{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "7",
  "torah": "68",
  "title": "חלוקת שותפים ה",
  "hebrewTitle": "חלוקת שותפים ה",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/7/68",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/7/68/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א סי' קע\"א סעיף ג' איזהו דין חלוקה כל שאלו יחלק לפי השותפים יגיע לפחות שבהם חלק ששם הכל נקרא עליו וכו'. כיצד כל חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות מרובעות חוץ מארבע אמות של הפתחים אינה קרויה חצר וכו'. ובר\"ס קע,ב מבואר שצריכין ליתן בחצר לכל פתח ופתח של הבתים ארבע אמות לפרק שם משאו. ע\"ש:",
      "en": "And therefore gemilas chesed is greater than tz'dakah . For when one gives tz'dakah , he gives only a small amount, according to the gift of his hand. But a halva'as chain [gracious loan] — he lends him a significant sum. And through lending it to him for a time, through this the money is now considered as [the borrower's] own. And then, because of this money of the loan that he has, which is considered as his own — for \"a loan is given for spending\" [ milveh l'hotza'ah nitnah ] — through this, this borrower receives the aspect of mishpat that is clothed in this money, which is its root, as above. And through this mishpat that he merits, through this he can broaden his hand to be rescued from poverty entirely — through the lender having bestowed upon him some measure of wealth that is considered as his own, as above."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ התורה בראשית לעיני כל ישראל (בלק\"ת סי' סז) ע\"ש כל התורה היטב. והכלל לעינינו שיש ראש בית שהוא הצדיק האמת שהוא בחי' הנהר היוצא מעדן וכו'. שממנו נמשכין ומתקיימים כלהד' יסודות שהם כלל כל העולם ומלואו. וזה הצדיק הוא בחי' יוסף שהוא בחי' החן והפאר וההידור והיופי של כל העולם כולו. וכל מי שנכלל בו בהפאר וההידור והחן האמת שלו הוא מסתכל על כל המדות שנמשכין מהד' יסודות. דהיינו שמתחיל להסתכל על עצמו לשוב להשי\"ת לתקן כל המדות שכלולים בד' יסודות שנמשכין מהצדיק הנ\"ל שהוא הראש בי. וכל מה שנגדל ונתפאר שם זה הצדיק האמת, נגדל ונתפאר ונתרומם שמו של הקב\"ה כי שמו משותף בשם הצדיקים וכו'. כי שם ה' הוא בחי' ד' אותיות השם ומשתלשל מהם בחי' הד' יסודות כמובא. ומקודם הוא נמשך לבחי' צדיק יסוד עולם שהוא יסוד הכל ואח\"כ נמשך ממנו בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין שהם ד' בחי' ואח\"כ משתלשל ד' יסודות וכו' וזה בחי' שבת וכו' וזה בחי' הבית המקדש. כי המקדש בחי' עינים וכו'. ושבת מאיר להבית המקדש וכו'. וזה בחי' מוחין כי מתחלה נמשך מבחי' שם ה' שהוא ד' אותיות בחי' ד' מוחין בחי' ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה. והצדיק הוא בחי' ראש בית שמאיר להבית המקדש. וכן לכל בתי בני ישראל כי קיום הבית המקדש וכן קיום כל דירות ובתי ישראל נמשך מהצדיק שהוא הראש בית דהיינו שהוא הראש והמוחין המאירין להבית המקדש ולכל בתי בני ישראל. ומצילן מהמאורי אש שמהם באים כל ההיזיקות ושריפות ח\"ו שהם בחי' שמות החיצונים. היפוך שם הצדיקי אמת שהם בחי' שם ה'. כי הם בחי' ראש כל חוצות. היפך ראש בית. שכ\"ז הוא בחי' שם הראשים והמנהיגים של שקר. שהם בחי' ראש כל חוצות שהם כנגד הצדיקי אמת שהם בבחי' בראשית ראש בית כלליות התורה שמתחלת בבית וכו' ע\"ש כ\"ז היטב היטב:",
      "en": "And therefore the Torah warned: \"You shall not be to him as a creditor\" (Exodus 22:24) — not to be upon the borrower like a creditor. Rather, as though he gave it to him as a gift — so that this money will be considered as his own, so that through this he will merit the aspect of mishpat , as above, so that through this he can broaden his hand. For he can merit wealth through this, as above."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב נמצא שקיום וחיות של כל הדברים שבעולם כל ע\"י הצדיק האמת שבו משותף שם ה' שהוא מחי' ומקיים הכל. כי כל הדברים נמשכין מהד' יסודות שהם הארבע ראשים הנמשכין מהנהר היוצא מעדן שהוא בחי' הצדיק יסוד עולם שהוא בחי' שם ה' שהוא בחי' ד' אותיות שמשם כל הד' מוחין כל הד' גוונין דעינא שמשם כל הד' יסודות שהם כלל העולם ומלואו. שכולם נמשכין מהראש בית שהוא הצדיק האמת כנ\"ל. כי כל הדברים עיקר חיותם ממשיכין ע\"י השם שיש להם שהוא חיותם בבחי' נפש חי' הוא שמו. וע\"כ הביא השי\"ת כל הברואים לפני אדה\"ר שיקרא להם שמות. וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו. כי הכל נברא בשביל האדם שהוא הצדיק שהוא הראש בית הראש של כל העולם שנברא בשבילו. והכל צריכין לבא אליו שיקרא להם שמות שהם חיותם. כי הוא יודע איך להמשיך להם חיות משם ה' המחי' הכל וכפי החיות שממשיך להם משם ה' כמו כן הוא שמו של אותו הדבר. כי השם הוא החיות כנ\"ל, ודרך השם מקבל חיות משם ה' כנ\"ל (וכמובן במ\"א בהתורה ובגיום הביכורים (בסי' נו) ובשאר מקומות ע\"ש) וע\"כ אין חולקין שום דבר כ\"א כשישאר שמו עליו, שמו דייקא כי השם הוא עיקר החיות והקיום של הדבר הוא השם של הדבר שדרך שם מקבל חיות משם ה' ע\"י הצדיק הראש בית המקיים הכל שיודע היטב שורש השם של כל דבר שבעולם. וע\"כ אין חולקין שום דבר כ\"א כשישאר לכל אחד חלק שנקרא שם כולו עליו כי עיקר הוא השם וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of: \"Good is the man who is gracious and lends; he conducts his affairs with mishpat \" (Tehillim 112:5) — specifically. That the essential goodness and kindness of the loan to the poor is the aspect of mishpat that it illuminates within him through this — through which one can rescue him from poverty entirely, as above. For this is the essential mitzvah of the loan to the poor: to see to it to help the poor in a way that he will be rescued from poverty entirely, as it is written: \"And if your brother becomes impoverished with you — you shall support him\" (Leviticus 25:35) etc. And as Rashi explains there: \"Do not let him fall\" etc., for as long as he has not fallen, one person can raise him up etc. And all of this is accomplished through the aspect of mishpat , as above."