Segment 1
כל דבר שהוא ביד האדם היא בחזקת שהוא שלו וכו':
And on Hoshana Rabbah , at the conclusion of the sealing, we perform great services with the Arvai Nachal themselves, and we beat them on the ground — to subdue and nullify from them the dinim and the concealments and the hiddennesses, to demonstrate that even within the Arvai Nachal themselves one finds Torah and service, even when they are on their own. For the Torah that is within the y'mai ra has been revealed etc.
Segment 3
אות א ע"פ המאמר ויהי מק ץ כי מרחמם ינהגם וכו' (בלק"ת סי' ז') ע"ש. ומבואר שם שכל אדם צריך לדבר עם חבירו ביראת שמים כדי להשאיר חליפות אחריו בן ותלמיד וכו'. וע"י שמאירין הדעת בבן ותלמיד עי"ז זוכה להשגת המקיפים וכו' וזה החכם כשזוכה להשגת המקיפים צריךם לעשות סייג לדבריו שלא יכנוס בתוך קושיות ותירוצים שהם למעלה מהזמן וכו'. כי יש דברים שאסור לגלותם כי אם יגלה וזה התירוץ בפני התלמיד יכנוס בו מקיף חדש שעל ידו התי' הקושיא חזקה ורחבה יותר מבתחילה עד שיוכל ליכנוס בהשגת המקיפים שהם למעלה מהזמן שאין הזמן מספקי לבאר הקושיות והתירוצים שיש שם כי הם למעילה מהזמן כי כל מה שהוא מגלה איזה שכל קושיא או תירוץ יכנס בו שכל חדש שהוא בחי' מקיף כנ"ל. ע"כ מוכרח החכם לעשות סיג לדבריו לדקדק וליזהר מה לגלות ומה שלא לגלות באופן שלא יכנוס בתוך קושיות ותירוצים שאין הזמן מספיק לבארם וכו'. וע"י כלליות בן ותלמיד עי"ז מי שהוא איש חיל ואינו ההיפך שקורין שלימזלניקר הוא יכול לקבל בעת האכילה הארת הרצון וכו' כי הפרנסה נמשך מהמלכות וכו' והמלכות מקבל הפרנסה מן בחי' הידים שיש בים החכמה שמגלה הרב לבן ותלמיד אשר שם מאירין המקיפים שהם בחי' הארת הרצחן וכו' ע"ש כ"ז היטב:
And through all of this, one merits on Sh'mini Atzeres that all these rectifications are completed in wondrous perfection — for the essential completeness is when the ahavah sheba'da'as fully illuminates into the ahavah sheba'yamim . This is the aspect of Sh'mini Atzeres. And then the y'mai ra are entirely nullified, and therefore there is no grip for the nations, as our Sages, of blessed memory, said — only Yisroel themselves unify and connect with Hashem Yisborach in surpassing love, through the illumination that shines upon them then of the ahavah sheba'da'as , with wondrous radiance.
Segment 5
אות ב וזה בחי' פגם איסור גזילה ופגם תאוות ממון כי כל הממון והפרנסה נמשך מהארת המקיפים אלו שנמשכין ע"י דשמאירין בבן ותלמיד כנ"ל. וכמו שבאלו המקיפים כשזוכין להשיגם צריכין לדקדק לעשות סיג לדבריו שלא להמשיך מקיפים שאין צריכין להשיג כדי שלא יכנוס המקיפים שהם למעלה מהזמן וכו' כנ"ל, כמו כן בהממון והפרנסה הנמשכת משם צריך כ"א וא' שמקבל איזה ממון ופרנסה משם ליזהר מאד שיהיה שמח בחלקו ולא יהי אץ להעשיר, ויתאמץ ויתגבר מאד שלא יתאוה ולא יחמוד בכל פעם יותר ויותר כי באמת דרכי ה' ישרים מאד אך הם נפלאים מאתנו. וא"א לנו להשיגם כי מי יבין אורחותיו הקדושים. כי באמת הש"י עושה צדקות עם כל בשר ורוח וברחמיו הוא נותן לחם ופרנסה לכ"א בעתו כרצונו, לזה הוא משפיע לחם בדוחק ולזה תבשילין ולזה בגדים וזה יש לו איזה סך ממון וזה יש לו יותר וקצת יש להם עשירות וקצת יש להם עשירות יותר ויש שיש להם עשירות גדול וכיוצא בזה חילוקים רבים בענין הפרנסה והעשירות שנמשך להעולם מהארת הרצון העליון. וכ"א וא' כל מי שאינו מסתכל באמת על התכלית האחרון האמיתילכולם חסר הרבה ואין א' מהם שיסתפק במה שחננו ה' כשרז"ל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו ולכל אחד וא' נדמה שחסר לו באמת הרבה ואלו היה לו עוד כך וכך היה די לפניו וכששי לו גם זה חסר לו עוד הרבה יותר כשרז"ל יש לו מנה מבקש מאתים יש לו ר' וכו' נמצא שכ"א וא' קשה לו קושיות הרבה בעיני פרנסתו, דהיינו מה שחסר לו בכל פעם ומתאוה יותר שזהו בחי' קושיות שהוא חסרון הדעת. כי הקושיא הוא חסרון הדעת שאינו מבין זה הענין היטב. שזהו בחי' כל החסרונות שנמשכין מחסרון הדעת כ"ש (נדרים מא) דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית כי כל החסרונות הם רק מחסרון