Segment 2
אות טז וזה בחי' כל האומנין שומרי שכר הן כי צריכין להאמין שכל חכמת האומנות של כל האומנין שבעולם כול םנמשכין בשרשן מחכמת התורה כי התורה היתה כלי אומנותו של יוצר בראשי תכ"ש ואהיה אצלו אמחון א"ת אמון אלא אומן כמבואר בדברי רז"ל בכמה מקומו ובפרט במ"ר פ' בראשית. אבל הש"י ברא את העולךם בכוונה שיהי' העולם דייקא מחוסר תיקון ושהאדם דייקא יתקן הכל כ"ש אשר ברא אלקים לעשות. דהיינו שהש"י ברא את כל העולם ומלואו לעשות שהאדם יעשה בכל דבר מלאכות ואומנות הרבה שעי"זדייקא יהי' כל תיקון הבריאה וכשרז"ל במדרש החטים צריכיםלטחון התורמסין צריכין תקון וכו'. וכמ ושרואין בחוש שאין שום דבר שברא הש"י שנוכל להשתמש בו לצרכינו בלי שיעשה בו האדם כמה עשיות ומלאכות ותקונים כגון החטים א"א לאכול כ"א ע"י טחינה ורקידה ואפי' ולכל זה צריכין כמה אומנות ומלאכות בכמה תחבולות שונות.וכן במלבושים שא"א ללבוש הפשתן והצמר כ"א ע"י כמה וכמה מלאכות ואומנות שונות. וכן במלבושים שא"א ללבוש הפשתן והצמר כ"א ע"י כמה וכמה מלאכות ואומנות שונות וכן בכל דבר שבעולם. ובכל פעם בכל דור ודור נתחדשים כמה וכמה חכמות ותחבולות בענין האומנות למהר להוציא כלי למעשהו (שהוא מה שעושין תחבולות הרבה שקורין משינין) וכל אלו האומנות והתחבולות וכליהם שיש בהם חכמה גדולה כולם נמשכין מחכמות התורה, וכל חיותם וקיומם הוא ע"י אמונת חכמים. כי החכמים האמתיים שבכל דור ודור מתיגעים וטורחים בכל פעם להשלים את התורה לחדש בה חידושים אמתיים ולהרבות ספרים אין קץ בהתורה שעי"ז עיקר שלימות התורה כמבואר בהתורה הנ"ל שזהו בחי' ואזן וחקר ותקן משלים הרבה שעשה אזנים לתורה וכו' כשרז"ל שקשר חבל בחבל ונימא בנימא וכו'. וכן הביא שם במדרש עוד כמה משלים לזה שא"א להבין מהתורה כ"א ע"י החכמים האמתיים הדורשים את התורה ומחגדשים בה חידושים אמיתיים ומרבים ספרים קדושים בתורה. והעיקר הם החכמים הצדיקים הקדושים שיודעים כל דרכי התורה בשרשה עד שמוציאים ומגלים עצות עמוקות ודרכים ישירים ומשפטי אמת וכו' באופן שיוכל כ"א מכל מקום שהוא להחיות את נפשו העיפה שנתרחקה כמו שנתרחקה להנטותו לתחי' לעוררו ולחזקו ולסעדו ולמצוא לו פתח תקוה תמיד שגם הוא ישוב ויתקרב להש"י שזההעיקר כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. נמצא שהצדיקים החכמים האמתיים עושים כמה אוניות ומלאכות נוראות בהתורה, ומשם נמשך הכח והחיות לכל בעלי אומנות ומלאכות בגשמיות שכל חכמות האומנות ותחבולות שלהם הכל נמשך מאומנות החכמים האמתיים שמחדשים בתורה כנ"ל וכ"ש בתיקונים לענין בעלי הפוסקים דקא פסקין מינה כמה הלכות וכו'. כי התורה שנתן לנו מן השמים אין לה שלימות כ"א ע"י החכמים האמתיים שמשלימין אותה ע"י ספריהם הקדושים כנ"ל, וע"כ כל הבריאה שברא הש"י ע"י התורה שנתן משמים הוא ג"כ מחוסר תיקון כנ"ל. והחכמים הקדושים ע"י החידושים האמתיים שלהם שעי"ז משלימין את התורה כנ"ל. משם נמשך כח לכל בעלי אומנות ומלאכות שיתקנו את כל פרטי הבריאה בכמה אומנות ותחבולות כנ"ל. כי זה ידוע שלכ החיות שבעולם בכלל וברפט הכל נמשך רק מהתורה כמ"ש ברשאית בראאלקים את השמים ואת הארץ, בראשית דא אורייתא כשרז"ל. וכלליות הבריאה כמו שנבראה חיותה מהתורה כמו שניתנה מהשמים. ותיקון הבריאה שמתקנים אותה ע"י כמה מלאכות ותחבולות שונות, נמשך מהחכמים האמתיים, שלהם ניתנה התורה לדורשה ולחדש בה וכו' שה עיקר תקון ושלימות התורה כי בלא החכמיטם האמתים אין יודעין מהתורה שום דבר. ומשם מחכמת האמת של החכמים שעושים עי"ז כמה אומניות ומלאכות נפלאות בהתורה הק', משם מקבלים כחם כל בעלי אומנות בגשמיות לתקן כל דבר בגשמיות וכנ"ל:
