{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "33",
  "title": "שכירות פועלים א",
  "hebrewTitle": "שכירות פועלים א",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/33",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/33/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות כו וזה בחי' ביומו תתן שכרו וכו'. כי זה השכיר נפל לבחי' עבדות מחמת דחקות הפרנסה שהוכרח להשכיר עצמו לעבוד אצל חבירו. ועיקר העבדות נמשך מפגמים הנ\"ל שעיקרם פגם אמונת חכמים כי עיק העבדות וחסרון הפרנסה נמשך מחטא אדה,ר שנגזר עליו בזעת אפך תאכל לחם כוו' על שפגם באמונת חכמים כנ\"ל. כי כל ההשפעו תנמשכין ע\"י התורה כידוע ועיקר שלימות התורה הוא ע\"י אמונת חכמים שעי\"ז נתרבין הספרים של התורה הק' ונשלמת התורה ונכללת בבחי' ק\"ק בבחי' שכל הכולל שעי\"ז נמתקין כל הדינים והצמצומים שבעולם כנ\"ל, ועי\"ז נמשך הממון והפרנסה בפשע גדול כי השפע והעשירות נמשך משמאל כ\"ש בשמאלה עושר וכבוד, ושמאל בחי' צמצום ודין וע\"כ קשין מזונותיו של אדם מאד מחמת שנמשך משמאל מבחי' דינים וצמצומים, ע\"כ צריכין יגיעה להמתיק הדין ולהמשיך שפע הממון. וע\"כ עיקר התיקון ע\"י אמונת חכמים שעי\"ז נשלם התורה ונמתקין כל הדינים שהם בחי' שמאל ואז נמשך שפע הממון הבא משם. וע\"כ צריך כ\"א להחזיק את הת\"ח בוגופו ובממון כ\"ש במ\"א וע\"כ עיקר שלימות אמונת חכמים הוא כשמפזר ממונו להחזיק את הת\"ח ולהתקרב אליו ואז זוכה לאמונת חכמים בשלימות שעי\"ז נכלל בבח'י שכל הכולל שמשם נמשך כח לכל השכליים הפרטיים להמתיק כל דין וצמצום ע\"י השכל השייך לו ואז נמשך לכ\"א שפע הממון בשופי ע\"י שנמתק הדין בחי' שמאל שמשם הממון כנ\"ל. וזה שמח זבולון בצאתך וישככר באהלך שזה נאמר על המחזקי את הת\"ח כשרז\"ל שזה עקיר שלימות אמונת חכמים כנ\"ל. וזהו עמים הר יקראו וכו' היינו שכל העמים יקראו ויתאספו להר המורי' לביהמ\"ק שעיקר קדושתו בחי' ק\"ק, כי עיקר התיקון שיתבטלו כלן המצרים של כל העמים שלא יהיו מצירים לישראל אדרבא כולם ימשכו עצמם לבית המקדש לבחי' ק\"ק לבחי' שכל הכולל בחי' חכמה עילאה שמשם נמשך המתקה לכל הדינים והצמצומים שבעולם שמהם יונקים העכו\"ם. וע\"י גודל ההמתקה גם העמים מתבטלים ונמשכים כולם אל הר המורי' בחי' עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק וכו'. וכ\"ז נמשך ע\"י שמח זבולון בצאתך ע\"י בחי' אמונת חכמים וכו' כנ\"ל. וזהו כי שפע ימים יינקו וכו' כי עי\"ז נמשך השפע בשופי ע\"י שנמתקו כל הדינים וכנ\"ל:",
      "en": "And then the ofanim and the chayos hakodesh , with a great tumult, rise up toward the serafim and say: \"Blessed is the glory of Hashem from His place\" — which is the aspect of \"Where is the place of His glory?\" — as we say in the Kedushah of Keser on Shabbos. That is, they say that it is not the essential praise and glory of Hashem, blessed be He, that His glory — the aspect of mishpat — fills the entire world. For through this alone the world would not endure, as mentioned above. Rather, in truth, no one knows at all where the place of His glory is — for the ways of His mishpat are impossible to grasp, since the mishpat is included within tzedakah , which is drawn from t'filas Hashem , as mentioned above — and this is impossible to grasp at all. Therefore the essential praise of His, blessed be He, is: \"Blessed is the glory of Hashem from His place\" — for there are very great mercies that are beyond estimation — the aspect of \"from His place, He shall turn in mercy\" , etc."
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "אות כז וע\"כ כ\"א כפי מה שזוכה לאמונת חכמים כן הוא זוכה לחירות לבטל מעצמו עבדות ויגיעת הפרנסה וכנ\"ל. וזהו בחי' חרות על הלוחות שדרז\"ל מזה שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה וזהו חרות על הלוחות דייקא בחי' לוחות האבן הנ\"ל, בחי' כלליות התורה באבן שתי' ק\"ק שכל הכולל הנ\"ל, כי עיקר החירות משם כי משם המתקת כל מיני דינים שבעולם שעי\"ז מתבטל כל בחי' עבדו תוזוכין לחירות. וכל זה זוכין ע\"י אמונתחכמים שהוא עיקר עסק התורה כי א\"א לעסוק בתורה כ\"א ע\"י אמונת חכמים וכשרז\"ל באמונת חכמים וכו':",
      "en": "And therefore the angels say this with great tumult — for they tremble greatly in awe of Him, because they understand from afar the immensity of the wonders of His chasadim without end, which are the essential greatness of the Creator, blessed be He, as mentioned above — which they cannot grasp at all, only the great tzadikim who were in this world, etc., as mentioned above. And one who cannot pray with the congregation — his essential remedy is to bind himself to the tzadikim of the generation mentioned above, who have merited t'filas Hashem literally, for the entire essential rectification of prayer is through them. For even the shliach tzibur does not have the power for all the above — even if he is a truly upright and fitting person — except through the power of the tzadikim , to whom he must bind himself strongly, so that he can raise all the prayers of the congregation to the aspect of t'filas Hashem , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אות כח נמצא שעיקר בחי' העבדות שעי\"ז בא זה השכיר להשכיר עצמו לחבירו בשביל פרנסתו הוא ע\"י פגם אמונת חכמים כנ\"ל וע\"כ הזהירה התורה לתת לו שכירתו ביומו דייקא ולא תבא עליו השמש או אם כלתה עבודתו בלילה לתת לו קודם הבקר דייקא כ\"ש לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. כי עיקר פגם העבדות מה שבא זה לידי מדה זאת להשכיר עצמו ליומו, הוא בא ע\"י ריבוי השינויים שברא השי\"ת שכלולם באדם ובמקום ובזמן וכמובא לעיל מזה (באות כ\"ב, כ\"ד). כי באמת כל שורש השפע נמשך משכל הכולל הנ\"ל שהוא בחי' האבן שתיה שמשם המעין היוצא מבית ד' שהוא בחי' הנהר היוצא מעדן וכו' שהוא בחי' שורש כל ההשפעות שבעולם כי ממנו נמשכין צנורות וכלים לכ\"א וא' כפי האדם והמקום והזמן. ועיקר הכלי והצנור של כ\"א הואהשכל והחכמה של כ\"א כי עיקר השפע נמשך כפי הדעת כ\"ש במ\"א. וע\"כ לא מצא הקב\"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי כשיש שלום בי ןישרא לוכל ישראל אוהבין זה את זה וכולם נכללין כאחד בהצדיק האמ תבשכל הכולל בבחי' אבן שתיה, אזי נפתחין כל צנורות השפע ונמשך רב טוב ושפע גדול לכל אחד כפי הכלי שלו שהוא שכלו. כי שכלו נשלם בשלימות גדול ומאיר באור גדול ע\"י שנכלל עם חבירו יחד בהשכל הכולל שמשם מקבלים כל השכליות כולם שהם בחי' כלים וצנורות לקבל רב טוב ושפע גדול. אבל ח\"ו להיפך כשאין שלום בין ישראל ויש מחלוקת ח\"ו ביניהם אזי א\"א להם להכלל בהשכל הכולל ולינק משם להשלים שכלו שהוא עיקר הכלי כי א\"א להכלל שם כ\"א ע\"י אהבה ואחדות בבחי' אנן בחביבותא תליא וכנ\"ל. מכ\"שוכ\"ש כשחולקין ח\"ו על הצדיק האמת בעצמו שהוא בחי' שכל הכולל אזי נפגמין השכליות של כל א' וא' ואין לו כלי וצנור לקבל השפע ומתגברין ח\"ו הצמצומים והדינים כי אין בו כח להמתיק הדין והצמצום כי עיקר המתקתו הוא ע\"י השכל וכו' וכנ\"ל, ואזי נתעכב הפשע ומעט השפע שיורדת אינה יורדת כסדר למקום הראוי עד שרוב השפע יורדת לעכו\"ם ורשעים ח\"ו כש\"ש בזוה\"ק וישראל נזונין מתמצית שזהו בחי' צרות החורבן והגלות שבא ע\"י פגם אמונת חכמים כ\"ש ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים וכו' שנתמעטה השפע מישראל ונתהפכה לזרים כמו שאנו מקוננים על זה נחלתינו נהפכה לזרים בתינו לנכרים וכו'. וכל זה מחמת שיתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות שהוא בחי' מה שנסתלקו ונעלמו מאתנו הצדיקים האמתיים שהם בחי' שכל הכולל שהוא בחי' אב ואם בחי' אב בחכמה ואם לבינה וכנ\"ל. ואזי גם מעט השפע בצמצום שיורדת לישראל אינה כסדר כי נתערבבו הצנורות והתגברו היכלי התמורות עד ששפע של זה יורדת לחבירו ומזה בא גודל העניות והדחקות של העניים והאביונים. ואין עצה לזה כ\"א לשוב באמת על פגם אמונת חכמים עד שיתרבו ספרים קדושים בתורה על ידו בבחי' הנ\"ל עד שיזכה גם הוא להכלל בשכל הכולל ששם שורש כל הצנורות וכל השכליים והצמצומים והדינים כנ\"ל ששם נמתק הכל, ואזי חוזר ונמשך משם שפע לכ\"א כראוי לו ואזי יכול לחזור ולקבל השפעתו כי בודאי יש לו ג\"כ צנור שיכול לקבל שפעו, רק שנסתם ונתבלבל מחמת פגם אמונת חכמים. אבל כשישבו בתשובה שלימה באמת על פגם אמונת חכמים, ישוב אליו צנור השפעת פרנסתו כי יחזור ויושלם שכלו שהוא עיקר הכליט והצנור וכנ\"ל:",
      "en": "And after the repetition of the prayer, then we say the Thirteen Attributes of Mercy: \"And Hashem passed before his face and proclaimed: Hashem, Hashem\" [Exodus 34:6] — which is the essential aspect of t'filas Hashem mentioned above, which one merits to arouse through the prayer of all Yisrael, as mentioned above. And then we fall on our faces. And it is explained in the Kavanos that one casts oneself with the intention [of falling] from heaven to earth, in order to raise up sparks from the depths of the klippos for the sake of the unification. That is, the aspect of: the descent is the purpose of the ascent, as explained in the aforementioned Torah-teaching and brought above. For it is impossible to be included there except through a prior descent that is the purpose of the ascent — that when one stands firm in the test at the very depth of the descent, strengthening oneself even there and believing that His mercies never cease, as mentioned above — then one merits the ultimate ascent, through the power of the tzadikim , to be included in the aspect of t'filas Hashem literally. Where everything is transformed into good — for there all sins are forgiven and transformed into merits, in the aspect of: \"On that day, the sin of Yisrael shall be sought, and it is not there\" [Jeremiah 50:20] , etc. — as explained there in the aforementioned Torah-teaching."
