{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "28",
  "title": "פקדון וד' שומרים ב",
  "hebrewTitle": "פקדון וד' שומרים ב",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/28",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/28/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א ענין ארבעה שומרים שכולם צריכים שבועה דאורייתךא אפילו על טענת ספק משא\"כ בכל הדינים שבתורה שלא נמצא שום שבועה דאורייתא על טענות ספק. כי כל אחד מהד' שומרים צריך לברר בבירור גמור ששמר באמת כראוי והבירור הוא ע\"י השבועה כי בלא זה אינו שומר כלל:",
      "en": "And as I heard from him [the Rebbe], of blessed memory, much about this. And this is the aspect of what is written: \"And Avraham called the name of that place 'Hashem Yir'eh' — as it will be said on this day: 'On the mountain, Hashem will be seen'\" [Genesis 22:14] . For all the holy Patriarchs understood and saw from afar that the essential purpose and hope would only be at the very final end, when Mashi'ach comes — and as our Sages of blessed memory said regarding the verse: \"And also the nation that they will serve\" [Genesis 15:14] — to include the subjugation of the kingdoms. And so in many places — they all saw this bitter final exile that is so long. But in the immensity of their great attainment and holy spirit, they were unable to arrive at the final end — which is the keitz hap'la'os [the wondrous end] , which is very sealed and hidden from every eye."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כי איתא בדברי רבינו ז\"ל (בלק\"ת סי' ב') במאמר המתחיל ימי חנוכה הם ימי הודאה, והודאה זה בחי' שעשוע עוה\"ב וכו' ע\"ש. כי עיקר שעשוע עוה\"ב הוא להודות ולהלל וכו' ולדעת ולהכיר אותו ית' וכו' וזה בחי' תודה הלכה ובשביל זה מכונה התודה בשם הלכה על שם תהלוכות הדמים שהולכין כסדר כשיוצאין מהצרה וכו'. וע\"י תודה הלכה שהם בחי' חסדי דוד עי\"ז מאיר האמת ברבוע הדיבור בבחי' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, חסד לאברהם היינו בחי' תודה הלכה, עי\"ז מאיר בחי' אמת ליעקב ומאיר ברבוע הדיבור, בארבעה חלקי הדיבור. כי יש דיבור של צדקה וכו' ויש דיבור של מלכות בחי' מלכות פה וכו' ע\"ש כל זה היטב. וע\"י שמאיר האמת ברבוע הדיבור נשלם הדיבור. ושלימות הדיבור הוא בחי' לשון הקודש, ולה\"ק מקושר לשבת ועי\"ז ממשיכין הקדושה של שבת לששת ימי החול וכו' ע\"ש:",
      "en": "And as our Sages of blessed memory said regarding the verse: \"And Yaakov called his sons\" [Genesis 49:1] , etc. — that he sought to reveal to them the end of the redemption, and the Shechinah departed from him. And this is the aspect of what is written about Avraham: \"And he saw the place from afar\" [Genesis 22:4] — that he saw the hope, which is the holiness of the place of the Beis HaMikdash , which is the house of our life and where all our hope resides. But he saw the place from afar — for it is impossible to ascertain the matter of when we will return to this holy place. But nevertheless, he saw it with a clear and bright vision — that certainly we will merit this holy place, in the very end — only it is from afar."