Segment 3
אות א הלכה א, בהלכות נזקי שכנים הלכה א' אות ה' כל דבר שאם יחלוק שמו עלי וכופין לחלוק וכו': כל חצר שאין בו ד"א חוץ ד' אמות שלפני פתח הבית אין שמו חצר וכל בית שאין בו ד' אמו תאין נותנין לפתחו ד' אמות ע"ש:
It emerges that the essential sustenance of money and wealth is through the aspect of the aforementioned mishpat . And therefore the essential mishpat is in monetary laws [ dinai mamonos ]. For all monetary laws are called mishpat , as it is written: "And these are the laws [ mishpatim ] that you shall place before them" (Exodus 21:1) — which speaks of monetary laws. And likewise the entire Choshen Mishpat is only about monetary laws. For the essential money and wealth is through the aspect of mishpat , as above; see below at the end of this teaching.
Segment 4
ע"פ המבואר במאמר על סבי דסי אתונא בני לן ביתא באוירא דעלמא אמר שם וקם ותלא בין שמיא וארעא וכו' (בסי' כ"ח). כי ע"י התורות הנפולות הבאין מד' אלפין הנפולים שמקבלים מת"ח שידין יהודאין על ידם באים כפירות וכו' והתיקון לזה הכנסת אורחים צדיקים ת"ח אמתיים עי"ז נחשב כאלו הקריב תמידין, תמ"ד הוא בחי' הד' אלפין הנ"ל שעולין תמ"ד דהיינו שמעלין האלפין הנפולין שעל ידם נבנה בחי' בית באוירא דעלמא כיאין להם על מה שיסמוכו. אבל ע"י ת"ח אמתיים בונה ביתו בין שמיא לארעא בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארע כו' ע"ש. ועי"ז זוכין לאמונה ומתקן ומכניע הכפירות וכו' ע"ש כל זה היטב:
For the essential destruction of the Bais HaMikdash was through the corruption of mishpat , as our Sages, of blessed memory, said: "Yerushalayim was not destroyed except because they perverted justice in it" etc. And as it is written: "For you have turned justice into wormwood" (Amos 5:7) . And similarly many verses. For the destruction of Yerushalayim and the Bais HaMikdash — which are the aspect of the heichal hakodesh — is through the blemish of mishpat . For then the evil attaches itself, chas v'sholom , and the heichal hakodesh is destroyed, chas v'sholom — which is the aspect of the destruction of Yerushalayim and the Bais HaMikdash , as above.
Segment 6
אות ב וע"כ שיעור בית לכל דבר הוא ד' אמות כי כ"א צריך לבנות ביתו בקדושה שיהי' ביתו בבחי' בית הנבנה בין שמיא לארעא שלא יהי' ח"ו בבחי' בית באוירא דעלמא שהוא מקום החיצונים שהם אוירא דעלמא כנ"ל. כי עיקר בנין הבית הוא כדי להשמר מהם כי הבית הו א מקום משומר מהחיצונים שמקומן באוירא דעלמא, ובבית נסתרין מהם כי הבית הוא מקום משומר מהחיצונים ששורים בחוץ שהם בחי' אוירא דעלמא וע"כ עיקר בנין הבית הוא ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל בקדושה שהם בחי' חכמות התורה הקדושה בבחי' בחכמה יבנה בית וכו' (משלי כ"ד
And therefore the essential ge'ulah [redemption] is through mishpat , as it is written: "Tziyon through justice shall be redeemed" (Isaiah 1:27) . And it is written: "And I will betroth you to Me in righteousness and in justice" (Hosea 2:21) etc. For the building of Tziyon and Yerushalayim — which is the aspect of the heichal hakodesh , as above — is through mishpat , as above.
Segment 8
אות . כי עיקר בנין הבית בחכמה כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' רס"ו). וזזה בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כי התחלת התורה בבית כי עיקר בנין הבית הוא ע"י חכמות התורה הקדושה. וזהו בראשית כי ראשית חכמה (תהלים קי"א). וזהו בראשית בי"ת ראשית בחי' בחכמה יבנה בית. ובית כזההוא בחי' בית הנבנה בין שמיא לארערא כנ"ל. וזהו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ בחי' בית הנבנה בחכמה דקאים בין שמיא לארעא וזהו אמר שם וכו' כי אורייתא שמא דקוב"ה. ובית הנבנה ע"י חכמת התורה ע"י ד' אלפין דקדושה הנ"ל הוא בחי' בית הנבנה בשם ה' ועי"ז הבית משומר מן החיצונים שהם בחי' אוירא דעלמא כנ"ל. כי הבית הנבנה בחכמה ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל כמובאר במאמר הנ"ל עי"ז מתקנין ומעלין האלפין הנפולין ועי"ז נכנעין הקליפות והכפירות בחי' אוירא דעלמא כנ"ל. וע"כ שיעור הבית ד' אמות כי ד' אמות זה בחי' הד' אלפין הנ"ל כמובא וצריך שיהי' בהבית ד' אמות כדי להמשיך בתוכו הד' אלפין הנ"ל בבחי' החכמה יבנה בית כדי שיהי' בית קיים ומשומר כוו' כנ"ל. כדי שלא יהי' ח"ו בבחי' אוירא דעלמא כנ"ל כי עיקר הבית בשביל שמירה מן החיצונים שנאחזים בחוץ בבחי' אוירא דעלמא כנ"ל:
It emerges that the essential wealth — which is the aspect of the chomah [wall] — is drawn from the aspect of mishpat , which is the aspect of the bayis [house], as above. And this is the aspect of "the wealth of his house" [ hon baiso ] (Song of Songs 8:7) . For the hon — which is the aspect of the chomah , as is written in the aforementioned teaching — is drawn from the aspect of the bayis , which is the aspect of mishpat , as above.
