Segment 2
אות א ענין מלוה בשטר שצריכין ליזהר להלוות בשטר דייקא שאז אינו יכול לכפור וכו' כמו שהזהירו רז"ל על זה מאד כמבואר בגמ':
It emerges that her essential blemish was that she deviated from the truth to falsehood, and therefore she extinguished the “light” of the world — “light” specifically , for the essential light is truth. And therefore his essential seduction is through the woman, who is the aspect of the second type of truth mentioned above, where they [the forces of the Sitra Achara ] have a hold, chas v’sholom , due to the diminution of the truth, as above.
Segment 3
ע"פ התורה מי האיש החפץ חיים וכו' ע"ש:
And therefore she must kindle the light of Shabbos , for through this she draws the light of the very essence of truth, which is the aspect of the sanctity of Shabbos . And she kindles the light while it is still day, at the time when one adds from the weekday onto the holy, in order to draw the light of truth — which is the aspect of the light of Shabbos — to draw it from Shabbos into the weekday. For this is the aspect of the joining of the sun and the moon, the two aforementioned aspects of truth, so that they become one — and this is the essential rectification, as above. For this is the aspect of: “The secret of Shabbos: it is Shabbos, which has unified in the secret of Oneness etc., and we have established that He is One and His Name is One” etc. For this is the essential aspect of Shabbos : that then the truth illuminates and the moon is included in the sun — which is the aspect of the completeness of truth, the aspect of the rectification of prayer, the aspect of “Hashem is One and His Name is One,” as above.
Segment 4
כי ההלוואה נמשכת ע"י שיש ימי טוב וימי רע. כי ההלואה מחמת חסרון הפרנסה שאין לו עתה ומצפה שלאחר א יזה ימים יוכל לשלם לו וזה מחמת שחושב שעתה הזמן אצלו בבחי' ימי רע שמשם כל חסרון הפרנסה. וע"כ הוא לוה מחבירו שימתין לו עד שיעברו הימי רע (כמו שרגיל בפי העולם לומר בכל פעם שהזמן רע עתה (דיא צייט איז שלאכט) ובאמת כל ימי חייהם אומרים כן ומועדי עד היום אני זוכר שאומרים בכל פעם כן וכן בדורות הקודמים הי' אומרים בכל פעם כן) ואז יוכל לסלק לו. וע"כ צריך כל אחד להרחיק עצמו מאד מהלואות כי צריכין להאמין שגם בהימי רע בעצמם יש טוב בח'י ימי טוב בבחי' וביום רעה ראה, ראה דייקא וכו' כמ"ש שם ואז בוודאי יוכל להשיג פרנסתו דבר יום ביומו ולא יצטרך לבא לידי הלוואות וחובות. כי אפילו מי שעוסק במו"מ בגוים צריך לידע ולהאמין שגם שם נמצא הש,י כי בכל לשונות וכו' מלובשין אותיות התורה וכו'. ומי שמאמין בזה בכח הצדיק הכופה את יצרו וכו'. בוודאי לא יחסר לו פרנסתו כי הוא יוכל למצוא אותיות התורה בכל הלשונות וכו' ולבנות תורה מהם בבחי' עושי דברי לשמוע בקול דברו וכו' ואז בוודאי יהי' נמשך לו שפע טובה וברכה ענ,י התורה שמברר ובונה משם כי התורה הוא מקור הברכה והשפע. וכו'. אך ע,י התגברות הימי רע על הימי טוב עד שנעלם ממנו שגם שם בהימי רע בעצמם נמצא טוב עי"ז אינו יכול מצוא אותיות התורה בהמו"מ והעסק שלו אוזי יורדת השפע בצמצום גדול כמ"ש שם שזהו סוד עד דלא ידע בין ארור המן וכו'. ועי"ז מוכרח לבא לידי הלואות שסובר שעתה הם ימי רע והימי טוב יבואו אחרי כן ויסלק לו. וע"כ באמת כיון שבא לידי הלוואות קשה לו מאד שיצא מהם וע,פ רוב אינו מסלק בזמנו כשרז"ל הלואי שיפרע בזמנו, הלואי וודאי. כי מאחר שאינו מאמין שגם בימי רע בעצמם יש טוב איך ישיג ימי טוב. כי באמת הימי טוב וימי רע הם בכל יום ויום רק כל אחד כפי מה שמתגבר על יצרו להגביר הטוב על הרע כן נמשך עליו בחי' ימי טוב ולהיפך להיפך ח"ו. והעיקר שצריך להסתכל היטב ולהאמין שגם בהרע בעצמו בחי' ימי רע גם שם יש טוב כי מכה"כ וכו' כנ"ל. אבל זה שנפל להלואות עי"ז שאינו יכול למצוא הימי טוב בתוך הימי רע