{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "26",
  "title": "אפוטרופוס ג",
  "hebrewTitle": "אפוטרופוס ג",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/26",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/26/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א ובו יתבאר ענין פסח.",
      "en": "But nevertheless, it is brought in the holy books that the essential final redemption will come through the sweetening of the gevuros of Yitzchak to the aspect of Yis'chak [laughter/joy] — for this is the essential rectification: that Yaakov and Avraham will sweeten the gevuros of Yitzchak in their completeness. Through which the final redemption will come. And this is the aspect of: \"And I will remember My covenant with Yaakov, and also My covenant with Yitzchak, and also My covenant with Avraham I will remember\" [Leviticus 26:42] — which begins first with Yaakov, for the essential redemption will be through him."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ התורה על מארבב\"ח אקרוקתא (בסי' ג') ע\"ש מבואר שם מענין נגינה שמי ששומע נגינה ממנגן רשע מזיק לו לעבודת הבורא. ולהיפך כששומע ניגנה ממנגן הגון וכשר טוב לו כי קול הנגינה נמשכת מן השתי צפרים חית טהוורת שהם יונקים מאתר דנביאים יונקין שהם בנין המלכות דקודשה. ע\"כ נשתבח דוד ויודע נגן כי הנגינה היא בנין המלכות לכך ראוי הוא למלכות וז\"ש אצלו מאחר עלות הביאו לרעות וכו' וזהו בחי' קול נגינה דקדושה של מנגן כשר. אך כשהמנגן רשע אזי הוא לוקח קול הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקליפה שהם יונקים מדדי המלכות והם מוחין דמלכות דקליפה. וכד אתפליג לילא כדין כרוזא כריז כצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם. ותיקון הנגינה הוא ע\"י שלימוד בלילה תורה שבע\"פ שהוא גמרא שהוא בכחי' לילה וכו' ע\"ש. וזהו קומי רוני שתהיה תקומה להרנה, בלילה ע\"י בחי' לילה שהוא בחי' ש\"ס תלמוד בבלי כשארז\"ל במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי וכו'. אבל כשלומד שלא לשמה הלימוד אינו בחשיבות אך ע\"י שלומד בלילה נמשך חוט של חסד ומגין עליו שיזכה ללמוד לשמה ע\"ש:",
      "en": "And He will also remember the merit of Yitzchak and also the merit of Avraham — until Avraham and Yaakov sweeten the gevuros of Yitzchak and include the tzedakah within the mishpat in completeness. Through which there will be the final redemption and the building of the Beis HaMikdash , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב וזה בחי' פסח ויציאת מצרים שאז זכינו לשיר וניגון דקדושה כ\"ש (ישעיה",
      "en": "And this is why regarding Yaakov it says \"And I will remember\" , etc., and regarding Avraham it also uses the language of remembrance: \"and also My covenant with Avraham I will remember.\" But regarding Yitzchak, the language of remembrance is not written. For the essential remembrance — to have mercy upon Yisrael and redeem them from all the troubles and exiles mentioned earlier in the parshah — is only through Avraham and Yaakov, who will sweeten the gevuros of Yitzchak. Through which He will redeem them through His abundant mercy and chasadim . For always, the attribute of chesed and tzedakah is greater than the mishpat and din . And as it is written: \"He loves tzedakah and mishpat; the chesed of Hashem fills the earth\" [Tehillim 33:5] . And it is written: \"For I, Hashem, perform chesed, mishpat, and tzedakah in the earth\" [Jeremiah 9:23] . It emerges that tzedakah and chesed are mentioned alongside the attribute of mishpat — for the measure of good is always greater."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ל השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ועי\"ז היתה עיקר הגאולה. כי אנו צריכין להכניע מלכות הרשעה שהיא מלכות פרעה ומצרים ולצאת משם ולהגיבה ולהעלות מלכות דקדשוה שהוא מלכות ישראל שלא יהיו משועבדים תחת יד פרעה שוהא מלכות הרשעה. רק ישראל יטלו המלוכה והממשלה וזה תלוי בתיקון קול הנגינה כמבואר לעיל שעיקר בנין המלכות הוא ע\"י קול הנגינה כי מלכות דקדושה יונק משתי צפרים חיות טהורות שהם בחי' קול נגינה דקדושה. ולהיפך מלכות הרשעה דסט\"א יונק משתי צפרים אחרות שבקליפה. ע\"כ היתה עיקר הגאולה ע\"י שיר וניגון הנ\"ל כי ע\"י שיר ונגון דקדושה דהיינו שירים ותושבחות להשי\"ת בניגון וזמרה עי\"ז נכנעת מלכות הרשעה ונתעלה מלכות דקדושה שזה היה עיקר הגאולה כנ\"ל. כי עיקר כח פרעה הי' מקול וניגון דס\"א כי פרעה אותיות הערף שהיה יונק מאחורי הפה, מבחי' תוקף הדינים שבגרון כמובא בכתבים היינו שינק מהגרון שמשם תוצאות הקול. כי כל הקולות יוצאין מהגרון כ\"ש קרא בגרון (ישעי' נ\"ג) אך פרעה ינק רק מהדינים מבחי' אחוורים שמשם אחיזת. המנגן דסט\"א שמשם יונק מלכות הרשעה שהוא מלכות פרעה. וע\"כ אמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו, בקולו דייקא כי ינק מקול דסט\"א כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of Avraham and Yaakov, who take hold of Yitzchak to sweeten his din and mishpat . And therefore through this the essential redemption will come — through sweetening the gevuros of Yitzchak, so that from Yitzchak is made Yis'chak [laughter] , as is brought. And this is the aspect of the secret of the tekios [shofar blasts] , as brought in the Holy Zohar and in the [Kabbalistic] writings — that Avraham and Yaakov take hold of Yitzchak to sweeten his din , as mentioned above. For the essential rectifications take place on Rosh Hashanah, when the essential aspect of the sprouting of the horn of Mashi'ach [occurs] — as we pray then extensively about this: \"and the sprouting of the horn for David Your servant, and the preparation of the light for the son of Yishai, Your anointed one, speedily in our days\" , etc."