Segment 2
אות כב ונחזור לענין שומרים. וזה בחי' מה שהשוכר דינו כש"ש שחייב בגניבה ואבידה ופטור באונסין. כי עיקר השמירה ממזיקי עלמא הוא ע"י הצדיק האמת שהוא בחי' בעל נפש שממנו נמשכין כל הכיסופין דקדושה שהם בחי' הבלים ונפשות טובים שהם מציירין אותיות התורה לטוב. וזה בחי' שיר של פגעים שנאמר שם יפול מצדך אלף ווכ' אליך לא יגש. לא תאונה אליך רעה וכו' על שחל ופתן תדרוך תרמוס כפירותנין כי בי חשק ואפלטהו. כי בי חשק דייקא. שהמזמורמבאר ע"י מה ינצל מכל הפגעים ויזכה לדרוך על כל הקליפות והמזיקי עלמא בחי' על שחל ופתן תדרוך, הכל יזכה מטעם כי בי חק וכו'. שע"י גודל החשק והכיסופין דקדושה שחושק בו ית' עי"ז ואפלטהו. כי כל המזיקי עלמא עיקר יניקתם מכיסופין והבלים רעים שהם נפשות לא טובים שהם הם המזיקין ר"ל. כי הם מזיקין בגשמיות ורוחניות בבחי' יש הבל אשר נעשה. כי אלו ההבלים הם בחי' נפשות שהולכים ומעוררים לרע ח"ו שמשם כל ההיזיקות ר"ל. וע"כ עיקר הכנעתם וביטולם הוא ע"י הצדיקים והכשרים שיש להם כיסופין טובים שהם נפשות טובים שמעוררים העולם לטוב. שהם מכנייעם ומבטלין כל המזיקי עלמא. בבחי' על שחל ופתן תדרוך וכו' כי בי חשק ואפלטהו כנ"ל:
And this is itself the aspect of: "Do not read 'mah' but rather 'mei'ah' [one hundred]" — which our Sages of blessed memory said, from which they learned to bless one hundred brachos every day — which are the aspect of the generality of prayer. That is, when one inserts the Alef into Mah , it becomes mei'ah — the aspect of one hundred brachos . And then the blood — which is drawn from the aspect of the Alef , as mentioned above — is purified and included within Mah , in the aspect of dam adam mentioned above. That is, the aspect of azus drawn from dam adam should be azus d'kedushah — and this is drawn essentially from prayer, which is the aspect of: "Do not read 'mah' but 'mei'ah'" — that is, Mah and Alef , the aspect of Ehyeh in its squared form, which equals dam , etc. For dam adam is purified through the aspect of one hundred brachos — so that it should be in the aspect of azus d'kedushah , as mentioned above.
Segment 4
אות כג וע"כ נקרא הצדיק צופה ושומר. כ"ש צופה נתתיך ופרש"י שומר (יחזקאל) כי עיקר השמירה על ידו. מחמת שעל ידו זוכין לכיסופין דקדושה שעי"ז עיקר השמירה כנ"ל. ואם היו הלכ זוכין לזה בשלימות לבחי' צדיק שהוא בחי' רבית עילאה בחי'שמירת הברית בשלימות. בוודאי לא היו צריכין שום שמירה בגשמיות כי היו מתבטלים כל המזייק עלמא ע"י הכיסופין והנפשות טובים שנמשכין ע,י הצדיק וכנ"ל. אך עיקר השמירה שצרייכן שמירה גם בגשמיות זה נמשך מבחי' הל"ט מלאכות שנמשכין מבחי' ברית תתאה שהוא בחי' נער בחי' עבד שמשם כל העבודות והיגיעות של עסקי העוה"ז שכולם כלולים בל"ט מלאכות ומשם נמשך שצריכין שמירה גם בגשמיות. כי עיקר הל"ט מלאכות נמשכין מחטא אדה"ר שאכל מעץ הדעת טו"ר שנגזר אז בזעת אפך תאכל לחם וכו' שהם הל"ט מלאכות