Segment 10
אות ג וזה בחי' מזוזה בחי' ד' גדולה דאחד שקובעין בפתח הבית כי פתח הבית היא בחי' אמונה שהוא בחי' פתח כידוע וזה בחי' ד' אמות שנותנין לפני פתח הבית כשיש בהבית ד"א. וארז,ל כדי לפרק שם משאו. כי פתח הבית היא בחי' אמונה. וכשיש בהבית ד"א שהוא בחי' ד' אלפין הנ"ל אזי עי"ז נתתקן בחי' האמונה כנ"ל ומכניעין הכפירות הבאין מאוירא דעלמא כנ"ל. וע"כ הפתח שהוא בחי' אמונה נותנים לפני הפתח ג"כ ד"א כנג ד ד' אלפין הנ"ל כי עיקר האמונה שהוא בחי' פתח עיקר תיקונה ע"י ד' אלפין הנ"ל. ועי"ז יש לה כח לברר ולהכניע כל הכפירות הנאחזין באוירא דעלמא. וזה מה שארז"ל כדי לפרק שם משאו, משאו זה בחי' כפירות כמובא בדברי רבינו ז"ל (שיחות הר"נ די"ב ע"ב) מפסוק משאכם ודרז"ל מלמד שהיו אפיקורסים ע"ש. כי כל המו"מ הכל הוא כדי לברר הנצוצות שיש שם מהחיצונים והס"א. ועיקר הס"א הוא כפירות וע"כ עיקר המו"מ הוא ע"י בחי' אמונה בבחי' נשאת ונתת באמונה כשרז"ל שבת לא) כי עיקר תיקון ובירור המו"מ הוא ע"י אמונה ועיקר בירור האמונה היא דייקא ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל שעי"ז נתחזק האמונה ויש לה כח לברר ולהכניע הכפירות הנאחזין בכל דבר כנ"ל וזה שנותנין ד' אמות לפני הפתח שהיא בחי' אמונה כדי לפרק שם משאו כדי להכניע הכפירות הנאחזין בהמו"מ שהם בחי' משאוי כנ"ל, וע"י הפתח שהיא בחי' אמונה מכניעין הכפירות ע"י הד' אמות שהם בחי' ד' אלפין הנ"ל שעל ידם זוכין לאמונה ומכניעין הכפירות כנ"ל:
And the essential poverty — which is the opposite of wealth — is through the blemish of mishpat , chas v'sholom . Through which the heichal hakodesh is blemished and the aforementioned chomah is ruined. And then he has no shefa of wealth, and from there poverty comes, chas v'sholom — through which one person needs to borrow from his fellow. And therefore the Torah warned Yisroel very strongly that one should help his fellow with tz'dakah and gemilas chesed [acts of loving-kindness]. And gemilas chesed is greater than tz'dakah , as our Sages, of blessed memory, said (Sukkah 49b) .
