# גביית מלוה א
גביית מלוה א
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/7/20
## Segment 2
אות א אסור ליכנס לבית הלוה ליקח עבוטו שנאמר בחוץ תעמוד וכו'. ע"פ המאמר של גזילה (סי' סט) ע"ש היטב. והכלל שכל הנפשות שרשם בעשירות. וע"כ עיקר העשירות ע"י בחי' האשה שהיא בחי' נפש ששרשה וחיותה ע"י עשירות. וע"כ הגוזל את חבירו כאלו נוטל את נפשו וע"ש. ואיתא שם שלפעמים הגזלן אינו נויטל את נפשו אע"פ שגזלו ממון. כי כשהנפש רואה שזה הגזלן עומד לגוזלו וליקח את חיות נפשו. אזי הנפש מצמצמת ומכווצת עצמה ואינה מנחת ליקח אותה ואף שלוקח ממונו אין בו שום חיות הנפש והוא רק עפרא בעלמא מאחר שהנפש התגברה ולא הניחה ליקח אותה ע"ש. והנה אנו רואים שהתורה חסה על נפש הלוה העני והדל. שלוה מחבירו ואין לו לשלם והוא מוכרח להוציא מידו יתר הפליטה מעט המטלטלין הנשאין לו. שבהם תלוי כל חיותו דהיינו שורש נפשו שהוא תלוי בעשיורת כנ"ל. ואם יוציא הכל מתחת ידו יהי' נחשב כמת ממש כי הוא ממש יציאת הנפש מאחר ששרשה בהממון כנ"ל. וזשארז"ל עני חשיב כמ ת כי הנפש שהוא חיות האדם תלויה בעשירות כנ"ל. ואעפ"כ זה הלוה מוכרח לשלם מכל אשר לו. כדי שלא יהיה לוה רשע וכו'. וכ חסה התורה עליו וצוותה כמה מצוות בזה. להתנהג עמו בחסד. כדי להשאיר לו איזה חיות להנפש. כי בוודאי ע"פ הדין היה ראוי שיוציא כל אשר לו עד החלוק כדי לסלק למי שלוה ממנו. והוא יחזור על הפתחים. אבל התורה חסה עליו. וצוותה לסדר לב"ח ולהשאיר לו כדי שיהיה לנפשו חיות. ולא יהי' כמת. כי שורש הנפש בהממון כנ"ל:
And this is: “The needs of his household he does not fulfill, and empty he enters his home.” That is, Rav, in his great humility, was saying about himself that even he himself does not fulfill his obligation in the needs of his household — for one must connect all the dealings of one’s household to the Torah. And he, in his humility, said that he does not merit this in perfection. And this is: “the needs of his household” — that is, the needs of his household he does not merit to accomplish with the perfection that is fitting; that is, to connect everything to the Torah. And this is: “and empty he enters his home” — for all things are wearisome and are not in perfection, and everything is empty and lacking without the Torah. For only the Torah and emunah are the perfection of all things. And therefore Rav, in his humility, who said he had not yet merited to connect everything to the Torah, therefore said: “and empty he enters his home.”
## Segment 3
וזה בחי' שאסור למשכן כלים שעושין בהם אוכל נפש. כי מאחר שהם סמוכין להנפש ע"כ הנפש תלוי בהם ביותר. ע"כ אסור למשכן אותם כדי לשא ליקח שורש נפשו. כי כל אלו המצות כולם כדי להשאיר להלוה איזה שורש נפשו. כדי שלא יהיה כמת ח"ו כנ"ל. וע"כ כל מה שסמוך יותר להנפש. ובוודאי הנפש נשרשת שם ביותר צוותה התורה להניח לו. וזה בחי' שאסור ליכנס לביתו לעבוט עבוטו. כדי שלא לבא עליו פתאום. ולחטוף אצלו כל אשר לו ויוכל להמית אותו ח"ו בזה מאחר ששורש הנפש בהממון כנ"ל. רק שהוא בעצמו יוציא לו את העבוט. כדי שהלוה יוכל לבחור לו ולהשאיר לעצמו מה שהנפש תאב לו ונשרשת שם ביותר ומה שאין תאב לו כ"כ ואין הנפש נשרשת שם כ"כ יוציא לו למשכון. כי כל דבר שהאדם תאב לו והוא צריך לו ביות. הנפש מושרשת שם ביותר ואפילו אם אין להלוה כ"א זה המשכון לבד אעפ"כ בתוך כך יוכל הנפש להתגבר ולצמצם עצמה שלא יקחו אותה כנ"ל כדי שישאר לו חיות כנ"ל:
And because of this, it was difficult for him to sit in a Torah-law proceeding, and he said: “Of his own will he goes out to be killed.” For he said: How can I merit to elevate their dealing and make Torah from it, when I myself have not yet merited this in perfection — to make Torah from all the dealings of my own household, that is, from all mundane dealings, as above? And now the matter is well connected and linked, for without this there is no explanation or connection for his words — what is this that he said: “the needs of his household he does not fulfill” etc.? Would it occur to you that Rav was distressed about neglecting the needs of his household in order to sit in a Torah-law proceeding?! Rather, according to the above, the matter is well explained, in a beautiful connection, like a well-fitting seal.