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אות כט כי עיקר חסרון הפרענסה הוא מחמת חסרון הדעת כנ\"ל כי כפי שלימות דעתו כן הוא מתחזק בבטחון כ,ש במ\"א (סי' רכ\"ה) שעיקר הבטחןו הוא על ידי הדעת וכו'. כי באמת אפי' עכשיו בגלות המר הזה ובדחקות הפרנסה ובפרט עוצם הדחקו תשל העניים והאביונים. אף על פי כן אין עצה ותחבולה כי אם בטחון חזק וכמו ששמעתי מפיו הק' שאמר בזה\"ל (נאהר בטחון) כי גם עתה בעוצם הדחקות הש, יזן ומפרנס ומכלכל את כל אחד וא' דבר יום ביומו כי לית יום דלית טבו טוב ומאן דברא יומא ברא מזונא וכ,ש ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה, והכל נמשך משכל הכולל שהוא בח'י אור הגנוז מששת ימי בראשית שאע\"פ שנגנז, אעפ\"כ לית יום דלא ניר בי' אור הגנוז בהעלם גדול כ\"ש בזוה\"ק כי אלמלא איתגניז מכל וכל לא הוי עלמא אתקיים אפילו רגע חדא וזה בחי' ואומר אבד נצחי ותוחלתי מה' וכו' זאת אשיב אל לבי ע\"כ אוחיל חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמי חדשים לבקרי' רבה אמונתך, היינו שכפי עוצם מרירות הגלות בגשמיות ורוחניו תבגוף ונפש וממון ועוצם דחקו תהפרנסה וצרות מצרות שונות ר\"ל היה כמעט אפס תקוה כ\"ש מקודם מעוצם ריבוי הצרות מתחילת אני הגבר ראה עני בששבט וכו' השביעני במרורים וכו' עד אשר נדמה לי שאפס תקוה ח\"ו בחי' ואומר אבד נצחי ותוחלתי מה' אך זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל חסדי ה' כי לא תמנו וכו' היינו החסדים העליונים שאינם תמים ואינם כלים לעולם שהם נמשכים משכל הכולל הנ\"ל מביחי' אור הגנוז שנמשך בהעלם גדול בכל יםו בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך:",
      "en": "And after the prayer, we say Ashrei and U'va l'Tzion , etc. — at which point one returns from Atzilus to Beriah . And afterward, through T'filah l'David and the Song of the Day, one returns from Beriah to Yetzirah . And afterward, through Ein K'Elokeinu and the ketores section, one returns from Yetzirah to Asiyah . And all of this is in order to draw the bounty of good from world to world, until this physical world — as all this is explained in the Kavanos ."
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "אות ל אבל מחמת מרירות דחקות הפרנסה של זה העני והאביון שבא מפגם אמונת חכמים שעי\"ז אין יכול שכלו לינק משכל הכולל הנ\"ל ועי\"ז הנסתם שכלו עד שנפל מהבטחןו כ\"כ עד שבא למדה זאת להשכיר עצמו לימו בשביל פרנסתו שזהו בחי' עבדות ממש. וכ\"ז נמשך מהצמצומים והדינים שעיקר התגברותם ע\"י השנוים שבאדם ומקום וזמן עד שנדמה לו כאלו ביום זה א\"א שימשך לו פרנסה במקום שהוא שם כ\"א ע\"י שישכיר א\"ע ביום זה. ובאמת לאמתו הוא שטות גדול כי כל יגיעת וטרחת הפרנסה של כ\"א הוא מחמת שטות וחסרון הדעת כנ\"ל בחי' שטו העם ולקטו בשטותא כ\"ש בזוה\"ק ומובא בדברינו במ\"א מכ\"ש להשכיר עצמו לעבד. וכ\"ז מחמת שנדמה לו שכפי מה שעובר עליו אין לו תקוה לפרנסת יומו כ\"א ע\"י שישכיר עצמו, ואינו משים אל לבו לא דעת ולא תבונה הלא עוד היום גדול ומי יודע איזה שפע יכול לירד אליו בזה היום כי מאן דברא יומא ברא מזונא וכנ\"ל אך דעתו נקטן עד שהוכרח להשכיר עצמו וזה הצמצומים והדינים כנ\"ל. וע\"כ הזהירה התורה לתתו לו שכירתו ביומו ולא תבא עליו השמש לבלי לעכב שפךע שכירותו עד שיעבור היום כדי שלא יוסתם הצנור של זה היום קודם שיבא יום שלאחריו. שאז יהי' קשה מאד לפתוח צנור השפע שלו כי חסרון דעתו שבא לידי מדה זאת להשכיר עצמו בא מחמת זה מחמת שבימים שעברו הי' לו דחקות הפרנסה מאד ונקטן דעתו כ\"כ עד שנפל מהבטחון עד שהוכרח להשכיר עצמו ע\"כ צריכין להזהר ליתן לו עכ\"פ שכירותו ביומו כי הוא חיותו כ\"ש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו כדי להמשיך חיות לשרש נפשו ביומו דייקא שלא יהיה נסתם הצנור של זה היום שאז בקל יוכל לפתוח לו צנורי השפע בימים הבאים. אבל כשלא יתן לו שכירותו ביומו והוא כבר נפל לעבדות וגם שכירותו לא נתן לו ביומו טרם ישתנה הזמן של היום אזי יהיה ח\"ו נסתם צנור השפע של זה היום שאז יהי' קשה מאד לפתוח עוד צנורי השפע שלו בבחי' דלת הננעלת לא במהרה היא נפתחת. וע\"כ בתר עניא אזלא עניותא כי כל מה שהעניות מתגבר עליו נקטן דעתו ביותר ונקטן בטחונו ביותר ונסתמין ביותר כלי השפע שלו כנ\"ל וברפט זה שכבר נקטן דעתו כ\"כ עד שנפל לעבדות. ע\"כ הזהירו לבלי לעכב שכירותו עד שיבא השמש ויהיה שינוי עת שאז צריכין ליזהר ביותר שלא ליתן יניקה להצמצומים והדינים היונקים מחסרון הדעת. ע\"כ צריכין לתת לו שכרו ביומו כדי להשלים נפשו וחיותו שהוא דעתו ואז יוכל לזכות לצאת מעבדות ולפתוח צינורי השפע שלו ע\"י שנשלם נפשו ודעתו ביומו דייקא וכנ\"ל:",
      "en": "That is, for this is the essential rectification — to draw the chasadim from the ultimate height, from the aspect of t'filas Hashem literally, until all the mishpatim and dinim below are sweetened, until the bounty of good is drawn as a blessing to this physical world. And this is the essential generality of including nishma within na'aseh — that is, that the aspect of the chasadim from t'filas Hashem should illuminate all the way down to the very lowest level of the world of Asiyah , until all are drawn close to Hashem, blessed be He, as mentioned above. And every goodness should be drawn upon us, physically and spiritually, as mentioned above. For the more the din is sweetened, the more the power of the yetzer hara is nullified, and one merits to return to Hashem, blessed be He, and every good is drawn to Yisrael. Amen."