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג וזה בחי' שאין חולקין את החצר עד שישאר לכ\"א ד' אמות חוץ ד' אמות לכל פתח ופתח של הבית. כי החצר הוא לפני הבתים וכל ההשפעות וכל החפצים וכל העישרות של האדם עיקר קיומו הוא כשבא לתוך הבית שאז עיקר שמירתו מהיזק כנרא בחוש. שכל זמן שהוא בחוץ אינו משומר כלי ואפילו כשנכנס לתוך החצר אינו משומר כ' עד שנכנס לתוך הבית דייקא. כי עיקר דירו וישיבתו של האדם הוא בתוך הבית. כי כל הבתים שרשם וקיומם נמשך מבחי' הבית המקדש שכולל כל הבתים של ישראל כמובה בהתורה הנ\"ל. וכולם מקבלים חיותם מהצדיק הראש בית שהוא הראש של הביהמ\"ק ושל כל הבתים של ישראל כנ\"ל. ומשם נמשכין כל ההשפעות וכל העשירות כי הכל נמשך מהד' יסודות שנמשכין מהנהר היוצא מעדן המשקה את הגן וכו' שמשם כל החפצים וכל העשירות והכל כלול בבחי' בית שהוא בחי' הביהמ\"ק שהוא בחי' עינים כמובן בהתורה הנ\"ל. כי העולם דומה לבית וכולם מקבלים חיותם מהראש בית שהוא בחי' האור והגוונין המאירין להבית שהוא בחי' הביהמ\"ק שכולל כל הבתים וכנ\"ל. ע\"כ כל העשירות עיקר קיומו כשבא לתוך הבית שהוא בחי' עינים. ששם מאירין הגוונין ע\"י הראש בית שהוא משגיח ושומר הכל כי ממנו חיות הכל כנ\"ל. וע\"כ שיעור בית ד' אמות כמבואר בדרז\"ל לענין מזוזה ושאר דברים כי צריך שיהי' בו ד' אמות כנגד כל בחי' ד' הנ\"ל שכולם נמשכין משם ה' שהוא ד' אותיות שממנו כל הד' מוחין ד' גוונין הנ\"ל ד' יסודות וכו' שכולם כלולים בבחי' בית ששם מאיר הראש בית כנ\"ל. וע\"כ צריך שיהי' בבית ד' אמות דייקא:",
      "en": "And this is the aspect of the prohibition of ribbis [interest/usury]. For the essential prohibition is that [the lender] takes payment for his money that he lent him. For in truth, one must lend to him in the manner of a gift that is to be returned — as it is written: \"You shall not be to him as a creditor.\" Rather, as though he gave him this money as a complete gift — only that afterward the borrower will return and repay him when the time of repayment arrives. But during the entire duration of the loan, the money belongs entirely to the borrower, and it is forbidden to be as a creditor — how much more so to take from him payment for his money, chas v'sholom — that is, ribbis ."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד וזה בחי' ד' אמות של הפתחים שנותנין בחצר לפני כל פתח כדי לפרק שם משאו כשרז\"ל. כי זה ידוע שעיקר העסק במו\"מ ומלאכות הוא בשביל ברר הניצוצות הקדושים מעמקי הקליפות ולהעלותם מדרגא לדרגא עד שישובו למקור חוצבם. אל מקום אשר הי' שם אהלם בתחלה. וע\"כ א\"א לעשות מו\"מ באמונה בקדושה ובטהרה כראוי כ\"א ע\"י התקשרות לצדיקי אמת. שהם בחי' הראש בית שהם שורש וחיות הכל ובכחם יכול כ\"א לעסוק בהמו\"מ שעיקר העסק לברר הניצוצות ממקומות החיצונים מרשות הסט\"א מבחי' הראש כל חוצות. שכל זמן שהניצוצות של העשירות הוא שם הם בבחי' תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות. וצריך כ\"א לבררם משם ע\"י עסקו במו\"מ באמונה. להוציאם ולבררם מחוץ לפנים דהיינו להוציאם מהראש כל חוצות להכניסם לתוך הבית דקדושה שהוא רשות דקדושה בחי' רשות של הראש בית. וע\"כ צריך כ\"א לכווין בשעת המו\"מ בכל תנועה ובכל הילוך ובכל דיבור שהולך ומדברבשעת העסק שכוונתו כדי שירוויח כדי שיתן צדקה לעניים הגונים העוסקים בתורה שהם כלולים בבחי' הראש בית שהם הצדיקי אמת. ואז זוכה לעשות תיקון גדול ע\"י המו\"מ שלו. כי מברר הניצוצות מבחי' החיצונים מבחי' הראש כל חוצות. ומכניסם לתוך הבית. דהיינו להראש בית. מאחר שכל כוונתו בשביל זה כנ\"ל. נמצא שכל כוונת המו\"מ הוא להכניס הניצוצות מחוץ לפנים כנ\"ל. ומזה נמשך גן בגשמיות שעיקר קיום כל החפצים וכל העשירות הוא כשמכניסין אותו מחוץ לפנים לתוך הבית שהוא מקום משומר. והוא עיקר דירת האדם. ושם עיקר חיותו ותענוגיו מהעשירות והחפיצים שלו. אבל צריכין יגיעה גדולה קודם שזוכין להכניס העשירות לפנים לתוך הבית. ואפיל בגשמיות רואין בחוש כמה יגיעות יש להאדם קודם שמכניס השפע והריוח שמרויח לפנים לתוך הבית. כי כמה פעמים נמצא שהאדם מרויח ומרויח ואח\"כ קודם שבא לידו לתוך ביתו אין בידו מאומה כנראה בחוש. מכ\"ש וכ\"ש בעיקר העשירות האמיתי שהוא בירור הניצוצות הקדושים שבשביל זה עיקר המו\"מ. כמה וכמה יגיעות צריכין קודם שזוכין לברר ולהעלות הניצוצות עד שיכניסם ויאספו לביתו באמת. שיכנסו לרשות הראש בית שאז יתקיים גם עשירותו בגשמיות ג\"כ. וכן בכלל עבודת ה' אפי' של היושבים בביהמ\"ד באהלי תורה. כמה וכמה יגיעות צריכין קודם שזוכין ליכנוס לתוך הבית דקדושה באמת. כי יש כמה וכמה שהתחילו קצת בעבודת ה'. אבל עדיין הם עומדין בחוץ. ואפי' אותן שנתייגעו וטרחו יותר ויותר עד שנכנסו קצת לפנים אבל עדיין לא נכנסו לתוך הבית והם עומדים עדיין בחצר. ואע\"פ שהוא זכי' גדולה אפילו כשנכנסין לחצר הקדושה אעפ\"כ עדיין אין מקום החצר משומר היטב. ועיקר התכלית שיכנוס לתוך הבית כל ההיכלות דקדושה. אבל קודם שרוצה ליכנוס לתוך הבית צריך יגיעה גדולה מחדש. ומזה בא מה שכמה ב\"א התחילו קצת בעבודת ה' באמת ביגיעות וטירחות ואח\"כ נפלו כמו שנפלו ר\"ל:",
