור והמותר וכולי, כי מנעל של עור זה בחינת תיקון עץ הדעת טוב ורע, ועל ידי שמבדילין בין קדש לחול נתבררין בחינת כתנות עור בחינת המנעלים, ואזי המנעלים הם בירור ותיקון פגם עץ הדעת טוב ורע דהיינו תיקון אמונת חכמים, כי מחמת שפגם אדם הראשון בעץ הדעת הוכרח להתלבש בכתנות עור בחינת מנעל של עור כי בהעור מעורב טוב ורע כמובא בכתבים, ועל ידי שמבדיל ומברר אותם בסוד הבדלה הם עיקר התיקון של פגם עץ הדעת וכולי, ועל כן ביום הכפורים שאז סליחת עונות שכולם נמשכין מחטא אדם הראשון, נמצא שאז ביום הכפורים הוא בחינת תיקון חטא אדם הראשון על כן אסור ללבוש מנעלים אז כי אז עולין למעלה למעלה מהם לבחינת עולם הבא שאז מתתקן העולם כמו שהיה אדם הראשון קודם החטא שלא היה צריך אז מנעלים, כי היה אז כתנות אור באלף, וכן בבית המקדש שהוא בחינת נדר שהוא שורש המנעלים אסור ללבוש שם גם כן מנעלים, ושם בבית המקדש הוא גם כן סליחת עונות תיקון החטא של אדם הראשון, ועל כן המנעלים פוגמין שם כי אין שם אחיזת הרע כלל רק כולו טוב, וזה בחינת של נעליך כי המקום וכולי:",
      "en": "Oas Chof-Vav"
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "אות י וכן ליהפך בתשעה באב שאז היה חורבן בית המקדש אסור גם כן ללבוש מנעלים, כי המנעלים הם לכל אחד לפי בחינתו, היינו כי מי שזוכה לאמונת חכמים בחינת תורה שבעל פה בשלימות שזה נמשך מבחינת נדר בחינת בינה תשובה בחינת יום הכפורים כנ\"ל, אזי זוכה להמשיך משם מבחינת נדר בחינת בינה אור להלביש אותו בסוד החשמ\"ל שהוא שמירה להאדם כמובא, ומשם נמשך למטה מנעלים על רגליו, נמצא שהמנעלים שלו נמשכין ממקום הנדר והם בסוד החשמ\"ל שהוא בחינת שמירה לרגלין, כי עיקר השמירה משם כידוע, כי מאחר שזכה לאמונת חכמים תורה שבעל פה זכה לבחינת הבדלה דהיינו שנתברר האיסור וההיתר וכולי, ואז המנעלים שהם בחינת כתנות עור ששם בחינת הבדלה נבררין, ואזי נכללין בקדושה בבחינת חשמ\"ל, ואזי הם עיקר השמירה להרגלין לבחינת אמונת חכמים שלא יתקלקל ח\"ו בבחינת רגלי חסידיו שימור וכולי כי עיקר השמירה מבחינת חשמ\"ל, וזה בחינת תיקון חטא אדם הראשון על ידי בחינת כתנות עור שהלבישם השם יתברך אחר החטא, כי כשזוכה נכללין כולם בקדושה בבחינת חשמ\"ל, ואז הם עיקר השמירה והתיקון כנ\"ל, וכל זה זוכה כל אחד לפי מה שזוכה לבחינת אמונת חכמים כן זוכה לבחינת מנעלים דקדושה הנ\"ל שהם בחינת מנעל של תלמידי חכמים שעליהם נאמר: מה יפו פעמיך בנעלים וכולי כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of “an Ammoni but not an Ammonis; a Moavi but not a Moavis” . And this is the aspect of “Do not distress Moav,” etc. — on account of two fine doves that would emerge from them, which are Rus the Moabite and Na'amah the Ammonite, from whom came David and his descendants, who are the aspect of Mashi'ach who will come from them. For the essential redemption that will come about through Mashi'ach, who will come speedily in our days, is through the great joy that will be then, through the fact that everyone will recognize and know then the truth of His G-dliness and His greatness, blessed be He. And through this, the joy will be exceedingly great then, as it is written: “Let the heavens rejoice and the earth exult, and let them say among the nations: Hashem reigns” . And as it is written: “And it shall be said on that day: Behold, this is our G-d,” etc.; “Let us rejoice and be glad in His salvation,” etc. . And similarly in many pesukim , as mentioned above. And through this will be the essential redemption, as it is written: “For with joy you shall go out,” etc.; “the mountains and the hills shall break forth before you in song” . And as Rabbeinu, of blessed memory, wrote — that joy is the world of freedom; see there. And then all the yagon va'anachah , which is the aspect of the bitterness of the exile, will be transformed to joy, in the aspect of “joy and gladness shall they attain, and sorrow and sighing shall flee” . And as it is written: “And I will transform their mourning to gladness, and I will comfort them and make them rejoice from their sorrow” . And as all of this is explained above. And therefore the neshamah of Mashi'ach was drawn down specifically through is'ar'usa d'nukva [an arousal from the feminine side], as is explained in the Torah regarding the matter of the daughters of Lot, from whom came Rus and Na'amah, from whom came David and Mashi'ach, as mentioned above. And likewise in the episode of Tamar and Yehudah, as it is written: “And she sat at the entrance of Einayim” . And likewise in the episode of Rus and Boaz. For all of this is the aspect of the transformation of yagon va'anachah to joy, which is the essential aspect of Mashi'ach, in the aspect of “And I will transform their mourning to gladness,” as mentioned above. For all of these acted with heavenly intent, as is explained in the words of our Sages, of blessed memory, and in the commentary of Rashi. And when the arousal is from the woman for the sake of Heaven, to bring forth offspring and to establish generations, it emerges that the yagon va'anachah itself is transformed to joy, since she herself — where the grip of yagon va'anachah resides — by her own will becomes a vehicle for holiness, since her desire is to establish generations for the sustenance of the world, which is the aspect of joy, as mentioned above. For a zivug d'mitzvah for the sustenance of the world is the aspect of joy, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "אבל מי שפוגם ח\"ו באמונת חכמים, מכל שכן מי שמזלזל בדבריהם או מבזה אותם ח\"ו, ואזי אינו זוכה לבחינת הבדלה להבדיל ולברר בין הקודש ובין החול בין טמא לטהור וכולי, ואז נתערב טוב ורע ח\"ו, ואז המנעלים שבהם סוד ההבדלה הם בבחינת עץ הדעת טוב ורע ממש מאחר שאינו זוכה להבדיל ולברר ואלו המנעלים, לא די שאינם יכולים לשמרו אדרבא על ידם נפגם ח\"ו יותר, כי זה ידוע שעיקר יניקתם של הקליפות הוא על ידי עץ הדעת טוב ורע דייקא, נמצא שעל ידי בחינת מנעלים כאלו הם יכולים לינק יותר ח\"ו, וזה שחייבו רז\"ל עונש להמבזה תלמידי חכמים או מזלזל בדבריהם לחלוץ מנעליו דייקא, כי המזלזל בדברי חכמים חייב נידוי, ואזי חייב בחליצת מנעלים כי מאחר שפגם באמונת חכמים וזלזל בדבריהם עיקר הפגם מגיע לבחינת רגלין שהם בחינת אמונה כנ\"ל, ועיקר הפגם שנסתלקין ממנו קדושת המנעלים הנ\"ל, והמנעלים שלו הם בבחינת עץ הדעת שעיקר יניקתם משם, ועל כן צריך לחלצם שלא יתגברו יותר על ידי זה. וזה בחינת מה שאמרו רז\"ל: בשעת השמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור, ותפסו ערקתא דמסאני דייקא, כי עיקר קדושת ישראל שהוא בחינת אמונת חכמים שכל התורה תלויה בהם הוא לברר ולתקן פגם עץ הדעת על ידי בחינת כתנות עור שהם בחינת מנעלים דקדושה, ומנעלים של עכו\"ם מנעלים דסטרא אחרא הם בהיפך מזה כי עיקר יניקתם מפגם המנעלים וכולי כנ\"ל, ועל כן כשהעכו\"ם רוצים בשעת שמד לשנות קשירת המנעלים דהיינו שהם רוצים להתגבר על ידי המנעלים דייקא, על כן צריך ליהרג על זה, ועל כן תפסו ערקתא דמסאני דייקא, כי משם עיקר יניקתם כשנפגמין המנעלים ח\"ו:",
      "en": "For Er and Onan blemished greatly, for they corrupted their way, as it is written in the Torah . For this is the great transgression in the Torah, for even one who is completely abstinent due to the greatness of his holiness — this too is a great blemish, since he does not sweeten the yagon va'anachah that grips the aspect of sitra d'smola [the left side], the aspect of the woman, etc., and he does not establish offspring, who are the essential aspect of the enlargement of the joy in the Blessed Name through the multiplication of Israel who recognize His greatness, blessed be He, etc., as mentioned above. For this is the aspect of the blemish of Nadav and Avihu, etc., as mentioned above. All the more so, and how much more so, the very opposite — when one corrupts his way — then he does not sweeten the yagon va'anachah ; on the contrary, the yagon va'anachah themselves receive the drop, G-d forbid. For yagon va'anachah are Sam and Lilis , as is brought in the kavanos [of the Ari, of blessed memory]. And they extort the drop that goes to waste, G-d forbid. And regarding this it is said: “And I saw the tears of the oppressed,” etc.; “and from the hand of their oppressors there is power, and they have no comforter” — as is known. “The tears of the oppressed” specifically, for they are full of tears, the aspect of weeping and yagon va'anachah , for there they are oppressed, as mentioned above. And therefore his sin is too great to bear. And the essential tikkun of his teshuvah is through the true tzadik who is able to arouse all the ten kinds of melody, which are the aspect of joy, as mentioned above. For there is the essential place of his blemish — in the aspect of joy, as mentioned above. For regarding this blemish it is said: “All who come to her do not return, and they do not attain the paths of life” . “Paths of life” is the aspect of joy, as it is written: “You shall make known to me the path of life; fullness of joys is before Your countenance,” etc. . And all of this is when he does not do teshuvah . But when he does teshuvah and abandons his evil way and his evil thoughts, and exerts himself with all his might to break the trait of atzvus [sadness], from where come all the evil thoughts and all the evil fantasies, and draws himself close to true tzadikim and to the true upright ones who endeavor for his rectification and know how to instill joy within him — for they have the power to seize even him, together with the intense yagon va'anachah that grips him, and to bring him into the holy joy — through this is his essential tikkun . For his essential tikkun is when he merits that the yagon va'anachah be transformed to joy, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "וזה בחינת חליצת המנעלים בתשעה באב שאז נחרב בית המקדש שהוא בחינת נדר שמשם נמשכין בחינת אמונת חכמים בחינת מנעלים דקדושה, ועיקר חורבן בית המקדש על שפגמו באמונה בבחינת אמונת חכמים כמו ירבעם וחבריו כנ\"ל, וכמו שכתוב: ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים וכולי, ועל כן אז בתשעה באב ביום החורבן שאז נסתלקין בחינת מנעלים דקדושה שנמשכין מבחינת בית המקדש בחינת נדר וכולי כנ\"ל על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן חייבין אז לחלוץ המנעלים כדי שלא יתגברו יותר וכולי וכנ\"ל. וזהו בעצמו חליצת המנעלים של אבילות ח\"ו, כי עיקר המתה על ידי חטא אדם הראשון על ידי פגם אמונת חכמים וכולי כנ\"ל, ועל כן חייב בחליצת מנעלים