{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "4",
  "title": "מתנה ומתנת שכיב מרע ד",
  "hebrewTitle": "מתנה ומתנת שכיב מרע ד",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/4",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/4/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א כל מתנה צריכה שתהא גלויה ומפורסמת וכו'. צריכין לכתוב בשטר מתנה כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא וכו':",
      "en": "It turns out that through the letters of the shtar — which are the aspect of the twenty-eight letters mentioned above, which are the aspect of the letters of the Torah, as mentioned above — through this, one transfers the ko'ach that is in his property to his fellow, as mentioned above. And this is the aspect of the fact that the shtar serves as proof that the field is not stolen property in his hands. This is the aspect of what is brought in the discourse mentioned above — the teaching of our Sages of blessed memory: \"So that [the nations] should not say, 'You are robbers.' Therefore, 'the power of His works He declared to His people, to give'\" etc."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "כי איתא בהתורה אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא (בסי' כה) שבכל עולם ועולם ובכל מדריגה ומדריגה יש שם דמיונות וכו' שםה הקליפות הקודמין לפרי וסובבים את הקדושה וכו'. וכשאדם נעתק ממדריגה למדריגה ומסבבין אותו וצריך להכניע אותם ולשברם וכו'. כי אין שני בני אדם שוין וכו' וכו'. ופנימיות של התחתון נעשה חיצוניות לחיצוניות עליון וכו'. ואזי צריכין לטהר ולקדש המקום מחדש וכו'. וא\"א להכניע הקליפות וכו' אלא ע\"י גדולת הבורא כמובא בכונות של הודו. וההתגלות גדולת הבורא הוא ע\"י צדקה שנותנין לעני הגון, כי עיקר הגדולה והפאר הוא התגלות הגוונין וכסף וזהב הן הן הגוונין וכו'. ואין מאירין אלא כשבאים לאיש הישראלי וכו'. ובשביל זה העכו\"ם תאבים לממון ישראל. וכו' ובשביל זה נקראין רשים כמו הוי זהיר ברשות וכו'. אבל דע תיכף ומיד שהעכו\"ם מקבל ממון מישראל תיכף ומיד נתעלם הפאר והחן בתוך הממון וכו'. וזהו שאין מקרבין אלא בשעת הנייתן וכו' ע\"ש כ\"ז היטב. גם דע שכדי להכניע הקליפות שמבססין בכל מדריגה, על זה צריך שיעורר שמחה של מצוה על עצמו היינו שישמח ע\"י שיזכור שזכה להתקרב להשי\"ת וזכה להתקרב לצדיקים המקרבין אותו להשי\"ת. וע\"י השמחה הזאת הוא משבר הקליפות ונכנס למדריגה ב' ע\"ש:",
      "en": "And this is the aspect of the shtar mentioned above, which is the aspect of the twenty-eight letters, the aspect of \"the power of His works\" mentioned above — through which no one can challenge him and say \"you are a robber.\" For the shtar — which is the aspect of the twenty-eight letters, \"the power of His works,\" as mentioned above — testifies that he merited the field through \"the power of His works,\" as mentioned above. For the fact that a piece of land or another item passes from one person to another through sale or gift — all of it is through the power of the acts of Creation. For according to the power of the acts of Creation, so does Hashem, blessed be He, arrange circumstances so that the thing is transferred from one to another — and everything is according to the power of the acts of Creation. And the shtar , which is the aspect of the twenty-eight letters mentioned above — the power of the acts of Creation — testifies that the twenty-eight [letters] mentioned above are now in his hand, for he merited the twenty-eight mentioned above — the aspect of \"the power of His works\" that is in this thing — through the letters of the shtar , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב וזה ידוע ומבואר בדברינו כ\"פ שבכל המו\"מ שעושין מבררין ניצוצות הקדושים וכמבואר בדבריו ז\"ל בהתורה אשרי (בסי' לה) ובהתרוה כי תצא למלחמה (בסי' רפ), שע\"י מו\"מ כתקונו עולין ממדריגה למדריגה מעשי' ליצירה. כי מו\"מ כתקונו הוא בבחי' הקרבת קרבן התמיד וקטרת ע\"ש. ועיקר הבירור הנעשה ע\"י המו\"מ הוא נגמר כשיוצא הדבר מרשות לרשות שאז נגמר המו\"מ ואז עולין ומתבררין הנצוצות כנ\"ל. ומחמת שבכל דרגא ודרגא יש שם הקליפות הקודמין לפרי המסבבין את הקדושה, מחמת זה צריכין ליזהר מאד לעשות המו\"מ בקדושה גדולה שלא יתאחזו בו הקליפות המסבבין שם כנ\"ל. וע\"כ אין המקח נגמר בדברים כ\"א בקנין ע\"י משיכה והגבהה וכו'. כי צריכין דייקא שיכנוס הדבר לרשותו של הזוכה בו ע\"י משיכה והגבהה וכיוצא. כי כל זמן שלא בא לרשותו לא נגמר הבירור וע\"כ אע\"פ שנתרצה למוכרו ונגמר המקח בדברים למוכרו, עדיין אפשר שיתעוררו ויתגברו מחדש הקליפות בעת שירצה להכניס הדבר ברשותו ויקלקלו המקח. כי עיקר התעוררותם בשעה שיוצא הדבר מרשות לרשות שאז עיקר העלי' והבירור וכנ\"ל. ע\"כ אין המקח נגמר בדברים לבד עד שיעשה קנין ממש להכניסו ברשותו על ידי משיכה והגבהה וכו' כי כ\"ז שלא נכנס לרשותו יכולין להתעורר ולקלקל המו\"מ כנ\"ל:",
      "en": "It turns out that the essential power of the shtar is through the fact that the letters of the shtar receive their power from the letters of the Torah, which are the vitality of every thing — and through this, the thing is acquired from one person to another. However, the aspect of a gift is, on the surface, distant from the Torah, and it has no root in the Torah, on the surface. For the essential [purpose of the] giving of the Torah was so that a person should merit to receive the reward of the World to Come as the reward for his service — and not receive an undeserved gift. For only for this reason did the neshamah [soul] descend into this world: so that it should not be nourished from nahama d'chisufa [the bread of shame] — but rather through the reward of the Torah that one fulfills. It turns out that the essential [purpose of the] Torah is only to receive the reward for one's service, and not to receive an undeserved gift."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג וזשארז\"ל דבר תורה מעות קונה שנא' ונתן הכסף וקם לו ומפני מה אמרו חכמים משיכה קונה כדי שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעלי'. כי עיקר התגלות הגוונין הוא בממון ישראל נכנעין הקליפות שבכל מדריגה ומדריגה כנ\"ל. וע, כ בוודאי מד\"ת כסף קונה כי ע\"י הכסף נתגלין הגוונין ונתגלה גדולת הבורא שעי\"ז נכנעין הקליפות ונגמר המקח, כי אין יכולין לקלקלו עוד כי כבר נכנעו ע\"י התגלות הגוונין שבכסף ישראל וכנ\"ל, וע\"כ באמת מדאורייתא כסף קונה כ\"ש ונתן הכסף וקם לו, וקם לו דייקא שעי\" הכסף יש תקומה ועלי' להמקח דהיינו להנצוצות שבהמו\"מ ועי\"ז נגמר המקח מדאורייתא וכנ\"ל. אך מפני מה אמרו חכמים משיכה קונה וכו'. כי באמת אע\"פ שבהממון הוא התגלות הגוונין אבל אין זה אלא אצל איש הישראלי וגם אצלו אין מאירין הגוונין כ\"א כשזוכה לתקן ממונו ע\"י צדקה לעני הגון כ\"ש שם ע\"ש. וע\"כ ראו חכמים שע\"פ רוב העוסקים במו\"מ אין זוכין לתקן ממונם בשלימות ראוי ואזי אין מאירין אצלם הגוונין בשלימות וע\"כ אע\"פ שבשעה שקביל הכסף נתרצה למכור החפץ לחבירו, וזה נמשך בשרשו מהתנוצצות הגוונין שבהממון. אבל אעפ\"כ עדיין לא נכנע והקליפות שבמדריגה ויכולין לקלק המו\"מ מחמת שתיכף אח\"כ נתעלמו הגוונין מחמת שעדיין לא תיקן ממונו בשלימות וכנ\"ל וכמו שכתב רבינו ז\"ל לענין הממון שבא ליד הבעכו\"ם שאין הגוונין מאירין רק לפי שעה ואח\"כ נתעלמין אורם וכו' כנ\"ל. כמו כן להבדיל אפילו אצל איש ישראל אע\"פ שבערך העכו\"ם מאירין אצלו הגוונין. אבל אעפ\"כ מאחר שלא תיקן ממונו כראוי אין מאירין גם אצלו בשלימות רק מתנוצצין לפי מתוך העלמן ומתעלמין מיד, וע\"כ אין הקליפות נכנעין ע\"י הכסף לבד כי אין הגוונין מאירין בהם בשלימות וע\"כ אין נגמר המקח ע\"י הכסף וכנ\"ל. כי עיקר גמר המקח הוא כפי הכנעת הקליפות שאז נשלם הבירור וכנ\"ל. וזהו שאמרו שם ומפני מה אמרו חכמים משיכה קונה כדי שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעלי'. כי מאחר שלא תיקן ממונו ולא נתגלו הגוונין על ידו, יכול להיות שיתגרו ויתאחזו הקליפות בהממון ביותר כי את זה לעומת זה עשה אלהים. ומי שזוכה לתקן ממונו ע\"י הצדקה אז ינתגלין הגוונין שהם גדולת הבורא ע\"י ממונו, וזוכה להכניע הקליפות שבכל מדריגה ע\"י ממונו כנ\"ל. אבל להיפך כשאין מתקן ממונו ע\"י הצדקה אזי נתאחזין הקליפות בהממון דייקא. מחמת שיש שם קדושה גבוה נעלמת שהם הגוונין עילאין שנתעלמו שם, שכשאין מאירין כראוי הם נאחזין שם ביותר כי הם כרוכים תמיד אחר הקדושה הגבוה ביותר. ומזה בא גודל התגברות תאות ממון שנמשך מחמת שהממון בשרשו יש בו קדושות גבוהות מאד שהם הגוונין עילאין שמלובשין בו. וכשאינו זוכה לגלות הארת הגוונין ע\"י צדקה לעניהגון אזי הקליפות נאחזין בהממון ביותר ועי\"ז נופל לתאוות ממון. ומזה באים כל ההכחשות והשינויים והעוולות שבמו\"מ אם אין מתגברים על תאוותו לממון ח\"ו. וזה שאמרו שאין מעות קונה כדי שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעלי', בעלי' דייקא דהיינו בעת שהיו צריכין לעלות הנצוצות שבהסחורה מדרגא לדרגא אז שלטו הקליפות שהם מזיקי עלמא. והם בחי' אש כ\"ש מ האש יצאו וכו' ועי\"ז נשרפו החטים והסחורה:",
      "en": "And it is known that every thing must have a root in the Torah, which is the vitality of every thing. And if so, the aspect of a gift — where one gives his fellow a gratuitous gift — from where is the root of this aspect of gift-giving, since the essential [purpose of the] Torah is only not to receive an undeserved gift, as mentioned above?"
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד ובשביל זה צריכן להרחיק עצמו ביותר מלקבל מתנו תכשרז\"ל וכ\"ש ושונא מתנות יחי'. כי עליית הקדושה קשה שיהי' בחנם כ\"א בכסף מלא כ\"ש בזוה\"ק לענין קניית המצות ומע\"ט שצריכין לקנותם באגר שלים כי הסט\"א נקראת חנם כידוע. וע\"כ כשמקבל החפץ בחנם במתנה קשה מאד לברר והעלות הקדושה שיש שם ואזי יכולין להתאחז בו הקליפות המסבבין שבכל מדרגה ויכולין להפסיד חיותו ח\"ו כי הקליפות הם סטרא דמותא וע\"כ שונא מתנות יחי':",
      "en": "However, the essential root of the aspect of a gift is from the aforementioned aspect that is explained in the aforementioned discourse — namely, from the aspect of the mode of governance that existed before the giving of the Torah, when the world was conducted through His chesed , in the aspect of otzar matnas chinam , as mentioned above. And also now, even after the receiving of the Torah, the essential sustenance of the world is through this aspect of undeserved gift. For there are many simple folk in the world, and there are many wicked people in the world, who would have had no sustenance through the Torah — since they do not engage in Torah, etc. Rather, their essential sustenance is through the aspect of undeserved gift, as the matter is well explained there in the aforementioned discourse."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה וע\"כ צריכין לכתוב בשטר מתנה כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא כי עיקר העלי' הוא בבחי' חיצוניות, שפנימיות תחתון נעשה חיצוניות שבהמו\"מ, שהמו\"מ בכלל הוא בבחי' עבודות חיצוניות כמובן בהתורה הנ\"ל (רק שגם בבחי' חיצוניות בעצמו בודאי יש פנימיות וחיצוניות כמובן בכוונות). וע\"כ בהמתנה מחמת ששם קשה לברר כנ\"ל ע\"כ בקל יכולין להתאחז הקליפות שנאחזין בבחי' חיצוניות ויקלקלו המתנה ויכניסו בלב הנותן שישנה דבורו ורצונו ויקלקל המתנה. ע\"כ אין המתנה גמרת עד שתהי' מפורסמת וגלויה לכל ויכתוב בהשטר מתנה כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא כי בשוק ובחוץ שם עיקר אחיזתם של הקליפות שנקראים עש\"ז חיצונים ע\"כ צריכין לפרסם בשטר מתנה כתבוהו בושקא וכו' שצוה לכתוב בשוק ובחוץ כיהוא נותן המתנה בלב שלם כדי לבטל קטרוג הקליפות והחיצונים ע\"י שמודיעים המתנה בשוק ובחוץ ששם מקום אחיזתם כנ\"ל:",
      "en": "And from there, the aspect of gift-giving also cascades down between one person and another — for it is necessary that this aspect of undeserved gift exist in the world, for without it the world would have no sustenance, as mentioned above. And in truth, also before the giving of the Torah, when the world was conducted through His chesed with an undeserved gift — even then, the Torah was in existence, only it was concealed. For the Ten Commandments were contained within the Ten Utterances, which are the power of the acts of Creation, as is well explained in the aforementioned discourse."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ו וזשארז\"ל הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. ולמדו משבת שאמר הקב\"ה למשה מתנה יפה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם וכו'. כיצריך להודיע מקודם לחבירו שרוצה ליתן לו מתנה כדי שיכין א\"ע לקבל המתנה דהיינו שיתגבר א\"ע לקבל המתנה בקדושה ובטהרה לשמו יתב' כדי שיהי' לו כח עי\"ז לברר הקדושה שבהחפץ של המתנה כי מחמת שבמתנה קשה לברר כנ\"ל ע\"כ צריך הכנה מקודם וע\"כ צריך להודיעו:",