הדעת כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' ס"א) ע"כ ראוי לאדם להיות שמח בחלקו ויסתפק במה שיש לו במה שחננו ה' ואעפ"י שנדמה לו שחסר לו מהצטרכותו המוכרח לו אף עפ"כ ידע ויאמין כי הוא לטובתו כי אם יתן לו הש"י מה שחסר לו יחסר לו יותר ויותר וכן לעולם. כמו בענין המקיפים של השכל הנ"ל שכל מה שמגלין לו איזה תירוץ יותר נכנס בו מקיף חדש עד אשר נתחזקה הקושיא יותר ויותר עד שיכולין ליכנוס בקושיות ותירוצים שאין הזמן מספיק לבארם. ועל כן צריכין לעשות סייג לדבריו כנ"ל, כמו כן ממש הוא בעינין הממון והפרנסה הנמשך מהארת המקיפין הנ"ל כ"א וא' יש לו גבול בענין הממון והפרנסה לפי נשמתו ודעתו ואסור לו לצאת מן הגבול קודם זמנו כי כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה השעה נדחית מפניו. היינו כי אסור לו לדחוק את השעה לחמוד ולהתאוות ולדאוג על חסרונו שימלא לו הש"י מיד מה שנדמה לו שחסר לו. כי באמת מה שהש"י אינו ממלא לו חסרונו מיד הוא לו לטובה גדולה כי תיכף שימלא הש"י חסרונו שזהו בחי' תירוץ על קושיא כנ"ל תיכף ומיד יהיה קש לו קושיא אחרת יותר גדולה שיהיה קשה יותר לתרצה, וכן אם ירצה אח"כ שיתרץ לו הש,י גם חסרון וקושיא זאת וימלא לו חסרוונ, תיכף ומיד יהיה קשה לו עוד קושיא אחרת יותר גדולה כי יחסר לו עוד הרבה יותר ויותר וכן לעולם כמו למשל איש העני והאביון ביותר שאין לו לחם כ"א בדוחק גדול אזי אינו חושב על מלבושים כלל מכ"ש על מלבושים נאים אינו עולה על דעתו לדאוג ולהסתכל עליהם רק שהוא חושב ודואג שיתן לו השי"ת לחם בריוח ונדמה לו שאלו היה לו לחם בריווח לא היה דואג. אך תיכף כשהש"י מזמין לו איזה פרנסה ויש לו לחם בריווח אזי תיכף מתחיל להסתכל שיהיה לו מלבוש שזה החסרון והקושיא יותר גדולה מבתחילה. ותיכף שיש לו גם מלבוש הוא מתאוה ומסתכל שיהיו לו מלבושים נאים ואח"כ מתאוה לדירה נאה ולכלים נאים ואח"כ לכלי כסף ותכשיטין ואח"כ לתכשיטין יקרים. ובכל פעם דאגתו וחסרונו יותר גדול עד שי שדאגתם על חסרון הפרנסה הוא שצריכין להוציא בכל שבוע עשרים אדומים וגם צריכין ליתן נדן לבניהם לפחות ארבע מאות אדומים ואין הכנסתם מספיק לזה. ויש שחסר להם עוד יותר ויותר בכפלי כפליים עד אין קץ. נמצא שכל מה שמתרצין לו איזה קושיא דהיינו שממלאין לו חסרונו תיכף ומיד קשה לו קושיא אחרת יותר גדולה וחזקה מבתחילה כי חסר לו עכשיו יותר ויותר מהכרחיו הצריכין לו עכשיו מה שלא עלה על דעתו חסרון זה מבתחילה כנ"ל עד שיכול להיות שיחסור לו ויתאוה לבלי חק מה שאי אפשר למלאות לו עד שיכול למות מרוב דאגתו מעוצם החסרונות והדאגות שבאים עליו בכל פעם יותר ויותר. וזה מחמת שהממון נמשך מהמקיפים הנ"ל וכמו שבהמקיפיםהנ"ל כל מה שנתגלה לו איזה מקיף ומתרץ לו איזה קשיא אזי קשה לו קשיא יותר חזקה מבתחילה אשר בשביל זה צריכין לעשות סייג לדבריו וכו' כנ"ל, כמו כן בהממון ופרנסה הנמשך משם כל מה שרוצה למלאות חסרונו שזהו בחי' תירוץ על הקשיא שהיא חסרון הדעת שמשם כל החסרונות כנ"ל, תיכף ומיד נכנס בו קשיא אחרת יותר גדולה שנמשכת ממקיף יותר גבוה שא,א לו להשיג וכן להלן יותר. וכ"ז הוא רק מחמת שהוא דוחק את השעה ורוצה שימלא לו הש"י חסורונ מיד ובאמת לא בא זמנו עדיין. ע"כ מי שרוצה לחיות שיהיה לו חיים בעוה"ז ובעוה"ב צריך להתחזק באמונה יתירה ולהיות שמח בחלקו ויאמין כי יבא עתו כי לכלכ עת וזמן לכל חפץ תחת השמים.
And therefore then, specifically, they draw down gishmai brachah [rains of blessing] — which are the totality of all the influxes that are drawn to holiness, to the upright of Yisroel who cling to the true Tzadikim who are engaged in these rectifications. For on Sukkos, rain is not a sign of blessing — so as not to draw the abundance to the nations who still have some grip, as above. But on Sh'mini Atzeres, when "no stranger shall mingle in their joy" (Sukkah 55b) , then we draw down gishmai brachah . This is the aspect of Birkas Geshem on Sh'mini Atzeres — for then all their sustenance is nullified, because the ahavah sheba'da'as shines with great radiance. And therefore then the abundance is drawn — the aspect of gishmai brachah — to the upright of Yisroel alone.
