{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "7",
  "torah": "43",
  "title": "Section 43",
  "hebrewTitle": "ערב ד",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/7/43",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/7/43/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א ענין ערבות ע\"פ התורה המתחלת יש צדיקים גנוזים (בלק\"ת סי' ל\"ב) ע\"ש כל התורה:",
      "en": "And therefore each person must distance himself greatly from loans. For one must believe that even within the y'mai ra themselves there is good — the aspect of y'mai tov — in the aspect of \"and on a day of evil, see\" (Ecclesiastes 7:14) : \"see\" specifically etc., as is written there. And then certainly he will be able to obtain his livelihood — the matter of each day in its day — and he will not need to come to loans and debts."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "והכלל כי הספר הוא בחי' שם ה'. ושם רוחו של משיח מרחפת וכו' ובחי' רוחו של משיח הוא אצל כ\"א מישראל כפי קדושתו בשמירת הברית וכו'. ובחי' רוחו של משיח נעשה רוחו קנאה על פגם הברית וכו'. אך יש יחודא תתאה בזה העולם שהוא בקדשוה גדולה שהוא יקר מאד שתלוי בו יחודא עילאה. ושם הרוח קנאה של משיח בשביל אהבה וכו'. אך מאחר שהוא בזההעולם יכול להתקלקל השלום שביניהם ע\"י הרוח קנאה וכו' וע\"כ בשביל זה צריכין הצדיקים הגדולים להעלים תורתם לשורפם לפעמים וכו' כדי לסלק הרוח קנאה ששורה על ספריהם הקדושים שהוא רוחו של משיח ששורה על אנפי אורייתא שהם הספרים הקדושים. וכשנשרפין ונתעלמין הספרים הקדושים נתעלם הרוח קנאה ולא יתקלקל היחוד הקדוש שבין הזוג הכשרים וכו'. וזה בחי' שמי שנכתב בקדושה ימחה וכו' ואז נושאין ק\"ו למעלה לשרוף למחות ולאבד ולעקור ולכלות ולבטל כל ספרי המינין האפיקורסים שהם ספרי המחקרים פילוסופיא שיאבד וימחה שמם וזכרם מן העולם וכו' ע\"ש כל זה זה היטב:",
      "en": "For even one who engages in commerce with the nations must know and believe that even there Hashem Yisborach is found — for in all languages etc. are clothed the letters of the Torah etc. And one who believes in this, through the power of the Tzadik who conquers his yetzer etc. — certainly his livelihood will not be lacking. For he will be able to find the letters of the Torah in all the languages etc., and build Torah from them, in the aspect of \"those who do His word, to hearken to the voice of His word\" (Tehillim 103:20) etc. And then certainly an abundance of goodness and blessing will be drawn to him through the Torah that he refines and builds from there — for the Torah is the source of blessing and abundance etc."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב כי כל דבר יש לו שורש בתורה וענין ערבות שרשו מבחי' כלל קבלת התורה שכל ישראל ערבים זה בזה כשרז\"ל כי עיקר הערבות צריכין במקום שיש חשש שינוי וכפירה וכו' ומחמת שעיקר קיום התורה צריכין רק בזה העולם העשיה דייקא וזה העולם יש בו אחיזת הקליפות והסט\"א הרבה כי זה העולם הוא בבחי' רגלין בחי' והארץ הדום רגלי וברגלין עיקר אחיזתם בבחי' עון עקבי יסובני כ\"ש במ\"א וע\"כ האדם בסכנה גדולה. ע\"כ צריך ערבות גדול שיזכה לקיים את התורה וע\"כ לא נתן השי\"ת את התורה כ\"א כשיהי' כל ישרא לערבין זה בזה. וע\"כ הערבות בבחי' רגלין כ\"ש רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ליה כי עיקר הערבות הוא במקום שיש חשש שישנה ויכפור שזהו בחי' רגלין ששם אחיזסת הסט\"א כנ\"ל. וע\"כ באמת ארז\"ל הרחק מן הערבונות כי בוודאי צריכין להתרחק מן הערבות של עסקי חול מחמת שעיקר הערבות הוא בבחי' רגלין במקום ששכיח שקרים והכחשות וכפירות וכנ\"ל:",