וכולי וכנ\"ל כי אז הוא בחינת פגם הרגלין על ידי פגם אמונת חכמים, וזה בחינת רגליה יורדות וכולי, ועל כן צריך לחלוץ המנעלים שלא יתגברו יותר ח\"ו וכולי וכנ\"ל, וכל אלו שחייבום רז\"ל בחליצת מנעלים כגון אבל ומנודה או בתשעה באב עיקר הכונה היא בשביל תשובה, כמובא בספרים ובשלחן ערוך שזה עיקר הכונה כדי שיתביישו וישובו, כי כשמוכרח לחלוץ מנעליו ח\"ו הוא בושה גדולה רחמנא ליצלן, כי עיקר כבוד האדם הוא על ידי המלבושים שהם בחינת כבוד כמבואר במדרש אגדה, וכל יופי המלבושים אינו נחשב כלל בלא מנעלים כנראה בחוש שאפילו אם ילבוש האדם כל מיני מלבושי כבוד כשלא יהיו לו מנעלים ברגליו בוודאי יהיה לללעג ולקלס, נמצא שעיקר יופי המלבושים שהם בחינת כבוד תלוי במנעלים, וזה בחינת מה יפו פעמיך בנעלים כי היופי והפאר תלוי במנעלים דייקא, וכשאין לו מנעלים ח\"ו מתבייש מאד והבושה הוא בחינת תשובה כמו שאמר רבינו ז\"ל במדרש אגדה. כי חליצת המנעלים שחייבו רז\"ל לכל הנ\"ל לא חייבו אלא משום תשובה כנ\"ל, וזהו התיקון שלהם כי מאחר שמתביישין ושבים בתשובה על הפגם שלהם והתשובה הוא בחינת יום הכפורים בחינת בינה מקום הנדר, וכשעולין לשם אין צריכין כלל מנעלים כי שם שורש המנעלים דקדושה וכנ\"ל, נמצא שבמה שפגמו נתתקנו והירידה היא תכלית העליה, כי על ידי מה שהוכרחו לחלוץ המנעלים מחמת שפגמו באמונת חכמים וכולי וכנ\"ל על ידי זה זוכין לתשובה, ועל ידי זה עולין לבחינת יום הכפורים בחינת נדר ששם אין צריכין מנעלים, כי אין שם שום הבדלה ובירור כלל רק כולו טוב כי הוא בחינת עולם הבא וכולי וכנ\"ל שזהו בחינת חליצת המנעלים ביום הכפורים, ושם על ידי בחינת התשובה נתתקנין ואזי זוכין להמשיך משם מנעלים דקדושה הנ\"ל, ועל כן אחר כך חוזרין ולובשין את המנעלים אחר שקיבלו עליהם את הדין ושבו בתשובה שזה העיקר וכנ\"ל, נמצא שחליצת מנעלים ביום הכפורים וחליצת המנעלים בתשעה באב וכיוצא אף על פי שהם שני הפכים ממש וכנ\"ל, אף על פי כן הכל עולה אל מקום אחד, כי גם בתשעה באב וכיוצא באים לתשובה על ידי זה, ואזי עולים לבחינת יום הכפורים שהוא בחינת תשובה וכולי בחינת נדר כנ\"ל ונתתקים על ידי זה, נמצא שהכל עולה אל מקום אחד:",
      "en": "And this is the aspect of the ten chapters of Tehillim that Rabbeinu, of blessed memory, revealed as a tikkun for a nocturnal occurrence, for these ten chapters of Tehillim are the aspect of the ten kinds of melody, as is explained in his holy words. And the ten kinds of melody are the aspect of joy, the aspect of the transformation of yagon va'anachah to joy, through which is the essential tikkun of the blemish of the bris , as mentioned above. And therefore the final completion of the tikkun of this sin will be through Mashi'ach, as is brought in the holy books. For this is the aspect of “And a redeemer shall come to Tzion, and to those who return from transgression in Ya'akov,” etc. — as is brought in the kavanos . For Mashi'ach will transform the yagon va'anachah to joy, which is the aspect of the enlargement of the joy that will be then, as mentioned above. And therefore David, who is Mashi'ach, engaged all his days in the Book of Tehillim that he composed, which is the aspect of the ten kinds of melody, as mentioned above. Through this is the essential tikkun of this sin, which is rectified specifically through David Mashi'ach, as mentioned above. And therefore the nefesh [soul] of David was drawn from sitra d'nukva , as is brought. And the entire chain of the drawing down of his neshamah into the world was through their arousal, as mentioned above. For this was the intensity of the power of David, who is the aspect of Mashi'ach, who has the power — through his prayers and his songs, which are the Book of Tehillim that he composed, the aspect of the ten kinds of melody — to transform all the yagon va'anachah that grips sitra d'nukva , to transform everything to joy. For this is the essential completion of the enlargement of joy, which is the essential tikkun and the redemption that will come about through Mashi'ach, in the aspect of “joy and gladness shall they attain,” etc., as mentioned above. Through this is the essential tikkun of all those who were cast away due to their sins and who come to return — that they will be rectified specifically through this, in the aspect of “And the redeemed of Hashem shall return,” etc.; “joy and gladness shall they attain,” etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "אות יא וזה בחינת חליצת המנעלים של יבמה, כי כשאינו חפץ ליבם ולהקים לאחיו שם בישראל נמצא שנתעורר ונתאחז בו אחיזת עשיו שהוא שונא לאחיו יעקב, וכל זה מחמת פגם אמונת חכמים שזה עיקר הפגם של המת בלא בנים, ומשם מתעורר השונא הנ\"ל והוא נאחז באחיו ואינו מניחו להשתדל בהצלת אחיו, ואפילו אם היבם רוצה לייבם רק שנמנע לייבם מחמת שאינו יכול לכוין לשם מצוה כמו עכשיו שנוהגין בחליצה מחמת שראו שאין מכוונין לשם מצוה, אף על פי כן גם זה בעצמו שאינו יכול לכוין לשם מצוה זהו פגם הברית שהוא בא מאשה זונה שהיא היפך אשה יראת ה' שהיא בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה, נמצא שפגם הברית דהיינו מה שאינו יכול לכוין לשם מצוה זהו בעצמו בחינת פגם אמונת חכמים שמשם מתעורר ונתאחז בחינת עשיו שהוא השונא הגדול שאינו מרחם אפילו על אחיו כנ\"ל. כי זה שאינו יכול לכווין לשם מצוה זה מחמת פגם הברית, כי אם היה קדוש בקדושת הברית כראוי לאיש הישראלי בודאי היה מכוין תמיד לשם מצוה בפרט במצות יבום שהיא מצוה גבוהה מאד מאד, וזה שאינו יכול לכוין לשם מצוה זהו בעצמו בחינת פגם אמונת חכמים, וכן מבואר בכמה מקומות בדברי רבינו ז\"ל שאמונה ותיקון הברית הם בחינה אחת עיין שם, ועל כן מאחר שזה האח אינו מציל את אחיו או מחמת שאינו רוצה או מחמת שאינו יכול לכוין לשם מצוה שכל זה הוא בחינת פגם אמונת חכמים שמשם נתעורר ונתאחז ח\"ו השונא הגדול בחינת עשו וכולי כנ\"ל, ועל כן בודאי צריך לחלוץ מנעלו כי שם עיקר אחיזת עשיו כשפוגמין באמונת חכמים וכולי וכנ\"ל. והחליצה היא על ידי אשת המת דייקא שהיא צריכה לחלוץ מעל רגלו, כי איתא בזוהר הקדוש שנפש המת קשורה ברגלי היבם וכולי עיין שם, והענין הוא כנ\"ל כי עיקר פגם נפש המת הוא פגם אמונת חכמים כנ\"ל שהוא בחינת רגלין כנ\"ל, ועיקר תיקונו על ידי אחיו דייקא כנ\"ל, ועל כן זה המת הוא מוכרח להתקשר באחיו, ועיקר מקומו ברגלין שהם בחינת אמונת חכמים ששם פגם וכולי כנ\"ל, ועכשיו שאחיו אינו רוצה לתקנו וזה מחמת שיש בו אחיזת עשו על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל, נמצא שעכשיו נפש המת קשורה שם ברגלי אחיו כצפרים האחוזות בפח, כי אינו יכול לעלות מחמת שלא הניח בנים ופגם באמונת חכמים שהוא כלל התורה וכולי כנ\"ל, וגם שם אצל אחיו אינו נתתקן אדרבא יכול להתפגם שם יותר ח\"ו כי הוא קשור ברגליו של אחיו, ושם יש אחיזת עשו מאחר שאינו רוצה ליבם שזה בחינת פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נאחז עשו שהוא זוהמת הנחש ברגלין דייקא בבחינת ואתה תשופנו עקב וכנ\"ל, ועל כן התיקון על ידי אשתו שחולצת מנעלו מעל רגלו שעל ידי זה מכניע בחינת עשו בבחינת וידו אוחזת בעקב עשו, כי האשה היא בחינת ידים של בעלה כמובא בספר הקנה, כי אמונת חכמים הוא בחינת ידים גם כן כי על ידי זה מקבלין כל הדברים שבעולם בחינת ידי המלאך המבואר במאמר הנ\"ל בחינת לא תסור מן הדבר וכולי ימין ושמאל עיין שם, ועל כן היא חולצת המנעל מרגל היבם, ועל ידי זה נכנע בחינת עשו שנאחז שם ברגלין, כי עיקר יניקתו על ידי בחינת המנעלים שאינם מתוקנים כראוי ואז כשחולצם זהו בחינת הכנעתו, ועיקר הכנעתו על ידי אשתו שהיא בחינת ידים כנ\"ל, והעיקר על ידי בחינת ההוא רוח דשדי בגוה שזהו עיקר בנינה וחיותה, ומחמת זה מה שהיא חולצת מנעלו של היבם נחשב כאלו הוא עושה בידיו, כי היא בחינת ידים כנ\"ל כי על ידי ההוא רוחא הנ\"ל שהוא בחינת תיקון אמונת חכמים שנמשך מבחינת נדר כנ\"ל, על ידי זה יש לו כח לחלוץ מנעלו מעל רגלו להכניע אחיזת עשו שעיקר אחיזתו על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל. וזה בחינת וידו אוחזת בעקב עשו שמכניע אחיזת עשו מרגלי היבם על ידי שחולץ מנעלו וכולי כנ\"ל, ואזי יוצאה נפש המת לחירות מאחר שנכנע אחיזת עשו שמשם עיקר עונשו של המת כנ\"ל, ואזי נתתקן על ידי בחינת ההוא רוחא דשדי בגוה שיוצא על ידי הרוק של החליצה כמובא בכתבים, כי הרוק נמשך בשרשו ממקום גבוה מאד (מבחינת זווג הנשיקין כמובא בכתבים) מבחינת פליאות חכמה שהוא בחינת נדר, ועל כן על ידו דייקא יוצא ההוא רוחא הנ\"ל שנמשך גם כן משם, ועל ידי החליצה שחולצין מנעל היבם ויורקת בפניו על ידי זה הוא נכלם ומתבייש והבושה היא תשובה, ואזי עולה למקום התשובה ושם נתתקן פגם אמונת חכמים, כי שם הוא בחינת נדר כנ\"ל, ועל ידי כל זה נתתקן נפש המת שהיתה נאחזת בו ומקבלת משם חיות בחינת ושובו וחיו ברוך ה' לעולם אמן ואמן וזה בחינת מה שקוראת: ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, היינו שכך עושין לאיש הידוע שהוא אינו רוצה תמיד לבנות בית אחיו רק אדרבא רודף אותו והוא בחינת עשו שרודף תמיד אחיו יעקב ונקרא איש, כמו שכתוב: ויהי עשו איש שדה וכולי, ועל ידי חליצת המנעל של היבם נכנע אחיזת עשו כנ\"ל, וזה שקורא ככה יעשה לאיש הידוע וכולי וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore it is indeed found that David was in great danger all his days, as it is written: “Were it not that Hashem was my help, my soul would soon have dwelt in silence” . And as it is written: “There is but a step between me and death” . For David had no life at all, for he was from sitra d'nukva , where the grip of yagon va'anachah resides, the aspect of sitra d'mosa [the side of death]. And he, through the intensity of his power, merited to transform everything from one extreme to the other, for he transformed death to life, yagon va'anachah to joy, as it is written: “The pangs of death encircled me,” etc.; “distress and sorrow I would find; and in the Name of Hashem I would call,” etc.; “For You have delivered my soul from death, my eyes from tears, my feet from stumbling. I shall walk before Hashem in the lands of the living,” etc. . And many similar instances. For he merited to transform the intensity of yagon va'anachah to joy. And all of this was through the sweetness of his songs, through the multitude of prayers and supplications and requests that he merited to constantly cry out to Hashem, in all kinds of voices and expressions of outcry and prayer and supplication and songs and praises — which is the entire Book of Tehillim, which is the aspect of the ten kinds of melody, as mentioned above. And through this he transformed yagon va'anachah to joy, death to life, until he merited to be included in life forever, as it is written: “You shall make known to me the path of life; fullness of joys is before Your countenance” — in the aspect of “David, King of Israel, lives and endures,” as mentioned above."
