פריקה וטעינה ב
פריקה וטעינה ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/14

Segment 2
HE:
אות א כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת וכו' עזוב תעזוב עמו:

EN:
And this is the aspect of mesirah [delivery/handing over] — that one delivers the item to the domain of the buyer or recipient — which is also the aspect of the subduing of the medameh . For when the item is delivered and enters from the domain of the giver to the domain of the recipient, then the refinement and ascent of the item are completed — which is the subduing of the medameh , which is the aspect of the klippos that surround the sparks in the masa u'matan , as mentioned above.

Segment 3
HE:
כי איתא במאמר ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם וכו' (בלק"ת סי' זיין) שעיקר הרחמנות הוא כשא' מישראל נופל בעונות ח"ו כי זהו משא כבד שא"א לאיש ישראלי לישא כלל משאוי כבד כזו וכו' ע"ש. וצריך לרחם על ישראל להוציאם מעונות ולהכניס בהם דעת וכו' כי צריכים להאיר הדעת בבנים ותלמידים וכו' ע"ש וע"י כלליות בן ותלמיד משם נמשך הפרנסה שמקבלת המלכות מים החכמה וכו' ע"ש כל זה היטב:

EN:
And therefore, "the words of a sh'chiv mayra are considered as if written and delivered" — for his words are completed and upheld after his death without a kinyan , as if they were written and delivered — which are the aspect of the subduing of the medameh , through which the kinyan is completed. For after his death, the medameh is nullified, and nothing remains except the aspect of the seichel hanikneh — through which the changes and reversals that come through the medameh are nullified, and the kinyan is upheld through the aspect of the seichel hanikneh that remains of him, as mentioned above.

Segment 4
HE:
וזה מרומז במצוה הנ"ל כי שונא פירשו רז"ל שזהו מי שראה אותו שעבר עבירה וזוה בחי' רובץ תחת משאו כי מתגבר עליו כובד המשאוי שהוא המשאוי של עון ומחמת זה הוא רובץ תחת משאו כי א"א לו לישא כלל משאוי כזו כנ"ל. וזהו כי תראה חמור שונאך רובץ וכו' כי התגברות העון הוא בבחי' החומר ורוח הבהמיות כי כשמתגבר ח"ו המשאו יש לעון אזי אינו נקרא בשם אדם כי עיקר האדם הוא הדעת רק הוא בחי' חי' בדמות אדם כמבואר במאמר הנ"ל ע"ש. והזהירה התורה על כל אחד שיראה את חבירו שהתגבר עליו ח"ו המשאוי של עון כי רק זה נקרא משאו יכנ"ל אזי אסור לו להעלים עין רק מוטל עליו לרחם על חבירו ולעזור לו לקיים עזוב תעזוב עמו כי זה מוטל על כל א' מישראל לרחם על חבירו ברחמנות האמתית הגדול מכל יני רחמנות דהיינו לעזור לו לפרק מעליו המשאוי הכבד של עון אשר א"א לו לישא כלל משאוי כבד כזו כנ"ל. כי כל א' מחויב להשתדל להשגיח על חבירו לדבר עמו ביראת שמים להוציאו מהמשאוי הכבד של עונות שהוא כבד מכל המשאות שזה עיקר הרחמנות כנ"ל וזהו עזוב תעזוב עמו:

EN:
Matnas Sh'chiv Mayra — The Gift of a Dying Person: The medameh (imaginative faculty) is the source of all changes and reversals. True intellect is truth — no change. The Sages required kinyan because without it, the medameh causes people to change their minds. But a dying person's gift needs no kinyan — after death, the medameh is completely nullified, leaving only the seichel hanikneh (acquired intellect). Writing = remembrance = rectification of the medameh . Hence "words of a sh'chiv mayra are as if written and delivered."

