{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "37",
  "title": "אומנין א",
  "hebrewTitle": "אומנין א",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/37",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/37/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א כל האומנין שומרי שכר הן כי ארבעה שומרין הם בחי' תיקון המלכות כנ\"ל ודיניהם ג' שהם חיוב ופטור וממוצע. דהיינו ש\"ח פטור מן הכל ושוא לחייב בכל. וש\"ש ושוכר פטורים במצקת וחייבים במקצת, שזה בחי' טוב וההיףם דהיינו רע והממוצע דהיינו בחי' עץ הדעת טו\"ר שע\"י ג' בחינו תאלו הוא תיקון המלכו תשזה בחיק מ\"ע ומצוות ל\"ת ורשות, דהיינו להכניע הרע ולעשות טוב. ולברר בחי'עת הדעת להעלות הטוב אל הקדושה בבחי' שלימות לה\"ק ע, יתרגום וכמובן כ\"ז ממאמר תפלה לחבקוק (סי' יט) וזה בחי' (תהלים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום שהם ג' בחי' הנ\"ל להכניע הרע ולעשות טוב ולברר ולהעלות הטוב מבחי' הממוצע שזה בחי' בקש שלום כי שלום הוא הממוצע בין שני הפכים וע\"י תיקון בחי' הממוצע בחי' עץ הדעת על ידו נעשה שלחום כי נתברר ונמתק מהרע ועולה אל הטוב ונעשה שלום בין ימין ושמאל וע\"כ שלום בגימ' חשמ\"ל עם הכוללים כמובא כי חשמ\"ל הוא בח'י תיקון לשון תרגום בח'י עץ הדעת כנ\"ל:",
      "en": "And the essential thing is that there is the resting place of His Shechinah , blessed be He. And there the Torah is the aspect of Toras Hashem literally — for there stand the Tablets that were given from His hand, blessed be He, to the hand of Moshe — which are \"the work of G-d\" , as it is written: \"And the Tablets are the work of G-d; written with the finger of G-d\" [Exodus 32:16] — the aspect of Toras Hashem literally. And likewise t'filas Hashem literally is there in the Beis HaMikdash, as it is written: \"And I will gladden them in the house of My prayer\" [Isaiah 56:7] — from which our Sages of blessed memory learned that Hashem, blessed be He, prays. For it does not say \"their prayer,\" but rather \"My prayer\" , etc. — as explained in Brachos."
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "אות ב וזה בח'י ג' הדינים של הד' שומרים שהם בחי' תיקון המלכו תכנ\"ל שהם חיוב ופטור וממוצע. בחי' ג' תיקונים הנ\"ל כנגד ג' בחי' טוב ורע וממוצע כנ\"ל. וזה בחי' שומר חנם נשבע עלהכל ופטור שזה בבחי' הקדושה בחי' טוב ששם כל הפטורים ואין שם שום חיוב כלל וזה בחי' שומר חנם שאינו חפץ בשום תשלום שכר רק עושה הכל מאהבה כבן העובד את אביו מאהבה שזה בח'י תיקון המלכו תע\"י בחי' בן בבחי' כל ישראל בני מלכים הם (כשרז\"ל שבת). אבל שואל הוא להיפך שכל הנאה שלו שזה כנגד בחי' הסט\"א שמבקשת ומתאוה כל התאוות וההנאות וע\"כ הוא צירך שמירה יתירה כי שם צריך לשמור ביותר וע\"כ חייב בכל כי שם כל החיובים כי היא נקראת חובה כמובא. והש\"ש הוא בחי' העבד כי נשכר לו לשמור כעבד. וע\"כ הוא ממוצע וחייב במקצת ופטור במקצת בבחי' עץ הדעת שמעורב טו\"ר שזהבח'י מט\"ט שהוא בחי' עבד כמובא:",