      "en": "But through the overpowering of the y'mai ra over the y'mai tov , until it becomes hidden from him that even there within the y'mai ra themselves good is found — through this he cannot find the letters of the Torah in his commerce and business. And then the abundance descends in great constriction, as is brought there — that this is the secret of \"ad d'lo yada bain arur Haman\" etc. [ until one does not know between cursed Haman etc.]. And through this he is compelled to come to loans — because he reckons that now are the y'mai ra and the y'mai tov will come afterward, and he will pay him off."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג והנה עיקר שורש הערבות הוא על קבלת התורה בחי' כל ישרא לערבים זה בזה כנ\"ל. אך עיקר סמיכת הערבות הוא על האנשים הבטוחים ביותר. שהם הצדיקים הגדולים האמתיים, כי אע\"פ שכ\"א מישראל ערב בעד חבירו עדייין אין בטוחים בזה כי ערבך ערבא צריך וכמו שמצינו שכ\"פ פגמו רוב ישראל בהמצוות אך עיקר הבטוחות והסמיכה של הערבות הוא על גדולי הצדיקים האמתיים. שהם עומדים בפרץ ומזהירים ומוכיחים ושומרים את ישראל מעבירות. ומחזירים אותם לאביהם שבשמים ומצילים אותם מכל הצרות. ומגודל הסכנה שבזה העולם ומגודל ההתגרות של הבע\"ד וחיילותיו גם הצדיקים אינם יכולים לעמוד בהערבות בשלימות. דהיינו להשיב כל ישראל אל התורה באמת שזה עיקר הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה. כי גם הצדיקים הגדוליםעדיין לא גמרו ענין זה בשלימות ומחמת זה עבר עלינו מה שעבר בחטאינו ובעוונותינו הרבים כי נחרב בית מקדשינו פעמיים וגלינו מארצינו ונתרחקנו וכו' ועדיין לא שבנו מטעותינו. אנו כבושים בגולה עדיין וארך עלינו הגלות ומרירות הצרות בעוה\"ז. ע\"כ כל עיקר הסמיכה של הערבות על קיום התורה שבזה תלוי' הגאולה שלימה, הכל הוא על משיח צדקינו שיבא ויגאלנו בקרוב. שהוא עיקר השלימות של כל הצדיקים שבכל הודורת הוא יגמור הכל בשלימות כי הוא ישיב את כל ישראל להשי\"ת ולקיום התורה באמת ויגאל אותנו גאולה שלימה שאין אחריה גלות. נמצא שעיקר הערבות והסמיכה עליו וזה שנמאר על גדולת מלך המשיח לשון ערבות כ\"ש (בירמיה ל')והי' אדירו ממנו וכו' כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי וכו' שפירושו מי ימלא את לבו לעמוד נגדו ית'. וקרא את ההתגברות שלהם של העכו\"ם בל' ערבות כי הערב הוא מי שמכניס עצמו לקיים ולגמור הדבר. וע\"כ המלך שמנהיג חילו ומדינתו ובו תלויים כולם נקרא ערב. כי הוא ערב לעמו שישמרם ויצילם מיד כל אויב ושונא וז\"ש וכל מלכי הערב וכו'. וע\"כ לעתיד כשיטול משיח צדקינו את המלוכה על כל העולם אז לא יתערבשום אחד לומר שיסמכו עליו לעמוד כנגד משיח ח\"ו בחי' כי מי הוא זה ערב את לבו וכו' ואז יגמור משיח את הערבות באמת כי עליו יסמכו הכל והוא יציל ויגאול את ישראל גאולה שלימה בגשמיות ורוחניות וישיב את כל ישראל להשי\"ת שיקיימו כולם את התורה שזהו עיקר קיום הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה לשמור ולקיים את התורה שהוא יגמור זה הערבות בשלימות כנ\"ל:",
      "en": "And therefore, in truth, since he has come to loans it is very difficult for him to get out of them. And usually he does not pay off on time, as our Sages, of blessed memory, said: \"If only [halevai] he would repay on time.\" \"Halevai\" indeed — for since he does not believe that even there, within the y'mai ra themselves, there is good, how will he attain y'mai tov ? For in truth, the y'mai tov and y'mai ra are present each and every day — only each person according to how he overcomes his yetzer , to make the good prevail over the evil, so is the aspect of y'mai tov drawn upon him, and the reverse to the reverse, chas v'sholom ."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד כי כשהש\"י רצה לברוא את העולם נמלך בנשמותיהן של צדיקים וברא את העולם כ\"ש המה היוצרים וכו'. וענין מה שנמלך השי\"ת עם הצדיקים הוא מחמת שהשי\"ת צפה שעתידין בני אדם לחטוא ולהרגיז לפניו אשר מחמת זה באמת קיטרגו המלאכים על בריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וכו' כי עתיד לחטוא קמך ולארגזא קמך וכו' ומחמת זה נמלך ונתייעץ עשי\"ת עם נשמות הצדיקים ונגמר העצה ביניהם לברוא את האדם וכל העולם התלוי בו. כי השי\"ת ראה במעשה הצדיקים שהם יעמדו בנסיון בזה העולם. אף גם בגודל כחם ישיבו כל באי עולם אליו ויתקנו כל הקלקולים שיקלקלו שאר בני אדם ועיקר הסמיכה היה על נשמת משיח שקדם לעולם שהוא שורש כלל כל הצדיקים שבכל הדורות שהוא יגמור כל התיקונים ויתקן כל הקלקולים שקילקלו בכל הדורות. נמצא שמשיח הוא עיקר הערב של כל העולם וכמו שמבואר הדין בש\"ע בה' ערב שמי שמתייעץ עם א' אם להלוות לאיזה אדם הואו אומר להלוות לו הוא נעשה ערב וע\"כ משיח וכל הצדיקים הכלולים בו שיעצו את השי\"ת לברוא העולם ע\"כ הם נעשו ערבים בדבר כנ\"ל. וסוף כל סוף יגמרו ויקיימו הערבות בשלימות כנ\"ל:",