And all of this each person must understand — drawing hints for himself: that specifically in the intensity of the darkness of his exile, which is the aspect of a literal deep, both physically and spiritually — the aspect of "deep calls unto deep" [Tehillim 42:8] , as Rashi explains: "one trouble calls to its companion" , may the Merciful One save us — even there Hashem, blessed be He, illuminates through His chesed , through the tzadikim who draw the aspect of t'filas Hashem , from which the chasadim never cease, as mentioned above.
Segment 4
אות יז וזה בחי' מלאכת המשכן כי כל המלאכות שבעולם כלולים בל"ט מלאכות ול"ט מלאכות ממשכן גמרינן, כי מלאכת המשכן הוא תיקון וקיום וחיות של כל המלאכות והאומנות שבעולם כי עיקר כל מלאכת המשכן הי' לתקן פגם האמונה שפגמו ישראל והעיקר הי' ע"י פגם אמונת חכמים שלא האמינו במשה ואמרו כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו ועי"ז כפרו גם בה' ועשו ע"ז. והתיקון הי' ע"י המשכן כי ע"י שכ"א הביא נדבת לבו זהב וכסף ונחשת וכו' שנמצא אתו עי"ז תיקן האמונה בכלל, כי מאחר שנותן את אשרו לו לנדבת המשכן בשביל הש" ינמצא שמאמין בו ית' שברא הכל והוא צוה לבנות משכן. וע"י כל האומנים ובעלי המלאכות שעסקו במלאכת המשכן עי"ז תיקנו בחי' אמונת חכמים כי חזרו להאמין שכל האומניות והמלאכות שבעולם כול םשרשם בהתורה כי נמשכים מחכמת החכמים האמתיים המחדשים בהתורה וכו' כנ"ל. כי בהמשכן עמד הארון עם לוחו האבן ועיקר בנין המשכן וקדושתו הי' הכל מהארון הק' עם לוחות האבן שהוא בחי' ק"ק בחי' שכל הכולל שזכו שם, ע"י ששם כל קבלת התורה בכתב ובע"פ שכל זה זוכין ע"י תשובה על פגם אמונת חכמים כמבואר היטב בהתורה הנ"ל ע"ש. וזה בחי' יודע הי' בצלאל לצרף האותיות שבהם נבראו שמים וארץ כי הכל א' כי בצלאל היה ראש לכל האומנים בחכמה נפלאה ונוראה כמבואר בפרשה וכל חכמתו באומנות הי' ע"י שהי' יודע האותיות שבהם נבראו וכו' ולצרפם כראוי שזהו בחי' מעלת החכמים הקדושים שיודעין שרשי אותיות התורה שבהם נברא הכל ויודעים לצרפם ולחדש עי"ז חידשים נוראים ומשם נמשך התיקון של כל הבעלי אומנות שכלולים במלאכת המשכן שראש האומנין הי' בצלאל שהי' יודע האותיות וכו':
But each person must strengthen himself to believe in this, and to endeavor in every way possible to cry out and pray to Hashem. And the essential thing is that one should arouse t'filas Hashem itself — that one should ask Hashem, blessed be He, to pray Himself on one's behalf, as mentioned above. For the more there is some arousal from below — that a Jewish person prays from below — the more, as it were, the power of His prayer, blessed be He, is aroused, as is known. For this is the essential generality of all the intentions ( kavanos ) of the Torah and the mitzvos and all the intentions of the prayer — that the essential intention is that through is'arusa d'l'sata there should be an arousal above, as is known.