Segment 7
אות ג כי יש מקיפים שהם למעלה מהזמן שא"א להשיגם בזמן ובימים כלל, אך גם המקיפים שאפשר להשיגם בהזמן בעוה"ז יש זמן לכל דבר לפי האדם לפי חלקי נר"נ שיש לו כי הכל לפי מה שהוא אדם כי כל אדם יש לו מקיפים לפי מדריגתו ויש שהוא מקיף לזה ואצל אדם אחר הגבוה ממנו הוא נמוך משכל פנימי כמבואר במאמר הנ"ל. וכן בענין הזמן הוא ג"כ ממש כך כי יש מקיפים שאצל הגבוה במעלה הם בבחי' בתוך הזמן ואצל הנמוך במדריגה ממנו אלו המקיפים הם אצלו למעלה מהזמן ויכולין להבין דבר זה בפשיטות כמו שרואין בענין השכליות הפשוטים שיש דבר חכמה שבעל שכל יכול להבין אותלו בחצי שעה אבל הקטן ממנו א"א לו להבין זה הדבר כ"א בשתי שעות והקטן ביותר צריכין ללמוד עמו כל השבוע עד שמסבירין לו זה הדבר ויש דבר חכמה שהגדול במעהל מבין אותו היטב אבל איש הפשוט אי אפשר לו להבינו ואם נרצה להקדים לו הקדמות רבות ולסבב לו סיבובים רבים כדי שיבינו יכלה הזמן של כל ימי חייו ועדיין לא יבין כי לפי קטנות שכלו וקוצר המשיג ועומק המושג צריכין לו סיבובים והקדמות רבות מאד כדי שיבינו עד שלא יספיק הזמן להסביר לו זה הדבר הרחוק ממנו מאד. נמצא שיש שכל המקיף שהוא למעלה מהזמן לזה ואצל הגבוה ממנו הוא בתוך הזמן. וכמו כן בהאדם בעצמו שלפעמים לפי מדריגתו עכשיו א"א לו להשיג בשום אופן שכל המקיף הזה כי הוא אצלו בבחי' למעלה מהזמן לפי מדריגתו עכשיו לפי חלקי נר"נ שיש לו עכשיו אבל אם יזכה ברבות הימים למדריגה גבוה יותר לחלק נר"נ גבוהים יותר אזי יהיה זה המקיף אצלו בבחי' בתוך הזמן ויכול להשיגו. ע"כ העיקר הוא האמונה ואסור ליכנוס בחקירות בקושיות ובתירוצים כלל בעיני הנהגות הבורא ית' כי צדיק וישר הוא וכל דרכיו משפט ולא עולתה בו. רק שא"א לנו להבין דרכי ה' וצריכין להתחזק רק באמונה לבד כמו שהאריך רבינו ז,ל בשיחתו הקדושה שהשיח בעת שגילה המאמר הנורא הנ"ל הנדפסת בשיחות הר"ן דף י"א ע"ג המתחיל צריך לחזק א"ע באמונה וכו' כי אם ירצה לתרץ איזה קושיא יהיה קשה אח"כ קושיא אחרת יותר חזקה מבתחלה. ובזה שגו מאד כמה ספרי מחקרים שמביאים בספריהם כמהוכמה קושיות בעיני הנהגות הבורא ית' ורוצים לתרצם והתירומים חלושים מאד כי אחר התירוץ אם ירצה להקשות יותר יוכל להקשות עוד קשיא יותר חזקה מבתחילה והדרא קושיא לדוכתא ביתר עוז אשר בביל זה הזהיר רבינו ז"ל מאד מאד לבלי להביט בספריהם כלל אפילו בספרים שחיברו גדולי ישראל. כי הם פוגמים ומזיקים את האמונה מאד מאד רק העיקר לבלי להתחיל ליכנוס בחקירות וקושיות כלל ואם לפעמים בא עליו על דעתו איזה חקירה וקושיא ירחיקנה מדעתו ויאמין בה' כי צדיק ה' וא"א להבין דרכיו כי גבהו מחשבותיו וכו' ואז אם יחזק א"ע תמיד באמונה יתירה ולא ידחוק את השעה לתרץ דייקא קושייתו אזי יזכה עי"ז שיגיע למדריגה גבוה יותר ואז יאיר עליו ה' ויזכה להבין היטב מה שלא היה מבין תבחילה כי ע"י אמונה זוכין אח"כ לשכל כמובא במ"א בדברי רבינו ז"ל. וכמו כן בענין הפרנסה הנמשך מהארת המקיפים הנ"ל צריך להסתפק במה שיש לו ואף אם נדמה לו שחסר לו מהכרח חיות שלו יאמין כי הוא לטובתו ולא ידחוק את השעה רק ימתין ויצפה לתשועת ה' לבד ואז יזכה שיתן לו הש"י וימלא חסרונו בעתו ואז יהי' חייו חיים טובים תמיד מאחר שלעולם אינו חסר לו כלום רק תמיד הוא שמח בחלקו אשר חחנו ה'. אבל אם ירצה שהש"י יתן לו חסרונו מיד דווקא וידחוק השעה אז אפילו כשמשיג מה שחסר לו תיכף ומיד יחסר לו יותר וכו' כנ"ל עד שבכל פעם תגדל דאגתו יותר ויותר בכפלי כפליים עד שיכול ליכנוס בדאגות וצסרונות שלא יוכל לסובלם שיקצרו ימיו וימות בלא עתו מרוב הדאגות שיהי' לו אח"כ בלי שיעור כי הם בבחי' למעלה מהזמן וכנ"ל. כי צריך להמתין עד יבא עתו כי הש"י נותן לכל אחד את אכלו בעתו וכ"ש עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, היינו השי"ת יודע ומשער מתי ליתן ולהשפיע לכ"א ממון ופרנסה באופן שלא יזיק לו כי צריכין להמתין לקבל הפרנסה בעת שיהיה ראוי לה דהיינו שיהיו לו חלקי נר"נ כאלו שיוכל לקבל העשירות והפרנסה שלא יזיק לו שדלא יהיה אצלו בבחי' למעלה מהזמן שאז חסר לו יותר מבתחילה כמו בענין המקיפים הנ"ל והבן היטב:
And therefore then we bless for rain and pray that it should be for blessing and not for curse etc. — that the y'mai ra should not return and reawaken, chas v'sholom , to draw sustenance from them. And each person, according to his closeness to the true Tzadikim , and according to his rectification on Rosh Hashanah, Yom HaKippurim, and Sukkos — so does he merit to draw the abundance as a blessing, to the upright of Yisroel, through the power of the true Tzadikim who engage in all these rectifications in completeness.