      "en": "And the essential thing is that one must look carefully and believe that even within the evil itself — the aspect of the y'mai ra — even there good is found, for \"the whole earth is full of His glory\" etc., as above. But this one who has fallen into loans — through the fact that he cannot find y'mai tov within the y'mai ra — it is certainly difficult for him to emerge from debts. For the evil each time grows stronger, since he does not exert himself and look to find the good within the y'mai ra themselves — for through this is the essential overpowering of the evil."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה וע\"כ דוד המע\"ה שהוא משיח מבקש מהש\"י ערוב עבדך לטוב וכו', עארוב דייקא. כי מבקש מהש\"י שהוא יהיה בעזרו לגמור ולקיים הערבות בשלימות כי אומר הלא אני נעשיתי ערב בעד הכל כנ\"ל ואין מי שיעמוד בעזרי כ\"א אתה לבד וע\"כ מבקש ערוב עבדך לטוב. ערוב דיקא וכנ\"ל. וע\"כ משיח סביל מרעין עבור כל ישראל כי הוא מוכרח לסבול מרעין וכו' מאחר שנעשה ערב בעד כולם וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore, in truth, Rabbeinu, of blessed memory, warned that one should be careful not to become a debtor — and especially one who wishes to do t'shuvah . As is written in Sefer HaAlef-Beis HaKadosh, and this is its language: \"One who wishes to return should be careful not to become a debtor.\" For since he knows within himself that he has sinned and made the evil prevail over the good, and now he wishes to return — and the essential t'shuvah is through finding the good within the evil itself, and believing that there is still good within him and he still has hope to return — in the aspect of \"and you shall seek from there Hashem your G-d\" (Deuteronomy 4:29) : \"from there\" specifically — from all the places where he was driven among the nations, as is understood there in the parashah. Therefore he certainly must be careful not to become a debtor — for [being a debtor] stems from not believing and not looking to see that even in the y'mai ra there is good, from where all the loans and debts are drawn, as above."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ו וע\"כ תחילת הזכרת שם ערבות בהתורה לא נזכר כ\"א אצל יהודה כ\"ש אם תתן ערבון וכו' כי מתחילת התורה עד כאן לא נזכר שם ערבות כי עיקר הערבות מתחיל מיהודה שהוא בחי' משיח שיצא ממנו וזה בחי' מה הערבון וכו' ותאמר חותמך ופתילך ומטך אשר בידך, זה אפשר לבאר ע\"פ התורה הנ\"ל. כי באמת זה היחוד של יהודה ותמר הי' יקר מאד כי על ידם נמשך נשמת משיח כידוע וע\"כ באמת מאת ה' הי' כל ענין הזה כ\"ש צדקה ממני כשפרש\"י שם כי כוונת תמר היתה מתייראת מענין הנ\"ל דהיינו מבחי' הרוח קנאה שהוא חורו של משיח שמלובש ביהודה והיתה מתייראת פן ע\"י גודל הרוח קנאה שמלובש בו יקלקל אח\"כ את הבנין הקדוש הזה כאשר הי' אח\"כ באמת שהיתה בסכנה גדולה ועצומה כי אמר הוציאוה ותשרף וזה הי' מגודל קנאתו על פגם הברית כי יהודה הוא בחי' משיח שמקנא מאד ע\"ז כנ\"ל. ע\"כ אמרה שיתן לה לערבון חותמך ופתילך ומטך וכו' היינו שא\"א לגמור בנין הזה כ\"א כשיסלק מעצמו בחי' קדושת הספרים הקדושים ששם שורה רוחו של משיח שהוא הרוח קנאה כדי שזה הרוח קנאה לא יקלקל בנין של היחוד הקדוש הזה וכנ\"ל. וזה בחי' חותמך ופתילך שהם בחי' טלית ותפילין כמובא שהם בחי' כלל התורה שיראל מקבלין על עצמן בכל יום ע\"י הנחת טלית ותפילין. כי ציצית כלל התורה כ\"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' וכו' וכן תפילין כתיב בהם למען תהי' תורת ה' בפיך וארז\"ל הוקשה כל התורה כולה לתפילין וכל דיני כתיבת ס\"ת למדים מתפילין. ומטך אשר בידך זה בחי' הקולמס שבו כותבין הספרים הקדושים כ\"ש בזוהר ובגלותא קדמאה במטה דילך בזע ימא, בגלותא בתראה בקנה דילך דאיהו קולמס בזע ימא דורייתא. היינו שביקשה ממנו שעתה יעלים ויסקל מעצמו קדושת הספרים הקדושים וימסור בידה כדי שיסתלק ע\"י הרוח קנאה ששורה על הספרים כדי שלא יקלקל ח\"ו בנין הזה כנ\"ל כאשר הי' באמת שעי\"ז דייקא ניצלה:",