      "en": "For all our endurance and vitality is only through Toras Hashem and t'filas Hashem literally. And the essential thing is through t'filas Hashem — which is the aspect of His praying Himself, as it were, in His simple mercy, to arouse His abundant and great mercies (as explained in the Torah-teaching \"Azi v'zimras Yah\" , Likutay Moharan I:105 ; see there)."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אות ג וזה בחי' האומנין שהם שומרי שכר כי שמעתי מאדמו\"ר נ\"י אצל המאמר תפלה לחבקוק הנ\"ל במ\"ש שם שבחי' מילה הוא בבחי' חשמ\"ל בבחי' שלימות לה\"ק ע\"י תרגום שהוא עץ הדעת דהיינו שמבררין ומעלין הטוב אל הקדושה ע\"ש. ואמר שזהו תשובת המינין כדאיתא במדרש ששאלו אם הש,י רוצה במילה למה לא ברא את האדם מהול כי איך אפשר שיהי' מעשה השי\"ת חסד תיקון. אך הוא בבחי' הנ\"ל כי אע\"פ שהלה\"ק הבא מלמעלה הואשלום עכ\"ז אין לו שלימות כ\"א ע\"י הטוב שמעלין מלשון תרגום וזה בחי' המילה כנ\"ל היינו כי אין שלימות להדברים הבאים מלמעהל לעוה\"ז כ\"א כשמבררין הקדושה בעוה\"ז מבחי' עץ הדעת טו\"ר שהוא בחי' שלימות לה\"ק ע\"י לשון תרגום. ונלענ\"ד שזה מרומז ג\"כ במדרש שאיתא שם ע,ז חטים צריכים לטחון וכו' אפילו אדם צריך תיקון ע\"ש. היינו שכל הדברים צריכין תיקון דהיינו בירור שזהבחי' בירור עץ הדעת וזה בי' המילה כנ\"ל. וזה בחי' כל האומנות שבעולם כי בוודאי כל אשר עשה האלקים עלי ואין להוסיף וממנו אין לגרוע ואת הכל יפה עשה ואעפ\"כ כל הדבירם צריכים תיקון ע\"י האדם וזהבח'י כל האומנות כי אין שום כלי גמרו נברא מן השמים וצריכין דייקא בני אדם התחתונים להיות אומנין ולתקן הכלים. כי לזה ברא הש\"י את עולמו שבני אדם יתקנו כל הדבירם שזהבחי' בירור עץ הדעת בחי' שלימות לה\"ק ע\"י תרגום שזה בחי' תיקון המילה כנ\"ל. וזשארז\"ל במסכת קידושין שצריך ללמוד אומנות ואח\"כ ישא אשה כ\"ש ראה חיים עם האשה וכו' חיםי זה בחי' אומנות כי האומנות הוא ג,כ בחי' תיקון הברית כנ\"ל וזה שאמרו שם שאין עניות מן האומנות ולא עשירו תוכו' אלא יבקש רחמים ממי וכו'. כי אף שאנו רואין שבני אדם מתפרנסין מן האומנות צריך לידע ולהאמין שזה רק ע\"י שמתקן אותן הכלים שגומר על ידי אומנות שלו שזה בחי' תיקון הברית כנ\"ל ועי\"ז נמשך לו פרנסה כי בזה תלוי הפרנסה כמובא כ\"פ שפרנסה תלוימה בתיקון הבירת ועיקר ע\"י שמברר הבירוריםומעלה אותם למעלה שעי\"ז נמשך השפע כידוע נמצא שאע\"פ שמתפרנס מן האומנות אין זהרק ע\"י התיקון והבירור כנ\"ל וע\"כ אין עניות ועשירות מן האומנות רק לפי התיקון לפי מה שזוכה לברר ולתקן כנ\"ל. וזהו שאמרו אלא יבקש רחמים כי העיקר בתפילה כי עיקר הבירור והתיקון הוא התפלה כמובא שהבירור הגדול ביותר הוא רק ע\"י התפלה וזהו שאמרו שם מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה כי התורה מתקנת הכל וע\"כ התורה נקראת אומן. כ,ש ואהי' עאצלו אמון. אבל חוץ מהתורה דהיינו מי שאינו זוכה ללמוד תורה בודאי צריך ללמוד אומנות כמו שהזהירו שם רז\"ל מאד כי האומנות הוא תקון וברור בחי' תיקון הברית ועי\"ז זוכין לפרנסה כנ\"ל. וזשארז\"ל שהביטלה מביאה לידי זמה היינו מי שאינו עושה מלאכה בא לידי פגם הברית כי ביול האומנות הוא בחי' פגם הברית כנ\"ל. וזשארז\"ל כל שאינו מלמד בנו אומנות כאלו למדו לסטות. כי לסטות וגזילה היא בחי' פגם הברית כ\"ש רבינו ז,ל במאמר גזילה (סי' ס\"ט) כי אפילו אם אינו בא לידי גזילות אעפ\"כ נקרא גזלן כאל וגוזל את הקב\"ה כביכול כי לה' הארץ ומלואה (תהלים כד) ואין האדם זוכה ורשאי ליהנות מן העולם עד שיתקן הדברים שעי\"ז קונה וזוכה אות ןהדברים שזה בחי' אסור ליהנות מן העוה\"ז קוד םשיברך שהוא התיקון ולאחר הברכה הוא שלו כשרז\"ל מאחר שהוא תיקנו אבל קודם ברכה נאמר לה' הארץ ומלואה והנהנה בלא ברכה כאלו גוזל את הקב\"ה וכנס,י כשרז,ל שם בברכות. וע\"כ צריך האדם לעסוק דייקא באיזהעסק או בתורה או באומנות ומו\"מ כדי שיעשה איה תיקון שבשביל זה בא לעולם הזהוע\"כ מי שאין לו אומנות הואגזלן כאלו גוזל אותו ית' כנ\"ל:",