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "אות יב וזה בחינת וירקה בפניו בחינת קו הירוק שמקיף את העולם בחינת אסתר ירקרקת היתה שמשם נמשך הרוק בשרשו ומשם נמשך ההוא רוחא כנ\"ל ושם הוא בחינת תשובה בחינת נדר ועל ידי זה נתקן כנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Zayin"
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "אות יג וזה בחינת ועלתה יבמתו אל השערה אל הזקנים וכולי, להכניע שער ארם וכולי כמבואר בסוף המאמר שאלו הנ\"ל שעל ידי תיקון אמונת חכמים וכולי מפילין שער ארם וכולי ונבנה שער הקדושה וכולי עיין שם, וזה בחינת ונגשה יבמתו לעיני הזקנים, כי עיקר תיקון החליצה הוא על ידי הזקנים שהם החכמים שבדור שיש להם כח לתקן פגם המת שפגם באמונת חכמים, ועל ידי זה נבנה שער הקדושה ומפילין שער ארם נפילה אחר נפילה, ועל ידי זה יבא משיח במהרה בימינו כנ\"ל, וזהו בחינת ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים וכולי כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of the dispute of Korach and his congregation against Aharon . For Korach was a Levi and Aharon was a Kohen. And the essential service of the Levi is in song upon the platform [ duchan ], and all his service is to join and include himself with the Kohen, who is the aspect of chesed , the aspect of the direct voice — that is, to join and include the returning voice, which is the aspect of din , the aspect of Levi, to join it and include it well within the aspect of the direct voice, which is the aspect of Kohen, as mentioned above. For this is the aspect of all the service of song of the Levites, which is the aspect of the ten kinds of melody, through which one sweetens the din and the yagon va'anachah , which is sitra d'mosa , that grips the aspect of the returning voice. For one connects it to the Source of Life, which is the aspect of the direct voice with which He created the world, and with which He gives life to and sustains the world. For “by the word of Hashem the heavens were made, and by the breath of His mouth,” etc. — which is the aspect of voice and speech, as mentioned above, and as all of this is explained above well."
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "אות יד ועיקר התיקון שמתקנין אמונת חכמים הוא בשביל לזכותנ לשלום שמשם עיקר ההולדה, וזה עיקר התיקון כי שלום הוא תיקון כל העולמות וכולי כמבואר בכמה מקומות, וכמובן במאמר הנ\"ל שזוכין לשלום על ידי תיקון אמונת חכמים, וזה עיקר התקון של היבום והחליצה להכניע שנאת עשו השונא הגדול ולזכות לאהבה ושלום וכולי כנ\"ל, וזה בחינת מה שאמרו רז\"ל על פי וראה בנים לבניך שלום על ישראל, ואמרו רז\"ל: כי אז נפטרין מן החליצה ומן היבום ואז יש להם שלום, כי עיקר השלום הוא כשזוכין להוליד בנים בעולם שעיקר ההולדה בא משם בחינת שלום, ואז נתרבה השלום על ידיהם, אבל כשאין זוכה לבנים אז אין שלום כי זה עיקר הפגם שפגם באמונת חכמים ונתעורר שנאת השונא הגדול ונפגם האהבה והשלום, ועל כן שכיח אז קטטות בעבור החליצה והיבום, ואז אין שלום עד שנתרצה לחלוץ או ליבם, ואז נתתקן פגם הנ\"ל וזוכין לשלום שזה עיקר התיקון כנ\"ל:",
      "en": "And Korach blemished in this exceedingly, and sought to dispute the Kehunah [priesthood]. For he wished, G-d forbid, to destroy all the worlds and to return the world to tohu va'vohu through his dispute. For he wished, G-d forbid, to make the Levi into the Kohen — to make the aspect of the returning voice as if it were, G-d forbid, the aspect of the direct voice. For this is the essential blemish of all the heretics and deniers of the living G-d, who look only at the voice that is heard in this world, which is the aspect of the returning voice — which is the aspect of the life-force and wisdom that are invested in this world — and they do not turn their face to connect everything to its root, to look and to know and to believe from whose womb the voice emerged — to know and to make known and to be known that He is the Fashioner, He is the Creator, etc., and He said and it was, and everything is drawn from His direct voice, which is the aspect of the Kohen, from where everything is drawn. Only it is impossible to hear His direct voice in its essence, except through its compounding with the aspect of the returning voice, as mentioned above, for the sake of the sustenance of the world, as mentioned above. But in truth there is no existence to the returning voice except through the direct voice, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "אות טו וזה בחינת פורים, כי המן הרשע עמד על ישראל על ידי פגם אמונת חכמים שהוא כלל כל התורה כי משם עיקר אחיזתו, כמו שאמרו רז\"ל: המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת, נמצא שאחיזתו מבחינת עץ הדעת טוב ורע שהוא בחינת פגם אמונת חכמים כנ\"ל, כי המן הוא זוהמת הנחש מזרע עמלק מזרע עשו הרשע שהוא השונא הגדול שמתגבר על ידי פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נפגם האכילה, כי אז אין זוכין לאכילה דקדושה כנ\"ל, ואז מתגבר ח\"ו השונא הגדול שהוא עשו שיצא ממנו המן עמלק צורר היהודים השונא והמקטרג הגדול בחינת איש צר ואויב המן הרע וכולי, ועל כן רצו המן וזרעו לבטל בנין בית המקדש שהוא בחינת תיקון אמונת חכמים על ידי הנדר כנ\"ל, והם רצו לבטל תיקון זה ח\"ו כי עיקר אחיזתו מפגם אמונת חכמים שזה בחינת עץ הדעת טוב ורע בחינת המן העץ וכולי כנ\"ל, וזה שאמרו רז\"ל: למה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה על שהשתחוו לצלם וחד אמר על שנהנו מסעודתו של אותו רשע, היינו הך ולא פליגי כי זה תלוי בזה, כי השתחוו לצלם היינו על ידי פגם האמונה, כי עיקר אמונתנו הקדושה אין זוכין כי אם על ידי אמונת חכמים שהם ממשיכין האמונה הקדושה כמבואר במדרש אגדה, גם אז כשהשתחוו לצלם של נבוכדנצר היה עיקר הפגם באמונת חכמים שלא למדו עצמם מחנניה מישאל ועזריה שמסרו נפשם על קידוש השם והם לא למדו מהם, וזה בחינת פגם אמונת חכמים וזה בחינת פגם ההשתחוויה שהשתחוו לצלם כי על ידי זה פגמו בירכין ששם השתחוויה, וזה בחינת פגם אמונת חכמים שהוא בחינת רגלין כנ\"ל, וזה בחינת ברכי דרבנן דשלהי מינייהו כי עיקר התגברותם הוא על בחינת ברכי דרבנן בחינת אמונת חכמים וכנ\"ל. וזה בחינת ותקע כף ירך יעקב, כי עיקר התגברות בחינת שרו של עשו הוא רק על בחינת ירך יעקב שהוא בחינת אמונת חכמים כנ\"ל, וזהו וחד אמר מפני שנהנו מסעודתו וכולי היינו פגם האכילה, כי על ידי פגם אמונת חכמים בחינת עבודה זרה שהשתחוו לצלם על ידי זה נפגם האכילה כנ\"ל:",
      "en": "And Korach blemished in this exceedingly, in that he wished to take the Kehunah for himself. For this is the very aspect of the blemish mentioned above — that he wished to uproot himself from the Living G-d and to destroy the world, G-d forbid — as if the returning voice, which is the aspect of the side of Levi, has independent existence, G-d forbid. And therefore our Sages, of blessed memory, indeed said: Korach denied the fundamental principle . For he certainly denied the fundamental principle through his dispute in which he challenged the Kehunah , for he wished to separate the side of Levi, the aspect of the returning voice, from the aspect of the Kohen, from the aspect of the direct voice. For this is the essential heresy of all the heretics, as mentioned above. And this is “And Korach took” , and its Aramaic translation is: “And Korach separated himself” — “separated himself” specifically — that he divided and separated himself. For this is the essential blemish and heresy of his — that he wished to divide and separate the aspect of the returning voice from the direct voice, which is the aspect of separating the Leviteship from the Kehunah . And he wished to make the Levi into the Kohen, as if the returning voice has independent existence, as if it itself, G-d forbid, is the direct voice. For this is the aspect of the heresy of all the heretics, who consider that their wisdom in itself has independent existence, until they deny the living G-d. And all of this is because they do not look at the root of the life-force of all the wisdoms — from where everything is drawn — as it is written: “Who has wrought and done it? He Who calls the generations from the beginning” . And as it is written: “Lift up your eyes on high and see: Who created these?” etc. ."
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "אות טז וזה עיקר בחינת מלחמת עמלק שיצא ממנו המן בבחינת ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ודרשו רז\"ל: ברפיון ידים זה בחינת פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נתרפו ונפגמו ידי המלאך בבחינת לא תסור וכולי ימין ושמאל כנ\"ל, ועל כן עיקר הכנעתו היה על ידי אמונה שעל ידי זה נתתקנין הידים. וזה בחינת ויהי ידיו אמונה הנאמר במלחמת עמלק, וזה והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכולי כי עיקר הכנעתו על ידי תיקון הידים שזהו בחינת תיקון אמונת חכמים כנ\"ל. וזה שנאמר במלחמת הכנעני מלך ערד שהוא עמלק כמו שפירש רש\"י שם וידר ישראל נדר לאמר ףוכולי, כי הוכרחו לידור נדר שעל ידי זה מתקנין אמונת חכמים שעל ידי זה מכניעין את עמלק זוהמת הנחש שעיקר אחיזתו על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן היה עיקר מלחמת עמלק על ידי יהושע כמו שכתוב: ויאמר אל יהושע צא הלחם בעמלק וכולי, וכמובא בזוהר הקדוש שעיקר מלחמת עמלק היה צריך להיות על ידי יהושע דייקא כי יהושע הוא בחינת תורה שבעל פה אמונת חכמים כמובא, ועל כן על ידו עיקר הכנעת עמלק כנ\"ל, ועל כן מלחמה לה' בעמלק מדור דור כי אמונת חכמים נתחדש בכל דור ודור, כי זה עיקר אמונת חכמים להאמין בהחכמים שבכל דור ודור, כמו שכתוב: ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם דייקא, כמו שאמרו רז\"ל:",
      "en": "And this is what is written regarding the idol of Michah, which sought to overpower, through the fact that he had the Levi as a Kohen, as it is written: “For I had the Levi as a Kohen” . For from there is the essential grip of the heresies and the idolatry — when they consider that the aspect of the returning voice is the aspect of the direct voice, G-d forbid, as mentioned above. For this is the aspect of the dispute of Korach, who denied the fundamental principle and wished to make the Levi into the Kohen, which is the aspect of the idol of Michah, the aspect of “For I had the Levi as a Kohen,” as mentioned above."
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "אין לך אלא שופט שבימך, כי בכל דור ודור שולח לנו השם יתברך חכמים כפי הדור והם מחדשין כמה הלכות ודורשין כמה חידושים ודרשות חדשות בי\"ג מדות שהתורה נדרשת בהן והכל כפי אותו הזמן ואותו הדור, וכפי דרשותיהם וחידושיהם כך מתנהג העולם וכולי כנ\"ל, ואנו צריכין להאמין בהם ולבלי לנטות מדברי החכמים האמתיים שבכל דור ודור, וזה עיקר תיקון העולם כנ\"ל כי על ידי זה עיקר הבירור והתיקון של חטא אדם הראשון לבטל זוהמת הנחש, כי עיקר התיקון והבירור של חטא עץ הדעת טוב ורע הוא על ידי החכמים בחינת תורה שבעל פה וכולי כנ\"ל, ועל כן הפורץ גדר חכמים נאמר עליו ופורץ גדר ישכנו נחש בחינת דילמא חוויא דרבנן טרקיה כי זה עיקר זוהמת הנחש פגם עץ הדעת טוב ורע כשפוגמין ח\"ו באמונת חכמים תורה שבעל פה וכולי כנ\"ל, ועמלק שהוא זוהמת הנחש חטא אדם הראשון וכולי שזה החטא אינו מתברר כי אם בכל דור ודור עד ביאת המשיח כנ\"ל, ועיקר הבירור בכל דור הוא על ידי החכמים שבכל דור ודור כנ\"ל, על כן הוא מתגבר ביותר על זה להכניס כפירות ח\"ו בלב האדם שיהרהרו אחר החכמים שבדור לבטל אמונת חכמים כי משם עיקר אחיזתו ח\"ו וכולי כנ\"ל, כי ההמון עם ואנשים פשוטים שאין להם כח לתקן ולברר זוהמת הנחש בעצמן, על כן עיקר התיקון והבירור שלהם הוא רק כשזוכין לאמונת חכמים ולהתקרב להם שעל ידי זה עיקר תיקונם ובירורם על ידי האמונה, ועל כן מתגבר על זה מאד הסמך מם שהוא עשיו עמלק בכל דור ודור, ועל כן מלחמה לה' בעמלק מדור דור, כי בכל דור ודור יש מלחמה זו לזכות לאמונת חכמים אמתיים שבאותו הדור דייקא, וזה עיקר התיקון של חטא אדם הראשון בכל דור ודור וכולי כנ\"ל:",
      "en": "And therefore the essential dispute of Korach was through his wife, as our Sages, of blessed memory, said regarding the verse “The wisdoms of women build her house, and the foolish one with her hands tears it down” — this refers to the wife of Korach . For the essential grip of yagon va'anachah that grips the returning voice is held by his wife, who was drawn from there, as mentioned above. And she intensified in her wickedness to such a degree that she did not wish to be a vehicle for holiness, that ishah should be included in ish , Levi in Kohen. And she, in her wickedness, blemished in this. For this is the essential aspect of an evil wife, regarding whom it is said: “And I find more bitter than death the woman” ."