בוודאי קשה לו לצאת מחובות כי הרע בכל פעם מתגבר יותר מאחר שאינו משתגל ומסתכל למצוא הטוב בתוך הימי רע בעצמם כי עי"ז עיקר התגברות הרע וע"כ באמת הזהיר רבינו ז"ל, שיזהר מלהיות בעל חוב. ובפרט מי שרוצה לעשות תשובה כמ"ש בס' הא"ב הקדושה וז"ל, שיזהר מלהיות בעל חוב. ובפרט מי שרוצה לעשות תשובה כמ"ש בס' הא"ב הקדוש וז"ל מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בעל חוב כי מאחר שיודע בעצמו שחטא והגביר הרע על הטוב ועתה רוצה לשוב ועיקר התשובה ע"י שמוצא הטוב בתוך הרע בעצמו ומאמין שעדיין יש בו טוב ויש לו תקוה לשוב בבחי' ובקשתם משם את ה' אלהיך. משם דייקא מכל המקומות שנחד שם בין העכו"ם כמובן שם בפרשה ע"כ צריך בוודאי ליזהר מלהיות בע,ח שנמשך מחמת שאינו מאמין ואינו מסתכל שגם בימי רע יש טוב שמשם נמשכין כל ההלוואות והחובות וכנ"ל:
And this is the aspect of the three mitzvos that were given to the woman, which are: challah , nidah , and hadlakas haner [kindling the light] . For all of this is to rectify the sin of Adam HaRishon, as our Sages, of blessed memory, said. And the sin was the blemish of truth, the blemish of the moon, as above. And these three mitzvos are the aspect of the light of truth — which is the aspect of the kindling of the light of Shabbos , as above. And this is the aspect of challah : to bring a blessing into one’s house, through the challah that one gives to the Kohen , who is a man of truth, as it is stated regarding Aharon the Kohen : “A Torah of truth was in his mouth” etc. (Malachi 2:6) — for through this one merits blessing, the aspect of sustenance and livelihood, which is drawn through the truth, which is the rectification of prayer, as is explained in the aforementioned teaching. And this is the aspect of guarding from nidah , which is the contamination of the Serpent, the blemish of the bris [covenant]. And through guarding from menstrual impurity — which is the aspect of the rectification of the bris — through this one merits the light of truth. For the essential light of truth is through the rectification of the bris , as above. And therefore the Tzadik merits the very essence of truth, for a Tzadik is one who guards the bris , and through this one merits the very essence of truth, through which everything is rectified, as above. Amen and amen.
Segment 6
אות ב וע"כ אסור להלוות בלא כתב דהיינו שטר. כי הכתב הוא בשביל זכרון כמ"ש כתב זאת זכרון וכו'. ועיקר השכחה והזכרון הוא בתוך הזמן. כי למלעלעה מהזמן בבחי' אהבה שבדעת שם אין שייך שכחה וזכרון מאחר שהוא למעלה מהזמן כי השכחה הוא רק ברבות הזמן כמ"ש ברבות הימים הכל נשכח. ועיקר השכחה התלוי' בזמן הוא מחמת התגברות הימי רע על הימי טוב שמשם השכחה שנמשכת מהרע שנאחז מהסתלקות המוחין שמשם אחיזת השכחה וע"כ צריכן כתב לזכרון. נמצא שעיקר הכתב שהוא לזכרון הוא להגביר הטוב ולהכניע הימי רע ע"כ אסור להלוות בלא שטר. כי עיקר סילוק החובות הוא ע"י שהגביר הטוב על הימי רע שזה נעשה ע"י כתב דייקא שהוא לזכרון וכנ"ל. כי סילוק החוב הוא מצוה כשרז"ל פריעת בע"ח מצוה כי סילוק החוב נעשה ע"י שזכה להשיג השפע והברכה לסלק החוב שנעשה מהתגברות הטוב על הרע שזה נמשך ע"י בחי' כתב שהוא לזכרון וכנ"ל:
And this is the aspect of Havdalah [the separation ceremony] over the flame at the departure of Shabbos . For the essential Havdalah is to draw from the sanctity of Shabbos into the six weekdays, as is known — which is the aforementioned aspect of drawing light from the very essence of truth, from the aspect of a precious stone to the aspect of a window , from the sun to the moon etc., as above. And therefore one makes Havdalah over the flame, for truth is the aspect of light, as above.
