# גביית חוב מהלקוחות והלכות אפותקי א
גביית חוב מהלקוחות והלכות אפותקי א
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/7/29
## Segment 2
אות א אפילו אפותקי מפורש שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזה עאינו חל כ"א אקרקע. וכן עבד יש לו קול ודינו כקרקע אבל במטלטלין אפילו עשאם אפותקי אינו מועיל ואין הבע"ח טורפם מלהוקח. כי מטלטלין אין להם קול. ועיין בש"ע הדנים אלו. כי עיקר השיעבוד על קרקעות:
And therefore Yisroel did not receive the Torah until they appointed "captains of thousands and captains of hundreds and captains of fifties and of tens" (Exodus 18:21) — in order to contract the light from thousands to hundreds, so that they could receive the Torah that was drawn from this aspect, from the aspect of the division of thousands into hundreds, as above.
## Segment 3
ע"פ מ"ש לעיל בהלכות הקודמים. שעיקר שורש העשירות הוא קרקעות וע"כ הם סמוכים ביותר להנפש כנ"ל. וכבר מבואר שעיקר השיעבוד הוא על גוף הלוה בעצמו ומחמת שיעבוד עצמו עי"ז נשתעבדין כל הנכסים כנ"ל. וע"כ הב"ח טורף מן הקרקעות אפילו מיד הלוקח. כי אין המכירה מפקיע מידי השיעבוד שיש להמלוה על הלוה מנכסיו כי מחמת שהקרקעות נשרשים בנפשו ביותר כנ"ל. ע"כ א"א למכרם לגמרי לחלוטין. ותמיד נשאר פנימיות שרשם. דהיינו פנימיות שורש הנפש אצל המוכר. וזה שמצינו שבזמן שהיובל נוהג. שלא הי' אפשר למכור קרקע לצמיתות. כ"ש והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ. והיה ביד המוכר לגאלה אחר המכירה כפי הדין המפורש בתורה. ואפילו אם לא היה גאלה. היתה חוזרת אליו ביובל. אבל לחלוטין ולצמיתות א"א למוכרה כלל. וכ"ז מחמת שעיקר שרשי הנפשות שם. וע"כ הם נשרשים עם האדם ביותר. וע"כ תמיד נשאר פנימיות שרשם אצל המוכר השדה שהיא שלו מנחלת אבותיו. כי היא עיקר הנחלה. כי שם שרשי הנפשות כנ"ל. וע"כ א"א למורה לעולם. ומאחר שנשאר פנימיות שורשה אצלו ע"כ בידו לגואלה. כי עדיין לא יצאה לגמרי מידו ורשותו כנ"ל וע"כ ביובל שאז חוזרים כל הדברים למקורם ושרשם ע"כ השדות חוזרות לבעלים אז. כי פנימיות מקורם ושרשם נשאר אצל המוכר כנ"ל וע"כ מאחר שהקרקעות נשאר שרשם תמיד אצל המוכר. וא"א למכרם לגמרי להוציאם לגמרי עם פנימיות שרשם ע"כ לעולם חל עליהם שעיבוד הבע"ח אפילו אחר המכירה. כי שיעבוד הבע"ח על גוף הלוה עצמו והנכסים ממילא משועבדין כנ"ל. ומאחר שבבחי' הלוה בעצו עדיין יש אצלו בחי' פנימיות שורש נכסי הקרקעות. ע"כ בוודאי ממילא משועבדין להמלוה הקרקעות אף אחר המכירה. כי עדיין נשאר שרשם אצל הלוה. ועקיר שיעבודו על הלוה. והנכסים משועבדים ממילא כנ"ל. אבל המטלטלין שהם בבחי' פירות. ואינם סמוכים ונשרשים עמו כ"כ וכנ"ל. וע"כ המטלטלין נמכרין מכירה חלוטה לעולם. כי תיכף יוצאין מרשות לרשות. מחמת שאינם נשרשין עמו כ"כ כנ"ל. וע"כ המכירה מפקיע מדיי שיעבוד. כי אחר המכירה תיכף יוצאין לגמרי מרשות המוכר. וע"כ אין עליהם שום שיעבוד המלוה כי עיקר שיעבודו על הלוה בעצמו. אבל הנכסים בוודאי יש ביד הלוה למוכרם ולנותנם ולעשות בהם כרצונו. רק בעת שבא המלוה לגבות החוב. כשאין הלוה פורעו גובה מנכסיו שהם משעובדין לו אגב הלוה בעצמו כנ"ל ומאחר שקדם ומוכרם. והמכירה של המטלטלין הוא מכירה גמורה ויוצאין מיד ורשותו לגרמי כנ"ל. ע"כ נפקע שיעבוד המלוה מהם ואין לו עליהם שום שיעבוד. ואפילו אם עשאם אפותיקי. עכ"ז האפותיקי הוא רק שיעבוד ואינה מכירה גמורה אפילו אפותיקי מפורש. כי יכול לסלקו במעות. עיין בש"ע. וע"כ המריה הוא גדולה ביותר. ומפקיע השיעבוד כי המריה של המטלטלין היא מכירה גמורה כנ"ל. וזה בחי' הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד. והקדש דמים אין מפקיע השיעבוד כי אם קדושת הגוף. כי כשמקדישין קדושת הגוף. עי"ז יוצא הדבר לגמרי מרשותו מאחר שנתקדש הגוף נאסר עליו לגמרי. כי קדושת הגוף היינו בחי' קרבן שמקדישו לקרבן ובהקרבן יוצא כח פנימיות שורש נפש הבהמה שהיא אצל האדם. וזהו עיקר בחי' הקרבן שמקריב גם נפשו עם הקרבן. וכמובא שזהו עיקר בחי' הקרבן שיעלה