Segment 12
אות ד וזהו ג"כ בחי' ד"א של החצר כי החצר הוא שמירה להבית. והחצר בכלל הוא בחי' אמונה שהוא ש/מירה להבית שהוא בחי' חכמה. כי החצר לפני הבתים, כי מקודם צריכין ליכנס לחצר שהוא בחי' אמונה ואח"כ אל הבית שהוא בחי' חכמה וע"כ גם שיעור החצר ד' אמות כנגד הד' אלפין הנ"ל שעיקר בנין הבית על ידם וע"כ חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו כי כל הקנינים ע"י האמונה כנ"ל שהיא מבררת הכל שזהו עיקר המו"מ כנ"ל וע"כ החצר שהוא בחי' אמונה קונה להאדם כל הקנינים. כי תיכף כשבאין החפצים של המו"מ לתוך חצירו עי"ז נתבררין ע"י בחי' אמונה שהוא בחי' חצר כנ"ל ועי"ז נקנין לו כי עיקר כל הקנינים ע"י בחי' זו ע"י בחי' אמונה שמבררת הכל ועי"ז נקנין כל הקנינים מאחד לחבירו כפי מה שזוכה כ"א ואחד בכל יום ויום להעלות ולברר איזה דבר ועי"ז נקנה הדבר אליו ועיקר הבירור ע"י אמונה שהיא בחי' חצר כנ"ל. ועיקר ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל שעי"ז יש כח להאמונה לברר כנ"ל וכמבואר מזה גם במ"א כי החצר לפני הבתים כי הבית הוא היפך לגמר ימאוירא דעלמא כי שם עיקר בחי' הד' אלפין הנ"ל בבחי' בחכמה יבנה בית כנ"ל. אבל החצר הוא פתוח לאוירא דעלמא רק שמוקף מחיצות וזה בחיח' האמונה שסמוכה אל החוץ כדי לברר בירורים מאוירא דעלמא בבחי' זא ירושלים בתוך הגוים שמתיה וכו' כמבואר ומובן בכמה מקומות וזה בחי' פתח הבית שסמוכה לחוץ ג"כ לאוירא דעלמא ושם עיקר הבירור:
For the essential greatness of tz'dakah and gemilas chasadim is through mishpat . For the essential poverty is from the blemish of mishpat , as above. For mishpat depends on da'as , as is written in the aforementioned teaching. And the poor man — his da'as is confused, like a drunk, as is written in Seifer HaAlef [Seifer HaMidos] (letter Mem, Mamon, Siman 75). For through poverty, the da'as is confused — in the aspect of "the wisdom of the poor man is despised" (Ecclesiastes 9:16) . And because of the corruption of the da'as , mishpat is corrupted.
Segment 13
וע"כ צריכין שם שמירה מן החיצונים מבחי' אוירא דעלמא כמובא וכנ"ל וזה בחי' מזוזה ד' גדולה דאחד כנ"ל. כי עיקר השמירה מאוירא דעלמא שהם החיצונים והס"א הוא רק ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל שהם בחי' ד' אמות ד' גדולה דאחד שהוא בחי' שם ה' כנ"ל בבחי' אמר שם וכו' וכנ"ל:
And this is the aspect of what our Sages, of blessed memory, said: "Poverty causes a person to transgress the will of his Maker" . For the poor man, because of the greatness of his poverty and his distress, chas v'sholom , he complains against the ways of Hashem Yisborach , chas v'sholom . As is explained in the words of our Sages, of blessed memory, [who relate] several stories of poor people who would complain etc. And the complaining that he complains, chas v'sholom , against His ways — this is the aspect of the blemish of mishpat . For in truth, every person ought to judge himself and understand that Hashem is righteous in all that comes upon him — and that Hashem Yisborach is still treating him very well, considering his deeds. Even in the greatness of his distress and poverty, chas v'sholom — even if he has, chas v'sholom , the harshest afflictions of poverty, chalilah — even so it is fitting for him to understand that according to his deeds, Hashem Yisborach is still treating him well and lightening His judgment upon him with kindness and great mercy. For "righteous is Hashem and upright are His judgments" (Tehillim 119:137) .
Segment 15
אות ה וזהו ענין כל החצפים שהם כל הקנינים והמו"מ שהאדם יוצא לחוץ ונושא ונותן ומברר בירורים עי"ז ומביא הכל אל החצר ומפרק משאו לפני פתח הבית כי שם עיקר הבירור שזהו עיקר כל הקנינים והמו"מ וע"כ החצר קונה כנ"ל וזהו בחי' ד' אמות של החצר ושלפני פתח הבית שהם בחי' ד' אלפין כנ"ל. וכל זה דווקא כשיש בבית ד"א. כי בלא זה אינו נקרא בי תכי עיקר בחי' הד' אלפין הנ"ל הם בבחי' בית כנ"ל ועיקר הבית נבנה על ידם כנ"ל ו אז דייקא יש כח לבחי' פתח הבית והחצר שהם בחי' אמונה לברר. וע"כ נותנין להם ג"כ ד' אמות כי הם מקבלין מד' אלפין הנ"ל כי עיקר כח האמונה לברר ע"י בחי' הד' אלפין כנ"ל:
But because of the deficiency and confusion of the da'as of the poor man, chas v'sholom , he harbors doubts about His ways, as though, chas v'sholom , He is not conducting Himself with him justly. It emerges that he blemishes mishpat . And because of this, the poverty intensifies even more, chas v'sholom . For the essential wealth is through the rectification of mishpat , as above. And the more the poverty intensifies, chas v'sholom , the more the blemish of mishpat intensifies, chas v'sholom . And so it can continue in a vicious cycle, chas v'sholom . And therefore: "poverty pursues the poor man" .