      "en": "For when he is not as a creditor upon the borrower, then the money is considered as [the borrower's] own, and he can merit through this the aspect of mishpat — through which he will be rescued from poverty entirely. And this is the essential mitzvah of tz'dakah and gemilas chesed : to eliminate poverty from Yisroel entirely — through tz'dakah and mishpat , as above."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה והענין ע\"פ מ\"ש בכוונות פ' התמיד וקטורת: מבואר שם. שע\"י התמיד מעלין חיות הקדושה ממטה למעלה. ועושין מחיצוניות פנימיות. ומעלין מעשי' ליצירה. ונעשה חיצוניות חג\"ת דיצירה פנימיות לפנימיות חב\"ד דעשי' וכו' ע\"ש ואח\"כ אומרים קטרת. ובזה מעלין ניצוצי הקדושה מעמקי הקליפות ומלבישין מדריגות התחתונות של עשי' ואז עולין העולמות כסדר ע\"ש. ולכאורה קשה. כי לפי זה נראה הסדר מהופך. כי הי' ראוי שיאמרו קטרת קודם פ' התמיד. כדי לברר תחילה הניצוצות מעמקי הקליפות ע\"י הקטרת ולהלביש בחי' רגל העשי' שהוא מלכות דעשי'. ואח\"כ יעלו כסדר שמלכות ילביש נה\"י ונה\"י חג\"ת וכו'. עד שיעלה ראש העשי' ליצירה ע\"י פ' התמיד. ומדוע אנו עושין להיפך שבתחילה אומרים פ' התמיד שעי\"ז צריכין לעלות ראש העשי' ליצירה. ואח\"כ קודם שעולה בשלימות אומרים קטרת להעלות הניצוצות מהקליפות להלביש רגלי העשי'. ואז דייקא עיקר עליית העולמות כסדר והי' ראוי להתחיל מזה. אך אם אמנם יסוד פנימיות הכוונות שגבו מאתנו מאד. ונעלם מאתנו דרכיהם הנפלאים. עכ\"ז מה שאפשר למצוא בהם רמזים לדרכי עבודתו יתב' ע\"פ הקדמות אמתיות אנו מחויבים למצוא כפי שכלינו אשר חננו ה' ית\"ש לעד:",
      "en": "Hilchos G'viyas Milveh 3 — Part 2"
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ו והענין הוא לפע\"ד. כמ\"ש למעלה כי יש חצר ובית. שהם בחי' החצר שלפני המשכן ואח\"כ המשכן שהי' מכוסה ביריעות שהוא בחי' בית. וכן בבית המקדש היתה תחילה העזרה שהוא בחי' חצר כי לא הי' עלי' תקרה. ואח\"כ ההיכל ובית ק\"ק שהם עיקר הביהמ\"ק שהם בחי' בי. כי הי' עליהם תקרה. והסתכל וראה. שקרבן התמיד וכן כל הקרבנות הי' עיקר מעשיהם בתוך החצר שהוא העזרה ששם הי' עומד מזבח החיצון. אבל קטרת היתה נעשית בפנים בתוך הבית שהוא ההיכל. ובשביל זה הי' התמיד קודם לקטרת. וכן מתנהג עם כל אדם בעבודתו. כי בתחילה כשאדם רוצה ליכנוס בעבודת ה' אזי השי\"ת ברחמיו חומל עליו ומיקל עליו. ומניח אותו ליכנס אל הקדושה כי הבא לטהר מסייעין לו. ואזי הולך לו קצת כסדר. ואזי ע\"י עבודתו הוא מתחיל לעלות מדרגא לדרגא. ומתחיל ליכנוס קצת מחוץ לפנים. אבל אע\"פ שנכנס לפנים לא נכנס כ\"א לבחי' חצר. ועדיין הוא עומד מחוץ לבית. וכשרוצה ליכנס לתוך הבית שהוא העיקר. אין מניחים אותו השומרים שהם נטורי תרעא. ואז א\"א לו ליכנס לתוך הבית עד שיחזור ויצא לחוץ לברר ניצוצות קדושם מעמקי הקליפות. ויתקן מהם תקונים גדולים בבחי' קטרת. ואז דייקא יכנס לפנים לתוך הבית. כי ליכנוס לפנים לתוך הבית אין מניחין אותו עד שיחזור ויברר ויעלה ויתקן מה שפגם. דהיינו שיעלה הניצוצות מעמקי הקליפות שהורידם לשם בעונותיו. אבל זהו מחמלת ה' מה שלא גזר עליו מתחילה שיברר ויתקן תחלה לגמרי מה שפגם. ואח\"כ יתחיל ליכנוס לחצרות הקדושה. כי א\"כ הי' קשה מאד לכל אדם להתקרב כי בתחלה בודאי אין בו שום כח להתחיל ללחום מלחמה כזאת לברר הניצוצות העשוקות בעמקי הקליפות. ובפרט שעדיין לא ראה מאורות מימיו. ואין בו שום תשוקה עדיין לעבודת ה' באמת כראוי. ע\"כ מחמלת ה' שמניח אותו תחלה ליכנוס לעבודת ה' אע\"פ שלא תיקן עדיין מה שקלקל. עד שנמצאים קצתם שנכנסים בתוך שערי הקדושה עד שבאים לתוך בחי' החצר. ואז כבר ראו קצת יופי ונועם ויקרת קדושתו וחפצים ומשתוקקי' ליכנוס לבית. שזהו עיקר התכלית. אבל אין מניחין אותם ליכנוס לבית. עד שיחזרו ויצאו לחוץ לברר הניצוצות מעמקי הקליפות. ואז דייקא יכנסו לתוך הבית לפנים ממש. כי לתוך הבית לפנים א\"א ליכנוס כ\"א כשמעלין הניצוצות ממרחקים מעמקי הקליפות. וזה בחי' פ' התמיד וקטרת. מה שבתחלה מקריבין התמיד לעלות מדרגא לדרגא ואח\"כ הקטרות שהוא להעלות הניצוצות מעמקי הקליפות שהי' ראוי לכאורה להיות בהיפך כנ\"ל. אך עפ\"י הנ\"ל מיושב היטב. כי קודם הקרבת התמיד לא הי' לנו שום כח עדיין להתחיל לברר הניצוצות מעמקי הקליפות. ע\"כ חמל עלינו השי\"ת וציוונו תחילה להקריב קרבן התמיד ונתן לנו כח להתחיל לעלות מדרגא לדרגא ע\"י התמיד אע\"פ שעדיין לא בררנו הניצוצות מהקליפות. אבל כשרוצין לגמור העלי' בשלימות וליכנוס לפנים לתוך הבית, זה א\"א כ\"א ע\"י קטרת שצריכין לחזור ולברר הניצוצות מעמקי הקליפות ע\"י הקטרת. וגם הכח של התמיד שהקרבנו קודם מסייע לזה. כמובן בכוונות ובסדר המערכה שהם תלויים זה בזה. ואז דייקא ע\"י הקטרת שהוא הבירור מעמקי הקליפות. עי\"ז דייקא נכנסין לפנים לתוך הבית שהוא עיקר השלימות. ואז עולין העולמות כסדר בשלימות. וכן הוא בעבודת האדם בכל אדם ובכל זמן וכנ\"ל. וזהו בחי' מ\"ש רבינו ז\"ל שיש אחד שהוא אצל הפתח של הקדושה וחוזר לאחוריו ח\"ו היינו כנ\"ל. כי מחמת שאין מניחין אותו ליכנוס עד שיחזור ויברר הניצוצות מעמקי הקליפות. דהיינו שיחזור וילך דרך כל אלו המקומות הרעים שהי' בהם בתחלה וישוב מהם בשלום. ע\"כ מי שהוא פתי. נדמה לו שמרחיקין אותו ח\"ו. ובפרט שזה הדבר צריך להתמהמה הרבה. והכל לפי הפגמים שלו. וכפי העלי' שצריך לעלות. ע\"כ מי שאינו חס על עצמו ומבקש ח\"ו עלילה לפרוש מאחרי המקום. מדמה בדעתו כאלו אפס תקוה ח\"ו. מעוצם צרות הנפש שבאין עליו. שחוזרין ועולין על לבו מחשבות ותאוות והרהורים וכו' מה שנדמה לו שזה כמה ימים או שנים שהוא רחוק מהם. וכ\"ז הוא בחי' הנ\"ל, והוא חושב שהוא לרעה ח\"ו. אבל אלקים חשבה לטובה. כי זהו נסיונו ועי\"ז דייקא עיקר תקונו. ואע\"פ שלפעמים הוא נופל ח\"ו לאיזה דברים רעים ממש ע\"י עוצם ההתגרות שמתגרין בו כשצריך ליכנס. אעפ\"כ כבר אנו מוזהרים הרבה שאסור ליפול משום דבר שבעולם. כי יש בענין זה דברים עמוקים הרבה. וחסדי ה' אינם כלים לעולם. והעיקר הוא התקשרות לצדיקי אמת. שכל זמן שמאמין בהצדיקי אמת הכלולים בהראש בית האמתי שממנו נמשך הכל. יש לו תקוה לעולם. כי הוא יכול לתקן הכל. להעלות כל הניצוצות שהם בחי' אבני קודש ממקומות החיצונים מבחי' הראש כל חוצות. ולחזור ולהכניס כולם לפנים לתוך הבית פנימה:",