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ג וזה בחי' איסור חמץ ומצות אכילת מצה. כי החילוק שבין חמץ למצה הוא רק מה שחמץ בנפיחה ומצה נאפית מיד כשנתנו מים על העיסה ואין מניחים אותה לעלות בנפיחה, היינו שחמץ שולט בו האויר והרוח הרבה על ידי שמשהין אותו שעי\"ז עולה בנפיחה שהוא ע\"י האויר והרוח. אבל מצה אופין מיד ואין מניחין שישלוט בו האויר והרוח שיעלה בנפיחה. כי האויר והרוח הור בחי' הקול כי כל הקולות הם ע\"י העאויר כידוע וע\"כ עכשיו בפסח בשעת יצי\"מ שאנו צריכין לצאת ממלכות הרשעה שעיקר התיקון ע\"י הכנעת קול דסט\"א, ולהעלות קול דקדושה כנ\"ל. ע\"כ אסור עלינו עתה לאכול חמץ ח\"ו כי אנו צריכין לשמור את העיסה מחמץ שלא תשלוט שם האויר והרוח של העולם שמשם תוצאות הקול שלא נזדכך עדיין מטומאת וזוהמת מצרים. כי הגאולה היתה שלא על ידינו כ\"א באתערותא דלעילא לבד כמובא כי עדיין לא קבלנו את התורה וע\"כ עתה אנו צריכין לשמור העיסה מאד מאויר העולם שאינו מזוכך עדיין שמשם הקול דסט\"א שזה העיקר שאנו צריכין לתקן עתה כנ\"ל, ע\"כ צריכין להיזהר במחמץ מאד בבל יראה ובל ימצא מחמת ששם נאחז ביותר ואיר העולם שלא נזדכך עדיין שעל ידי זה העיסה מתחמצת כנ\"ל. כי עיקר תיקון קול הנגינה הוא ע\"י עסק התורה שבע\"פ בלילה כ\"ש שם ועתה עדיין לא קבלנו את התורה ואין בידינו לתקן ולזכך הקול בעצמינו רק מן השמים חמל עלינו והשמיענו הקול דקדושה ע\"י משה רבינו דהיינו כל הנבואות שניבא לנו במצרים שמשם קול הנגינה דקדושה כנ\"ל שעי\"ז היתה הגאולה כנ\"ל. אבל מחמת שעדיין לא קבלנו את התורה ולא זכינו בעצמנו עדיין לזכך ולברר את האויר בשלימות שמשם כל הקולות ע\"כ עתה אנו צריכין לשמור עצמינו מחמץ מאד מחמת שיש בו שליטת אורי העולם שלא נזדכך עדיין כנ\"ל רק אנו צריכין לאכול מצה. שאנו שומרים אותה מאד שלא תשלוט בה אויר העולם. רק תיכף כשבא מים על העיסה אופין אותה מיד. ועי\"ז שאנו שומרים את המצה ואין מניחין אויר העולם לשלוט בה עי\"ז אנו בורחין מכל וכל מאוירא דהאי עלמא שיש שם אחיזת הקול דסט\"א, רק אנו זוכין לקול נגינה דקדושה שהם שיר והלל ניגון וזמרה להשי\"ת שעי\"ז היתה עיקר הגאולה כ\"ש השיר יהי' לכם כליל התקדש חג כנ\"ל:",
      "en": "And because Yitzchak needed more than [the others] to overcome himself through abundant prayers, in the aspect of \"and Yitzchak entreated\" , etc., as mentioned above — therefore prayer is hinted at most specifically in the aspect of Yitzchak, as hinted in the Nishmas prayer. As we say: \"Through the mouth of the upright You are exalted (tis'romam); through the lips of the righteous You are blessed (tisbarach)... [through the tongue of the pious You are sanctified (tiskadash)]... [among the holy ones You are praised (tis'halal)]\" — whose initial letters spell Yitzchak Rivkah , as is brought. For there one needs most powerfully to overcome, to include Torah and prayer together — which are Yitzchak and Rivkah, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ד וזה שנקרא המצה לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה כשרז\"ל היינו קולות דקדשוה שאנו עונין על המצה בפסח, כי מחמת ש אנו שומרין אותה מאוירא דהאי עלמא שמשם אחיזת הקולות דסט\"א עי\"ז אנו זוכין לענות עליו דברים הרבה היינו קולות דקדושה היינו בחי' הלל וניגון דקדושה כי כשזה נופל זה קם וכנ\"ל. כי עתה בפסח הוא תחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, ועיקר ההתקרבות והדביקות של איש הישראלי להשי\"ת הוא ע\"י קול ניגון דקדושה כידוע גודל מעלת הנגינה לכל מי שרוצה לדבק א\"ע בהשי\"ת כי הנגינה יש לה כח גדול להמשיך את האדם להשי\"ת. וע\"כ לעתיד לבא שאז יהיה עיקר ההתקרבות והדביקות להש\"י שזה יהי עיקר הקיבול שכר, אז יתער שיר ונגונא בעלמא כ\"ש בזהור וכ\"ש תבואי תשורי מראש אמנה וכמבואר בפסוקים רבים, כי עיקר ההתקרבות והדביקו הוא ע\"י קול נגינה וכמובן בדברי אדמו\"ר ז\"ל בכמה מקומות ובפרט בהמעשה מז' בעטלירש של יום הג' ויום הד' וים הששי מגודל עוצם מעלת הנגינה וכמבואר עוד בשיחותיו הק'. ע\"כ עתה בפסח שאנו צריכין עתה להתקרב להשי\"ת ע\"כ אנו צריכין לתקן קול הנגינה ולשמור עצמינו מקול ניגון דסט\"א ע\"כ צריכין ליזהר מחמץ ולאכול מצה וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore Yitzchak is hinted at in the initial letters of Y esharim, Tz adikim, Ch asidim, K edoshim — which are the aspect of the generality of the tzadikim and G-d-fearing ones who fulfill the Torah, after whom they are named as upright, righteous, etc. That is, the aspect of Torah — which is the aspect of Yitzchak. But Rivkah is hinted at in the initial letters of tis'R omam, tisB arach, tisK adash, tis'H alal — whose initial letters spell Rivkah. For these words — \"exalted, blessed, sanctified, praised\" — are the aspect of the generality of prayer, the aspect of Rivkah, the aspect of \"a woman who fears Hashem, she shall be praised\" , as mentioned above. And this is why it is brought that Yitzchak and Rivkah together equal 515 in gematria , as found in the Yalkut HaReuveni, according to its approach — that is, because t'filah [prayer] equals 515, which is Yitzchak and Rivkah, as mentioned above. For there is the essential prayer — to sweeten the gevuros of Yitzchak, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ה וזה בחי' פסח מצה ומרור. וזה בחי' מצות סיפור יציאת מצרים שזהו בחי' פסח פה סח שזהו העיקר לשוח בכל נפלאותיו ולהרבות לספר בזה כ\"ש וכל המרבה לספר ביצי\"מ הרי זה משובח. כי קול הנגינה יקר מאד מאד ויש לו כח גדול לעורר את האדם היינו לעורר את המוחין בבחי' קול מעורר הכונה. אבל עיקר שלימות הקול הוא כשמקשרין אותו אל הדיבור בקשר אמיץ וחזק שזה עיקר בחי' כלל כל היחודים לייחד ולחבר הקול עם הדיבור כמובן בזוה\"ק