Segment 6
אות יח וכבר מבואר שעיקר השמירה של כל דבר הוא האמונה שהיא בחי' שמור כי ע"י האמונה, ועיקר הוא אמונת חכמים שבזה תלוי כל האמונה, עי"ז נשלם התורה ונמתקין כל הדינים שבעולם ועי"ז נתבטלין כל ההיזיקות של כל מזיקי עלמא ונשמר כל דבר מהיזק והפסד. וע"כ האומנין הם שומרי שכר שחייבים בגניבה ואבידה ופטורים מאונס כי כשאירע ח"ו איזה היזק והפסד זה נמשך מחמת פגם האמונה כנ"ל וע"כ ההפסד של גניבה ואבידה תולין בפגם האמונה של האומן והפסד של אונסין הבא ע"י חי' רעה ולסטים מזוין תולין בבעל החפץ. כי גניבה ואבידה נמשך מפגם הדעת כי הגניבה בא ע"י הסח הדעת שלא שמרו כראוי ולא שם דעתו היטב על החפץ לשמרו מגנבים, וכן האבידה היא בוודא יע"י היסח הדעת ע"כ תולין זה ההיזק בפגם האומן שפגם באמונת חכמים ולא האמןי שכל חכמת אומנותו נמשך רק מכח החכמים האמתיים המחדשים בתורה כנ"ל ועי"ז נפגם הדעת שמשם בא היזק של גניבה ואבידה שבא מפגם הדעת כנ"ל. אבל היזק אונסין שבא ע"י חי' רעה ולסטים מזוין שבאי ןבלי שום תחבולה רק בזרוע רמה להזיק, זה תולין בבעל החפץ כי החפץ בעצמו כמו שהוא מקודם שמתקן אותו האומן הואבבחי' בריאת הדבר שנברא כמ ושהוא מחוסר תקון, וחיותו מעצ ם התורה כמ ושניתנה משמים כנ"ל וגם עצם התורה יסודה אמונה כ"ש כל מצוותיך אמונה. ומשם מקבלים חיות כל החפצים שבעולם כמו שהם קודם שמתקנים אותם ע"י האומנים. והאמונה הזאת היא בחי' אמונה בהש"י בעצמו ובעצם התורה שהש"י ברא הכל כמו שהוא ע"י התורה, אבל כשמתקנים הדבר ע"י האומנים זה בחי' התיקון הנמשך ע"י אמונת חכמים שמחדשים בהתורה ומשלימין התורה וכו' כנ"ל. וע"כ ההיזק של אונסין שבא ע"י חי' רעה ולסטים מזויין שבאים מזרוע זה נמשך מפגם האמונה בהש"י ובעצם התורה בעצמה כמו שניתנה משמים שזהו בחי' כופר בעיקר ח"ו וע"כ באים עליו לסטים מזוין וחי' רעה ורוצים לעקרו כי פגם בעיקר האמונה כנ"ל. וע"כ היזק אונסין שבא ע"י ח'י רעה ולסטםי תולין בפגם בעל החפץ שחיותו מאמונה הפשוטה וכנ"ל. אבל היזק גניבה ואבידה שבא ע" יפגם הדעת תולין בפגם האומן שפגם באמונת חכמים שמשם כל חכמת האומנות כנ"ל:
That is: when we study Torah or fulfill any mitzvah , through this we arouse Him, blessed be He, to fulfill that Torah and mitzvah . And likewise when we pray before Him, blessed be He, then He, blessed be He, Himself prays. For every person from Yisrael is literally a part of G-d, and according to his portion and his root in His G-dliness, blessed be He, so does he have the power to arouse from above. But certainly there are many distinctions — for His G-dliness, blessed be He, fills all the worlds, from the summit of all levels to the end of all levels, to the very lowest level, and even within the "ten crowns of impurity" , etc. — as brought in his [the Rebbe's] words, of blessed memory, many times (and especially in the Torah-teaching "Mi ha'ish hechafetz chaim" [Likutay Moharan I:33] ). Only, the lower the level, the more His G-dliness is in greater constrictions and clothed in more garments, etc.