      "en": "And this is the aspect of: \"You shall not enter his house to seize his pledge\" (Deuteronomy 24:10) . For the bayis [house] is the aspect of mishpat , as is understood from the aforementioned teaching on the verse \"And I will give them in My house and within My walls a hand and a name\" (Isaiah 56:5) ; see there. And therefore one must have compassion on the borrower — even when he cannot pay and must give a pledge — one must have compassion so as not to uproot the pledge from his house."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ז וכן הוא במו\"מ והריוח והעשירות של האדם שבאמת עיקר הריוח האמתי נמשך ע\"י שמעלין הניצוצות מהקליפות ומכניסים אותם לתוך הקדושה ע\"י שעושה המו\"מ באמונה שלימה. ומרבה בצדקה. ומכוון בשעת המו\"מ שירוויח כדי שיתן צדקה לעוסקים בעבודת ה' באמת. שהם כלולים בהראש בית כנ\"ל, וע\"כ לפעמים הריוח מזומן לנגד עיניו ונדמה לו שכבר הרוויח, וקודם גמר העסק בשלימות נתהפך הכל ע\"י תנועה קלה ואינו מרויח כלום ולפעמים מפסיד גם הקרן. וכל זה הוא בחי' הנ\"ל. כי מה שהתחיל להרוויח זה בחי' שהכניס הריוח לבחי' החצר אבל עדיין לא נכנס לבחי' הבית שהוא עיקר השמירה של העשירות כנ\"ל. וקודם שמכניסו לבית. צריך תחילה לברר ניצוצות מעמקי הקליפות. ולפעמים אין לו כח לזה. ונאחזין בו הקליפות. ולפעמים אין לו כח לזה. ונאחזין בו הקליפות ומפסיד הכל וכנ\"ל. וע\"כ עיקר התיקון לזה צדקה לעניים הגונים וכנ\"ל. כי עיקר בירור הניצוצות מעמקי הקליפות הוא ע\"י צדקה בבחי' צדקה תחיל ממות. שצדקה מצלת ומעלית הניצוצות מהקליפות שהם סטרא דמותא בחי' רגלי' יורדות מות, רגלין הוא בחי' הממון וכו'. וע\"י צדקה מעלין אותם משם. (כמובא כ\"ז בדברי אדמו\"ר ז\"ל במ\"א) ואז דייקא יזכה להכניס העשירות לפנים לתוך הבית שתתקיים בידו וכנ\"ל:",
      "en": "For the object of the pledge — which is the money of the borrower, whose root is the aspect of mishpat , which is the aspect of bayis — through the small amount of mishpat that he still has, he still hopes that Hashem Yisborach will help him and broaden his hand and rescue him from poverty. And therefore, now that he is compelled to give his possessions as a pledge — the lender is forbidden to enter his house to pledge him, so as not to uproot his money from the root of its vitality, which is the aspect of bayis , the aspect of mishpat . So that it should not be like uprooting a tree from its root, after which it can no longer grow."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות ח וזהו בחי' ד' אמות שצריכין ליתן בחצר לפני פתח הבית. כדי לפרק שם משאו. היינו כי הד' אמות הם בחי' החיות הנמשך מד' אותיות השם שמאירין בכל אדם שמשם חיותו. ומשם הד' מוחין וכל הגוונין וכל הד' יסודות שלו. ומשם כל החיות והשפע והפרנסה שלו. וע\"כ ד' אמות שלאדם קונות לו בכל מקום. כי הארת הד' מוחין וכו' שנמשכין מד' אותיות השם מאיכין לו בכל ד' אמותיו ומזכין לו כל הקנינים ע\"י המוחין. בבחי' דעת קנית וכמבואר במ\"א. ועיקר כל הקנינים הם בתוך ביתו ששם עיקר קיום כל הקנינים שהם כל העשירות שלו. וע\"כ נמשכין הארת הד' מוחין מתוך הבית אל החצר שהם בחי' הד' אמות שלפני פתח הבית שיש לו בחצר שהם בשביל לפרק שם משאו כי א\"א לו לזכות בשום חפץ ועשירות כ\"א כשיעבירנו תחילה דרך בחי' החצר ויפרק שם המשאוי. כי כשהוא בחצר נקרא עדיין בשם משאוי מחמת שעדיין לא נתברר בשלימות מאחיזת החיצונים שנקראים משאוי (כ\"ש רבינו ז\"ל בשיחות הר\"נ ד' כ\"ז על משאכם וכו' מלמד שהיו בהם אפיקורסים. כי עיקר החיצונים והקליפות הם כפירות.) וע\"כ בהכרח שיהי' לו ד' אמות בחצר לפני הפתח כדי לפרק שם משאו. כי קודם שמכניס העשירות לתוך הבית צריך לפרקו בבחי' חצר ויהי' מונח שם עד שישוב ויברר הניצוצות מעמקי הקליפות בבחי' קטרת. ואז דייקא יזכה להכניס העשירות לפנים לתוך הבית וכנ\"ל:",
      "en": "Rather, one must have compassion on the borrower and leave the root of the vitality of the pledge in his house. Rather: \"You shall stand outside\" etc. — so that the root of his vitality remains inside, in the house, which is the aspect of mishpat . Perhaps Hashem Yisborach will help, and wealth will sprout and grow for him again — through the root of mishpat , which is the aspect of bayis , as above."
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "וע\"כ קטרת מעשרת. קטרת דייקא. כי עיקר שלימות העשירות הוא כשמבררין הניצוצות מהקליפות בבחי' קטרת דייקא וכנ\"ל. כי כשעושה מו\"מ הוא בחי' הקרבת קרבן התמיד וקטרת. כ\"ש בהתורה אשרי זרקא (בסי' ל\"ה) ועיקר הוא הטקרת שהיא דייקא מעשרת. כי הקטרת היתה בפנים בתוך ההיכל שהוא בחי' בית ששם עיקר השמירה והקיום של העשירות וכנ\"ל. וע\"כ צריך ד' אמות לפני הפתח דייקא בחצר כי דרך הפתח נכנסין לפנים ודרך שם מכניסין ומעלין כל הניצוצות מחוץ לפנים לתוך הבית ששם עיקר הארת הראש בית שהוא בחי' ד' אותיות השם ד' מוחין ד' יסודות וכו' כנ\"ל. וע\"כ צריכין ד' אמות להמשיך הארת הראש בית בד' אמות. שעי\"ז דייקא יש לו כח לברר ולהכניס העשירות מחצר לפנים וע\"כ שם צריך לפרק משאו שתהי' מונחת שם עד שיברר כל הניצוצות מעמקי הקליפות. ואז יתברר העשירות עד שיזכה בו בשלימות ויכניסנו לפנים לתוך הבית ששם עיקר השמירה והקיום של כל העשירות כנ\"ל כי עיקר הבירור בחוץ הוא ע\"י הכח שמקבל מהראש בית שבפנים בתוך הבית וע\"כ בשעה שעוסק במו\"מ צריך לקשר א\"ע להראש בית כנ\"ל. וע\"כ מהבית נמשך בחי' הד' אמות בחצר שצריכין ליתן לפני הפתח. כי הד' אמות נמשכין מהארת הד' מוחין שנמשכין משם ה' שמאירין בהבית ע\"י הראש בית. ומשם נמשכין בחי' הד' אמות לפני פתח הבית לפרק שם משאו כנ\"ל. כי ע\"י הארת הראש בית יש לו כח לברר הניצוצות בחוץ עד שיזכה להכניס העשירות לפנים. שזהו בחי' לפרק שם משאו. וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of: \"You shall not take the garment of a widow as a pledge\" (Deuteronomy 24:17) . For it is explained in the teaching \"G'zelah\" (Siman 69) — which is connected to the aforementioned teaching — that the essential mamon is in the aspect of the ishah [wife/woman], which is the aspect of nefesh , the aspect of shaim [name] etc.; see there. And she is the aspect of the tree — whose vitality comes through the money and wealth that her husband provides to her. He draws the watering of the tree, for he draws to her all the shefa of wealth, which is her vitality."