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "אות יז ועל כן המן הרשע מזרע עמלק זוהמת הנחש פגם עץ הדעת טוב ורע חשב לאבד את היהודים ח\"ו על ידי זה על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל, כי אז היה בסוף הגלות שהיו ישראל מצפים לגאולה לבנין בית המקדש ששם עיקר התיקון של אמונת חכמים תורה שבעל פה בחינת מלכות בחינת מקדש אדני כוננו ידיך, וכמובא בכתבים שהבית מקדש הוא בחינת מלכות בחינת תורה שבעל פה אמונת חכמים שנתתקן על ידי נדר וכנ\"ל, ועל כן המן עמלק שמתגבר בכל דור ודור על זה על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל חשב מחשבות לבטל בנין בית המקדש כנ\"ל, ורצה להתגבר אז בזמן חורבן בית המקדש להתגבר על ישראל אז ביותר על ידי פגם אמונת חכמים שפגמו במה שהשתחוו לצלם וכולי וכנ\"ל, ורצה לאבדם לגמרי ח\"ו על ידי זה בפרט שהיו נשואים נשים נכריות ופגמו באשה יראת ה' שהיא בחינת אמונת חכמים בחינת תורה שבעל פה כנ\"ל, גם עיקר התגברותו היה על ידי פגם שאול המלך שהמרה על דברי שמואל הנביא ולא המתין עליו למועד שבעת ימים וכולי, ואחר כך החיה את אגג מלך עמלק ופגם מאד באמונת חכמים כי לא קיים דברי שמואל הנביא, כמו שכתוב שם: כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר, כי מה שהמרה דברי שמואל ובזה פגם באמונת חכמים זה נחשב כקסם ותרפים היינו עבודה זרה וכנ\"ל, ועל כן נפסקה מלכותו כי מלכות הוא בחינת אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן קרע שמואל את מעילו כי פגם בלבוש מלכות בבחינת חלוקא דרבנן וכולי וכנ\"ל, ועל כן על ידי זה שהחיה את אגג ופגם באמונת חכמים על כן יצא ממנו המן הרשע איש צר ואויב השונא הגדול בחינת עשיו, ורצה אז להתגבר על ישראל ח\"ו ולאבדם לגמרי ח\"ו על ידי פגם אמונת חכמים שהיה בידו אז קטרוג ופגם הזה על ידי כמה בחינות כנ\"ל, ועל כן רצה ח\"ו להשמיד להרוג ולאבד וכולי, כי מחמת שהתגבר אז מאד מקטרוג של פגם אמונת חכמים על כן היה יכול לקטרג לאבדם לגמרי ח\"ו, כי על פגם אמונת חכמים אין מועיל שום רפואה בבחינת דילמא חוויא דרבנן טרקיה דלית לי' אסוותא ומוכרח למות ח\"ו בבחינת ביום אכלך ממנו וכולי וכנ\"ל, ועל כן היה קיטרוגו גדול לאבדם לגמרי ח\"ו, ועל כן עיקר שנאתו והתגברותו היה על מרדכי שהוא היה חכם הדור כדי לבטל חכם הדור שעיקר התיקון על ידו כנ\"ל, ועל כן עשה עץ גבוה חמשים אמה לתלותו עליו כי רצה לבטל אמונת חכמים בשרשו, כי שורש אמונת חכמים היא בחינת נדר ואיתא שנדר הוא בחינת בינה יום הכפורים בחינת נון שערי בינה בחינת יובל שעיקר קדושתו ביום הכפורים בשנת החמשים וזהו בחינת נדר בחינת נון ד\"ר כמובא, והמן רצה להשליך את מרדכי חכם הדור משם מבחינת נון שערי בינה כדי לבטל ח\"ו אמונת חכמים בשרשו כנ\"ל, ועל כן באמת היתה אז עת צרה גדולה ליעקב אשר כמוהו לא נהיתה כמובא, אבל השם יתברך חמל עלינו אז והפך מחשבתו הרעה על ראשו ותלו אותו על העץ אשר הכין למרדכי, כי באמת משם היה עיקר מפלתו מבחינת נדר שעל ידו נתתקן אמונת חכמים, ושם בבחינת נדר אין להמן והסטרא אחרא שום אחיזה כלל, ועל כן אינו יכול להכניס שם שום אחיזה כלל, ועל כן משם דייקא היתה מפלתו שהפילו אותו על ידי העץ גבוה חמשים אמה שהוא בחינת נדר כנ\"ל, כי עיקר הנס היה על ידי מרדכי ואסתר שהם מזרע בנימין הצדיק, ובנימין הוא בחינת נדר שעיקר תיקון אמונת חכמים על ידו כמבואר למעלה, ועל כן בנימין דייקא השלים את המטה הקדושה של יעקב אבינו שהיתה מטה שלימה של שנים עשר שבטי יה כנגד שנים עשר בקר שמלכות דקדושה עומד עליהם שזה בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה שהיא בחינת מלכות כנ\"ל, על כן נולד בארץ ישראל שהיא בחינת מלכות דקדושה כמובא ששם כלולים כל העשר קדושות שהיא בחינת תורה שבעל פה אמונת חכמים הוא על ידי לידת בנימין שהוא בחינת נדר כנ\"ל, ועל כן היה כח במרדכי ואסתר שיצאו ממנו לבטל קליפת המן עמלק שעיקר אחיזתו מפגם אמונת חכמים כי על ידי נדר מתקנין ומעלין אמונת חכמים כנ\"ל. וזה שרצה המן להתגבר על ישראל בחודש שנים עשר הוא חודש אדר, כי י\"ב חדשים הם כנגד י\"ב שבטים כמובא נמצא שחודש הי\"ב הוא כנגד בנימין, ורצה להתגבר אז דייקא כדי לבטל אמונת חכמים בשרשו, כי חשב מאחר שנחרב הבית המקדש שנבנה בחלקו של בנימין שהוא בחינת תיקון אמונת חכמים על ידי הנדר כנ\"ל על כן כבר נתבטל ח\"ו כח בנימין כח הבית המקדש, ועל כן רצה להתגבר בחודש י\"ב דייקא, אבל באמת נהפוך הוא כי זה הכח של בנימין בחינת נדר אין מתבטל לעולם אפילו בזמן החורבן בית המקדש כי לשם שאין מגיע שום פגם וקטרוג, ועל כן הכניעו אותו דייקא בזה החודש י\"ב על ידי בחינת בנימין בחינת נדר על ידי מרדכי ואסתר שהיה מזרעו של בנימין כנ\"ל, כי מרדכי היה אחיזתו ממקום גבוה מאד מאד כמובא בחינת פליאות חכמה שזהו בחינת נדר והוא בחינת מר דרור מרי דכיא כמו שאמרו רז\"ל, מר דרור הוא ראש של הבשמים של שמן המשחה ושמן המשחה הוא בחינת נדר של יעקב שנאמר בו ויצוק שמן על ראשה כמו שאמר רבינו שם במאמר הנ\"ל, בחינת בשמן קדשי משחתיו עיין שם, ועל כן בשמן המשחה נמשחו כל כלי המשכן והבית המקדש שהוא בחינת נדר שכל הקרבנות שהם בחינת נדר שבאים בנדר ונדבה, (ואפילו קרבנות של חובה על כל פנים צריכים לידור ולהקדיש הקרבן קודם הבאתו) כולם היו צריכים להביא בבית המקדש וכלי שרת שנתקדשו כולם בשמן המשחה, נמצא ששמן המשחה הוא בבחינת נדר ומשם היה אחיזת מרדכי בחינת מר דרור וכנ\"ל. וזהו בחינת אסתר שהיתה ירקרוקת כמו שאמרו רז\"ל בחינת קו הירוק שמקיף את העולם כמובא זה בחינת בינה בחינת נדר כמובא, ועל כן היתה יכולה להיות אצל אחשורוש ואף על פי כן לא נגע בה כמובא כי שידה נזדמנה לו כמו שכתוב בזוהר הקדוש, כי שם בבחינת נדר בחינת אסתר ירקרוקת אין שם שום נגיעה להסטרא אחרא כלל אדרבא עיקר בנין אמונת חכמים בחינת אשה יראת ה' הוא משם, כי המן הוא ממוכן צוה להרוג את ושתי המרשעת, ולכאורה תמוה כי מה היה כוונת המן בזה להרוג מרשעת ושונאת ישראל כמותה אך בוודאי כוונת הסטרא אחרא שהיתה מלובשת בהמן הרשע היתה בוודאי לרעה ח\"ו, כי הסטרא אחרא כיוונה בשביל זה כדי להרוג את ושתי שיתגלגל הדבר שתלקח אסתר לבית המלך כדי שיהיה להם יניקה מאשה יראת ה' שזהו בחינת פגם אמונת חכמים, כי מחמת שפגמו אז באשה יראת ה' על ידי הנשים נכריות שנשאו ועל ידי פגם אמונת חכמים הנ\"ל וכנ\"ל, על כן סברו שיש להם עכשיו אחיזה שתלקח אסתר שהיא אשה יראת ה' אל אחשורוש כדי לפגום את מלכות דקדושה ביותר ח\"ו, ועל ידי זה יתגברו על ישראל ח\"ו, אבל באמת הכל נתהפך עליהם ונהפוך הוא כי אדרבא השם יתברך חשבה לטובה ובזה הקדים רפואה למכה ומיני' ובי אבא ליזול בי' נרגא והמן בעצמו הקדים הרפואה לישראל ותלה את עצמו במה שצוה להרוג את ושתי שהיא היתה מלכות הרשעה שהתגברה אז מאד על ישראל על מלכות דקדושה על אשה יראת ה' עד שלקחה בנות ישראל והפשיטה אותם ועשתה בהם מלאכה בשבת דייקא, כי על ידי פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נפגם ח\"ו אשה יראת ה' על ידי זה אין זוכין לשבת כמבואר במאמר הנ\"ל, ועל כן מאחר שאז נפגם אשה יראת ה' ונפגם אמונת חכמים על כן עשתה מלאכה בבנות ישראל שהם בבחינת אשה יראת ה' בשבת דייקא כי פגמו בשבת על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל, והשם יתברך חמל על ישראל ובאמת מאתו היתה להרוג את ושתי המרשעת בשבת, ועל ידי זה נכנע מלכות הרשעה ונתגברה מלכות דקדושה כי כשזה נופל זה קם, וכל זה היה בעת סעודתו של אותו רשע כי עשה סעודה גדולה כמה ימים והשתמש בכלי בית המקדש שכל זה מורה שנפגם אמונת חכמים שעל ידי זה אין זוכין לשבת ונפגם אכילה דקדושה, ואזי מתגברת בחינת אכילה דסטרא אחרא שזהו בחינת הסעודה הגדולה של אותו רשע והתגבר עד שגם ישראל נהנו מאותה סעודה, וכל זה היה על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן נשתמשו אז בכלי בית המקדש שהוא עיקר תיקון אמונת חכמים כנ\"ל כדי שיהיה נפגם ח\"ו אמונת חכמים ביותר כנ\"ל, ואז דייקא גלגל השם יתברך ברחמיו להרוג את ושתי בשבת שהיא מלכות הרשעה שנכנעה ונפלה ותחתה נלקחה אסתר, ואף על פי כן לא נגע אשחשורוש במלכות דקדושה באשה יראת ה' כי לא נגע באסתר כלל כנ\"ל, כי אסתר ירקרוקת היתה מבחינת נדר ששם אין להם שום נגיעה כלל כנ\"ל אדרבא עיקר בנין אשה יראת ה' בחינת אמונת חכמים הוא משם, ועל כן היתה טובלת ועולה ויושבת בחיקו של מרדכי כי לא נגע בה כלל כמובא ואדרבא על ידי זה היה תוקף הנס בבחינת עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כמובא, כי לא די שלא נגע בה ולא נפגם מלכות דקדושה אשה יראת ה' אמונת חכמים על ידי זה, אדרבא היא הכניעה את מלכות הרשעה שעמד אז על ישראל כי היתה אחיזתה מבחינת נדר ששם אין להם שום נגיעה אדרבא משם נבנה מלכות דקדושה אמונת חכמים שעל ידי זה נופל מלכות דסטרא אחרא כנ\"ל. ועל כן ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה כי היה מזרע בנימין שלא השתחוה לעשיו הרשע כמובא, היינו כי בנימין היה מבחינת נדר שעל ידי זה נתתקן אמונת חכמים, ועל כן הוא דייקא לא השתחוה לעשיו הרשע כי ההשתחוואה לעשיו שהוא עבודה זרה היא בחינת פגם אמונת חכמים פגם ירך יעקב כנ\"ל, ועל כן גם מרדכי שיצא מבנימין לא השתחוה להמן הרשע כי מרדכי הוא בחינת נדר תיקון אמונת חכמים בחינת מר דרור כנ\"ל, ועל כן כשבא המן אל מרדכי מצאו עוסק בפרשת קרבנות ואמר לו: אתא קומץ מנחה דידכו ונצח אותו ואת בניו, כי דייקא על ידי בחינת קרבנות שהם בחינת נדר שהיו עוסקים בהם בבית המקדש על ידי זה דייקא נפל המן כנ\"ל, ועל כן המן הפיל פור הוא הגורל כדי לפגום בגורל דקדושה שהוא בחינת שבת שעל ידו נכנע שנאת עשיו שהוא בחינת המן עמלק בבחינת מדנים ישבית הגורל כמבואר היטב במאמר הנ\"ל, אבל באמת הכל נתהפך עליו כי על ידי מרדכי ואסתר שהם בחינת נדר פלאיות חכמה נתתקן אמונת חכמים, ועל ידי זה זכו לשבת שהוא בחינת גורל, ועל ידי זה נכנע המן שהוא בחינת עשיו, כי על ידי בחינת שבת על ידי זה הוא נכנע בבחינת להשבית אויב ומתנקם, דהיינו להשבית המן שהוא איש צר ואויב וכולי:",
