Segment 2
אות א אין חולקין החצר עד שהיא בו כדי ארבע אמות לזה ולזה. וגם ד"א לכל פתח ופתח לפרקשם משאו:
It emerges that through the tz'dakah that one gives to the poor, the aspect of mishpat is illuminated within him. For in truth, this money that one gives to the poor — its root is the aspect of mishpat , from which all money and wealth [come]. And therefore, through this money that one gives to the poor — in which the aspect of mishpat that is its root is clothed — through this, the aspect of the rectification of mishpat is illuminated and drawn to the poor man. And then even the poor man merits the aspect of mishpat , from which shefa is drawn. And therefore it can sometimes happen that helping the poor through giving to him can rescue him from poverty entirely from now on. For through meriting the aspect of mishpat — through the broadening of da'as , as above — through this he can be rescued from the poverty. For through mishpat one merits wealth, as above.
Segment 3
כי איתא בהתורה המתחלת תהומות יכסיומו וכו' (סי' ט) ע"פ צהר תעשה לתיבה וכו' ע"ש. והכלל שכשהאדם משוקע בחשך ואינו יכול לצאת אזי עיקר תקנתו שימשיך עצמו להאמת. ויביט רק על האמת לאמתו וכן בתפלה כשהאדם עומד להתפלל. ואזי הקליפות מסבבין אותו ומבלבלים אותו מאד מאד. כ"ש סביב רשעים יתהלכון וכו'. אזי עיקר עצתו שיראה לומר דיבור התפילה באמת באיזה מדריגה שהוא עכ"פ יאמר הדיבור באמת בפשיטות. ואזי זה הדבירו האמת יאיר לו לצאת מתוך החשך. כי אמת הוא אור הש"י בעצמו כביכול. בחי' ה' אורי. כי השי"ת הואעצם האמת וכו'. וע"כ ע"י האמת השי"ת מאיר לו וזוכה לראות הפתחים איך לצאת מן החשך. כי באמת יש שם פתחים הרבה בתוך החשך והסט"א וכו'. רק שאין רואין הפתחים לצאת מתוך החשך. ועי"ז זוכה לתפילה. וע"י תפילה זוכה לפרנסה וכו' ע"ש:
And therefore mishpat is juxtaposed with tz'dakah many times, as it is written: "Justice and righteousness in Yaakov — You have made" (Tehillim 99:4) . And as it is written: "And they shall keep the way of Hashem, to do righteousness and justice" (Genesis 18:19) . And similarly in many verses. For the essential tz'dakah is through mishpat , as above.
Segment 5
אות ב וזה בחי' ד' אמות שצריכין ליתן לפני הפתח. כי האדם יש לו ד' אמות בכל מקום כשרז"ל ואלו הד' אמות זוכין לו כל הקנינים כשרז"ל ד' אמות של אדם קונות לו ברשות הרבים. כי עיקר כל הזכיות והקנינים של האדם הוא ע"י הנצוצות שמברר. כי בכל דבר יש ניצוצות הקדושים. ועיקר המו"מ הוא לברר ניצוצות. וכפי הנצוצות שמברר כן זוכה לקניניו וחפציו. אבל מחמת שאלו הנצוצות שבתוך חפצי המו"מ הם מונחין ומפוזרין בין הקליופות והס"א בחשך גדול. ע"כ קשה לבררם משם. וע"כ עיקר תיקון המו"מ הוא ע"י אמת כשרז"ל נשאת ונתת באמונה (שבת ל"א). ואמונה הוא אמת כמובא בדברי רבינו ז"ל מאמר הזוה"ק כד אתחבר בה אמת אתעבידת אמונה, היינו כשהאדם נכנס בתוך המו"מ ששם יש חשך גדול שמסבב את הקדושות הנפולות שהם הנצוצות הקדושים שבתוך המו"מ עד שמגודל החשך קשה מאד לראות לברר הנצוצות הקדושים וגם יכול להיות שח"ו ישתקע הוא בעצמו בתוך המו"מ. וישכח את הש"י ויתרחק מעבודתו ע"י טירדת המו"מ וכל זה מגודל החשך שי שם כנ"ל, ע"כ עיקר התקון והעצה לזה הוא אמת. שיראה ליזהר מאד מאד לעשות המו"מ באמת ובאמונה. וישמור עצמו מאד לבלי להחליף ולבלי לשנות דיבורו כלל. רק כל דבריו וכל עניניו בהמו"מ יהיו אמת וצדק. ואזי ע"י גודל האמת שיהי' לו בהמו"מ, זה האמת יאיר לו לראות הפתחים שיש בתוך החשך הגדול שסביב הנצוצות הקדושים הכלואים שם. שמחמת גודל החשך אינם יכולים לצאת משם. אבל ע"י האמת שבמו"מ שהוא בחי'אור הש"י כנ"ל עי"ז יזכה לראות הפתחים שיש שם ועי"ז יזכה להוציא כל הנצוצות הקדושים משם. ועי"ז יזכה לריווח גדול לפרנסה ולעשירות. כי ע"י בירור הנצוצות זוכין בכל הקנינים והעשירות כנ"ל. וכן כתב רבינו ז"ל במ"א(סי' ר"י ליקוטי ח"א) שע"י מו"מ באמונה זוכין לפרנסה וכו' ע"ש:
And this is the aspect of the Torah's warning: "Let your heart not be grieved when you give to him" (Deuteronomy 15:10) etc. For an evil heart — this is the aspect of the blemish of mishpat , which depends on the heart, as Rabbeinu, zichrono livrachah , wrote elsewhere. And through mishpat in the heart, through this the evil in the heart is subdued, as above. And therefore the Torah warned to give tz'dakah with all one's heart, and his heart should not be grieved — which is the aspect of the blemish of mishpat . For the essential rectification of tz'dakah is through mishpat , which is the opposite of an evil heart, as above.
Segment 7
אות ג נמצא שעיקר תיקון המו"מ הוא ע"י האמת שהוא בחי' אמונה. שעי"ז רואה הפתחים לברר ולהוציא הנצוצות הקדושים שיש בכל חפץ וחפץ של המו"מ. ועי"ז אינו נשקע בעצמו בתוך המו"מ. כי האמת מאיר לו כל הפתחים איך לצאת מהחשך שיש שם ולהתקרב להש"י. וזה בחי' ד' אמות של אדם קונות לו ברשות הרבים. כי רשות הרבים הוא רשות דס"א שיש שם אחיזת החיצונים כידוע. אבל אפילו כשאדם נכנס ברשות הרבים ששם אחיזת החיצונים, גם שם יש לו ד' אמות. ואלו הד' אמות הם בחי' ד' אותיות הוי' כמובא. היינו כי בכל אדם יש בו שם הוי' ב"ה. כ"ש בזוה"ק דלית אבר דלא שריא בי' שם הוי' ושם ה' זה בחי' אור האמת. בחי' ה' אורי. כי אמת ד' לעולם. כי בכל אדם בכל מקום שהוא אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בר"ה שהוא בחי' מקומות החיצונים גן שם בוודאי עדיין יש בו איזה נקודה טובה המושרשת בו. וזאת הנקודה היא בחי' שם הוי' ב"ה המושרש בכל אדם שהוא בחי' אור האמת ומבחי' הנקודה הזאת שהוא בחי' שם בן ד' אותיות כנ"ל. בחי' אור האמת כנ"ל. מאור הזה נמשכין ד' אמות שיש לכל אדם בר"ה. שהם כנגד ד' אותיות השם כנ"ל. וזהו בחי' הד' אמות שיש לכל אדם בכל מקום להורות שאפילו אם האדם במקום שהוא אפילו במקומות החיצונים בבחי' ר"ה גם שם יש לו מקום ואין שום מניעה וביטול בעולם. כי אפילו בר"ה במקומות החיצונים יש לו מקום בחי' ד' אמות שהם נמשכין מאור האמת שהוא מתפשט עד ד' אמות. ונותן לו מקום אפילו בר"ה. וע"כ אלו הד' אמות קונין לו כל הקנינים כי ע"י אלו הד' אמות שהם בחי' אור האמת עי"ז רואה הפתחים שיש בתוך החשך בתוך בחי' ר"ה. ואזי כשרואה הפתחים אזי יכול להוציא ולברר כל הנצוצות הקדושים המשוקעים שם בתוך הס"א. והחשך. וע"י שמברר הנצוצות. עי"ז קונה כל הקנינים כנ"ל:
That is: the wealthy man should judge himself and understand that certainly Hashem Yisborach is doing him a great kindness that he does not deserve at all — giving him an abundance of money and wealth — while many people, Tzadikim and better than him a thousandfold, their lives hang in the balance and they have no livelihood at all, and in their house there is neither bread nor a garment, and they endure great distress, Rachmana litzlan . Certainly the law does not allow me to be ungrateful toward Hashem Yisborach . And certainly it is fitting for me to do the will of Hashem Yisborach , Who has given me all this wealth, and in Whose hand it is to diminish or add as He wills. Therefore it is certainly an obligation to give Hashem Yisborach His portion, which He has warned us to give — His portion to the poor. For in truth everything is His.