      "en": "It turns out that the aspect of a gift, whose root is from the aspect of the mode of governance before the giving of the Torah — which is the aspect of the otzar matnas chinam , as mentioned above — there, the Torah is concealed in hiddenness, as mentioned above. And this is [the reason] that our Sages of blessed memory ordained that one must write in a deed of gift: \"kisvu'hu b'shuka v'chasmu'hu b'vara\" — \"ki haychi d'la lehevay k'milsa dit'mirsa\" [so that it should not be like a hidden matter] . For the aspect of a gift must of necessity be publicized — in order to bring forth from concealment to revelation. For there, in the aspect of a gift, the Torah is concealed in hiddenness and obscurity, as mentioned above. And therefore, specifically, one must publicize and reveal and write the deed of gift in the marketplaces and the streets — in order to publicize that also there, in the aspect of a gift, there is also concealed Torah. And through this is the essential sustenance of the gift — for the gift has no sustenance except through the letters of the Torah, which are the vitality of every thing, through which is the essential right that one acquires from another, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ז וזה בחי' שבת שהיא מתנה טובה שהיתה בבית גנזיו שהשי\"ת מודיע לנו קודם שנתנה לנו כדי שנתגבר להכין את עצמינו לקבלל את המתנה טובה ויקרה הזאת. כי שבת צריך הכנה כשרז\"ל כ,ש והי' ביום הששי והכינו וכו'. וע\"כ גם עתה שכבר נתן לנו השי\"ת ברחמיו את השבת אנו צריכין בכל ימות השבוע להכין א,ע לקבל מתנה טובה הזאת ושבת שמה וזהו בחי' זכור את יום השבת לקדשו זכריהו מא' בשבת שאם נזדמנה לך מנה יפה תהא מזמינו לשבת היינו בחי' הכנה בכל ששת ימי החול לקבל את המתנה טובה שהיא שבת. וזהו בחי' כלל כל העבודה שלהאדם בזה העולם שנקרא ערב שבת והעוה\"ב נקרא שבת כשרז\"ל מי שטרח בע\"ש יאכל בשבת וכו'. כי באמת א\"א לעבוד את השי\"ת כ\"ש מי הקדימני ואשלם כלום עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית וכו' כשרז\"ל וכמו שאמר אדמו\"ר ז\"ל בהשיחה הנדפסת בסיפורי מעשיות ע\"ש. וכל העבודה של תורה ומצות שצוה אותנו לעשות בזההעולם הם רק הכנות שצריכין אנו להכין א\"ע לקבל מתנת ידו הטובה שהוא ית' רוצה ליתן לנו ברחמיו לעתיד. כי באמת כל התורה ומצות קלים ונעימים לעשותם כ\"ש דרכיה דרכי נועם וכו' ומן הדין אין ראוי לקבל עליהם שכר וכל השכר טוב שיתן הוא רק מתנת חנם כ\"ש ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו. וכל המצות הם רק בחי' הכנות לקבל על ידם מתנת חנם ממנו יתב' שהוא השכר של אותה המצוה. כגון למשל ע\"י שאנו לובשין ציצית עי\"ז אנו מכינים עצמינו להתעטף באור הציצית ולזכות לחלוקא דרבנן וכו'. וכן ע\"י מצות תפילין אנו מכינים עצמינו להתעטר בכתרי דמלכא שהם אורות התפילין בשרשם. כי בודאי ע\"פ דין אין מגיע להאדם שכר נפלא ונורא כזה בשביל ציצית ותפילין שהם קלים ונעימים לעשותם וכל השכר שיקבל עבורם הוא רק מתנת חנם. רק שהשי\"ת ברחמיו חמל עלינו וצוה עלינו לעשות בזה העולם אלו המצות הקדושות כדי שיהי' לנו כלים וכח לקבל מתנת חנם שלו וכן בשארי המצות. וכן כל המצות לא תעשה הזהיר אותנו שלא לעשות כדי שלא נבא מלוכלכים ח\"ו להילולא דמלכא. והוא כמו מלך שמזהיר ומודיע מקודם לאוהביו שרוצה ליתן להם מתנות יקרות וסגולות נוראות ונשגבות לכ\"א ואחד בזמן פלוני. ומאהבתו וחמלתו הוא מודיעם תחילה כדי שיכינו עצמם לזה כדי שלא יבואו מלוכלכים ח\"ו בטיט וצואה לסעודת המלך שיהי' שם המלך וסיעו. כי בודאי א,אל הם לקבל מתנותיו הקדושות כשהם מלוכלכים ח\"ו. גם צריכים להכין לעצמם מלבושים נאים ויקרים וכמה מיני ריחות טובות נרד וכרכום קנה וקנמון כוו' וכמה מיני קשוטים יפים ונאים שיהיו ראוים ליכנוס בהם בהיכל המלך גבין גדוליו ושריו ועבדיו הקדושים והטהורים ואז יוכלו לקבל מתנת ידו הטובה. ובחמלתו הגדולה הכין להם מקודם כל הדברים והחפצים שצריכים לעשות ולתקן מהם מלבושים וכתרים כאלו שיהיו ראוים לכנוס בהם בהיכלא דמלכא. וכל מי ני בשמים וריחות טובות שיתבשמו בהם מקודם. וצוה להם והזהיר להם שבכל הזמן שנתן להם מקודם להכין עצמן לסעודה, שבכל הזמן הזה יעסקו לעשות ולתקן אלו המלבושים היקירים וכל אלו הכתרים הקדושים. ושלח להם שלוחיו הנאמנים ללמדם ולהודיעם איך לעשותם ולתקנם בפרטי פרטיות כדי שיבואו לשם בלבושים וכתרים ות יקונים הנהוגים שם כדי שלא יתביישו בין כל הקרואים לשם. וביותר ויותר צוה להם והודיעם ע\"י שלוחיו ממה להתרחק. והזהירם מאד מאד שלא יטמאו ולא ילכלכו עצמן ח\"ו בכל הדברים המתועבים שם, ומרוב חמלתו הודיעם ג\"כ ע\"י נאמניו במה ירחצו ויטהרו עצמן מלכלוכים אלו אם יכשלו לפעמים ולא יהיו נזהרין מהם ח\"ו. ותיקן להם כמה וכמה מעיינות קדושות וכמה עצות ותיקונים לרחוץ ולנקות עצמו מכל זה. עד שאפילו מי שהוא מלוכלך מאד, ומוטבל בשחת ומוטבע ביון מצולה ומלובש בבגדים צואים ח\"ו, גם הוא יכול לנקות עצמו ולרחוץ ולט הר עצמו באלו המעיינות הנובעים שמן אפרסמון וכל מיני ריחות נפלאים שיש להם כח להפוך כל מיני ריחות רעים לריחות טובים ויקרים. והודיעם שבכל הזמן שנתן להם יש בידם ליקח מכל החפצים והבשמים אשר הכין להם ולהתלבש ולהתקשט בהם כמ ושירצו, ולטבול ולטהר עצמם בכל המעיינות הקדושות האלה שמטהרין ומנקין אותם מכל הלכלוכים כדי שיוכלו לבא נקיים וטהורים להיכל המלך מקוטרים מור ולבונה, מלובשים בלבושים קדושים ונקיים הנוהגים שם מוכתרים בכתרי דמלכא. ואז יוכלו לקבל כל האוצרות מתנת חנם אשר הכין להם המלך אשר עין לא ראתה וכו' אשרי הזוכה להם. והנמשל מובן ממילא. נמצא שכל המצוות ומע\"ט הכל מאתו יתב' ממה שהכין לנו ברחמיו המרובים וכ\"ש כי ממך הכל ומידך נתנו לך וכתיב מי הקדימני ואשלם ואין ראוי לקבל עליהם שכר. רק שברחמיו רצה לזכות אותנו ליתן לנו אוצרי מתנת חנם כאלה לפיכך הרבה לנו תורה ומצות שהם כולם תקונים והכנות לקבל על ידם רב טוב הצפון שה םאוצרי מתנת חנם שרוצה ליתן לנו בחסדו וברחמיו וכנ\"ל. וע\"כ ארז\"ל אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע\"מ לקבל פרס אלא וכו'. היינו כי בודאי נקבל רב טוב אשר עין לא ראתה ע\"י מעשינו הטובים רק שאנו צריכים לידע האמת שכפי שורת הדין אין מגיע לנו פרס מאחר שהכל מ אתו וכנ\"ל רק שכל עבודתינו הוא שלא ע\"מ לקבל פרס רק שע\"י עבודתינו ומעשינו הטובים יהי' לנו הכנה לקבל חסדו הגדול שהם אוצרי מתנת חנם שיתן לנו לכל אחד ואחד כפי מה שהכין א\"ע בזה העולם לסעודתא דמלכא וגדוליו ומיודעיו כ\"ש ולשרידים אשר ה' קורא וכו' וכשפרש\"י שם. וזהו העוה\"ז דומה לפרוזדור והעוה\"ב לטרקלין התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, היינו כנ\"ל שכל העבודה שבזה העולם הוא רק בבחי' הכנות כדי ליכנוס בהיכל המלך בחי' התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore the gift has no sustenance except when [the deed of gift] is publicized and revealed — through which one brings forth the aspect of the concealed Torah that is there, from concealment to revelation. And then, specifically, the gift is sustained — for as long as the Torah is in concealment, the world has no sustenance, in the aspect of: \"He saw that the world could not endure\" [see Rashi, Genesis 1:1; Midrash] . For the essential sustenance of the world is through the revelation of the Torah — for even though the world was conducted through His chesed before the giving of the Torah, nevertheless, the entire world was suspended and standing [in a precarious state] until the day of the receiving of the Torah, as our Sages of blessed memory said [Shabbos 88a] . And therefore the gift has no sustenance except through the publicizing and the revealing, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות ח וזהו בחי' גודל המעלה שאין למעלה ממנה שהוא התקרבות לצדיקים וליראים וכשרים אמתיים. כי הצדיקים האמתיים הם מודיעים לנו בכל פעם אוצרי מתנותיו הטובים שהוא יתב' רוצה ליתן לנו ברחמיו. ומודיעים לנו בכל עת איך להכין א\"ע לקבלם ונותנים לנו עצות איך לנקות ולטהר עצמינו ולבושינו מכל מה שנכשלנו עד הנה. כי כל צדיק הדור הוא בחי' משה אשר השי\"ת מודיע על ידו לנו את כל המתנות טובות שרוצה ליתן לנו כ\"ש יודיע דרכיו למשה וכו' וכתיב אשר צוה את אבותינו להודיעם ולבינהם. כי הצדיק האמת שבכל דור הואחופר בארות ומעיינות חדשות מעיינות הישועה שאינם פוסקין באופן שיוכלו לטהר בהם כל הפגומים והמלוכלכים והמתועבים שבעולם ולהתרפאות בהם מכל מיני חלאים ומכאובות רעים בגוף ונפש ולהתרחצץ ולהתבשם על ידם בכל מיני ריחות טובותץ. כי השי\"ת מודיע דרכי טובו וחסדיו הנפלאים לצדיק האמת כי הוא יתב' ממשיך חסדים חדשים בכל דור ודור ועושה חסד חנם בכל דור ודור. כי אפילו בכל יום ויום נמשכין חסדי חדשים כ\"ש חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו חדשים לבקרים רבה אמונתך וכשפרש\"י שם שהחסדים מתחדשים בכל בקר, מכ\"ש בכל שבוע ובכל חדש ובכל שנה ושנה מכ\"ש בכל דור ודור. כי סוף כל סוף חסדו יתגבר עלינו עד שיביא לנו משיח צדקינו ויגאלינו מכל הצרות והמצוקות שסבלנו בפרט בעתים הללו המקום ירחם. ובודאי כל שנה וכל יום שבא מאוחר הוא קרוב יותר לביאת משיח ונמשך עליו חסד הגדול שממשיך משיח צדיקנו כ\"ש ועושה חסד למשיחו. אל כל אל והחסדים הגדולים שהוא ית' רוצה להמשיך עלינו בכל עת אין מי שידע מהם כ\"א הצדיק האמת. וכל מי שמקורב אליו הוא מודיע לו רחמיו וטובו ה גדול עד אין חקר אשר עי\"ז אפילו הגרוע שבגרועים יכול להכין א\"ע לקבל אוצר מתנת חנם שלו. והעיקר הוא האמונה והרצון שידע האמת באמונה שלימה על מה אתי בהאי עלמא. ואז בודאי ירצה וישתוקק תמיד לשוב אליו יתב' ויחתור בכל כחו להתקרב לאנשים נאמנים שיודעים לחזקו ולייעצו עצות אמתיות ונכונות כפי מה שקבלו מרבותיהם הקדושים עד אשר יזכה לשוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח:",
      "en": "And therefore one must write in a deed of gift: \"kisvu'hu b'shuka v'chasmu'hu b'vara\" — in order to publicize and reveal that also there, in the aspect of a gift, there is Torah. For the letters of the shtar are the aspect of the letters of the Torah. And then, specifically, the gift is sustained — for the essential sustenance is through the Torah, that is, through the revelation of the Torah. For also before the giving of the Torah, the Torah was in existence, only it was in concealment, and then the world was tottering and suspended and standing [in a precarious state] until the day of the receiving of the Torah, when then the Torah was revealed and emerged from concealment into revelation, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "אות ט וכל זה כלול ומרומז בסוף התורה הנ\"ל מ\"ש שם שכדי להכניע הקליפות שבכל מדריגה הוא ע\"י שמחה של מצוה, ע\"י שיזכור חסדו הגדול שזכה להתקרב להשי\"ת ולצדיקים וכו' כנ\"ל ע\"ש. כי כל מי שרוצה לגשת אל הקודש להתקרב להשי\"ת ולתורתו, מתגברין ומתפשטין נגדו בכל פעם מאד מאד, וכל מה שרוצה להתחזק ולהתגבר, מתפשטיןכנגדו יותר ויותר בבחי' פשטוהו ולא עייל לתרעא הנאמר בהתורה הנ\"ל, שהס\"א שהם הדמיונות והתאוות והבלבולים והמניעות וכו' וכו' מתפשטים נגדו בכל פעם מאד מאד ואינם מניחיןי אותו ליכנוס לשערי הקדושה. ומחמת זה רבי םנכשלו ונפלו כי בתחילה התחילו קצת להתקרב להש\"י ועסקו בתורה קצת וכו'. אבל אח\"כ ע\"י עוצם ההתפשטות וההשתטחות הנ\"ל של המניעות והתאוות והבלבולים וכו' שהתפשטו כנגדם מאד בכל פעם, עי\"ז טעו בעצמן כאלו אפס תקוה ח\"ו ונתרחקו כמו שנתרחקו. ובאמת טעו הרבהבזה כמ ושאמר אז אדמו\"ר ז\"ל שבזה טועין החסידים הרבה מה שסוברין שהתגברות התאוות נגדם הוא מחמת שנפלו ממ דריגתם, לא כן הוא אדרבא מחמת שצרייכם לעלות מדרגא לדרגא עי\"ז מתגברים ומתפשטים כנגדם הדמיונות והתאוות וכו' כ\"כ (כמבואר שם בסוף). אך עיקר העצה לזה שיזכיר א\"ע בכל עת גודל חסדו וטובו הגדול של השי\"ת ואל ישכח כל גמוליו. ויזכור היטב את כל החסד הגדול שעשה השי\"ת עמו ולא עשהו גוי וקירבו להשירים ותמימים היונקים מצדיקי אמת. וישמח מאד בכל הנקודות טובו שזיכהו השי\"ת מעודו. ועי\"ז יזכה להתגבר בכל פעם נגד גודל ההתפשטות של הקליפות שמתפשטים בכל דרגא ודרגא ויעבור לבטח עליהם. וכשנדקדק בדברי אדמו\"ר ז\"ל שבתורה הנ\"ל נמצא שגם עצה הזאת הוא בחי' עצה הראשונה שכתב שם שלהתגבר נגד הקליפות שבכל דרגא הוא ע\"י התגלות גדולת הבורא שהוא בחי' הכונות של הודו שאז עולין מעשי' ליצירה ואז מזכירין גדולת הבורא ע\"ש. וזהו בעצמו בחי' העצה הב' הנ\"ל דהיינו לשמוח בחסדו וטובו הגדול ית'. כיכל מה שזוכרין ומגלין חסדו וטובו יתב' נתגלה גדולתו ותפארתו ית' יותר ויותר. כי עיקר גדולתו של יוצר בראשית הוא בחי' החסד הגדול שהוא עושה עמנו בכל עת בכל דור ודור, כי מדת החסד נקרא גדולה כ\"ש לך ה' הגדולה זה חסד כידוע. וכל מה שנתגלה חסדו יותר נתגלה גדולתו י'ת יותר. ע\"כ כשאדם משמח א\"ע בשמחת ישראל ומזכיר א\"ע חסדיו ונפלאותיו שעשה עמו, ומאמין בחסדיו וטובו הגדול שעדיין יש לו תקוה תמיד כאשר הודיעונו צדיקים האמתיים עי\"ז נתגלה גדולת הבורא ית'. כי זה עיקר גדולתו כנ\"ל. ועי\"ז מכניע ומשבר הקליפות שבמדריגה שמתפשטים כנגדו וזוכה לבטלם ולבא למדריגה השניה. וכן בכל פעם:",
      "en": "For it is explained in the words of our Rebbe, of blessed memory, in the Torah-teaching that begins with the matter of the conduct of simplicity of the true tzadik , in Likutay Moharan II, 78."