Segment 5
HE:
וגם המצוה בעצמה ממש דהיינו פריקה וטעינה ממש לעזור לחבירו לפרק מהשאוי ממש מעל חמורו הוא ג"כ בחי' הנ"ל כי המשאוי שעל הבהמה שהוא ממונו ופרנסתו הוא נמשך מים החכמה שבא ע"י כלליות בן ותלמיד דהיינו ע"י הארת הדעת בבן ותלמיד כפי מה שמוציאין אותן ממשאוי הכבד של עון כמובן שם במאמר הנ"ל קישור הענין היטב ע"ש. וע"כ מי שזוכה לצאת ממאוי הכבד של עונות וזוכה לדעת שהוא בחי' הארת בן ותלמיד כמ וכן פרנסתו מעופפת לו בנקל כי משם עיקר הפרנסה כנ"ל. וכן להיפך ח"ו מי שמתגבר עליו ח"ו המשאוי של עון ואין בו דעת ח"ו אזי פרנסתו באה לו בכבידות גדול וביגיעה גדולה מד בבחי' שטו העם ולקטו בשטותא אזי וטחנו ברחים או דכו במדוכה, שזה בחי' כבידות הפרנסה למ ישלא גירש הרוח שטות כמובא בזה,ק שמרמז על כיבודת הפרנסה למי שאין בו דעת וכנ"ל. וזהו בחי' קשין מזונותיו של אדם כקריעת י"ס (פסחים קי,ח) כי קריעת י"ס מרמז על ים החכמה הנ"ל כי זה עיקר בחי' קריעת י"ס שנבקע ונתגלה ים החכמה כמובא היינו בחי' ים החכמה הנ"ל שנתגלה כפי מה שזוכין לצאת מעונות כנ"ל ומשם נמשך הפרנסה כנ"ל וזהו קשין מזונותיו כקריעת י"ס כי משם דייקא נמשך המזונות והפרנסה מבחי' קריעת י"ס מבחי' ים החכמה הנ"ל. כי עיקר הקושי שהי' קשה קריעת י"ס הואמחמת עונות בחי' הללו עע"ז והללו עע"ז כשארז"ל וכמ וכן קשין המזונות כי כפי מה שזוכין לצאת מעונות כמו כן זוכין שיתגלה ים החכמה שהוא בחי' קריעת ים סוף וכמו כן זוכין למזונות ופרנסה כי משם נמשך הפרנסה כנ"ל. נמצא שעיקר כבידת ועול הפרנסה הוא מחמת כבידת המשאוי של עונו. וזהו בחי' כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו שכבד עליו המשאוי של ממונו ופרנסתו ויש לו יסורים וכבידות גדול וזה נמשך רק ממשאוי הכבד של עונות כנ"ל וזהו בחי' שונאך כי אין שונא אל זה שעבר עבירה כמו שפירז"ל. והזהירה התורה לבלי לחדול מעזוב לו רק צריכין לעזוב מלב מה שעשה ולעזור לו כמ ושת"א משבק תשבוק מה דבלבך עלוהי ותפריק עמי'. ולכאורה הדבר תמוה כי בשלמא אם הי' הפי' שונא כפשוטו ששונא אותו מחמת עצמו מחמת ריב ומחלוקת וכיוצא, היה שייך לומר מישביק תישבוק וכו' שצריך למחול לו. אבל מאחר שפירשו רז"ל ששונא האמור בתורה הוא מחמת שראוהו עובר עבירה איך שייך לומר מישבק תישבוק מה דבלבך עלוהי וכו'. אך באמת על פי מה שמבואר בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות שצריך לדון את כל אדם לכף זכות וצריך למצוא זכות אפילו ברשע גמרו כיאיך אפשר שלא עשה איזה מעט טוב מימיו ועי"ז שמוצא בו איזה נקודה טובה עי"ז מכניסו באמת לכף זכות ויכול להחזירו בתשובה עי"ז כמובא על פ' ועוד מעט ואין רשע וכו' ע"ש (סי' רפ"ב). וזהו ענין הנ"ל שאע"פ שהוא שונאך שראית אותו עובר עבירה אעפ"כ אל תמנע מלעזור לו רק אדרבה מישבק תשבוק מה דבלבך עלוהי כי אתה צריך למצוא לו זכות ולרחם עליו ולמחול לו. כי ע"י שמוצא בו זכות מכניסו באת לכף זכות ומחזירו בתשובה נמצא שיש כח ביד כ"א מישראל למחול עונות חבירו כי יכול להכניסו לכף זכות ע"י שמוצא בו איזה זכות וכנ"ל. וע"כ כשאחד רואה שחבירו יש לו יסורים בדרך שחמורו רובץ תחת משאו וכבידת המשאוי הזהו הוא מחמת כבידת המשאוי של עון כנ"ל. הוא מחויב לרחם עליו ולמחול לו דהיינו למצוא לו זכות ולהכניסו לכף זכות כנ"ל שזהו עיקר הרחמנות ולעזור לו לפרק המשאוי ועי"ז שעוזב השנאה ומרחם עליו ומכניסו בו רחמנות מחמת שמבקש ומוצא בו איזה זכות עי"ז מכניסו באמת לכף זכות ומפרק מעליו המשאוי הכבד של עונות ועי"ז בעצמו מפרק מעליו המשאוי ממש כי עיקר כבידות המשאוי הוא מחמת המשאוי של עון כנ"ל. כי באמת עיקר מצוה זו של פריקה וטעינה הוא בשביל אהבה ורחמנות כשדרז"ל על פסוק אתה כוונת מישרים וכי יש לך שונא שרואה וכו'. כי עיקר המצוה כדי לפרק המשאוי של עון שזהו נעשה ע"י האהבה והרחמנות כנ"ל בילא"ו: הלכה ג' בה' אבידה ומציאה הלכה ג' אות ט"ו

EN:
For in truth, everything is chesed and good — for Hashem, blessed be He, is entirely good, entirely chesed . And even the attribute of din [strict judgment] is also a great chesed — in order that there be a vessel to receive the chesed , etc. As is brought regarding this — that this is the aspect of: "With the mighty acts of salvation of His right hand" [Tehillim 20:7] , etc. And as is brought regarding the verse: "Avraham begat Yitzchak" [Genesis 25:19] .