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "אות לא וכל זה מרמז לעיקר האדם שהוא הדעת האמתי לעסוק בתורה ותפלה ועבודת ה' בכל יום ויום ולא ידחה עצמו מיום לחבירו וכ\"ש ע\"פ היום אם בקולו תשמעו היום דייקא וזהו ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש וכו'. כי הנפש הוא אצל האדם בבחי' שכיר יום כי הנפש עושה כל פעולת הגוף כי אין להגוף שום תנועה וחיות כ\"א ע\"י הנפש. ומי שזוכה לילך בדרך הקודש כראוי לבטל הגוף לגמרי הנפש אזי הנפש הוא בבחי' מלך כי הוא מולך על הגוף ואז הוא בן חורין בבחי' כל ישראל בני מלכים הם. אבל כשח\"ו אינו מבטל גופו לגמרי נגד נפשו אזי הנפש אצל הגוף כעבד שעושה הנפש כל פעולת הגוף כעבד וכשכיר וזה בחי' כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו (איוב). ואזי צריך האדם לרחם על נפשו שעכ,פ לא יגזול ויעשוק ח\"ו לגמרי את נפשו וליתן לו עכ\"פ שכירותו דהיינו שעכ\"פ יתן להנפש בכל יום כמה מצוות ומעשים טובים ותורה ותפילה ווכ' כפי חובת היום, כי בוודאי מהראוי שיעשה רק צרכיהנפש ויבטל הגוף לגמרי כ\"ש בזוה\"ק זכאה מאן דלא איתנהי מדילי' כלום כי צריך לסתום עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ואז הוא בבחי' מלך ובן חורין כנ\"ל. אבל כשלא זכה לזה והנפש בבח'י עבד ושכיר כנ\"ל אזי צריך האדם ליזהר עכ\"פ שלא לעשקו ושלא לגזלו לגמרי ח\"ו וזהו בחי' לא תעשקו שכיר עני ואביון מאחיך וכו' ולא זו אף זו אתה צריך ליזהר ביומו תתן שכרו וכו' שלא תאמר שתסלק שכירת הנפש לאחר היום כמו שמצוי בכמה בני אדם שואמרים היום א\"א להתפלל היום א\"א ללמוד ולעסוק בעבודת ה' ומדחין עצמן מיום ליום. ועל זה מזהיר הפסוק ביומו תתן שכרו ביומו דייקא ולא תבא עלי השמש כי העיקר צריכין ליזהר לצאת חובת היום בבחי' היום אם בקולו תשמעו כי לית יום דלית בי' טוב וכו' וכמ\"ש במ\"א כי בכל יום מאיר אור הגנוז וכו' ונשמך סיוע גדול מלעילא וכו' בבחי' חסדי ה' כי לא תמנו וכו' חדשים לבקרים וכו':",
      "en": "And therefore the First Temple, which was in the merit of Avraham, and the Second Temple, which was in the merit of Yitzchak — were destroyed through the klipah of Esav and Yishmael, as is brought. But the Third and final Temple, for which we hope, which will be in the merit of Yaakov, will endure forever."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "וכל זה זוכין ע\"י אמונת חכמים בשלימות שעי\"ז נחשבים בעיניו כל הספרים הקדושים של התורה שעי\"ז זוכה לקבל ולינק משכל הכולל מבחי' אבן שתי' ששם נמתק הכל כל מיני דיינם וצמצומים שבעולם ואיך שנמצא דין וצמצום הכל נמתק ע\"י שכל הכולל כנ\"ל כי בחי' שכל הכולל מאיר לכל השכליות הפרטיים של כל אחד וא' ולכל הצנורות והצמצומים של כל אדם ושל כל מקום ומקום ושל כל יום ויום ועי\"ז יכול כ\"א וא' בכל יום ויום ובכל מקום שהוא להמשיך על עצמו חסדי ה' תמיד באופן שיחי' עצמו ברוחניות וגשמיות וישליך מעליו מרירות דאגות הפרנסה רק יב טח בשם ה' שבוודאי יש חסד נפלא שמאיר גם ביום זה ובוודאי יהי' לו פרנסת יומו ולא יחשוב מיום לחבירו כלל. וכן בעבודת ה' יבטח ויחכה כי בוודאי גם היום יוכל לחטוף איזה טוב אמתי ויחתור ויכסוף ברצון חזק עד שיזכה גם ביום זה לטוב אמתי ולא יאבד יום מימיו ח\"ו. וזה בחי' ואברהם זן בא בימים, זקן זה בחי' שכל הכולל בחי' זה קנה חכמה כי שם עיקר קנין החכמה האמתיית כ יזה השכל הכולל הוא בחי' זקן בחי' עתיק בחי' תליסר ת\"ד כידוע וזהו ואברהם זקן בא ב ימים שהמשיך והביא בחי' זקן בחי' שכל הכולל לתוך הימים שבכל יום מימי חייו הי' מקשר עצמו לשכל הכולל שהוא בחי' זקן כנ\"ל, ועי\"ז וה' ברך את אברהם בכל כי משם נמשכין כל ההשפעות כי משם נמשכין כל צנורות השפע כנ\"ל:",
      "en": "For the essential generality of tzedakah and mishpat — which are the aspects of Torah and prayer together — is in the Beis HaMikdash. For from there Torah goes forth, for the Tablets — which are the generality of the Torah — stand there in the Beis HaMikdash, in the Holy of Holies. And there is the place of prayer, as it is written: \"For My House is a house of prayer\" [Isaiah 56:7] . And the essential endurance of the Beis HaMikdash is when tzedakah and mishpat are included together — as it is written regarding the Mashi'ach: \"And he shall judge the poor with righteousness\" [Isaiah 11:4] — and as explained above regarding this."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות לב כי עיקר הכבידות והדחקות של כ\"א הן בפרנסה והן בעבודת ה' הוא רק מחמת שהיום קשה וכבד עליו שבכל יום נדמה להאדם בפרט להעניים ואביונים שבעת הזאת בפרט בזה היום א\"א להרויח ולמצוא פרנסתו וכן בעבודת ה' ע\"פ הרוב נדמה לכ\"א בכל יום שהיום קשה להתפלל וכו' וע\"כ נקרא מי שהשעה דחוקה לו קשה יום כ\"ש אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון כי האביון הואבבחי' קשה יום וכ\"ז מחמת חסרון הדעת מחמת פגם אמונת חכמים שעי\"ז אינו זוכה שיקבל השכל השייך אליו בזה היום בזה המוקום, משכל הכולל וע\"כ היום קשה עליו בחי' אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום וכן הוא בעבודת ה'. אבל מי ששב בתשובה על פגם אמונת חכמים ומבטל דעתו נגד דעת הצדיק האמת החכם הכולל זוכה להתחזק בבטון חזק בכל יום ויום איך שהוא בגוף ונפש בגשמיות ורוחניות בבחי' יום אירא אני אליך אבטח שדייקא ביום אירא ביםו שאני מתיירא שנדמה שהיום קשה הפרנסה מ אד מאד וכן בעבודת ה' וכו' אז דייקא אני אליך אבטח שבוודאי לא תעזוב אותי כי בודאי גם ליום זה יש צינור השפע במקום אשר אני שם להמשיך שפע טובה וחסד טוב משכל הכולל ששם נמתק הכל וכו' כנ\"ל. בבחי' מה שאמר ירמיה אחר שאמר אני הגבר ראה עני בשבט עברתו אך בי ישוב יהפוך ידו כל היםו וכו' וכו' עד אשר ואומר אבד נצחי ותוחלתי מה ' וכו' זאת אשיב אל לבי וכו' חסדי ה' כי לא תמנו וכו' שהוא החסד הנמשך משכל הכולל שממתיק הכל שמשם נמשך חסד גדול בגשמיות ורוחניות גם ליום זה במקום שאני שם וכנ\"ל שזהו בחי' ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה וכנ\"ל וזהו בחי' מ\"ש שם אח\"כ חודשים לבקרים רבה אמונתך ופרש\"י שהחסדים מתחדשים בכל יום מחדש והיינו כנ\"ל והבן היטב, כי אסור לחשוב מיום לחבירו כלל ועל יום זה צריכין לבטוח בה' וכנ\"ל. ויש בזה הרבה לדבר והעיקר שע\"י אמונת חכמים באמת נמתק ונתתקן הכל וע\"כ בכל מה שעובר על האדם הן בפרנסה הן בעבודת ה' ונדמה לו שא\"א לו לעבוד הש\"י מחמת דחקות הפרנסה וריבוי הבלבולים והרעיונים העוברים עליו, ידע שכל זה נמשך מהעשנים סרוחים המבלבלים דעתו שנמשך מפגם אמונת חכמים וכנ\"ל ע\"כ בכל פעם שעובר עליו מה שעובר יזכור עצמו לשוב בתשובה שלימה על אמונת חכמים שיאמין באמת בכל ספרי הצדיקים והחכמים האמתיים עד שיזכה לינק משכל הכולל שעי\"ז נמתק ונתתקן הכל וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore the two Temples that were in the merit of Avraham and Yitzchak — with whom the aspects of tzedakah and mishpat were not yet included in completeness — therefore they were destroyed, as mentioned above. But the Third Temple, which will be in the merit of Yaakov, who merited to include tzedakah and mishpat in completeness — therefore it will endure forever."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות לג וכל זה הוא בחי' ר\"ה כ\"ש שם בהתורה הנ\"ל, כי ר\"ה הוא יום ראשון לכל השנה וכלול מכל הימים של כל השנה ואז צריכין להמתיק כל הצמצומים והדינים של כל איש ואיש של כל ימות השנה ושל כל המקומות שבעולם וזה א\"א כ\"א ע\"י הצדיק האמת בחי' שכל הכולל ובשביל זה נוסעים לצדיקים על ר\"ה. וזה בחי' תקיעת שופר בר\"ה כי התורה ניתנה בקול שופר כי קול שופר נמשך משכל הכולל כמובן בכוונות וע\"כ משם ניתנה תורה וכנ\"ל. וע\"כ שופר מקבץ נדחים כ\"ש והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים וכו' והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים היינו בביהמ\"ק ששם האבן שתי' כי לשם צריכין לשוב ולהתקבץ כל האובדים והנדחים כי שם תיקונם בבחי' שכל הכולל שממתיק ומתקן הכל כי כל המקומות וכו' נכללין שם וכנ\"ל ומשם עיקר החירות בחי' חירות של יובל שאז תוקעין בשופר בחי' תקע בשופר גדול לחירותינו. וע\"כ מי שזוכה להמשיך על עצמו קדושת ר\"ה אין צריך לדאוג ולטרוח הרבה בשביל פרנסה כי זוכה לבטחון להאמין שכל פרנסתו קצובה מר\"ה וכשרז\"ל כל פרנסתו של אדם קצובה מר\"ה כי אז מאיר שכל הכולל שמשם כל צנורות השפע וכנ\"ל. וזהו חוץ מהוצאות שבת ויו\"ט והוצאות בניו לת\"ת כי בשבת ויו\"ט אז עולין בעליות גדולות ואז נכללין בבחי' שכל הכולל ע\"י קדושת היום וע\"כ להוצאות שבת ויו\"ט אין צריכין לקבל מר\"ה כפי מה שקצוב שיומשך לו שפע בכל יום ויום דרך הצנורות והכלים הנמשכין משכל הכולל, כי ע\"י שבת ויו\"ט בעצמו נמשך השפע משכל הכולל כפי מה שזוכה להאמןי בקדושת שבת ויו\"ט ולהרבות בהוצאת כי הם בעצמן בבחי' שכל הכולל. וכן בהוצאת בניו לת\"ת. כי ת\"ת היא עיקר המשכת השפע משכל הכולל שש םכל התורה כנ\"ל. ועל כן אין הוצאות אלו קצובים בצמצום מר\"ה רק כפי שזוכה להוציא בשבילם כ\"ש שם שאם פוחת פוחתין לו ואם מוסיף מוסיפין לי':",
      "en": "But nevertheless, it is brought in the holy books that the essential final redemption will be through the sweetening of the gevuros of Yitzchak, [transforming] them to the aspect of Yis'chak [laughter] . For this is the essential rectification: that Yaakov and Avraham will sweeten the gevuros of Yitzchak in completeness, and through this the final redemption will come."