Segment 8
אות יט וזה בחי' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי' ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם. כיכל הנסיעות של ישראל הם בשביל קלקול האמונה כ"ש הוא ז"ל (בסי' מ') ע"פ אלה מסעי בני ישראל שמסעי ב"י הם בשביל אלה אלקיך ישראל שהוא חטא העגל שעיקר חטא העגל הי' פגם אמונת חכמים שאמרו כי זה משה האיש לא ידענו וכו' וכנ"ל עד שאמרו אלה אלקיך ישראל כאלו הם מודים באלקים רק שאומרים אלה אלקיך. וכל זה הוא בחי' פגם אמונת חכמים שאינם רוצים לילך בדרך החכמים והצדיקים האמתיים ואומרים שהם בעצמם יודעים דרך ה' דרך התורה עד שבאים לכפירות גמורות וקצתם פורקים עול לגמרי כנראה בחוש בדורות הללו ובשביל זה באים כל הנסיעות והטלטולים בכלליות ובפרטיות. וזהו בחי' הגליות שישראל גולים ומטולטלים וכו' ואין להם מנוח לכף רגלם והכל מחמת קלקול האמונה שעיקרה אמונת חכמים כנ"ל. אבל באמת כוונת הש"י לטובה כי כל הטלטולים והגליות והנסיועת לדרכים הכל בשביל שיזכור כ"א א"ע עי"ז לשוב בתשובה שלימה על פגם אמונת חכמים ואז הנסיעה היא כפרה ותיקון על פגם אמונת חכמים שכולל כל הפגמים וכו' כנ"ל. כי ע"י הנסיעות הוא מרים ומגביה כל המקומות שבא לשם להש"י בכח אמונת חכמים וכמובן בדבריו ז"ל בכמה מקומות ובכתבי האריז"ל שזה סוד כל הגליות בכל לוכל הנסיעות בפרט ש לכ"א וא', כמובן בכוונות והביאנו לשלום מארבע כנפות הארת כמובן בדברינו בס' ספמ"ע על ענין הנסיעות וכו' ע,ש וזה בחי' מ"ש בלק"ת (סי' ע,ו) ע"מ שישראל נקראים בני הגולה שהוא ר"ת ונשאר גם הוא לאלקינו וכו' ע"ש וכן מ"ש בלק,ת (סי' נ"ו) שמי שיש לו לב ישראל בכל מקום שבא יש לו מקום וכו' וכן בכמה מקומות והכל בכח הצדיקי אמת שמאמין בהם באמת. כי בוודאי איש פשוט אפי' אם הוא איש כשר אין לו כח לזה בפרט שיש מקומו תשבא לשם שהם רחוקים מאד מאד מהש"י בפרט שרובם או כולם עכו"ם וגם עם ה' המעורבים ביניהם לומדים ממעשיהם כ"ש ויתערבו בגוים וכו' יסלח ה' להם וישיבם אל האמת מהרה. ע"כ גם האיש הכשר הגולה ומטולטל ביניהם לא הי' לו כח להתחזק בפרט להגביה גם זה המקום להש"י ולתורתו לולא ה' עוזרו בכח הצדיקי אמת שמאמין בהם. וע"כ כשהוא בדרך בפרט בדרך רחוק בפרט כשמטולטל במקומות כאלו ר"ל, אזי צריך להתחזק מאד באמונת חכמים ועי"ז מתקן פגם אמונת חכמים ונתוספין ספרים ק' רבים בתורה שעי"ז נשלם התורה בבחי' לוחות האבן בבי' אבן שתי' ק"ק וכו' שעי"ז נמתקין כל הדיניך שבעולם ע"י בחי' חכמה עילאה שכל הכולל שהוא בחי' קדשי קדשים כוו' שהוא בחי' כלליות כל הנפשות יחד בהצדיק האמת שהוא בחי' חכם הכולל וכו' בבחי' אנן בחביבותא תליא. ועי"ז בעצמו עולין כל המקומו תשגלה ונתפזר לשם, למקומם ושרשם שהוא נקודת אבן שתיה שממנה הושתת העולם ואזי נתבטלים כל הגבולים והמצרים שהם בחי' צמצומים ודינים שמשם עיקר כל הגליות והטלטוים בבחי' כל רודפיה השיגוה בין המצרים, כי נכלל הכל בשרשו בבחי' אבן שתי' ק"ק שממנה הושתת העולם שמשם נמשך כל גבול וגבול של כל אקלים ומדינה ועיר ועיר ושל כל מקום שבעולם וכשפרש"י על ונטעתי בהם עץ כל פרי ששלמה הי' יודע הגידין לכוש וכו' (קהלת). אבל כל