Segment 7
וע"כ זה שנופל להלוואו' נופל לעבדות בחי' עבד לוה לאיש מלוה כי עבדות בחי' ארור כנען בחי' ארור הנאמר אצל הנחש כמ"ש במ"א שזהו בחי' ארורה האדמה וכו' בחי' בזעת אפך וכו' שמשם כל היגיעות והעבדות של הפרנסה שנמשך מחטא אדה"ר שלא התגבר להכניע הימי רע כנגד הימי טוב ואכל מעץ הדעת טוב ורע שע,ז נאמרם יודע כעסו ביום דייקא בחי' כי ביום אכלך ממנו וכו' ביום דייקא. כי עיקר הפגם הגיע בהיום שלא השתדל למצוא הטוב שבאותו היום להגבירו על הרע וכו'. ומשם נמשך כל ההלואות שהם מחסרון הפרנסה וכו' כנ"ל. וע"כ עיקר השיעבוד ע"י השטר שאז יכול להוציא ממשועבדים כי הכתב מכניע הרע לגבי הטוב עד שמוכרח לסלק לו ואינו יכול לכפור בו. כי כל היכוב הסילוק וההכחשות נמשך מחמת שהרע מתגבר אח"כ כ"כ עד שמונעו מלסלק בשעתו בבחי' לוה רשע ולא ישלם שמכנה הפסוק כל רשעת הרשע בשם לוה רשע וכו'. כי עיקר הרשעת נמשך מהתגברות הימי רע על הימי טוב שמשם כל ההלואות ועיכוב הסילוק כוכנ"ל ולהכניע כל זה עד שיוכרח לסלק ולהכניע הימי רע לגבי הטוב הוא ע"י הכתב לזרון שהוא השטר וכנ"ל וע"כ הזהירה התורה אם כסף תלוה וכו' את העני וכו' לא תהי' לו כנושה לא תשימון עליו נשך כי צריכין לרחם על העני לשא להיות עליו כנושה להוציאו מכלל בעל חוב וכנ"ל:
And this is the aspect of the avukah [braided torch] for Havdalah etc. For the avukah is two candles braided together. This is the aspect of the inclusion of the two aforementioned aspects of truth that are included and joined together through adding from the weekday onto the holy, at its entry and departure, as above.
Segment 9
אות ג וזה בחי' ר"ה ויוה"כ וסוכות והו"ר וש"ע ושמחת תורה:
And this is the aspect of the two candles that must be kindled on Shabbos , which correspond to Zachor and Shamor [“Remember” and “Guard”], as is brought. For Zachor and Shamor are the two aforementioned aspects of truth, the aspects of the sun and the moon, as is known. And therefore, with the Shabbos candles , the custom is not to have the two candles braided together. But at Havdalah they are braided together. For at the entry of Shabbos , then “all the workers of iniquity are scattered” (Tehillim 92:10) , and then one does not fear the chitzonim [external forces] , and then it is not necessary for the two aforementioned aspects to be joined together, for even though each stands on its own, nevertheless they are included together.
Segment 10
כי מר"ה עד יו"כ הם עשי"ת ועיקר התשובה ע"י בחי' הנ"ל בחי' וביום רעה ראה וכו' כנ"ל:
But at the departure of Shabbos , at Havdalah , when the six weekdays are aroused, then they need to be joined together in a single braiding, in order to guard the second type of truth mentioned above from the chitzonim . For at the time when guarding is needed from them, then extra guarding is needed — to bind emunah to emes with a strong and firm bond, so that they should not take hold, chas v’sholom . But on Shabbos , one does not fear them, for then emunah is strong and included in emes even when they are not tied and joined together. And this matter is known and understood in the writings of the Ari, zichrono livrachah .