      "en": "And therefore it is forbidden to lend without writing — that is, a sh'tar . For writing is for the purpose of zikaron [remembrance], as it is written: \"Write this as a remembrance\" etc. (Exodus 17:14) . And the essential nature of forgetfulness and remembrance is within time. For above time — in the aspect of the ahavah sheba'da'as [love that is within the mind/knowledge] — there, forgetfulness and remembrance are not relevant, since it is above time. For forgetfulness is only with the passing of time, as it is written: \"With the increase of days, everything is forgotten\" (Ecclesiastes 2:16) ."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ז ויש לפרש שג' דברים אלו שהם חותמך ופתילך ומטך הם כנגד שלשה בחי' שיש בכל ספר קדוש כי כל ספר הנכתב נגמר ע\"י ג' דברים שהם הקלף והדיו והקולמס והם בחי' ג' דברים הנ\"ל שהם חותמך וכו' כי חותמך ופתילך הם בחי' הדיו והקלף כי פתילך שהוא טליתך כשפרש\"י שהוא בחי' ציצית זה בחי' יריעות הקלף של הספר בבחי' עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה כי ציצית כלול מכל התורה כולה כנ\"ל כי הם בבחי' חלוקא דרבנן בחי' יריעות הקלף שהם בבחי' מלבוש בחי' עור ובשר תלבישיני וכו' כי כלליות כלהתורה בציצית הוא עדיין בבחי' כח כמו הקלף שבו נצטיירין כל אותיות התורה אבל בהקלף עצמו אין בו שום ציור רק הוא כלי לצייר בו כל אותיות התורה, כן ציצית הוא מצוה שאין בגופה קדושה רק כל המצות נצטיירין בה כי כל המצות שעושים נצטיירין בהלבושין כידוע כ\"ש ביהושע כהן גדול (זכרי' ג') הסירו הבגדים הצואים מעליו וכו' והלבש אותך מחלצות. וע\"כ נאמר בציצית וראיתם אותו וזכרתם וכו' למען תזכרו ועשיתם את כל מצות ה' כי הם בבחי' הקלף שנעשה מהם ספר שהוא בחי' זכרון בחי' כתב זאת זכרון בספר. חתמך זה בח' תפילין שחורות בחי' שחרות הדיו של הספר שהוא בחי' חותם כי הדיו מציטיר וחותם על הקלפ את אותיות התורה וע\"כ בתפילין כתובים כמה פרשיות התורה כי ע\"י הדיו הוא ציור של אותיות התורה שהם בחי' חותם. ומטך זה הקולמס כנ\"ל שהוא המצייר האותיות ע\"י הדיו על הקלף, וזה בחי' הלשון שהוא קולמס הלב בחי' לשוני עט סופר מהיר וכשאדם מתלבש בטלית ותפילין הוא ממשיך על עצמו קדושת התקלף והדיו של הס\"ת ואח\"כ כשמתפלל וקורא ק\"ש בפיו ומודיע ומגלה אלקותו בפיו ובלשונו אז הוא מצייר וחוקק אותיות התורה בדיו על הקלף ואז דייקא נגמר ונשלם הקדושה דהיינו בחי' כתיבת הס\"ת שכלול מהכל, כי עיקר הספר תורה וכן כל הספרים הקדושים הנמשכים משם, העיקר הוא להודיע ולספר שמו ית' בכל הארץ ועש\"ז נקרא ספר לשון סיפור בחי' ולמען ספר שמי בכל הארץ. וזה עיקר מצות ק\"ש ותפילה בטלית ותפילין כדי שיושלם עי\"ז בחי' ספר הנ\"ל שכלול מג' בחי' כדי לגלות ולפרסם אלקותו לכל באי עולם שעיקר ההתגלות על ידי הדבור בחי' תהלת ה' ידבר פי' בחי' אודיע אמונתך בפי וע\"כ העיקר הוא הדבור של ק\"ש ותפילה, וטלית ותפילין הם בבחי' כלים שעל ידם נצטייר ונחתם ונחקק הדבור בבחי' ספר כדי שיהי' קיום להדבור ע\"י בחי' ספר שהוא נכתב לזכרון לדורות לכל באי עולם למען ידעו כולם מאתו ית' בבחי' להודיע לבני האדם גבורותיו וכו' (וכן מובן בכוונות שעיקר התגלות המוחין והדעת הוא ע\"י הדיבור של התפילה וכו'). וג' בחי' אלו השכלולים בכל ספר הם שלשה ספרים הנזכרים בס' יצירה שבהם נברא כל העולם ומלואו כ\"ש שם במשנה א' בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק ית' וכו' את עולמו בשלשה ספרים בספר וסופר וסיפור שהם ג' בחי' הנ\"ל שכל בחי' כלולה מכולם וע\"כ כל בחי' מהם נקרא ספר. וזה בספר וסופר וסיפור כי ספר וסופר זה בחי' הקלף והדיו שכ\"א הוא עיקר הספר. וסיפור הוא בחי' הקולמס המצייר הדיו על הספר והוא נקר' סיפור כי מגוף הקולמס לא נשאר כלום בהספר כי אין נשאר בהספר כ\"א הקלף והדיו ועל כן כל אחד מהם נקרא בשם ספר