Segment 9
אות ד וע"כ תאוות ממון הוא בחי' ע"ז פגם אמונה. כ"ש רבינו ז"ל במאמר צוית צדק וכו' (סי' כג). היינו כנ"ל כי תאוות ממון שחומד ומתאוה בכ"פ יותר זהו ממש פגם האמונה הנ"ל שנכנס בכ"פ בקושיות יותר ע"י שאינו מתחזק באמונה ורוצה דווקא להבין דרכי השם ית' ולתרץ הקושיות בשכלו שעי"ז נכנסין בו בכ"פ קושיות יותר ויותר עד שבא לכפירות ממש. וזה וממש תאוות ממון כנ"ל שכל מה שרוצה למלאות תאוותו וחסרונו בממון שזדהו בחי' תירוץ על הקושיא כנ"ל נכנס בו מיד קושיא וחסרון יותר גדול מבתחילה וכו' כנ"ל. כי הממון נמשך מהשגת המקיפים וכו' כנ"ל וכשיש להאדם עשירות כזה שניתן לו קודם זמנו שעי"ז מתאוה בכ"פ יותר זהו בחי' עושר שמור לבעליו לרעתו. כי האדם הוא בעל בחירה ויכול לפעמים להתגבר בתאוותו עד שימשיך איזה ממון ועשירות קודם זמנו אבל הוא מזיק לו כי חסר לו בכ"פ יותר ויותר וע"כ מרבה נכסים מרבה דאגה כי בכ"פ דאגתו וחסרונו גדול יותר מבתחילה כי נכנסין בו קושיות אחרות חזקות יותר מבתחילה וכנ"ל:
And this is the aspect of "and he went on his journeys" (Genesis 13:3) , stated regarding Avraham. And our Sages, of blessed memory, expounded (Bereishis Rabbah 41:3) : on his return he repaid his debts [ hakafos ].
Segment 11
אות ה וזהו בחי' איסור גזילה החמור מאד כי גזילה הוא כפירות ממש כי כ"א יש לו גבול מגודר בשכלו שאסור לו לצאת מן הגבול וכפי שכלו כמו כן ממשיך לו הש"י פרנסה כי הש"י בוחן לבבות וכל העולם ומלואו לא נברא כ"א בשביל הבחירה והש"י מנסה כל אחד לפי מדריגתו באופן שיוכל לעמוד בו אם ירצה ע"כ הוא מזמין לו פרנסתו באופן דייקא כפי מה שהש"י נותן לכ"א וא' כי הוא ית' יודע שבזה המעט פרנסה שיש לו אע"פ שחסר לו מהכרחיות שלו עדיין יוכל להתחזק ולישאר בעבודת ה'. אבל אם היה לו פרנסה יותר ואז היה חסר לו יותר לא היה יכול לעמוד בעבודתו כלל והיה מתרחק ממנו ית' יותר. כי קשיא זאת שקשה לו עתה היינו החסרון שיש לו עכשיו יכול להתגבר ולסבול אם ירצה להתגבר כי האדם יש לו בחירה על כל דבר. אבל אם יתן לו עכשיו יותר יחסר לו יותר ותגדל הקושיא והחסרונות יותר ואז לא יוכל לעמוד כלל ע"כ הוא מוכרח להסתפק במה שיש לו ויסבול ויקבל באהבה הכל ולא יסתכל על מה שחסר לו. רק ישמח במה שיש לו מעט פרנסה בחסדו הגדול. ואז כשיהיה חזק ואמיץ לסבול החסרון שלו. אז ייטיב עמו הש"י וימלא לו חסרונו כי כל הנדחה מפני השעה השעה נדחית מפניו כי אז לא יזיק לו מה שיתן לו הש"י יותר כי לעולם יוכל לעמוד ולהסתפק במה שיהיה לו ולא יסתכל על יותר, מאחר שגם עכשיו אינו דוחק את השעה רק שמח בחלקו תמיד. אבל מי שנופל לתאוות ממון ח"ו וחומד ומתאוה את שאינו שלו מכ"ש כשח"ו הואמכחש בעמיתו ורוצה ליגע בממון חבירו ח"ו נמצא שהוא פורץ גדר וסייג שיש לו שנמשך מגבול וגדר השכל שלו. וע"כ הוא פוגם באמונה ממש כי ע"י שיוצא מגדר השכל ורוצה להסתכל ולחקור במה שאין לו רשות עי"ז עיקר הכפירות ופגם האמונה וזה הפגם נעשה ע"י גזילה ג"כ שעי"ז פורץ הגדר כנ"ל. כי הממון נמשך מהארת הרצון בחי' פותח את ידיך ומשיבע לכל חי רצון שהוא בחי' הארת המקיפים שצריכין לדקדק מאד לעשות סייג לדבריו כוו' כנ"ל. וכשפורץ גדר השכל ומסתכל במה שאין לו רשות לפי בחינתו ורוצה שיתורצו לו דייקא כל הקושיות שקשה לו על הש"י. עי"ז פוגם באמונה ובא לכפירות גורות, כמו כן ממש בענין הממון (חסר) שגזילה ותאוות ממון הוא ע"י וכפירות ממש. כי פורץ הגדר שיש לו כוו' כנ"ל:
For it has already been explained that one must distance oneself from credit purchases and loans — for all the loans are drawn from the overpowering of the y'mai ra etc., as above. But nevertheless, sometimes even the Tzadik is compelled to come to loans. And this is for the benefit of the world, in the aspect of y'ridah tachlis ha'aliyah [a descent that is the ultimate purpose of ascent]. For through the y'mai ra overpowering so greatly that even the Tzadik cannot draw the abundance immediately and is compelled to borrow — through this, the Tzadik subsequently overcomes to an even greater degree, and searches and seeks and finds a great deal of good within the very intensity of the overpowering of the y'mai ra that overpowered so greatly.