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "אות י והכלל שצריכין לידע ולהאמין שחסדו וטובו יתב' הוא בלי שיעור כ\"ש חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו וכתיב כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא מוש. וכל התקוה לעוה\"ב שאנו מצפין לקבל ממנו ית' הכל הוא רק מתנת חנם רק שהוא ברחמיו רוצה שנכין עצמינו לקבל מתנתו הטובה. ע\"כ בכל עת ושעה ורגע יש בידינו להתחיל מעתה להכין עצמינו לקבל טובו וחסדו. והעיקר ע\"י הרצון כ\"ש אדמו\"ר ז\"ל שעיקר הוא הרצון וכו' וזה יש בידינו תמיד. כי חסדו גדול כ\"כ עד שגם ההכנות בעצמם הוא נותן לנו במתנת חנם כאשר אנו רואין בחוש שהוא עוזר לנו בכל יום להניח טלית ותפילין ולקרות ק\"ש פעמים בכל יום מה שאין אנו ראוים לזה כלל כאשר יודע כ\"א בנפשו וכן בשארי מצוות. ע\"כ ראוי לנו בכל עת להדוות לו ולברכו על כל החסד אשר עושה עמנו ואשר עתיד לעשות עמנו ולבטוח בחסדו ולצפות לישועתו ולשמח נפשינו מאד בכל זה, והי\"ז נזכה להתגבר בכל פעם על גודל ההתפשטות שמתפשטין נגדינו בכל עת עד שנזכה להתקרב אליו ית' ע\"י גודל חסדיו ורחמיו המרובים והגדולים שאינם תמים ואינם כלים לעולם ואמן ואמן:",
      "en": "And the general principle, in brief: there is an otzar matnas chinam [treasury of undeserved gifts] — from which whoever has no merit at all receives, etc. However, no one is able to receive from there except the true tzadikim . That is, even the tzadik must of necessity nullify himself from the Torah at times, for \"the nullification of Torah — this is its fulfillment.\" And then, at the time when the true tzadik is idle from the Torah and is then a truly simple man — what they call a prastik [Yiddish: a simple, plain person] — then he receives vitality from the mode of the world's existence before the giving of the Torah, which is the aspect of \"the world is built on chesed \" [Tehillim 89:3] , the aspect of the otzar matnas chinam , which is the aspect of the concealed Torah — which is the aspect of the path to Eretz Yisrael . For the essence of Eretz Yisrael is through \"the power of His works,\" etc."
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "(שייך לעיל)",
      "en": "And also now, Yisrael sometimes come to places that are very far from holiness, and [the nations] would be able to say to them, \"You are robbers.\" But through the fact that they know that Hashem, blessed be He, created everything through the Ten Utterances with His chesed alone, etc. — through this, Yisrael are able to conquer all the places and sanctify them with the holiness of Eretz Yisrael , for everything belongs to Him, blessed be He, \"and by His will He gave it to them, and by His will He took it from them and gave it to us,\" etc. See there, all of this very well, very well."
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "אות י וע\"כ לא רצה אברהם אבינו ליקח המערת המכפלה במחתנה מעפרון כ\"ש בכסף מלא יתננה לי. כי לגודל עוצם הקדושה שיתה שם וכשהיתה תחת יד עפרון היו הקליפות מסבבין אותה מאד וע\"כ אצל עפרון היתה חשך אפילה כמובא ע\"כ לא הי' באפשר להוציאה מעפרון במתנה בחנם כ\"א בכסף מלא. כי א\"א להוציא ולהעלות הקדושה בחנם בפרט קדושה גבוה כזאת וע\"כ נתן לו ארבע מאות שקל כסף שהם מרמזין על תי\"ו עלמין דכסופין כ\"ש בזהו\"ק. היינו כי ממון של אברהם הי' קדוש מאד ונתגלו בו כל הגוונין עילאין שהם גדולת הבורא יתב' שזה ובחי' תי\"ו עלמין דכסופין שבהם מתענגים הצדיקים שהם בחי' כלל כל הגונין הקדושים שהכל תאבים ומתענגים לראותם ולהתכל בהם. וזהו בחי' ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר ותרגומו דמתקבל בסחורתא בכל מדינתא, היינו שכל הסחורות והמו\"מ שבכל המדינות הכל נעשה ע\"י הכסף כ\"ש והכסף יענ את הכל מחמת שבהכסף כלולים עכל הגוונין עילאין שכלולים בתי\"ו עלמין דכסופין שהם בחי' ארבע מאות שקל כסף. ובכח זה קנה אברהם את מערת המכלפלה מעפרון ע\"י שגילה גדולת הבורא ע\"י הארבע מאות שקל כסף שלו שהיו כלולים בהם כל הגוונין וכו' כנ\"ל, שעי\"ז נכנעו הקליפות שרצו להתאחז שם ונפלו ונתבטלו, ועלתה השדה והמערה ונקנה לאברהם כ\"ש ויקם שדה עפרון, תקומה היתה לו כשפרש\"י שם, והכל ע\"י התגלות הגוונין שבכסף של אברהם וכנ\"ל. אבל בודאי עפרון לא זכה להנות מאלו הגוונין כי אח\"כ כשבא הכסף לידו נתעלמו הגוונין שהם בחי' תי\"ו עלמין דכסיפין וכמבואר לעיל. וכן דוד לא רצה לקבל גורן ארונה בחנם כי שם היה מקום הבניהמ\"ק שהיה בלתי אפשר להוציא מהסט\"א בחנם כ\"א בכסף מלא להכניע הקליפות שסבבוה, ע\"י התגלות הגונין שבכסף וזהב וכנ\"ל. וע\"כ נזכר שם אצל דוד כסף וזהב כ\"ש בד\"ה בכסף מלא וכו' ויתן דוד וכו' שקלי זהב. כי שם היו צרייכן להעלות קדושה גבוה ביותר שהוא מקום היבהמ\"ק ובית ק\"ק. ע\"כ הוכרח לגלות כל הגוונין שבכסף וזהב כדי להכניע הקליפות שהיו מסבבים שם. כי כל מה שהקדושה גבוה יותר מסבבין שם הקליפות ביותר וכמו כן צריכין להמשיך התגלות הגוונין יותר כדי להכניעם ולבטלם עי\"ז וכנ\"ל:",
      "en": "And see there at the end, what is explained there — that the essential thing is temimus [sincerity/innocence] and simplicity and emunah [faith] , and there is no despair in the world whatsoever, and even in the lowest depths of She'ol [the abyss] one can find Hashem, blessed be He, etc. See there, all of this well."
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "אות יב וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. היינו כשאיש הישראלי יוצא מדרגא לדרגא אז מתשטחים ומתפשטים כנגדו הקליפות שהם הדמיונות וכו' שהם בחי' חרון אף כי הם מתוקפא דדינא כידוע. וזהו ויצא יעקב שהוא איש הישראלי מבאר שבע היינו מהמדרגה הקדושה שהי' בה שנקראת באר שבע. כי כל דרגא ודרגא דקדושה כלולה מכל השבעה מדות שהם ז' ימי הבנין שכלולים בכל דרגא. וכשיעקב שהוא איש הישראלי יוצא משם כדי לבא למדריגה שניה הגובה יותר, אז וילך חרנה שמוכרח לילך דרך החרון אף שהם הקליפות שמהם כל הדמונות והתאוות והבלבולים שמתפשטים נגדו בכל פעם כנ\"ל. אבל מחמת שאיש הישראלי בחי' יעקב חזק בדעתו ואינו מניח את מקומו ואינו נופל בדעתו מחמת זה רק מתחזק בכל מה דאפשר לעמוד על עמדו, עי\"ז ויפגע במקום, עי\"ז זכה להבין האמת שמה שמתפשטים התאוות וכו' כנגדו כ\"כ אין זה נפילה ח\"ו רק שהוא מחמת שצריך לבא למדריגה גבוה יותר ולהתקרב להשי\"ת בהתקרבות יותר, מחמת זה מתפשטים כנגדו כ\"כ כנ\"ל. וזהו ויפגע במקום שזכה בתוקף החרון אף שהם הקליפות שהתפשטו כנגדו לפגוע שם במקומו של עולם. כי כל מה שעולין למדרגה גבוה יותר מתקרבין ביותר להש,י שהוא מקומו של עולם שכל המקומות וכל הדרגות שבעולם כלולים בו יתב' כי הוא יתב' מקומו של עולם ואין העולם מקומו. היינו שיעקב בחי' איש הישראלי ע\"י גודל התחזקותו זכה להבין האמת שאין זה נפילה והתרחקות ח\"ו רק פגע שם דייקא במקומו של עולם שהבין ששם דייקא צריך לבא למדריגה גבוה יותר להתקרב ביותר להשי\"ת וע\"כ מתפשטים כנגדו כ\"כ. ואז וילן שם כי בא השמש. היינו שקיבל על עצמו וסבל צער החשך שהוא בחי' לילה ולן שם בצערו שהי' לו מרדיפת התאוות והדמיונות שהם בחי' חרון אף שהם בחי' הקליפות שתפשטו כנגדו מחמת שהי' צריך לעלות למדרגה שניה כנ\"ל. וזהו כי בא השמש שהוא השכל והמוחין שנסתלקו ממנו כי בעת התגברותם והתפשטותם אין השכל בשלימו. כיכח המדמה שמשם כל התאוות וכו' הוא כנגד השכל כמבואר בתחילת התורה הנ\"ל ע\"ש. וזהו כי בא השמש שלא בעונתה כשדרז\"ל היינו שבודאי ביאת השמש שהוא הסתלקות המוחין שהיו לו אז הי' שלא בעונתה שלא בזמנו כי לא הי' בדין שיסתלק שכלו ממנו ויתפשטו כנגדו כ\"כ כי לא הי' מחמת נפילתו ח\"ו רק מחמת שהי' צריך לעלות למדרגה ב' כנ\"ל. וזהו ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וארז\"ל שהיו י\"ב אבנים כנגד י\"ב שבטי בני יעקב. י\"ב אבנים הם בחי' י\"ב אבני החשן שהיו על שמו תי\"ב שבטי בני יעקב שהם כלליות הגוונין, כיכל הגוונין היו בי\"ב אבני החשן שהם אדם ופטדה וכו' שכל אחד היה לו גוון מיוחד. נמצא שי\"ב אבני החשן הם כלליות הגוונין. היינו שהמשיך התגלות הגוונין שהם גדולת הבורא שעי\"ז הכניע הקליפות שבמדריגה וזכה לצאת מהמדה שבמדריגה הב' ולעלות אל השכל. וזהו וישכב במקום ההוא ויתא שהוא בחי' ויש כ\"ב שהם כ\"ב אתווןל דאורייתא היינו שזכה לשבר המדמה ולעלות אל השכל ולהוציא מתיקות שכלו מכח אל הפועל עד שזכה לשכל הנקנה שהוא בח'י נופת צופים ואמנה כ\"ש שם בתחילת התורה הנ\"ל ע\"ש. וזהו בחי' כ\"ב אתוון דאורייתא כי זהו שלימות השכל כשמוציאין אותו מכח אל הפועל עד שזוכין להכניס ההשגה בתוך צירופי אותיות שהם בחי' כ\"ב אתוון דאורייתא דהינו שיוכל לדבר ולגלות זאת ההשגה ע\"י הדיבור שכלול מכ\"ב אותיות. כי כ\"ז שאין יכול להכניס השכל בתוך אותיות הדיבור נחשב בחי' שכל בכח. ועיקר מוציא מכח אל הפועל הוא כשמכניסו בתוך כ\"ב אותות הדיבור שזהו בחי' נפת תטופנה שפתותיך המובא שם בהתורה הנ\"ל לענין זה ע\"ש. וזהו וישכב במקום ההוא ויש כ\"ב, שע\"י שעמד איש הישראלי על עמדו ולא הניח עצמו ליפול ע\"י תוקף ההתפשטות שהתפשטו כנגדו וזכה להמשיך התגלות הגוונין עד שהכניע ושיבר אותם עי\"ז זכה לעלות אל השכל שבמדרגה הגבוה יותר. עד שהוציא השכל מכח אל הפועל שהוא בחי' אותיות הדיבור בחי' כ\"ב אתוון דאורייתא כנ\"ל. ואז ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, היינו שאז הראו לו שכל עבודת האדם בזה העולם הוא בבחי' זאת בבחי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. היינו שהוא צריך בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא כמ ושעולין בסולם ומחמת זה מתגברין ומשתטחין ומתפשטין כנגדו כ\"כ בכל פעם כנ\"ל. וזהו והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, מלאכי אלהים הם הועבדי ה' שנמשלו למלאכים עולים ויורדים בו בזה הסולם, כי כל עלייתם וירידתם הוא בבחי' הסולם הזה שמי שהוא פקח ומאמין לדברי הצדיק שאין זה נפילה כלל ומתחזק ומתגבר כנ\"ל הוא עולה עי\"ז למדריגה הגבוה יותר. ולהיפך מי שאינו מתחזק הוא יורד ח\"ו עי\"ז. וזהו והנה ה' נצב עליו ויאמר וכו' שהבטיחו בכמה הבטחות. כי מחמת שיעקב שהוא עאישר הישראלי הכשר עמד בנסיון ולא הניח את מקומו עד שעלה למדריגה ב' כנ\"ל ע\"כ הבטיחו השי\"ת שיהי' עמו וכו' ושמרתיך בכל אשר תלך וכו'. שהבטיחו שאע\"פ שיעבור עליו עוד כהנה וכהנה אבל השי\"ת ישמרהו בכל עת בכל אר ילך עד אשר יביאהו למדריגתו העליונה בשלימות בחי' כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, בשבילך. דהיינו מה שדיבר עם הצדיקי אמת את כל המדריגות הקדושות שיזכנו ברחמיו המרובים וכנ\"ל. וזהו וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. היינו כשהקיץ משנתו וצערו שהי' לו בעת שהתפשטו כנגדו כ\"כ אז אמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי כי נדמה לי כאלו אין שם השי\"ת, כי הדמיונות רצו לבלבל אותי כאלו אין ש םהשי\"ת ורצו להפיל אותי ח\"ו. ומה גדלו חסדי ה' אשר עזרני עד כה לעמוד על עמדי עד שנודע לי כי באמ תיש ה' במקום הזה כי באמת לא הי' נפילה כל רק שהתפשטו כנגדי מחמת שהייתי צריך לעלות למדריגה גבוה יותר ולהתקרב להשי\"ת בהתקרבות יותר כנ,ל. וע\"כ נדר יעקב נדר להקריב קרבנות וליתן צדקה כ\"ש והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. כי עיקר הכנעת הקליפות שבכל מדריגה הוא ע\"י צדקה. שעי\"ז נתגלין הגוונין וכו' כנ\"ל. וזהו ג\"כ בחי' קרבנות שבביהמ\"ק שהם בחי' נדיבו תלב בחי' צדקה שעי\"ז משברין המדמה כמבואר בתחלת התורההנ\"ל על מארז\"ל משחרב ביהמ\"ק ששבירת המדמה הוא ע\"י קרבנות ע\"ש:",
      "en": "And this is the aspect of a gift. For the essential [nature of] a gift — the fact that the concept of a gift exists in the world, that one person gives his fellow some gift — this is drawn from the otzar matnas chinam that exists Above. For there is nothing below that does not have a root Above. And the root of all gifts in the world is drawn from the otzar matnas chinam that exists Above."