Segment 17
אות ז וזה בחי' כל שאלו יחלוק שמו עליו שמו דייקא כי עיקר הוא השם בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא. כי הבית הנבנה ע"י בחי' הד' אלפםין הנ"ל שהם בחי' ד' אמות כנ"ל. זה בחי' בית הנבנה בשם ה' בחי' מזוזה כנ"ל (כי שם בחי' מלכות עיקרו ע"י בחיד' הד' אלפין כידוע) כי עיקר השם הוא בבחי' בי תבבחי' ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם (ישעי' נ"ו) כי אוירא דעלמא הנ"ל אין להם שם בבחי' לא שם לו וכו' (איוב י"ז) בבחי' ושם רשעים ירקב (משלי כ"א) וזה בחי' שהדרך ממעטת את השם כי מחמת שנוסע בדרך ונע ונד באוירא דעלמא עי"כ נתמעט השם כי עיקר השם בבית כנ"ל. וזה שהבטיח השי"ת לאברהם ואגדלה שמך כשפרש"י שם לפי שהדרך ממעטת את השם וכו': כי באמת הצדיק האמת אע"פ שנוסע בדרך ונע ונד באויר העולם עכ"ז הכל לטובת העולם כדי לברר משם ניצוצות הקדושים שנעים ונדים באוירא דעלמא. ובשביל זה עיקר הילוכו ונסיעתו. ועי"ז שזוכה לבררם עי"ז אדרבא יגדל שמו ביותר כי נתגדל שם ה' עי"ז ע"י שמלקט ומעלה אלו הנצוצות ועי"ז יגדל שמו ג"כ וזהו בחי' הכנסת אורח ת"ח המבואר במאמר הנ"ל שעי"ז בונה ביתו בין שמיא לארעא בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא כנ"ל. כי זה האיש קדוש העובר תמיד והוא נוסע באוירא דעלמא בשביל תיקון העולם כנ"לץ. כשזוכה אחד להכניס האורח הקדוש הזה לתוך ביתו וזה האורח הנ"ל מכניס כל הנצוצות הקדושים וכל הנפשות שהעלה מבחוץ והוא מכניס כולם לתוך הבית כי כולם צריכם לאסוף ולכנוס הביתה כי זה עיקר תיקונם ליכנוס מבחוץ מאוירא דלעמא לתוך הבית וע"כ עי"ז זוכה זה המכניס אורחים כאלו. להכניע הכפירות הבאין מאוירא. וזוכה שיבנה ביתו בין שמיא לארעא ע"י שם ה' בחי' ד' אלפין הנ"ל כי שם ה' יגדל על ידי הנצוצות הנ"ל שהכניס לתוך הבית ע"י שהכניס האורח הצדיק כנ"ל כי העיקר הוא השם. כי השם הוא החיות של כל דבר בבחי' נפש חיה הוא שמו. ועיקר תיקון הנצוצות שנפלו הוא להחיזר להם את שמם ועי"ז חוזרים ונכללים בשם ה'. וזהו בחי' אבידת השם שהרשע אובד ושוכח שמו לאחר מיתתו ועיקר תקונו כשיחזור לשמו שהוא הנפש והחיות. שעי"ז ממשיך החיות משם ה'. וע"כ שיעור החלוקה של כל דבר הוא שאם יחלוק שמו עליו, אך עיקר השם הוא בבחי' בית כנ"ל. וע"כ שיעור הבית והחצר ד' אמות. שהם בחי' ד' אלפין הנ"ל. שהם בחי' שם ה' כנ"ל. שעי"ז עיקר בנין הבית דקדושה. בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא כנ"ל: וע"כ כל הנחלה של אדם נקרא שם כ"ש יקום על שם אחיו ודרז"ל (יבמות) לנחלה. כי כל הממון והחפצים של אדם הם בחי' שם כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' נ"ט) ועקיר הוא הבית. כי זה עיקר הנחלה ושם עיקר השם בבח'י ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם כנ"ל: הלכה ג בה' נזקי שכנים הלכה ג':
Therefore Hashem Yisborach warned us very strongly, many times, to have great compassion on the poor and to help him with all one's strength, in every possible way. And through having compassion on the poor and giving him tz'dakah — through this his da'as is broadened. And then he understands the righteousness of Hashem — that His judgments are upright. For this is the way of the poor man: afterward, when he is given [something] and he has a bit of relief — then he gives thanks and praise to Hashem Yisborach , and he justifies Hashem Yisborach greatly regarding everything that comes upon him. And he judges himself that he is not worthy or deserving of all the kindnesses that Hashem Yisborach does with him each day, at every time and every hour.