גם נפשו עמו וזהו כנ"ל. כי הקרבן הוא ממונו של אדם ששם שורש נפשו. וכשמעלה ומקריב הקרבן נמצא שעולה ונקרב גם נפשו עמו בבחי' מן הבהמה מן הבקר וכו' תקריבו את קרבנכם. קרבנכם דייקא כמובא. שגם נפשו עולה עמו כנ"ל. וזה בחי' הסמיכה. כ"ש וסמך את ידו עליו. ידו דייקא כי שם פנימיות כל הנפשות והרוחות בבחי' בידך אפקיד רוחי בחי' אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש כ"ש רבינו נ"י סי' נ"ד ח"א. היינו שבחי' הרוח הוא בהידים כ"ש רבינו נ,י כ"פ. והרוח היא פנימיות שרשי הנפשות כידוע. וזהו בחי' הסמיכה שהוא בידים דייקא דהיינו שסומך ידיו על הקרבן ואזי מסמיך על הקרבן גם בחי' פנימיות הנפש שהיא בידים ששם בחי' הרוח כנ"ל. ואזי מעלה ומקריב גם פנימיות נפש הקרבן שהיה אצלו. ועי"ז גם נפשו עולה עם הקרבן כנ"ל:
And therefore Adam HaRishon was compelled to die within a thousand years. For the life-force corresponds to the grasp of the holy Wisdom of the Torah, for "wisdom gives life" (Ecclesiastes 7:12) , and as it is written: "For it is your life" etc. (Deuteronomy 30:20) . And had he lived a thousand years, he would have needed to receive the light from the aspect of thousands — and this is impossible to receive now, after the sin. And therefore Hashem Yisborach made His day specifically a thousand years. And through this was fulfilled: "For on the day you eat from it, you shall surely die" (Genesis 2:17) — as our Sages, of blessed memory, said — for it was certainly fulfilled. For since he does not live a thousand years and cannot ascend to the light of the thousands where the essential life resides, death therefore has dominion over him, for its hold is below. And this was his essential blemish: that he cannot receive the light of the thousands on his own, where the essential life resides.
## Segment 4
נמצא שהקרבן שהוא קדושת הגוף. אזי הוא מקדיש ומוציא מידו גם פנימיות שורש הנפש כנ"ל. וע"כ מפקיע מדי שיעבוד מאחר שלא נשאר אצל הלוה שום שורש ושייכות כלל כנ"ל. וזהו בחי' שיחרור שמפקיע ג"כ מדיי שיעבוד כי עבדים הוקשו לקרקעות. וע"כ גם עליהם חל שיעבוד האפותקי ואם מכרם מוציא מיד הלוקח כ"ש בש"ע. כי עבד דומה לאשה. כי חייב במצוות שהאשה חייבת בהן. וע"כ דומה לקרקעות בבחי' אשה קרקע עולם כ"ש רבינו במ"א רמז זה וע"כ א"א להוציא העבד כ"א ע"י גט שיחרור כמו האשה ע"י גט כריתות. כי הגט שיחרור הוא בבחי' גט כריתות. כ"ש במשנה בכמה דרכים שוה הגט לשיחרור. היינו מחמת שהעבד הוא בחי' קרקע ונשרש בנפשו ביותר. ע"כ א"א להוציאו כ"א ע"י גט שיחרור דהיינו ע"י כתב שעל ידו יוצא פנימיות הנפש. וכ"ש לעיל בה' הלוואה בחי' גט שהוא בכתב דייקא ע"ש. וע"כ השיחרור מוציא ג"כ מידי שיעבוד מאחר שע"י השיחרור מוציא גם פנימיות הנפש. שעי"ז נפקע השיעבוד כנ"ל. וכן חמץ ושאר איסורי הנאה מוציא ג"כ מדיי שיעבוד כ"ש בש"ע. מאחר שמוציאו לגמרי מרשותו ולא נשאר לו בהם הנאה של כלום. ע"כ מפקיע השיעבוד ג"כ. וכנ"ל:
And behold, the general principle is that through the sin of Adam HaRishon, he caused the k'lipah that covers the brain to gain dominion — which is the contamination of the Serpent. And then it is impossible to receive the light of the thousands, and there is no life-force for the person, or for the entire world that depends upon him, except through contracting the light in the aspect of the division of thousands into hundreds, as above. And even for this, great exertion is needed — for one must overcome each time and break the k'lipah that covers the brain, which is the aspect of "the orlah that covers the bris ." And then one can make vessels and contractions to receive the light in the aspect of the division of thousands into hundreds — which is the aspect of the revival of the dead, as is brought there.