כידוע, ועיקר פגם עץ הדעת טו"ר היה בח'יהפגם של הנכסין לפרדס שלא יצאו בשלום כמו ר"ע כמובן בתיקונים ועיקר הפגם שלהם ע"י שלא ציירו אותיות התורה לטוב ע,י כיסופין טובים ולא כללו בחי' למדן וצדיק יחד רק עשו פיורד בין בחי' למדן ובין בחי' צדיק שזהו בחי' מקצץ בנטיעות כמובן היטב בהתורההנ"ל ע"ש היטב שזהו בחי' הפגם של הלומדים החולקים על הצדיקים שאומרים שעיקר הוא רק הלימוד בעצמו ואין צריכין להתקרב לצדיקים לתקן מעשיו כלל, ולבסוף זה וזה לא עלתה בידם כי אח"כ משליכין גם לימוד התורה אחר גיוום כאשר מצוי בעוה"ר במכה אנשים שבימי נעוריהם עסקו בתורה קצת ואח"כ פרקו ועל תורהלגמרי וגם קלקלו מעשיהם יותר מעמי הארץ. וכל זה מחמת שלא השגיחו על תיקון מעשיהם כלל ולא השתדלו להתקרב להצדיקי אמת. ואמרו שעיקר הוא הלימוד. ולבסוף זה וזה לא נתקיימה בידםף כי באמת עיקר תיטקון לימוד התורה הוא ע"י בחי' צדיק ומי שמפריד בחי' למדן מבחי' צדיק הוא בח'י אחר שקיצץ בנטיעות כי תכלית תורה תושבה ומעש"ט כשרז"ל שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו וברכבו וכו'. כי בחי' למדן הוא בבחי' ברית תתאה בחי' עבד שהוא תחת ברית עילאה שהוא בן חורין בחי' אברהם. וכשהלמדן כפוף להצדיק אזי זוכהלצייר אותיות התורה לטוב ע"י כח הצדיק שהוא הרב הדומה למלאך ה' צבאות שאותיות התורה מבקשים להצטייר מפיו וכו' כ"ש שם. אבל כשאינו כפוף תחתיו מכ"ש וכ"ש כשח"ו חולק עליו אזי לא זכה נעשהלו סם מות כי מצייר אותיות התורה להיפך ח"ו. הכלל שעיקר התיקון של כל העולמות הוא ע"י הצדיקי האמת שהם בתכלית שמירת הברית באמת בשלימות שהוא דייקא זוכה לצייר אותית התורה לטוב שיעשו ויפעלו פעולות טוובת בעולם לתקן הכל. ואפילו מי שאינו זוכה לזה לבחי' צדיק בשלימות אעפ"כ אם הוא מכניע א"ע עכ"פ תחת הצדיק כעבד תחת אדוניו, אזי כל תורתו ולימודו וכל מעשיו מרבלים תיקון ע"י הצדיק שמצייר הכל לטוב ואזי נאמר עליו ג"כ זכה נעשהלו סם חיים ע"י כח הצדיק. אבל להיפך שאינו מכניע א"ע ח"ו תחת הצדיק מכ,ש כשחולק עליו ח"ו אזי נאמר עליו לא זכה וכו' כי מפריד בחי'למדן מבחי' צדיק שזהו בחי' מקצץ בנטיעות שמשם עיקר סטרא דמותא כי זהו בחי' פגם עץ הדעת טו"ר כנ"ל שאז נגזר כי ביום אכלך ממנו וכו' וכנ"ל:
And this is the aspect of the tzedakah of Chanukah — for all Yisrael customarily give much tzedakah then. For all the holiness of Chanukah is drawn through the aspect of mishpat and tzedakah — which is the aspect of na'aseh v'nishma , etc. — Torah and prayer, etc. And the essential thing is the nishma , the aspect of prayer, the aspect of tzedakah — through which the mishpat is sweetened so that it becomes great tzedakah and chesed , as mentioned above. Therefore, one gives much tzedakah then — in order to arouse through this the aspect of His tzedakah , blessed be He, the aspect of t'filas Hashem — in order to sweeten all manner of judgments, and that He should conduct Himself with us with tzedakah , as mentioned above.