אלו הגבולים והצמצומים של כל מדינה ושל כל מקום צריכין לחזור לשרשם לק"ק לאבן שתי' ולהכלל שם יחד בתכלית האחרדות עד שיהיו נכללין בשרשם בהבורא הכל יתב'. כי כשיש מחלוקת וחילוק ביניהם משם מתגברים המצרים שמהם כל הצדרים ר"ל שיונקים מהדינים והצמצומים כשאין נמתקין ונכללין יחד ח"ו. וע"כ עיקר התיקון ע"י אמונת חכמים שזוכין ע"י הנסיעות דייקא שע"י שבים בתושבה וכו' כנ"ל ואז נתרבין הספרים בתורה ונשלם התורה וכו' עד שנכללין שם בבחי' אבן שתי' ק"ק וכו' כנ"ל:
And therefore there are many distinctions and levels between one person and another, and within a person himself, who must ascend from level to level — as explained in this Torah-teaching "Chosam b'soch chosam" that we are engaged in. For at the level of each person according to his standing, there are the aspects of revealed and concealed, the aspects of na'aseh and nishma , which are the aspects of Toras Hashem and "his Torah," which are the aspects of Torah and prayer, etc. — as explained there. That is, there are those who are at such a low level that through their Torah and prayer they can only arouse the G-dly vitality that is clothed in many garments and great constrictions that sustains some level of the world of Asiyah . And so from level to level.
Segment 10
אות כ וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ע"פ ה'. ויכתוב דייקא שמשה רבינו בגוד לעוצם כחו הכנסי בישרא לתושבה על אמונת חכמים כ"כ עד שכתב בתוך ספר התורה הקדושה את כל הנסיעות של ישראל.נמצא שעשה מהנסיעות של ישראל ספר תורה והשלים ספר התורה ביותר שזה עיקר התיקון של הניסעות וכו' כנ,ל. וכל זה ע"י תיקון המשכן שעשה ששם עמד הארון בבית ק,ק עם לוחות האבן. וזה הארון הק' נסע לפניהם עם הכהנים והלוים שסביביו וכל ישראל נסעו אחריו ודבקו מחשבתם בהארון והלוחות אתר דכל רעותיון תקועין תמן ונכללו בשעת נסיעתם בבחי' קדשי קדשים בחי' לוחות האבן שהואהארון שנסע לפניהם. וע"כ הי' הארון מקדים לפניהם כשרז"ל כי על ידו עיקר תיקון הנסיעות כנ"ל ועי"ז זכו שנעשו מכל הנסיעות שלהם ספר תורה כי נכללו כל המקומו שת נסיעתם בהתורה בבחי' ק"ק וכו' כנ"ל שזהו בחי' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וכו' ויכתוב דייקא כנ"ל:
And therefore the essential hope is through the great tzadikim who merit Toras Hashem and t'filas Hashem literally — who illuminate within us. That even at the very lowest depths, from there we can cling with a strong ratzon to t'filas Hashem literally. For the ratzon is always free — as explained above regarding this: that through the great power of the tzadikim , we can exert ourselves with a strong ratzon , which is the aspect of nishma , the aspect of prayer, etc. — to draw upon ourselves mercy and chasadim from t'filas Hashem literally, from which new chasadim are drawn every day that never cease.