      "en": "And now, when the Beis HaMikdash is destroyed through our sins, it would have been impossible for us to endure were it not for the great tzadikim who have the power to arouse the aspect of t'filas Hashem every day. From which new chasadim are drawn every day, in the aspect of: \"They are new every morning\" [Lamentations 3:23] , etc. — which are drawn through the immensity of the chasadim that [the tzadikim ] drew on Rosh Hashanah, which is the creation of the world, etc. — as explained above in section 3. For these chasadim were drawn from Rosh Hashanah until Yom Kippur, to sweeten the judgments — until on Yom Kippur, Hashem, blessed be He, is appeased and forgives and pardons the sins of Yisrael each year. And from there, new chasadim are drawn every single day — without which the world could not endure now, after the destruction."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "לנמצא שהאומנות הואבבחי' תיקון הברית בבחי' מילה שהוא בחי' חשמ\"ל שהוא בחי' שלימות לה\"ק ע\"י התרגום שהוא בחי' עץ הדעת כנ\"ל וע\"כ האמונין הם שומרי שכר כי הם בבחי' שומרי שכר שהם בבח'י תרגום בבחי' עץ הדעת כנ\"ל:",
      "en": "As Yirmiyahu cried out in his lamentation: \"My strength and my hope have perished from Hashem. This I shall reply to my heart; therefore I shall have hope: The chasadim of Hashem have not ended\" [Lamentations 3:18, 21-22] , etc. And all these chasadim are drawn through the aforementioned tzadikim who merit t'filas Hashem , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד (ה' שוכר). וכן השוכר דינו כש\"ש כי שומר שכר הוא בחי' עבד שעובד ע,מ לקבל פרס כנ\"ל וע\"כ הוא בבחי' מט,ט בחי' עבד בחי' עץ הדעת שמעורב טו\"ר וע\"כ הש\"ש דינו הוא חיוב ופטור כנ\"ל וכן השוכר הוא ג\"כ בבחי' זו מאחר שיש לו הנאה שמשתמש בהחפץ הוא גם כן בבחי' העובד ע\"מ לקבל פרס שהוא בחי' עבד כנ\"ל כי אלו הד' שומרים הם רומזים ג\"כ בעבודת ה' כי העובדים נקראים שומרים כ\"ש וישמר משמרתי מצותי וכו' (בראשית פ' תולדות) ויש בהם ד' בחי' הנ\"ל וכללותם ג' בחי' הנ\"ל דהיינו חיוב ופטור ומעורב משניהם. ויש לרמז שזה בחי' ד' שנכנסו לפרדס שכתב רבינו נ\"י (סי' לא) שאלו הד' בחי' הם בהנכנסין לעבודת ה' ולהתקרב להצדיק, כי יש שנכנס בשלום ויצא בשלום בחי' ר' עקיבא ויש להיפך שמתקצץ בנטיעות ויש בחי' היצץ ונפגע ומת דהיינו שחוטף ונכנס לפנים ממדריגתו עיין כ\"ז במאמר של כסופין. וזה בחי' הד' שומרים וכללותם ג' דהיינו חיוב ופטור וממוצע כנ\"ל, דהיינו שומר חנם פטור מן הכל שזה בחי' העובד את ה' באהבה בחנם בלי שום קבלת פרס ושם הוא בחי' כל הפטורים כי הוא תכלית שלימות הקדושה שאין שם שום חיוב כלל וזה בחי' נכנס בשלום ויצא בשלום שהוא שלימות הקדושה. ויש להיפך בחי' שואל שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר והוא ממש בהיפך משומר חנם שהוא בחי' שומר ועובד בחנם בלי שום קבלת שכר והוא בחי' חנם שבקדושה כשרז\"ל מה אני בחנם אף אתם בחנם, ושואל להיפך שהוא בחי' חנם דסט\"א שנקראת חנם כ\"ש זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם בלא מצוות כי הוא רוצה כל התאוות בחנם