Segment 2
אות ד וזהו ג"כ שהצריכו לבנות כותל בין השותפין שחלקו משום היזק ראיה כנ"ל. וזהו שאמרו הכל כמנהג המדינה כי יש שבונין כותל עבה ו' טפחים ויש ה' טפחים וכו'. כי ההרחקה שבין החולקין היא בבחי' הרחקת האילנות שלא יכחישו זה את זה וע"כ משתנה לפי המקום כי יש מקום שצריך הרחקה ביותר כדי שלא יכחיש זא"ז. ויש שא"צ הרחקה כ"כ כדרך האילנות כנראה בחוש שאין כל האילנות ולא כל המקומות שוין בהרחקה שבין האילנות. כי יש מקומות ואילנות שהם מכחישים ביותר זה את זה וצריך הרחקה יתירה וכן להיפך, כמו כן לענין הרחקה בין השותפים החולקים שהוא ג"כ בבחי' הרחקת האילנות כנ"ל ע"כ משתנה ההרחקה לפי המקום. וזה שאמרו כמנהג המדינה כנ"ל. כי לכאורה קשה מה ישתנה המנהג בין המקומות בעובי הכותל הלא א"צ הכותל כ"א שלא יראו זא"ז ודי במחיצה כ"שאך הוא בבחי' הנ"ל בשביל הרחקה שלא יכחיש זה את זה וזה משתנה לפי המקום כנ"ל:
And as they said there in the Gemara: he enacted an oath also for kofair bakol because "perhaps there is a possibility of an old loan against him" — through which he permits himself. That is, as above: in truth he too has not departed from the category of hispa'arus , as above. And this is the aspect of "a possibility of an old loan" etc. — this is the aspect of the good that has been captive for many, many years, until it has become very old between them. And because the evil covers over it so greatly, through this [the person] can err so greatly that he denies everything. But in truth there is in him also particular hispa'arus , as above. For it is understood in the [Kabbalistic] Writings that "an old loan" is the secret of the aspect of the holy sparks, which are the aspect of the good that is captive, which have been cycling [in gilgul ] for many, many years — and from the abundance of evil that covers over them, the denials come etc.
Segment 3
ויש לרמז בזה במה שאמרו רז"ל במשנה השותפין שרצו כו' בונין את הכותל וכו' והטעם משום היזק ראיה ע"פ מ"ש רבינו ז"ל (סי' כ"ג) שתיקון להנצל מתאוות ממון הוא להסתכל על שורש השפעת הממון ושם וא כולו אור צח ומי פתי יסור להתאוות לממון הגשמי וכו' ע"ש גם איתא בדברי רבינו במ"א במאמר בודאי שבסבי דב"א (בסי' כה) שבהממון מלובש גוונין עילאין והם בחי' כותל בחי' כ"ו ת"ל שהוא בחי' שם הקדוש שמשם הגוונין והוא תל שהכל פונין בו והכל תאיבין להסתכל בו. וזהו השותפין שרוצין לחלוק ואזי צריכין לשמור מהיזק ראיה אזי בונין את הכותל הנ"ל, שצריכין לתקן ולבנות בחי' הכותל הנ"ל. שכל עיניהם יביטו ויסתכלו רק על אותו הכותל דהיינו בחי' הגוונין עילאין המלובשין בהממון כנ"ל ואזי בוודאי לא יזיק אחד את חבירו בהיזק ראיה כי היזיק ראי' הוא רק מרע עין דהיינו שהוא מקנא את חבירו ומזיקו וע"כ התיקון הוא בנין הכותל הנ"ל שהוא בחי' גוונין עילאין בחי' השורש שבקדושה וכשיסתכל לשם בוודאי לא יסתכל ולא יחמוד כלל ממון חבירו ולא יזיק אותו בעין רעה כנ"ל וע"כ דייקא כשרוצין לחלוק אז צריכין תיקון משום היזק ראי' שהוא רע עין שיניקתו ממחלוקת אבל כשהם באחדות ובשותפות אזי אין לו כח כנ"ל:
And therefore Rav Nachman — who lived many years after the Destruction [of the Temple] — he specifically enacted the sh'vuas heseis , to show that even in those who are most distant, like kofair bakol , even in them one can find hispa'arus . Only that through having become old in the exile that has been extended so greatly — through this they have become so distant, as above. And therefore there is still hope to remind him through the oath — through reminding him of the hispa'arus that is still within him, as above.