ובדברי אדמו\"ר ז\"ל בהתורה ששון ושמחה ימצא בה' וכו' (בסי' קע\"ח). וזהו בחי' מה שצריכין לחבר ולקשר הדע תאל הלב שזה עיקר שלימות הדעת האמתי כ\"ש וידעת היום והשבותה אל לבבך כ\"ש אדמו\"ר ז\"ל במ\"א. כי הקול שהוא בחי' מוחין כי הקול פוגע בהמוח בבח'י קול מעור רהכונה, עיקר שלימותו כשנמשך לתוך הלב עד שיתחמם לבו עי\"ז בהתלהבות דקדושה עד שיזכה לדיבורים קדושים בבחי' חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני. כי הקול אע\"פ שהואיקר מאד כי על ידו עיקר הדביקות וההמשכה להשי\"ת כנ\"ל אעפ\"כ כל זמן שאין הקול מתייחד עם הדיבוריש עדיין אחיזת הסט\"א שעיקר אחיזתם מלעמא דפרודא מבחי' הקול שרחוק מהדיבור שמשם אחיזת או\"ה והרשעים שאחיזתם מבחי' קול ניגון דסט\"א דהיינו ממנגנים רשעים שיש להם כח להמשיך את האםד ח\"ו להבלי עוה\"ז ותאותיהן. וזה בח'י פרעה שהוא אותיות הערף שיניקתו מהגרון שמשם תוצאות הקול כנ\"ל, ואיתא בכונות עבדים היינו לפרעה במצרים, שהוא בחי' מה שרצה פרעה לעכב המוחין במיצר הגרון ולא יתפשטו ולא יתגלו לחוץ כי משם היה יניקתו, שכל זמן שהמוחין סתומים למעלה במיצר הגרון הוא יונק משם ועי\"ז גם ישראל למטה משועבדים תחתיו. ועיקר יצי,מ הוא בחי' שנתפשטו ונתגלו ויצאו המוחין ממיצר הגרון וכו' ע\"ש. היינו כי שורש הקול שהוא בחי' מוחין הוא ממקום גבוה ועליון מאד מבחי' התנוצצות אלקות שמתנוצץ לכל אחד בדעתו. כי השי\"ת ברחמיו מצמצם א\"ע בכמה צמצומים להאיר לכ\"א בדעתו התנוצצות אלקות ובזה מרמז לו וקורא אות ושימשך אחריו וזאת ההתנוצצות הוא בחי' קולות שבאין מלמעלה לקרות את האדם שימשך אחריו ית' וכל הקולות נמשכין משם. וע\"כ יש להקול כח גדול להמשיך את האדם אליו ית' מחמת שנמשך בשרשו ממקום גבוה מבחי' התנוצצות אלקות. כי עיקר התגלות אלקות הואבחי' קול בבחי' קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. אבל השי\"ת נתן בחירה לאדם ומי שבוחר בחיים כששומע את הקול הזה שהואבחי' הכרוז הבא מלמעלה הואנמשך אחריו ומקדש ומטהר א\"ע מכל תאות עוה\"ז והבליו ואזי זוכה להמשיך הקול שהוא בחי' המוחין לתוך הלב עד שזוכה לקבל דיבורים קדושים מלמעלה שיהיה נעשה מהקול צירופי אותיות ודיבורים עד שידע רצונו ית' ומצותיו. כי אפילו כששומעין בחי' קול מלמעלה עדיין אין יודעין שום מצוה עד שזוכין לקדש ולטהר א\"ע כ\"כ עד שיהי' נעשה מהקול דיבור עד שיזכה שידבר ה' עמו ויודיע לו תורתו ומצותיו. שזהו בחי' אבות העולם שזכו לשמוע בקולו ולדבקה בו ולהמשך אחריו עד שזכו שדיבר השי\"ת עמהם וגילה להם כמה מצות, עד שבא משה רבינו שהוא זכה לזה בתכלית השלימות עד שזכה בכל עת ע\"י מעשיו הטובים לעשות מהקול דיבורים כ\"ש וישמע את הקול מדבר אליו מבין שני הכרובים וכו' ועי\"ז קיבל את כל ד'ברי התורה הזאת ונתנה לנו. אבל את זה לעומת זה. כי פרעה וכיוצא בו כשהגיע להם בח'י קול מלמעלה לא רצו להשליך מעשיהם הראעים ולהמשיך אחריו וע\"כ לא קשרו את הקל שהוא בחי' המוח אל הלב ולא עשו מהקול דיבורים אדרבא הפכו את הקול והדעת לדרכיהם הרעי. כי ישירים דרכי ה' וצדיקים ילכו גם ופושעים יכשלו בם. כיהם מחמת שאינם רוצים להשליך מעשיהם הרעים פוגמיםבהקול והדעת ומהפכין את הדעת לסברותיהם עד שה םנתעים ונבוכים לע\"ז וכפירות, וע\"כ גם בהע\"ז וכפירות יש שם איזה ניצוצות מהתנוצצות לאקותו ית' כ\"ש בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי דקרו ליה אלהא דאלהיא, כי גם להם הגיע איזה כרוז והתנוצצות מלמעלה שהוא בחי' קול, רק שקלקלו אות וע\"י מעשיהם הרעים ועי\"ז נתעו לדרכיהם הרעים. וזהבחי' מה שפרעה ינק ממיצר הגרון ורצה שיתעכבו ויתעלמו המוחין שם ולא יתפשטו למטה כי לא רצה שיבא הקול לתוך הדיבור שיגלה השי\"ת רצונו ע\"י הדיבור שזה בחי' קבלת התורה, רק שיתעכב הקול והמוח למעלה כדי שהוא יינק משם שיהיה לו כח להפוך הקול והדעת כרצונו שיוכל לילך בשרירות לבו הרע. וזהו כלל כל הפגמםי של כל המחקרים ושל כל הנבוכים החכמות של הבל ובדעות זרות ובעצות רעות. וכל זהמחמת שכשקוראין אותם להשי\"ת ע\"י הקול והכרוז הבא מלמעלה בכל עת שהם ההרהורי תשובה וההתעוררות הבא על האדם בכל יםו. אזי אינם נמשכין אחרי הקול הזה ואינם חושבים עצות איך לתקן מעשיהם רק הולכין אחרי תאותיהן ואזי כמה פעמים נתקלקל אצלם בחי' הקול עד שהם מהפכין בחי' הקול שהוא הדעת לדרכיהם הרעים ואומרים כמה סברות של הבל באופן שיהיו הולכים בשרירות לבם ולא ישווב אל האמת לאמתו. וזה בחי' גלות מצרים שכולל כל הגליות. דהיינו שהקול והמוין מעוכב במיצר הגרון שמשם יניקת הסט\"א שמהפך דברי אלהים חיים. ואינו מניח את הקול והמוחין שיתפשטו ויצאו לחוץ דהיינו שיתגלה רצונו יתברך באמת שנדע מה לעשות ואיך להתנהג באמת. וע\"כ עיקר תקון הקול הוא ע\"י לימוד גמרא שהוא תורה שבע\"פ כנ\"ל כי תורה שבע\"פ הוא בחי' דיבור בחי' מלכות פה ותורה שבע\"פ קרינן לה. כי תורה שבכתב ותורה שבע\"פ הם בבחי' קול ודיבור כידוע וצריך לקשרם ול ייחדם בקשר אמיץ כי זה עיקר בחי' היחוד לייחד ולחבר הקול והדיבור כנ\"ל. היינו כי תורה שב כתב היא עדיין בבחי' קול מחמת שמתורה שבכתב עדיין אין יודעין שום דין בבירור איך להתנהג במצות התורה ע\"כ הוא עדיין בבי' קול שהוא שורש הדיבורשהוא תורה שבע\"פ שהיא מגלה לנו כל פרטי דיינ התורה איך להתנהג בכל מצוה שזה עיקר הדיבור שהוא מגלה הרצון שבלב. כי ע\"י הקול יכולין לקרות אה האדם אליו אבל עדיין אינו יודע מה הוא רוצה. אבל כשבא אליו והוא מדבר עמו בדיבורים אזי הוא יודע רצונו. וע\"כ אע\"פ ששורש יניקת המלכות הוא מבחי' קול כנ\"ל אבל עיקר הנהגת המלכות הוא ע\"י הדיבגור שמלגה רצון המלך למען נדע מה לעשות ובמה נעבוד אותו ונעשה נחת רוח לפניו, שזהו בחי' תורה שבע\"פ שהיא בחי' דיבור שמבאר ומפרש את בחי' הקול שהוא בחי' תורה שבכתב וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore our Sages of blessed memory said: \"A person should always be careful regarding the Minchah prayer\" , etc. And they warned especially that the Minchah prayer should not be delayed — as they said: \"A person should not sit before the barber close to [the time for] Minchah\" , etc. — for specifically close to Minchah they warned about this most, as brought in the poskim ."