## Segment 5
וזה בחי' מה שארז"ל בענין זה שהטעם הוא שהקרקעות וכן העבד יש לו קול וע,כ מועיל שיעבוד האפותקי אבל מטלטלין אין להם קול כי הקול הוא בחי' הרוח כידוע שהוא בחי' פנימטת שורש הפש כנ"ל. וע"כ הקרקעות שהם עיקר שורש הנפש. וכן העבד שהוא דומהלאשה שהיאעיקר בחינות הנפש. בחי' העשירות. וע"כ יש להם קול כי הקול סמוך להדיבור תמיד שזה בחי' רוח ונפש. ומאחר שהם עיקר שורש הנפש. ע"כ הקול שהיא בחי' הרוח שהיא בחי' פנימיות שורש הנפש סמוך אליהם. כי הקול הוא פנימיות שרשם כנ"ל. וע"כ יש להם קול אבל מטלטלין שהם ענפי השורש. ואינם סמוכים להקול כ"כ ע"כ אין להם קול. וע"כ אין השיעבוד חל עליהם כנ"ל:
For through the sin of Adam HaRishon, sparks fell into the depths of the k'lipos , and they are there in the aspect of the dead — because the contamination of the Serpent has seized them, which is the side of death. And the essential contamination of the Serpent is the falsehoods that are the aspect of k'firos [heresies/denials] that surround and cover the truth and the emunah [faith]. And they become overpowering because the light has withdrawn upward, as above. Therefore great exertion is needed to draw down the light in the aforementioned aspect, in the aspect of the division of thousands into hundreds, so that all can receive it — even those who are placed at the very lowest level. And then one subdues and drives away the contamination of the Serpent, which is falsehood, which is the side of death, and one revives the sparks in the aspect of the actual revival of the dead.
## Segment 6
וע"כ ביובל ע"י קול שופר חוזרים השדות וכן שאר הד ברים לשרשם כ"א ביובל שהוא בחי' שורש כל הנפשות. וזה נתגלה ע"י הקול שהוא בחי' פנימות שרשי הנפשות כנ"ל. ע"כ אז חוזרים כולם לשרשם ע"י הקול שופר כנ"ל:
And therefore specifically a talmid chacham who is "vengeful and bears a grudge like a serpent" can divide thousands into hundreds, as is explained there. For this talmid chacham who is vengeful and bears a grudge etc. — certainly his intention is only for the sake of Heaven, and not for the sake of his own honor at all, chas v'sholom . For certainly he does not transgress "You shall not take revenge and you shall not bear a grudge" (Leviticus 19:18) , chas v'sholom (and as is discussed there in the Gemara in Yoma; see there). Rather, his entire intention is for Heaven, for the sake of truth alone.
## Segment 7
פירוש אפותקיי אפו תהא קאי. כי הממון הוא בחי' רגל שהוא בחי' עמידה. כשרז"ל (פסחים קי"ט) ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. וזה אפו תהא קאי מכאן יהי' ממונך שהוא בחי' רגליו כנ"ל:
Therefore he must specifically be vengeful and bear a grudge like a serpent, and then specifically he is a talmid chacham , as our Sages, of blessed memory, said. For it is forbidden to be a "foolish humble person," who has a flawed humility. For even though one must be small in his own eyes before every person in the world, nevertheless, it is forbidden for him to budge from the truth. That is, regarding all matters of truth that he has merited to grasp and know according to what he received from his teachers — he is forbidden to nullify his opinion even before the greatest of the great, as we have seen with all the masters of the Shas: even though they were certainly all exceedingly humble, nevertheless each one was very firm in his opinion in all the ways of Torah they were studying, as it is written: "They shall not be ashamed when they speak with enemies at the gate" (Tehillim 127:5) .
## Segment 8
גביית חוב מקרקעות והלכות אפותיקי
And therefore this talmid chacham who is vengeful and bears a grudge like a serpent — certainly his intention is for Heaven, for the sake of truth alone. And therefore he must be vengeful and bear a grudge like a serpent — that is, "this corresponding to that" (Ecclesiastes 7:14) , good corresponding to evil. That is, just as the Serpent was "more cunning than all" (Genesis 3:1) — from whom derive all the deceits and falsehoods and lies in the world — so too must the true talmid chacham conduct himself with truth: to be vengeful and bear a grudge for the sake of truth, in order to reveal the truth in the world. For there are countless deceits and errors in the world, and they all derive from the contamination of the Serpent who was "more cunning than all" — from where derive all types of cunning and deceptions and deceits of the Ba'al Davar [the Adversary] that he has implanted in the world, until it is exceedingly difficult to discern the truth. For the Ba'al Davar clothes himself in many guises and in many types of people — even in great and upright people — and deceives and misleads them in many ways until they oppose the truth and conceal and hide it. And from there derive all types of machlokes [controversy] in the world — in particular the controversies among Torah scholars — and each one says that he desires the truth. Yet the truth is one.