# דיינים א

<div dir="rtl">דיינים א</div>

Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/7/1


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אות א דיני ממונות בשלשה. ע"פ המאמר המתחיל מישרא דסכינא במאי חתכי לה וכו' ע"ש בס' ל"א סי' ל':

</div>

Hilchos Da'yonim 1


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כי הדיינים הם בבחי' מלכות כי הם מושלין ותובעין וכופין לדין ופוסקין הדין והמשפט כדרך המלך בבחי' דינא דמלכותא דינא. וכן כתב רבינו נ"י שע"י המשפט עולה המלכות וע"כ צריכין הדיינים להיות שונאי בצע כי תיקון המלכות הוא ע"י שונא בצע כמ"ש רבינו נ"י במאמר הנ"ל. וזה בחי' ושחד לא תקח. כי השחד יעור עיני חכמים. היינו ע"י פגם השחד שהיא אהבת ממון עי"ז נפגם המלכות שהוא בחי' בת עין והיא בחי' חכמה תתאה עיין שם. וזהו יעור עיני חכמים דייקא. וע"כ הדיינים הם שלשה כי עליית המלכות אל אור הפנים שמשם חיותה הוא בשלש רגלים כ"ש שם. וזה בחי' בת עין והיא בחי' חכמה תתאה עיין שם. וזהו יעור עיני חכמים דייקא. וע"כ הדיינים הם שלשה. כי עלית המלכות אל אור הפנים שמשם חיותךה הוא בשלש רגלים כ"ש שם. וזה בחי' ג' דיינים כנגד ג' רגלים שעל ידם עולה המלכות כנ"ל. כי הת"ח הם בחי' יו"ט. כי קדושת יו"ט תלוי בהם כמ"ש רבינו נ"י סי' קל"ה כי הג' דיינים הפוסקין הפסק דין הם בבחי' הלכה כרבים כדאיתא בתיקונים דלית רבים פחות מתלת דאינון מסטרא דאבהן דעלייהו אתמר הלכה כרבים. והג' רגלים הם בבחי' שלשה אבות כמובא. נמצא שהדיינין הם בבחי' אבהן בחי' ג' רגלים. וע"כ מוזהרין ביותר על נשיאת פנים בדין כדי שלא לפגום באור הפנים כי הם צריכין להעלות המלכות אל אור הפנים שמשם חיותה כמ"ש שם כנ"ל. וזה בחי' הוו מתונים בדין. ופי' דהיינו שאם יבא לפניו דין אחד ב' פעמים או ג' פעמים אל יאמר וכו' אלא צריך בכל פעם לחקור הדין היטב. כי עליית המלכות אל השכל שהוא בחי' אור הפנים. כי היא בחי' חכמה תתאה שנתצמצם בה השכל העליון כ"ש שם כי אלו שיש ביניהם הריב הוא בחי' נפילת המלכות שנפל אצלם. כי מחוק המלכות שיתנהגו בני אדם ביושר ולא יעשה שום אחד עולה נגד חבירו רק שיהיה ביניהם שלום ושלוה כ"ש הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו וכמובא לעיל שהמלכות תיקונה בבחי' שלום. ואלו הבעלי דינים שלא התנהגו ביושר בחוק המלכות עד שנעשה ריב ודין ביניהם. נמצא שהמלכות נפל אצלם. וע"כ מצוותם שיגשו אל המשפט לפני הדיינים והם מעלין פגם המלכות מביניהם ועושין שלום ופוסקין הדין וכנ"ל. וע"כ צריכין בכל פעם לחקור הדין בשכלם. כדי להעלות המלכות שעיקר עלייתה אל השכל כנ"ל שמשם חיותה כנ"ל. וזה צדק צדק תרדוף למען תחי' דייקא כי ע"י הב"ד יפה שהם מעלין המלכות אל אור הפנים שמשם מקבלת חיותה כנ"ל. עי"ז נמשך חיות גם למטה כי כולם מקבלים חיות על ידה. וזה שארז"ל מבי דינא שקל גלימא זמרא ואזיל באורחא. כי איתא שם במאמר הנ"ל בסופו שתיקון הקול הוא ע"י בחי' תיקון המלכות ע"ש. וע"כ אחר שקבל את הדין שאזי נתקן אצלו בחי' המלכות שבתחילה נפגמת אצתו כנ"ל. וע"כ זמרא ואזל וכו' כי נתקן בחי' הקול שהוא בחי' המלכות כנ"ל:

</div>

For the da'yonim [judges] are in the aspect of Malchus [Kingship] , for they rule, they summon, they compel to judgment, and they issue the verdict and the law — in the manner of a king, in the aspect of dina d’malchusa dina [the law of the kingdom is the law]. And so too wrote Rabbainu, nairoa ya’ir [may his light shine], that through mishpat [justice/judgment] , Malchus ascends. And therefore the judges must be “haters of monetary gain” (Exodus 18:21) , for the rectification of Malchus is through [one who is a] hater of monetary gain, as Rabbainu, nairoa ya’ir , wrote in the aforementioned teaching.