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "אות לד וזה בחי' אשרי העם יודעי תורעה ה' באור פניך יהלכון, באור פניך זה בחי' שכל הכולל שזוכין ע\"י התקיעות כי שכל הכולל הוא עיקר אור הפנים בחי' באור פני מלך חיים, חיים הם המוחין כידוע שנמשכין מאור הפנים שהם שכל הכולל. וזהו יהלכון בחי' ההילוך והנסיעות של ישראל שעי\"ז זוכין לתקן אמונת חכמים שעי\"ז זוכין לשכל הכולל כ\"ש לעיל ע\"פ ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וכו' ובפרט כשנוסעים להצדיק האמת שהוא בעצמו בחי' שכל הכולל והעיקר כשנוסעים אליו על ר\"ה וכו' וכנ\"ל. וזהו בשמך יגילון כל היום בחי' שמחה המבואר בהתורה חדי ר\"ש הנ\"ל שזוכין ע\"י הכלליות והאהבה שנכללין הנפשות בהצדיק האמת בשכל הכולל וכו' כ\"ש שם ע\"ש:",
      "en": "And this is the aspect of: \"And I will remember My covenant with Yaakov, and also My covenant with Yitzchak, and also My covenant with Avraham I will remember\" [Leviticus 26:42] , etc. — which begins first with Yaakov, for the essential redemption will be through him. And He will also remember the merit of Yitzchak and also the merit of Avraham — until Avraham and Yaakov sweeten the gevuros of Yitzchak and include the tzedakah within the mishpat in completeness — and through this will come the final redemption and the building of the Beis HaMikdash, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "אות לה וזה שהתפלל הכה\"ג ביום כפור כשנכנס לבית ק,ק למקום האבן שתי' שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר ולא תפיל אשה פרי בטנה ולא יעדי עבידשולטן מדבית יהודה. כי מה שישראל הם עניים עד שנצרכים זה לזה או לעם אחר ח\"ו זה נמשך מבחי' הנ\"ל מפגם אמונת חכמים שעי\"ז אין יכולים להכלל בבחי' שכל הכולל שהוא בחי' אבן שתי' ואין יכולים להמשיך השפע לכ\"א וא' כפי הצנור שלו ואזי נתבלבלין הצנורות ע\"י המחלוקת שהוא הפגם וההיפך מאמונת חכמים ואזי יורדת השפע לחוץ להעכו\"ם ח\"ו כ\"ש בזה\"ק שבגלות הם מקבלים רוב השפע וישראל ניזונין מתמצית וזה בא ע\"י פגם אמונת חכמים שעי\"ז עיקר הגלות כנ\"ל. וגם מעט השפע היורדת לישראל הי אמתחלפת מזה לזה כי הצנורות נתערבבו ע,\"יפגם אמונת חכמים כנ,ל. וזה בחי' גודל מעלת הצדקה שהזהירה התורה עלי' כמה פעמים כי צריכין ליתן להעניים חלקם שיש להם בהשפע שלו כי בוודא יגם לזה העני והאביון יש צנור של שפע ואם העולם הי' מתנהג כראוי לא הי' שום אביון בעולם כי הי' יורד לכ\"א השפעתו משכל הכולל דרך הצנור והכלי שלו וכמו שיהי' לעתיד באמת כ\"ש אפס כי לא יהי' בך אביון כי ברך יברכך ה' וכו' וכשרז\"ל בזמן שישרא לעושין רצונו של מקום אביונים באחרים, וכו'. היינו כנ\"ל כי אז השפע יורדת רק לישרא לשקבלו את התורה ומקיימין אותה שאז הם נכללין בשכל הכולל ונמשך השפע רק להם כל\"א וא' כפי הצנור שלו. כי בוודאי יש לכ\"א מישראל כלי וצנור לקבל רוב השפע כי כ\"א מישראל יש לו חלק בהתורה שיוצאה משכל הכולל. אבל עיקר העניות הוא מחמת שפגמו בהתורה ע\"י פגם אמונת חכמים שעי\"ז נתעובבו ונתבלבלו הצנורות כנ\"ל שעי\"ז רוב השפע יורדת לעכו\"ם ומעט השפע הבאה לישראל אינה יורדת כסדר עד שהשפע של זה אצל זה. וע\"כ זה יש לו עשירות גדול וזה עני ואביון, ובאמת בשרשו עשירות של זה רובו מחלק העני רק ע\"י פגם הנ\"ל נתבלבל הסדר וירדה לזה כמו שבעיקר השפע שכולה היא של ישראל ועכשיו בעו\"ה ורב השפע אצל העכו\"ם נמצא שהעכו\"ם אוכלין הפשע של ישרא לבבחי' והי' אם זרע ישראל וכו' כנ\"ל וכ\"ש פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת הש\"י ירחם מעתה, כמו כן בין ישראל בעצמן העשירים אוכלים חלק העניים וכנ\"ל. ע\"כ הזהירה התורה מאד להחזיר ולתת להעני חלקו בטוב לבב ובשמחה ובסבר פנים יפות כ\"ש ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך וכו'. כי באמת הוא לטובה גדולה להעשיר כשמרבה בצדקה וחוזר להעני חלקו כי אז כפי מה שמקיים מצוות צדקה הוא חוזר ופותח הצנורות של השפע שיהי' נמשך בהם השפע כסדר מאחר שמחזיר להעני חלקו, ובפרט כי העיקר מצוות הצדקה הוא ליתן בשופי להת\"ח העוסק בתורה באמת שזה עיקר אמונת חכמים כי עיקר האמונה תלויה במממון כשמפזר ממונו לת\"ח האמת בזה מראה אמונתו השלימה בהחכמים אמתיים וע\"י אמונת חכמים חוזרים הצנורות לילך כסדר וכו' וכנ\"ל ואז יורדת השפע בשופי גדול לכ\"א וא'. כי אפי' העשיר שמקבל עתה רוב שפע. אבל כשהוא שלא כסדר מחמת בלבול הצנורות אזי לא תתקיים אצלו זמן רק השפעתו וגם ע,פ רוב יש עיכובים הרבה מחמת שאין השפע יורדת כסדר. אבל כשנותן צדקה ואז נפתחין הצנורות ויורדת השפע כראוי כסדר אז יורדת השפע לכ\"א בשופי גדול נצחל מאחר שיורדת כסדר כראוי. וזהו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך וכו' ע\"כ אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח את ידך וכו', פתח תפתח דייקא כי עי\"ז נפתחין הצנורות ועי\"ז יברכך ה' אלקיך כי עי\"ז יורדת השפע בברכה גדולה כסדר בלי עיכוב כלל וכנ\"ל. וע\"כ במקום ק\"ק שהוא האבן שתי' בחי'שכל הכולל שם דייקא הי' מתפלל הכה\"ג ביהו\"כ שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה וכו' היינו שיזכו ישראל לקבל השפע משם מאבן שתי' משכל הכולל שכ\"א יקבל דרך הצנור שלו שלא יצטרכו ישראל זה לזה שלא יסתמו ולא יתבלבלו הצנורות כנ\"ל. ולא לעם אחר שלא תרד השפע ח\"ו לעם אחר ע\"י בלבול וסתימת הצנורות וכנ\"ל וזהו ולא תפיל אשה פרי בטנה כי הפלת נפלים בא ח\"ו ע\"י פגם המחלוקת שהוא בחי' פגם אמונת חכמים בבחי' וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה וכמובן בהתו' על פסוק זה (בסי' כ' בלק\"ת) כי ע\"י המחלוקת נעשין מפורסמים קודם זמנם וגורמים מה שגורמים כ\"ש שם ואזי אין העולם מתנהג כראוי ועי\"ז מתגברים המפורסמים של שקר לגמרי שזה עיקר פגם אמונת חכמים. וע\"כ התפלל במקום האבן שתי' ולא תפיל אשה פרי בטנה שזה נתתקן ע\"י שכל הכולל שהוא בחי' אבן שתי' כנ\"ל. וזהו ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה שמהם יצא משיח בן דוד שכל עיקר התיקון על ידו כי בחי' דוד משיח הוא בחי' אמונת חכמים בחי' תורה שבע\"פ בחי' חסדי דוד הנאמנים בחי' וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום, שעל ידו יתקיים ולא יחצו לשתי ממלכות עוד המוזכר בהתורה הנ\"ל כי אז יוחזר הארון עם לוחו תהאבן על מקומם על מקום האבן שתי' שהי' דוד מתייגע כל ימיו על זה שימצא מקום האבן שתי' ששם עומדים לוחות האבן שעי\"ז נמתק הכל כ\"ש אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני וכו' עד אמצא מקום לה' וכו' וע\"כ, על ידי הממשלה של בית יהודה שהוא בחי' התנוצצות משיח בן דוד עי\"ז מתתקן כל הנ\"ל. ואז יוחזר השפע לכ\"א כראוי כ\"ששם במזמור הנ\"ל זאת מנוחתי עדי עד וכו' היינו במקום האבן שתי' שזכה למצוא ע\"י יגיעתו ואז צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם כי ע\"י קדושת האבן שתי' שעומדים שם לוחות האבן עי\"ז מתבטל העניות והאביונות כי יורדת השפע לכ\"א כסדר בשופי גדול וכנ\"ל:",
      "en": "And this is why it is written regarding Yaakov: \"And I will remember\" , etc. — and likewise regarding Avraham it also says remembrance: \"and also My covenant with Avraham I will remember.\" But regarding Yitzchak, remembrance is not written. For the essential \"remembrance\" — to have mercy upon Yisrael and to redeem them from all the troubles and exiles mentioned earlier in the parshah — is only through Avraham and Yaakov, who will sweeten the gevuros of Yitzchak. Through which He will redeem them in His abundant mercy and chasadim — for always the attribute of chesed and tzedakah is greater than the mishpat and din . And as it is written: \"He loves tzedakah and mishpat; the chesed of Hashem fills the earth\" [Tehillim 33:5] . And it is written: \"For I am Hashem, Who performs chesed, mishpat, and tzedakah in the earth\" [Jeremiah 9:23] . It emerges that He mentioned tzedakah and chesed against the attribute of mishpat — for the measure of good is always greater."