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "וזה עיקר בחי' יציאת מצרים שזכינו ע\"י משה רבינו שזכה להוציא הקול והמוחין לחוץ עד שגילה לנו כמה מצות תיטכף בשעת יצ\"מ כ\"ש החדש הזה לכם וכו' ואח\"כ נתן לנו את התורה עי\"ז וכנ\"ל:",
      "en": "For the Minchah prayer corresponds to Yitzchak, who established the Minchah prayer — as our Sages of blessed memory said, as it is written: \"And Yitzchak went out to meditate in the field\" [Genesis 24:63] — as our Sages of blessed memory expounded. Therefore, at that time one must be especially careful to pray and not to delay it, lest one nullify it, G-d forbid. For there one needs to overcome exceedingly to pray — because it is the aspect of the gevuros of Yitzchak, the aspect of mishpat , whose essential sweetening is through prayer, the aspect of tzedakah , as mentioned above. And therefore precisely when Yitzchak went out to meditate in the field — precisely then Rivkah came to him through his prayer, as is written there in the parshah . For Rivkah is the aspect of prayer, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "אות ו וזה עיקר החילוק שבין אדם לבהמה דהינו בין ישראל לעכו\"ם. כי אתם קרויים אדם וכו' כי גם הבהמה יש לה קול אבל אין לה דיבור אבל גדר האדם הוא מדבר היניו שהאדם בחי' ישראל יכול לעדות מהקול דיבורים ולייחד ולקשר הקול הבדיבור שזהו העיקר כנ\"ל. וזהו בחי' פסח פה סח שמצוה עלינו לספר ביצ\"מ וכל המרבה וכו' כי אנו צרייכן להוציא את הקול והמוחין ממיצר הגרון ולהביאו ולהכניסו בתוך דיבורים קדושים לשוח בכל נפלאותיו לקשר הקול עם הדיבור שעי\"ז עיקר התגלות אלקותו ומלכותו עלינו שזהו עיקר בחי' יצי\"מ למען דעת כל עמי הארץ כיה ' הוא האלקים אין עוד:",
      "en": "And therefore, the more a person sees that the dinim — which are the aspect of the strengthening of the evil inclination — are overpowering him more, he specifically needs to overcome and increase and persist in prayer and entreaty more and more — in order to sweeten and nullify the severity of the dinim , etc., as mentioned above. And therefore the essential hisbodedus [secluded personal prayer] — which is the aspect of conversation between oneself and one's Maker — is spoken of specifically regarding Yitzchak, as it is written: \"And Yitzchak went out to meditate [lasuach] in the field\" [Genesis 24:63] . For the essential sichah [conversation/meditation] and hisbodedus is to sweeten the aspect of mishpat and din of Yitzchak, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "אות ז וזה בחי' הקרבן פסח שצריך כ,א להביא בפסח, בתחילת ההתקרבות להש\"י כי כלל הקרבנות הוא לברר רוח האדם מרוח הבהמה בבחי' מי יודע רוח בני האדם העולה הוא למעלה ורוח הבהמה היורדת וכו' שזהו בחי' בירור קול הנגינה מהסט\"א אל הקדוה, לברר הקול מאוירא דלעמא ולעשות נגונים דקדשוה להתקשר עי\"ז להשי\"ת כמובן בדברי אדמו\"ר ז\"ל בהתורה קחו מזמרת הארץ בכליכם וכו' בסי' ס\"ג בלק\"ת ובמכה מקומות. וע\"כ צריך כ\"א להביא קרבן בפסח כי אז צריכין לברר קול הנגינה שזהו בחי' קרבן כנ\"ל. וזהו בחי' פסח מצה ומרור, כי מצה הוא מאכל דקדושה ששומרין אות ומאוירא דעלמא שלא יתאחז בו בחי' קול ניגון דסט\"א כנ\"ל, ואחר קבלת התורה עיקר בירור הקול נגינה הוא ע\"י לימוד גמרא כנ\"ל. אבל עכשיו עדיין לא זכינו לזה כי עדיין לא קבלנו את התורה רק שהשי\"ת ברחמיו האיר עלינו את בחי' הקול מלמעלה וכנ\"ל וע\"כ צריכין לאכול מצה וכנ\"ל. וע\"כ אנו צריכין לאכול מרור עם המצה ע,ש שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים כ\"ש וימררו את חייהם בעבודה קשה וכו'. היינו כי המרור מרמז על לימוד גמרא שעי\"ז עיקר תיקון הקול שעי\"ז עיקר הגאולה כנ\", היינו שצרכין לסבול מרירות גדול קודם שמבררין הקול דקדושה שזהו בחי' לימוד גמרא שהוא בח'י חשך ומרירות בחי' במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי שהוא בחי' וימררו את חייהם בעבודה קשה בקשיא, בחומר בחומרא דשמעתתא, ובלבנים דא ליבון הלכתא כ\"ש בזה\"ק. אבל עתה עדיין אין אנו זוכין לזה לברר הקול על ידינו ע\"י לימוד גמרא כי עדין הוא קודם קבלת התורה רק אנו אוכלין מרור לרמז ולזכר על זה. נמצא שמרור הוא בחי' לימוד גמרא שעי\"ז מבררין הקול ומכניעין הקול דסט\"א שהואבחי' חמץ ששולט בו אוירא דלעמא שהוא בחי' קול ניגון דסט\"א, וזוכין לקול דקדושה שהוא בח'י מצה ששומרין אותה מאוירא דעלמא כי עונין עליה דברים הרבהשהוא קולות דקדושה. וזהו בחי' דברים הרבה דייקא רמז שתיקון זה נמשך מלימוד תורה לשמה דהיינו ע\"י למוד גמרא הרבה כשרז\"ל כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה. וע\"י כל זה יכולין לאכול הקרבן פסח בבחי' על מצות ומרורים יאכלוהו כי עיקר בירור הקול בשלימו תהוא בחי' הקרבן שבא מבהמה שיש לה קו לאבל הוא קול בהמה, וע\"י שעולה לקרבן מבררין הקול מבההמ הלאדם מבחי' עכו\"ם לישראל מבחי' חזנים ומנגנים רשעים למנגנים כשרים וצדיקים: וזהו לא תזבח על חמץ דם זבחי כי א\"א להקריב הקרבן פסח שהוא בחי' בירור הקול דקדושה כל זמן שיש לו חמץ בביתו שהוא בחי'קול דטס\"א כי נאחז בו אוירא דעלמא שלא נתברר עדיין על ידינו כנ\"ל:",
      "en": "And therefore Yitzchak wanted to bless Esav — according to the severity of his din and mishpat . But Rivkah the righteous — who is the aspect of prayer, as mentioned above — sweetened the din and instructed Yaakov to go with stealth and concealment to receive the blessings from Yitzchak specifically. For she knew that there was power in her prayer and in the prayer of Yaakov to include the tzedakah within the mishpat — to receive the blessings from Yitzchak specifically."