Segment 12
אות כא ועתה תבין ותראה נפלאות שזהו בחי' משאחז"ל שויהי בנסוע הארון נחשב לספר מיוחד בפ"ע והוא פלא מאד מדוע זאת הפ' הקטנה תהי' נחשבת יותר לספר א' מספרט התורה, יותר משאר כל פרשיות התורה שיש בהם מצוות רבות והלא גם עשרת הדברות אינם נחשבים לספר בפ"ע רק הם נכללים בס' שמות או דברים. אך ע"פ הנ"ל מובן הדבר היטב כי כל התורה כלולה באמונת חכמים שזכו לתקן ע"י נסיעתם דייקא ע"י שנסעו אחרי הארון שהלך לפניהם וכו' שעי"ז נתוספו ספרים הרבה וע"כ בכל המקומות שבאו לשם קיבלו שם תורה הרבה וע"כ נעשו מהנסיעות בעצצמם ספר תורה. וע"כ נחשב ויהי בנסוע הארון לספר מיוחד כי כל התורה תלוי' בזה דהיינו באמונת חכמים שזכו ע"י הנסיעות וכו' כנ"ל כי ע"י הנסיעות עשו תשובה על אמונת חכמים כנ"ל שעי"ז נתוספין ספרים בתורה כנ"ל וע"כ פ' ויהי בנסוע הארון הוא ספר בפ"ע כי ע, יהנסיעות שהוא תיקון אמונת חכמים נעשה ספר כנ"ל. וזהו ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וכו' כי אז בשעת הנסיעה צריכין בכח הארון הק' להכניע ולהפיץ את האויבים והשונאים היונקים מהצמצומים והדינים הבאים מהמצרים, שיתבטלו כולם ע"י שיכללו בלוחות האבןל שבארון וכו' וכ נ"ל וזהו ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, זה בחי' כלליות ישראל באהבה ואחדות בחי' אנן בחביבו א תליא היינו כשמתקבצין יחד רבבות ואלפים מישראל אז עיקר התיקון והמנוחה והמרגוע בחי' שובה ה' רבוות אלפי ישראל בחי' אנן בחביבותא תליא שנכללין כל הנפשות בחכם הכולל בשכל הכולל וכנ"ל.
And this is the aspect of the generality of the kavanos of the daily prayer. For it is explained in the Kavanos of the Ari z"l that the general intention is to rectify the four worlds — Atzilus , Beriah , Yetzirah , Asiyah — through deed and speech. For initially one must rectify them through deed: through attending to bodily needs and washing one's hands — thereby expelling the waste and purifying the world of Asiyah . Through tzitzis , one rectifies the world of Yetzirah . Through the tefillin of the hand, one rectifies the world of Beriah . Through the tefillin of the head, the world of Atzilus . And all this is through deed.
Segment 14
אות כב כי יש כמה מיני צמצוים ושינויים בכמה בחי' ונכללים בבחי' אדם ומקום וזמן. כי יש שינויים רבים בין אדם לחבירו כשרז"ל לענין ברכת חכם הרזים וכו' וכנראה בחוש. וכן יש שינויים רבים בין מקום לקמום ובין המדינות והעיירות והאקלימים. וכן יש שינויים רבים בזמן בין יום לחבירו. וכולם צריכים להכלל יחד כאחד בבחי' אבן שתי' שזה עיקר התיקון. וזה בח'י העבודה של הכה"ג ביו"כ שנכללו כל המקומות באבן שתי' ביוה"כ שהוא כלליות כל הימים ע"י הכה"ג שהוא כלליות כל ישראל שנשלח ונבחר מהם (וע' במ"א מובא מעין זה מהקדמות אחרות):
And afterward through speech: through the morning blessings and the korbanos section, etc., one rectifies the world of Asiyah through speech. Through P'sukei d'Zimrah , the world of Yetzirah . Through Krias Shema and its blessings, the world of Beriah . Through the Shemoneh Esreh , the world of Atzilus . That is, deed and speech are the aspects of na'aseh and nishma . For na'aseh is the aspect of deed — the aspect of Torah. And speech is the aspect of nishma , the aspect of prayer — which is specifically through speech. And one must ascend from level to level until Atzilus — and there one must be included in the Ain Sof , until the prayer becomes the aspect of t'filas Hashem literally.