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "אות לו וזה אתם נצבים הים כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם וכו' עד כל איש ישראל ומונה עשרה בחי' שהם כנגד עשרה קדושות ומונה שבא\"י שהם כלליות הקדושה, היינו שקודם ר\"ה קורים פ' זאת להוידע שכל נפשות בית ישראל גדולים וקטנים ובינונים וכו' שכלולים בעשר בחי' הנ\"ל כולם צריכים להתקבץ ולכלול יחד באהבה בתוך הקדושה העליונה בתוך בחי' ק\"ק אבן שתי' שכל הכולל שהוא בח'י משה בחי' הצדיק האמת שצריכין לנסוע אליו על ר\"ה וכו' וכנ\"ל שזה בחי' תקון אמונת חכמים שעי\"ז נתרבין הספרים הקדושים שעי\"ז נשלמת התורה וכו' כנ\"ל. ועי\"ז שנכללין בבחי' אבן שתי' שכל הכולל כנ\"ל עי\"ז זוכין כ\"א וא' להחיות שכלו עד שיוכל להמתיק כל מיני דינים וצמצומים ע\"י שכל הכולל שמשם נמשך החיות והשכל לכל נפש ונפש ולכל מקום ומקום ולכל יום ויום. כי כל השינויים שבאדם ומקום וזמן שמהם כל אחיזת הדיינם שמהם אחיזת כל העוונות ח\"ו וכל הפגמים והבלבולים והעקמימיות שבלב וכו' הכל נמתק ונתבטל ע\"י שכל הכולל ששם שרש הכל שזוכין לזה ע\"י התשובה שעושין על אמונת חכמים שעי\"ז נכללין שם בשכל הכולל, ומשם נמשך המתקה לכ\"א וא' במקומו ביומו ושעתו שידע כ\"א כפי מה שהוא במקומו בביתו או בדרך באיזה מקום שהוא וכפי מה שהוא באותו היום ובאותה השעה והרגע, שבאותה הרגע והשעה יוכל לדבק עצמו ממקומו שהוא שם, להש\"י וכו'. וזה אתם נצבים היום זה בחי' אדם ומקום הזמן. אתם היינו אדם בחי' כלליות הנפשות. נצבים בחי' מקום. היום בחי' זמן. כולכם לפני ה' אלקיכם שאתם כולכם בכל מקום ומקום שאתם נצבים שם במקומכם באותו היום והשעה כולכם צריכים לידע שאתם נצבים ועומדים היום לפני ה' אלקיכם וכנ\"ל וזה ע\"י הכלליות בהצדיק האמת שהוא בחי' ק\"ק אבן שתי'. וזה בחי' ראשיכם שבטיכם וכו' שהם עשר בחי' כנגד עשר קדושות, שע\"י שנכללין יחד באהבה נכללין בהאבן שתי' ששם שרש העשר קדושות שורש התורה וכו' כנ\"ל. וזהו לעברך בברית ה' וכו' היינו להמשיך על עצמו כלליות התורה משרשה מחכמה עילאה משכל הכולל וכו' אשר אנכי כורת עמך היום בחי' היום אם בקולו תשמעו הנ,ל,להתגבר להתחיל בכל יום ובכל שעה ובכל רגע וכנ\"ל וזה ולא אתכם לבדכם וכו' כי את אשר ישנו פה כו' ואת אשר איינו פה עמנו היום, כי צריך כל אדם לידע בכל יום ובכל שעה ורגע מימי חייו שתלויים בו כל הנפשות של כל הדורות העתידין לצאת ממנו ובהם תלויין כל נפשות בית ישראל כי כל ישראל ערבים זה לזה וצריך להמשיך על עצמו תיקון והמתקה ע\"י שכל הכולל שזוכין ע\"י אמונת חכמים והעיקר ע\"י ר\"ה וכו' כנ\"ל. כי חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם כשרז\"ל ובזמן שאדם זוכה זוכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות, ולהיפך להיפך ר\"ל כשארז\"ל שם. וכל זה א\"א לתקן כאשר יודע כ\"א בנפשו להיכן נתעה וכו' כ\"א ע\"י הצדיק האמת בחי' שכל הכולל וכו' כנ\"ל ששם נכללין כל הנפשות את אשר ישנו פה ואת אשר איינו פה. וזהו עמנו היום כי עיקר התיקון ע\"י בחי' היום בחי' היום אם בקולו תשמעו המבואר בדבריו ז\"ל בסימן רע\"ב ומובא בפרש\"י בכמה מקומות בפסוק היום אנכי מצוך בפ' תבא ובק\"ש בפ' אשר אנכי מצוך היום ובשאר מקומות שפרש\"י שם שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים, ותדקדק בכל ס' דברי םותמצא שבכל מקום שמזהיר את ישראל על קיום התורה שמזכיר בכל פעם תיבת היום להורות ולהעיר את כ\"א שהעיקר להתחיל להתקרב היום היינו בכל יום ושעה שעומד בו וכנ\"ל. וזה וידבר משה כו' אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ופרש\"י שם ג\"כ בביאור יותר בכל יום יהי' דומה בעיניך כאלו הים נכנסת עמו בברית היינו כנ\"ל. וזהו הסכת ושמע וכו' שפירושו לשון הטה אזנך ושמע היטב היטב היינו שדבר זה צריכין להטות אזנו ולבבו לשמוע ולהבין ולקבלו בלבו היטב שהיום הזה נהיית לעם דהיינו בכל יום ובכל שעה וכנ\"ל וזה בחי' מה שדרשו רז\"ל על פ' זה הסכת הס ואח\"כ כתת שפירושו שבכל לימודי התורה הק' צרייכן בתחילה ללמוד ואח\"כ לעיין היטב בחי' ליגמר והדר ליסבר וע\"כ נסמך זה הפסוק הסכת לפ' היום הזה נהיית לעם לידע ולזכור בכל יום ובכל שעה שהיום הזה נהי' לעם וכו' וכנ\"ל, זה הענין צריכין להאזין ולזכור היטב בבחי' הס ואח\"כ כתת כי צריכין לקבלו בכלליות בפשיטות ואח\"כ לכתת ולעיין בו היטב בכל שעה ורגע לידע בכל שעה שעתה עוברת שעה מ ימי חייו ויזכיר עצמו שיש שכל הכולל שיכול להמתיק ולקתן הכל ועי\"ז יוכל להמשיך על עצמו לקיים היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך היםו דייקא וכן בכל יום ושעה ורגע בחי' לרגעים תבחננו וכו' וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of Avraham and Yaakov, who hold onto Yitzchak to sweeten his din and mishpat . And therefore through this will come the essential redemption — through their sweetening the gevuros of Yitzchak, and Yitzchak being transformed into Yis'chak [laughter] , as is brought. And this is the aspect of the secret of the t'kios [shofar blasts] , brought in the Holy Zohar and in the [Kabbalistic] writings — that Avraham and Yaakov hold onto Yitzchak to sweeten his din , as mentioned above. For the essential rectifications all take place on Rosh Hashanah — for then is the essential aspect of the sprouting of the horn of Mashi'ach, as we pray much about this then, as it is written: \"and the sprouting of a horn for David Your servant, and the arranging of a lamp for the son of Yishai, Your anointed one — speedily in our days\" , etc."