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "אות ט וזהו אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך. שהפסוק מזכיר כולם חצר ובית והכיל. ואמר אשרי תבחר ותקרב שישכון חצריך, שישכון ויחנה שם עד שיזכה, נשבעה בטוב ביתך, שנכנס אח\"כ לבית. ששם עיקר השביעה מטוב האמתי שהוא קדושת ההיכל בחי' קדוש היכלך. וע\"כ בחצר הזכיר בחי' אתערותא דלעילא. ובבית הזכיר אתדל\"ת. כי בחצר אמר בלשון תבחר ותקרב שמדבר להש\"י שהוא יקרב ויבחר בנו. אבל בבית אמר הלשון על עצמינו. דהיינו נשבעה בטוב ביתך שאנחנו בעצמינו נתעורר ונתגבר לשבוע מטוב ביתו. כי כן הדבר. כי לחצר מניח הש\"ית בתחילה ליכנוס. כי הוא בחי' תחלת העבודה. שאז מקרבין אותו מלמעלה לעבודתו ית' בבחי' אתדל\"ע שזה ובחי' פתח שהוא תחילת ההתקרבות אבל אח\"כ כשרוצה ליכנוס לפנים ממש דהיינו לתוך הבית אזי אין מניחין אותו עד שיתעורר ויתגבר בעצמו כנ\"ל. וע\"כ כתב בלשון נשבעה שמדבר עלינו שאנחכנו בעצמינו צריכין להתגבר לזה כנ\"ל. וזה שאמר שם תחילה דברי עוונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם, היינו שהש\"י יחמול עלינו ויכפר פשעינו ועוונותינו כי גברו מאתנו ואין בנו כח לתקנם ולבררם. רק בחמלת ה' שירחם עלינו ויכפר פשעינו כדי שנזכה לשכון בחצר עד שנכנוס לתוך הבית לשבוע בטוב ביתו וכנ\"ל. וזהו שאמר שם אח\"כ נוראות בצדק תעננו אלקי ישעינו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים וכו'. כי בודאי אנו צריכין שיענינו נוראות לעשות עמנו נפלאות ונוראות עד שנזכה אנחנו לשכון בחצרו ושבוע בטוב ביתו וכו'. כי צריכים לזה לברר ניצוצות מעמקי הקליפות ממקומות רחוקים מאד מאד מקצה הארץ וכנ\"ל. וזהו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים, היינו שאע\"פ שנדמה לנו שאתה מגרש אותנו ח\"ו בקצוי ארץ ובים רחוקים. כי אנו רחוקים מקדושת ביתך מאד. אעפ\"כ אנו בטוחים שהכל לטובה כי א\"א לבוא לטוב ביתך כ\"א עי\"ז דייקא כנ\"ל. וע\"כ עינינו לך תלויות שתענינו נוראות בצדק לעשות עמנו נוראות ונפלאות גדולות עד שנזכה לשבוע מטוב ביתך כי אתה מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים. דהיינו לכל אותן שנתרחקו בקצוי ארץ וים רחוקים אתה מבטח להם שהוא לטובתם כי א\"א להם ליכנס בלית כ\"א עי\"ז דייקא כדי שיבררו ניצוצות ממקומות הרחוקים ביותר, ובחמלתך הגדולה תושיעם לברר ולהעלות הכל ולשוב לתוך חצרות קדשך ושבוע מטוב ביתך ומקדושת היכלך. כי זהו בחי' קטרת שנעשה בתוך ההיכל שמברר הניצוצות מעמקי עמקי הקליפות, וזוכין על ידם לעלות למעלה ולכלול בא\"ס כי לית קרבנא חביבא קמי' קוב\"ה כמו קטרת. כי זה עיקר תענוגיו ושעשועיו ית' כשמעלין הנצוצות הקדושות מעמקי הקליפות. וע\"כ יכול להיות שהאדם כשנתרחק ביותר ואעפ\"כ הוא ממשיך א\"ע להשי\"ת בכל פעם. שיעשה נחת רוח להשי\"ת יותר מצדיק גדול מאחר שהוא במקומות הרחוקים מאד וכשהוא ממשיך א\"ע משם להשי\"ת אזי בכל תנועה ותנועה ובכל המשכ והמשכה הוא גורם שעשועים גדולים להשי\"ת. (וכמבואר מזה במ\"א וע' בלק\"ת סי' נ\"א) ואם יה' חזק בדעתו למשוך א\"ע תמיד להשי\"ת יהי' איך שיהי' סוף כל סוף יחמול עליו השי\"ת ויכנוס עי\"ז דייקא לפנים לתוך בית הקדושה, כי כל זה הוא בחי' קטרת שהי' בהם גם חלבנה שחביב מאד לפני השי\"ת וכנ\"ל:",
      "en": "And as long as her husband is alive, he draws to her the shefa of wealth constantly anew — which is her vitality. For the root of the vitality of the wife depends on her husband. And the essential point is through the aspect of the aforementioned mishpat . For the husband is the aspect of mishpat , for the essential aspect of mishpat depends on him alone — for a woman is disqualified from judging. And she is in the aspect of shaim , the aspect of nefesh , the aspect of wealth, the aspect of chomah , the aspect of kisei , the aspect of heichal hakodesh — as is known and understood, all of this, from the aforementioned teaching. And the man is the aspect of mishpat , for he rules in his house and judges all the members of his household and those who depend on him. And through this he has the power to draw wealth — which depends on mishpat — which is the vitality of the wife, as above."
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "וע\"כ נסמך נוראות בצדק וכו' מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים. לפסוק נשבעה מטוב ביתך וכו'. כי א\"א לשבוע מטוב בית כ\"א ע\"י שמרחקין אותו לקצוי ארץ וים רחוקים. וכשהוא בטוח בהשי\"ת וממשיך א\"ע להשי\"ת גם משם. אז יזכה לשבועה מטוב ביתו וכו' אמן:",
      "en": "But when she becomes a widow, chas v'sholom , then she has no one to draw to her the aspect of the illumination of mishpat , from which wealth [flows]. And she has no vitality except from the wealth that her husband left her in her k'subah [marriage contract]. And therefore it is forbidden to pledge the widow. For when one takes a pledge from her, he takes all her vitality — for she has no one anymore to draw to her the aspect of the illumination of mishpat , through which there would be hope to push away the poverty and repay the lender, as above."
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "אות י וזה בחי' משארז\"ל מיום שחרב ביהמ\"ק אין לו להקב\"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. כי עכשיו אחר חורבן ביהמ\"ק והצדיקי אמת נסתלקו בעוונותינו. שזהו עיקר חורבן ביהמ\"ק שבכל דור. כי קשה סילוקן יותר מחורבן ביהמ\"ק. ובעוונותינו אין לנו לא ראש ולא בית. והראש כל חוצות מתגבר מאד. אשר ע\"ז נאמר תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות וכו' כמבואר כל זה בהתורה הנ\"ל. עתה אין לנו שום חיות ונחמה כ\"א בחי' הד' אמות של הלכה שהוא בחי' התורה הק' וחידושיה הנוראים שהשאירו לנו הצדיקי אמת. בבחי' זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני. כי אלו הד' אמות של הלכה יש לנו תמיד לכל אחד ואחד בכל עת ובכל זמן בכל מקום שהוא אם ירצה בבחי' משארז,ל כל אדם י לו ד' אמות שקונין לו כל הקניינים ואפילו מי שיוצא חוץ לתחום שבת יש לו ד' אמות. היינו שבכל מקום שהאדם בא לשם יש לו ד' אמות היינו בחי' ד' אמות של הלכה. כי אין ד\"ת מקבלין טומאה כשרז\"ל פתח פיך ויאירו דבריך אין ד\"ת וכו' כי בכל מקום יכולין לנחם א\"ע ולהחיות א\"ע בהד\"ת שהשאירו לנו הצדיקי אמת. כי אע\"פ שהם נסתלקו בעו\"ה ואין לנו לא ראש ולא בית ואנו כעומדים בחוץ ואין מאסף אותנו הביתה אעפ\"כ הד' אמות של הלכה נשארו לנו דהיינו התורה הנפלאה שגלו לנו שהניחו לנו ירושה טובה כזאת השארה נפלאה ונוראה כזאת ובזה אנו מנחמים עצמינו בתוקף הגלות הארוך המר הזה בבחי' זאת נחמתי בעניי וכו' כנ\"ל. כי אלו הד' אמות בחי' ד' אמות של הלכה יש לכל אדם תמיד בכל מקום אם ירצה לזכות בהם לחיי עולם והם בבחי' ד' שלפני פתח הבית ששם מתברר הכל ודרך שם מכניסין כל השפע וכל הניצוצות הקדושה לפנים וכנ\"ל. כי הצדיק האמת שהוא בחי' ראש בית אין לנו שום תפיסה בו ואין אנו יכולין לינק ממנו ולשאוב חיות ממוחו הקדוש כ\"א דרך הפתח שהוא בחי' פתחי פיו הק' שדרך שם מגלה לנו אלקותו וגדולתו ית' ע\"י החידושי תורה שהם בחי' הלכות שמגלה לנו. ואלו ההלכות היוצאים מפניו אלינו שהם נמשכין מהד' מוחין מד' אותיות השם וכשיוצאין מפיו הק' אלינו הם בבחי' ד' אמות שלפני הפתח דהיינו לפני פתחי פיו הק' שדרך שם יוצאין מפנימיות מוחו אלינו. וזהו בחי' ד' אמות של הלכה כי הד' אמות נמשעין מבחי' ד' אותיות השם כידוע שהם בחי' ד' מוחין. והצדיק האמת בחי' ראש בית מגלה חידושם נפלאים כאלה בשכל כזה בחכמה נפלאה אמתיית כזאת עד שיהיו נמשכין החידושין וההלכות שלו לכל אדם שבעולם בכל מדריגה שהוא בין בתכלית העלי' בין בתכלית הירידה ח\"ו, שכולם יוכלו להחיות את עצמן בהם תמיד אם ירצו לקבלם וע\"כ יש לכל אדם ד' אמות בכל מקום שהוא, כי הד' אמות הם בחי' ד' אמות של הלכה. שיכול לדבק את עצמו בהתורה שגילה הצדיק האמת בכל מקום שהוא אפילו בחוץ, אפילו אם יצה ח\"ו חוץ לתחום שבת שהוא בחי' שיצא חוץ לתחום וגבול הקדושה, שהוא בחי' שבת שהוא בחי' קדושת הצדיק הראש בית קדושת הד' מוחין שהם בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין שכל זה הוא בחי' שבת כ\"ש שם. ואפילו מי שיצא חוץ לתחום שבת שיצא ח\"ו מתחום כל הקדושות הנ\"ל והוא עומד בחוץ לגמרי אעפ\"כ יש לו ד' אמות היינו בחי' ד' אמות של הלכה. כי בכל מקום יכול להחיות א\"ע בהחידושי תורה שגילו הצדיקי אמת שהם בחי' ראש בית שזהו בהי' ההלכות היוצאים מפיו הק' שהם בחי' ד' אמות של הלכה וכנ\"ל:",
      "en": "For the essential [purpose of the] pledge that one takes is that one waits for the borrower until Hashem broadens his hand. And therefore it is forbidden to take the pledge from his house, or to take a widow's garment as a pledge — so as not to blemish mishpat , as above."