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "אות ח וזהו בחי' כהנים בעבודתן ולוים בשירן וזמרן וישראל במעמדן. כי בשעת עבודה צריכין הלוים לעסוק בשיר וזמרה לברר הקול נגינה דקדושה שזהו עיקר בחי' הקרבן כנ\"ל. וזהו בחי' ישראל במעמדן שהיו עוסקים אז בתורה כדי להמשיך ולקשר ולייחד הקול עם הדיבור שזה עיקר שלימות תיקון הקול, כשמקשרין הקול אל הדיבור היינו אל דברי התורה כנ\"ל:",
      "en": "But from the magnitude of the prosecution and provocation of Esav — who is the aspect of the scorpion that lies in ambush against Yisrael constantly, especially at a time when they want to receive the blessings, which are the aspect of a good finding, at which point [Esav] lies in ambush and prosecutes even more, as mentioned above — therefore it was necessary to go with stealth. And Hashem, blessed be He, arranged that Yitzchak send Esav to hunt game, etc. And in the meanwhile, Yaakov specifically received the blessings — as brought in the Holy Zohar and in the writings of the Ari z\"l regarding this; see there."
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "אות ט וזה בחי' ארבע כוסות של יין בפסח כי אין אומרים שיר אלא על היין. ועתה עיקר התיקון לברר קול השיר והניגון כנ\"ל:",
      "en": "And this is what Yitzchak said to Yaakov: \"How is it that you were so quick to find, my son?\" [Genesis 27:20] . \"So quick\" — specifically. For Yitzchak saw and understood from afar that this was Yaakov — as is understood from the parshah , where he said: \"Come near, please, and I will feel you\" [Genesis 27:21] , etc. Therefore he said to him: How is it that you were so quick to find such a good finding, to feed me and receive the blessings through this? That is, he said: I know that ultimately all the blessings will reach you, Yaakov. But I thought that first the blessings would need to be given to Esav — for he needs to rule first, as Yaakov himself said: \"Let my lord please pass before his servant\" [Genesis 33:14] , as is brought. Therefore I wanted to bless him first. And therefore, how is it that \"you were so quick\" — \"so quick\" specifically — \"to find, my son\"? For in my understanding, the blessings — which are the aspect of good findings — are not yet yours. And he answered:"
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "אות י וזה בחי' קריעת י\"ס שאז נגמר הגאולה והחירות מפרעה ומצרים. כי עד שביעי של פסח רדפו אחריהם ובז' של פסח נקרע הים ואז נפלו פרעה ומצרים לגמרי, וישראל נגאלו לגמרי מהם. כי קריעת י\"ס הוא בחי' בירור הקול שירה ונגינה דקדושה, מקול נגינה ושירה דסט\"א. כי כל הקולות הם בבחי' מים כ\"ש וקולו כקול מים רבים. ויש קולות דסט\"א שהם בח'י מקולות מים רבים אדירים שהם בחי' קול נגינה דסט\"א שמשם יניקת פרעה ומצרים שיונקים מהגרון וכנ\"ל. וע\"כ היה הנס במים שנבקע הים בפניהם ועיקר הנס היה ע\"י בחי' קולות כ\"ש קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים ופרש\"י שם קול ה' על המים על ים סוף, ירעם בשמים ה' ועליון יתן קולו וכו' היינו שנבקעו המשים שהם בחי' קולות ונתגרשו המים הזדונים שהם בחי' קולות דסט\"א בחי' קולות מים רבים אדירים ונתגלו להם מימי החכמה והדעת שהם בחי' קולות דקדושה בחי' קול ה' על המים כנ\"ל. וע\"כ ראתה שפחה על הים וכו' כי נפתחו אז מימי הדעת שהם בחי' קולות דקדושה שהם בחי' מוחין ודעת דמלכות דקדושה כנ\"ל. וע\"כ זכו אז לשירת הים כי זכו לקול שירה ונגינה דקדושה שזה הי' עיקר הנס של קי\"ס וכנ\"ל. וזה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, שעיקר הישועה והנס היה ע\"י זמרת יה ע\"י זמר וניגון דקדושה שנתברר מניגון דסט\"א שעי\"ז עיקר התגברות מלכות דקדושה על מלכות דסט\"א. כי קול ניגון דקדושה הוא מוח וחיות דמלכות דקדושה. ולהיפך קול ניגון דסט\"א הוא מוח וחיות דמלכות דסט\"א כמבואר בהתורה הנ\"ל ע\"ש היטב. וע\"כ סיימו השירה ה' ימלוך לעולם ועד כי ע\"י שירת הים שהוא קול שירה וניגוןדקדושה עי\"ז יתגלה מלכותו לעולם ועד וכנ\"ל:",
      "en": "\"Because Hashem your G-d arranged it before me\" [Genesis 27:20] . And it is found in the Midrash : Rabbi Yochanan and Reish Lakish [debated this]. One said: If for your sacrifice [at the Akeidah ], the Holy One, blessed be He, provided for you — as it says, \"And Avraham lifted his eyes and saw, and behold, a ram\" [Genesis 22:13] , etc. — for your food, how much more so! And the other said:"
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "אות יא וע\"כ אחר שביעי ש\"פ דייקא הותר החמץ. כי כבר בארנו שעיקר איסור החמץ מחמת שעדיין לא נתברר אויר העולם מקול ניגון דסט\"א וכנ\"ל, וע\"כ אחר שביעי ש\"פ שאז נבקע הים וזכו לקול שירת הים שעי\"ז נתברר ונזכך אויר העולם ע\"י שנתברר קול שירה וניגון דקדושה, מקול ניגון דסט\"א, ע\"כ אז בוודאי החמץ מותר מחמת שכבר נתברר ונזדכך אויר העולם ע\"י שירת הים וכנ\"ל. כי בליל א' של פסח אע\"פ שזכו אז לשירה כ\"ש השיר יהיה לכם וכו' שעי\"ז היה עיקר הגאולה וכנ\"ל. אעפ\"כ השירה הזאת אינה נקרא תעל שמם כיאז אמרו את ההלל שיש בו לעבר ולעתיד ולימות המשיח וכו' כשרז\"ל (בפסחים). כי אז לא זכו לשירה מעצמם כי אם בחסדי ה' הופיע עליהם אור גדול ועי\"ז המשיך עליהם כח השיר שלעתיד שיתגלה בימי משיח צדקינו שהוא בחי' דוד שהוא נעים זמירות ישראל שהוא בחי' הלל שלם שנקרא שנקרא ע\"ש דוד. וע\"כ אנו צריכין לשמור מאד מחמץ ולאכול מצה מחמת שלא זכו לברר הקול בעצמם וכנ\"ל. אבל ע\"י שספרו אח\"כ ספירת העומר ששה ימים עי\"ז התחילו לטהר עצמם ואז זכו לשירת הים שנקראת על שמם על שם משה ובני ישראל. כי הם בעצמם זכו לשיר שירה הזאת ועי\"ז זכו לטהר ולזכך האויר וכנ\"ל וע\"כ אז הותר החמץ וכנ\"ל. וע\"כ זכו לזה אחר שמנו ספירה ששה ימים דייקא כנגד ששה סדרי משנה שהם כלל הגמרא שעי\"ז זכו להמשיך על עצמם בחי' כח התורה שבע\"פ שהוא הגמרא שכלולה בש\"ס משנה שעי\"ז עיקר בירור קול הנגינה כמבואר בהתורה הנ\"ל וע\"כ אז דייקא זכו לשירת הים שהוא ניגון דקדושה ואז הותר החמץ וכנ\"ל:",
      "en": "If for your spouse He provided for you — as it is written: \"Please cause to happen before me today\" [Genesis 24:12] ; and it is written: \"And he saw, and behold, camels were coming\" [Genesis 24:63] — for your food, how much more so! And this is wondrous at first glance, for on the surface it is a weak kal v'chomer [a fortiori argument] — for certainly, to save Yitzchak from the sentence of slaughter at the Akeidah , and also to provide him with his spouse, is a far greater rescue than to provide him with food for the moment!"