בחי' ספר וסופר אבל מהקולמס אין נשאר בו כלום בהספר אבל כל עיקר הספר לא נעשה ונצטייר כ\"א ע\"י הקולמס והיא בבחי' סיפור כי הקולמס הוא בבחי' הלשון והדיבור בחי' לשוני עט סופר מהיר. כי עיקר הסיפור מה שהספר מספר גדולתו וגבורתו ית' הוא ע\"י הקולמס שהוא המצייר וחוקק האותיות בדיו על הקלף והוא בחי' הלשון, קולמס הלב. כי אפי' כשנצטייר ונעשה ונגמר הספר אם ח\"ו אין לומדים בו אין בו תועלת והרי הוא כגולם ח\"ו ועיקר שלימות הספר הוא כשקוראים ולומדים בו והעיקר הוא ללמד ולהשמיע לרביםשבשביל זה נברא העולם כדי להודיע ולספר כבודו וגדלו ית' כי הכל ברא לכבודו וכש\"ש שיחו בכל נפלאותיו וכן הרבה. ואז כשלומדים את התורה ברבים אז עיקר שלימות הספר כי חוזרים ולוקחים אותיות הספר בדעתו ומודיעים ומספרים אותם להשומעים ונחקקים בלבם ע\"י הלשון שהוא קולמס ונכתבים על לוח לבם וחוזר ונעשה בחי' ספר שכלול מג' ספרים כנ\"ל וכמ\"ש במ\"א בהתורה פתח ר\"ש. וזהו אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר. וזהו עיקר שלימות הספר שנשלם ע\"י ג' בחי' שהם בחי' ספר וסופר וסיפור. ועיקר הוא הסיפור להודיע לבני האדם גבורותיו שבשביל זה נברא הכל כנ\"ל. וע\"כ כל דבר שבעולם נברא בג' בחי' אלו שהם ג' ספרים הנ\"ל כ\"ש במשנה הנ\"ל. היינו כי כל דבר שבעולם נברא בג' בחי' אלו שהם ג' ספרים הנ\"ל כש\"ש במשנה הנ\"ל. היינו כי כל דבר שבעולם נברא לכבודו כי בכל דבר שבעולם יכולים לראות גבורות ה' ונפלאותיו ונוראותיו ולספר ולהגדיל כבודו עי\"ז שבשביל זה נברא זה הדבר וע\"כ כל דבר שבעולם כלול מג' בחי' הנ\"ל שהם בחי' ג' ספרים הנ\"ל שהם ספר וסופר וסיפור כי בכל דבר שבעולם נכתב ונחקק גדולתו וגבורתו ית' כמו שבהספר ממש אך העיקר תלוי בהאדם שישים לבו לעיין ולהביט בזה ולספר כבודו וגדולתו שמבין מכל הברואים, לספר לכל באי עולם, כי כן גם בהספר עיקר שלימות כשלומדים ומבינים בו ומספרים ומלמדים אותו לאחרים כנ\"ל:",
      "en": "And the essential forgetfulness that depends on time is due to the overpowering of the y'mai ra over the y'mai tov — from where comes the forgetfulness that is drawn from the evil that takes hold from the departure of the mochin [mental faculties], from where is the grip of forgetfulness. And therefore one needs writing as a remembrance."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות ח וזה שאמר יהודה אנכי אערבנו וכו' כי עבדך ערב את הנער. כי יהודה שהוא בחי' משיח הוא עיקר הערב כנ\"ל. וזה שנסמך פ' יהודה ותמר לפ' מכירת יוסף כי' השבטים שמכרו את יוסף בזה פגמו בחי' פגם הברית כי יוסף הצדיק הוא בחי' ברית כידוע והם מכרוהו למצרים ע\"כ פגמו בברית שהכניסו הצדיק בחי' ברית למצרים וע\"כ אז בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו וכו' שעי\"ז נמשך ונולד משיח כי אז תנעורר רוחו של משיח שמקנא על פגם הברית. וע\"כ נסמכו זה לזה וכשרז\"ל במ\"ר וישב שאמר השי\"ת אתם עוסקים למכור את הצדיק ואני עוסק להמשיך נשמת משיח בעולם היינו כנ\"ל כי מכירת יוסף הוא בחי' פגם הברית וע\"כ עסק השי\"ת להמשיך נשמת משיח בעולם שהוא התיקון לזה כנ\"ל וע\"כ נסמך אח\"כ פ' ויוסף הורד מצרימה ששם מבואר הנסיון של יוסף הצדיק. כי יוסף זכה להמשיך על עצמו בחי' רוחו של משיח ולשומרו היטב ועי\"ז זכה לעמוד בנסיון בתאוה זאת כי עיקר שמירת הברית זוכין ע\"י בחי' רוחו של משיח וכנ\"ל:",
      "en": "It emerges that the essential purpose of writing — which is for remembrance — is to make the good prevail and to subdue the y'mai ra . Therefore it is forbidden to lend without a sh'tar . For the essential settling of debts is through making the good prevail over the y'mai ra , which is accomplished through writing specifically — which is for remembrance, as above. For settling a debt is a mitzvah , as our Sages, of blessed memory, said: \"The repayment of a creditor is a mitzvah\" (Kesubos 86a) . For settling the debt is accomplished through meriting to attain the abundance and blessing to settle the debt — which comes from the prevailing of the good over the evil, which is drawn through the aspect of writing that is for remembrance, as above."