    },
    {
      "index": 28,
      "he": "אות יג וזהו וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם וירא והנה מאר בשדה וכו' והאבן גדולה על פי הבאר וכו'. וישא יעקב רגליו היינו שיעקב נשא את רגליו שהוא בחי' מדריגה התחתונה ועלה למדריגה הגבוה בכל פעם. כיע\"י שעמד בנסיון כ\"כ ולא הניח ליפול עצמו בכל מה שעבר עליו עד שזכה להשיג השגה הנ\"ל שהקליפות והדמיונות מתפשטין בכל דרגא ודרגא וכו' ושהכנעתם ע\"י התגלות הגוונין וכו'. שזהו בחי' כל השגת החלום שראה אז מראה הסולם וכו' ושהשי\"ת נצב עליו לשומרו בכל דרגא ודרגא וכו' כנ\"ל, אז וישא יעקב רגליו שזכה לנשא ולהגביה תמיד בחי' רגליו היינו מדריגות התחתונות ועלה בכל פעם למדריגה עליונה כי מדריגה התחתונה נגד הגובה ממנה היא בחי' רגלין כידוע. ואז וילך ארצה בני קדם שהלך להודיע ענין זה לכל החפצים לשוב להש\"י כדי שיתחזקו בכל פעם ולא יפלו לעולם וזהו ארצה בני קדם. בני קדם הם בחי' נפשות הגבוהות בשרשן שנפלו למה שנפלו לבחי' ארציות וגשמיות. כי הם נקראין בני קדם מכמה טעמים כי הם בשרשן נקראין בני אל חי בחי' בנים אתם לה' אלקיכם וזהו בי' בני קדם כי השי\"ת קדמון לכל כ\"ש מעונה אלקי קדם וכשפרש,י שם. גם התורה נקראת קדם כי אורייתא קדמה לעולם כ\"ש מראש מקדמי ארץ, היינו שאלו הנפשות הם בחי' בני השי\"ת בני תורה. גם נפשותם בעצמם נקראים קדם כי נפשות ישראל קדמו לעולם כי ישראל עלו במחשבה תחלה כי באמת ישראל ואורייתא וקוב\" כולא חד. גם קדם מרמז שאלו הנפשות אינם מהדורות הללו כלל רק מבחי' שנים קדמוניות (כאשר הבנתי משיחתו הק'), היינו שאלו הנפשות יקרות וגבוהות בשרשן מאד אך נפלו לארציות וגשמיות וצריכין להשיבם לשרשם. וגם בשביל זה נקראים בני קדם בחי' השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם כי תשובה קדמה לעולם. היינו שיעקב שהוא הצדיק הגדול האמתי ע\"י שכבר נשא והגביה כל המדריגות התחתונות הלך ארצה בני קדם להחזירם בתושבה כנ\"ל. וירא והנה באר בשדה וכו' והאבן גדולה על פי הבאר, שראה אבן גדולה על הבאר מים חיים שהוא הדעת והשכל האמת הנקרא באר מים חיים כי נמשך מהמעין היוצא מבית ה' שמונח עלי ואבן גדולה שהוא בחי' הכח המדמה שנקרא לב האבן כ\"ש בהתורה הנ\"ל על בטל השמיר וכו' ע\"ש. וזהו והנה שלשה עדרי צאן רובצים עלי'. שלשה עדרי צאן הם בחי' שלשה מדריגות שיש בישראל שהם גדולים וקטנים ובינונים, והם ג' מדריגות כנגד ג' בחינות שיש בשכל, שהם שכל בכח ושכל בפועל ושכל הנקנה. כי יש ששברו קצת לב האבן שהוא המדמה ועלו אל השכל אבל השכל עדיין בכח וזהו בחי' הקטנים במעלה שלא הגיעו רק להשכל בכח ואינם מוציאים אותו אל הפועל, וגם זהו מחמת לב האבן שלא שברו אותו לגמרי. ויש שכבר הוציאו השכל מכח אל הפועל אבל עדיין לא באו לשכל הנקנה וגם זהו מחמת האבן הנ\"ל והם בחי' בינונים. ויש שהגיעו גם לשכל הנקנה אבל עדיין מונח האבן גדולה לפניהם על הבאר בכל דרגא ודרגא שצריכין לעלות אלי'. כי בכל דרגא ודרגא יש שם דמיונות אלו שהם בחי' האבן גדולה שעל פי הבאר שהואבחי' השכל היוצא מהמעין היוצא מבית ה' כנ\"ל. וזהו כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדולה ע\"פ הבאר, שכל עדרי צאן קדשים שהם נפשות ישראל המתקרבים לגדולים ומנהיגים של הדור שהם נקראים רועים שכולם משקים אותם הרועים מהבאר ההוא הנמשך מהמעין הנ\"ל היוצא מבית קדשי קדשים. היינו מהשכל של הצדיק הגדול שהוא בחי' יעקב שהוא כבר הגיע עד תכלית מדריגה העליונה, כי כבר פגם במקום וכו' שהוא מקום נקודת האבן שתי' שהוא מקום ק\"ק שמשם שורש המעין יוצא, שורש לכל השכליות שמשיגין כל הרועים שהם המנהיגים להשקות את הצאן שהם הנפשות שתחתם. יכ מזה המעין היוצא מבית ה' במית ק\"ק מתפשטים ונמשכים ממנו כמה בארות ונחלים מעינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר ובכל מקום שחופרין יכולין למצוא בארות ומעיינות. כמו שבגשמיות בכל מקום שחופרין מוצאין מים כך יכולים לחפור ולמצוא בארות ומעיינות של מימי הדעת בכל מקום ובכל דרגא רק שצריכין לחפור ולבקש הרבה. וע\"פ רוב כבר הבאר חפור ומוכן לשאוב ממנו אבל אבן גדולה על פי הבאר שהם כלל כל המניעות והתאוות והבלבולים וכו' שנמשכין מלב האבן מכח המדמה וכו' כנ\"ל. ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. שמחמת כובד האבן גדולה צריכין להתאסף כולם יחד וגוללין האבן רק לפי שעה להשקות את הצאן ואח\"כ משיבין האבן למקומה. זה בחי' שאין הנפשות המתקרבין יכולין לקבל שכל ודעת כ\"א בעת שהם אצל הרועים והמנהיגים ואח\"כ כששבים לביתם אין להם שום שכל ועצה איך להתחזק בעבודת ה' כי כבר השיבו את האבן על פי הבאר למקומה. וזהו ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו, ששאל אותם אחי הלא אתם אהי בשורש נפשותיכם כי אתם נמשכים ממקום גבוה מאד, אך עתה מאין אתם להיכן נשלכתם ואמין באתם עתה. והשיבו מחרן אנחנו שאנו מחרן, בחי' חרון אף שהוא היצה\"ר שיניקתו מחרון אף ודינים שהתגבר עלינו והתגרה בונ מאד. ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור. לבן בן נחור זה בחי' כלל כל הרמאות והערמימיות שהבע\"ד מכניס בעולם. ומתלבש א\"ע במנהיגים וגדולים ומכניס בלבם לחלוק על הצדיק הגדול האמתי שהוא בחי' יעקב שהוא בחי' נקודת האמת שבכל הצמדיקים בחי' תתן אמת ליעקב. ועיקר כל הרמאות והערמימיות של הבע\"ד הוא ע\"י כח המדמה ששאין זוכין לבררו כראוי. כי כל הטעותים שבעולם נמשכין מכח המדמה כנראה בחוש אפילו בדברים גשמיים שכח המדמה מטעה לפעמים את האדם וסובר על עץ שהוא אבן וכיוצא. אבל בדברים גשמיים יכולין לברר השקר והטעות מיד ע,י חוש הראות. אך בדברים הנוגעים אל השכל קשה מאד לברר הדברולעמוד על האמת כשכח המדמה מתפשט ומטעה את בני אדם להפוך את האמת, כי מריבוי הדמיונות יש לו כח להפוך כל דבר מהיפך אל היפך עד שקשה מאד לעמוד עליו כ\"א כשמקרבין עצמן לצדיקי אמת שהם בחי' יעקב שהם בחי' נקודת האמת לאמתו. אבל בהע\"ד מתגרה ע\"ז ביותר ומניח א\"עכ לאורך ולרוחב להרבות מחלוקת על צדיק כזה שהוא בחי' נקודת האמת שכבר שבר והכניע וביטל את כח המדמה לגמרי. כי הבע\"ד מסבב בתחבולותיו ומכניס בלב בני אדם שיאמרו עליו ההיפך ממש כאלו הוא היפך האמת ממש ח\"ו, ובודה עליו כזבים ומחפה עליו דברים אשר לא כן. ועיקר התגרות הבע\"ד הוא בגדולים כשרז\"ל, היינו שמתגרה בגדולים ומנהיגים של הדור שיטעו ישראל ממנו ח\"ו. מחמת שיודע שאם יתקרבו אליו ולדרכיו ולעצותיו הק' יקרב כולם להשי\"ת ע\"כ מרבה מחלוקת עליטו. והכל ע\"י כח המדמה שמשם כל הרמאות והטעותים והערמימיות שבעולם. וזה בחי' לבן בן נחור כי כח המדמה נקרא לבן הארמי ע\"ש שמשם כל הרמאות והטעותים שבעולם כנ\"ל. וע\"כ נקרא לבן כי דרכו תמיד להתלבש עצמו במצות כ\"ש אדמו\"ר ז\"ל (בסימן א) על מאמר רבב\"ח ומתחזי כי צוציתא דנורא חוורא ברישי' וכו'. כי מכניס בלב שמצוה גדולה לחלוק עליו כי מהפך האמת מהיפך אל היפך כנ\"ל. גם כי המוח הקדוש של הצדיק האמת הוא בי' לובן העליון בח'י באר מים חיים ונוזלים מן לבנון מן לבונא דמוחא בחי' מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא כי מוחו הק' הוא זך ונקי ככסף צרוף. וכל התורה שהוא מגלה הוא אמת ברור זך ונקי בלי שום סיג ופסולת כלל בחי' אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף וכו' מזוקק שבעתים. ולןעומת זה הכח המדמה שמטעה את האדם נקרא לבן הארמי כי מרמה ומטעה כ\"כ את בני אדם בכחמה יני טעיות ושקרים עד שהשקר ברור אצלם כאלו אין בו שום ספק לנטות אל האמת. וזה בחי' לובן דקליפה בחי' ארבע מראות נגעים שכולם מראיהם תכלית הלובן. היינו כי כשמבררין דבר לאמתו הוא בחי' שמלבנים הדבר ומבררים אותו כשמלה כ\"ש שמלה לך וכו' ודרז\"ל דברים הברורין כשמלה, וכשדרז\"ל ובלבנים ליבון הלכתא. אבל הסט\"א ? להפוך האמת ע\"י הטעותים של כח המדמה עד שמלבין השקר כאלו הוא ברור ומלובן שכך הוא הדבר כאלו אין בו שום צד נטיה אל ההיפך שהוא האמת וע\"כ נקרא לבן הארמי. וזה בחי' לבן בן נחור מחמת שעל ידו כל ההתגרות והמחלוקת שחולקין על הצדיק האמת שהוא בחי' יעקב בחי' נקודת האמת שבין כל הצדיקים בבחי' בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. כרמים הם בחי' מנהיגים כשפרש\"י שם. בני אמי פרש\"י אנשי מצרים היינו בחי' כח המדמה שהוא בחי' פרעה ומצרים (כ\"ש בהתורה ויהי מקץ בסי' נד ע\"ש). היינו שבני אמי שהם כחות המדמה שאינו מבורר הם נחרו ונתגרו בי, היינו בכנסת ישראל עד אשר משוני נוטרה את הכרמים, הם בחי' מנהיגים אחרים שאינם יכולים להועיל לי. כרמי שלי לא נטרתי כרמי שלי הוא בחי' המנהיג האמת הכיינו הצדיק האמת. וע\"כ נקרא כרמי שלי כי הוא יודע להלוך נגד רוחו של כל או\"א וליתן עצה והתחזקות וכו' לכל אחד מישראל כראוי לו וע\"כ נקרא כרמי שלי כי הוא המנהיג שלי היינו של כ\"א וא' מישראל באמ תכי רק הוא יודע להנהיג אותי ולהשויע לי באמת. אבל שאר המנהיגים החולקים עליו נקראים כרמים ומנהיגים אחרים ואינם שלי כי אע\"פ שיש בהם כמה שהם צדיקים וכשרים אבל מאחר שעדיין לא שברו המדמה לגמרי ואינם יכולים להושיע לי ע\"כ אינם מנהיגים שלי מאחר שאיני יכול לקבל תועלת מהם. וע\"כ מבקשת הנס\"י מהשי\"ת הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים וכו' שלמה אהי' כעוטי' על עדרי חביריך. היינו שכנס\"י מבקשת ומתחננת מהשי\"ת שיגיד לה ויגלה לה האמת איכה תרעה איכה תרביץ היינו איכה ואיפה הוא הרועה את ישראל באמת בעת הגלות המר הזה שהוא בחי' בצהרים כשפרש\"י שם שהוא עת החום שרע להצאן (וע' מזה במ\"א). ובשביל זה נקרא הכח המדמה לבן בן נחור בחי' בני אמי נחרו בי, מחמת שכל ההתגרות לחלוק על הצדיק האמת הוא ע\"י כח המדמה שמטעה את האדם עד שמהפך האמת לשקר והשקר לאמת כ\"ש הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים אור לחשך וכו' שמים מתוק למר וכו'. וזהו ששאל אותם הידעתם את לבן בן נחור היינו שאמר להם מאחר שאצליכם עדיין מונח האבן גדולה על פי הבאר ע\"כ אני שואל אתכם הידעתם את לבן וכו' שהוא בחי' הכח המדמה כנ\"ל. היינו כי בודאי יש לכם ידיעה ואהבה והיכרות עמו כי ידיעה לשון אהבה. ויאמרו ידענו שהודו לו שעדיין לא שברו המדמה והם יודעיו ואוהביו עדיין. ויאמר השלום לו, ואמרו שלום ששאל אם שלום בלחי' הכח המדמה היינו אם יש שלום למנהיגים שלא שברו עדיין את המדמה אם שלום להם. והשיבו שלום כי להם בודאי יש שלום כי אין עליהם מחלוקת כי אין הבע\"ד מתגרה להרבות עליהם מחלוקת מאחר שאין בהם כח לעזור לישראל להחזירם למוטב כי הוא מתגרה רק להרבו תמחלוקת על הצדיק האמת בחי' יעקב שהוא יכול להוכיח את ישראל ולהחזירם למוטב וכשרז\"ל האי צורבא מרבנן דמרחמי לי' וכו' משום דלא מוכח להו וכו'. נמצא שאלו שאין מועילים לישראל להם יש שלום. וזהו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן, רחל היא התורה (כמו שפי' אדמו\"ר ז\"ל במ\"א) ומ ישאין המדמה שלו מבורר כראוי אזי גם חידושי התורה שלו הם משם מבחי' המדמה שאינו מבורר שמדמה מילתא למילתא והוא מנהיג את ישראל בהתורה שלו. אבל התורה שלו אינה יכולה לעזור להם כלל ולהואי שלא תקלקל להם אך העולם טועים וסוברים שיכולים להנהיג ולרעות צאן קדשים בהתורה שלהם. וזהו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן. שמארו שאלו המנהיגים שהם מסטרא דלבן שעדיין לא ביררו המדמה יש להם שלום גדול כנ\"ל והם גדולים בעולם ומנהיגים ורועים את צאן קדשים בהתורה שלהם. וזהו והנה רחל בתו באה עם הצאן היינו שהתורה שנמשכת מכח המדמה שהיא רחל בתו של לבן, שהיא התורה של אלו המנהיגים כנ\"ל, באה עם הצאן שהולכת עם צאן קדשים ורועה אותם. כי הם גדולים בעולם ושלום להם ותורתם מנהגת ורועה עדרי צאן קדשים. ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה וכו' ואיתא שה מרמז על אריכת הגלות שעוד היום והזמן של הגלות גדול כי הגלות יתארך, היינו שיעקב אמר להם שעי\"ז תורה כזאת א\"א לקרב את הגאולה וזהו הן עוד היום גדול שבהכרח שהגלות יתארך ח\"ו. לא עת האסף המקנה שעדיין אין עת לאסוף ולקבץ המקנה צאן קדשים דהיינו נפשות בני ישראל להשיבם לנויהם ע\"י תורה כזאת שאין בה כח לתקן את ישראל להשיבם לאביהם שבשמים. השקו הצאן ולכו רעו, זה בחי' אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים ע' בפרש\"י שם. היינו שכל זמן שאין יודעין האמת הברור למי להתקרב צריכין לע\"ע להתקרב לאלו המנהיגים כי ברובם יש טוב הרבה וגם בהתורה שלהם יש טוב הרבה רק שיש בהם אחיזת המדמה. ע\"כ כל זמן שאין יודעין מהצדיק האמת ששבר המדמה לגמרי צריכין להתקרב להם בבחי' אם לא תדעי וכו' צאי לך וכו' ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים וזהו השקו הצאן ולכו רעו. היינו שאמר להם הגאולה א\"א לקרב ע\"י תורה כזאת אך אעפ\"כ השקו הצאון ולכו רעו, מאחר שאין יודעין עדיין מנקודת האמת וכנ\"ל. ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן כו' שהשיבו לו ואמרו שגם זה לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וכו' היינ ושגם התורה והנהגה הזאת אין אנו יכולין כ\"א ע\"י שמתאספים יחד כל העדרים כי בעת האסיפה והקיבוץ שמתקבצין הרבה מישראל אצל כמה גדולים ומנהיגים אז הן אל כביר לא ימאס ויכולין להמשיך לפי שעה איזה מימי התורה להשקות הצאן קדשים. אך אח\"כ והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה, שחוזר היצה\"ר למקומו. וכמבואר במדרש על הפסוק זה ונאספו שם כל העדרים זה הציבור וכו'. והשיבו את האבן שכיון שהם יוצאים להם יצר הרע חוזר ולמקומו. עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן שבתוך שדיבר עמם בתוך כך ראה והסתכל על הטוב הצפון בדבריהם דהיינו התורה שנפלה אצלם וזהו ורחל באה עם הצאן שראה את התורה שהיא בחי' רחל שבאה עם הצאן קדשים ומנהגת אותם. כי הצדיק בחי' יעקב יכול למצוא תורה בתוך כל הדיבורים שמדבר עם העולם. וזהו ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה היא. כי באמת התורה שמונחת בגלות בכח המדמה התורה בעצמה קדושה וטהורה מאד, והשי\"ת חומל על עמו וכל זמן שאין זוכין למצוא נקודת האמת שהוא מנהיג האמתי אזי התורה בעצמה מנהגת את ישראל. וזהו ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רואעה היא, היא דייקא שהיא בעצמה שהיא רחל שהיא התורה היא דייקא רועה ומנהגת את הצאן אשר לאביה שהם הנפשות המתקרבים למנהיגים הנ\"ל שיש בהם אחיזת לבן בחי' כח המדמה שאין בהם כח להנהיג את ישראל. רק השי\"ת חומל על עמו שהתורה בעצמה בחי' רחל בתו מנהגת את ישראל לפי שעה. עד אשר השי\"ת מסבב סיבות לטובה שהצדיק האמ תבחי' יעקב נותן עינו ע\"ז ועושה כמה תחבולות ומוסר נפשו עד שמוציא ומעלה את התורה בחי' רחל מתוך בית לבן מתוך הכח המדמה. והוא מתייחד ומתחבר עם התורה הזאת עד שמתקן כל העולם על ידה, כי הוא מברר את התורה הזאת ומעלה אותה לשרשה ומחדש עי\"ז חידושים נפלאים שהם עצות אמתיות להנהיג את ישראל. כי רק הוא יכול לגול את האבן מעל פי הבאר בנקל בבחי' ויגל את האבן מעל פי הבאר כמי שמעברי פקק מעל הצלוחית כשרז\"ל, וזה כלל כל הפרשה שמדברת אח\"כ איך לקח והוציא יעקב את רחל ולאה מבית לבן והוליד מהם כל י\"ב שבטי יה. היינו שיעקב בחי' הצדיק האמת בירר את כל התורה שנקראת אשת חיל בחי' רחל ולאה, בירר הכל מבית לבן מאחיזת המדמה ועי\"ז הוליד שבטי יה כי עיקר קיום ישראל עי\"ז ועי\"ז הוציא כל הצאן מבית לבן שהם עדרי צאן קדשים כי הוציא כולם מגלות המדמה והשיבם אל האמת כי יעקב בחי' עצם האמת בחי' תתן אמת ליעקב כנ\"ל:",
      "en": "And therefore one must write in the deed of gift: \"k'savu'ha b'shuka va'chasamu'hu b'vara\" — and if not, it is not a [valid] gift. For the essential [purpose of the] otzar matnas chinam is in order to sanctify and purify all the outer places with His holiness, blessed be He — to bring them from outside to inside, to sanctify them with the holiness of Eretz Yisrael , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 30,
      "he": "אות יד וזה בחי' עקודים נקודים וברודים, הם בח'י גוונין בחי' כלליות הגוונין שהם גדולת הבורא שעי\"ז מכניעין כח המדמה כח הבהמיות שהם בחי' צאן לבן ומבררין הטוב שהם בחי' שהם בחי' צאן קדשים צאן יעקב בחי' ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל ל\"ד). וע\"י הגוונין שעי\"ז מכניעין המדמה עי\"ז זוכין אל השכל בשלימת שהוא שכל בכח ושכל בפועל ושכל הנקנה. וזהו ג\"כ בחי' עקודים נקודים וברודים שהם כלל כל המוחין והשכליות שהם כל לכל העולמות והשתלשלותם מראש ועד סוף שכולם נתהוו ע\"י חכמתו יתב' כ\"ש כולם בכחמה עשית. כי איתא בע\"ח שתחילת שורש האצילות וכל מה שתנהוה שם נקרא בשם עולם העקודים. ואח\"כ נמשך אורות הז' מלכין קדמאין דמיתו כי הי' בהם מיתה ושבירה וכו' וזה בחי' עולם הנקודים. ואח\"כ הי' עולם התיקון שעי\"ז עיקר התהוות וקיום כל העולמות מתחילת האצילות עד סוף העשי' וזה בחי' ברודים. ומאלו השלשה בחי' שהם עקודים נקודים וברודים נמשך ונשתלשל בחי' הג' בחי' שיש בשכל שהם שכל בכח וכו'.כי שכל בכח זה בי' עקודים ששם אין שום השגה כיהוא קודם האצילות ומשם נמשך בחי' שכל בכח. ואח\"כ מוציאין השכל מכח אל הפועל ואז נתהווין הז' מלכים הנ\"ל שהם שרש הז' מדות שהם בחי' זי\"ה אבל שם יש עדיין בחי' שבירה כי א\"א לברר השכל לאמתו בתחילתו מיד וקודם שמולידין ומחדשין איזה דבר לאמתו צריכין להפכו ולשברו מתחלה בכמה בחינו. ואח\"כ מבררין השברים ומחברין אותן ומתקנים אותם ע\"י תוספת השכל חדש שממשיכין ואז בונין ומשלימין החידוש על מתכונתו כידוע ומובן כ\"ז למי שוזכה לחדש חידושין. או אפי' אם אינו מחדש בעצמו רק שמעיין בספרים ומבין דרכי החידוש. כי ע\"פ רוב צריכין מתחילה לומר כמה סברות ולבנות כמה בנינים שאינם מתקיימים שאין יכולין לברר על ידם ההלכה והחידוש לאמתתו וזה בחי' בונה עולמות ומחריבן בחי' שבירת המלכים בחי' עולם הנקודים שכל זה נעשה בעת שמוציאין השכל מכח אל הפועל שהוא בחי' בנין העולמות כי כולם בחכמה עשית כנ\"ל. ואח\"כ אע\"פ שכל הסברות והשכליות שהוציא בתחילה לא נתקיימו ונשברו אעפ\"כ צריכין לחזק עצמו אח\"כ וללקט ולברר מהם כמה נקודות טובות כמה סברות ישרות שנמצאין ומפוזרין בהם. ולהוסיף עליהם של חדש ולחברם אליהם ולקבץ אותם יחד עד שנשלם הבנין והחידוש על אמתתו, וזהו בחי' עולם התיקון בחי' עולם הברודים. וזהו בחי' שכל הנקנה שהוא עיקר קיום הדבר על מכונו (וע' בע\"ח ותבין). ויעקב עשה כמה תחבולות לזה בכמה דרכים עד שהמשיך בחי' התגלות הגוונין על עדרי צאן קדשים שלו כדי להכניע מהם המדמה ולהביאם אל השכליות הנ\"ל. וזה ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם וכו' מחשוף הלבן אשר על המקלות ואיתא שזה בחי' סוד התפילין שהם כלל התורה שהוקשה כולה תלפילין כלל המוחין. היינו שיעקב בחי' הצדיק שהוא נקודת האמת המשיך בחכמה נפלאה כל המוחין הקדושים בדרכים נפלאים ונוראים מאד מאד עד שהכניס החכמה והשכל האמת בתוך המוחין של כלל ישראל שיכנוס החכמה והשכל האמת בתוכם היטב שיבינו האמת לאמתו עד שלא יהי' כח לשום הטעאה של הכח המדמה בחי' לבן להעבירם מזה ח\"ו. וזהו ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים וכו'. ברהטים הם רהיטי מוחין כ\"ש בזוה\"ק היינו שיעקב הציג ותחב את המקלות שהם בחי' חידושי התורה שחידש וגילה בשכל אמת ונפלא ונורא כזה הציג ותחב אותם ברהטים בתוך רהיטי מוחין של תלמידיו המתקרבים אליו וזהו ויצג. ויצג דיקא שהציג ותחב חידושים שלו האמתיים ברהטים בתוך רהיטי מוחין שלהם. שיהיו תחובים בהם בעומק גדול. עד שלא יהי' כח לשום טעות של המדמה להעבירם מהם ח\"ו. כי כבר הם מבינים האמת היטב. וזהו ברהטים בשקתות המים, ברהיטי מוחין במקום ששותין מימי התורה והדעת, שם הציג את המקלות הנפלאים שלו שהם בחי' השכליות האמתייטם שלו שמכוונין את האדם בכל עת לדרך הישר כמו המקל שמכוון את העדרים אל הדרך הישר. וע\"כ נקראת ההנהגה והממשלה בשם מטה ומקל כ\"ש (יחזקאל יט) מטה עוז זבט למשול וכן בכמה פסוקי. וזהו אשר תבואן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות כדי כשיבאו שאר הצאן קדשים לשתות ממימי התורה והדעת לנכח הצאן קדשים ששתו כבר שזכו כבר להכיר האמת לאמתו ויחמנה בבואן לשתות שיחממו עצמם בחמימות והתלהבות דקדושה ברשפי אש שלהבת יה לעבוד הש\"י ותהלפלל בחמימות והתלהבות ולא ילכו עמו בקרי ח\"ו בבחי' קרירות שנמשדך מסטרא דעמלק שהוא סטרא דלבן שנאמר בו אשר קרך בדרך. כי כל מי שאינו יודע מנקודת האמת הנ\"ל אפילו מי שוהא איש כשר ועובד השי\"ת ומתפלל ועוסק בתורה אבל כל עבודתו הוא בקרירות בלי שום חיות והתלהבות וחמימות דקדושה ואין להשי\"ת שעשועים מעבודה כזאת כי הוא בבחי' שינה (כמבואר במ\"א בהתורה פתח ר\"ש בסי' סמך). אבל יעקב בחי' נוקדת האמת המשיך תורה בחי' מקלות להנהיג העולם בשכליות נפלאים כאלו עד אשר הציג ותחב השכל האמתי בתוך רהיטי מוחין של המתקרבין אליו, עד שכל הצאן קדשים שיבואו לשתות ממימי התורה לנוכח הצאן הקדוש שלו יתחממו עצמן בחמימיטת דקדושה לעבוד השי\"ת ולהתפלל בחמימות והתלהבות דקדושה כי עיקר חמימות דקדושה ע\"י תנועת השכל האמת (כ\"ש בהתורה עתיקא בסי' כ\"א). וזהו והי' בכל יחם הצאן המקושרות ופרש\"י הבכורות ושם יעקב את המקלות וכו'. ובהעטיף הצאן לא ישים וכו' ופרש\"י לשון איחור וכו' זה בחי' מ\"ש אדמו\"ר שהנערים בקל להשיב אותם מהזקנים כ\"ש בס' הא\"ב וכ\"ש ע\"פ תעיתי כשה אובד (בסי' ר\"ו). היינו שיעקב שם כל מגמתו לקרב בני הנעורים להוציאם מבחי' לבן מהכח המדמה כי עדיין הם רכים בשנים ולא נשתרש אצלם הסברות של טעות המדמה. אבל הזקנים שכבר נשתרשו בטעותם של המדמה קשה להשיבם עתה אל נקודת האמת עד ירחמו עליהם מן השמים. וכן כל הפרשה סובב והולך על קוטב זה על המלחמה שבין נוקדת האמת בחי' יעקב, לבין כח המדמה שהוא בחי' לבן הארמי בן נחור כנ\"ל. וכל המלחמה והעבודה והיגיעה של יעקב הכל בשביל הבנים והצאן שהם בחי' בנים ותלמידים. כי עם יעקב בעצמו לא הי' ללבן שום עסק ומריבה כמובן בפרשה כי עיקב בעצמו כבר שבר המדמה בחי' לבן לגמרי ונקי ממנו לגמרי וידו מסולקת ממנו ואין לו שום עסק בו רק יעקב מסר נפשו ביגיעות קשות וטירחות ותחבולות כאלה הכל בשביל הצאן והבנים. היינו להוציא בניו ותלמידיו במחי' בית לבן מבחי' המדמה. ומחמת שהמלחמה גדולה וחזקה מאד מאד כי הוא מתגבר ומתפשט ומשתטח מאד בכל דרגא ודרגא. וכל מה שמנצחין אותו מעט מתפשט ומשתטח יותר ויותר. וכשרז\"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. ע\"כ הוכרח יעקב לברוח ממנו בהחבא עם רחל ולאה שהם כלל התורה ועם כל הבנים והצאן. ולבן רדף אחריהם וביקש לעקור את הכל ח\"ו כ\"ש ארמי אובד אבי, כי עדיין לא הכניעו אותו כראוי לולי ה' שהי' לנו וכו' בחי' לולא אלקי אבי אברהם ופחד יצחק הי' לי את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים. היינו שהצדיק האמת בחי' יעקב אומר ללבן שבודאי לפי גודל רדיפתו והתגברותו על בניו וצאנו בודאי לא הי' באפשרי לעמוד נגדך לולי אלקי אבי וכו'. היינו שהשי\"ת בעצמו מוכרח כביכול להכניס עצמו בזה לעזור לישראל המקרבים להצדיק האמת להצילם מכל הרדיפות של לבן הארמי כשרז\"ל אלמלא הקב\"ה עוזרו וכו' שנא' ה' לא יעזבנו בידו וכ\"ש לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי, דומה זה בחי' כח המדמה שא\"א להנצל ממנו לגודל התפשטותו בכל דרגא לולא ה' עזרתה לי וזוה את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים וכו'. היינו שהצדיק האמת אומר שהי\"ת ראה את עניו ואת יגיע כפיו כי הוא בעצמו יגע וטרח הרבה מאד בשביל הצאן הזה להוציאם מהמדמה להעלותם אל השזדכל לקרבם להשי\"ת. וע\"כ אע\"פ שהם לא נצחו המלחמה כראוי עד שעדיין יש כח ללבן בחי' המדמה לרדוף אחריהם ולהשיגם באעפ\"כ השי\"ת חמל על היגיעות והטירחות והמסירת נפש של הצדיק האמת שמסר נפשו מאד בשביל כל אחד ואחד. ועי\"ז השי\"ת בעצמו לוחם עם לבן ומגרשו מצאן יעקב בחי' את עניי ואת יגיע כפי ראה לאקים ויוכח אמש. וזה שאמר יעקב ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי היינו שיעקב הצדיק האמת מריב עם לבן הארמי ואומר לו מה פשעי ומה חטאתי היינו אי זה חטא ופשע מצאת בי בעצמי אשר אתה רודף אותי הלא אין לך שום כח וקיטרוג עלי כי ת\"ל אני זך ונקי וצח לגמרי מכח חטא ופשע, כי אין ל ישום הסתכלות בזההעולם כלל אפילו כהרף עין וכו' וכו'. כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך כי אין בי שום אחיזה ונגיעה ממך כי אני נקי מהמדמה לגמרי לגמרי. שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו, היינו שאמר שהוא מרוצה לעמוד לדין לפני כל מי שירצה הן לפני אחיו של יעקב הן לפני אחיו של לבן. היינו הן לפני אותם שהם מסטרא דקדושה הן לפני אותם שהם מסטרא אחרא מסטרא דלבן כי לפני כולם יצדק בדיןו כי כולם לא יוכלו למצוא בו שום שמץ ושום צד אחיזה משום ריח של איזה תאוה ומידה שבעולם הנמשכת מכח המדמה כי אני נקי וזף וצח לגמרי. אף גם היו לי יגיעות וטירחות גדולות בעבודת השי\"ת בשביל כלל ישראל בחי' הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה. שיגעתי וטרחתי הרבה בהתבודדות ותורה ותפילה ביום ובלילה בתוך שדות ויערים בתוך חורב וחמימות גדול ובעת הקור והקרח בלילה, שגם אז הלך בדרך יחיד בהתבודדות ויגעתי וטרחצתי ביגיעות גדולות מאד בעבודת ה' ותדד שנתי מעיני. הכל בשביל השי\"ת בשביל לקרב אליו נפשות ישראל. ע\"כ אע\"פ שהנפשות המתקרבין עדיין לא נצחו המלחמה אין לך כח לעשות להם מאומה כי כחי וכח אבותי הצדיקים האמתיים יגין עליהם להצילם ממך כי השי\"ת בעצמו יעמוד בעזרי עד שאגמור עמהם מה שהתחלתי לקרבם כולם להש\"י. עד שיצמח מהם התגלות האמת לכל באי עולם כ\"ש אמת מארץ תצמח וכו' מאותן שמונחים עד הארץ מהם דייקא יצמח האמת לכל באי עולם כי שפת אמת תכון לעד וקושטא קאי:",
      "en": "For in truth, the essential [purpose of the] otzar matnas chinam is in order to bestow undeserved chesed upon the wicked who do not fulfill the Torah, who have no source from which to receive vitality. Rather, Hashem, blessed be He, sustains them through His chesed alone, in the aspect of the world's existence before the giving of the Torah. However, the wicked are unable to receive from there [directly], for the aspect of the otzar matnas chinam is an exceedingly lofty aspect — the aspect of the hidden secrets of the Torah, the aspect of the concealed Torah, etc., as mentioned above. Therefore, no one can receive from there except the true tzadikim — that is, at the time when they are idle from words of Torah and they are truly simple people, then they receive from there, etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "מתנת שכיב מרע א",