Segment 9
אות ד וזהו בחי' ארבע אמות שנותנין לפני הפתח לפרק שם משאו. כי עיקר כל הקנינים והחפצים של אדם הם בביתו. ששם הוא מקום משומר. ושם ה' ברשותו. אבל כל עשירותו והון ביתו צריך לקבל ולהמשיך מחוץ לפנים. שצריך לצאת לחוץ אל השוק שהוא ר"ה לעשות שם מו"מ. ולברר העשירות שם. ולהכניסו מחוץ לפנים. וע"כ נקרא המו"מ צאתך. כ"ש שמח זבולון בצאתך וכו'. וכ"ז הוא בשביל בירור הניצוצות הקדושים שנפלו למקומות החיצונים. לבחי' ר"ה. ע"כ א"א להמשיך העשירות כ"א ע"י שיוצא קצת לחוץ לר"ה לעשות מו"מ לברר הנצוצות שם. ולהכניס כל מה שירוויח שם מחוץ לפנים וע"כ נותנין לו ד' אמות לפני הפתח. כי עיקר הבירור והתיקון של כל הנצוצות הקדושים הוא כשזוכין ליכנוס לתוך הפתח. כי עיקר מארב של הס"א והקליפות הוא אצל הפתח דקדושה ששם הם רובצים ואורבים ושומרים לבלי להניח ליכנוס לתוך פתחי הקדושה. כי הקליפות נקראים נוטרי תרעא. שעומדים אצל הפתח. שלא להניח ליכנוס מחוץ לפנים עד אשר יזכה לשברם. וזה בחי' לפתח חטאת רובץ. שהחטאת שהוא הס"א רובץ אצל שהפתח. וכ"ש (משלי י"ד) ורשעים על שערי צדיק. שהרשעים שהם הקליפות עומדים על שערי צדיק. שהם שערי הקדושה. ואינם מניחים ליכנוס. ועיקר הכנעתם הוא על ידי האמת כנ"ל. כי ע"י אור האמת רואין את הפתח ליכנוס מחוץ לפנים כנ"ל. כי מי שאינו ראוי ליכנוס לפנים מונעין אותו הנטורי תרעא ליכנוס. ועיקר כחם למנוע הוא מה שמתפשטין לפני הפתח. כי באמת אין שום מניעה כלל. רק העיקר המניעה הוא החשך שנקרא מניעה. כ"ש ולא חשכת וכו'. היינו מה שמרמין את האדם בבלבולים ושטותים. ומחשיכין לפני עיניו באחיזת עינים. עד שנדמה להאדם שאין שום פתח לפניו להתקרב להש"י. אבל באמת דרך החיים נתון לפני כל אדם שבעולם. ואפילו בשאול תחתיות יכולין להתקרב להש"י. כ"ש רבינו ז"ל כמה פעמים. רק שהאדם הוא עוור ואין רואה את הפתח ע"י הקליפות שנקראים חשך. שהם עיקר המניעות. שהם מחשיכין אור עיניו של אדם עד שאין רואה הפתח. בבחי' ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים וכו' וילאו למצוא הפתח. שמי שאינו כדאי לכנוס מחשיכין את עיניו. שזהו בחי' סנורים עד שהוא לואה למצוא הפתח. וע"כ אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לעמוד כנגדם כ"א ע"י האמת. שבכל מקום שהוא. צריך להסתכל רק על האמת לאמתו. ולהמשיך עצמו רק אל האמת באשר הוא שם ולדבר דברי אמת בתפילתו ותחינתו כפי מה שהוא. אע"פ שאינו יכול להתפלל ולדבר בינו לבין קונו כלל. אעפ"כ יראה עכ"פ לדבר הדיבור שידבר באמת. כגון שיאמר. רבש"ע הושיעני. ויאמר אלו התיבות באמת עכ"פ. וכן כיוצא בזה בשאר דיבורים. עכ"פ יאמר אותם באמת. אע"פ שאינו יכול להוציא אותם בחיות והתלהבות כראוי. עכ"פ יאמר אותם בפשיטות באמת. ואזי האמת יאיר לו. ויזכה לראות הפתח. ואז בוודאי יזכה לכנוס אל הקדושה כי אין שום מניעה בעולם כנ"ל. ותיכף כשרואין הפתח נכנסין אל הקדושה לבטח:
And in truth, if a person sets his heart and da'as well, in complete truth, and remembers well all these things and more — certainly he will give tz'dakah abundantly, with both hands, with a pleasant countenance and with great joy, and his heart will not be grieved at all when he gives to the destitute. For he will understand that he is not giving anything at all to the poor man; on the contrary, everything belongs to Hashem Yisborach . Only Hashem Yisborach had mercy and did not burden him to give four parts to the poor and one-fifth to himself. For certainly that would be the [proper] measure. For a person who does hard labor for his fellow and brings in great profit for him — even so, [his employer] does not give him even a fifth as wages for his work — only some fixed salary each week, barely enough for his sustenance. How much more so a person before Hashem Yisborach — everything is from Hashem Yisborach , for "He is the One Who gives you the strength to make wealth" (Deuteronomy 8:18) , and we are His and everything we have is His. And He also promises us to give us blessing twofold in the merit of tz'dakah . And also in the World to Come our reward will not be withheld. And we need His kindness and goodness and salvation at every moment.
Segment 11
אות ה וזהו בחי' מה שנותנין ד' אמות לפני הפתח לפרק שם משאו. כי הד' אמות הם בחי' אור האמת. שנמשכין משם ה'. שהוא בחי' המזוזה שאצל הפתח. שהיא שם ה'. כי עיקר קביעות המזוזה הוא בשביל לגרש החיצונים ששורין אצל הפתח כנ"ל. וע"כ המזוזה מסוגל לעשירות כ"ש רבינו ז"ל במאמר צוית צדק וכו' (סי' כ"ג) כי עקיר העשירות הוא ע"י שמכניסין הנצוצות הקדושים מחוץ לפנים מר"ה לתוך הבית כנ"ל. שזהו בחי' כל המו"מ כנ"ל שזהו זוכין רק ע"י מצות מזוזה. כי העיקר הוא להכניסם לתוך הפתח. ששם עיקר המלחמה עם הס"א שרובצת אצל הפתח דייקא כנ"ל. וע"כ ע"י מזוזה מגרשין אותן מן הפתח. ואז יכולין להכניס ניצוצות הרבה מחוץ לפנים. ע"כ זוכין עי"ז לעשירות גדול. כי עיקר העשירות מבירור הנצוצות כנ"ל. וע"כ נותנין לכ"א ד' אמות לפני הפתח שחייב במזוזה. כי בית שאין חייב במזוזה אין נותנין ארבע אמות לפתחו. כי אלו הד' אמות הם בחי' אור האמת הנמשך משם ה'. שהוא בחי' המזוזה שאצל הפתח. כי צריכין להמשיך אור האמת לחוץ. שהם בחי' הד' אמות שנותנין לו כדי שיוכל לראות הפתח לכנוס בו. ולהכניס בו משאו שהוא העשירות שבירר בחוץ שא"א להכניסו לפנים לתוך הפתח. כי אם ע"י אור האמת כנ"ל. וזהו שארז"ל שאלו הד' אמות לפני הפתח נותנין לו לפרק שם משאו. היינו שהמשאוי שהוא העשירות שבירר בחוץ. וכ"ז שלא הכניסו בפנים נקרא משאוי. מחמת שעדיין אינו משומר לגמריט. כי עדיין החיצונים נאחזין בו ואורבים עליו. והם נקראים משאוי. שהיא בחי' עוונות שהם בחי' הקליפות כ"ש כי עוונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני. גם הקליפות הם בחי' אל אחר כפירות שנקראםי משאוי. כ"ש רבינו ז,ל (בשיחות הר"נ) שהכפירות נקראים משא. כ"ש משאכם ופרש"י מלמד שהיו אפיקורסים וכו'. וע"כ צריך ד' אמות לפני הפתח לפרק שם משאו. כי באלו הד' אמות מאיר אור האמת משם ה' כנ"ל. שעי"ז מפרק המשא מעליו. כי עי"ז מבטל אחיזת החיצונים ע"י אור האמת שהוא בחי' הד' אמות כנ"ל. שעי"ז יכול להכניס חפציו מחוץ לפנים ע"י אור האמת שמאיר לו לחוץ עד ד' אמות. שעי"ז רואה הפתח. שעי"ז עיקר שלימות הבירור והתיקון של כל הנצוצות הקדושים שהם בחי' העשירות. להכניסם מחוץ לפנים כנ"ל:
Certainly it is fitting for us to return the deposit to its Owner and to distribute all that one earns to tz'dakah — only taking for himself his sustenance in a minimal fashion, as it is written: "Good is the man who is gracious and lends; he conducts his affairs with justice" (Tehillim 112:5) . Which Rashi explains there: he gives tz'dakah with great generosity, and the needs of his household he manages with mishpat [justice] and frugality. How much more so, since Hashem Yisborach lightens [the obligation] even more — that we should give at least a tenth or a fifth — certainly it is fitting to give the portion of Hashem Yisborach to the poor with great joy, if one considers his ways and judges himself in truth. And then he will merit to subdue the evil of the heart through mishpat , as above, and he will fulfill: "Let your heart not be grieved when you give to him." And then the tz'dakah is in completeness. For then the aspect of mishpat shines within the tz'dakah , through which one can rescue the poor from poverty entirely — through the aspect of mishpat that was illuminated within him, as above.
Segment 13
אות ו וזהו בחי' ד' אמות בר"ה שיש להאדם בשבת שבאלו הד' אמות מותר לטלטל כמו ברה"י. וזהו בחי' ד' אמות שיש להאדם אפילו כשיוצא חוץ לתחום כי אפילו בר"ה שהוא מקום אחיזת החיצונים ששם אסור לטלטל בשבת קודש. ואפילו כשיוצא חוץ לתחום הקדושה. אעפ"כ יש לו ד' אמות בכל מקום. שאלו הד' אמות יש להם דין רה"י המוקף מחיצות. שהוא בחי' רשות יחידו של עולם שגבהו יו"ד ורחבו ד'. שהוא בחי' שם הוי' כ"ש בתיקונים כי אור האמת שהוא שם ה' מאיר להאדם בכל מקום שהוא. אפילו אם יצא בעוונותיו חוץ לתחום הקדושה. אעפ"כ עדיין אין יאוש בעולם. כי בכל מקום יש לו ד' אמות שהוא בחי' אור האמת כנ"ל. כי ע"י האמת יש לו מקום בכל מקום שהוא אפי' חוץ לתחום הקדושה. וגם משם יכול לדבק עצמו ולשוב אליו ית'. והעיקר ע"י האמת שהוא אור ה'. שהוא בחי' ד' אמות שיש להאדם בכל מקום כנ"ל:
And this is the Torah's very strong warning about the mishpat of the poor in particular, as it is written: "You shall not pervert the justice of your destitute one in his dispute" (Exodus 23:6) . And similarly many [such verses]. For the poor man needs the rectification of mishpat most of all — for through this, poverty is eliminated, as above. And this is what is said regarding Mashiach : "And he shall judge the poor with righteousness" (Isaiah 11:4) . And it is written (Tehillim 72:2–4) : "He shall judge the poor of the people... Give Your judgments to the king, and Your righteousness... He shall judge Your people with righteousness, and Your poor with justice." For through mishpat , the poor are rescued from poverty. For the essential wealth is through the aspect of mishpat — through which the heichal hakodesh is built. And this is the essential ge'ulah that will come through Mashiach , who will build Yerushalayim and the Bais HaMikdash , which are the aspect of the heichal hakodesh — all of which is accomplished through mishpat , as above.