Segment 2
אות א השוכר דינו כשומר שכר שחייב בגניבה ואבידה ופטור באונסין:
And this is: "When you kindle the lamps — toward the face of the Menorah shall the seven lamps give light" [Numbers 8:2] . The seven lamps are the aspect of the Seven Shepherds, who bring and illuminate the holy emunah within Yisrael. But it is impossible to draw close to them except through azus d'kedushah — which one receives through the two crowns, which are the aspects of na'aseh v'nishma , etc. And it has already been explained above that it is difficult to understand where the beginning is, etc.
Segment 3
ע"פ המאמר המתחיל תקעו בחדש שופר להמשיך שלום בעולם בספר ליקוטי מוהר"ן הראשון (סי' יד) ע"ש כל המאמר מתחילתו לסופו. ובקיצור כי מי שרוצה להמשיך שלום בעולם צריך להעלות את הכבוד לשרשו דהיינו ליראה וכו' וא"א להעלות את הכבוד כ"א ע"י תורת חסד דהיינו ע"י שמלמדין לאחרים ומחזירים אותם בתשובה ועושין בעלי תשובה וגרים עי"ז עיקר עליות הכבוד וכו'. וא"א לעוררם בתשובה כ"א ע"י התורה כי ע"י התורה מעוררין זווגי הנפשות ששרשם במחשבה תחילה וכו' ועי"ז נעשין בע"ת וגרםיט וכו' ועי"ז עולה הכבוד לשרש היראה וע"י היראה נעשים שלום הפרטי בין הגוף והנפש וע"י השלום הפרטי יכולין להתפלל וכו' וע"י התפלה נעש ה השלום הכללי שלום בכל העולמות ואזי כל הבריות מרחמין אחד על חבירו כמ ושיהי' לעתיד שיהיה' השלום המופלא בעולם כ"ש וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי כוו' לא ירעו ולא ישחיתו וכו' ע,ש כ,ז היטב. ואיתא שם על מאמר רבב"ח שקליתא לסלתאי ואנחתה בוותא דרקיע כי אפילו התפלות המורשים בתפילה לצורך הגוף כגון רפאינו וברך עלינו וכו' צריך לכוון בהם ג"כ רק עבור צרכי הנשמה דהיינו על פרנסת הנשמה ורפואתה וכו' ע"ש כל זה היטב היטב:
And in truth, everything is accomplished through the true tzadikim — and essentially through the tzadik who is the aspect of Moshe-Mashi'ach, who is comprised of all the rectifications explained in the aforementioned Torah-teaching. For Moshe is one of the Seven Shepherds and is comprised of all of them, as is explained there. And he himself draws the two aforementioned crowns, which are the aspects of na'aseh v'nishma — as it is found in the [Kabbalistic] writings that Moshe returned and merited the aforementioned crowns, as is brought regarding this in the intention of "Yismach Moshe" , etc. And he illuminates upon us the light of the aforementioned crowns — and through this we merit joy, the aspect of azus d'kedushah . And through this we merit to draw close to him — who is the generality of the Seven Shepherds — through which he illuminates and draws upon us complete emunah . And the aspect of chosam hayadin [seal of the hands] is rectified — through which one merits chosam haraglin [seal of the feet] , etc. — which is also rectified only through him. For only he makes peace between Yisrael and their Father in heaven — for he argues with Hashem, blessed be He: "Why, Hashem, should Your anger burn against Your people?" [Exodus 32:11] , etc.
Segment 5
אות ב והנה עיקר השמירה מן ההזיקות הוא ע"י שממשיכין שלום בעולם כי עי"ז נשמרין מכל ההזיקות כמ ושיהי' לעתיד שאז יהי' השלום המופלא בעולם ואז יתבטלו כל ההזיגקות שבעולם כ"ש (ישעי' יא) וגר זאב עם כבש וכו' לאירעו ולא ישחיתו כי אפילו בין בהמות וחיות רעות יהי' שלום ולא יזיקו זה את זה כלל. כי כל ההזיקות הם באים מכעס ומחלוקת ומשם נמשכין כל מניי הזיקות שבעולם אבל על ידי שלום מתבטלין כל ההזיקות נמצא שכל השומרים צריכין להמשיך שלום בעולם כדי שיתבטלו כל מניי הזיקו תהבאים מכנס ומחלוקת היפך השלום כי עיקר אחיזת הסט"א שמשם באין כל מני הזיקות הנמשכין מהם. ולהמשיך שלום הוא ע"י העלאת הכבוד לשרשו לבחי' יראה וזה נעשה ע"י תורת חסד ע"י העלאת הכבוד לשרשו לבחי' יראה וזה נעשה ע"י תורת חסד ע"י זווגי הנפשות במחשבה תחלה שעי"ז ממשיכין נפשות הבע"ת והגרים וכו' ונתעלה כבודו ית' עי"ז ע"ש. וזה עיקר בחי' השמירה להעלות הכבוד לשרשו כמו יעקב שהי' שומר שכל