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "אות יא וע\"כ עתה אחר החורבן אין לו להקב\"ה בעולמו כ\"א ד' אמות של הלכה. כי הבית המקדש נחרב בעוונותינו והראש בית שהם הצדיקי אמת נסתלקו בעו\"ה ואין לנו לא קרבן ולא קטרת ואין מנהל בידינו. ואין יכולין לעשות נחת רוח להקב\"ה כ\"א ע\"י ד' אמות של הלכה כי אין לנו בעולמו כ\"א וכו' כנ\"ל, היינו כי התורה גדולה מן הכל כשרז\"ל גדולה תורה יותר מכל הקרבנות שנא' זאת התורה לעולה למנחה וכו'. כי כל הקרבנות הם בחי' בירורים ועליות של ניצוצות הקדושה לבררם מעמקי הקליפות ולהעלותם מדרגא לדרגא ומעולם לעולם עד א\"ס כידוע. ובענין הבירור של הקדושה יש מלחמות גדולות וקשות ועצומות מאדס מאד בלי שיעור וערך, וכמה וכמה נפשות שקעו בזה, וכל הצרות וכל החורבנות חורבן בית א' ובית שני וכל הנפשות שנפלו למקום שנפלו ר\"ל הכל נמשך מזה מחמת שלא יכלו לעמוד במלחמה זאת לברר ולהעלות הקדושה מהקליפות עד שהתגברה הקליפה וגרם מה שגרם ר\"ל. ועיקר הדבר הוא ענין מה שכתבנו למעלה בענין כוונת פ' התמיד וקטרת שמקדימין תמיד לקטרת אע\"פ שהי' ראוי להיות בהיפך כפי סדר הבירור והעלי' כנ\"ל וע' לעיל היטב מ\"ש בזה. אבל כפלים לתושי' ועדיין דברים בגו כי יש בזה דברים עמוקים הרבהכי גדולי הצדיקים האמתיים העוסקים בזה צריכין להתנהג במלחמה הגדולה הזאת בחכמה נפלאה, והעיקר כיאין יודעין מהיכן להתחיל כי א\"א לצוות את העם הרוצים לגשת אל הקודש שיתחילו בעבודות שהם בחי' בירור הקדושה מהקליפות כי עדיין אין להם שום כח לזה וכן א\"א לצוותם שיעלו מעלה מעלה מדרגא לדרגא מאחר שעדיין לא התחילו לברר הקדושה וזהו עיקר הדברים שאין יודעין בהם מהיכן ההתחלה וכמבואר אצלינו במ\"א. וע\"כ צריך חכמה גדולה לזה ולדלג מענין לענין פעם בחי' עבודה זאת ופען בחי' עבודה זאת. וכמו שתראה בענין עבודת הקרבנות אם תדקדק בהם וכמבואר בסדר המערכה שסידר אביי משמא דגמרא וכו' כי מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטרת, ומערכה ב' של קטרת קודמת לסידור שני גזרי עצים, וסידור שני גזרי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי וכו'. עיין היטב בסדר זה ותראה פליאות גדלות שנראה לכאורה שלא כסדר הראוי, כי פעם עוסק בעבודהת פנים ופעם בעבודת מזחב החיצון וגם כל עבודהועבודה נחלקת לחלקים רבים ולא עשו כסדר לגמור עבודה אחת כסדר ואח\"כ יעסקו בשינה רק תחילה ערכו מערכה גדולה וקודם שסידרו עלי' שני גזרי עצים, ערכו תחילה מערכה שניה של קטרת מה שהי' ראוי לפי סדר הפשוט לגמור תחילה בשלימות המערכה הגדולה עם סידור השני גזרי עצים ואח\"כ להעריך מערכה ב' של קטרת. וכן אח\"כ יש שינויים רבים וחילוקים נפלאים פעם עוסק בעב ודת חוץ וקודם שגומרה חוזר לעבודת פנים וכן בכל פעם כי סידור ב' גזרי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי ודישון וכו' וגם ההטבה בעצמה חלקו לשנים, הטבת חמש נרות, והטבת ב' נרות ולא הטיבו הכל ביחד רק בין הטבת חמש נרות להטבת ב' נרות עסקו בדם התמיד לשוחטו ולזורקו על מזבח החיצון ואח\"ז הטיבו הב' נרות הנשארים. ואח\"כ הקטירו הקטרת הנעשה בפנים ואחר הקטרת עסקו באברים שהעלו אותם על מזבח החיצון וכו' וכן כל סדר המערכה. וכל זה הוא ענין הנ\"ל שצריכין לדלג מעבודת פנים לעבודת חוץ ומעבודת חוץ לעבודת פנים כפי הבירור והעלי'. כי כך הוא סדר המלחמה עם הס\"א המסבבין את הקדושות הנפולות. וכמו שהוא בעבודת הביהמ\"ק כן הוא כל אדם ובכל זמן. ומחמת שהעבודה והמלחמה חזקה בכל פעם בפרט שהאדם יש לו בחירה ובכל עבודה ועבודה מתגבר מחדש הס\"א והקליפות ע\"כ רבים נכשלו ונפלו ולא יכלו לעמוד במלחמה ומזה בא חורבן בית ראשון ובית שני וכל מה שעבר על ישראל. ע\"כ עתה עיקר הנחמה היא התורה שהוא בחי' הד' אמות של הלכה הנ\"ל כי התורה נקראת כלה שכלולה מהכל מכל מיני קרבנות וקטרת וכל העבודות הקדושות שבעולם בכל פרטיהם. וכשעוסקין בתורה באמת עוסקין בכל העבודות של כל הקרבנות וקטרת ביחד ואין צריכין שם בעסק התורה לכוין הסדר המערכה של הקרבנות כי התורה כלולה מהכל וע\"י עסק התורה לבד נעשו כל מיני תקונים בשלימות כ\"א על מקומו ומכונו. כי התורה כלולה מהכל מכל הקרבנות ועולה על כולם כשרז\"ל כנ\"ל. נמצא שע\"י התורה נתתקן הכל וע\"כ אחר החורבן אין לו להקב\"ה בעולמו כ\"א ד\"א של הלכה וכנ\"ל:",
      "en": "For K'nesses Yisroel [the Congregation of Israel] in exile is called a almanah [widow], as it is written: \"She has become like a widow\" (Lamentations 1:1) . For our Holy Temple was taken from us because of our sins, in the aspect of a mashkon [pledge] — as our Sages, of blessed memory, said: this is why the Bais HaMikdash is called Mishkan , because it was taken as a pledge [ nismashkein ] for the sins of Yisroel. For the holy wealth of Yisroel and the Bais HaMikdash , which is the heichal hakodesh — they are one aspect, as above."