      "en": "For the service of the Levi is in song upon the duchan , the aspect of the ten kinds of melody, through which yagon va'anachah is transformed to joy and the returning voice is unified with the direct voice, which is the aspect of a holy zivug in which ishah is included in ish , as mentioned above. For this is the aspect of the musical instruments that are played at the chasunah . And as Rabbeinu, of blessed memory, explains regarding the verse “This time my husband will accompany me” — that this is the secret of the musical instruments that are played at the chasunah . For Leah said: “This time” — when Levi was born, who is the aspect of melody — “my husband will accompany me.” For the essential connection of holiness between husband and wife is through the ten kinds of melody, which are the aspect of Levi, as mentioned above; see there, and as mentioned above. And the wife of Korach blemished in this and wished the very opposite — to dispute the Kehunah , to make the Levi into the Kohen, etc. Through this the yagon va'anachah is not sweetened; on the contrary, it intensifies even more, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 48,
      "he": "אות יח ועל כן בעת שהתגבר המן שהוא השונא הגדול הוצרכו לצום כמו שכתוב וצומו עלי וכולי, כי אז צריכין לצום כשמתגבר השונא הגדול שהוא עשו בחינת המן עמלק כמבואר היטב במאמר הנ\"ל, ועל ידי הצום הוא נכנע בבחינת וכתותי מפניו צריו ראשי תיבות צום עיין שם היטב, ועל כן התענו שלשת ימים שהם כנגד שלשה אבות שבהם נכנסה אסתר אל בית המלך כמובא, כי עיקר הצום היה כדי להכניע המן עמלק שהתגבר על ידי פגם האכילה של הסעודה של אותו רשע שהתגברה על ידי פגם אמונת חכמים כנ\"ל, וזה בחינת וצומו עלי, עלי דייקא כי היא בחינת אשה יראת ה' בחינת אמונת חכמים שעיקר התענית היה בשביל זה, ועל ידי התענית לא די שהכניעו את עמלק המן השונא הגדול אף גם זכו אל ההיפך ממש כי זכו לעלות לבחינת נדר על ידי מרדכי ואסתר כנ\"ל, ועל ידי זה חזר ונתתקן אמונת חכמים וזכו לבחינת שבת שכלול בג' אבות שאחר כך זכו להכלל בהם על ידי בחינת נדר בחינת מרדכי ואסתר כנ\"ל:",
      "en": "And therefore she indeed caused a bizarre death for herself and for Korach and for all his congregation. For they were all lost through her. For yagon va'anachah is sitra d'mosa , as mentioned above, the opposite of joy, which is the aspect of life and peace, as mentioned above. As it is written: “For with joy you shall go out, and with peace you shall be brought” . For shalom [peace] is the aspect of the joining of two opposites — that is, when left is included in right, Levi in Kohen — which is the essential joy, as mentioned above. And Korach, through his dispute, blemished in all of this, as mentioned above. And therefore the Kehunah is called a “covenant of peace” , as it is written: “Behold, I give him My covenant of peace. And it shall be for him and for his seed after him a covenant of eternal Kehunah ” . For the essential joy and peace is drawn from the aspect of the Kohen, who is the aspect of the direct voice, who is the root of everything, and everything needs to be connected to him. For this is the aspect of the service of the Levites in song — to connect everything to the root through the aspect of the ten kinds of melody, which is the essential aspect of peace and joy, when all the worlds return to their root and are not separated from the root of their life-force. And this is the essential joy, life, and peace. For “there Hashem commanded the blessing: life” , for all the life-force of all the worlds is drawn from there — from the aspect of the Kohen, who is the aspect of the direct voice, who is the root of everything, the root of the joy, which is the aspect of peace, the aspect of “for with joy you shall go out, and with peace you shall be brought,” as mentioned above."
    },
    {
      "index": 50,
      "he": "אות יט וזה בחינת סעודת פורים, כי זה עיקר התיקון שנעשה על ידי תוקף הנס של פורים שזכו לבחינת עונג שבת בחינת אכילה דקדושה על ידי בחינת נדר, ועל כן אז מצוה להרבות בסעודה כי היא בחינת אכילה דקדושה בחינת עונג שבת. וזהו בחינת סעודת פורים, כי אז בעת הצרה קודם שנתגלה להם הארת מרדכי שהוא היה תוקף הנס שהוא בחינת נדר, אז היו צריכין לצום כדי להכניע המן עמלק כנ\"ל וכמבואר במאמר הנ\"ל, אבל אחר כך כשעשה השם יתברך הנס והאיר עליהם הארת מרדכי שהוא בחינת נדר וזכינו שיאיר לנו זאת ההארה של בחינת מרדכי בכל שנה ושנה בכל דור ודור, כמו שכתוב: והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור וכולי, על כן עכשיו בפורים שמאיר אז הארת מרדכי בחינת נדר על ידי זה זוכים אז לבחינת עונג שבת אכילה דקדושה, ועל כן אז מצוה גדולה להרבות בסעודה כנ\"ל:",
      "en": "It emerges that Korach blemished in his very own attribute — that is, he blemished the peace and joy through his dispute. Through following the counsel of his wife, he separated himself from the Kehunah by wishing to redirect the Kehunah to himself. And through this he denied the fundamental principle. For all of this is the opposite of the tikkun of his very own attribute, for Korach is a Levi, the aspect of the left, the aspect of the returning voice, which needs always to endeavor to be connected to the Kohen, to be included in the right. For this is the aspect of the service of song of the Levites, etc., as mentioned above. And he blemished in all of this, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 52,
      "he": "אות כ וזה בחינת ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, כי על ידי בחינת נדר, בחינת מרדכי ואסתר שאנו זוכין להארה זו בפורים בכל שנה ושנה, על ידי זה אנו זוכין לתקון אמונת חכמים שהוא כלל כל התורה כלה, ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שפורים הוא קבלת התורה, כמו שכתוב (שם), \"קימו וקבלו\", ועל ידי זה אנו זוכין אז לבחינת ענג שבת, בחינת אכילה דקדשה שהוא בחינת ענג שבת, ועל ידי זה אנו מכניעין בכל שנה את השונא הגדול בחינת עשו, בחינת המן עמלק. כי עכשו שזכינו לאכילה דקדשה, בחינת ענג שבת אזי אין צריכין לצום, ואנו מכניעין אותו על ידי האכילה, כמבאר במאמר הנ\"ל, אבל להרבות השלום צריכין גם להרבות בצדקה, כמבאר שם במאמר הנ\"ל, וזה בחינת מתנות לאביונים שנותנים בפורים ומרבין אז בצדקה כדי לזכות לשלום על ידי האכילה דקדשה ועל ידי הצדקה, כמבאר שם במאמר הנ\"ל. וזה בחינת משלח מנות איש לרעהו, זה בחינת רבוי השלום, כי אז נעשה שלום גדול בין אחד לחברו, כי נתבטל השונא הגדול ועל ידי זה נכנעין כל מיני שנאה ומחלקת ונתרבה השלום על ידי שמצרפין רבוי הצדקה לתקון האכילה דקדשה, וזהו בחינת משלח מנות שמרמז על שלום גדול ואהבה בין אחד לחברו, ועל כן מרמזין השלום במיני אכילה דיקא, כי שולחין מנות דיקא שהם מיני אכילה, להורות שעקר השלום והאהבה נעשה על ידי האכילה דיקא כנ\"ל, כי על ידי האכילה של פורים, שהוא בחינת ענג שבת, בצרוף הצדקה זוכין לשלום גדול כנ\"ל, ועל כן רצה המן לשקל עשרת אלפים ככר כסף לבטל כח הצדקה של ישראל, ועקר היה רוצה לבטל כח השקלים שנתנו ישראל בכל שנה בשביל קרבנות לבית המקדש, שזהו בחינת נדר וכנ\"ל, ועל כן כשזכו להפילו, על כן צוו לתן מתנות לאביונים כדי לזכות לשלום על ידי רבוי הצדקה כנ\"ל, ועל כן באחד באדר משמיעין על השקלים כדי לגבות השקלים לקנות קרבנות לבית המקדש, שהוא בחינת נדר שעל ידי זה נתתקן אמונת חכמים, שעל ידי זה נכנע המן כנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Ches"
    },
    {
      "index": 54,
      "he": "אות כא וזה בחינת קריאת המגילה בשביל פרסומי נסא, כי צריך לפרסם הנס בפה דיקא על ידי קריאת המגילה בצבור, כי עקר הנס היה שנתרבה השלום, שהוא ההפך ממש מהתגברות השנאה והמחלקת שבא מהשונא הגדול שהוא עשו, בחינת המן כנ\"ל, שעקר התגברותו מבחינת פגם אמונת חכמים וכו' כנ\"ל, ולהפך כשזוכין לתקון אמונת חכמים על ידי נדר, על ידי זה זוכין לשלום גדול, כי עקר השלום נעשה על ידי אמונת חכמים תורה שבעל פה שמבררין ההלכה על ידי דרושיהם שדורשין את התורה ועל ידי זה נעשה שלום גדול וכנ\"ל, וזה היה עקר תקף הנס של פורים, כמו שכתוב (שם), \"וישלח ספרים אל כל היהודים דברי שלום ואמת\". וכמו שמסימת המגילה, \"דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו\". כי עקר הוא השלום, שהוא תקון כל העולמות והוא ההפך ממש משנאת עשו המן איש צר ואויב, ועל ידי השלום עקר הכנעתו, כי יניקתו רק משנאה ומחלקת וכנ\"ל וכמובא במקום אחר, והשלום נעשה על ידי אמונת חכמים כנ\"ל. וזה בחינת דרש טוב לעמו ודבר שלום וכו', 'דרש טוב' זה בחינת תקון תורה שבעל פה אמונת חכמים שדורשין את התורה ומבררין ההלכה, וזה בחינת דרש טוב לעמו, כי כל זמן שאין מבררין ההלכה אזי הוא בבחינת ודרש רעה תבואנו, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר (סימן ח), כי אז עדין מערב טוב ורע, אבל כשמבררין ההלכה אזי נתברר הטוב מהרע, ואזי הוא בבחינת דרש טוב וכו', ועל ידי זה שמבררין ההלכה בחינת דרש טוב, על ידי זה נתבטל המחלקת ונתרבה השלום. וזה בחינת ודבר שלום, כי על ידי דרש טוב על ידי זה נעשה השלום כנ\"ל. ואיתא בדברי רבנו זכרונו לברכה במאמר \"שאלו\" הנ\"ל שיש שלום שיש לו פה ויש שלום שאין לו פה, ועל ידי אכילת שבת, בחינת אכילה דקדשה, זוכין לשלום שיש לו פה, עין שם, וזה בחינת ודבר שלום 'ודבר' דיקא, בחינת שלום שיש לו פה, שהוא בחינת אדברה נא שלום, כמו שמובא במאמר הנ\"ל. וזה בחינת קריאת המגילה לפרסם תקף הנס, שהוא בחינת שלום כנ\"ל בפה דיקא, בבחינת שלום שיש לו פה, כי עקר שלמות השלום כשזוכין לשלום שיש לו פה, שזה עקר השלום. ובפורים זוכין לזה בבחינת דברי שלום כנ\"ל, ועל כן קורין המגילה בפה דיקא, כי המגילה נקראת דברי שלום כי זה עקר פרסום הנס כנ\"ל, ועל כן צריכין לקרותה בפה דיקא כנ\"ל. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ערובין נד), \"כי חיים הם למצאיהם\" למוציאיהם בפה, כי התורה נקראת שלום, כמו שכתוב, \"וכל נתיבתיה שלום\". ועקר שלמות השלום כשהוא בבחינת שלום שיש לו פה, ועל כן צריך לקרות את התורה, שהוא בחינת שלום, בפה דיקא, כדי שיהיה בבחינת שלום שיש לו פה, שזה עקר השלום כנ\"ל, ואז דיקא זוכין לחיים בבחינת כי חיים הם למוציאיהם בפה דיקא, כי עקר החיים מקבלין על ידי שלום דיקא, כמו שכתוב, \"שים שלום טובה וברכה וחיים\". וכמו שכתוב, \"כי ארך ימים ושנות חיים ושלום\". כי עקר השלום כשמתחברין שני הפכים, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר וזה נמשך על ידי אמונת חכמים תורה שבעל פה, כי על ידי החכמים שמחברין ומיחדין תורה שבעל פה עם תורה שבכתב, שהם בחינת חסדים וגבורות, על ידי זה מתחברין כל ההפכים ונעשה שלום ביניהם ומשם עקר החיים, כי עקר החיים על ידי התחברות הנשמה עם הגוף שהם שני הפכים, ועל ידי שלום מתחברין יחד, הנשמה והגוף וזוכין לחיים. נמצא, שעקר החיים על ידי השלום ועקר השלום כשהוא בחינת שלום שיש לו פה, וזהו כי חיים הם למוציאיהם בפה דיקא כנ\"ל. וזהו \"ולכל בשרו מרפא\", כי גם הרפואה שזוכין על ידי התורה על ידי אמונת חכמים דיקא כנ\"ל במאמר הנ\"ל, הכל על ידי השלום, כמו שכתוב, \"בורא ניב שפתים שלום שלום וכו' אמר ה' ורפאתיו\". כי עקר הרפואה על ידי השלום שעושין בין היסודות שהיו מחלקין זה מזה שמשם עקר החולאת כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ועקר הרפואה על ידי ההרכבה שמרכיבין כמה דברים שבאין מכמה יסודות ועושין שלום ביניהם, ומחברין אותם יחד, ועל ידי זה נעשה שלום בין היסודות שבאדם וזוכה לרפואה, וכל זה זוכין על ידי אמונת חכמים שמשם מקבלין כח כל ההרכבות וכו' וכו' כנ\"ל, ועקר על ידי השלום, שזה עקר תקון אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן על ידי שמוציאים דברי תורה בפה, שזה בחינת שלום שיש לו פה כנ\"ל, שזה עקר השלום, על ידי זה זוכין לחיים ולרפואה, שהם בחינת שלום כנ\"ל, וזה בחינת כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא כנ\"ל. וזה שכתוב שם, \"דרכיה דרכי נעם וכל נתיבתיה שלום\". כי עקר החיים והרפואה שמקבלין מהתורה הכל על ידי 'שכל נתיבתיה שלום', כי עקר החיים והרפואה הוא על ידי השלום כנ\"ל, ובחינת השלום שזוכין על ידי התורה הוא דיקא על ידי אמונת חכמים כנ\"ל, ואמונת חכמים נמשך מבחינת נדר, שהוא בחינת בינה, בחינת נעם העליון כמובא. וזהו, \"דרכיה דרכי נעם\", על ידי זה , \"וכל נתיבתיה שלום\", ועל ידי זה דיקא \"כי חיים הם וכו'\" כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of the twenty-four gifts of Kehunah that the Holy One, blessed be He, gave to Aharon afterward in joy , as it is written: “And I, behold, I have given to you” . And Rashi explained: in joy . For the essential holiness of the Kehunah is the aspect of joy that is drawn from there, as mentioned above. And therefore Aharon merited the Kehunah specifically through joy, as it is written: “And he will see you and rejoice in his heart” — through which he merited the Kehunah , as our Sages, of blessed memory, said . For the essential Kehunah is the aspect of the root of joy, from the One Whose joy is in His dwelling place. And therefore the Blessed Name gave him the twenty-four gifts of Kehunah specifically in joy . For the twenty-four gifts of Kehunah are the twenty-four adornments of the bride , as is known. For the holiness of the Kehunah , which is the root of joy, is the aspect of the connection and unification of groom and bride, the aspect of the unification of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah . For the essential connection and unification is through the aspect of the ten kinds of melody, the aspect of joy whose root is in the aspect of the Kohen, the aspect of the direct voice, from where everything is drawn, and everything needs to return and be included in it, in the aspect of “to hear His voice and to cleave to Him,” as mentioned above."
    },
    {
      "index": 56,
      "he": "אות כב וזה בחינת קריאת התורה וקריאת המגילה שתקנו חכמינו זכרונם לברכה, כי על ידי הקריאה מתיחד תורה שבעל פה עם תורה שבכתב, כי הקריאה היא בבחינת תורה שבעל פה, כי יש אם למקרא ויש אם למסרת, וכשקורין בתורה קוראין כפי הראוי על פי אם למקרא ולא כפי הכתוב שהוא אם למסרת. נמצא, שאנו מקימין על ידי זה בחינת אמונת חכמים, כי אנו מאמינין שאף על פי שכתוב בתורה כך, אף על פי כן יש כח לחכמים לשנות הקריאה כפי מה שקבלו. נמצא, שעל ידי הקריאה בתורה מתיחד יחד תורה שבכתב, שהוא כתב התורה שאנו קורין בו עם תורה שבעל פה, שהוא בחינת הקריאה, ועל כן עקר קריאת התורה הוא בשבת שאז מרבין בקריאת התורה יותר מכל הימים, כי עקר תקון אמונת חכמים הוא בשבת כנ\"ל, וזה בחינת קריאת המגילה בצבור כדי לפרסם תקף הנס, שהוא בחינת שלום, על ידי קריאת המגילה בפה, בבחינת שלום שיש לו פה, בבחינת ודבר שלום לכל זרעו כנ\"ל:",
      "en": "Oas Chof-Tes"
    },
    {
      "index": 58,
      "he": "אות כג ועל ידי בחינת שלום שיש לו פה, זוכין לבחינת מצה, כמבאר היטב במאמר הנ\"ל, וזה בחינת מה שאמר רבנו זכרונו לברכה במקום אחר בלקוטי תנינא (סימן עד) שפורים הוא הכנה לפסח, שעל ידי פורים נשמרין ממשהו חמץ וזוכין למצה הינו כנ\"ל, כי על ידי שלום שיש לו פה שזוכין בפורים, שזהו בחינת מצה, בחינת אין בין חמץ למצה אלא משהו, על ידה זוכין להזהר בפסח מחמץ ולזכות למצה, עין שם היטב:",
      "en": "And this is the aspect of a captive woman who is forbidden to a Kohen . For captivity and exile and servitude are the aspect of yagon va'anachah , the aspect of the exile of Egypt, where they were in captivity in servitude, which is the aspect of sadness, yagon va'anachah . For this is the essential aspect of exile and servitude, for joy is the world of freedom, as it is written: “For with joy you shall go out,” etc. — as Rabbeinu, of blessed memory, wrote. And conversely, yagon va'anachah is the essential exile and servitude, and as is brought in the words of Rabbeinu, of blessed memory, further in another place."
    },
    {
      "index": 60,
      "he": "אות כד ועל כן זכה מרדכי ללבוש מלכות, כמו שכתוב, (אסתר ח) \"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב וכו'\". כי זה העקר שתקן אמונת חכמים, שהוא בחינת לבוש מלכות, בחינת חלוקא דרבנן ששם כלולין כל הגונין עלאין, בחינת לבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב וכו', ותכריך בוץ וכו' דכל גונין אתחזין בה, כי החכמים דורשין את התורה בשלש עשרה מדות ומחברין ומרכיבין חדושי תורה ממקום למקום ומתחברין ונכללין ונצטרפין על ידי זה כל הגונין עלאין יחד ונעשה בחינת חלוקא דרבנן כלול מכמה גונין כנ\"ל, ועל כן תחלת הנס היה על ידי הלבוש מלכות שטעה המן עמלק וסבר שכבר נפגם חס ושלום, הלבוש מלכות חלוקא דרבנן הנ\"ל, עד שיוכל חס ושלום, להמשיך אליו הלבוש מלכות חס ושלום, ועל כן אמר המן בלבו, למי יחפץ המלך וכו' (שם ו), ואמר שיביאו הלבוש מלכות בשבילו חס ושלום, כנ\"ל, אבל באמת טעה וחתה בזה גחלים על ראשו עצמו, כי כבודי לאחר לא אתן (ישעיה מב), כי על ידי מרדכי ואסתר נתתקן אמונת חכמים בחינת לבוש מלכות, ועל כן צוה המלך להביא הלבוש מלכות להלביש את מרדכי, ואזי כשזה קם זה נופל, כי על ידי שזכה מרדכי ללבוש מלכות, בחינת תקון אמונת חכמים, על ידי זה נפל המן עמלק מלכות הרשעה שיניקתו מפגם אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן היתה מפלתו אז באותו היום שתלו אותו וכו' על עץ גבה חמשים אמה וכו' וכו' כנ\"ל:",
      "en": "For the essential exile of Egypt was on account of the sin of Adam HaRishon, which is the aspect of the blemish of the bris , as is known. And the essential sin of Adam HaRishon was that through it he drew down, G-d forbid, the aspect of sadness, the aspect of yagon va'anachah , which is sitra d'mosa , as it is written: “In sadness [ b'itzavon ] shall you eat of it,” etc. . “B'itzavon” means sadness, etc. For this itself is the aspect of the death that he brought upon the world, for the aspect of death is drawn from the aspect of sadness, yagon va'anachah , as mentioned above. And on account of this was the exile and servitude of Egypt, for the essential exile and servitude is also the aspect of sadness, which is the aspect of sadness and servitude, as mentioned above, the aspect of toil and trouble that is drawn from the aspect of “in sadness shall you eat of it,” the aspect of “by the sweat of your brow shall you eat bread, until you return to the earth,” etc. ."