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "אות ט וע\"כ ערב בשעת מתן מעות משתעבד בלא קנין אבל שלא בשעת מתן מעות אינו משתעבד אלא בקנין וכן הערב לב\"ד משתעבד בלא קנין כמבואר בש\"ע כי עיקר קיום הערבות ע\"י שמקבל משרשו שהוא הערבות של משיח על קיום התורה שמשם עיקר שורש הערבות כנ\"ל וע\"כ בשעת מתן מעות אז א\"צ קנין כי בשעת מתן מעות שאז גומל חסד המלוה עם הלוה וע\"י הגמילות חסד ממשיכין בחי' רוחו של משיח שממנו המשכת כל החסדים. בבחי' ועושה חסד למשיחו וכו' כי אז כשיבא משיח יתקיים כי אמרתי עולם חסד יבנה וכו' שמדבר שם מענין מלכות דוד משיח וע,כ בשעת מתן מעות מתקיים הערבות בלא קנין כנ\"ל. אבל שלא בשעת מתן מעות צריכין קנין כי קנין כדי שיתקיים הדבר ולא ישתנה, הוא בחי' המשכת קדושת רוחו של משיח שעל ידו עיקר קיום האמונה כי עיקר האמונה ע\"י בחי' משיח שהוא ימשיך אמונה גדולה בעולם בתכלית השלימות שזה עיקר הגאולה כ\"ש תבואי תשורי מראש אמנה וכתיב ואמונתי וחסדי עמו וכו' וכן הרבה. וע\"כ הקניין ע\"י כנף הבגדים כי הבגדים הם בבחי' מלכות בחי' מלך הכבוד וכו' כמבואר במ\"א ועיקר המלכות הוא בחי' מלכות מלך המשיח שהוא מלכות שלימה. וזה ופרשת כנפיך על אמתך הנאמר בבועז שממנו יצא משיח וע\"כ ע\"י הק\"ס שהוא ע\"י כנפי הבגדים ממשיכין בחי' רוחו של משיח שעל ידו עיקר המשכת האמונה כדי שיתקיים העסק באמונה ולא ישנה עוד אחד מהם. וע\"כ עיקר ק\"ס אנו למדים מפ' בועז ורות שמהם נולד משיח כמו שאנו למדים מפסוק וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו וכו' שמשם למדו רז\"ל קנין סודר וכו'. כי עיקר הק\"ס שהוא להמשיך אמונה בהעסק שלא ישתנה נמשך ע\"י שממשיכין בחי' רוחו של משיח כנ\"ל שעל ידו עיקר האמונה כנ\"ל. וע\"כ הערב שלא בשעת מתן מעות צריך קנין כי אז א\"א שיתקיים הערבות כ\"א ע\"י קנין שעי\"ז ממשיכין רוחו של משיח שהוא שורש הערבות ועל ידו עיקר קיום הערבות כנ\"ל. וע\"כ הערב לב\"ד מתקיים ג\"ע בלא קנין כי בכל מקום שיושבין ב\"ד שם רוחו של משיח מרחפת. כי עיקר המשפט צדק ע\"י בחי' מלך המשיח שממנו עיקר המשפט צדק כ\"ש ושפט בצדק דלים וכו' וכתיב משפטיך למלך תן וכו' ישפוט עניי עם וכו'. כי רוח ושל משיח הוא בחי' רוח אלקים השורה בין הדיינים כ,ש אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט וכו'. כי רוחו של משיח הוא בחי' רוח אלקים כ\"ש ורוח אלקים מרחפת דא רוחו של משיח כמובא שם בהתורה הנ\"ל. וע\"כ אין ב\"ד פחות משלשה כנגד ג' בחי' הנ\"ל שהם בחי' ג' ספרים שכלולים בכל ספר קדוש ששם רוח ושל משיח מרחפת. כי הדיינים צריכין לקשר עצמם לספרי התורה הקדושה כדי שידעו לפסוק דין תורה וע\"כ הערב לב\"ד א\"צ קנין כי שם בב\"ד רוחו של משיח שורה כנ\"ל שעי\"ז עיקר קיום הערבות כנ\"ל:",
      "en": "And therefore one who falls into loans falls into servitude, in the aspect of \"the borrower is a servant to the lending man\" (Proverbs 22:7) . For servitude is the aspect of \"cursed is Canaan\" (Genesis 9:25) , the aspect of the curse stated regarding the serpent, as is written elsewhere. This is the aspect of \"cursed is the ground\" etc. (Genesis 3:17) , the aspect of \"by the sweat of your brow\" etc. (Genesis 3:19) — from where all the toils and servitude of livelihood come, which are drawn from the sin of Adam HaRishon, who did not overcome [his yetzer ] to subdue the y'mai ra against the y'mai tov , and ate from the Aitz HaDa'as Tov VaRa [Tree of Knowledge of Good and Evil]. Regarding