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "אות לז וזה בחי' העבודה של כל חודש תשרי הקדוש והנורא מאד כי כבר בארנו שזה בחי' רא\"ה כנ\"ל כי עוסקין אז להמתיק הדינים ע\"י שנכללין בשכל הכולל ע\"י ששבין אז בתושבה על פגם אמונת חכמים שעי\"ז נתרבין הספרים הקדושים ונשלם התורה וכו' שזהו בחי' תקיעת שופר שמעוררין להקולות של מתן תורה כדי להמשיך בחי' שלימות התורה בחי' שכל הכולל שממתיק הכל וכו' וכנ\"ל. וע\"כ נוסעין לצדיקים על ר\"ה כי הם בבחי' שכל הכולל בחי' אבן שתי' ק\"ק וכו' וכנ\"ל. ואח\"כ בכל עשי\"ת עוסקין בזה ששבין בכל יום בתשובה על פגם אמונת חכמים שהוא יסוד הכל וכל מה ששבין יותר בתושבה נשלם האמונה יותר ויותר ונתרבין הספרים הקדושים יותר ויותר כמובאר בהתו' חדי ר\"ש הנ\"ל שע\"י כל תשובה ותשובה נתרבין הספרים יותר ונכללין יותר ויותר בבחי' שכל הכולל. וזה בחי' מ\"ש בכוונות שבכל עשי\"ת ננסתר המלכות בכל יום ונבנית פרצופה בשלימות כי מלכות היא בחי' אמונה שצריכין לבנותה בשלימות בכל האברים כי צריכן אמונה בכל האברים מראש ועד עקב כ\"ש במ\"א בהתו' ויהי ידיו אמונה עד בא השמש (בסי' צ\"א). עד אשר בערב יו\"כ נשלם בנין האמונה ואז זוכין ביוה\"כ הקדוש להמשיך קולות פנימיים יותר ממקום עליון ונורא מאד (כמבואר בכוונות), היינו כי אז מקבלים קולות של מתן תורה ממקום עליון וגבוה ביותר כיאז נשלמת התורה יותר ויותר בכלית השלימות עד שזוכין אז להמשיך לוחות האבן למטה כי ביוה\"כ ניתנו לוחות האבן כי אז עיקר שליטמות הכלליות בבחי' אבן שתי' ק\"ק וע\"כ אז נכנס הכה\"ג לפני ולפנים למקום האבן שתי' ק\"ק לכפר על ישראל כי אז נכללין שם בשלימות כנ\"ל:",
      "en": "And because Yitzchak needed more than anyone to exert himself with much prayer — the aspect of \"and Yitzchak entreated\" , etc., as mentioned above — therefore the essential prayer is hinted at most particularly in the aspect of Yitzchak, as hinted in Nishmas . As we say: \"In the mouth of the upright (Y'sharim) it shall be exalted; and by the lips of the righteous (Tzadikim) it shall be blessed...\" etc., until \"it shall be praised (tis'halal).\" The initial letters [of these words] are Yitzchak-Rivkah, as is brought — for there one needs to exert most powerfully to include Torah and prayer together, which are Yitzchak and Rivkah, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "אות לח וזה בחי' ג' ספרים נפתחין בר\"ה צדיקם נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים לאלתר למיתה, בינונים תלויים ועומדים עד יו\"כ. וכבר תמהו המפרשים על מאמר זה ורובם מפרשים שעיקר הכוונה על חים נצחיים. וע\"פ דרכינו יתבאר היטב בעזה\"י כי כל אלו שזוכין לאמונת חכמים ונוסעים לצדיקים אמתיים על ר\"ה כולם נקראים בשם צדיקים על שם הצדיק שהם מקורבים אליו כי המחובר לטהור טהור וע\"כ הם נחתמין לאלתן לחיים כי הצדיק האמת כוללם מיד בר\"ה בשכל הכולל בבחי' ק\"ק כמבואר בהתורה הנ\"ל כי הצדיק האמת יש לו כח יותר מן הכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים כשרז\"ל יקרה היא מפנינים שהחכם האמת יקר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, ועל ידי זה נחתמין לאלתר לחיים כי משם נמתקים כל מניי דינים שבעולם כנ\"ל. כי הם זוכין בוודאי לחיים אמתים שעיקרם הוא כשזוכה להוציא הנהגות ישרות ומשפטי אמת מכל מה שלומד כי ניצול מהעשנים סרוחים המעקמין את המוח כו' מאחר שזכה לאמונת חכמים ומקורב לצדיקים וכנ\"ל, כי עיקר המיתה נמשכת מחטא אדה\"ר שפגם באמונת חכמים כנ\"ל ע\"י פגם האכילה שמאז נמשכו עשנ ים סרוחםי המעקמין את הלב שמשם המיתה בחי' כי ביום אכלך ממנו מות תמות שפירושו אע\"פ שלא מת עד כמה מאות שנים אך מאחר שתיכף שאכל מעץ הדעת נפגמה האכילה התחילה המיתה מאות והיום שמוכרח למות ע\"י קלקול האכילה וכנ\"ל. רק הצדיקי אמת והנלויים אליהם מתקנים בחייהם פגם זה וזוכין להוציא משפטי הנהגות ישרות מכל מקום שלומדים אשר זה חייהם בחי' כי הוא חייך, רק שבסוף מוכרחים למות בעטיו של נחש או מחמת שלאו כ\"א מתקן בשלימות פגם הגדול הזה. אבל עכ\"פ הם חיים חיים אמתיים בעוה\"ז ובעוה\"ב מאחר שאין כח להעשנים סרוחים לעקם את לבם שזה עיקר בחי' המיתה וכנ\"ל. וע\"כ להיפך רשעים גמורים שהם החולקים גמורים על הצדיק האמת שהם עיקר הרשעים מאחר שהם היפך הצדיק האמת כי היפך הצדיק הוא רשע וע\"כ בוודאי נחתמין לאלתר למיתה כי כשחולקין על הצדיק ואין להם אמונת חכמים הם בבחי' מיתה תמיד כי אין להם חיים כלל מאחר שהעשנים סרוחים מעמקין את לבם שמשם המיתה כנ\"ל. בינונים הם אלו שאינם מקורבים לצדיקי אמת אבל אינם חולקים ג\"כ הם תלויין ועומדים עד יו\"כ שאז נכנס הכה\"ג לפני ולפנים להאבן שתי' ק\"ק שכל הכולל ואז אם זוכין לשוב נמתק מעליהם הדין ע\"י הכה\"ג מבחי' שכל הכולל וכו' כנ\"ל כי עיקר ההמתקה והחיים משם מבחי' שכל הכולל כי שם צוה ה' את הברכה חיים. רק המקורבין לצדיק שנקראים צדיקים נכללים שם מיד בר\"ה והבינונים תלויים עד יו\"כ שאז נכנס הכה\"ג לשם כנ\"ל:",
      "en": "And therefore Yitzchak is hinted at in the initial letters: Y'sharim (upright), Tzadikim (righteous), Chasidim (devout), K'doshim (holy) — which are the aspect of the generality of the tzadikim and the G-d-fearing who fulfill the Torah, on account of which they are called by the names \"upright\" and \"righteous,\" etc. — that is, the aspect of Torah, which is the aspect of Yitzchak. But Rivkah is hinted at in the initial letters: tis'Romam (exalted), tis'Barach (blessed), tis'Kadash (sanctified), tis'Halal (praised) — which are the initial letters of Rivkah. For these words — \"exalted, blessed,\" etc. — are the aspect of the generality of prayer, the aspect of Rivkah, the aspect of \"a woman who fears Hashem, she shall be praised\" , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "אות לט ואחר ר\"ה ויו\"כ שבהם נתרבו הספרים הק' ונשלם התורה וכו' כנ\"ל אח\"כ עושין סוכות ויוצאין מהבית לישב בסוכה ומקיימין מצוות נטילת ד' מינים בידים. הכל כדי שיוכללו ישראל יחד באהבה ושלום גדול באמת כמובא לעיל שזה בחי' מה שנוסעים לצדיקים על ר\"ה בחי' אנן בחביבותא תליא וכו' וזה בחי' סוכות שעושין אחר ר\"ה ויו\"כ בחי' סוכת שלום בחי' אהבת חסד כי אז נמשכין כל החסדים בחי' אהבה ושלום. וע\"כ יוצאין מהבית ומטלטלין עצמן לסוכה כדי לתקן עי\"ז כל הטלטולים של כל הנסיעות של כל השנה, שיהיו כל הנסיעות בקדושה גדולה שיהי' תיקון על פגם אמונת חכמים עד שיהיו נכתבין ספרים קדושים על ידם בבחי' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי' ה' וכו' וכנ\"ל (באות יט). ואפי' מי שאינו נוסע לדרכים בוודאי בהכרח שיטלט עצמו לילך לחוץ בעירו בשביל עסקיו ופרנסתו, ובכל הטלטולים והנסיעות צריך לחשוב ולכוון לתקן אמונת חכמים להרבות ספרים קדושים בתורה כי שורש הנסיעה בקדושה מה שהש\"י מסבב שיצטרך האדם לילך לחוץ וליסע ממקום למקום למקום בעירו או לעיר אחרת מכ\"ש למקומות רחוקים כ\"א כפי טלטולו ונסיעתו, הכל בשביל שליימות התו' בבחי' הנ\"ל כי שורש כל דבר הוא התורה הק' כידוע כי חוץ מזה הכל הבל. וע\"כ צריכין להאמין שעיקר כוונת הש\"י מה שמסבב שיסע האדם הוא רק בשביל שלימות התורה כנ\"ל היינו שהאדם צריך לצאת מביתו לילך או לנסוע למקום אחר כדי שיוכל להתוועד עם אדם אחר או עם כמה אנשים לדבר עמהם מהתכלית האמתי והנצחי שיעוררו זה את זה אל האמת לאמתו כי זהכל האדם. וכל אדם צריך לדבר עם חבירו ביראת שמים בכל יום ובכל עת וע\"כ מסבב הש\"י שילך ויסע האדם הכל רק בשביל זה. רק זה ידוע שכל הדברים שבזה העולם בהכרח שיתלבשו בהמ שמתלבשים והקליפה קודמ תלפרי ע\"כ ע\"פ רוב מתלבשים הניסעות והטלטולים בעסקי חול. אבל החפץ באמת צריך לשום לבו לשושר הדבר שבקדושה כי בודאי כל דבר יש לו שורש בקדושה. ע\"כ צריך כ,א לשום לב להאמין שעיקר נסיעתו וטלטולו כדי שיתוועד עם בני אדם אולי יוכל לדבר עמהם דברי אמת או שיקבלו הם ממנו או שיקבל הוא מהם או שיקבלו ויאירו זה בזה בבח'י ומקבלין דין מן דין כי בכ\"א מישראל יש נקודה טובה וצריכין לקבל הארה ממנו להאיר בנפשו לבל יישן את ימיו שינת עולם ח\"ו וכו' וזה עיקר שורש כל הנסיעות ש בעולם. וכמ\"ש בפ' ק\"ש ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ודרז\"ל בם ולא בדברים בטלים כי בכל הסיבובים שהש\"י מסבב עם האדם הן בישיבתו בבית והן בלכתו בדרך בשכבו ובקומו צריך