Segment 5
כד כי עיקר השלימות של כל אדם הוא דייקא כשזוכה לשני בחי' ברית הנאמר בהתורה הנ"ל שהם בח"י ברית עילאה וברית תתאה שהם בחי' למדן וצדיק בחי' מלאך ה' צבאות ומי שזוכה לשני הבחי' האלו אשרי לו. אבל מחמת שרוב העולם אין זוכין לבחי' ברית עילאה שהיא בחי' שמירת הברית בתכלית הלשימות ע"כ עיקר התיקון ע"י התקרבות להצדיק האמת שזכה לזה בלשימות כנ"ל, כי רוב העולם אפילו הכשרים הם רק בבחי' ברית תתאה שהוא בחי' למדן בחי' שמירת איסור והיתר שזהו בחי' ששת ימי החול שהם בחי' עבד בחי' ששת ימים תעבוד, כי בהם שולטין עובדין דחול שהם הל"ט מלאכות שצרייכן לבררם מפגם עץ הדעת טו"ר ע"י בחי' ששה סדרי משנה שהם בחי' כשר ופסול טהור וטמא וכו' שהם כנגד ששת ימי המעשה ששם עיקר הבירור כידוע. אבל עיקר שלימות ותיקון הבירור הוא ע"י שבת שהוא בחי' צדיק האמת שהוא בחי' ברית עילאה שמצייר הכל לטוב וכנ"ל:
And this is the great greatness of tzedakah . For the poor person is in the aspect of din and mishpat — for poverty is drawn from the severity of din . And the essential sweetening of the din is specifically through is'arusa d'l'sata — that is, when a person — who has free choice in this world — is aroused and has mercy on the poor. Through which comes the essential sweetening of the din — for then, specifically, His tzedakah , blessed be He, is aroused to judge with great tzedakah and chesed . And therefore: "He who is gracious to the poor lends to Hashem" [Proverbs 19:17] . For, as it were, it is difficult for Hashem, blessed be He, Himself to nullify the din on His own — for the essential sweetening is through the person who has free choice (and see regarding this elsewhere).
Segment 7
אות כה וכל המו"מ והעסקים והמלאכות כולם הם בבח'י ששת ימי החול שהם בבח'י ש"ס משנה שהוא בחי' למדן ששם צריכין בירור ע"י הל"ט מלאכות כשזוכין לעשותם בקדושה בבחי' ל"ט מלאכות המשכן. כי מי שזוכה לשמירת הברית בשלימות שהוא בחי' צדיק האמת הוא אין צריך שום יגיעה ומלאכה כל כי מלאכתו נעשית ע"י אחרים כמו חסידים הראשונים ורשב"י שהיתה מלאכתן מתברכת כי היתה תורתם אומנתם, אומנתם דייקא דהיינו שהאומנות של כל המלאכות שהוא מה שצריכין להלשים כל הדברים שמחוסרין תיקון להשלים אותם ע"י האומנות כנ"ל, זההיה נעשה אצלם ממילא ע"י עסק התורה שעסקו בקדושה יומם ולילה כי זכו תמיד לצייר אותיות התורה לטוב שעי"ז נתתקן הכל ממילא כמו קודם חטא אדה"ר שלא היינו צריכין להשלים כל הדברים ע"י הל"ט מלאכות רק הכל היה נשלם ע"י תפלה לבד כמובן בדברי רז"ל. אבל מי שאינו זוכה לבחי' צדיק בשלימות אע"פ שהוא איש כשר אזי הוא בבחי' ברית תתאה. ואזי צריך איזה עסק במו"מ או מלאכה כדי לברר הדבר מפגם אחיזת עץ הדעת טו"ר. אבל צריך שיעשה העסק בקדושה ובטהרה ע"פ התורהכדי שיזכה לבררו, והעיקר שצריך לקשר א"ע לצדיק האמת שהואבחי' שבת שממנו עיקר תכלית שלימות הבירור. וכ"א כפי קירובו אל הצדיק כן פורק מעצמו עול המלאכות כי זוכהל הלשלים הבירור ע"י כח הצדיק וכנ"ל. אבל עכ"פ אפילו אם הואמוכרח לעסוק באיזה עסק ומלאכה עיקר תיקונו ע"י כח הצדיק וכנ"ל. אבל עכ"פ אפילו אם הוא מוכרח לעסוק באיזה עסק ומלאכה עיקר תיקונו ע"י הצדיק שהוא בחי' שבת שיכוון במחשבתו שעושה העסק כדי שיוכל להחזיק את הצדיק וכדי שיוכל לקבל שבת בכבוד. ואז העסק שלו בקדושה וזוכה לברר ולתקן ע"י העסק שלו תיקונים גדולים:
And this is the aspect of what Yaakov sent word to say to Esav: "With Lavan I have sojourned and I have delayed until now" [Genesis 32:5] . For Yaakov saw that the essential strengthening of Esav — who is the aspect of the wicked kingdom — is through the azus of the Sitra Achra, from which comes the essential power of the wicked kingdom — which is the aspect of "kingship without a crown" — as explained in the aforementioned Torah-teaching. And as it is written that Esav was ruddy, etc.