      "en": "And through what the tzadikim receive from there — through this they give life to all the simple people in the world, etc., as explained there. And this is what our Rebbe, of blessed memory, concluded there at the end: that there is no despair in the world whatsoever, and even in the lowest depths of She'ol one can draw close to Hashem, blessed be He, etc. For all of this is drawn through the true tzadik . For since the tzadik receives from the otzar matnas chinam , which is the aspect of undeserved chesed that sustained the world before the giving of the Torah — therefore he is able to draw vitality even to those who are cast in the lowest depths of She'ol , even though they transgressed the Torah, G-d forbid. For the tzadik draws to them vitality of holiness from the otzar matnas chinam , which is the aspect of undeserved chesed that sustained the world before the giving of the Torah, at a time when there was as yet no Torah in the world. And through this, the tzadik gives life to everyone, even those who are very far from holiness, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 33,
      "he": "אות טו נחזור לענין ראשון וזה בחי' מתנת ש\"מ שמתקיימת בלא קנין כשרז\"ל דברי ש\"מ ככתובין וכמסורין דמו. כי עיקר כל השינויים והחזרות הם בכח המדמה כי עצם השכל הוא אמת דהיינו להשיג ולהבין כל דבר לאמתתו וכשאין מבין בחכמתו ושכלו אמתת הד בר אע\"פ ש אומר בזה הענין כמה שכליות אין זה חכמה כלל מאחר שלא עמד על אמתתו של דבר. כגון הרופא הדאקטיר אם יאמר כמה סברות שכליות שצריכין סם זה לרפואת איזה חולאת, אם באמת סם זה אינו מועיל לו אדרבא יזיק לו אין חכמתו נחשבת לחכמה כלל מאחר שהמית נפש בחכמתו ועל חכמה כזאת נאמר חכמתך ודעתך היא שובבתך (וע' מזה במ\"א מבואר יותר). וע\"כ עיקר החמה שישכיל בתחילת כל דבר שירצה לעשו תעל אחרית הדבר ומה יצמח מזה ולא יעשה שום דבר ולא יוציא מפיו שום דיבור שיטצרך אח\"כ לחזור עליו ולשנותו ח\"ו, וכשרז\"ל מעולם לא אמרתי דבר וחזרתיט לאחרוי. וזה בחי' איזהו חכם הרואהאת הנולד שצריך לראות בכל דבר שרוצה לדבר או לעשות מה יהי' נולד מזה שלא יצטרך לחזור ולהתחרט עליו בעוה\"ז או בעוה\"ב. נמצא שעיקר החכמה והשכל הוא אמת ואין בו שום שינוי וחזרה. ועיקר כל השינויים הם בבחי' המדמה שאינו מבורר כי שם מצויים כל הטעותים והשינויים. כי בתחילה נדמה לו כח שצריך למכור זה הדבר ואח\"כ מתהפך סברות המדמה ומתחרט ע\"ז. ובשביל זה תקניו חז\"ל כל הקנינים שאין המקח נגמר בדיבור לבד כ\"א בקנין כי שערו בחכמתם שאין הדעת נמשך לתוך המו\"מ כ\"א ע\"י קנין זה כי עיקר כל הקנינים הם ע\"י הדעת (כ\"ש במ\"א) וכל זמן שלא הי' בו קנין אפשר לשנות ע\"י כח המדמה ששם כל השינויים כי אי ןנמשך הדעת לתוך המו\"מ כ\"א ע\"י הקנין שתקנו חז,ל כ\"א כפי קנינו. וע\"כ מתנת ש\"מ שהיא לאחר מיתה מתקיימת בלא קנין כי אחר מיתה מתבטל המדמה כי הוא כח בטל ואין שליטתו כ\"א בחייו בשביל הבחירה אבל אחר המיתה הכח המדמה מת ובטל לגמרי כי שם עיקר סטרא דמותא ואין נשאר ממנו כלום. כי אין נשא מהאדם אחר מותו כ\"א שכל הנקנה שהוא שכל האמיתי כמבואר שם בתחילת התורה הנ\"ל שעיקר ההשארה של האדם אחר מותו הוא שכל הנקנה. וע\"כ אז מתקיימת המתנה בלא קנין כלל ע\"י שכל הנקנה שנשאר מהאדם אחר מותו כי כח המדמה שממנו כל השינויים כבר נתבטל כנ\"ל. כי כ\"א מישראל אפילו איש פשוט יש לו איזה נקודה טובה שנשאר ממנו שהיא בחי' שכל הנקנה שעי\"ז יזכה לחלקו לעוה\"ב כי כל ישראל יש להם חלק לעוה\"ב:",
      "en": "It turns out that the essential [purpose of the] otzar matnas chinam is in order to revive the spirit of the lowly and to bring close those who are very far from holiness — who have no way to draw close to Hashem, blessed be He, in any manner whatsoever, except through an undeserved gift alone. For the tzadikim do not need an undeserved gift, for they have already merited what they have merited through their good deeds. Rather, the main [reason] that the tzadikim receive from the otzar matnas chinam is in order to bring close the distant ones who have no merit whatsoever, and need only an undeserved gift. However, they are not given an undeserved gift, as mentioned above, except through the true tzadik — for which reason the true tzadik must of necessity be a completely simple man at times and nullify himself from words of Torah, so that he will then receive from the otzar matnas chinam , as mentioned above. And through this, he gives life to all the distant ones, all the simple people in the world, and even those cast in the lowest depths of She'ol — for they all receive vitality from the otzar matnas chinam through the true tzadik ."
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "וזהו דברי ש\"מ ככתובים וכמסורים דמי. כי כתב מכניע כח המדמה כי הכתב הוא לזכרון בחי' כתוב זאת זכרון בספר וכו'. והזכרון והשכחה הם בבחי' כח המדמה כ\"ש במ\"א. וכשכותבין הדבר לזכרון בזה מב4ררין המדמה שלא יומשך ממנו שכח וטעות ושינוי. נמצא שכתב הוא בחי' תיקון המדמה. וזה בחי' מסירה שמוסרין הדבר לרשות הלוקח והמקבל שזהו ג\"כ בחי' הכנעת המדמה כי כשנמסר ונכנס הדבר מרשות הנותן לרשות המקבל אז נגמר הבירור ועליית הדבר, שאז הכנעת המדמה שהוא בחי' הקליפות שסביב הניצוצות שבהמו\"מ וכנ\"ל. וע\"כ דברי ש\"מ ונתקיימין לאחר מותו בלא קנין כאלו היו כתובין ומסורים שהם בחי' הכנעת המדמה שעי\"ז נגמר הקנין. כי אחר מותו נתבטל המדמה ולא נשאר כ\"א בחי' שכל הנקנה שעי\"ז נתבטלין השינויטים והחזרות שבאין ע\"י המדמה ונתקיים הקנין ע\"י בחי' שכל הנקנה שנשאר ממנו כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of: \"Any deed of gift in which it is not written: 'k'savu'ha b'shuka,' etc. — is not a [valid] gift.\" For the essential gift is drawn from the aspect of the otzar matnas chinam mentioned above, whose essential purpose is in order to sanctify all the places that are on the outside — to sanctify them with the holiness of Eretz Yisrael , as explained there in the aforementioned Torah-teaching, as mentioned above. For the tzadik sanctifies all the outer places, and all those who are far from holiness — all of them he draws close to Hashem, blessed be He, and sanctifies them with the holiness of Yisrael, through the otzar matnas chinam that he receives from there at the time when he is idle from the Torah, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 35,
      "he": "ר\"פ להלכות מתנה להכה ה' משפט וצדקה וכו'. אוהב צדקה ומשפט במקום המשפט אין צדקה ובמקום צדקה וכו' ואתה במשפט תעשה צדקה וזה מנפלאותיו העצומים ית' שא\"א להבין ולהשיג כלל:",
      "en": "And therefore one must write in the gift [deed]: \"k'savu'ha b'shuka va'chasamu'hu b'vara\" — for the essential aspect of the gift is revealed in the marketplaces and the streets, which are the places distant from holiness, the outer places. And through the otzar matnas chinam , we reveal that also there, Hashem, blessed be He, is found. And we conquer them all and sanctify them with the holiness of Yisrael — for \"by His will He gave it to them, and by His will He gave it to us,\" etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא כי היכי דלא ליהוי מתנתא טמירתא, כי מתנה טמירה אינ מתקיימת ויכול לחזור בו כי עיקר בחי' מתנת חנם להוציא החסד הנפלא מהעלם אל הגילוי:",
      "en": "And therefore, the gift has no sustenance except when it is written within it: \"k'savu'ha b'shuka,\" etc. For the gift has no sustenance except when it receives from its root Above, which is the otzar matnas chinam , as mentioned above. And the essential [purpose of the] otzar matnas chinam is that His chesed and goodness, blessed be He, should extend also into the outer places that were very far from holiness — to reveal also there that there is a sole Master Who rules and governs, blessed be He, Who created everything through the Ten Utterances with His chesed and goodness alone. Through this, everything is sanctified with the holiness of Yisrael, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "כי באמת הכל חסד וטוב כי הש\"י כולו טוב כולו חסד וכל מדה\"ד ג\"כ חסד גדול כדי שיהי' כלי לקבל החסד וכו' כמובא מזה שזהו בחי' בגבורות ישע ימינו וכו' וכמובא ע\"פ אברהם הוליד את יצחק. אך בהכרח שבתחילה יהי' החסד בהעלם גדול ואין רואין בהשקפה ראשונה כ\"א בחי' הדין. וכ\"ז נמשך מבחי' בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה\"ד, ראה שאין העולם מתקיים עמד ושתף מדה\"ר במדה\"ד אבל הרחמים בהעלם וזה בחי' חשך שקדם לאור וזה בחי' ישת חשך סתרו וזהו בחי' והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו' ורוח אלהים וכו' דא רוחו של משיח וכו' ומשם נשתלשל בכמה השתלשלות עד שנתהוה בחי' קליפה קודמת לפרי שמשם כל הבחירה. וזה בחי' ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים וכו'. וזה בחי' ההעדר קודם להוי' המובא בספרים ומשם התגברות השקר. וזה בחי' ואלה המלכים וכו' לפני מלך מלך וכו' ומשם התגברות הגלות של עכשיו קודם שיתגלה האמת והחסד בשלימות וכו':",
      "en": "And this is the aspect of Purim and the Four Parshiyos . For it is impossible to draw close to Hashem, blessed be He, except through true tzadikim — for they draw holiness and vitality to the entire world, and they reveal His G-dliness, blessed be He, to those who are very far from holiness, through the otzar matnas chinam that they receive from there at the time when they are idle from the Torah."
    },
    {
      "index": 38,
      "he": "כי הבחירה בשביל לקבל השכר במשפט שלא לאכול הנמא דכסופא אבל ע\"י בחי' צדקה ומשפט שנכללין יחד שא\"א להבין שמשם בחי' מתנת נחם ואעפ\"כ לא יהי' נהמא דכסופא ועכ\"פ לא יפסיד מאלו לא הי' בא לעולם כלל עי\"ז יכול להתתקן והכל בכח הצדיק הגדול וכו': בן ועבד העבד מקבל פרס שטרח מה שמגיע לו ואעפ\"כ אין שכרו וסעודתו עולה כנגד שעשועים וסעודת הבן שמקבל מאביו אע\"פ שהוא מתנת חנם. אבל האדם בזה העולם אין זוכה לזה כ\"א עא\"י הצדיק שעשה כבר כל מעשה עבד במסירת נפש עצום וזכה לבחי' בן בתכלית השלימות וגם אח\"כ עשה כל מיני עבדות כ\"ש ע\"פ וחמלתי וכו' בסי' ה' לק\"ת והוא יכול לזכות כל ישראל שיהי' בכלל בנים אתם וכו'. ואז יזכו הכל לסעודה שלעתיד כבן היושב על שלחן אביו וכו'. אבל בודאי אעפ\"כ לא יהיו הכל שוין וכו' אבל גם הקטן שבכולם ירוויח הרבה הרבה במה שהי' בזה העולם אע\"פ שסבל מה שסבל ועברו עליו מצולות ים וכו' הכל יתהפך לטובה ע\"י בחי' הנ\"ל ע\"י הצדיק הנ\"ל: אם כבנים אם כעבדים: נעשה ונשמע מדרגא לדרגא עד עד וכו' עד תורת ה' ותפילות ה' ממש. אבל כשרוצה להעתיק מדרגא לדרגא צריך שיהי' ירידה קודם העלי' וכו' ואז יורד גם מה שהשיג מקודם וכו'. ואז צריך להתחזק בהרשמיו וכו' ועי\"ז ישמח בבחי' כי חדות ה'ו כו' ויתחזק בעזות נמרץ אז דייקא הן כנגד עזות הגוף ובפרט כנגד העזי פנים כוו'. ומחמת שכל עליותיו וירידותיו בקטנות גדול מאד מאד בבחי' אחות לנו קטנה וכו' מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה. ע\"כ העיקר ע\"י התחזקותו לאחוז עצמו בצדיק האמת שזכה כבר לתורת ה' ותפילת ה' ממש שממנו כל השמחה והעזות דקדושה ובענין זה הוא עיקר מה שאין יודעין מהיכן ההתחלה כי הא בהא תילא. וכמו ששמעתי ענין זה לענין עזות דקדושה ביותר כי באמת כל הבחי' נעשה ונשמע אפי' בתכלית הקטנות נמשך הכל מהנעשה ונשמע הגבוה הנ\"ל. כיט באמת הכל א' בח'י נעשה ונשמע אמרו כאחד כי כל התורה והתפילה הכל ממנו ית' וכו'. וכל ההתחזקות בשעת הירידה אפי' אם נמשכת במה שנמשכת הכל ע\"י בחי' מתנת חנם בכח הצדיק הנ\"ל. מתנת חנם הוא בחי' נשמע כדלקמן ועי\"ז יכולין להוציא החסד מההעלם אל הגילוי ואז דייקא מתקיימת המתנה. ומשם נמשך מה שתיקנו חז\"ל בעחצם רוח קדשם שגם בגשמיטת מתנה טמירתא אינה מתקיימת כנ\"ל וצריך לכתוב כתבוהו בשוקא, כי עיקר שורש בחי' מתנה נמשך מבחי' הנ\"ל להוציא החסד בחי' מתנת חנם מההעלם אל הגילוי:",
      "en": "And therefore our Rebbe, of blessed memory, concluded there — that the ba'al davar [the Adversary / Satan] has now concentrated himself very much on this, for he has made a great confusion in the world, such that machlokes [dispute/strife] and accusation have been made between the Torah scholars and the tzadikim , etc. — until no one knows where the truth is, etc.; see there."