Segment 13
אות ו וע"כ כל מה שהוא ביד האדם בחזקת שהוא שלו. כי עיקר הממון והפרנסה נמשך מהידים שיש בים החכמה שמשם מקבל המלכות הפרנסה כמבואר במאמר הנ"ל. וע"כ זה שהממון והחפצים בידו הוא נאמן שהוא שלו ואין חבירו יכול להוציא מידו בלא ראיה כי כל ההכחשות הם בחי' פגם הרצון כי כשמכחיש את חבירו ורוצה להרוב הגבול שלו. וליגע בממון חבירו נמצא שהוא פוגם בהרצון הנ"ל. שהוא בחי' המקיפים הנ"ל שיש להם גדר וסייג כנ"ל. ועי"ז נפגמים הידים שיש בים החכמה שמשם הפרנסה שמארי בה הארת הרצון בחי' פותח את ידך ומשיבע לכל חי רצון כנ"ל. וע"כ זה שהממון בידו נאמן נגד חבירו שאומר אמת והממון שלו ולא פגם ברצון מאחר שהממון בידו שמשם מאיר הרצון שמשם נמשך הממון וכנ"ל:
For this is the aspect of the battle of each Jew — especially of the Tzadik — who does not fall in his spirits and does not despair through all the evil days and difficult times that pass over him. Rather, on the contrary: the more the y'mai ra overpower, more and more, he overcomes even more to search and seek even within them, until he finds within them too the letters of the Torah and builds Torah from them, in the aforementioned aspect. For in truth, there is no place so low and degraded in the world, and no day or time or moment in the world, in which words of Torah are not present in a hidden and constricted way — which is the aspect of His G-dliness that enlivens that place and time.
Segment 15
אות ז וזה בחי' כל דאלים גבר בממון שאין מוחזק ביד א' מהם כההיא ארבא וכו'. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל. שמי שרוצה להמשיך פרנסה צריך שיהיה איש חיל ולא ההיפך כי הפרנסה נמשך מהמלכות שמקבלת מהידים שיש בים החכמה. ששם מאיר הרצון כנ"ל. וע"כ כשיש הכחשה ואין מוחזק ביד א' מהם אמרו רז"ל כלן דאלים גבר. כי מי שהוא איש שיל ביותר. ויתגבר ביותר ויתפסנו בידו זה מורה שהוא שלו באמת כשרז"ל כי באמת א"א להמשיך הממון והפרנסה כ"א עי"ז שהוא זריז ואיש חיל שהוא דייקא זוכה להמשיך הפרנסה ששם מאיר הרצון כנ"ל וע"כ זה שהוא עאישר חיל ומתגבר ביותר הוא שלו בוודאי כי אנו רואין שיש לו כח להמשיך הארת הרצחן שמאיר בה הפרנסה שצריכין לזה איש חיל דייקא כי זה שהוא שלו באמת הוא בבחי' הארת הרצון שמאיר בממון הכשר של איש הישראלי כי אצלו רצון השם יתברך כביכול. כי רצון השם יתברך שיהיה לו זה החפץ שהשפיע לו הש,י ברצונו מהידים הנ"ל. בחי' פותח וכו' ומשביע לכל חי רצון כנ"ל אבל זה המכחיש ורוצה לגזול את חבירו הוא פוגם ברצון הנ"ל בידים הנ"ל. וע"כ הוא בוודאי שלו כי אנו רואין שיש לו כח להמשיך זה הממון משרשו ע"י שהוא איש חיל ביותר שעי"ז נמשך הפרנסה וכו' כנ"ל:
And therefore this man who has already fallen into loans through the overpowering of the y'mai ra — his rectification is that he should exert himself with all his might to repay and settle the loans. And through repaying, he fulfills "the repayment of a creditor is a mitzvah" . For he rectifies greatly through this — through having overcome after the loan and having found y'mai tov within the very intensity of the y'mai ra , until he drew blessing and abundance to settle the debt. And then, if he is a man of valor, he can afterward draw even greater abundance — for the more one finds good within the very intensity of the greater overpowering of the y'mai ra , the more he makes and builds Torah in the aforementioned aspect and draws greater abundance and blessing, as above.
Segment 17
אות ח וזה בחי' ראש השנה ויוה"כ כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שעיקר הורא הדעת להאיר הדעת בעולם לגלות לכל באי עולם כי ה' הוא האלקים ולהוציא את ישראל מעוונות שבאים על ידי רוח שטות. ע"כ צריך כל אחד להשאיר ברכה אחריו בנים ותלמידים להאיר בהם דעתו. ולהודיע להם השגת אלקותו ורוממותו ית'. ומבואר שם שצריך שיהיה לזה הצדיק המאיר לבן ותלמיד בחי' כל וכו' שיוכל להאיר בדרי מעלה ודרי מטה דהיינו שלגדולים במעלה שהם בחי' דרי מעלה יהיה מראה להם שעדיין אינם יודעים בידיעתו ית' כלל. בחי' מה חמיטת מה פשפת בחי' איה מקום כבודו. ולהיפך לדרי מטה שהם בני אדם הנמוכים מאד ומונחים בשאול תחתיות ממש. יהיה מראה להם שעדיין הש"י אצלם ועמם וקרוב אליהם מאד ויחזקם ויעוררם שלא יתייאשו בחי' הקיצו ורננו שוכני עפר כי מלא כל הארץ כבודו וכו'. ואלו הב' בחי' שהם בחי' אי"ה ובחי' מל"א הם בחי' השגת בן ותלמיד שהוא בחי' אספקלריא המאירה שראה משה רבינו ע"ה שהוא בחי' השגת איה השגת הבן וכו'. ובחי' אספקלריא שאינה מאירה שראו שאר נביאים שהוא בחי' השגת מכה"כ שהוא בחי' השגת התלמיד. וצריך לכלול העולמות העליון בתחתון ותחתון בעליון שדדרי מעלה שהשגתם בחי' מה בחי' איה ישיגו הארה גם מהשגת מכה"כ כדי שיהיה להם יראה וכו'. וכן דרי מטה שהשגתם בחי' מכה,כ צריך לכלול בהם הארה מבחי' השגת איה כדי שלא יתבטלו במציאות כדי שיהי' להם יראה וכו' ע"ש כ"ז היטב:
And this is the aspect of "the wicked one borrows and does not repay" , which we mentioned above. "A wicked borrower who does not repay" — these are the aspect of two blemishes. First, he was a "wicked borrower" — for he did not exert himself to seek and find the good within the y'mai ra , until he came to loans, as above. And afterward he added even greater wickedness — "and does not repay" — for he does not exert himself to seek and search now even more, as above. And through this he does not repay. From this comes the fact that usually they become great debtors who are called "ba'alai y'shivos" — "on zetzirsˮ [those who sit, i.e., who are stuck in debt].