Segment 9
אות כו וזה בחי' שמירת השומרים כי שם צריכן שמירה גשמיות ג"כ כי בבחי' ששת ימי החול ששם צרייכן עסק הל"ט מלאכות לברר על ידם כנ"ל, שם צריכין שמריה בגשמיות לשמור ממזיקי עלמא שיונקים מפגם עץ הדעת, כי במקום שצריכין לעשות איזה עסק ומלאכה שם צריכן שמירה גם בגשמיות לשמור ממזיקי עלמא שיונקים מפגם עץ הדעת. כי במקום שצריכין לעשות איזהעסק ומלאכה שם צריכין שמירה גם בגשמיות. אבל אפי' כששומרים בגשמיות עיקר כח השמירה נמשך ע, יהצדיק שהוא בחי' שבת שמשם הכיסופין דקדושה שמשם עיקר השמירה כנ"ל. ויש שני מיני שמירות שמירה מגניבה ואבידה ושמירה מאונסין והם נמשכין מבחי' שמירת ברית עילאה ושמירת ברית תתאה. כי גניבה ואבידה הוא ע"י פגם הדעת כי הגנב בא בשינה בעת הסתלקות הדעת וכן אבידה בא ע"י היסח הדעת, וע"כ תקונם ע, יבח'י שמירת ברית תתאה שהוא בחי' למדן בתורה שהואהדעת שעי"ז משלים הדעת וניצולך ונשמר מגניבה ואבידה (וגם זה צריכין לקבל מכח הצדיק כי למדן בלא צדיק אינו כלום כנ"ל). אבל לשמור מאונסין א"א כ"א ע"י בחי' שמירת ברית עילאה שהוא בחי' שמירת הברית בשלימות. כי הוא מכניע ומבטל סטרא דמותא בחי' ומת או נשבר, וגם הוא יכול לעמוד כנגד כל הגזלנים והרוצחים הבאים באתגליא ליקח בחזקה כי הוא גבור הכובש את יצרו שהוא הורג ומכניע בגבורות כל המזיקין והגזלנים הרוצים להזיק ולקלקל ח"ו בבחי' על שחל ופתן דתרוך וכ"ש בדוד גם את הארי והדוב הכה וכו':
Therefore Yaakov sent him [word] that he had already merited Torah and prayer — which are the aspects of na'aseh v'nishma — through which one merits azus d'kedushah , through which the azus of the Sitra Achra — which is the aspect of the kingdom of Esav — is subdued, as mentioned above. And this is: "With Lavan I have sojourned." And our Sages of blessed memory expounded: "and the 613 mitzvos I have kept" — this is the aspect of Torah. "And I have delayed until now" — this is the aspect of prayer.