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב והנה כל השומרים כל מי שחוגר מתניו לשמור איזה דבר,א\"א לשמור הדבר בשלימות מכמה מניי היזיקות שיכולםיט לבא ח\"ו כ\"א ע\"י קדושת שבת קודש. כי עיקר השמירה היא בשבת. כי זהידוע שבימי החול יש להם שליטה, וכל ההיזיקות והגניבות והאבידות והאונסים הכל כאשר לכל בא מהם דהיינו מהמזיקים. ובשבת אין להם שום שליטה כלל וע\"כ אין אנו אומרים ברכת שומר עמו ישראל בשבת כי בשבת א\"צ שמירה כמובא. ועיקר השמירה שלנו בחול ממזיקי עלמא הוא רק ע\"י קדושת שבת, ע\"י שאנו ממשיכין הקדושהשל שבת לימי החול עי\"ז נכנעים המזיקים גם בימי החול ועי\"ז נמשך עלינו שמירה גם בימי החול. וזה בחי' ויהי נועם שאומרים תיכף במוצאי שבת בתחלת ימי החול כדי שיהיה נמשך עלינו שמירה ע\" יבחי' נועם העליון שהוא בחי' קדושת שבת כידוע. וזה בחי' זכור ושמור בדבור אחד, כי ע\"י זכור את יום השבת לקדשו שהוא בחי' להמשיך הקד'ושה של שבת לששת ימי החול כמ ושדרז,ל זכריהו מאחד בשבת וכו'. עי\"ז ננמשך שמירה בחי' שמור. וזה שאנו מבקשין בברכת השכיבנו שהוא בקשה על שמירה כמ ושמסימין ושמור וכו' שומר עמו ישראל וכו' ושם אנו מבקשין גם בימי החול ופרוס עלינו הסוכת שלום הנמשך ביום השבת על ישראל כ\"ש הפורס סוכת שלום עלינו וכו' שיפרוס עלינו גם בימי החול כדי להשמר עי\"ז מכל מיני היזיקות. נמצא שעיקר השמירה הוא ע\"י הקדושה של שבת שמשיכין לימי החול. וע\"כ כל מי שחוגר מתניו להיות שומר לחבירו צריך שיהי' לו כח להמשיך הקדושהשל שבת לימי החול כדי שיוכל לשמור כראוי כי עיקר השמירה ע\"י שבת כנ\"ל. ולהמישך הקדושה של שבת לימי החול הוא ע\"י שלימות רבוע הדיבור, ארבעה חלקי הדיבור, שנשלם ע,י בחי' אמת ליעקב שמאיר ע\"י חסד לאברהם שהוא בחי' תודה להכה בחי' שעשוע עוה\"ב כנ\"ל כמבואר כ\"ז במאמר הנ\"ל היטב ע\"ש. וע,ףכ כל השומרים נלמדים מיעקב כמובא בש\"ע שצריך ליזהר לשמור מאד כמ ויעקב אבינו ששמר צאן לבן שנאמר בו ותדד שנתי מעיני וכו'. כי יעקב אבינו הי' שומר כראוי כי יעקב אבינו הוא בחי' אמת בחי' תתן אמת ליעקב עי\"ז עיקר השמירה, כי ע\"י בחי' אמת ליעקב מאיר האמת בארבעה חלקי הדבור ונשלם הדיבור וכו' ועי\"ז ממשיכין הקדושהשל שבת לימי החול ועי\"ז עיקר השמירה כנ\"ל. כי יעקב אבינו שמר את השבת כשארז\"ל ויחן פני העיר שקבע תחומין וכו'. וע\"כ נאמר בשבת והאכלתיך נחלת יעקב אביך וכו' יעקב דייקא יכול לשמור כנ\"ל, וע\"כ כל השומרים נלמדין ממנו כנ\"ל. כי כל מי שרוצה לשמור צריך שיהי' לו בחי' יעקב דהיינו בחי' אמת כדי שיאיר האמת ברבוע הדיבור כדי להמשיך הקדושה של שבת וכו' שעי\"ז עיקר המשירה כנ\"ל. וע\"כ כל השומרים צריכים שבועה אפילו אם אין טוענין עליהם טענת וודאי, אעפ\"כ הם צריכם לברר האמת ע\"י השבועה. כי ע\"י השבועה מאיר האמת וע\"כ בכל מקום שיש הכחשה מטילין שבועה כדי לברר האמת. כי ע\"י השבועה מאיר האמת כי השבועה הוא בחי' התקשרות ודביקות בו ית' כמובא ששבועה הוא בחי' התקשרות. וזה בחי' ובו תדבק ובשמו תשבע וכמו שאמרו רבותינו ז\"ל כל הנשבע כאילו נשבע במלך עצמו וכו'. וזה בחי' שעשוע עוה,בכי עיקר שעשוע עוה,ב הוא לדעת ולהכיר אותו ית' ולהדבק בו ית' כי ע\"י הדעת נדבקין בו וסמוכין אליו ית' כמבואר במאמר הנ\"ל. וזה בחי' שבועה בנקיטת חפץ כי התורה הוא הדעת ומשם יוצאין כל ההלכות כי היא עיקר שעשוע עוה\"ב כי ע\"י התורה יודעין אותו ית' שזהו עיקר שעשוע עוה\"ב וע\"כ אוחזין ס\"ת בשעת השבועה כדי להמשיך בחי' שעשוע עוה\"ב בחי' הלכות כדי שעי\"ז יאיר האמת בבחי' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם כנ,ל. וזהו תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו, אשר נשבעת דייקא כי ע\"י השובעה שהיא בחי' התקשרו תודביקות בו ית' בחי' שעשוע עוה\"ב, וזהו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם, ימי קדם זה בחי' שעשוע עוה,ב שהוא בי' ימי קדם שנים קדמוניות כי עוה\"ב קדם לעולם, ועי\"ז מאיר האמת כנ\"ל וזהו תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת וכו'. נמצא שע\"י השבועה שהוא בחי' דביקות שעשוע עוה\"ב מאיר האמת כנ\"ל, כי עוה\"ב הוא עלמא דקשוט. וזהו שכתב רבינו ז,ל שע\"י שעשוע עוה\"ב מאיר האמת ואזי כשמאיר האמת הוא מאיר בארבעה חלקי הדיבור ונשלםהדיבור שהוא בחי' לה\"ק ואז ממשיכין הקדושה של שבת לימי החול שעי\"ז עיקר השמירה. וע\"כ כל השומרים צריכן שבועה אפילו כשאין הכחשה, כי תמיד אין צריכין לישבע רק כשיש הכחשה כדי לברר האמת ע\"י השבועה שהיא בחי' שעשוע עוה,ב כנ\"ל. אבל ד' שומרים צריכין לישבע תייד אפילו כשאין הכחשה כי הם צריכים תמיד לברר האמת ע\"י השבועה שהיא בחי' שעשעו עוה,ב כדי שיאיר האמת בארבעה חלקי הדיבור וכו' כדי להמשיך הקדושה של שבת שעי\"ז עיקר השמירה. וע\"כ תיכף כשנעשה שומר חל עליו שבועה מיד כדי שיאיר האמת וכו' כי עי\"ז דייקא הוא נעשה שומר ע\"י שחל עליו שבועה שעי\"ז מאיר האמת וכ' שעי\"ז נמשך הקדושה של שבת וכו' שעי\"ז דייקא יכולםי לשמור כנ\"ל:",