    },
    {
      "index": 62,
      "he": "אות כה ועל כן מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, כי משם היה יניקתו מפגם אמונת חכמים וכשנתתקן אמונת חכמים על ידי מרדכי וכו', אזי העלה אמונה הנפולה, ואזי ניצוצי האמונה שהיה לו חיות משם נתעלה לשרשו וכו', ועל ידי זה נפל המן, כי זה עקר נפילת הקלפות כשמעלין הקדשה לשרשה שהיה להם יניקה משם, וזה בחינת תלית המן על העץ גבה חמשים אמה דיקא, שהוא בחינת נדר וכו' כנ\"ל ששם נתקן אמונת חכמים על ידי מרדכי ואסתר כנ\"ל, ושם נתעלה הקדשה אמונה הנפולה לשרשה, ומשם נפל המן וזרעו, כי זה עקר מפלתם של הסטרא אחרא כנ\"ל, ועל כן על ידי שנתברר הקדשה שהיה להמן חיות משם ונתעלה לשרשה, שהוא בחינת תקון אמונת חכמים, על כן בני בניו למדו תורה וכו' ודרשו את התורה בשלש עשרה מדות וכו', שזה בחינת תקון אמונת חכמים וכו' כנ\"ל: וזה בחינת \"ונהפך הוא\" (אסתר ט) שנתהפך מהפך אל הפך ממש, שמה שרצה לקלקל חס ושלום, אמונת חכמים כנ\"ל, אדרבא, נהפך הוא, ועל ידי התגברותו נעשה תקף הנס של פורים ונתתקן על ידי זה אמונת חכמים ביותר בחינת לבוש מלכות הנ\"ל, עד שאפלו מבני בניו למדו תורה וכו', ועל כן עקר בנין הבית המקדש השני, שהוא תקון אמונת חכמים כנ\"ל, היה על ידי שנלקחה אסתר לבית המלך, כי דריוש בן אסתר צוה לבנותו, כי הכל נתהפך, כי המן וזרעו רצו לבטל בנין בית המקדש כנ\"ל, ונתהפך ונבנה על ידו דיקא, על ידי שצוה להרג את ושתי ועל ידי זה נלקחה אסתר. ועל ידי זה נבנה הבית המקדש, שהוא תקון אמונת חכמים וכו' כנ\"ל:",
      "en": "And when they merited to go out from the exile of Egypt, the essential redemption was through the aspect of joy, from where is the essential freedom, in the aspect of “for with joy you shall go out,” as mentioned above. And therefore they said shirah [song] on the night of their departure from Egypt, which is the aspect of Hallel Shaleim [the complete Hallel], as it is written: “The song shall be for you as on the night of the sanctification of the festival” — as our Sages, of blessed memory, said. And likewise at the time of the splitting of the Reed Sea, which was the essential completion of the redemption, then they said the Song of the Sea. For the song of Hallel and likewise the Song of the Sea and all the songs are all the aspect of the ten kinds of melody, which is the aspect of joy, which is the essential redemption. And as we say: He brought us from servitude to freedom, from sorrow to joy, etc., and we shall say before Him a new song. For the joy and the song is the essential redemption and freedom, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 64,
      "he": "אות כו וזה בחינת סוטה, כי היא פגמה באמונת חכמים, באשה יראת ה', ונמשכה אחר עצת הנחש, מלכות הרשעה, אשה זונה וכו', ועל כן עקר הפגם שלה בבחינת ירך יעקב, בחינת ברכי דרבנן, שזהו בחינת פגם אמונת חכמים כנ\"ל, ועל כן וצבתה בטנה ונפלה ירכה, כמבאר בסוף סבא משפטים, עין שם. ועל כן נבדקת בבית המקדש דיקא, שהוא בחינת נדר ששם נתתקן אמונת חכמים אשה יראת ה' כנ\"ל, ועל כן צריך בעלה להביא עמה קרבן, שהוא בחינת נדר, שעל ידי זה נתתקנית ונתבררת אשה יראת ה' אמונת חכמים, מאשה זונה וכו', כי שם בבית המקדש ששם התקון של אשה יראת ה' וכשזה קם זה נופל, ועל כן אם אינה טהורה, בודאי יהיה לה מפלה משם על ידי הבית המקדש, על ידי נדר, על ידי בחינת תקון אמונת חכמים אשה יראת ה', כי כשזה קם וכו', ועל כן וצבתה בטנה ונפלה ירכה וכו' כנ\"ל, ואם היא טהורה ולא שטה דרכה מאשה יראת ה', אזי אדרבא, מקבלת משם, מבית המקדש, חיות ותקון יותר, כי על כל פנים יש בה איזה פגם שבאה לידי חשד וצריכה תקון, ואזי נתתקנת שם בבית המקדש, שהוא בחינת נדר, ששם נתתקן אמונת חכמים, בחינת אשה יראת ה' כנ\"ל. וזה בחינת ונקתה ונזרעה זרע אם היתה יולדת בצער וכו', ואם לא היתה יולדת כלל תלד מעכשו. כי ההולדה על ידי השלום שנעשה על ידי תקון אמונת חכמים כנ\"ל בבחינת וראה בנים לבניך שלום וכו', ועל כן על ידי שנבדקה בבית המקדש וטהורה היא ונתתקנה אמונת חכמים בחינת אשה יראת ה' על ידי זה , ועל ידי זה נתתקן השלום ומשם עקר ההולדה כנ\"ל: וזה שכתב בחנה, \"ותדר נדר לה' אם ראה תראה בעני אמתך\". ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, אם ראה מוטב, ואם לאו תראה, כי אסתיר עצמי בפני אלקנה אישי וכו', הינו שאמרה שתהיה סוטה ותהיה טהורה ותלד בהכרח, ועל כן הקדימה הנדר לזה, כמו שכתוב, \"ותדר נדר לה' ותאמר אם ראה תראה וכו'\", כי עקר תקון הסוטה הטהורה הוא על ידי הנדר דיקא וכו' כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of the great mitzvah to tell the story of the Exodus from Egypt, and whoever elaborates in telling the story of the Exodus from Egypt is praiseworthy. For the telling of the Exodus from Egypt, in which one relates the intensity of the miracles that the Blessed Name performed for us in the redemption of Egypt, and one blesses and praises His great Name, blessed be He, for this — this is the aspect of the ten kinds of melody, the aspect of joy. And therefore the essential telling of the story of the Exodus on the night of Pesach is specifically over the wine , which are the four cups of wine. For wine is the aspect of joy, as it is written: “And wine gladdens the heart of man,” etc. . For the essential redemption is through joy and song and Hallel , the aspect of the ten kinds of melody that are drawn from the four letters of the Name [ Havayah ], the aspect of the simple, double, triple, and quadruple song. And corresponding to them come the four cups of wine on the night of the Exodus from Egypt, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 66,
      "he": "אות כז ועל כן קרבנה מנחת שעורים זה בחינת עמר שעורים שמתיר לאכל מתבואה חדשה, כי עמר שערים זה בחינת שעורא דאתון דאוריתא, שזהו בחינת חכמה תתאה, בחינת מלכות, בחינת אמונת חכמים תורה שבעל פה, שהם דורשין את התורה בשלש עשרה מדות ולומדין עם ישראל ומצמצמין חכמה עלאה על ידי חכמה תתאה כדי להשיג אלקותו יתברך על ידי זה , שזהו בחינת שעורא דאתון דאוריתא, בחינת שערות, כמבאר כל זה במאמר \"מישרא דסכינא\" (סימן למד). וזה בחינת עמר שעורים, בחינת שעורא דאתון דאוריתא, בחינת והעמר עשרית האיפה הוא, שהוא בחינת מלכות, בחינת אמונת חכמים כידוע, ועל ידי זה נכנע עשו איש שעיר, שהוא מלכות הרשעה, פגם אמונת חכמים וכו' כנ\"ל, ועל כן הקרבן משעורים דיקא שהוא מאכל בהמה, כי זה עקר תקון של אמונת חכמים תורה שבעל פה, כי החכמים עוסקים תמיד לברר ולתקן חטא אדם הראשון על ידי בחינת תורה שבעל פה וכו' כנ\"ל, ועל ידי זה מבררין בחינת בהמה להעלות מבהמה לאדם, כי על אדם הראשון נאמר על שחטא, \"אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו\". כי נפל על ידי חטאו מבחינת אדם לבחינת בהמה. והחכמים, בחינת תורה שבעל פה, שמתקנים זאת, הם מעלין ומבררין מבהמה לאדם, ועל כן תחלת התקון בתחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים מביאין עמר שעורים, שהוא מאכל בהמה, כי עקר קבלת התורה לתקן זהמת הנחש חטא אדם הראשון, ועל כן צריכין לברר ולתקן בחינת אמונת חכמים, שהוא עקר התקון כנ\"ל, ועל כן מביאין ביום הראשון של החמשים יום של ספירת העמר עמר שעורים, שהוא בחינת שעורא דאתון דאוריתא, בחינת תקון אמונת חכמים וכו' שמתקנין ומבררין בחינת מאכל בהמה וכו' כנ\"ל, ואז מתחילין לספר החמשים יום של קבלת התורה, כי עקר התקון על ידי בחינת חמשים יום, שהם בחינת נון שערי בינה, בחינת נדר כנ\"ל, וזה בחינת הנפת העמר שמניפין ומרימין עמר שעורים, בחינת מלכות, בחינת אמונת חכמים, לשרשו לבחינת חמשים יום של ספירת העמר, לבחינת נדר ששם עקר התקון כנ\"ל, ועל כן מניפין ומרימין בכל הששה קצוות מעלה ומטה וארבע רוחות, כי אמונת חכמים תורה שבעל פה כלול מששה קצוות, שזה בחינת ששה סדרי משנה שמבררין הטהור מן הטמא, המתר מן האסור, הכשר מן הפסול, שהם שש בחינות, כמובא. ועל כן התרה האכילה אחר הנפת העמר דיקא, כי על ידי תקון אמונת חכמים זוכין לאכילה דקדשה בחינת ענג שבת כנ\"ל, ועל כן אסור לאכל מחמשת המינין שהם עקר האכילה, כי כל הסעדה קרויה על שם הלחם ואין חיבין בברכת המזון כי אם על הלחם דיקא, וכן בשבת, שהוא תקון האכילה, חיבין לאכל לחם דוקא, כמו שכתוב בשלחן ערוך, ועל כן אסור לאכל לחם קדם הנפת העמר, כי כל זמן שאין מתקנין אמונת חכמים אין זוכין לאכילה דקדשה, ואז יוכל להתגבר חס ושלום, בחינת עשו, בחינת כבד על ידי אכילתו, ועל כן אסור לאכל לחם עד הנפת העמר תקון אמונת חכמים, ואז זוכין לבחינת אכילת שבת, אכילה דקדשה, ואז דיקא התרה האכילה וכו' כנ\"ל: ועל כן נפל המן ביום הנפת העמר דיקא וכנ\"ל, וכן כמה וכמה אמות שהתגברו על ישראל נפלו באותו היום של הנפת העמר, כמובא בדברי רבותינו זכרונם לברכה, כי כשזה קם זה נופל, כי אז מקימין אמונה הנפולה אמונת חכמים כנ\"ל, ואז נופל מלכות הרשעה, שעקר יניקתה מפגם אמונת חכמים וכו' כנ\"ל: ועל כן על ידי מנחת שעורים, שהוא בחינת תקון אמונת חכמים, על ידי זה נבדקת הסוטה אם פגמה באשה יראת ה', שהיא בחינת אמונת חכמים וכו' וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore, after the Exodus from Egypt, one must bring the omer of barley . And it is found in the Holy Zohar that the omer of barley is animal food, which is the offering of the sotah [the suspected adulteress]. For K'neses Yisra'el [the Congregation of Israel] is tested through the omer of barley, and through this K'neses Yisra'el is purified from the contamination of Egypt, etc. For the sotah is the aspect of the blemish of the bris , the aspect of “more bitter than death,” etc., the aspect of “and her end is bitter as wormwood” , the aspect of “the bitter, cursing waters,” the aspect of sadness and black bile, yagon va'anachah , which is sitra d'mosa . And this is the aspect of the offering of barley , which is animal food, which is the aspect of food that has not been clarified into human food, as our Sages, of blessed memory, said, that Adam HaRishon said: “Shall I and the donkey eat from one trough?” . It emerges that animal food is the aspect of “in sadness shall you eat of it.” And this is the aspect of the offering of barley of the sotah , the aspect of the omer of barley that is brought after the Exodus from Egypt. For through this offering of barley that one brings to the Kohen, who is the root of joy, through this one transforms the yagon va'anachah — which is the aspect of animal food, as mentioned above — to joy. And through this the contamination of Egypt is cut off, which is the aspect of the blemish of the bris , the aspect of yagon va'anachah that was drawn from the sin of Adam HaRishon. For the essential tikkun is through joy, and the essential thing is through transforming yagon va'anachah to joy, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 68,