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "אות יב וע\"כ בשבועות שאז נשלמו ימי הספירה וזכו לטהר עצמן לגמרי וקבלו התורה שהיא כלולה מתורה שבכתב ותורה שבע\"פ ע\"כ אז מצוה להביא קרבן מחמץ דייקא שהם שתי הלחם כ\"ש חמץ תאפינה כי אז נתבררו הקולות דקדושה בתכלית השלימות שזהו בחי' קול שופר וכל הקולות שראו ושמעו אז שהם בחי' קול ניגון דקדושה כ\"ש הטיבו נגן בתרועה וכ\"ש עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר זמרו אלהים זמרו זמרו למלכינו זמרו וכו'. ע\"כ באים שתי הלחם שהם בחי' שתי תורתו בכתב ובע\"פ מחמץ דייקא. כי ע\"י שתי התורות בכתב ובע\"פ עי\"ז עיקר תיקון ובירור הקול. כי שורש הקול מבחי' תורה שבכתב שהיא עיקר הנבואה. כי משה רבן של כל הנביאים שמשם תוצאו הקול, ותורה שבע\"פ שהוא שלימות תורה שבכתב הוא תיקון ובירור הקול היוצא מתורה שבכתב מבחי' נובאה, שלא יתאחז בו הקול דס\"א ח\"ו וכנ\"ל. ע\"כ ע\"י שתי הלחם המתחמצים בבחי' זאת, מבחי' אויר וקול דקדושה הנמשך משם מבחי' שתי התורתו וכנ\"ל, עי\"ז עיקר התיקון ע\"כ צריכין לבא מחמץ דייקא כי חמץ הזה של שתי הלחם נמשך מבירור וזיכוך האויר שהוא בחי' קול ע\"י שתי התורות וכנ\"ל שעי\"ז עיקר התיקון וכנ\"ל:",
      "en": "But according to the above, the Midrash is understood very well and comes like a perfect fit — and it will be sweet to your soul, with Hashem's help. For specifically the merit of the Akeidah and the finding of his spouse he mentioned at that moment, when he wanted to receive the blessings. For he said: Is it not so that for the sacrifice of the Akeidah — which is to sweeten your gevuros — Hashem provided you with the ram? And also, to provide you with your spouse Rivkah — who is the aspect of prayer that sweetens the aspect of mishpat and gevurah of Yitzchak — Hashem, blessed be He, helped in a wondrous way, even though it was very difficult to find your spouse due to the intensity of your gevuros , as mentioned above? Nevertheless, Hashem had compassion and provided her for you. And all of this was for my sake — so that Yisrael would emerge from me."
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "אות יג נחזור לענין ראשון וזה בחי' אפוטרופוס וז\"ל הש\"ע סי' ר,צ ס\"א מ ישמת והניח יורשים קטנים וכו' צריך מורישם למנות להם אפוטרופוס שיתעסק בשביל הקטנים וכו'. ואם לא מינהו, ב\"ד חייבים להעמיד להם אפוטרופוס וכו'. ומבואר במשנה ומובא בש\"ע סעיף ט\"ז שאפוטרופוס שמינהו ב\"ד צריך לישבע בנק\"ח אבל מינהו אבי יתומים אין צריך לישבע:",
      "en": "And now, for your food — that I wish to feed you in order to receive the blessings, so that Yisrael can endure in the world and sustain themselves through the entire intensity and prolonged bitterness of their exile — how much more so will Hashem, blessed be He, provide for me! It emerges that this Midrash connects very beautifully — for specifically through the sweetening of the Akeidah , and through his spouse Rivkah, the aspect of prayer, as mentioned above — through this he received the blessings, as mentioned above. (And this is what is written in the Sefer HaAlef-Beis, letter 7: that the eating of the tzadikim is greater than sacrifices and than their unions, etc. And understand this well.)"
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "כי כל אדם צריך לראות ולהשתדל לתקן בחי' מלכות שלו שהוא נתתקן ע\"י תיקון קול הנגינה שהוא מוחין וחיות המלכות כנ\"ל וכמבואר בסוף התורה הנ\"ל על המשנה עשה לך רב וקנה לך חבר ע\"ש. כי עיקר האדם בא לזה העולם רק בשביל זה כדי לתקן חלקי המלכות שיש בו כי כפי שמתקן חלק המלכות שלו בקדושה ובטהרה כמ וכן הוא מעלה ומרומם מלכותו יתב' כביכול אשר רק בשביל זה בא האדם לזה העולם כדי שיגדל וינשא ויפרסם מלכותו יתב' כי כל מה שברא הקב\"ה לא בראו אלא לכבודו שהוא בחי' מלכות. והכל נברא בשבי להאדם הבעל בחירה שהוא עיקר הבריאה, שנברא בשביל זה כדי שיגדל כבוד מלכותו כ\"ש כבוד מלכותך יאמרו וכו' להודיע וכו' וכבוד הדר מלכותו וכו'. וכל העשירות והחפצים של האדם הם בחי' מלכות כי בחי' כבדו כ\"ש והעושר והכבוד מלפניך. וע\"כ בס' משלי מכנה כ\"פ המלך בשם עשיר כ\"ש עשיר ברשים ימשול וכתיב נותן לעשיר וכו' שפי' מלך כשפרש\"י שם. וע\"כ צריך האדם ליזהר מאד כל ימי חיו שבכל מה שחננו ה' איזה עשירות וחפצים שיתנהג בו בקדושה גדלה ע\"פ התורה שישתדל שיתגדל כבוד מלכותו יתב' ע\"י עשירותו וחפיציו וכו' כ\"ש כבד א תה' מהונך ומראשית כל תבואתך. ועיקר בנין וחיות המלכות הוא ע\"י הקול כנ\"ל וזהו שדרז\"ל א\"ת מהונך אלא מגרונך דהינו קול נגינה שיוצא מהגרון כי הקול נגינה הוא קיום המלכות שהוא בחי' הון ועשירות נמצא שהונך וגרונך הם בח'י אחת וזהו א\"ת מהונך אלא מגרונך וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore Yitzchak said then: \"The voice is the voice of Yaakov\" [Genesis 27:22] , etc. For he understood then the immense power of Yaakov — that he had merited the aspect of na'aseh v'nishma in its completeness, to include mishpat and tzedakah together, which are the aspects of Torah and prayer. Through which one merits azus , the aspect of voices — the aspect of: \"Behold, He gives His voice a voice of strength\" [Tehillim 68:34] , as explained there. Therefore Yitzchak said then: Now I know — for \"the voice is the voice of Yaakov\" — very strong — through which he will overpower \"the hands, the hands of Esav,\" as our Sages of blessed memory expounded."