Segment 11
אות כז וזהו בחי' החילוקי דינים שבין הד' שומרים שכל מ ישיש לו הנאה יותר מהחפץ הוא חייב יותר באחריות השמירה, כי ש"ח פטור בכל ושואל חייב בכל אפילו באונסין, וש"ש והשוכר חייבין בגניבה ואבידה ופטורין באונסין. כי כל אחד כפי ההנאה שיש לו מאיזה דבר כן הוא מחויב לברר ההנאה שהוא בחי' כיסופין כי לכלכ דבר הנאה האדם כוסף וחושק, אבל צריך לברר הכסופין והחשק של כל ההנאות שבכל דבר לבברו ומכסופין והבלים דהאי עלמא שפילה לבררם ולהעלותם לשרשם לכיסופין דקדושה דהיינו שלא יחשוק ויכסוף שום דבר הנאה כ"א בשביל השי"ת. ומי שזוכה לזה בשלימות הוא בוודאי נשמר מכל דבר רע בבחי' על שחל ופתן תדרוך כי בי חשק כנ"ל. וע"כ השואל שכל הנאה שלו חייב בכל אפי' באונסין כי מאונסין א"א לשמור ע"י שום שמירה והשתדלות כי מי יוכל לשמור ממיתה ושבירהו כו' וע"ז נאמר אם ה' לא ישמור עיר שוא שוקד שומר, כי מאונסין א"א לשמרו כ"א השי"ת בעצמו ששומר עמו ישראל בזכות וכח הצדיק האמ תשאין לו שום כיסופין והנאה מזה העולם רק הוא מעלה כל הכיסופין וההנאות להשי"ת כנ"ל והוא יכול לשמור אפילו מאונסין. וע"כ השואל שכל הנאה שלו חייב אפיל ובאונסין כי הוא מחוייב להמשיך השמירה מהצדיק האמת שמעלה כל ההנאות והכיסופין להשי"ת שמשם עיקר השמירה אפילו מאונסין כי על השואל חל חיוב אחריות השמירה הזאת מאחר שכל הנאה שלו וכנ"ל. אבל הש"ש והשוכר אינם חייבים כ"א בגניבה ואבידה ופטורים מאונסים כי הם אין כל ההנאה שלהם ואין חל עליהם השמירההנמשכת מבירור ההנאות והכיסופין, רק חיוב השמירה שלהם הוא בבחי' הבירור ש לבחי' ברית תתאה שהוא בחי' ששת ימי המעשה שהוא בח'יח הבירור הנעשה ע"י כל העסקים והמלאכות שהוא הבירור הנעשה ע"י בח'י לימוד התורה. שעי"ז אין יכולין לשמור כ"א מגניבה ואבידה שבאים מהיסח הדעת אבל לא מאונסין וכנ"ל. כי כל המו"מ והעסקים והמלאכות הם רק בבחי' בירור הזה, ששם מועיל השתדלות האדם ושמירתו וע"כ מ ישאין תורתו אומנתו צריך לעשות איזה דבר כגון מו"מ או מלאכה כשר"ל ע"פ וברכך בכל אשר תעשה כי ע"י העשיה והעסק מבררין הביררו הנעשה ע"י הדעת הנמשך מבחי' ברית תתאה שהואבחי' למדן בחי' מט"ט וכו' וכנ,ל. אבל ההשתדלות לבד בוודאי אינו מועיל כלום וכשרז"ל שאין העניות מן האומנות ולא עשירות וכו' וכ"ש כי לא ממוצא וממערב וכו' כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים וכתיב והעושר והכבוד מלפניך. כי עיקר שלימות כל הברכות וכל ההשפעות הוא רק ע"י שלימות האמונה שנמשך ע"י הצדיק שהוא בבחי' ברית עילאה שבחי' ברית תתאה בחי' מט"ט נכלל בו וכנ"ל. וע"כ הש"ש שמחייב א"ע לשמור בשכר שמקבל, אינו מקבל עליו כ,א השמריה הנמשכת מבחי' הבירור הנעשה ע"י השתדלות העאדם באיזה עסק ומלאכה שהוא בחי' הבירור של ששת ימי המעשה בחי' ש"ס משנה וכו' שעי"זאין יכולין לשמור כ"א מגניבה ואיבדה שבאין בהיסח הדעת וכנ"ל:
That is, he said to him: Even though I have kept all the 613 mitzvos and merited the Torah, nevertheless I do not content myself with this. And I wait and look forward and yearn with strong longings always — to ascend from level to level, to make from the nishma a na'aseh , through much prayer, as mentioned above. And this is: "and I have delayed until now" — that I delay and tarry with strong longings until I have merited the aspect of atah [now] , which is the aspect of prayer, the aspect of nishma , the aspect of: "And now, Yisrael — what [mah] does Hashem your G-d ask of you, if not to fear?" [Deuteronomy 10:12] — which is the aspect of prayer, the aspect of: "a woman who fears Hashem, she shall be praised" — as explained there. And this is the aspect of: "Do not read 'mah' but 'mei'ah' — one hundred brachos" — which are the aspect of the generality of prayer, as mentioned above.