בלי שכר דהיינו בלי שום ועבודת ה' וזהו בחי' שואל שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר וזה בחי' מקצץ בנטיעות שהוא בחי' רע לגמרי כנ\"ל וע\"כ הוא חייב בכל כי שם כל החיובים כנ\"ל. ושומר שכר הוא בחי' ששומר ועובד בשביל לקבל שכר הוא בחי' שנותן שכר דהיינו בחי' עבודת ה' שהוא בחי' שכר שנותנים לו ית' כביכול כ\"ש אם טוב בעיניכם הבו שכרי (זכרי' י\"א) אבל הוא יש לו הנאה ג\"כ בחי' השוכר שיש לו הנאה מן החפץ. ואלו הב' בחי' דהיינו ש\"ש ושוכר שהם בבחי' עובדים ע,מ לקבת פרס כנ\"ל וע\"כ הם בבחי' עבד בחיח' מט\"ט בחי' עץ הדעת טו\"ר כנ\"ל, הם בבחי' הציץ ונפגע הציץ וכו' כי פגם שלהם הי' בבחי' פגם עץ הדעת כמובא וכ\"ש בתיקונים כי ביום אכלך ממנו מו תתמות בהווא יומא הציץ וכו' כי זה הפגם של הציץ דהיינו שנכנס ומסתכל כמה שאינו ראוי לו זה הפגם הוא מחמת שרוצה בקבלת שכר ועובדתו וכניסתו לפנים להקדושה הוא בשביל שכר וע\"כ מאחר שבוחר בשכר ותאב להשכר עי\"ז יוכל לבא לעבור על רצונו ית' לכנוס לפנים ממחיצתו מחמת תאוות השכר המופלא כי בחי' כניסת הפרדס זהו בעצמו השכר נמצא שבחי' הציץ הוא בחי' העובד בשביל שכר עוה\"ב שעי\"ז יוכל לבא לבחי' הציץ ליכנס לפנים ממחיצתו כנ\"ל. וזה בחי' ש\"ש ושוכר כנ,ל. אבל העובד בלי שום קבלת פרס רק שרוצה לעבוד ולעשות רצונו ית' לבד בוודאי לא יכנוס לפנים מהראוי לו ולעבור על רצונו ית' מאחר שאינו רוצה שום דבר רק רצונו ית':",
      "en": "And this is the aspect of the power of the miracle of Chanukah. For the wicked kingdom sought to make them forget Your Torah, etc. — and to destroy the Beis HaMikdash before its time. For they wished to uproot the holiness of Yisrael entirely, G-d forbid — through which the world would have reverted to emptiness and void, for the world cannot endure without the Torah. For the Sitra Achra — the aspect of the wicked kingdom — saw and understood that this Second Temple would not endure and would ultimately be destroyed, for even then, during its existence, their hand was strong over Yisrael. Therefore they wished to destroy it immediately, in order to greatly intensify the darkness — to darken, G-d forbid, the eyes of Yisrael, so that they would despair entirely of the complete redemption."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה גם יש לרמז ששומר שכר ושוכר שהם בחי' עובדים בשכר הם בחי' מ\"ש רבינו נ\"י (סי' ה) שיש שני בחי' בעבודת ה' יש שעובד בשביל שכר עוה,ב כי אין מתענג בהמצוה בעצמה רק שכרו לבסוף וזה בחי' ש\"ש ששכרו לבסוף. אבל יש צדיק שעושה המצוה בשמחה גדולה כ\"כ שיש לו תענוג גדול מהמצוה בעצמה עד שאין רוצה בשום שכר עוה\"ב רק שכרו בהמצוה וכו' ע\"ש וזה בחי' שוכר שמקבל הנאה מיד ואין צריך לצפות לשילום שכר כי שכרו תיכף בהדבר הנשמר בעצמו כי מקבל תענוג משמירת מצוותיו ית' בעצמו. וע\"כ נחלקו על שוכר כיצד משלם וסבר ר\"מ שדינו כש\"ח כי מאחר שאין מצפה לתשלום שכר רק שכרו מיד כנ\"ל ע\"כ הוא בתכלית שלימות הקדושה וע\"כ סובר שהוא בבחי' ש\"ח שפטור מן הכל שהוא בחי' שלימות הקדושה שאין שם שום חיוב כנ\"ל. אבל נחלק עליו ' יהודה וסובר שדינו כש\"ש והלכה כמותו כי אע\"פ שזה תכלית השלימות לקבל תענוג ושכר מהמצוה בעצמה אעפ\"כ אין ראוי לעבוד בשביל כן כי תכלית השלימות הוא לעבוד אותו ית' בלי שום שכר כלל ואפילו שלא בשביל כוונת השכר של המצוה בעצמה וע\"כ השוכר שהוא משלם שכר בשביל להשתמש בהדבר הנשמר שזה בחי' שעובד ה' בשביל להשתמש וקבל הנאה משמירת ממצוותיו ית' כנ\"ל וע\"כ דינו ג\"כ כש\"ש מאחר שעכ\"פ רוצה בשכר כנ\"ל ועיקר השלימות בבחי' ש\"ח בלי שום שכר לגמרי והוא בחי' פטור לגמרי שאין שם שום חיוב כנ\"ל בחי' נכנס בשלום ויצא בשלום כנ\"ל:",