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "כי עיקר הנהגת המלכות והעשירות הוא ע\"י הקול והדיבור. כי כ\"א כפי הממשלה שיש לו הן שהוא מושל בביתו על עשירותו וחפציו הן שיש לו איזה ממשלה ומלכות על אחרים, כ\"א מנהיג הממשלה והמלכות שלו ע\"י הדיבור והקול שע\"י הוא מושל ומצוה איך להתנהג בכל הדברים שתחת ממשלתו וע\"כ הדיבור הוא בחי' מלכות כ\"ש במ\"א. ועיקר חיות הדיבור הוא הקול כי הקול מנהיג לדיבור וע\"כ מקולו של אדם ניכר בחי' המלכות שלו כ\"ש אצל התורה מישרא דסכינא וכו' (בסי' ל') ע\"ש. כי הממשלה של האדם ניכר בקולות כנראה בחוש שמי שיש לו ממשלה על איזה דבר כגון על עשירותו וחפציו כשאומר ומצוה איך להתנהג אז יקולו חזק ועז בדרך ממשלה בחי' קול ענות גבורה, בחי' עשיר יענה עזות. אבל מי שאין לו ממשלה על אות והדבר כשאומר לפעמים איזה דעה הוא בקול חלוש ונמוך בחי' קול ענות חלושה כי מאחר שאין לו ממשלה שם, קולו נמוך וחלוש כי המלכות כפי הקול כי הקול הוא חיות וקים המלכות כנ\"ל. וזה שהביא אדמו\"ר ז\"ל שם זה הענין כי יש קול ענות גבורה ויש קול ענות חלושה לענין בחי' המלכות שיש בכל אחד שניכר בקולו ע\"ש:",
      "en": "For I see and understand that his voice grows ever stronger, since he has merited to sweeten the mishpat with tzedakah — until he has found [what he needed] to feed me and receive the blessings. For this is drawn from the generality of Torah and prayer — through which one merits azus d'kedushah , the aspect of voices, the aspect of \"the voice is the voice of Yaakov\" , as mentioned above. And this is the aspect of \"the voice\" — the voice — two voices: the aspect of the voice of Torah and the voice of prayer that are included together. Through which comes the essential strengthening of azus d'kedushah against the azus of the Sitra Achra — to overpower \"the hands, the hands of Esav,\" who draws nourishment from the aspect of mishpat when it is not included in its completeness with the aspect of tzedakah . But through \"the voice, the voice of Yaakov\" — the aspect of two voices drawn from Torah and prayer included together — through this one overpowers \"the hands, the hands of Esav\" and nullifies them, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "אות יד ועיקר חיות האדם הוא ע\"י הקול והדיבור שהם עירק הרוח חיים שבאדם כ\"ש ויהי האדם לנפש חיה ותרגומו לרוח ממללא כ\"ש אדמו\"ר ז\"ל כ\"פ. ועיקר קיום חיות האדם בגופו הוא ע\"י יחוד קול ודיבור שהוא כלל כל היחודים כמובא כי קול ודיבור הם בבחי' נפש וגוף כי הקול מחיה ומנהיג את הדיבור כמו הנפש את הגוף. ועיקר סטרא דמותא נמשך ע\"י חטא אדה\"ר שגרם פירוד בין הקול והדיבור. והאדם כל ימי חייו צריך להשתדל ע\"י עבודתו לייחד הקול והדיבור שעי\"ז קיום המלכות כנ\"ל ועי\"ז מתקיים נפשו בגופו. אבל מחמת חטא אדה\"ר א\"א אפילו להצדיק לברר הקול בחייו וצריך שיוגמר הבירור מדור לדור כידוע, ע\"כ מוכרח כל אדם למות מחת שעדיין לא נשלם הבירור ועדיין א\"א לייחד הקול והדיבור בתכלית שלימות היחוד עד זמן בלע המות לנצח. וע\"כ ציותה התורה להניח הירושה לבניו אחריו כי העשירות והחפצים שלו שהם בחי' המלכות שעיקר חיותה ע\" ייחוד קול ודיבור כנ\"ל צריך להניח לבניו אחריו שהם ישלימו הבירור שעי\"ז נעשה היחוד כידוע. כי האדם כל ימי חיו כפי מה שעסק בעבודתו וכפי מה שעסק בעשירותו במשאו ומתנו בכשרות כראוי ע\"פ התורה שלא להונות את חבירו ושלא לעשות שם רמאות ולהרבות בצדקה וג\"ח ולקבוע עתים לתורה וכו'. כמ וכן זכה לברר עשירותו דהיינו לברר ניצוצות מעמקי הקליפות להעלותם אל הקדושה וכמ וכן זכה לייחד יחודים דהיינו יחוד הקול והדיבור. וכשמגיע זמנו להסתלק ואינו יכול לברר עוד, צריך להניח עשיראותו וחפציו לבניו שהם ישלימו לברר ולייחד כפי מה שיתנהגו בהעשירות בכשרות ע\"פ התורה וכנ\"ל כי עיקר המיתה היא שנסתלק הנפש מן הגוף שהוא הסתלקות הקול והדיבור שהם בח'י הנפש חיה שנסתלקין מן הגוף ועיקר הסתלקות נמשך מהסתלקות הקול מהדיבור שהוא בבחי' נפש לגבי הגוף כנ\"ל:",
      "en": "And therefore, in truth, Yaakov was in great fear when his mother told him to deceive his father in order to receive the blessings. And therefore he said to his mother: \"Perhaps my father will feel me, and I will appear in his eyes as a deceiver\" [Genesis 27:12] , etc. For he was afraid of the severity of the gevuros of Yitzchak. And therefore he said: \"Perhaps my father will feel me\" — that is, that he will feel and scrutinize me with strict mishpat — my father Yitzchak, who is the aspect of din and mishpat ."
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "אות טו וע\"כ חיב האדם למנות אפוטרופוס על נכסיו קודם מותו ולא יסמוך א\"ע על הב\"ד שהם ימנו אפוטרופוס רק צריך לראות שהוא בעצמו ימנה אפוטרופוס על נכסיו קודם מותו. כי עיקר קיום והנהגת הנכסים והעשירות הוא ע\" יהקול והדיבור שהם בחי' הרוח חים כנ\"ל, ע\"כ כל עוד נפשו בו שהוא הקול והדיבור צריך למנות אפוטרופוס ולמסור לו הממשלה והמלכות בקול ודיבור שלו שהם חיות וקיום הנכסים והעשירות כנ\"ל כדי שיוכל האפוטרופוס להנהיג הנכסים והעשירות כמו הוא בעצמו כי חיות וקיום של העשירו תשל כל אדם ואדם הוא מהקול והדיבור שלו דייקא. וע\"כ צריך דייקא למנות האפוטרופוס בעצמו בעודו בחיים כדי למסור לו הקול והדיבור שלו שהם חיות וקיום והנהגת העשירות והחפצים שלו וכנ\"ל:",
      "en": "For because I will want to receive the blessings suddenly, his mishpat will be aroused against me, G-d forbid, to feel me and scrutinize me. And then, G-d forbid, \"I will have brought upon myself a curse and not a blessing\" [Genesis 27:12] . For such is the way of the prosecution of mishpat : as long as a person is calm and quiet and not seeking to find many good findings, the prosecution of mishpat is not so aroused against him. But as soon as one wants to grab greatness and great wealth and the like, the prosecution is aroused against him, G-d forbid, saying: \"Let us examine his deeds, whether he is worthy of this.\" And then, G-d forbid, the wheel can turn against him to the opposite."