which it is said: \"A fool — on the day [bayom] his anger is known\" (Proverbs 12:16) : \"on the day\" specifically — the aspect of \"on the day you eat of it\" etc. (Genesis 2:17) : \"on the day\" specifically. For the essential blemish reached into the yom [day] — that he did not exert himself to find the good on that day, to make it prevail over the evil etc. And from there are drawn all the loans, which come from the lack of livelihood etc., as above."
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "אות י וזה בחי' ספירת העומר כי עומר שעורים הוא בחי' מנחת קנאות כ\"ש בזוהר היינו כי ע\"י העומר שעורים בחי' מנחת קנאות ממשיכין הרוח קנאה של משיח שהוא מקנא על תאוות ניאוף שהוא עיקר זוהמת מצרים שבשביל זה בא העומר וספירה כדי לטהר נפשות ישראל מזוהמתם, היינו מזוהמת תאוות ניאוף שהוא עיקר היצה\"ר עיקר טומאת מצרים, כי כל גלות מרצים הי' על פגם הברית על פגם טיפי קרי של אדה\"ר כידוע. ועכשיו ע\"י העומר וספירה אנו צריכין להטהר מזה ע\"כ מביאין עורמ שעורים מנחת קנאות כדי להמשיך הרוח קנראה של משיח שהוא מטהר מטומאה זאת וכנ\"ל. וזה בחי' ספירה לשון ספר כי אנו ממשיכין ע\"י הספירה קדושת הספר כי אנו ממשיכין ע\"י הספירה קדושת הספר תורה שהוא בחי' קבלת התורה שאנו צריכין לקבל בשבועות ששם בהתורה שורה רוחו של משיח שהוא הרוח קנאה כמ\"ש בהתורה הנ\"ל. כי ספירה שסופרין הימים לעומר הוא בחי' ספר שהוא לשון סיפור שהוא לשון סיפור שמספר גדולת ה' ונפלאותיו כדי שנזכור נפלאותיו ולא נשכחם שזסהו עיקר קדושת כל הספרים הקדושים שהוא לשון סיפור. כי הספר הוא לזכרון כ\"ש כתב זאת זכרון בספר וכו' וכתיב תכתב זאת לדור אחרון שזהו עיקר כלל כל התורה כ\"ש ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם למען ידעו דור אחרון יקומו ויספרו לבניהם וכו'. כי עיקר התורה הוא לגלות יחודו ואחדותו וממשלתו לכל באי עולם וקדושה זאת אנו ממשיכין בימי הספירה. כי ביום א' של פסח מאירין כל המוחין הקדושים שבאו בבת אחת בליל פסח כי אז נתגלה גדולתו ונפלאותיו ונוראותיו ע\"י ציצאת מצרים באותות ובמופתים נפלאים ונשגבים מאד מאד אשר לא נשמע ולא נראה כזאת מימות עולם וכפי התגלות אלקות שהיה ביציאת מצרים בראשון של פסח היה ראוי לנו להיות דבוק בהשי\"ת תמיד בלי הפסק אך אח\"כ תיכף ביום ב' מסתלקין המוחין כמובא בכוונות היינו שאח\"כ נמשך בחי' שכחה שהוא בחי' הסתלקות המוחין כי השי\"ת ברא הכל בשביל הבחירה ובהכרח שיהי' בחירה ע\"כ אע\"פ שעשה עמנו אותות נוראות כאלה ביציאת מצרים והאיר עלינו התגלות אלקותו בהתגלות נפלא מאד שהי' ראוי לנו להיות דבוקים בו תמיטד אבל בשביל הבחירה המשיך שכחה בעולם שעי\"ז מי שאינו משים לב היטב אל האמת הוא יכול לשכוח הכל ח\"ו ועיקר השכחה ע\"י תאוות ניאוף שהוא תאוות נשים שהוא לשון שכחה בחי' כי נשני אלקים וכו' כי שמירת הבירת הוא בחי' סטרא דדכורא בחי' זכר לשון זכרון אבל תאוות ניאוף הוא בחי' שכחה כי מעוצם התאוה שוכח הכל. ובשביל זה בא מנחת קנאות ביום ב' של פסח שהוא מנחת זכרון כדי להמשיך בחי' רוחו של משיח שהוא רוח קנאה שהוא מקנא על תאוה זאת כדי להגביר הזכרון על השכחה, האמת על השקר כדי שנזכרו בכל עת נפלאותיו ונוראותיו ונזכור מוראו וגדולתו יתב' להתגבר עי\"זעל התאוה. כי התגברות התאוה רוצה להעלים האמת כי מחמת התגברות התאוה שוכח האמת שיודע בלבו מעוצם גדולת הבורא ואותותיואשר ראינו בעיניו. אבל ע\"י כח רוחו של משיח שהוא רוח קנאה מתגבר האמת על התאוה כי זהו כחו של משיח שיכול לירד לתוך עומק הגלות של כל או\"א שנפל למקום שנפל ולהאיר בו האמת שיזכור את ה' ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה עאד שיתגבר האמת על התאוה עד שסוף כל סוף ישוב אל ה' באמת וירחמהו:",