Segment 13
אות כח וע"כ האומן דינו כ"ש כי אע"פם שאין האומן נוטל שום שכר על השמירה אעפ"כ מאחר שקיבל עליו האומנות והמלאכה של זה הדבר לעשותו ולקתנו ע"כ חל עליו הבירור הנ"ל הנעשה ע"י בח'ילמןד בחי' ברית תתאה שמשם בחי' הבירור שלכל העסקים והמלאכות שמשם נמשך השמירה מגניבה ואבידה וע"כ דינו כ"ש שחייב בגניבה ואבידה וכנ"ל. וכן השוכר ששכר הדבר למלאכתו אע"פ שנותן שכר בעד המלאכה שעשוה עם זה הדבר אעפ"כ מאחר שעושה מלאכה עם זה הדבר ומתקן בזה איז הדבר ע"כ חל עליו חיוב השמירה של הש"ש שהוא אחריות גניבה ואבידהכי מאחר שעושה מלאכה עם זה הדבר הוא צריך לבררו בבחי' הברירו הנעשה ע"י כל העסקים והמלאכות שהוא הבירור הנעשה ע"י הדעת המנשך מלימוג התורה, שעי"ז נשמרין מגניבה ואבידה שבאים בהיסח הדעת וכנ"ל. אבל באונסין פטורין כולם מאחר שאין כל ההנאה שלהם אין חל עליהם חיוב האחריות הנמשך מבירור ההנאות והכיסופין שהוא אחריות האונסין כנ"ל וע"כ אין השוכר והשש"ש והאומן חייבין בו כ"א השואל שכל הנאה שלו וכנ"ל. אבל הש"ח פטור בכל כי מאחר שאין לו שום מו"מ והעסק עם הבעה"ב ואינו מקבל ממנו שום שכר ע"כ אין חל עליו כלל ע,כ פטור בכל אפילו מאחריות גניבה ואבידהכי עיקר חיוב אחריות השמירה על השומרים הוא כפי הבירור שחל עליהם וכנ"ל:
And this is the aspect of: "And now, Yisrael, hear the statutes" [Deuteronomy 4:1] — which is also the aspect of nishma — as it is found in the Midrash regarding this, in the parable brought there (and brought in our words elsewhere; Likutay Moharan I:120 ; see there). For the yirah [fear/awe] , the aspect of prayer, is the aspect of atah [now] — the aspect of: "Today — if you will listen to His voice" , brought above. For this is the essential, perfect service — the essential length of days and true life — which one merits through yirah , in the aspect of: "The fear of Hashem adds days" [Proverbs 10:27] . For the essential thing is that one should not think of anything except that hour and moment of that day — and one should not think from day to day, nor from hour to hour — as brought above regarding this. For "you do not know what a day will bring forth" , etc.
Segment 15
אות כט הכלל היוצא למעשה שהאדם צריך לשמור עצמו מאד מאד מכיסופין רעים וירגיל מחשבתו תייד לכסוף מכיסופין רעים וירגיל מחשבתו תייד לכסוף ולחשוק רק כיסופין טובים שיתגעגע וחשוק ויכסוף תמיד להתקרב להשי"ת ולתורתו ועבודתו. ואפילו כשבאים עליו מחשבתו והרהורים של תאוות וכיסופין של הבלי העולם ירגיל עצמו לאחוז מחשבתו להטותה מכיסופין אלו, ולהמשיכה לכיסופין טובים שהם עיקר הטוב באמת לעולמי עד ולנצח נצחים כי המחשבה ביד האדם להטותה למקום שרוצה. וביותר צריך לשמרו הדיבור ששם עיקר מוצא הנפש מכח אל הפועל לטוב או להיפך ח"ו ע"כ צריך לשמור א"ע מאד מאד לבלי לדבר שום דיבור רע ח"ו שעכ"פ לרא יוציא מפיו תאוות והכסופין של הבלי העוה"ז שבאים על לבו רק יהפוך הדבר ויוציא בפיו כיסופין טובים, כי ע"י דיבורים של כיסופין טובים יוצאים הנפשות טובים מכח אל