## Segment 4
וזה בחי' בחוץ תעמוד. ולא יכנוס לביתו לפנימה ליקח משכונו שהוא שורש נפשו. רק שהוא בעצמו יוציא אליך העבוט החוצה. כדי שיוכל להשאיר לעצמו שורש נפשו בפנים בתוך ביתו. וזהו בחי' האיסור ליכנס לבית דייקא. כי בי תהוא מקום העשירות כי שם מונחים כל החפצים והעשירות של האדם. וזה בחי' ביתו זו אשתו שמשם העשירות כנ"ל. וזשארז"ל (חולין דף צ"ה). בית ואשה סימן להצלחה. כי בהם תלוי ההצלחה דהיינו העשירות כנ"ל. כי השפע יורדת לתוך החדרים של ביתו בבחי' (משלי כ"ד ובדעת חדרים ימלאו. וכמו שהבנתי מדברי רבינו נ"י במה שאמר ע"פ ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית (סי' רס"ו). וע"כ מי שבונה ביתו בלא דעת ופוגם בבנין ביתו. ע"כ מתמסכן. היפך העשירות שבא לתוך הבית כשהוא נבנה כתיקונו בדעת כ"ש שם. וע"כ מזוזה שהוא בחי' תיקן הבית בחי' מוחין של הבית. ע"כ המזוזה היא בחי' עשירות כ"ש רבינו במאמר צוית צדק עדותיך (סי' כ"ג). וכ"ש בה' מזוזה. נמצא ששורש העשירות הוא בבית. ושם שורש הנפשות ששרשם בעשירות. וע"כ אסור ליכנס לביתו ליקח עבוטו. כדי שלא ליקח גם שורשי נפשו מבפנים שבתוך ביתו כנ"ל רק הוא בעצמו יוציא לו העבוט החוצה. כדי שיוכל להשאיר לו שרשי נפשו בפנים בתוך ביתו ששם שורש העשירות שהוא שורש הנפשות כנ"ל. כי יש כח בהנפש לצמצם עצמו ולהשאיר לו חיות כנ"ל. וכ"ז ע"י שאין לוקח המשכון פתאום מיד הלוה. רק הלוה בעצמו נותנןלו וגם ע"י שאינו לוקח מביתו. רק הוא מוציאו אליו אל החוץ כנ"ל. עי"ז יכולה הנפש להשאיר לעצמה חיות. ולא תצא נפשו ממנו ח"ו כנ"ל:
And this is what our Sages, of blessed memory, said: “Every judge who judges a case of truth to its truth causes the Shechinah to dwell in Yisroel” (Sanhedrin 7a) . For certainly he causes the Shechinah to dwell, since he has made Torah from all mundane dealings and revealed that “the whole earth is full of His glory” — that in all things in the world is clothed Torah, as above. Therefore certainly he causes the Shechinah to dwell in Yisroel, for this is the essential dwelling of the Shechinah : when it is revealed that His Shechinah and His G-dliness dwell in all things in the world — and this is accomplished by the judge who judges a case of truth to its truth, as above.