Segment 11
וע"י התשובה של ר"ה ויוה"כ ע"י שמוצאין הטוב בכל מקום ע"י שמוצאין הטוב בכל מקום ע"י הקול שופר בחי' עושי דברו לשמוע בקול דברו הנאמר לענין ר"ה כמ"ש בזה"ק. וזה בחי' ה' עינויים של יוה,כ שהם בחי' ה' קולות וכ"ז לייחד הקול בדיבור וכו', עי"ז בונין את התורה שזהו בחי' קבלת התורה ביוה"כ ועי"ז מתקרבין אל השלום שזהו בחי' סוכה בחי' סוכת שלום בחי' אהבה שזוכין עי"ז שזהו ג"כ בחי' סוכה שהוא בחי' אהבה עד שזוכין עי"ז לאהבה שבדעת להאיר האהבה שבדעת לתוך הימים שזהו כל כוונת הנענועים בד' מינים בסוכות כמבואר בסוף התורה הנ"ל ע"ש ועיז זוכין לשמחת בית השואבה בחי' ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה כי שם בבחי' האהבה שבדעת הם מעייני הישוע כי התורה נקרא חוסן ישועות כוו'. אבל התורה הגנוזה וכו' הם בחי' מעייני הישועה. ועי"ז זוכין לשמיני עצרת לשון כישו ואסיפה שאוספין וכוללין האהבה שבדעת עם האהבה שבימים ששם מקור השמחה. וזה בחי' חיבור סיום התורה בהתחלתה. בראשית בחי' ראשית המחשבה בחי' אהבה שבדעת בחי' ישראל עלה במחשבה תחילה וכו'. לכל האותות והמופתים וכו' לעיני כל ישראל, הם בחי' האהבה שבימים שמשם כל התורה שבנגלה שהיא לעיני כל ישראל שהראה אהבתו ית' לעיני כל ישראל ע"י כל האותות וכו'. אבל האהבה שבדעת א"א לראות כ,א לכל חד כפום מה דמשער בלביה אבל כל ההתגלות האהבה ע"י המופתים נוראים שהראם משה הכל נמשך מהאהבה שבדעת שהאיר לתוך האהבה שבימים ע"י ששידד המערות בימים ובזמן דייקא שזה עיקר השלימות ע"כ צריכין בכל שנה בסוף התיקון של ר"ה לכלול התורה סופה בתחילתה לכלול האהבה שבימים בהאהבה שבדעת שהוא בחי' בראשית וכו':
And through the ibbur [intercalation] that adds onto the twelve months of the year, the year becomes one of thirteen months. For the blemish of the moon is filled — which is the aspect of the second type of truth mentioned above, which is the aspect of a window , the aspect of the twelve formulations of prayer, the twelve tribes etc., as above — and this truth is included in the very essence of truth etc., as above. For the truth in its essence is in the aspect of thirteen , the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy , which are the t’lisar tikkunai dik’na [Thirteen Rectifications of the Beard] , which are the aspect of emes . For “emes depends upon Atika” [the Ancient One] , as is found in the holy Zohar. And Atika is the aspect of the Holy Beard , which has thirteen rectifications, the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy, which are the aspect of “and abundant in kindness and truth” (Exodus 34:6) .