הפועל ומציירים אותיות התורה לטוב לעשות פעולות טובות ולהמשיך כל הברכות וההשפעות בעולם. ואלו הנפשות טובים הולכים בעולם ומעוררים כל העולם להשי"ת ולתורתו. ולהיפך להיפך ח"ו וכנ"ל. וזה שאמר דוד המע"ה בחנת לבי פקדת לילה רצפתני בל תמצא זמותי בל יעבר פי. היינו שדוד המע"ה מתוודה עבור כלל ישראל ואומרים האמת ידעתי שלא עמדתי בנסיון כשבחנת אותי וכו' כי צרפתני בל תמצא וע"כ מאז והלאה אני שומר עצמיח כשבאין עלי מחשבות ומזימות של תאוות וכיסופין של העוה"ז שעכ"פ לא אוציאם בפי ח"ו. וזהו זמותי בל יעבר פי היינו כשבאים עלי מחשבות ומזימות לא טובים אני שומר עצמי מאד בל יעבור פי שלא יעברו ויצאו מפי ח"ו כדי שלא להוציא הנפשות לא טוביםמכח אל הפועל ח"ו וכנ"ל. רק אני מרגיל עצמי לדבר תמיד דיבורים קדושים של כיסופין טובים לקרות תמיד אליך שתשיבני אליך באמת שעל ידי זה יואים נפשות טובים שהם מציירםי אותיות התורה לטוב שעל ידי זה נשלמין כל הפעולות והעשיות לטובה. כי אותיות התורה הם פועלים וכפי מה שמציירין אותם ע"י הכיסופין שמוציאין בפה כן פועלין בעולם כמבואר היטב שם בהתורה הנ"ל. וזהו לפעולות אדם בדבר שפתיך שכל הפעולות אדם היינו כל הפעולות והעובדתו שהאדם צריך לפעול ולעשות בזההעולם אני נשמר מעתה שיהי' בדבר שפתיך שהם דיבורים קדושים דהיינו שלא אדבר רק דיבורים קדושים שהם דבר שפתיך כדי שעי"ז יהיו נגמרין כל הפעולות אדם לטובה כי כל הפעולות אדם נעשין כפי מה שמצייר אותית התורה ע"י דיבוריו וכנ"ל. ועי"ז אני שמרת יארחות פריץ כי הדבור יש לו כח גדול וע"י ששמרתי עצמי מלדבר דיבורים של תאוות וכיסופין רעים רק הרגלתי לשוני לדבר תמיד דיבורים של כיסופין טובים כנ"ל עי"ז אני שמרתי ארחות פריץ שזכיתי להשמר ולהנצל מארחות פריץ שהם דרכים רעים ר"ל. רק תמוך אשורי במעגלותיך וכו' שע"י הדיבורים טובים עי"ז תמוך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי כי הם תומכים וסועדים אות ילילך במעגלותיך ובל נמוטו פעמים מהם, אע"פ שרצו לדחותי מהם כמ ושרצו ר"ל אבל השי"ת עזרני בכח הדיבורים הטובים לתמוך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי וכנ"ל. וזהו שסים אני קראתיך כי תענני אל כי אני על משרתי עמדתי וקראתיך תמיד שתזכני לילך בדרכיך ואתה עניתני תמיד ועי"ז זכיתי שאתה תומך אשורי במעגלותיך וכ' כיכל זההוא ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו שצריכין להרגיל א"ע בזה הרבה דהיינו שירגלי א"ע לכסוף ולחשוק תייד כיסופין טום מתי יזכה לסור מרע ולעשות הטוב בענייו יתב' תמיד וכו' ולהוציא הכיסופין בפיו בכל יום ועי"ז יזכה להנצל מאורחות פריץ רק השי"ת יתמוך אשוריו במעגלותיו וכו' וכנ"ל":
And this is the aspect of: "And now, Yisrael, what [mah] does Hashem your G-d ask of you, if not to fear" — "and now" specifically . And this is the aspect of: "and I have delayed until now [atah]" , as mentioned above. It emerges that [Yaakov] hinted to [Esav] that he had merited Torah and prayer — from which azus d'kedushah is drawn — and therefore he could certainly overcome Esav, who is the azus of the Sitra Achra, as mentioned above.