Segment 19
אות ט וזה בחי' ר"ה ויוה"כ. כי אנו עוסקין אז לגלות מלכותו ית' בעולם להארי הדעת הנ"ל בעולם להודיע לבני האדם שיש אלקים שליט ומושל בעולם שזהו עיקר עסקינו ועבודתינו בר"ה ויוה"כ. כמו שאנו אומרים בכל התפילות ובכן תן פחדך י"י אלקינו על כל מעשיך וכו' ותמלוך וכו' ותמלוך אתה ה' לבדך וכו' וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו' וכיוצא בזה הרבה כי אז הוא עיקר התגלות מלכותו ית' כי בר"ה נבראה העולם ועיקר הבריאה בגין דישתמודעין ליה כי לא תהו בראה לשבת יצרה ועיקר ישוב העולם הוא כשהעולם יודעין ממנו ית' כמבואר בהתורה הנ"ל ע"ש. כי בר"ה מתחילין עשי"ת ששבין ישראל מעונותיהם שהם הרוח שטות וממשיכין על עצמן הדעת הקדוש שהוא בחי' התגלות אלקותו ומלכותו עלינו וע"כ ר"ה הוא בר"ח ונכלל ר"ח ור"ה יחד כי זה עיקר התגלות אלקותו ית'. כי עיקר התגלות אלקותו ית' הוא ע"י הדעת שמאירין בבן ותלמיד שהוא השגת איה מקום כבודו והשגת מכה"כ וצריכין לכלול ב' ההשגות יחד כדי שיהי' להם יראה כנ"ל. כי באמת א"א לידע ולהאמין בהש"י כ"א ע"י ב' בחי' ההשגות הנ"ל יחד דהיינו השגת איה ומלא שהיא השגת הבן והתלמיד כי הש"י כביכול סתוך וגליא כי הוא נסתר מצד עצמו ונגלה מצד פעולותיו. וסתום וגליא זה בחי' שני ההשגות הנ"ל סתום זה בחי' איה מקום כבודו וגליא זה בחי' מכה"כ וצריכין לכלול שניהם יחד שזהו עיקר הדעת אותו ית' ומי שמפריד ח"ו זה מזה הוא נרגן מפריד אלוף שמפריד אלופו של עולם ומשם נמשכין כל הכפירות והאפיקורסית וכל האמונות כוזבות ועבודות זרות. כי ע"י בחי' איה לבד יכול ליפול לכפירות ואפיקורסית גמור מחמת שרואה שא"א להשיגו בשום אופן וכל הכפירות והאפיקורסית נמשך במחי' זו ע"י שמפרידין בחי' אי"ה מבחי' מכה"כ ולהיפך ע"י בחי' השגת מכה"כ לבד נמשכין ח"ו אמונות כוזבות ועבודות זרות שנמשכין מריבוי אור וכו'. כי ע"י שיודעין שמכה"כ והש"י נמצא בכל דבר. עי"ז נפלו לשטות של ע"ז ועובדים עץ ואבן וכל זה ע"י הפירוד שעושין בין בחי' איה ובין בחי' מכה"כ כי באמת צריכןי לכלול שני השגות אלו יחד להאמין שמכה"כ ואעפ"כ הוא סתום ונעלם בתכלית ההעלם וא"א להשיגו ולידע ממנו כלל ואסור לנו לעבדו שום דבר בלתי לה' לבדו:
But: "and the Tzadik is gracious and gives" (Tehillim 37:21) . That is, the Tzadik is the opposite: not only is he not a debtor, but he also exerts himself each time to find the good within the evil, until he draws blessing and goodly abundance always — until he is gracious and gives and bestows to all through this. And even when [the Tzadik ] comes to loans at times, he overcomes through this very thing to search even more, until he finds even more good and draws and bestows even greater abundance, as above.
Segment 20
וע"כ בר"ה שאנו צריכין לגלותל מלכותו ית' ע"כ נכללין אז ב' הבחי' אלו ביחד שזהו בחי' כלליות ר"ה ור"ח יחד ביום זה. כי כל החדשים הם ללבנה והשנים הם לחמה כידוע וחמה ולבנה הם אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה כידוע שהם בחי' בן ותלמיד בחי' השגת איה ומלא. ועכשיו בר"ה נכללין חמה ולבנה. אספקלריא המאירה ושאינה מאירה יחד שהם בחי' השגת איה ומלא כנ"ל שזהו בחי' ר"ח ור"ה שנכללין אז יחד כי עיקר התגלות אלקותו הוא ע"י כלליות דייקא ע"י שנכללין שני ההשגות אלו ביחד כנ"ל:
And this too is hinted at in this verse — "v'Tzadik chonain v'no'sain" — that is, the word "v'Tzadik" may also be understood as connected upward to the word "loveh" etc. As if to say: "v'Tzadik" — that is, when the Tzadik is compelled to be a borrower, not only does he repay on his date and on time, certainly — but also he is gracious and gives. For through having come to a loan — which stems from the overpowering of the y'mai ra until it is difficult to find the good there — through this very thing he overcame with even greater determination, until he found there specifically a great deal of good, until he drew great blessing and abundance — through which he is gracious and gives, as above.