      "he": "אות כח ועל כן מחמת שפגמה הסוטה באמונת חכמים כנ\"ל, שזהו עקר בחינת מלחמת עמלק כנ\"ל, על כן צריכין לכתב פרשת סוטה ולמחקה, כמו שכתוב, \"וכתב וכו' ומחה וכו'\". אמרה תורה, שמי שנכתב בקדשה ימחה וכו', כדי לעשות שלום וכו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קטז), כי עקר התקון הוא בשביל השלום, שזה עקר תקון אמונת חכמים כנ\"ל, ובזה שמוחקין הפרשה הכתובה, על ידי זה מראין לה מה שפגמה, הינו כי עקר הפגם שלה הוא באשה יראת ה' בבחינת אמונת חכמים, שהוא בחינת תורה שבעל פה, ובאמת אמונת חכמים הוא כלל כל התורה כלה, כי אי אפשר לידע דבר מהתורה כי אם על ידי החכמים תורה שבעל פה, כמבאר היטב למעלה. נמצא, מי שפוגם באמונת חכמים תורה שבעל פה אף על פי שנדמה שאינו פוגם כי אם בבחינת תורה שבעל פה, אף על פי כן באמת הפגם הוא בכל התורה כלה תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי כלו חד, בחינת ה' אחד ושמו אחד וכו' כנ\"ל. וזה שצותה התורה על מלחמת עמלק, \"כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע\", שזהו בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה, 'כתב זאת' וכו' זה בחינת תורה שבכתב, 'ושים באזני יהושע', דהינו לדבר עמו בעל פה, זה בחינת תורה שבעל פה, כי עמלק, בחינת פגם אמונת חכמים, פוגם בשתי התורות ועל כן הכנעתו על ידי שתי התורות, בחינת כתב זאת וכו' ושים באזני וכו', ועל כן הסוטה שפגמה באמונת חכמים ומעלה מעל באישה באיש שלמעלה ואיש שלמטה, וגרמה פרוד חס ושלום, בין קדשא בריך הוא ושכינתיה, בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, בחינת (שמלי טז) ונרגן מפריד אלוף, בבחינת העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלקיה שכחה, ועל ידי זה פגמה בשתי התורות על ידי הפרוד חס ושלום, וכו' וכנ\"ל, על כן צריכין על ידה למחק פרשה של תורה, כמו שכתוב, וכתב ומחה, להראות לה מה שפגמה, הינו שלא פגמה באשה יראת ה' תורה שבעל פה לבד כי אם בשתי התורות, כי עכשו על ידי שפגמה באמונת חכמים תורה שבעל פה, כאלו מחקה כתב התורה, כי עכשו אין יודעין שום דבר מהתורה שבכתב כאלו נמחק הכתב של התורה חס ושלום, כי כשפוגמין באמונת חכמים פוגמין בתורה שבכתב גם כן, כי אין יודעין דבר מתורה שבכתב בלא אמונת חכמים תורה שבעל פה כאלו הכתב נמחק חס ושלום, כי רק החכמים מקימין ומאירין תורה שבכתב וכו' וכנ\"ל, ועל ידי שמוחקין שמו שנכתב בקדשה, על ידי זה למדין למעלה קל וחמר, מה שמו שנכתב בקדשה אמרה תורה \"ומחה\", כדי לעשות שלום וכו', ספרי המינין והאפיקורסים שמטילין איבה בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה שימחו ויעקרו מן העולם, שימח זכרם מן העולם! כי באמת הכל אחד, כי ספרי המינין והאפיקורסים, שהם פגם אמונה, זהו בעצמו פגם הסוטה שפגמה באמונה כנ\"ל וזהו בעצמו בחינת מלחמת עמלק, כי עמלק הוא בחינת מינין ואפיקורסים, פגם אמונה, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר. נמצא, שעל ידי שמוחקין שמו שנכתב בקדשה, על ידי זה למדין קל וחמר למחות זכר עמלק, בחינת כי מחה אמחה את זכר עמלק וכו', שהם בחינת ספרי המינין וכו', פגם אמונה כנ\"ל, שזהו בחינת פגם הסוטה כנ\"ל, וזהו בחינת אין שמו וכסאו שלם עד שימחה זכר עמלק, כי השם יתברך בעצמו לוחם עמו, כמו שכתוב, \"כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר וכו'\" וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore the captive woman , who is in captivity and exile, which is the aspect of the exile of Egypt, which is the aspect of sadness, yagon va'anachah , as mentioned above — therefore she is forbidden to a Kohen . For the Kohen is the root of joy, and he is forbidden to become defiled by the dead, and he must sanctify himself in the holiness of the bris more than all Israel. And in every place where the aspect of the blemish of the bris , the aspect of yagon va'anachah , grips to a greater degree, he is forbidden to marry her. For this is the aspect of the women who are forbidden to a Kohen: a divorcee, a zonah , and a chalalah , etc. For the essential aspect of the clarification through song and melody begins from the aspect of the Levi, which is the aspect of the holy left, as mentioned above. But the Kohen — his holiness is fixed, for he is in the aspect of the holiness of Shabbos , where there is no clarification. And therefore all the labors, which are the aspect of clarifications from the aspect of “in sadness shall you eat of it,” etc., from the aspect of yagon va'anachah , are all forbidden on Shabbos . For Shabbos is the root of joy, and all the clarifications that are clarified during all the weekdays, in which one transforms yagon va'anachah to joy, all of them return to the holiness on Shabbos , and there they are all included in completeness within the supernal joy. For Shabbos is a semblance of the World to Come, which is the aspect of joy, the aspect of “fullness of joys is before Your countenance,” as mentioned above. And then all the songs and melodies ascend and are included in their root, in the aspect of the direct voice, which is the aspect of Shabbos , the aspect of Kohen. For this is the aspect of Shir HaShirim [the Song of Songs], which is of Shlomo , which is in the aspect of Shabbos , which is the aspect of “the King Whose peace is His” — as is known. For Shabbos is the aspect of the supreme song above all the songs . For all the songs of the present begin from the aspect of Levi, from the aspect of the left, as it is in the Holy Zohar: “Song is from the left.” As mentioned above, for all our service in this world, which is the aspect of the six days of labor, the aspect of “today to do them” , is to clarify the holiness, which is the joy, from the Sitra Achara , which is the aspect of yagon va'anachah , and to transform yagon va'anachah to joy, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 70,
      "he": "אות כט וזה בחינת אונס ומפתה את הבתולה שצריכין לתן חמשים כסף לאבי הנערה, כי פגמו באשה יראת ה' אמונת חכמים, שעקר התקון על ידי בחינת חמשים כסף כנגד בחינת נדר וכו', כי משם עקר התקון כנ\"ל, כי פגמו בההוא רוחא וכו' שנמשך משם וכו' וכנ\"ל, ועל כן צריכין לתן החמשים כסף לאבי הנערה דיקא, כי אביה מפר נדריה, כמו שכתוב, \"בנעריה בית אביה\". כי אב בחכמה, ששם שרש הנדר, שעקר בנינה וחיותה משם, בחינת פליאות חכמה וכנ\"ל, ועל כן עקר התקון על ידי שנותנין חמשים כסף לאביה דיקא כנ\"ל ומשם אנו למדין דין כתבה שנותן הבעל לאשתו בתולה חמשים זקוקים כסף צרוף, כי זה עקר תקונה ובנינה שעל ידי זה נתרצית אליו, על ידי שהוא יכול להמשיך לה הארה מבחינת נדר, שהוא בחינת חמשים כסף, בחינת חמשים שערי בינה שמשם עקר בנין וקיום של אשה יראת ה', בחינת אמונת חכמים וכו' כנ\"ל:",
      "en": "And therefore all the songs of the present are from sitra d'nukva . For this is the aspect of “shirah chadashah” [a new song, in the feminine] — “the redeemed sang praise” — in feminine language, as is brought in the holy books. For now it is impossible to hear the song and the melody that is drawn from the aspect of the direct voice itself, which is the aspect of Kohen, the aspect of Shabbos , the aspect of the World to Come, lest they be nullified from existence, because the vessels of our bodies are not refined due to our sins, and there is in them the grip of yagon va'anachah . Therefore, if they would hear the aspect of the direct voice itself, which is the aspect of the song that will be aroused in the future, it would be the aspect of an excess of light that causes the shattering of the vessels, G-d forbid, from where derives sitra d'mosa , as is known. And the yagon va'anachah would intensify even more, G-d forbid. Therefore, now, the essential tikkun and clarification — the aspect of all the melodies — begins from sitra d'Leva'ai [the side of Levi], from the aspect of the left, in order to sweeten the din at its root and to clarify the yagon va'anachah and transform it to joy, through sweetening the din at its root, by transforming the returning voice and joining it to the direct voice, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 72,
      "he": "אות ל וזה בחינת מאון בקטנה, כי עקר התקשרות שביניהם בקדשה הוא בבחינת תקון אמונת חכמים, הינו חבור וקשר תורה שבעל פה עם תורה שבכתב וכנ\"ל, ואמונת חכמים, בחינת אשה יראת ה', היא בחינת מלכות דקדשה שעומדת על שנים עשר בקר, שהם בחינת שנים עשר שבטי יה, שהם בחינת שנים עשר חדשים, שהם בחינת מלוי הלבנה מפגימתה כידוע, ועל כן שעור זמן הקטנה הוא שנים עשר שנים, כי כל זמן שאין לה שתים עשרה שנים אינה נכללת עדין בשלמות בבחינת מלכות דקדשה שעומד על שנים עשר שבטים וכו', כי כל זמן קטנותה היא עולה מעט מעט ממלכות הרשעה שיניקתה ממחין דקטנות כידוע עד שנעשית בת שתים עשרה ואז נכללת בבחינת מלכות דקדשה, ואז יכולה להתחבר עם בעלה בקשר גמור בבחינת התחברות תורה שבעל פה עם תורה שבכתב כנ\"ל, ועל כן אין יכולה לפרד מבעלה כי אם על ידי גט כריתות שכותב לה, כי ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. כי אם תהיה נפרדת ממנו חס ושלום, בלא זה, יהיה פרוד בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, על כן בהכרח שיתן לה ספר כריתות, ועל ידי זה מקבלת הארה מבחינת ספר, מבחינת תורה שבכתב, ואז דיקא נפרדת עם שרש חיותה שהיה לה אצל בעלה, שזהו עקר בחינת הקשר שביניהם. כי אשה יראת ה' אמונת חכמים, שרשה וחיותה בבחינת תורה שבכתב, ועל כן האשה אינה יכולה לפרד מבעלה עד שבעלה מרצה להמשיך לה שרש הארתה שיש לה אצלו שהוא בחינת תורה שבכתב, שזהו בחינת הספר כריתות שנותן לה בחינת ספר, בחינת תורה שבכתב, ואז אף על פי שנפרדת ממנו אין נעשה פרוד חס ושלום, על ידי זה , כי עדין לא נפרדת משרשה, כי קבלה ספר כריתות וכו' וכנ\"ל. וזה בחינת ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה, כי תכף בשעת היציאה מבעלה מתחיל תכף בחינת ההויה על ידי בחינת הספר כריתות, שעל ידי זה מקשרת לשרשה, לבחינת תורה שבכתב, שזהו בחינת הויה, ועל ידי זה דיקא יכולה עדין להתהוות ולהנשא לאחר, כי עדין לא נפרדת חס ושלום, מבחינת אשה יראת ה' אמונת חכמים וכו' כנ\"ל, אבל כשהיא קטנה עדין פחותה מבת שתים עשרה שאינה יכולה עדין לקבל הארת המחין, בחינת הארת וחבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה וכו' כנ\"ל, על כן אין צריכה ספר כריתות כנ\"ל ויוצאת במאון, כי עדין היא בבחינת מחין דקטנות שמשם יש עדין קצת אחיזה והשתלשלות למלכות הרשעה ששם עקר המאון בבחינת ותמאן המלכה ושתי וכו', כי שם עקר המאון, בבחינת ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך וכו': ועל כן זמן האיש הוא בן שלש עשרה שנים, כי הוא כלול מתורה שבכתב ותורה שבעל פה, ועקר שלמותו על ידי שמקבל הארה מבחינת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן שעל ידי זה נכללין תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ועל כן שעורו שלש עשרה שנים כי עקר דרושי וחדושי התורה בשלש עשרה מדות הם על ידי האיש דוקא, שהוא כלול מתורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי אשה אסורה ללמד תורה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. והיא רק בבחינת אמונה, בחינת אמונת חכמים, כמו בחינת ההמון עם שאין להם שכל לדרש התורה והם צריכין רק לבחינת אמונה בהחכמים, והחכמים דורשין את התורה בשלש עשרה מדות וכו' ומשם מקבלין ההמון עם הארתם על ידי האמונה לבד. וזה בחינת איש ואשה שהאיש הוא בבחינת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, שזהו בחינת החכמים שדורשין את התורה וכו', ועל כן שעורו שלש עשרה שנים כנ\"ל, והאשה היא בבחינת אמונת חכמים 'אמונה' דיקא, כי היא רק בבחינת אמונה, שהיא בחינת מלכות, ועל כן שעורה שתים עשרה שנים, כי מלכות דקדשה עומדת על שנים עשר שבטים, ואז דיקא נכללת בחינת אמונה הקדושה ויכולה לקבל מבחינת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן וכו' כנ\"ל. ועל כן הקטנה ברשות אביה להשיאה, כי האב הוא בחינת שרש הנדר שמשם חיותה ובנינה כנ\"ל, ועל כן כשמתקדשת על ידי אביה אין יוצאת במאון, כי אף על פי שהיא קטנה יכולה להכלל בבחינת אמונת חכמים לקבל מבעלה, שעל ידי זה נתקשרת עמו, מאחר שיש לה אב בחינת שרש הנדר, שעל ידי זה עקר תקון אמונת חכמים כנ\"ל: ברוך ה' לעולם אמן ואמן: גם בהלכות גטין הלכה ג אות יד מבאר ענין יבום וחליצה: הלכה ד בהלכות גטין הלכה ד אות ח: הלכה ה בהלכות פריה ורביה הלכה ה אות כה:",
      "en": "Only, after one has clarified some clarification, one needs to bring it and return it to its supernal root, which is the aspect of the Kohen, where everything returns and is included in its root. And this is the aspect of all the offerings that are brought to the Kohen : that whoever sinned any sin and was drawn after the Sitra Achara , which is the aspect of yagon va'anachah — when he wishes to return and rectify his sin, then he brings an animal as an offering to the Beis HaMikdash [the Holy Temple], where is the place of joy, as it is written: “And I will make them joyful in My house of prayer” . And the animal is the aspect of the absence of da'as , which is the aspect of exile and servitude, the aspect of yagon va'anachah , as mentioned above. And when the sinner brings it to the Beis HaMikdash and lays his hands upon it and confesses his sins, through this he clarifies the yagon va'anachah . For through sanctifying the animal as an offering and bringing it to the Beis HaMikdash , to the Kohen, through this he seizes the yagon va'anachah , which is the aspect of the animalistic, and brings it to the place of joy, which is the Beis HaMikdash and the Kohen. And then the Kohen offers it as a sacrifice and includes the offering within the root of the supernal joy, through the Levites who are engaged in song upon the duchan , who clarify and seize the yagon va'anachah and transform it toward holiness, and bring it to the Kohen, who is the aspect of the direct voice, until it is included within the root of the supernal joy, which is the aspect of the Kohen, as mentioned above."
    }
  ]
}