    },
    {
      "index": 39,
      "he": "ואתנחן מתנת חנם אתה החילות להראות את עבדך את גדלך, להראות דייקא להראות ולגלות מה שיהיה בתחילה נעלם מאוד כי חסדים שהמשיך משה רבינו לא נתגלו מימות עולם. ע\"כ אעברה נא וכו' ששם עיקר ההתגלות הנ\"ל. אבל הש\"י אמר לו רב לך וכו' כי עדיין אין הזמן לזה וכו': הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו:",
      "en": "And this is the aspect of the war of Amalek in every generation, as it is written: \"Hashem has a war with Amalek from generation to generation\" [Exodus 17:16] . And Hashem, blessed be He, swore that His Name is not whole and His Throne is not whole until the memory of Amalek is erased. For Amalek is from the seed of Esav, who is the Sitra Achra [the Other Side / forces of impurity] , who is the great prosecutor against Yisrael. And the main [focus of] his jealousy and prosecution is against the distant ones who wish to draw close to Hashem, blessed be He, who until now were captive in his grasp. And when the tzadik wants to extract them from between his teeth, [Amalek] becomes very jealous of him, and goes out with all his armies to wage war against the tzadik and the people whom he has brought close to Hashem, blessed be He."
    },
    {
      "index": 40,
      "he": "המלאכים קיטרגו מה אנוש כי תזכרנו וכו' כי רובם לא יוכלו לעמדו בנסיון. והשיב להם הש\" ילחנם נקראתי חנון ורחום כי אע\"פ שהעולם נברא בשביל משפט אעפ\"כ גם מדת רחמנותי בחי' צדקה יתקיים ואז יתקיים העולם ע\"י שני הבחי' אלו יחד שא,א להשיג. והכל בכח הצדיקים שיעמדו בנסיון ויזכו וכו' כי שאלת המלאכים הוא כמו ממ\"נ אם תתנהג במשפט א\"כ לא יתקיימו, ואם בחסד א\"כ הוא הנמא דכסופא וא\"כ למה כל הטורח הזה שלא הבריאה. אבל הש\"י ברא הכל בשביל הצדיקים שיזכו במשפט והם ימשיכו גם בחי' צדקה ויכללו הכל ביחד ויקמיימו העולם בבחי' הנ\"ל: (שייך לעיל): חשך קדם לאור וכו' וזה בחי' הירידה שקודם העלי' וכל היסורים והצרות ר\"ל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות שקודמין לכל הישועות והחסדים וכו'. אבל בתחילה אין רואין רק את היסורים ומשם כל הבחירה, ומשם כל ימיו כעס ומכאובות למי שאינו זוכה להסתכל בכל יום על האמת לאמתו להחיות א\"ע בכח הצדיק האמת בבחי' אלמלא מילחא וכו'. וכל זה הוא מבחי' תחילת הצמצום של חלל הפנוי שקדם לכל ההוויות של כל העולמות, וכן הוא בכל עולם ובכל דרגא של כל אדם:",
      "en": "As it is written: \"And he smote the hindmost of you, all the feeble ones at your rear, and you were weary and exhausted, and he did not fear G-d\" [Deuteronomy 25:18] . These are the weak ones among Yisrael, whom the cloud [of glory] would expel. And Amalek came to wage war only against them. For against the true tzadikim — \"mighty ones of strength, they who subdue their inclination, who are likened to angels\" — against them he has no power to wage war, for they have already waged great battle with him from their youth and have subdued him. Rather, he wants to wage war with the weak ones among Yisrael, who are the aspect of the \"feeble ones,\" etc."
    },
    {
      "index": 41,
      "he": "שייך לעניין מתנה טמירתא וכו'. הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה וכו'. נעשה ונשמע תורה ותפילה נגלה ונסתר בחי' משפט וצדקה והעיקר ושורש הכל הוא בחי' תורת ה' ותפלת ה'. בכל ר\"ה נעשה מה שהי' בתחילת הבריאה כמבואר בכתבי האר\"י. אבל בוודאי בכל שנה ושנה נעשה חדשות לגמרי, מעין שהי' בתחילת הבריאה רק שעתה הוא בבחי' התחדשות נפלא מה שלא נעשה מעולם. ועיקר ההתחדשות הוא בבחי' המתקת הדינים בהמשכת חסדים ורחמים חדשים לגמרי מה שלא הי' מעולם. כי בתחילה עלה במחשבה וכו' כ\"ש בסי' ע\"ב ומרומז בזוה\"ק ובדרז\"ל. אבל בתחילת הבריאה הי' הכל מיני' ובי' כביכול שא\"א להשיג כלל הי' בלי אתעדל\"ת. ועתה בכל שנה צריכין להמשיך בחי' מדה\"ר הנ\"ל מחדש לתקן הפגמים והקלקולים והדינים של אותה השנה בחסדים ורחמים חדשים נפלאים, עד שעי\"ז יוסיפו תיקון גם ברחמים שנמשכו כבר בשנים שעברו וכן צריכין בכל שנה עד שיבא הגואל צדק ויגמור התיקון בשלימות. וזה עיקר תיקון התשובה שהוא בחי' צדקה הנ\"ל בחי' תשובה בחי' תפלה בחי' נשמע וכו' הנ\"ל וע\"כ נסמכו יחד תשובה תפילה צדקה. והכל בבחי' נשמע נגד התורה שהוא בחי' נעשה בחי' משפט שלפי המשפט אין מועיל תשובה ח\"ו ואפי' אם יועיל הוא במשפט גדול וכו'. אבל צריכין בכל שנה רחמים חדשים לגמרי שהכל יוכל להתתקן במתנת חנם. וכל זה נעשה ע\"י הצדיקים הזוכין לבחי' תורת ה' ותפילת ה' ממש והבן מאד, כי אפי' הצדיק הגדול הזוכה להכלל בתחילת האצילות עדיין וכו' עד שנכלל כולו בא\"ס וכו'. ושם התורה תורת ה' ממש ותפלה תפילת ה' ממש ושם כולו א\"ס ומאז נתחדש בהעולם בכל שנה בכחו מבחי' זאת ע\"כ עי\"ז יוגמר התיקון בשלימות בב\"א: תקעו בחדש שופר וכו' כי חוק לישראל הוא בחי' נסתר בחי' תפלה בח' צדקה. משפט לאלהי יעקב בחי' משפט הנ\"ל בחי' תורה וכו'. תקעו בחדש שופר בחדש דייקא בחי' התחדשות הנ\"ל וזה עיקר בחי' התחדשות המוחין והמתקת הדינים שע\"י השופר הנמשך בכל ר\"ה מחדש לגמרי וכנ\"ל בחי' עדות ביהוסף שמו וכו' שפת לא ידעתי אשמע בחי' השגת הנשמע הנ\"ל ששומעין ומבינים מה שלא היו יודעים מתחילה כלל וכן צריכים בכל שנה והבן מאד. וזה בחי' הרחב פיך ואמלאהו וכו'. וזה בחי' שמעוררין בחי'שורש התשובה שהוא בר\"ח והעיקר בר\"ה שהוא בר\"ח וכו' ומר\"ה צריכין להמשיך בחי' ההתחדשות בכל יום ויום כי בכל יום הקב\"ה מחדש בטובו מ\"ב, וע\"כ בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו והקבה\"ה עוזרו וזה נמשך מבחי' בתחילה עלה וכו' וע\"כ צריכין בכל יום חסדים חדשים לגמרי והכל נמשך מר\"ה מבחי' הנ\"ל. מגדיל ישועת מלכו, שמגדיל הישועות עד אין קץ, ועושה חסד למשיחו וכו' עד עולם בחי' ולשלום אין קץ. לקדושים אשר בארץ המה ואדירי וכו'. שבריבוי עוצם הקלקולים ח\"ו אין סמיכה כ\"א על צדיקים שוכני עפר וע\"כ משתטחים על קבריהם הק' כי אז דייקא ממשיכים חסדים נפלאים בכל פעם חדשים לגמרי בפרט בר\"ה. כי במתים חפשי מן המצות ואז אין עובדא עוד להרויח שכר ע\"י בחי' משפט כ\"א מה שפעלו כבר בחייהם אשרי להם, אבל עתה כל שעשועם ביותר הוא שממשיכים בכל פעם חסדים חדשים עד שיגמרו בשלימות מה שהתחילו וזה יבא שלום ינוחו על משכבותם וכו' (ישעי' נ\"ז) ואתם קרבו הנה בני עוננה זרע מנאף וכו' על מי תתענגו וכו' הלא אני מחשה וכו'. כי בוודאי אין לכם שום סמיכה על מעשיכם כ\"ש שם ואת מעשיך ולא יועילוך רק אני אגיד צדקתך וכמו שמאריך שם אח\"כ והחוסה בי נחל ארץ וכו' ואמר סולו סולו פנו דרך וכו' לומר שבוודאי כפי מעשיכם. וכמו שמזכיר שם ענין מעשיהם והעיקר פגם הברית וגפם האמונה (וכמובא בפרש\"י במשלי וכ\"מ ושם במקומו שמוכיחם על הע\"ז שלהם שהוא בחי' פגם אמונהוגם מוכיחם על נאוף ממש ר\"ל). וע\"כ בוודאי אין לכם שום סמיכה כ\"א על חסדים חדשים נפלאים שממשיכין הצדיקי אמת, והעיקר השוכני עפר בחי' ינוחו על משכבותם וכו' ואתם קרבו הנה, על ידם תוכלו גם אתם להתקרב אם תרצו. אבל כשאתם הולכים ח\"ו בדרכיכם על מי תתענגו וכו' וכמו שמוכחים שם. וסיים לטובה והחוסה בי וכו' ואמר סולו סולו עד שמסיים בשבת אם תשיב משבת רגליך וכו' ובזה מסיימין ההפטרה של יו\"כ. כי עיקר המשכת החסד החדש הנ\"ל בכל פעם לנצח הוא ע\"י קד'ושת שבת שקביעא וקיימא שאגין על אדה\"ר שהוא בחי' מתנה טובה הנ\"ל שהי' לו ית' בבית גנזיו, כי הוא בחי' חסד הגנוז מאד בחי' אור הגנוז וכו' ושבת שמה לך והודיעם. כי עיקר להודיע ולגלות החסד הנ\"ל להוציאו מההעלם אל הגלוי שזהו בחי' מנשמע לנעשה וכו'. והעיקר ע\"י בחי' דביקות ורצון וביטול אל האמת שהוא בחי' אור הא\"ס מכל מיני ירידות שבעולם, עד שבכח הצדיק שזכה לתורת ה' ותפילת ה' ממש יתהפך גם ירידותיו וירידות של כל החפצים באמת לעליות גדולות אע\"פ שמתארך הגלות בכלל ובפרט מאד מאד כי לגדולתו אין חקר וכ\"ש שם כה אמר רם ונשא וכו' ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים וכו'. וכ\"ש כי ההרים ימושו וכו' בחי' כלל העולם וחסדי מאתך לא ימוש, בחי' החסד הנעלם הנ\"ל שאין המלאכים משיגין שהוא בחי' שורש מדת הרחמים ששיתף וכו' שהצדיקים ממשיכין אותו בכל פעם בהתחדשות נפלא, וזה החסד לא ימוש לעולם בחי' חסדי ה' כי לא תמנו וכו' חדשים לבקרים וכו'. והעיקר ע\"י קדושת ר\"ה שהוא חסד נפלא כ\"ש במ\"א:",
      "en": "And even though in truth they are greatly culpable, for they did not subdue their desires — and certainly the choice is in the hands of each and every one, and if they had wanted to, they would have overcome them — and about them it is said: \"And you have taught them to be captains over you\" [Jeremiah 13:21] — nevertheless, Hashem, blessed be He, is full of compassion always, and He is \"One Who desires chesed \" . And He sends us in every generation a true tzadik who is an exceedingly great man of compassion, beyond measure, who has great mercy upon those who are very far from holiness, and he endeavors with all his strength to bring them close to Hashem, blessed be He, and wages war on their behalf at every time — the war of Amalek."
    },
    {
      "index": 42,
      "he": "המלאכים אומרים תחילה מלא כל הארץ כבודו זה בחי' משפט בחי' מלך המשפט מלך הכבוד כי עיקר כבוד המלך שעושה משפט בחי' הנשא שופט הארץ וכו'. אבל האופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאיםלעומת וכו' ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו שזהו בחי' אי' מקום כבודו כ\"ש בקדושת כתר בשבת וי\"ט. היינו שאין זה עיקר שבח וכבוד הש\"י שכבודו, שהוא בחי' משפט מלא כל העולם כי עי\"ז לבד לא הי' מתקיים העולם כנ\"ל, רק באמת אין יודעים כלל אי' מקום כבודו כי דרכי משפטו א\"א להשיג מאחר שהמשפט כלול בצדקה שזה א\"א להשיג כלל וכנ\"ל. ועכ אומרים זאת ברעש גדול כי מזדעזעים מאימתו ית' אז מאד מחמת שמבינים מרחוק שיש חסד נפלא מאד מאד שהוא עיקר גדולת הבורא ית' שא\"א להם להשיג בשום אופן כ\"א הצדיקים שהיו בזה העולם וכו' וע\"כ אומרים אח\"כ ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו וכו' כי משם דייקא ימשיך רחמים חדשים בכל פעם וכנ\"ל. עשי\"ת כנגד עשרה הרוגי מלכות שרק בכחם יכולין לשוב ולהמשיך כפרה וע\"כ מזכירין אותם ביו\"כ, כי מעת החורבן נמשך זה החסד רק ע\"י ההרוגים על קדושת שמך וכו' שעיקרם וכללותם הם העשרה הרוגי מלכות שזה בחי' כח הצדיקים שוכני עפר הנ\"ל. כי גדולי הצדיקים האמתיים אפי' כשמתו על מטתם מתו ג\"כ על ק\"ה כי כל ימי חייהם מסרו נפשם על קידוש השם בכמה וכמה בחי' מכ\"ש בסופם בהסתלקותם ממש:",
      "en": "And because Amalek sees that he has no power over those who are drawing close to the true tzadik — for the tzadik gives them life through all the falls in the world and does not distance them in any manner whatsoever, and constantly brings them close to Hashem, blessed be He, wherever they are — therefore [Amalek] devises with his cunning and creates a great machlokes in every generation against the true tzadik . And he goes and entices and incites the world to dispute against the true tzadik , and misleads them with many deceptions and with many proofs that he is not a tzadik at all — until they deny and dispute against him."