## Segment 5
וזה בחי' השבת העבוט. כסות יום ביום וכסות לילה בלילה. וארז"ל אל יקשה בעיניך לחזור לו כ"פ כי בכל לילה עולה נפשך אלי ואיני מעכבה על כמה חובות שאתה חייב לי. כי השבת העבוט הוא השבת הנפש ממש כנ"ל מאחר שהוא שמלתו לעורו הוא כסותו לבדו. וסמוך לנפשו ביותר. וע"כ מצוה להשיב לו בכ"פ שצריך לו. כי הנפש נשרשת שם ביותר מאחר שצריך לו ביותר כנ"ל. וכ"ז הוא בתורת צדקה וכ"ש ולך תהיה צדקה. כי היא צדקה ממש. כי הוא מחיה אותו ממש. שמשאיר לו שורש לנפשו. וזה בחי' צדקה שהיא ג"כ להחיות נפש העני להשלים נפשו:
And this is what our Sages, of blessed memory, were precise in saying in several places: “Every judge who judges a case of truth to its truth ” — and the commentators were precise about the word “ to its truth ,” which at first glance is superfluous, as is brought in the Beis Yosef at the beginning of the Tur, Choshen Mishpat ; see there. But according to the above, it is precisely apt. For this is the essential completeness: that he should judge the case of truth to its truth ; that is, that he should connect and elevate all the life-force and sparks in the dealing being judged to the Torah, which is called truth, as above. And this is the aspect of “a case of truth to its truth ” : that the dealing upon which they ruled a case of truth — he connects it to the root of truth, which is the Torah. That is, that they merit to win the war, to elevate and connect the entire dealing to the Torah, as above.
## Segment 6
וע"כ אלמנה אין ממשכנין אותה כלל. אפילו היא עשירה. כי האשה עיקר חיותה היא עשירות כנ"ל. וכל שלימותה וחיותה מקבלת רק ע"י בעלה שהוא משתדל תמיד להשלים נפשה ע"י עשירות שהוא מרויח וכשמת בעלה אין לה מי שישלים נפשה. וע"כ התורה מזהרת כ"פ לרחם ביותר על האלמנה. כי היא נפש אומללה וענייה מאד. כי ניטל ממנה שלימות חיותה. וע"כ אסור למשכן אותה כלל. מאחר שחיותה מועט מאד וכל עצם חיותה הוא בהנכסים שנשאר לה מבעלה. וכשממשכנין אותה כאלו נוטלין נפשה ממש. כי אין לה שום חיות אחר וחיותה מועט מאד כנ"ל:
For it is possible that the judge may judge a case of truth, but it is not to its truth ; that is, the body of the judgment is true — he acquits the innocent and convicts the guilty — but he does not set his mind to connect the dealing upon which he ruled a case of truth to the Torah. Rather, the essential completeness is that he should judge a case of truth to its truth : that the dealing upon which they judged a case of truth, they should merit to elevate it and connect it to its truth , to the root of truth, which is the Torah. That is, that they should go back and elevate and raise the entire dealing and make from it a Torah of truth, as above. And then he merits everything that our Sages, of blessed memory, said about this; that is, that he becomes a partner with the Holy One, Blessed is He, in the act of Creation, and causes the Shechinah to dwell in Yisroel; that is, as above. For this aspect — when one merits to elevate all things to the Torah — is the aspect of the act of Creation and the aspect of the dwelling of the Shechinah , as above. Blessed is Hashem forever, amen and amen.
## Segment 7
וזה שכשהוכיח הנביא אותם על גזילה. אמר להם נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה מעל עולליה תקחו הדרי וכו' (מיכה ב') כי הגזילה נוגעת ביותר לאשתו ובניו כי שם שורש נפשם. כ"ש במאמר הנ"ל ע"ש:
And therefore the courts are convened on Monday and Thursday , as our Sages, of blessed memory, said. For it is explained in the aforementioned Torah teaching that when one connects one’s thought at the time of conducting the commerce to the Torah, this is the aspect of Chochmah , Binah , and Da’as [Wisdom, Understanding, and Knowledge] of Asiyah [the World of Action] ascending to Yetzirah [the World of Formation] , which is the aspect of the Torah etc.; see there.