      "en": "And therefore the essential shibud [lien/encumbrance] is through the sh'tar — that then [the lender] can seize from encumbered properties. For the writing subdues the evil in favor of the good, until [the borrower] is compelled to pay him off and cannot deny him. For all the delay in payment and the denials are drawn from the overpowering of the evil afterward so greatly, until it prevents him from paying on time — in the aspect of \"the wicked one borrows and does not repay\" (Tehillim 37:21) . That the verse attributes all the wickedness of the wicked to the name \"a wicked borrower\" etc. — for the essential wickedness stems from the overpowering of the y'mai ra over the y'mai tov , from where all the loans and the delay in payment come, as above."
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "וזה בחי' ספירה שסופרין הימים לעומר כי עיקר השכחה הוא ע\"י ריבוי הימים כ\"ש ברבות הימים הכל נשכח וע, כהזהיר משה רבינו ע\"ה זכור ימות עולם. וע\"כ תיכף שמביאין העומר שהוא מנחת קנאןות במחרת הפסח אזי מתחילין לספור הימים כדי לשמור כל יום ויום שיהי' מקושר אל העומר, שבכל יום ויום נמשיך עלינו קדושת רוחו של משיח כדי שנזכור ולא נשכח את הרשימה של יום ראשון של פסח שהוא יציאת מצרים שראינו בו התגלות אלקותו ית' עין בעין וע\"כ נקרא ספירה לשון ספר שהוא לזכרון לספר גדולתו וגבורתו ית' שזהו בעצמו בחי' ספירה כדי לקשרם כולם אל העומר שהוא בחי' רוח קנאה של משיח כדי שלא נשכח גבורותיו ונפלאותיו כנ\"ל ע\"י ריבוי הימים ח\"ו, רק אדרבא כל יום ויום יודיע לחבירו גדולתו של יוצר בראשית בבחי' יום ליום יביע ואמר וכו'. בחי' ימים ידברו. והכל זוכין ע\"י רוחו של משיח שהוא רוח קנאה שהוא בחי' עומר שעורים שמטהר מזוהמת ניאוף שמשם השכחה, ומבטל כל המינות והאפיקורסית מן העולם כי הוא מזכיר את כ\"א וא' גדולתו ואלקותו יתב' וכנ\"ל:",
      "en": "And to subdue all of this — until [the borrower] is compelled to pay off and subdue the y'mai ra in favor of the good — is through writing as a remembrance, which is the sh'tar , as above. And therefore the Torah warned: \"If you lend money... to the poor... you shall not be to him as a creditor; you shall not place upon him usury\" (Exodus 22:24) — for one must have mercy on the poor person, not to be upon him as a creditor, to bring him out of [the state of] being a debtor, as above."
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "בראתי יצה\"ר בראתי תורה תבלין תבלין דייקא בחי' ריח טוב שהוא בחי'רוחו של משיח ששורה על אנפי אורייתא שהוא בחי'ריח כמובא כ\"פ שהוא הרוח קנאה שמבטל תאוה זאת שהיא עיקר היצה\"ר כמבואר במ\"א: (הלכה ה' בה' גביות חוב הלכה ה' אות כ\"ג)",
      "en": "And this is the aspect of Rosh Hashanah and Yom HaKippurim and Sukkos and Hoshana Rabbah and Sh'mini Atzeres and Simchas Torah . For from Rosh Hashanah until Yom Kippur are the Aseres Y'mai T'shuvah [Ten Days of Repentance], and the essential t'shuvah is through the aforementioned aspect — the aspect of \"and on a day of evil, see\" etc., as above."
    }
  ]
}