Segment 13
אות ד וזה שמברכין גשם בש"ע כי אז נכלל ומאיו האהבה שבדעת להאהבה שבימים וע"כ אז עיקר האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים כאשר הפליגו רז"ל בזה כ"ש בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד וכו' בחי' יום אחד הוא יודע לה' וכו' שהוא בחי' האהבה שבדעת וכו'. וע"כ מברכין אז גשם כי אז נמשכת השפע שהם בחי' מימי הגשם וברכה בבחי' יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וכו'. כי באהבה שבימים בחי' יומם יצוה ה' חסדו שה םבחי' שבעת ימי הסוכות בהם יש אחיזה קצת להימי רע שמהם אחיזת הע' אומות רק שבסוכות זוכין ישראל ע"י העבודה של ר"ה ויוה"כ בכח הצדיקי אמת להתקרב אל האהבה והשלום שהם בחי' סוכה כנ"ל. כי כבר זכינו למצוא הטוב שהם אותיות התורה שבתוך הימי רע בעצמן דהיינו הטוב שבתוך שבעים לשונות האומול ועי"ז שאנו מתקרבים אל השלום עד שיש לנו שלום גדול עם האומות מאחר שזכינו למצוא גם בתוכם תורה וכנ"ל וזה בחי' ע' פרי החג וכו'. ואז בסוכות עוסקים ע"י הד' מינים להמשיך ע"י הנענועים הארה מהאהבה שגדעת לתוך האהבה שבימים. וזה בחי' התקשרות הערבי נחל עם הד' מינים כי ערבי נחל מרמז על פושעי ישראל כשרז"ל כי עכשיו אנו צוצאין גם הטוב שבכל פושעי ישראל בבחי' אם יאמר לך אדם היכן אלקיך וכו' כ"ש שם בהתו' הנ"ל. ובהושענא רבה בגמר החתימה אנו עושין עבודות גדולות עם הערבי נחל בעצמן חובטין אותן בקרקע להכניע ולבטל מהם הדינים וההסתרות וההעלמות להורות שגם בהערבי נחל בעצמן מוצאין תורה ועבודה אפי' כשה םבפ"ע כי נתגלה התורה שבתוך הימי רע וכו'. וע"י כל זה זוכין בש"ע שיהי' נשלם בשלימות נפלא כל התיקונים האלה שעיקר שלימותם הוא כשמאיר בשלימות האהבה שבימים שזהו בחי' שמיני עצרת ואז נתבטלין הימי רע לגמרי וע"כ אין שום אחיזה להעכו"ם כשרז"ל רק ישראל בעצמן מתיחדין ומתחברין עם הש,י באהבה יתירה ע"י ההארה שמאיר עליהם אז האהבה שבדעת בהארה נפלאה. וע"כ אז דייקא ממשיכין גשמי ברכה שהם כלל כל ההשפעות שיהיו נמשכין אל הקודשה לישראל הכשרים הנאחזים בצדיקי אמת שעוסקים בתיקונים האלה. כי בסוכות אין הגשמים סימן ברכהשלא להמשיך השפע להעכו"ם שיש להם איזה אחיזה עדיין כנ"ל. אבל בש"ע שאז לא יתערב זר בשמחתם אז אנו ממשיכין גשמי ברכה שזהו בחי' ברכת גשם בש"ע כי אז נתבטל כל יניקתם מחמת שמאיר האהבה שבדעת בהארה גדולה. וע"כ אז נמשכת הפשע בחי' גשמי ברכה לישראל הכשרים לבדם וע"כ מברכין אז גשם ומתפללין שיהיו לברכה ולא לקללה וכו' לשא יחזרו ויתעוררו הימי רע ח"ו לינק מהם וכ"א כפי התקרבותו לצדיקי אמת וכפ יתיקונו בר"ה ויוה"כ וסוכות כן זוכה להמשיך השפע לברכה לישראל הכשרים בכח הצדיקי אמת שעוסקים בכל התיקונים האלה בשלימות:
And therefore the time of maturity of the male — when he becomes bar mitzvah — is at thirteen years , for the essential dik’na kadisha [Holy Beard], which has thirteen rectifications, pertains to the male. For a woman has no beard, for the male is the aspect of the very essence of truth, the aspect of the sun. And the woman is the aspect of the moon, Malchus , the aspect of the second type of truth mentioned above, which is comprised of the twelve tribes, twelve gates etc., as above. And therefore the time of maturity of the female is at twelve years and one day, for this is the aspect of the moon, which has twelve months, comprised of the twelve tribes etc., as above.