      "en": "And this is itself the aspect of: \"And I and the youth will go until koh\" — for the aspect of koh alludes to something that one sees from very far away. And as Rashi explains in Parshas Mattos : Moshe prophesied with koh , and all the [other] prophets prophesied with koh ; Moshe additionally prophesied with \"this is the matter\" ( zeh hadavar ). For all the [other] prophets prophesied through a dim lens — they saw their prophecy from very far away. But Moshe also prophesied with \"zeh\" — the aspect of seeing the prophecy with a clear and bright vision. But even Moshe prophesied with koh — for there were many prophecies that even he was compelled to see from very far away."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג וזה בחי' ד' שומרים שכוללם התנא יחד, כנגד ארבעה חלקי הדיבור שהם שלימות הדיבור שעי\"ז נמשך הקדושהשל שבת לימי החול שעי\"ז עיקר השמירה כנ\"ל, כי ד' שומרים הם בבחי' דיבור כי שמור הוא מדת לילה שהוא בחי' דבור כידוע. ואפשר לרמז בפרטיות כי ש\"ח זה בח'י הדיבור של צדקה שהוא מתנת חנO\" שואל זה בחי' הדיבור של תשובה כי שואל כל הנאה שלו, זה בחי' הדיבור של תשובה שצריך לשוב על שמילא תאוותו בהנאין וכסופין דהאי עלמא:",
      "en": "And this is the aspect of: \"Koh said Hashem: At about midnight I shall go out\" [Exodus 11:4] , etc. For the secret of midnight — even Moshe could not fully grasp it, as our Sages of blessed memory said: \"Would Moshe not know when midnight was? Rather he said 'about midnight.' David knew — who said: 'At midnight I will arise to give thanks to You'\" [Tehillim 119:62] , etc. That is, Moshe knew that the essential [matter] is the final redemption, which will be in the merit of David and those attached to him — the tzadikim and upright ones who arise at midnight to lament the destruction of the Beis HaMikdash . At that time, Hashem, blessed be He, and all the tzadikim in Gan Eden \"listen to their voices,\" etc. And through this the redemption will come, in the aspect of: \"Rejoice with her, all who mourn over her\" [Isaiah 66:10] . And as our Sages of blessed memory said: \"All who mourn over Yerushalayim...\" , etc."
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "שומר שכר זה בח'י הדבור של עשירים שכל טוב נמשך להם ומקבלים שכר בזה העולם. וזה בחי' שומר שכר שמקבל שכר. ויש דיבור של בחי' מלכות בחי'מלכות פה וזה בחי' השוכר. כי בחי' המלכות הוא דוכר כל באי עולם לעבודתו כי כל השכר הוא שם בבחי' מלכות והכל הם כשכירים אצל בחי' המלכות כי נותנת שכר לכל העובדים אותו ית' כ\"ש הנה שכרי אתי וכו': בילא\"ו.",
      "en": "But [Moshe] could not ascertain the matter of when the end would be — for it is very sealed, as mentioned above. And therefore, also in the first redemption, he hinted in his words, saying: \"About midnight I shall go out\" — for in all his words and mission, he was looking toward the final end. And for this reason he initially refused the mission, etc. And therefore he hinted in his words and said: \"About midnight I shall go out into the midst of Egypt\" , etc. — for all the exiles are called by the name \"Egypt,\" etc., as our Sages of blessed memory said. And therefore he said \"about [midnight]\" — for the final end is very sealed. Only David, who is himself Mashi'ach, said: \"At midnight I will arise\" , etc."
    }
  ]
}