      "en": "For the essential creation of the world was only for the sake of Yisrael, for the sake of the Torah, and for the sake of the Beis HaMikdash — as it is written: \"In the beginning, G-d created the heavens and the earth\" [Genesis 1:1] . And our Sages of blessed memory said: \"For the sake of 'beginning' — which are Yisrael, the Torah, and the Beis HaMikdash, which are called 'beginning'\" , etc. But: \"And the earth was void and formless, and darkness upon the face of the deep\" [Genesis 1:2] — which are the aspect of the four kingdoms, as our Sages of blessed memory expounded. And it is explained in their words that the wicked kingdom of Greece is the aspect of \"darkness,\" and the kingdom of Edom — which is the current exile — is the aspect of \"the deep.\" It emerges that the wicked kingdom of Greece, which ruled then, is the aspect of \"and darkness upon the face of the deep\" — which is the darkness that covers the face of the deep, which is this exile that is compared to the deep. And when one falls into the deep even in the light of day, it is already very bitter and difficult to ascend — how much more so when the darkness intensifies upon the face of the deep!"
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "וזה בחי' שנקראין נכנסין לפרדס בחי' שומרים שנכנסין לפרדס לשמור וכנ\"ל:",
      "en": "And this was the intention of the wicked kingdom of Greece at that time — who are the aspect of the darkness upon the face of the deep — that they wished to greatly intensify the darkness, to juxtapose the exiles together, so that the Temple would be destroyed immediately, in order that the darkness would overpower the face of the deep, so that Yisrael would be unable to ascend and emerge, G-d forbid. But Hashem, blessed be He, in His abundant mercy, placed in the hearts of the true tzadikim — Mattisyahu and his sons — to wage the wars of Hashem. And their essential power was through azus d'kedushah that they drew from the aspect of t'filas Hashem literally. As is brought: that Yehudah the son of Mattisyahu was called Yehudah \"Maccabi\" — an acronym for \"Mi Chamocha Ba'eilim Hashem\" [Who is like You among the mighty, Hashem] — which he would cry out in battle. For the essential praise of \"Who is like You,\" etc., is that Hashem, blessed be He, empowers the chasadim over the gevuros to help Yisrael — and this is the essential might of His might. And as is juxtaposed to this: \"Who is like You, majestic in holiness, awesome in praises, performing wonders\" [Exodus 15:11] . \"Awesome in praises\" — this is the aspect of His prayer, blessed be He. For He, blessed be He, is awesome in prayers — for His prayers are awesome — through which He performs wonders to save Yisrael."
    }
  ]
}