Segment 15
אות ה וזה בחי' וילך למסעיו האמר באברהם ודרז"ל בחזירתו פרע הקפותיו. כי כבר מבואר שצריכין להתרחק מהקפות והלואות כי כל ההלוואות נמשכין מהתגברות הימי רע וכו' כנ"ל אך אעפ"כ לפעמים גם הצדיק מוכרח לבא לידי הלוואות וזה לטובת העולם בבחי' ירידה תכלית העליה. כי ע"י שהימי רע מתגברין כ"כ עד שגם הצדיק אינו יכול להמשיך השפע מיד ומוכרח לבא לידי הלואה עי"ז הצדיק מתגבר אח"כ ביותר ומחפש ומבקש ומוצא טוב הרבה בתוקף התגברות הימי רע שהתגברו ביותר. כי זה בחי' המלחמה של כל א' מישראל בפרט של הצדיק שאינו נופל בדעתו ואינו מייאש עצמו בכל הימים רעים והעתים רעות העוברים עליו. רק אדרבא כל מה שמתגברין הימי רע יותר ויותר הוא מתגבר ביותר לחפש ולבקש גם בהם עד שמוצא גם בהם אותיות התורה ובונה מהם תורה בבחי' הנ"ל כי באמת אין שום מקום נמוך וירוד בעולם ולא שום יום ועת וזמן בעולם שאין שם דברי תורה בהעלום ובצמצום שהוא בחי' אלקותו המחיה אותו המקום והזמן. וע"כ זה האיש שכבר נפל להלוואת ע"י התגברות הימי רע תיקונו שישתדל בכל כחו לשלם ולסלק ההלוואות וע"י שמשלם מקיים פריעת בעל חוב מצוה כי מתקן הרבה בזה ע"י שהתגבר אחר ההלוואה ומצא ימי טוב בתוך תוקף הימי רע עד שהמשיך הברכה והשפע לסלק החוב ואזי אם הוא איש חיל יכול אח"כ להמשיך שפע יותר כי כל מה שמוצא טוב בתוך תוקף התגברות הימי רע ביותר כמו כן הוא עושה ובונה תורה יותר בבחי' הנ"ל וממשיך שפע וברכה יותר כנ"ל וזה בחי' לוזה רשע ולא ישלם שהזכרנו למעלה לוה רשע ולא ישלם שהזכרנו למעלה לוה רשע ולא ישלם הם בחי' שני פגמים שבתחילה היה לוה רשע כי לא השתדל לבקש ולמצוא הטוב בתוך הימי רע עד שבא לידי הלואות כנ"ל. ואח"כ הוסיף עוד רשעות ביותר ולא ישלם כי אינו משתדל לבקש ולחפש עתה ביותר כנ"ל ועי"ז אינו משלם שמזה בא שע"פ רוב נעשים בעלי חובות גדולות (שנקראים בעלי ישיבות אן זעצירס). אבל וצדיק חונן ונותן היינו שהצדיק הוא להיפך לא מביעא שאינו בע"ח אלא גם משתדל בכל פעם למצוא הטוב בתוך הרע עד שממשיך ברכה ושפע טובה תמיד עד שחונן ונותן ומשפיע לכל עי"ז ואפי' כשבא לידי הלואה לפעמים מתגבר עי"ז דייקא לחפש יותר עד שמוצא טוב יותר וממשיך ונותן שפע טובה יותלךר כנ"לץ. וזה ג"כ מרומז בפסוק זה וצדיק חונן ונותן היינו כי גם יתפרש תיבת וצדיק מחובר ומקושר למעלה לתיבת לוה וכו' כלומר וצדיק היינו כשהצדיק מוכרח להיות לוה לא מבעיא שמשלם במועדו ובזמנו בודאי אף גם הוא חונן ונותן כי ע"י שבא לידי הלואה שנמשך מ התגברות הימי רע עד שקשה למצוא שם הטוב עי"ז דייקא התגבר בהתגבות יותר עד שמצא שם דייקא טוב הרבה עד שהמשיך ברכה ושפע הרבה שעי"ז הוא חונן ונותן כנ"ל. וע"כ אברהם אבינו ע"ה שהי' הראשון שגילה אלקותו בעולם שכל עבודתו הי' בבחי' זאת בבחי' אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול של רומי וכו'. כי אז הי' כל העולם רחוקים מהש"י ובכל המקומות שנתגדל שם הי' מאלים גילולים והוא התגבר על יצרו בבחי' עושי דברו לשמוע בקול דברו וכו' עד שהתחיל לבנות התורה עי"ז. כי התחלת בנין התורה הי' מאברהם כידוע היינו ע"י בחי' הנ"ל ע"כ נאמר באברהם וילך למסעיו בחזירתו פרע הקפותיו. כי הש"י נסה אותו עד שהוכרח לירד מא"י למצרים שמלאה זמה וגלולים ביותר והוא התגבר שם עד שמצא שם ג,כ הטוב עד שע לה משם כבד מ אד במקנה בכסף וזהב וכו' ועי"ז וילך למסעיו שפרע הקפותיו כי זה עיקר התיקון של הצדיק בחי' וצדיק חונן ונותן וכנ"ל. וזהו ג"כ בחי' וילך למסעיו שלן באכסניא שלו, זה בחי' שיתי לבך למסילה דרך הלכת (ירמיהו ל"א) כי הצדיק והאיש הכשר כשיורד למקומות המגונים כאלו כשהוא מתגבר לחפש גם שם אלקותו שהם אותיות התורה אח"כ צריך לשוב בדרך שירד שם כדי להעלות ולברר כל הנצוצות שנפלו לשם בעת הירידה להשיב הכל אל מקום אשר הי' שם אהלה בתחילה וכו':
And through the filling of the blemish of the moon, which is the secret of ibbur , the year becomes one of thirteen months — which is the aspect of the very essence of truth, comprised of thirteen, as above. For everything becomes one, and they are included together, as above. For emes is echad [one], which has the numerical value of thirteen , as is brought. And through the secret of ibbur , the moon is included in the sun and everything becomes one, the aspect of “Hashem is One and His Name is One.”