רק לדבר בדברי תורה. ועיקר דברי תורה הואלהשתדל להכניס בעצמו ובאחריםקיום התורה שנזכה מעתה לשמור ולעשות ולקיטים וכו' כי זה עיקר כידוע ורק בשביל זה הם הנסיעות כנ\"ל, ותיקון זה ממשיכין ע\"י מצוות סוכה הקדושה כי סוכה היא בחי' ענני כבוד שהלכו לפני ישראל כשנסעו במדבר שכל נסיעתום הי' על פי ה' להמשיך שלימות התורה שקיבלו אז עד שנעשה מנסיעתן בעצמו בחי' ספר בחי' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וכו' כנ\"ל ובבחי' זאת צריך כ\"א ליסע כנ\"ל. וזה בחי' סוכה בחי' ענני כבוד שנמשכין מבחי' כי בענן אראה על הכפורת מבחי' ק\"ק בח'י שכל הכולל כי עיקר הנסיעה צריך שתהי' רק בשביל זה כנ\"ל. וזה בחי' בהתהלכך תנחה אותך שצריך האםד בנסיעתו לקדש מחשבתו לקשרה אל התורה לכוון בנסיעתו שנוסע בשביל אהבה ושלום להתוועד עם בני ישראל לעסוק בדברי תורה באמת כדי שהתורה תלך לפניו ותנחהו בחי' בהתהלכך תנחה אותך שזהו בחי' הארון עם לוחות האבן שהי' נוסע לפני בני ישראל בחי' ויהי בנסוע הארון כנ\"ל. וכל זה הוא בחי' סוכה שהוא בח'י ענני כבוד של נסיעת ישראל בחי' אהבה ושלום כי עיקר האהבה והשלום עם ישראל הוא כשמדברין ועוסקין יחד בדברי תורה ויראת שמים באמת כי להיפל ח\"ו אין שלום אמר ה' וכו' ועיקר השלום הוא התורה כשרז\"ל ת\"ח מרבין שלום בעולם וכו'. וע\"כ הסוכה בבחי' אהרן הכהן שבזכותו הלכו הענני כבוד כשרז,ל וכמבואר בזוה\"כ כי אהרן עסק בזה ביות כשרז\"ל הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה כי זה עיקר האהבה והשלום כנ\"ל, וכל זה בחי' סוכה כנ\"ל. וזה בחי' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ודרז\"ל מזה שכל ישראל יוצאין בסוכה אחת היינו כי זה עיקר מצוות סוכה שיכוון להכלל באהבה ושלום גדול עם כל ישראל עד שיהיה נחשב כאלו כל ישראל יושבין בסוכה א' כי עיקר הסוכה כדי לתקן הנסיעות שיהי' בקדושה שיהיה' כוונתו רק בשביל להתוועד זע\"ז וזה עם זה כדי שיוכללו כל ישראל זה בזה באהבה ושלום גדול ויכירו כולם את האמת לאמתו לשוב אל ה' באמת וכו' וזה בחי' והם תוכו לרגליך ישא מדברותיך כשדרז\"ל אלו ת\"ח שמכתתין עצמן מעיר לעיר ומדוך לדוך לעסוק בדברי תורה היינו כנ\"ל כי רק בשביל זה צריכין לכתת רגליטו לילך וליסע וכו':",
      "en": "And this is what is brought: that Yitzchak and Rivkah have the gematria of 515 — as it is found in the Yalkut HaReuveni, according to its approach. That is, because t'filah [prayer] has the gematria of 515, which is Yitzchak and Rivkah, as mentioned above. For there is the essential prayer — to sweeten the gevuros of Yitzchak, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "אות מ וה בחי' ניטלת ד' מינים בידים כ\"ש ולקחתם לכם וכו' כדי להאיר הארת הידים שקבלו ידי הכתיבה מדיי הסמיכה כמבואר בהתורה הנ\"ל. כי הד' מינים באים לתקן כל הפגמים שנפגמו ע\"י פגם אמונת חכמים ועכשיו על ידי קדושת ר\"ה ויו\"כ ששבו בתשובה על פגם אמונת חכמים ונתרבו ספרים תורה וכו' עתה עוסקים בד' מניים לתקן כל הקלקולים שנפגמו ע\"י פגם אמונת חכמים ע,י שנסמכו מנהיגים שאינם הגונים, כי מבואר שם שעי\"ז גורמין שנחלש כתב ישראל וכו'. ועי\"ז מגרשין את ישראל וכו' שזה בחי' גיורש מא,י וכו'. ועי\"ז נלקח סוד העיבור מאתנו וכו' ועי\"ז אין לו עצה שלימה וכו'. וכל זה צריכין לתקן ע\"י המים טהורים שממשיכין בר\"ה ויו\"כ ע\"י התשובה על פגם אמונת חכמים שעי\"ז נתרבין הספרים של התו' הק' כ\"ש שם. וזה בחי' נטיתת ד' מינים בסוכות שעוסקין אז לתקן אמונת חכמים ולהרבות ספרים להשלים את התו'. כי באלו הימים אנו עוסקין בכל שנה לסיים ולהשלים את התורה בסוף ימי הסוכות בשמחת תורה דהיינו שתהי' התורה נשלמת בשלימות גדול בבחי' הנ\"ל כי בשביל זה מתחילין ומסיימין את התורה בכל שנה ושנה מחגדש כדי להשלים את התורה בשלימות גדול ביותר שתהי' נכללת ביותר בבחי' אבן שתי' וכו' עד שנזכה שישוב הארמון על מכונו ויחזרו לוחות האבן למקום האבן שתי' שאז יהי' עיקר העולם. ואנו בני ישראל עוסקין בזה בכל שנה ושנה וע\"כ באלו ימי הסוכות שעוסקין בזה להשלים ולסיים את התורה ועיקר השלימות הוא ע\"י ריבוי הספרים הקדושים שהמשכנו ע\"י התשובה של ר\"ה ויו\"כ כנ\"ל ע\"כ עתה בסוכות מתקנים כל הקלקולים הנש\"ל שנפגמו ע\"י פגם אמונת חכמים שהם כתב ישראל וכו'. ועל זהמרמזין הד' מניים כי לולב בחי' תיקון הכתב בחי' כתבם על לוח לבך. אתרוג פרי עץ הדר בחי' המשכת קדושת א\"י שהוא היופי וההידור של כל העולם בחי' יפה נוף משוש כל הארץ וכו' ושם הפירות טובים שהם שבח א\"י. וענף עץ עבות זה בחי' סוד העיבור שהוא א\"י שמולידין נשמות גדולות וכו' כ\"ש שם וזהבחי' ההדס ששי לו ריח טוב מאד שהוא בחי' נשמות גדולות שה םבחי' ריח טוב שהוא חיות ה נשמה כשרז\"ל וכמובא בדברי ז\"ל כ\"פ. וע\"כ ההדס משולש בחי' תיקון המשפט שהוא בשלשה כי עיקר הריח טוב נמשך ע\"י שמתקנים המאכלים מעשנים סרוחים שלא יקלקלו את המ שפט שעי\"ז א,א להוליד נשמות גדולות שיהיר בקיאים בסוד העיבור כ\"ש שם, וע\"כ ההדס שהוא התיקון לזה יש לו ריח טוב היפך העשנים סרוחים הנ\"ל והוא משולש בחי' תיקון המשפט שהוא בג' בחי' לא תסור מן הדבר וכו' ימין ושמאל רק להתנהג כפי ביחי' אמתת המשפט שהוא בחי' עמודעא דאמצעתיא שימין ושמאל נכלל בו. וע\"כ המשפט אמת בחי' משפטי הנהגות ישרות הם בחי' משפט בשלשה שהוא בחי' הדס המשולש וכנ\"ל. גם ריח ההדס מרמז על מ\"ש שם ע\"פ כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, לעיני העמים דייקא שמראיך להם רק שהסוד אצלינו וכו' ע\"ש וזה בחי' ריח שמראין להם רק שיריחו הריח מרחקו כי עצם החכמה אין מגלין להם כמאן דארח ריחא מרחוק בחי' לריח שמניך טובים שמן תורק שמך וכו'. וערבי נחל זה בחי' נו\"ה בחי' רגלין כמובא בחי' עצות שלימות כי העצןות בחי' רגלין בחי' וכל העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך וכו' כמ\"ש במ\"א וע\"כ הם ערבי נחל שגדלים על המים כי עיקר שלימות העצה הוא ע\"י מים טהורים הנ\"ל שנמשכין מהנחל נובע וכו':",
      "en": "And therefore our Sages of blessed memory said: \"A person should always be careful about the Minchah prayer\" , etc. And likewise they warned especially not to delay the Minchah prayer, as they said: \"A person should not sit down before the barber close to Minchah [time]\" , etc. — for specifically close to Minchah [time] they warned about this the most, as is brought in the poskim [halachic authorities] ."
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "אות מא וזה בחי' הנענועים שמנענעים עם הד' מניים לכל הו' קצוות לגלות ולהודיע אלקותו בכל ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה כמו שמסיימין אחר גמר הנטילה למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד. וכל זה מודעין ע\"י התורה הקדושה שנשלמת אז כנ\"ל שעי\"ז עיקר ידיעת אלקותו ית' בעולם היינו ע\"י ריבוי הספרים הקדושים של הצדיקי אמת שמחדשין בתורה בכל דור וכותבין ספרים קדושים הרבה שעי\"ז נשלם התורה וכו' כנ\"ל. וזה בחי' הנענועים שהם בחי' תנועת הקולמס באויר שעי\"ז נתקדש האויר בקדושת א\"י כמבואר בתו' הנ\"ל כי הלולב בבחי' קולמס הכותב ד ברי תורה בחי' כתבם על לוח לב ך הנ\"ל והג' מינים שאצל הלולב הם בחי' תלת אצבען דאחזין בקולמוסא המובא בתיקון זוהר שעי\"ז נבקע ימא דאורייתא כ,ש בת\"ז ובר\"מ ובג\"כ בקנה דילך דאיהו קולמסא בזע ימא דאורייתא וכו'. וזה בחי' מה שמקיפים את הספר תורה עם הד' מינים כי הד' מינים בידים שמנענעין בהם בחי' כתיבת ספרים קדושים שהם שלימות התורה וכנ\"ל:",