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "אות טז אבל אם לא מנה אפוטרופוס בעצמו אזי הב\"ד צריכן להעמיד האפוטרופוס. כי מבואר בהתורההנ\"ל שעאיקר תיקון הקול הוא ע\"י תורה שבע\"פ כנ\"ל והב\"ד הם בבחי' תורה שבע\"פ כי כל הבתי דינים הכשרים מקבלים כח מהב\"ד הגדול שבירושלים כי אנן שליחותא דידהו עבדינו וע\"כ צריכין לשמוע אל דברי ב\"ד הכשר כ\"ש לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין וכו' ע\"פ התורה אשר יורוך וע\"פ המשפט וכו' שזהו בחי' תורה שבע\"פ שאנו מוזהרים עליה באלו דלא תסור כשארז\"ל. כי עיקר בירור דיני התורה שהב\"ד פוסקין הוא ע\"י תורה שבע\"פ ששם מתבררין כל הדינים. נמצא שהב\"ד הם בבחי' תורה שבע\"פ שהוא תיקון הקול שהוא קיום המלכות. וע\"כ המלכות והממשלה אצל הב\"ד כי הם פוסקין המשפט כמלך וצריכין לציית אותם כי המשפט הוא בחי' מלכות כ\"ש מלך במשפט וכו' וכתיב משפטיך למלך תן. וזהובחי' בי מלכים ימלוכו כי ע\"י התורה פוסקין הדינים והמשפטים שהם בחי' מלכות. וע\"כ כשלא העמיד הפוטרופוס בעצמו צריכין הב\"ד להעמיד האפוטרופוס על הנכסים והעשירות שלו שהוא בחי' מלכות כי יש להם כח לתקן בחי' המלכו תשלו מחמת שאצלם התורה שבע\"פ שהוא תיקון הקול שהוא חיות וקיום המלכות שהוא בחי' הנכסים והעשירות וכנ\"ל. אבל עיקר התיקון, שיעמיד האפוטרופוס בעצמו בחייו כל עוד נפשו בו, שיש בו עדיין הקול והדיבור כדי שימסור בעצמו הקול והדיבור שלו להאפוטרופוס שהם קיום וחיות העשירות והנכסים כדי שיוכל להנהיג הנכסים ולהחיותם ולקיימם כמו הוא בעצמו כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said: \"Scrutinizing [one's] prayer brings one's sins to mind\" — that is, when one scrutinizes one's prayer improperly, saying: \"It is fitting that the Holy One, blessed be He, should fulfill my request\" — as Rashi explains there — then one's sins are brought to mind, [to examine] whether one is worthy of this. And this is the aspect of the general principle we wrote above — that one's essential prayer should be only regarding \"the flood of many waters, that they shall not reach him\" — to be saved from the one who lies in ambush and prosecutes, the aspect of \"from distress, You shall guard me\" , etc. And then one can also ask for mercy regarding the necessities of one's livelihood, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "וע\"כ אפוטרופוס שמינהו ב\"ד צריך לישבע בנק\"ח אבל מינהו אבי יתומים א\"צ לישבע. כי כשיש איזה הכחשה מטלין שבועה והשבועה הוא התקשרות כידוע היינו בחי' התקשרות ויחוד הקול עם הדיבור כי כל השקרים הם בחי' עלמא דפרודא בי' פירוד בין הקול והדיבור וע\"כ ניכרין דברי אמת ומי שהוא איש אמת יכול להכיר באחר אם הוא דובר שקר כ\"ש בהא\"ב (אות א' אמת סי' ט'). כי כשמדבר איזה שקר א\"א שיתיישב ויתייחד ויתקשר אצלו הקול עם הדיבור. ומי שהוא מבין ומסתכל על האמת יכול להכיר בקולו שמדבר שקר כי בוודאי אין הקול מיושב עם הדיבור כשמדבר שקר. וע\"כ כשיש איזה הכחשה מטילין עליו שבועה שהוא בחי' יחוד והתקשרות הדיבור אל הקול שעי\"ז מתבטל השקר שאחיזתו מהפירוד שבין קול ודיבור כנ\"ל. כי השבועה היא בנק\"ח והחפץ שהוא הס\"ת הוא כלל הנבואה היא שורש הקול דקדושה כי הקול דקדושה נמשך מאתר דנביאים ינקין כנ\"ל. וע,כ כשמקשר הדיבור אל שורש הקול דקדושה שהוא כלל הנבואה שהוא הס\"ת שאוחז בידו עי\"ז מתבטל השקר שאחיזתו מפגם הקול שהוא היפך הנבואה שהוא הקול שאינו מתייחד ומתחבר בשלימות עם הדיבור וכנ\"ל נמצא שהשבועה היא בחי' יחוד והתקשרות הקול עם הדיבור שעי\"ז מתבטל השקר. וע\"כ אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים א\"צ לישבע כי מאחר שמינהו בעצמו לאפוטרופוס קודם מותו קודם שנסתלק הקול והדיבור מהגוף שנמשך מפגם אדה\"ר שגרם פירוד בין הקול והדיבור, כיהוא בעצמו מינהו לאפוטרופוס ומסרו לו הקול והדיבור בעצמו בעודם מיוחדים ומקושרים, ע\"כ א\"צ לישבע כי אין להשקר אחיזה מאחר שהקול והדיבור היו עדיין מיוחדים. כי עיקר אחיזת השקר ע\"י הפירוד שבין הקול והדיבור וכנ\"ל. אבל כשנסתלק ולא מנה אפוטרופוס בעצמו בחייו רק הב\"ד הוכרחו למנות אפוטרופוס אחר שנסתלק הקול והדיבור בעצמו כנ\"ל ע\"כ צריך לישבע. כי אז יש שליטה ואחיזה להשקר שאחיזתו מהפירודשבין הקול והדיבור כנ\"ל. ע\"כ צריך לישבע כי השבועה היא בחי' התקשרות ויחוד שמקשרין ומייחדין הקול עם הדיבור שעי\"ז מתבטל השקר וכנ\"ל:",
      "en": "And this is what Yaakov feared: \"Perhaps my father will feel me\" — which is the aspect of mishpat and din that will feel and scrutinize me, because I have come to receive the blessings. And then \"I will have brought upon myself a curse and not a blessing\" — which is the aspect of the scorpion's bite that comes suddenly, which is the opposite of the finding, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "הלכות אפוטרופוס הל' ד נכלל' בה' פריקה וטעינה הל' ד או ל",
      "en": "And his mother answered him: \"Upon me be your curse, my son; only go and take for me\" [Genesis 27:13] , etc. That is, Rivkah told him that she accepts upon herself to nullify this fear. For she specifically knows how to nullify this — for Rivkah is the aspect of prayer, the aspect of sweetening the din and mishpat of Yitzchak, as mentioned above. And therefore she specifically can nullify this fear. And as found in the Midrash , that she said to him: \"Upon me — to go to Yitzchak and say to him: Yaakov is a tzadik; Esav is a rasha.\" That is, as mentioned above — that she said that through her prayer she could sweeten the gevuros of Yitzchak and reveal to him that Yisrael are tzadikim compared to the wicked Esav. For even if they are as they are, they are still tzadikim compared to the wickedness of the nations, who are the children of Esav. And this is revealed through Rivkah specifically — who is the aspect of prayer that sweetens the din and mishpat , as mentioned above — through which Yaakov can receive the blessings, as mentioned above."
    }
  ]
}