Segment 17
אות ו וזה שנסמך לפסוק ולה וכו' וצדיק וכו' כי מבורכיו יירשו ארץ ומקולליו יכרתו. כי מבורכיו שהם הצדיקים והכשרים יירשו ררץ עי"ז שהם מתגברים לחפש תמיד הטוב בתוך תוקף הימי רע כנ"ל. כי עי"ז זכה אברהם לירש את הארץ בבחי' אחד הי' אברהם ויירש את הארץ (יחזקאל לג). וזהו מה' מצעדי גבר כוננו וכו' שנסמך לזה. כי מה' מצעדי גבר כוננו שמפיל לפעמים את האדם למקומות נמוכים כאלו בשביל נסיון אם יתגבר שם לחפש ולבקש כראוי את הטוב בתוך מקום וזמן רע כזה וכנ"ל. וזהו ודרכו יחפץ כי הש"י חפץ לראות דרכו של האדם אם יתגבר לבחור דרך הטוב לחפש ולבקש עד שימצא גם שם את טוב ה' עד שישוב למקומו ביתר שאת. וזהו כי יפול לא יוטל כי ה' סומך ידו וכו'. זהו בחי' התיקון על כל הנ"ל בבחי' ירידה תכלית העלי' בחי' לא גלו ישראל בי ןהעכו"ם אלא כדי שיתוספו עליהם גרים וכו' כמ"ש ונשאר גם הוא לאלקינו וכו' וכמ"ש כי שבע יפול צדיק וקם וכו'. כי לא יתן לעולם מוט לצדיק כי ה' סומך ידו בכל הנפילות והירידות שבעולם ועי"ז נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וכו'. רק אדרבא כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה כי זוכה אח"כ להיות מלוה ולא לוה כמ"ש והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה וכו' וכל זה ע"י בחי' הנ"ל ע"י שהתגבר בכל פעם בכל הנפילות והירידות שבעולם בכל העתים והימי רע שהתגברו והתפשטו כמו שהתפשטו לבקש ולחפש גם שם בכל פעם יותר ויותר עד שמצא גם שם הטוב שהם אותיות התורה שהוא אלקותו המחי' אותם. ועי"ז תיקן הרבה ביותר ועשה דרך כבושה לכל העולם לשוב להש"י עי"ז כי ע"י התורה שליקט ובירר ובנה ממקומות כאלו והוסיף עליהם אור נפלא מלמעלה כנ"ל עי"ז האיר בכל העולם דרך זה שישוב כל אחד אפי' הגרוע שבגרועים להש"י מכל מקום שהוא וכנ"ל ועי"ז ממשיך שפע טובה וברכה לכל הנלוים אליו בבחי' כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה וכנ"ל:
And this is what is brought: that the verse “Hashem your G-d” at the end of K’rias Sh’ma corresponds to the commandment “You shall not bear [false witness]” (see Mechilta) . For “Hashem your G-d” is the aspect of the emes mentioned above, the aspect of “Hashem your G-d — truth,” as it is written: “And Hashem Elokim is truth,” as above — which is the aspect of two witnesses, as above.