    },
    {
      "index": 43,
      "he": "כי חסד גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה ואתה ה' אל רחום וחנון וכו' תנה עוזך לעבדך וכו' שמכל הבקשות מבקש על עזות דקדושה וזה תנה עוזך דיקא הנמשך מתורתך ותפלתך והבן כי ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה. אל ישראל הוא נותן עוז וכו' תנו עוז לאלקים וכ\"ש מזה במ\"א לענין עזות דקדשוה וכו' שתלויים זה בזה וכו' נורא אלהים ממקדשך רבים בבניני' ובחורבני' שאז מחיין עצמן במקדש מעט כשרז\"ל ומשם אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם וכו':",
      "en": "And this is the aspect of the jealousy of Haman against Mordechai. For it is found in the Torah-teaching \"In the beginning, before the eyes of all Yisrael\" [Likutay Moharan II, 67] , that there is a tzadik of the generation who is the aspect of rosh bayis [head of the household] — he is the master of the house of the world. He is the aspect of Yosef, who was \"handsome in form and handsome in appearance\" [Genesis 39:6] — for he is the grace and the beauty and the splendor and the glory of the entire world. And whoever merits to be included in this true grace and glory of this tzadik is awakened to teshuvah [repentance] , and he looks at himself — how he is holding in all the character traits that are drawn from the four elements. For this true tzadik is the aspect of the simple element, the aspect of \"the tzadik is the foundation of the world\" [Proverbs 10:25] , who gives life to all the four elements, in the aspect of \"And a river goes out from Eden to water the garden\" [Genesis 2:10] , etc. See there, all of this well."
    },
    {
      "index": 44,
      "he": "עוזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי כי ע\"י החסדים הנ\"ל נמשך עזות דק': עוזו אליך אשמורה כי אלהים משגבי אלהי חסדי יקדמני וכו'. כי זה שמחליש דעת האדם זה בחי' שמהפך מדה\"ר למה\"ד כמו דרך הרשעים כשרז\" לכי תורת חסד שמזהיר את העונש כדי לשוב ולא כדי להתרחק ח\"ו, הוא מהפך להחליש ולרחק ח\"ו. אבל הצדיקםי בהיפך שמהפכין מדה\"ד למדה\"ר כי ממשיכין חסדים חדשים תמיד עד שיתקיים יבוקש עון ישראל ואיננו כי הירידה תכלית העלי' מחמת שהי' בירידות כאלה והתחזק בעזות דקדושה כזה נגד השלכות וכו' כאלה בבכח הצדיק שזכה לנעשה ונשמע הנ\"ל, עי\"ז נתהפך הכל לעילי' כי ע\"י תורת ה' ותפילת ה' מתהפך הכל תטובה וחסד. וע\"כ מתחילין לקום לסליחות תיכף אחר שבת וכ\"ש במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה כי עיקר המשכת הרחמים וחסדים חדשים לזכות לסליחה הוא ע\"י שבת שהוא מתנה טובה וכו' כי צריך להודיע שיתן לו מתנה כדי שיכין עצמו המקבל לקבלה וכ\"ש בשבת והכינו את אשר יביאו כי שבת שהוא מתנה טובה כנ\"ל צריך הכנה והזמנה. ואורחות חסדיך גלית לו והודעתו וכו' ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר בחי' עזות דקדשוה שמשפיע לנו שעי\"ז דייקא אף תכון תבל בת תמוט כי עיקר קיום העולם עי\"ז כי רק עי\"ז מקבלין ומקיימין התורה כנ\"ל. נכון כסאך מאז בחי' ר\"ה שאז נעשין כל אלו התיקונים וזהו מעולם אתה כי מתחילת בריאת העולם נכון הכסא לישב עליו בר\"ה שאז נברא העולם דהיינו אדה\"ר ועיקר העזות הוא קולות דקדושה כנ\"ל. אבל יש כנגדזה קולות דס\"א שהוא עזות דס\"א שמרעימין ומבלבלין בקולם מאד מאד וזהו מקולות מים רבים אדירים משברי ים של הס\"א, אדיר במרום ה' כי עזות דקדשוה עולה עליהם כי עדותיך בחי' ב' העדיים הנ\"ל נאמרו מאד בחי' עדות ה' נאמנה וזהו לביתך נאוה קודש שהוא ביהמ\"ק שמשם תצא תורה והוא בית תפילה, ה' לאורך ימים וכמ ושפרש\"י שם אע\"פ שארכו הימים אעפ\"כ עדותיך נאמנו מאד כי ע\"י תורת ה' ותפילת ה' נזכה לעזות דקדושהתמיד לנצח הכל וכו' כנ\"ל. וזה בחי' המדרש פליאה המובא על פסוק תקעו וכ'ו שהקב\"ה אומר לשטן בר\"ה הבא עדים ומביא את החמה לבד והקב\"ה אומר ע\"פ שנים עדים יקום דבר, והולך להביא הלבנה והיא מתכסית ומבקש אותה ואינו יכול למוצאה ואז הקב\"ה עומד מכס\"ד ויושב על כסא רחמים. חמה בחי' תורה כשפרש\"י ע\"פ תחת השמש בקהלת. לבנה בחי' מלכו תבחי' תפילה והאי מקבלת מהתורה וגבוה מהתורה בבחי' אשת חיל עטרת בעלה כי עושין מהתורה תפילה היינו מתורת ה' ואח\"כ נעשה מהתפילה תורה היינו תורתו שזוכין לזה רק ע\"י תפילה ועיקר התפילה דביקות וביטול אל הא\"ס ורצון וכיסופין אליו ית' עד א\"ס. ועי\"ז זוכין להתפלל כראוי עד שפועלין ועושין מזה תורתו נמצא שאז התפילה בבחי' נעשה ואז חוזרין ומבטלין עצמן ברצון וכו' כנ\"ל נמצא שעיקר הנשמע בחי' דביקות וביטול ורצון וכו'. וע\"כ עאין השטן יכול להביא רק עד א' שהוא החמה בחי' תורה דהיינו הפגמים של כ\"א שפגם ע\"י מעשיו כי כתר הנעשה אבדו ישראל. אבל אין סומכין על עד א' והולך להביא הלבנה והיא מתכסית כי כתר הנשמע נשאר לישראל מחמת שרצונם וכיסופם א\"א לבטל לעולם כי הכל חפצים ליראה את שמך וכש\"ש מה תעירו ומה תעוררו וכו' עד שתחפץ כי הרצון הוא עד א\"ס. וע\"כ אינו יכול למצוא את הלבנה כי מתכסית מאד כי פנימיות הרצון היטוב של כ\"א מישראל נעלם מהכל מאד, וזהו בעצמו מ\"ש במ\"ר שכתר הנשמע נשאר כי הנעשה הוא בקטנות גדול מעוצם הירידה בגלות בחי' ותרד פלאים. אבל הרצון בוער עד א\"ס וע\"כ אומרים בכל המצות כאלו קימתי' בכל פרטי' וכו'. ובשביל זה בעצמו צריכין שני עדים שהם מבררין האמת והאמונה כי בכל מקום שיש שני ישראלים הם בבחי' נעשה ונשמע וכו' כי בכל אדם ובכל דרגא יש בחי' נעשה ונשמע ואע\"פ שאבדו הנעשה בודאי נשאר הרשימו כי הלא גם עתה אנו עושין ומקיימין כל המצות רק שהוא בקטנות וכו' כנ\"ל. וע\"כ שנים נאמנים כי על ידם נבני תהאמונה כנ\"ל. ואז בתוך שהלבנה מתכסית תוקעין בשופר כי ע\"י הדביקות והרצון הנ\"ל נתחזקין ונתעוררין קולות השופר קול עוז קול שופר חזק מאד לחזק הכל בעזות דקדושה ואז הקב\"ה ועמד כמסא וכו'. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפילה בדביקות ורצון הנ\"ל ואח\"כ מתפללין ופועלין בקשתם עד שנעשה בחי' תורתו. וע\"כ תיכף חוזרין ושוהין כדי לעשות מהתפילה בח'י תורתו וכן לועלם וע\"כ הי' תורתן משתמרת. וע\"כ מסיימים התפילה תמיד יהי' לרצון אמרי פי היינו התפילה והגיון לבי בחי' הדביקות הנ\"ל וע\"כ אומרים אח\"כ עושה שלום שזהו גמר התיקון. ויה\"ר שיבנה ביהמ\"ק ב\"ב ותן חלקינו בתורתך. שזהו כלל כל הנ\"ל:",
      "en": "And when this true tzadik becomes known in the world — that is, that he has a good name and people praise and glorify him in the world — through this, all who are included in this name and glory are awakened to teshuvah . For His Name, blessed be He, is intertwined with our name, etc.; see there."
    },
    {
      "index": 45,
      "he": "התורה הנ\"ל מדברת מראש ועד הרגלין. ב' הכתרים בחי' ראש ושמחת עולם על ראשם על ידם זוכין לקולות היוצאים מהפה שהוא בחי' מלכות וכו' שבראש. ועי\"ז מתגבר עזות דקדושה להכניע עזות הגוף ונתתקן הגוף דקדושה. ועי\"ז נתתקנין חותם הידין והרגלין בחי' ידים ורגלים ונעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו כמו הדמים והחיות שבקומת אדם שמתגלגלים ורצים ומסבבים מראש עד עקב כמה וכמה פעמים. וע\"כ יכולין להתחיל מכל בחי' שירצה הן מדביקות ורצון הנ\"ל הן מעזות דקדושה שהם קולות וכו' והכל בכח הראש שהוא זה שזכה בשלימות לב' עדיים הנ\"ל שהם תורת ה' ותפילת ה'. ובשת פנים לגן עדן וניצול מנהמא דכסופא הנ\"ל והכל בחסדו הנפלא שאין המלאכים משיגים כ\"א הצדיקים המשיגים תורת ה' ותפילת ה' שהם בח' משפט וצדקה וכו' כי בשת פנים בחי' נשמע כ\"ש שם. גם לבאר עי\"ז מאמר הזוה\"ק וכדין מגו קלין ושאגין דאינון גברי תקיפא חילא וכו' וע\"ד כתיב גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו בחי' נעשה ונשמע הנ\"ל. המלאכים אמרו אשר תנה כהודך על השמים כי הם גבורי כח עושי דברו לשמוע וכו' כי אמרו שגם הם יקיימו מצות התורה בשכל גדול עאד שיזכו אח\"כ להשיג גם הנשמע וכו' וכו' מדרגא לדרגא. והשיב להם הש\"י יצה\"ר יש ביניכם, למצרים ירדתם. כי א\"א לעלות מדרגא לדרגא כ\"א ע\"י ירידה תכלית העלי' וזהאין שייך ביניכם. והעיקר שבעוצם הירידה דירידה ח\"ו בכלל ובפרט כל הקיום ע\"י תורת ה' ותפלת ה' שהוא מאמר השלם ששם כלול הכל אב ובן כחדא שאי\"ז נמשך בכל פעם והעיקר בר\"ה, חסד חדש נפלא וכו'. כשזוכין לבחי' אב ובן כחדא אז דייקא הואבבחי' בן בשלימות ועיקר בחי' זאת זוכין ע\"י זה שזכה להנ\"ל. ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו כנ\"ל ועיקר בקשתם אח\"ז כדי שיזכו שם בעוה\"ב לעלי' יותר גדולה בבחי' ירידה תכלית העלי' ושם אין שייך אצלם ירידה. אבל ע\"י שמורידין עצמן בכל פעם ממקום שהם להעלות נפשות מעמק הבכא וכעו' עי\"ז זוכין לעליות גדולות וכו'. וזהו אשרי יושבי ביתך בחי' הביהמ\"ק שכלול מתורה ותפלה כנ\"ל, עוד יהללוך סלה בחי' תפלה שהוא עיקר שלימות השמחה כ\"ש שם. וזהו אשרי אדם עוז לו בך בחי' עזות דקדשוה, וזהו מסילות בלבבבם שעי\"ז עזות דקדושה בחי' שמחה יכולין ליישב עצמן בכל פעם להתחזק ולבלי ליפול יותר ח\"ו ולקיים עכ\"פ אל תרשע הרבה כשרז\"ל וכו' וכו'. וזהו עוברי בעמק הבכא בחי' הירידה, מעין ישיתוהו בחי' מעין החכמה מעין מבית ה' יצא, גם ברכות וכו' כי משם כל הברכות ועי\"ז ילכו מחיל אל חיל שעולין מדרגא לדרגא הן בעוה\"ז והן בעוה\"ב כנ\"ל כי מקרא זה נדרש על הצדיקים שאין להם מנוחה גם בעוה\"ב היינו כנ\"ל כי כל כחינו רק מהם וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of Shabbos , which illuminates the Beis HaMikdash [the Holy Temple] , which is the aspect of eyes. For this tzadik is the aspect of Shabbos , and he illuminates the Beis HaMikdash . And this is the aspect of rosh bayis — that the rosh [head] , which are the mochin [mental faculties/intellects] , which are the aspect of the four mochin contained in the four letters of the Name, blessed be He — which is intertwined with the name of the tzadik — from these four mochin are drawn all the aforementioned aspects, as explained there. And this rosh illuminates the Beis HaMikdash and all the dwellings of Yisrael, and saves them from conflagrations."
    },
    {
      "index": 46,
      "he": "וזה שאומרים בכל עשי\"ת המלך המשפט אע\"פ שבאמת אז עושה צדקה וחסד הרבה וכו' כנ\"ל. אך ידוע שהחסד א\"א לקבל מריבוי אור כ\"א ע\"י הצמצום שהוא בחי' דין וע\"כ באמת הדין והגבורה הוא בחי' משפט וצדקה. גם בהצדקה יש איזה בחי' משפט כי בהמדריגה הגבוה. זאת הצדקה שהוא בחי' תפילה היא בחי' תורה שהוא בחי' משפט והבן היטב. אבל בבחי' תורת ה' ותפילת ה' שם התפילה חסד חנם לבד שא\"א לקבלו כלל כ\"א ע, יבחי' משפט בחי' תורה וזה עיקר בחי' לימוד התורה של הש\"י בעצמו כביכול שעוסק בתורה בכל יום, היינו שכביכול גם הוא בעצמו עוסק לעשות מהתפילה תורה מצדקה משפט, כי כשפועל בתפילתו אצל עצמו לעשות חסד עם ישראל א\"א להמשיכו בעולם כ\"א ע\"י שמלבישו בהתורה בבחי' משפט כי הוא יתב' במשפט דייקא עושה צדקה כי הוא באמת נפלאות תמים דעים. וע,כ בר\"ה ועשי\"ת שאז נברא העולם והוא ית' ממשיך החסד העליון בתכלית המעלה כנ\"ל שהוא בחי' תפילת ה' ממש בחי' צדקה א\"א אז להזכיר שם הצדקה והחסד כלל כי זה החסד והצדקה אין בו תפיסה כלל וכנ\"ל, וע\"כ אז מזכירין שם אל שהוא חסד ולא שם צדקה כי זה חהסד והצדקה א\"א להזכיר כלל כ\"א ע\"י בחי' משפט כי זה עיקר החסד והצדקה מה שמלביש חסד וצדקה כזאת בבחי' משפט שעי\"ז דייקא אנו מתקיימים בנפלאות חסדיו הנעלמים במשפטו הטוב. ומשם משתלשל ויורד לכל אחד רחמים וחסדים וכו' שהם החסדים שממשיכין מיו\"כ עד סוף סוכות וכו' וכו'. וזה דרשו ה' בהמצאו וכו' אלו עשי\"ת כי אז נמשך חסד נפלא מאד ע\"י בחי' תפילת ה' כנ\"ל. וזה יעזוב רשע דרכו וכו' וישוב וכו' כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא וכו'. כי זה החסד גבוה מאד מאד שא\"א להשיגו כי הוא בחי' נסתר העליו ןבחי' תפילת ה' וכנ\"ל:",
      "en": "For there are m'oray or [luminaries of light] and there are m'oray aish [luminaries of fire] . And when the m'oray or prevail, the m'oray aish are subdued. And the m'oray or are the aspect of the Name of Hashem, which is the aspect of the name and glory of the true tzadik , which is the aspect of the four mochin , the aspect of the totality of the colors, the aspect of eyes, the aspect of the four elements of holiness. And against them are the aspect of m'oray aish , etc., which are the opposite of all this, etc."
    }
  ]
}