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "אות יב וזשארז\"ל יקרה היא מפנינים שהתורה יקרה מכה\"ג שנכנס לפני ולפנים כי אז ביהו\"כ הי' צריך הכה\"ג עוד עבודות גדולות ביותר ונכנס לפני ולפנים והי' משנה בכל פעם מפנים לחוץ ומחוץ לפנים כי חמש פעמים הי' משנה מבגדי זהב לבגדי לבן וכו'. כי בזאת יבא אהרן אל הקודש, כי א\"א ליכנוס לפני ולפנים ולתקן שם מה שהי' צריך הכה\"ג לתקן ביהו\"כ לכפר על כל ישראל כל עוונותם וכו' כ\"א ע\"י סדר העבודה הזאת שצוותה הקדושה. אבל העוסק בתורה באמת הוא עולה על כל זה ע\"י עסק התורה לבד ונכנס לפנים יותר ויותר מבחי' לפני ולפנים בבחי' כי יקרה היא מפנינים כשדרז\"ל כנ\"ל כי התורה כלולה מכל התיקונים ונתתקן הכל ביחד. וע\"כ ע\"י התורה בחי' ד' אמות של הלכה שהשאירו לנו הצדיקי אמת הכל יכולים להתתקן כי אין צריכין לכוין הסדר כ\"כ כמו בקרבנות כי התורה כלולה מכל מיני עבודות הקרבנות ותיקוניהם וכוללת כולם ביחד בפעם אחד. וגם מעט שצריכין לידע איזה סדר בעבודתו תודיע להם התורה הק' ותורה אותם סדר עבודתם כראוי כי בשביל זה נקראת תורה כי היא מורה דרך לשבים, לכל אדם שבעולם בכל מקום שהוא. וע\"כ עיקר נחמתינו היא התורה בחי' ד' אמות של הלכה שהשאירו לנו הצדיקי אמת שיש לכל אדם שבעולם בכל מקום שהוא אם ירצה וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore, in the merit of fulfilling \"you shall not take the garment of a widow as a pledge\" — Hashem Yisborach will have compassion on the poor of His people, and will \"establish the border of the widow\" (Proverbs 15:25) , and will return to us the pledge that He took from us, and will return and rebuild for us our Holy Temple and our glory — through the rectification of mishpat , as above, as it is written: \"Tziyon through justice shall be redeemed, and those who return to her — through righteousness\" (Isaiah 1:27) . Speedily in our days, Amein ."
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "אות יג כי אע\"פ שנסתלקו הצדיקי אמת אבל חדושי תורה שלהם שהם ההלכות שגילו נשארו לנו וכן אע\"פ שנחרב הביהמ\"ק אבל כל התורה וההלכות שעסקו בהם בביהמ\"ק בלשכת הגזית נשארו לנו. כי כל הלכות התורה שאנו יודעין עתה כולם קבלנו מהביהמ\"ק כ\"ש כי מציון תצא תורה וכו' כ\"ש כי יפלא ממך דבר למשפט וקמת ועלית וכו'. כי עיקר בירור כל ההלכות שקבלנו ממשה רבינו לא הי' אפשר לבררם לנו בשלימות כ\"א ע\"י שנבנה הביהמ\"ק ושם ישבו הסנהדרי גדולה ובררו לנו כל ההלכות לחיותינו כהיום הזה. ועל כן שערי ביהמ\"ק לא שלטה בהם ידי אויב בשביל שחלקו כבוד לארון כשרז\"ל, כי התגלות ההלכות הם בחי' שערים כי הם פותחין שעיר החכמה והמדע הקדושה לדעת ולהכיר אותו יתב' וכשרז\"ל אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה וכו' וכ\"ש לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער, שפירשו רז\"ל לענין ת\"ח העוסקים בתורה. וע\"כ השערים של הביהמ\"ק לא שלטו בהם ידי אויב רק טבעו בארץ שערי', להורות שהשערים שהם בחי' ההלכות שנתגלו בביהמ\"ק לא שלטו בהם ידי אויב כי רק הם נשארו לנו. רק שטבעו בארץ שערי' אבל הצדיקי אמת בכל דור ודור שהם בחי' ראש בית הם מעלים ומגלים לנו בכל דור כל השערים שהם בחי' ההלכות כי בשביל זה טבעו בארץ ולא נמסרו ביד אויב כדי שיהי' כח לכל מי שירצה לגלותם ולהעלותם מעפר. וע\"כ צריכין ליזהר מאד לקום בחצות ולישב על הארץ. ולהתאבל מאד על חורבן בהימ\"ק כ\"ש ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון וכו' וכמבואר בהתורה הנ\"ל כי אין לנו עתה לא ראש ולא בית ליכנוס בו. ואנו מונחים בחוץ ע\"כ אנו צריכין להוריד עצמינו לארץ ולבכות ולהתאבל מאד על חורבן ביהמ\"ק, ועי\"ז נזכה שיאיא עלינו השי\"ת ויגלה לנו מעפר ומארץ דייקא את השערים שטבעו בארץ שהם בחי' ההלכות של הצדיקי אמת שהם עיקר הפאר וההידור שזהו בחי' לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר. וזהו בחי' חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך שהם בחי' המשפטים וההלכות של התורה שזוכין ע\"י קימת חצות דייקא וכנ\"ל. וע\"כ אחר האבילות והקינות שמתאבלין בסדר חצות כשיושבין על הארץ אח\"כ כשקמים מהארץ מתחילין תיכף שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם שעליהם דרז\"ל פתחים שקדושתם עולמית כי לא שלטו בהם יטדי אויב. היינו כנ\"ל כי מי שרוצה לחוס על עצמו לזכות לחיי עולם גם עתה בדורות האלה אשר אין יודעין היכן הראש בית האמתי. צריכין לקום בחצות לילה ולישב על הארץ ולהתאבל מאד על חורבן ביהמ\"ק דהיינו על עונותיו שמעכבין הבנין שנחשב כאלו החריבו. ועי\"ז זוכין שיתגלו לו השערים והפתחים דקדושה הנ\"ל שהם בחי' הד' אמות של הלכה שהוא החידושי תורה שהשאירו לנו הצדיקי אמת שהם עיקר נחמתינו כנ\"ל. וע\"כ אומרים שאו שערים ראשיכם כוו' תיכף אחר הקינות והאבילות על חורבן ביהמ\"ק. כי זה עיקר הנחמה שזוכין ע\"י האבילות בבחי' לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר. היינו השערים והפתחים שהם החידושי תורה שהם ההלכות שהשאירו לנו הצדיקי אמת שהם עיקר הפאר וההידור והחן כמ\"ש אוז והדר לבושה וכו' וכתיב אילת אהבים ויעלת חן היינו כנ\"ל: וזהו שאומרים מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה היינו שאע\"פ שהמלחמה חזקה וכבדה מאד מאד כנ\"ל ומחמת זה כבר הוה מה דהוה עד שנחרב בית הראשון ובית שני אעפ\"כ ה' עזוז וגבור והוא גבור מלחמה ובודאי יגמור את שלו בקרוב וינצח המלחמה בודאי כי הוא ברחמיו עושה עמנו נפלאות בכל דור ושולח לנו צדיקי נוראים כאלו שפותחין לנו שערים ופתחים כאלה עד שגם אנחנו יכולין לברוח לתוך ד' אמות של הלכה בכל עת שזה עיקר נחמתינו ותקוותינו כנ\"ל:",
      "en": "Based on the above: it emerges that the essential sustenance and building of the Bais HaMikdash , which is the heichal hakodesh , is through the aspect of mishpat , as above — which is the aspect of ribu'a [the square]. Through which the igula [the circle] is sustained. And this is the aspect of the guarding of Shabbos — for then there is the elimination of evil, which is the aspect of mishpat that eliminates the evil, as is explained in the aforementioned teaching. And this is why Shabbos is juxtaposed with the construction of the Mishkan many times, as it is written: \"My Sabbaths you shall keep, and My sanctuary you shall revere\" (Leviticus 19:30) . For the essential building of the Bais HaMikdash — which is the aspect of the heichal hakodesh — is through the holiness of the guarding of Shabbos , as above."