Segment 22
אות י וזהו בחי' התעוררות השינה שנעשה בר"ה שזהו בח'י השופר שזהו בחי' הנסירה כמבואר בכוונות, זהו בחי' והי' ר' אליעזר ישן ור' יהושע ניעור שמבואר שם בהתורה הנ"ל ע"ש היטב. ומבואר שם ששינה זהו בחי' איה מקום כבודו בחי' "עין "לא "ראתה "אלהים "זולתך "יעשה וכו' שזהו בחי' ר' אליעזר ישן בחי' השגת הבן וכו'. ור' יהושע ניעור זה בחי' נבלתי "יקומון "הקיצו "ורננו "שוכני "עפר בחי' התעוררות השינה שמקיצין ומעוררין את הנופלים שלא יתייאשו עצמן כי מכה"כ שזהו בחי' השגת התלמיד וכו' ע"ש כ"ז היטב. וע"כ בר"ה שאז צריכין לגלות מלכותו בעולם להמשיך הדעת הנ"ל להודיע לכל באי עולם שיש אלקים שליט ומושל שזהו א"א להאיר ולהודיע בעולם כ"א ע"י שני בחי' ההשגות הנ"ל יחד שהם איה ומלא וכנ"ל. שהם בחי' שינה והתעוררות השינה כנ"ל. וע"כ בר"ה נעשים ב' הבחי' הנ"ל דהיינו הפלת דורמיטא בחי' שינה והתעוררות השינה ע"י השופר כדי להמשיך ולהאיר שני הה שגות הנ"ל שהם בחי' אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה חמה ולבנה שהוא ר"ח ור"ה שנכללין שניהם יחד בר"ה כי זכרון א' עולה לכאן ולכאן כשרז"ל כי עיקר התגלות אלקותו ומלכותו ית' בעולם הוא ע"י כלליות שני השגות אלו ביחד שהם בחי' כלליות העולמות דרי מעלה ודרי מטה עליונים ותחתונים יחד כנ"ל:
And therefore Avraham Avinu, alav hashalom , who was the first to reveal His G-dliness in the world — whose entire service was in this aspect, in the aspect of: "If a person says to you, 'Where is your G-d?' say to him, 'In the great city of Rome'" etc. For then the entire world was far from Hashem Yisborach , and all the places where [Avraham] grew up were full of idols. And he overcame his yetzer in the aspect of "those who do His word, to hearken to the voice of His word" etc. — until he began to build the Torah through this. For the beginning of the building of the Torah was from Avraham, as is known — that is, through the aforementioned aspect.
Segment 24
אות יא וזהו בחי' הנסירה שצריכין בר"ה לנסר בחי' מלכות מז"א כדי להביאם ולייחדם פב"פ כמבואר בכוונות וזה נעשה ע"י השינה והתעוררות השינה כמבואר שם היינו כנ"ל. כי ז"א זה בחי' שמים בחי' דרי מעלה בחי' אספקלריא המיארה. ומלכות היא בחי' ארץ בחי' אספקלריא שאינה מאירה בחי' מלא כה"כ וצריכין לנסרם כדי ליחדם פב"פ היינו כדי שיהיה יחוד וכלליות העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון שיוכללו שני ההשגות יחד בחי' איה ומלא כדי לגלות מלכותו בעולם. כי עיקר התגלות אלקותו יתברך הוא על ידי שנכללין ב' ההשגות אלו יחד כנ"ל. שזהו בחינת הדעת שהאיר משה בישראל בחי' אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים, ה' הוא האלקים זה בחי' כלליות ב' ההשגות הנ"ל כי ה' הוא בחי' אי' מקום כבודו כי שם הוי' ב"ה הוא סתום ונעלם בתכלית ההעלם בבחי' זה שמי לעלם ודרשו רז"ל עלם לשון העלמה כי הוא סתום ונעלם בחי' איה מקום כבודו. אלקים זה בחי' מלכות כידוע שהוא בחי' מכה"כ וצריכין לכוללם יחד שזהו עיקר ידיעתו ית' בבחי' אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים בחי' ה' אחד ושמו אחד שזהו תכלית היחוד שאנו מייחדין בכל המצות ומע"ט. כי ע"י כלליות שני ההשגות אלו יחד עי"ז עיקר התגלות אלקותו ומלכותו בעולם ואז יכולין לידע ממנו ולהאמין בו ית' שזה ועיקר תכלית הבריאה בגין דישתמודעין לי' וכנ"ל:
Therefore it is stated regarding Avraham: "and he went on his journeys" — on his return he repaid his debts. For Hashem Yisborach tested him until he was compelled to descend from Eretz Yisroel to Mitzrayim — which was full of immorality and idols in the extreme — and he overcame there until he found there too the good, until he went up from there "very heavy in cattle, in silver, and in gold" (Genesis 13:2) etc. And through this: "and he went on his journeys" — that he repaid his debts. For this is the essential rectification of the Tzadik , in the aspect of "v'Tzadik chonain v'no'sain" , as above.
Segment 25
ועוד יש בזה דברים הרבה בענין השופר ושאר עניני ימים הנוראים אך נשכח כי לא נכתב בזמנו:
And this is also the aspect of "and he went on his journeys" — that he lodged at the same inn [as before]. This is the aspect of "set your heart toward the highway, the path by which you went" (Jeremiah 31:20) . For the Tzadik and the upright man, when he descends to such degraded places — when he overcomes to search even there for His G-dliness, which is the letters of the Torah — afterward he must return on the path by which he descended there, in order to elevate and refine all the sparks that fell there at the time of the descent, to return everything to "the place where his tent had been at the start" (Genesis 13:3) etc.