Segment 16
אות כג וזה ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ע"פ ה' ואלה מסיעהם למוצאיהם. כי מוצאיהם זה בחי' הגלות והטלטול בחי' יציאה בגולה שנמשך ע"י פגם אמונת חכמים שהוא בחי' פגם ע"ז שנא' בו צא תאמר לו כ"ש רבינו ז"ל. אבל כשזוכין לשוב כנ"ל ואז הטלטול הוא תיקון, זה בחי' נסיעה בחי' קום לך למסע לפני העם בחי' ויהי בנסוע הארון בחי' מסעי בני ישראל שפרש"י שגם מקום המנוחה נקרא נסיעה וכו' כי הנסיעה עם קדושת בהארון זה בחי' מנוחה כי עי"ז מתקנים הטלטול ונכלל בעיקר המנוחה והנחלה שהוא ק"ק. וזהו מוצאיהם למסעיהם ואח"כ כתב להיפך מסעיהם למוצאיהם כי כן הדבר שבתחילה הטלטול בבחי' מוצאיהם בבחי' יציאה בגולה אבל צריכין לראות לשוב וכו' עד שהיציאה בגולה תהי' נכללת בבחי' מסעיהם בחי' ויהי בנסוע הארון שתהי' נכללת בבחי' ק"ק וכנ"ל, ואז נמשך משם מבחי' ק"ק תיקון והמתקה מבחי' שכל הכולל שעי"ז נמתקין ונתתקנין כל הצמצומים והדינים שזה עיקר תיקון הטלטולים שהי' בבחי' מוצאיהם, בבחי' יציאה בגלות. וזהו ואלה מסעיהם למוצאיהם שמסעיהם בחי' מסעי בני ישראל בחי' ויהי בנסוע הארון הואתיקון והמתקה לבחי' מוצאיהם בגולה, כי ע"י שכתב משה את מוצאיהם למסעיהם נעשה מהם תורה ונכללו בשרשם בבחי' ק"ק. ועי"ז נמשך משם מבחי' מסעיהם מבחי' ויהי בנסוע הארון תיקן כל מוצאיהם כל יציאתם וטלטולם בגולה כי נתבטלו כל המצרים והדינים ונתרומם הכל להש,י בבחי'ונשאר גם הוא לאלקינו וכנ"ל:
And this is the aspect of what we request before the prayer: "Hashem, open my lips" [Tehillim 51:17] , etc. That is: "I do not know what to say at all, nor how to draw the chasadim to nullify the din . Only — 'Hashem, open my lips' — and He Himself, as it were, should speak through me all the words of the prayer, in the aspect of: 'The spirit of Hashem has spoken through me' [II Samuel 23:2] ." That is: "May I be included in You until my prayer becomes the aspect of t'filas Hashem literally." And this is: "and my mouth shall declare Your praise" — the aspect of: "He is your praise and He is your G-d" [Deuteronomy 10:21] . For this is the essential completeness of prayer — that the prayer should be included in His unity, blessed be He — as explained elsewhere. That is, the aspect of t'filas Hashem , as mentioned above.
Segment 18
אות כד וזה גלמי ראו עיניך וכו' ושם חושב כל הג' בחי' שינויים הנ"ל באדם ומקום וזמן כ,ששם אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך אשר כנפי שחר אשכנה באחרית ים גם שם ידך תנחיני וכו' כל זה בחינות כלליות שינוי המקומות שעל כולם הוא מודה להש"י שכולם כלולים בו ית' והוא ברחמיו מחזקו ואוחזו בימינו שלא יפול ולא יטה ממנו ית' ע"י ריבוי השינויים כי הוא יודע ומאמין שכל השינויים שהם בחי' צמצומים כולם כלולים בו ית' בחי' אם אסק שמםי שם אתה וכו' עד גם שם ידך תנחיני ותאחזיני ימינך, שימינו ית' בחי' חסדי ה' אוחזו שלא יתגברו בו הדיינם הבאים מהשינויים והצמצומים, כי כשמאמינים שכולם כלולים בו ית' נמתק הכל וכו' וכנ"ל. ואומר אך חשך ישופיני ולילה אור בעדני גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר וכו' זה בחי' שינוי הזמנים ועיקרם השינוי שבי ןיום ללילה ועל זה אומר שהכל אחד אצלו ית' כי לילה כיום יאיר אצלו ית'. ואח"כ מדבר משנוי שבאדם עצמו ושבין אדם לחבירו כמ"ש אודך על כי נוראות נפליתי וכו' גלמי ראו עיניך שהם כלל כל בני אדם שהיו כלולים באדה"ר כשדרז"ל על פסוק זה. היינ ושכל השינויים שבין גלמי בני אדם כולם ראו עיניך כי כולם יכתבו, על ספרך דייקא כי עיקר התיקון ע, יריבוי הספרים שנתרבין בהתורה הק' שעי"ז נכללין בבח'י לוחות בבחי' ק"ק. וזהו ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יום הכפורים שכלול מכל הימים שאז נכנס הכה"ג לבית ק"ק שאז נכללו כל השנויים יחד בבחי' שכל הכולל שעי"ז נמתק הכל כל מיני דינים שבעולם שמשם הכפרה והסליחה לכל החטאים והעוונות שבעולם וכנ"ל:
And this is the aspect of the greatness of praying with the congregation, when one's prayer is not rejected, in the aspect of: "Behold, G-d is mighty; He does not reject" [Job 36:5] . For "wherever there are ten, the Shechinah rests." And the essential rectification is through the chazan and shliach tzibur [prayer leader] when he is fitting and proper. For the shliach tzibur must be the most select of the congregation, who can gather all the good points that exist in each member of the congregation and include them with Him, blessed be He — until he arouses t'filas Hashem literally. And this is the aspect of the repetition of the prayer with the congregation, when Kedushah is said. For through the repetition of the prayer, the shliach tzibur gathers all the prayers of the congregation and includes them together, and ascends with them and is included in t'filas Hashem — where the ultimate Kedushah , supernal above all sanctities, resides.
Segment 20
אות כה וזה בחי' כתב זאת זכרון בספר שנאמר לענןי מחיית עמלק כי עמלק הוא זוהמת הנחש בחי' כפירות שעיקרו מתגבר בדרך בבחי' אשר קרך בדרך וכו'. וע,כ כשזכה משה להתגבר נגדו ולהכניס תשובה בישראל עד שהכניעו אותלו כשרז"ל בתענית היו שרויים, ע"כ אח"כ נתהפך מהיפך אל היפך כי זכו עי"ז דייקא להוסיף ספר בתורה בחי' כתב זאת זכרון בספר וכו' שדייקא ע"י בחי' מלחמת עמלק שהי' בדרך נתוסף ספר בתורה וכנ"ל. וזהו ושים באזני יהושע וכו' שיזכור זאת וימסור זאת לדורות כי כן הוא בכל דור ודור שכל מה שבחי' עמלק מתגבר כנגד האמונה הק' והעיקר כנגד אמונת חכמים להסתיר ולהעלים האמת לאמתו, הש"י ברחמיו והצדיקים האמתיים לוחמים כנגדו ומכנסיים הרהורי תשובה בישראל עד שנמצאים בכל דור ודור אנשים כשרים באמת שמתקרבים לצדיקים אמתיים במסירת נפש ושבים בתשובה על פגם אמונת חכמים שעי"ז נתוספין בכל פעם ספרים רבים בתורה בבחי' וספר כתב איש ריבי כמבואר בהתו' הנ"ל שעי"ז נכללת התורה בבחי' אבן שתי' שעי"ז נמתק הכל בבח'י הן תוי שדי יענני וכו' כ"ששם ע"ש:
And this is the aspect of the three sanctities — "Kadosh, kadosh, kadosh" — the aspect of the Kedushah of Torah, the aspect of na'aseh ; the aspect of the Kedushah of prayer, the aspect of nishma ; and the third "Kadosh" is the aspect of the generality of their Kedushah together. For the essential thing is to include the Kedushah of nishma within the Kedushah of na'aseh , as mentioned above. And this is the aspect of: "the whole earth is full of His glory" — "glory" is the aspect of "the King of glory" , the aspect of mishpat , the aspect of "a king through mishpat establishes the land" [Proverbs 29:4] . For the essential glory of the King is that He performs mishpat . That is, all of this is still the aspect of mishpat , which is the aspect of Torah, etc., as mentioned above. For even within the aspect of Toras Hashem , all the aforementioned aspects are included, as mentioned above.