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "אות יד וזהו שארז\"ל בשעה שביקש שלמה להכניס הארון לבית ק\"ק. דבקו שערים זה בזה. אמר כ\"ד רננות ולא נענה עד שאמר זכרה לחסדי דוד עבדך. כי השערים הקדושים ראו שעתיד הביהמ\"ק שיחרב ואמרו שאין כבוד לארון שיכנוס לביהמ\"ק ואח\"כ יחרב ולא יהי' כח בארון להציל את הביהמ\"ק מליחרב כי הוא פוגם בכבודו הגדול ע\"כ דבקו זה בזה ובכל הכ\"ד תפלות ורננות שאמר שלמה לא נענה עד שאמר זכרה לחסדי דוד וכו', חסדי דוד זה בחי' הלכות שנקראים חסדי דוד הנאמנים, ובשבילם נפתחו השערים היינו כי ביקש את השי\"ת שיפתחו השערים בשביל חסדי דוד בשביל ההלכות של כל התורה שיתגלו ויתבררו בביהמ\"ק ובשביל זהנפתחו כי בשביל זה בוודאי ההכרח שיכנוס הארון לבית ק\"ק אע\"פ שעתיד ליחרב כי אעפ\"כ פעלו הרבה במה שהי' הארון בבית ק\"ק ששם עיקר מקום מנוחתו של הארון עם הלוחות שהם כלל תורתינו הק' ועי\"ז ה' כח להצדיקים והסנהדרין שבאותן הדורות לבררכל ההלכות ולכ דיני ומשפטי התורה המויין עתה בידינו שהם בחי' חסדי דוד. כי דוד הי' ראש הסנהדרין ובירר כל הלכות התרה כי זכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא כיה' עמו בהלכה כמשרז\"ל, כי דוד דייקא הי' לו כח לברר ההלכות מחמת שדוד בעצמו הוא בבחי' הביהמ\"ק, כי הביהמ\"ק נקרא על שמו בית דוד כי הוא מסר נפשו עליו עד שמצא מקומו ונלחם מלחמות ה' כל ימיו כדי להכניע הקליפות והצרים שסביב הקדושה בגשמיות ורוחניות כדי שתתקיים (דברים יב) והניח לכם מכל אויביכם וכו' והי' המקום וכו' שלא הי' זה כ\"א בימי דוד כשפרש\"י שם וע\"כ הוא דייקא זכה לברר כל ההלכות של תורה שבע\"פ שהם בבחי' מלכות דוד כידוע. כי עיקר בירור ההלכות הוא בכח הביהמ\"ק במקום האבן שתיה כי משם תצא תורה כ\"ש כי מציון תצא תורה וע\"כ בכל ספר דברים מזהיר משה רבינו על קיום התורה בא\"י דייקא כמבואר שם במקומות אין מספר. כי עיקר התגלות התורה הוא בא\"י ששם הביהמ\"ק ששם מקום הארון עם הלוחות וע\"כ הי' בהכרח שיבנה הביהמ\"ק ולהכניס לשם הארון אע\"פ שעתיד ליחרב כדי שיהי' כח להצדיקים שבאותן הדורות לברר וללבן לנו כל ההלכות ומשפטי התורה. ואם לא הי' לנו ירושת התורה שבע\"פ שבררו לנו הלכותי' בבימה\"ק לא היינו יודעין עתה שום הלכה וכנ\"ל. וע\"כ בשביל זה נפתחו השערים בשביל חסדי דוד שהם ההלכות שא\"א שיתבררו כ\"א ע\"י שיכנס הארון לבית ק\"ק, שעתה אע\"פ שבעו\"ה נחרב הביהמ\"ק, נשאר לנו ירושה טובה ונפלאה שהם ההלכות בחי' ד' אמות של הלכה, שהם בחי' שערים ופתחים של הקדושה שנשארו לנו שבהם אנו מתנחמים עתה כי בזה אנו יכולין לעשות נחת רוח לפניו ית' כיאין לו בעולמו כ\"א ד' אמות של הלכה כנ\"ל. ואע\"פ שגם על זה התגברה הסט\"א והרבה מחלוקת בישראל עד שאין יודעין הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום א' כשרז\"ל ואמרו משרבו תלמידי שמאי והלל וכו' והי' קשה לישראל וכו'. אעפ\"כ בכח הבירור שנתבררו ההלכות בביהמ\"ק בעודו קיים יש כח להצדיקים והחכמים אמתיים לברר לנו בכל דור ודור כל הלכות התורה איך להתנהג בהם ואם לא הי' בירור ההלכות שבביהמ\"ק לא היינו יודעין עתה כלל שום דין והלכה של תורה שבע\"פ. אבל עתה אנו יודעין עכ\"פ עיקרי הדינים וההלכות שבכל מצוה רק שיש לנו ספיקות בכמה דברים אבל עיקרי ההלכות אנו יודעים. כגון שאנו יודעין שיעור מחיצות הסוכה ולבוד ודופן עקומה וכו', וכן בכל מצוה. וגם בהדברים שנתרבה בהן המחלוקת יש לנו כללים גדולים איך להתנהג בהם כגון משארז\"ל הלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך וכו' וספק דאורייתא לחומרא וכו'. והכלל שעיקר מה שאנו יודעין מהלכות התורה אחר החורבן הוא בכח קדושת הביהמ\"ק ע\"י שנתבררו ההלכות שם. כי עיקר מקום התורה בביהמ\"ק וכנ\"ל וע\"כ נקראים ההלכות שהם בחי' תורה שבע\"פ ע\"ש מלכות דוד בחי' חסדי דוד וע\"כ בשביל זה נפתחו השערים והפתחים וכנ\"ל וע\"כ נקראים פתחי עולם שקדושתן עולמית כשרז\"ל כי השערים והפתחים שהם בחי' ההלכות קדושתן עולמית בוודאי כי רק זאת הקדושה נשארה לנו ירושה אחר החורבן. וכן אחר הסתלקות כל צדיק וצדיק אמתי. כי עיקר הירושה וההשארה מהם הם ההלכות שהשאירו לנו שקדושתן עולמית שבהן אנו יכולין להחיות עצמנו תמיד לעולם ועד בכל עת ועת בכל מקום ובכל דרגא שבעולם. והם כל נחמתינו ותקוותינו בבחי' זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני כנ\"ל, וכ\"ש בזוה\"ק בכמה מקומות שבגלות זה הקשה וארוך מכל הגליות לאהי' אפשר לנו להתקיים כלל לולי התורה ע\"ש. היינו כנ\"ל כי בכל מה שעובר עלינו בכלל ובפרט על כ\"א וא' בגשמיות ורוחניות אין לנו מקום לברוח מהם כ\"א לתוך ד' אמות של הלכה שהם ההלכות והחידושןי שהשאירו לנו הצדיקי אמת. וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of the juxtaposition of the passage (Isaiah 56) :"
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "אות טו (נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב. שהוא השם והחן טוב של הראש בית וכו')",
      "en": "\"Keep justice and do righteousness... Praiseworthy is the man... who guards the Shabbos from desecrating it... For so says Hashem to the barren ones who guard My Sabbaths... And I will give them in My house and within My walls a hand and a name\" etc."
    }
  ]
}