Segment 27
אות יב וע"כ נקראין ימים הנוראים כי עיקר כלליות שני ההשגות הנ"ל יחד הוא בשביל היראה כ"ש במאמר הנ"ל וע"כ בר"ה ויוה"כ שאז נכללין יחד שעי"ז עיקר התגלות מלכותו ית' כנ"ל ע"כ נמשך אז יראה גדולה. וע"כ נקראים ימים נוראים בחי' ובכן תן פחדך וכו' ואימתך וכו' שאומרים אז כי עיקר הוא היראה כנ"ל:
And this is [the meaning of] what is adjacent [in the Tehillim]: "The wicked one borrows" etc., "and the Tzadik" etc. — "for those blessed by Him shall inherit the earth, and those cursed by Him shall be cut off" (Tehillim 37:22) . "For those blessed by Him" — who are the Tzadikim and the upright — "shall inherit the earth," through the fact that they always overcome to search for the good within the very intensity of the y'mai ra , as above. For through this Avraham merited to inherit the Land — in the aspect of "Avraham was one, and he inherited the Land" (Ezekiel 33:24) .
Segment 29
אות יג וכן מרומז בהתורה הנ"ל שכל בחי' התיקונים המבוארים שם נעשין בר"ה ויוה"כ כי מבואר שם שכפי הסלח נא שפועלין ביהו"כ כן זוכין לבחי' חנוכה שהוא בחי' חנוכת הביהמ"ק שכלול מכל הבחי' הנ"ל ע"ש נמצא שהכל תלוי ביהו"כ. וזה ידוע שיוה"כ ור"ה קשורים יחד וכל ענין יה"כ מתחיל בר"ה ונגמר ביהו"כ נמצא מבועאר שכל בחי' התיקונים המבוארים בהתורה הנ"ל הכל מתחיל מר"ה ויוה"כ היינו כנ"ל כי בר"ה ויוה"כ נעשה כל הנ"ל כנ"ל:
And this is: "By Hashem are the steps of a man established" etc. (Tehillim 37:23) — which is adjacent to this. "For by Hashem are the steps of a man established" — that He sometimes causes a person to fall to such low places as a test, whether he will overcome there to search and seek the good, as is fitting, within such an evil place and time, as above. And this is: "and He desires his way" — for Hashem Yisborach desires to see the way of the person: whether he will overcome to choose the path of good, to search and seek until he finds there too the goodness of Hashem — until he returns to his place with even greater elevation.
Segment 31
אות יד (שייך לעיל) וזהו (משלי ל') ריש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חקי, לחם חוקי דייקא כי צריכין לקבל הפרנסה בדרך חק שלא להקשות קושיות מפני מה חסר לו עדיין זה המלבוש או כלי זאת וכיוצא בזה כי קשיות אלו שהם חסרונות של בני אדם שהם בחי' קשיות כנ"ל אלו הקשיות א"א לתרצם בשום אופן למי שנכנס באלו הקשיות כי כל מה שהש"י יתן לו ויתורץ לו איזה קשיות קשה לו קושיות אחרים יותר ויותר, חזקים יותר מבתחילה כי יחסר לו חסרונות יותר מבתחילה כגון כלי כסף וכלי זהב ואבנים טובות ומרגליות ובנינים וארמונים וכלי בית הרבה וכיוצא בזה בלי שיעור ובכל פעם ידמה לו שחסר לו באמת אלו הדברים. וכאלו הם מוכרחים לו וא"א לו בלעדם כמו שאנו רואין בחוש אלו הדברים ברוב בני אדם שאתמול היה לו מאה אדומים ולא היה עולה על דעתו לדאוג על שאינו קונה מרגליות לאשתו או מנורות של כסף רק שהיה דואג שיהיה לו בגד נאה לשבת שגם זה קשה לעשות מסך כזה ואח"כ הזמיחן לו הש"י שהרויח פתאום שין או תי"ו אדומים ואזי תיכף יש לו דאגות וקטטות בביתו מחמת שאשתו רוצה שיקנה לה מרגליות וכיוצא בזה שאר הכרחיות שנתחדשו לו עתה עד שא"א לתרצם כי אם יתן לו הש"י עוד יקשה לו עוד קשיות אחרות חזקות יותר ויותר וכנ"ל. ע"כ צריכין לקבל הפרנסה בדרך חק בבחי' הטריפני לחם חקי וכן בכמה מקומות נקראת הפרנסה בלשון חק כי חק הוא דבר שאין מבינים אותו ואסור להקשות עליו כשרז"ל חקה חקקתי גזירה גזרתי אין לך רשות להרהר אחריו כי כך צריכין לקבל הפרנסה להיות שמח בחלקו תמיד ולהסתפק במה שה' חונן אותו אם בלחם ומים. אם באיזה מלבוש פחות ואם הש"י משפיע לו איזה ממון או עשירות או עשירות גדול לעולם אל יהרוס מצבו להסתכל על יותר אע"פ שנדמה לו עכשיו שחסר לו זה הדבר המוכרח כי יזכיר א"ע שגם זה אינו ראוי שיתן לו השי"ת לפי מעשיו ואיך יעיז פניו לדאוג על יותר כי לפי מעשינו גם לחם צר ומים לחץ ג"כ אין אנו ראויים והכל בחסדו לבד כ"ש נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. ע"כ צריכין לקבל הפרנסה בדרך חק. בחי' הטריפני לחם חוקי כי הפרנסה נמשכת מרצון העליון מהמקיפים עליונים ששם צריכין לשתוק ולבלי ליכנוס בקשיות ותירוצים כי א"א לתרצם בתוך הזמן של העוה"ז ע"כ צריכין לשתוק ולבלי להרהר בהם כלל שזהו חקה כנ"ל:
And this is: "Though he fall, he shall not be cast down, for Hashem supports his hand" etc. (Tehillim 37:24) . This is the aspect of the rectification regarding all of the above, in the aspect of y'ridah tachlis ha'aliyah — the aspect of "Yisroel were not exiled among the nations except so that converts should be added to them" (Pesachim 87b) etc. And as it is written: "and there shall remain even he, for our G-d" (Zechariah 9:7) etc. And as it is written: "For seven times does the Tzadik fall and rise" (Proverbs 24:16) etc. For He will never allow the Tzadik to be shaken — for Hashem supports his hand through all the falls and descents in the world.