      "en": "For the Minchah prayer corresponds to Yitzchak, who established the Minchah prayer — as our Sages of blessed memory said, as it is written: \"And Yitzchak went out to converse in the field\" [Genesis 24:63] , as our Sages of blessed memory expounded. Therefore, at that time, one needs to be especially careful to pray and not to delay it, so as not to forfeit it, G-d forbid. For there one needs to exert oneself more and more in prayer — because it is the aspect of the gevuros of Yitzchak, the aspect of mishpat , whose essential sweetening is through prayer, the aspect of tzedakah , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "אות מב וזה בחי' בראשונה הי' הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום א' משחרב ביהמ\"ק התקין ר' יוחנן ב\"ז שיהי' הלולב ניטל במדינהשבעה זכר למקדש. והדבר תמוה לכאורה כי הלא עיקר קיום המצוות בשלימות הוא בא\"י ובביהמ\"ק כמבואר בכמה מקומות ובכל ספר דברים שב כל פעם שמזהיר אותם על קיום התורה הוא מזכרי את א\"י וכו' ומה ראה ר' יוצמחנן בן זכאי להוסיף במצוות נטילת לולב אחר החורבן שיהיה' ניטל גם במדינה שבעה ואם רצה לעשות זכר למקדש הי' די שיתקן שיהי' ניטל בירושלים שבעה גם אחר החורבן זכר למקדש ומדוע תיקן להוסיף אחר החורבן שיהי' ניטל בכל מקום שבעה. אך באמת ע\"פ מה שכתבנו שעיקר מצוות נטילת לולב ומיניו הוא להודיע לבני האדם בגורותיו וכבוד הדר מלכותו שזהו בחי' הידור האתרוג דהיינו להמשיך ולהאיר הארת שלימות התורה בעולם וכנ\"ל וזה הדבר עיקרו נתתקן רק בביהמ\"ק במקום האבן שתי' שהואבית ק,ק ששם עומד הארון עם לולות האבן וכו' וכנ\"ל ומשם מודיעין אלקותו ית' ע\"י שלימות ספרי התורה שנכללין שם שעי\"ז מודיעין ומפרסמין אלקותו י'ת לכל באי עולם כ\"ש גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו וכו' וע\"כ בראשונה הי' הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום א' כי עיקר התיקון הנעשה ע\"י נטילת לולב נעשה ביום א' של סוכות שאז מאיר החסד העליון הכולל כל החסדים כמובא בחי' יומם יצוה ה' חסדו וכו' וע\"כ די נטילת לולב במדינה יום א' שבאותו היום מאירין ומודיעין ע\"י נטילת לולב ומיניו כי ה' הוא האלקים ע\"י תיקונים הנ\"ל שנעשו בר\"ה ויו\"כ וכו' כנ\"ל והוא מספיק לכל השנה. אך במקדש הי' ניטל שבעה כי מבהמ\"ק היו צריכים להוריד לכל באי עולם לכל הרחוקים מאד מאד, כי עיקר ההודעה לכל באי עולם הוא מהביהמ\"ק מבית ק\"ק וכנ\"ל וכ\"ש עמים הר יקראו וכו' וע\"כ היו צריכין נטילת לולב במקדש שבעה כדי להמשיך ולהארי הדעת הקדוש בכל בחי' שבעה בכל ז' איקלומים ובכל שבעה ארצות ובכל מה שנברא בשבעת ימי בראשית. והכל נמשך משלימות ספרי התורה שנשלם באלו הימים שהם שבעה ספרים עם פ' ויהי בנסוע הארון בחי' חצבה עמודה שבעה שעי\"ז מודיעין ומפרסמין אלקותו ית' למעלה ולמטה בכל שבעה רקיעים למעלה ובכל ז' ארצות למטה ובכל שבעה מדורי גיהנם ובכל מיני נפילות שבעולם ח\"ו הכלולים בשבע, בחי' כי שבע יפול צדיק וקם להחיות הכל בשבעה משיבי טעם הנמשכין מהספרים הקדושים כנ\"ל שהם שלימות התורה שכלולים בשבעה ספרים של התורה כנ\"ל. ומחמת שכל עיקר הידיעה הזאת לרחוקים הוא רק מהביהמ\"ק ע\"כ הי' הלולב ניטל במקדש שבעה כי לזה צריכין שבעה ימים להודיע לרחוקים מאד לכל בחי' שבעה הנ\"ל . וזה בחי' ע' פרי החג שהם כנגד הע' אומות כדי להודיע גם להם אלקותו וממשלתו ית'. וכל זה הי' ממקום הביהמ\"ק ששם היו מקריבין הע' פרים אלו. וע\"כ צריכין שבעה ימים כדי למעט ולצמצם השכל בכל יום יותר כדי שיוכלו לקבל הרחוקים ביותר שזהו בחי' שמתמעטין והולכין כפרי החג כי ביום הראשון מקריבין י\"ג פרים כנגד י\"ג מדות שהתורה נדרשת בהם שמשם התחברין כל הספרים הקדושים של התורה ואז עיקר ההודעה לכל באי עולם אבל ביום ב' ממעטין ומקריבין רק י\"ב כדי להודיע להרחוקים ביותר שא\"א להודיע להם כ\"א ע\"י מיעוט וצמצום הדעת יותר. וכן ביום ג' צריכין להודיע להרחוקים עוד יותר ויותר ע\"כ ממעטין הקרבנות עוד יותר וכן בכל יום ויום אח\"כ כי כל מה שמודיעין להרחוקים ביותר צריכין להקטין ולמעט הדעת יותר ויותר כדי שיוכלו הרחוקים ביותר לקבלו. וע\"כ הי' הלולב ניטל במקדש שבעה כי להודיע הדעת הקדוש לכל הרחקוים ביותר בכל שבעה ארצות ושבעה איקלימים צריכין שבעה ימים וכנ\"ל. ומשחרב ביהמ\"ק וניטל כבוד מבית חינו ונחרב בית ק,ק ונגנז הארון משם ונחשך הדעת עד שנדמה שח\"ו אפס תקוה וא\"א להאיר עוד הדעת האמתי בעולם מאחר שביהמ\"ק חרב בעוונינו שמשם עיקר המשכת הדעת וכנ\"ל, אבל בעבדותינו לא עזבנו אלקינו ושולח לנו צדיקים אמתיים בכל דור ודור שעושים תקונים נפלאים בכל דור להמשיך הארת הדעת הקדוש גם בתוקף הגלות והחורבן. וע\"כ גם בעת החורבן שלח לנו את התנא הקדוש רבן יוחנן בן זכאי שהוא מהמקבלים את התורה, שכל התורה שנתן לנו משה רבינו נמשכה אז בדורו על ידו כמו שחשב שם במשנה אבות את המקבלים עד ריב\"ז שקיבל מהלל ושמאי. וע\"כ ראה ריב\"ז את תוקף החורבן והחשך שא\"א להאיר הדעת ע\"י עבודת ביהמ\"ק כי נחרב בעוונותינו. ע\"כ ראה ושם על לב לתקן הדבר. וע\"כ התקין שיהא ניטל במדינה שבעה וכו'. כי ריב\"ז בעוצם השגתו וידיעתו שידע שגם עתה רחמי הש\"י אינם כלים לעולם וגם עתה הוא ית' עמנו כ\"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו'. והבין שהגלות אע\"פ שהוא צרה גדולה אעפ\"כ הכל לטובה כדי שע\"י הגלות והטלטול נשים לב לתקן פגם האמונה שעיקרה אמונת חכמים וכנ\"ל שאז נתהפך הגלות והטלטול לטובה כנ\"ל שנתרבין ספרים קדושים עי\"ז שהם שלימות התורה שעי\"ז מודיעין אלקותו ית' לכל באי עולם וכ\"ש (יחזקאל י\"א) כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט כי קדושת הביהמ,ק בחי' ק\"ק בחי' שכל הכולל נמשך דייקא ע\"י הטלטולים בחי' כי הרחקתים בגוים וכו' כנ\"ל. וע\"כ התקין ריב\"ז שאחר החורבן והגלות יהי' הלולב בינטל במדינה שבעה זכר למקדש כי עכשיו צריכין להמשיך הארת הדעת הקדוש לרחוקים מאד בכל מדינה ומדינה וזה נעשה ע\"י הגלות והטלטול דייקא, שנתהפך לטובה ע\"י כח הצדיקי אמת בחי' ריב\"ז שהוא בחי' משה שהוא הי' אז הצדיק אמת בחי' ריב\"ז שהוא בחי' משה שהוא הי' אז הצדיק האמת שתיקן תיקונים נפלאים שיתרבו ספרים קדושים להשלים את התורה עד שנוכל בכל מדינה ומדינה להודיע לחבירו וחבירו לחבירו את הדעת הק' עד שיאיר הדעת האמתי בכל העולם שזה בחי' ניטל במדינה כל שבעה שהתקין בחכמתו כי עתה שחרב ביהמ\"ק חל הדבר על כל מדינה ומדינה ועל כל אחד וא' שבכל מקום שהוא גולה ומטולטל לשם שימשיך הארת הדעת להרחוקים מאד מאד. והכל בכח הצדיק האמת שבדור שהוא בחי' ריב\"ז שעשה אז תיקונים נפלאים בתורתו שהרביץ בישראל אז עד שהתקין שיהיה לולב ניטל במדינה כל שבעה כי צריכין בכל מדינה להמשיך ולהאיר הדעת לרחוקים ע\"י ריבוי הספרים הקדושים שזהו בחי' נטילת לולב כנ\"ל, כי הגלות והטלטול נתהפך לטובה כנ\"ל בבח'יח משרז\"ל לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים וכ\"ש ונשאר גם הוא לאלקינו וכמובא לעיל מזה והבן היטב:",
      "en": "And therefore precisely then — when Yitzchak went out to converse in the field — precisely then Rivkah came to him through his prayer, as is written there in the parshah . For Rivkah is the aspect of prayer, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "אות מג וזה בחי' שמחת בית השואבה בחי' ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה שנמשך מבחי' מים טהורים הנ\"ל שעי\"ז נתרבין הספרים הק' וכו' שעי\"ז נתרבה השמחה בחי' אור צדיקים ישמח בחי' חדי ר\"ש כ\"ש שם בהתורה הנ\"ל ע\"ש היטב:",
      "en": "And therefore, the more a person sees that the dinim — which are the aspect of the strengthening of the yetzer [evil inclination] — are overpowering him more and more, he specifically needs to exert himself to increase and persist in prayer and entreaty, more and more — in order to sweeten and nullify the severity of the dinim , etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "אות מד וע\"כ בש\"ע וש\"ת שאז הוא גמר התיקון של ר\"ה ויו\"כ כמבואר בכונות, היינו שאז נגמר ונשלם בחי' תקון המלכות שהיא בחי' אמונה כידוע וכנ\"ל ע\"כ אז מסיימין את התורה ומתחילין את התורה מחדש וכ\"א מישראל עולה לתורה וכן כ\"א נוטל ס\"ת בידו ומקיף את הבימה בשמחה הכל להראות שזה הוא בי' התיקון הנפלא שהמשכנו מר\"ה עד הנה שהכל הואבחי' תיקון אמונת חכמים שעי\"ז נתרבין ספרים קדושים בתורה שעי\"ז נשלם התורה בשלימות גדול כנ\"ל, וע\"כ עתה הכל שמחין עם התורה וכ\"א נוטל ס\"ת בידו להורות שכ\"א מישראל יש לו חלק בשלימות הספר תורה כפי חלקו בהתקון של ר\"ה וכו' שאז הכל שבו בתשובה וכו' כנ\"ל שעי\"ז נשלם התורה וכו' וכנ\"ל, וזהו בחי' תוקף השמחה אז בחי' שמחת תורה כי אז נכללין יחד באהבה רבה שעי\"ז נתרבה השמחה בחי' אור צדיקים ישמח וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore the essential hisbodedus [secluded conversation] — which is the aspect of conversation between oneself and one's Maker — is expressed most particularly in connection with Yitzchak, as it is written: \"And Yitzchak went out to converse in the field\" [Genesis 24:63] . For the essential conversation and hisbodedus is for the purpose of sweetening the aspect of mishpat and din of Yitzchak, as mentioned above."
    }
  ]
}