השומרים נלמדין ממנו כשרז,ל וכמובא בש"ע. וכל כוונת יעקב אבינו בעת שמירתו צאן לבן הי' בשביל העלאת הכבוד לשרשו ע"י המשכת נפשות ישראל והגרים. כי באמת בכל החפצים וכל העשירות של האדם יש בהם בחי' ניצוצי הכבוד כי העשירות הוא בחי' כבוד בחי' מלכות ובשביל זה רבי מכבד עשירים כי שם שורש העשירות בבחי' כבוד וכמובן בדברי רבינו ז"ל במקומות אחרים כי העשירות הוא בחי' כבוד בחי' מלכות ובשביל זה רבי מכבד עשירים כי שם שורש העשירות בבחי' כבוד וכמובן בדברי רבינו ז"ל במקומות אחרים (סי' ס"ח) כי העשירות הוא בבחי' כבוד ששם עיקר שרשי הנפשות בבחי' בסודם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבודי כ"ש כ"ז רבינו ז"ל במ"א. וזה שנאמר בעשירות של יעקב אבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה כי העשירו תהוא בחי' כבוד כנ"ל. כי יעקב כל השתדלותו בבית לבן בעת שמירת צאנו הי' בשביל העלאת הכבוד לשורשו להעלות כבוד דקדושה מזילותא דגלותא ע"י המשכת נפשות ישראל והגרים, כי ע"י שמירת הצאן זכה שיזדווגו לו שם רחל ולאה שהם שרש נפשות ישראל ומהם נולדו לו שבטי ישראל. נמצא שהמשיך שם בבית לבן נפשות ישראל. גם המשיך נפשות גרים כי כל האבות היו מגיירי גרים כ"ש רבינו ז"ל (סי' רכח) וכמובא במדרש (ב"ר פ' פ"ד) וכ"ז עסק יעקב בעת שמירתו את צאן לבן כי השתדל להמשיך שלום בעולם שעי"ז עיקר השמירה, וזה בחי' ויבא יעקב שלם בעת שובו מבית לבן כי זכה להמשיך שלום כי זה עיקר השמירה כנ,ל. והמשכת השלום הוא ע"י עליית הכבוד וכו' ע"י תורת חסד וכו' כנ"ל כי יעקב אבינו הוא בעצמו בחי' התורה כמובא וכ"ש (דברים ל"ג) תורה צוה לנו משה וכו' קהלת יעקב וע"כ הואעיקר שורש נפשות ישראל שיצאו ממנו כי שורש נפשות ישראל הוא בתורה בחי' יעקב כנ"ל. וע"כ יעקב אבינו שהוא בחי' התורה הי' יכול לזווג הנפשות ששרשם במחשבה תחילה ועי"ז המשיך גם למטה נפשות ישראל והגרים ועי"ז נתעלה הכבוד לשרשו כנ"ל כי המשכת נפשות ישראל ע"י יעקב דהיינו מה שהוליד שבטי יה זה ג"כ בחי' בעלי תשובה כי מתחילה היו במקום שהי ומחטא אדה"ר ויעקב אבינו החזירם אל מקומם והמשיכם בקדושה למטה וזה ג"כ בחי' בעלי תשובה וכ"ז עשה בעת שמירתו צאן לבן כי הכבוד שהוא בחי' עשירות הי' בזילותא דגלותא אצל לבן הארמי ושם היו כל נפשות בית ישראל שיצאו מבנותיו כי שרש הנפשות בעשירות כנ"ל. והי' משתדל יעקבל העלות הכבוד לשרשו ועי":ז זכה שם לעשירות גדול בחי' כבוד כ"ש ומאשר לאבינו עשהאת כל הכבוד הזה הכבוד הזה דייקא כי העלה את הכבוד לשרשו כי המשיך שם נפשות ישראל וגרים כנ"ל ועי"ז המשיך שלום שזה עיקר השמירה כנ"ל:
It emerges that all the rectifications, from beginning to end — everything is through him. And he is the aspect of the "face of the Menorah" — and all the seven lamps illuminate through him. And this is: "toward the face of the Menorah" — which is the aspect of Moshe, who is comprised of all the aforementioned rectifications — "the seven lamps shall give light." For it is impossible to receive their light except through him, as mentioned above.
Segment 7
אות ג וכל השומרים נלמדין מיעקב כנ"ל ועיקר השמירה הוא ע"י המשכת השלום כנ"ל. וזה שכל הד' שומרים חייבים שבועה ואפילו על טענת ספק משא"כ בכל הדינים שבתורה שאין שום שבועה דאורייתא על טענת ספק כ"א בד' שומרים לבד כי השבועה היא בחי' תורה כי התורה נתנה באלה ובשבועה כי שבועה בחי' שבעה בח'י כלליות הז' מדות וזה בח'י התורה שכלולה מכל המדות וזה בחי' שבועה בנקיטת חפץ כי השבועה הוא בחי' תורה כנ"ל וזה בחי' שבועת התורה המוטלת עליו שהיא בחי' תורה עי"ז דייקא יכול לשמור דהיינו להמשיך שלום בעולם שעי"ז עיקר השמירה כי ע"י התורה עי"ז יכולין להעלות הכבוד לשרשו כנ"ל ועי"ז ממשיכין שלןום שזה עיקר השמירה וע"י דיני התורה המלובשין בד' שומרים וע"י שבועת התורה המוטלת עליהם נמצא שהשמירה מקושר לתורה ועי"ז דייקא יכולין לשמור כי ע"י התורהמעלין הכבוד וממשיכן שלום שזה עיקר השמירה כנ"ל כי גם עיקר השמירה בעצמה הואבבחי' העלאת הכבוד כי ממון ישראל יקר מאד וצריכין לשמרו כי הוא בחי' כבוד בחי'שורש הנפשות כנ"ל וצריכין לשומרו מאד מכל מני היזק וכששומרין ממון ישראל מהזיקות דהיינו מהס,א שמשם באין כל ההזיקות זה בחי' עליות הכבוד שמעלין ניצמוצי הכבוד המלובשין בעשירות לשורשו ע"י ששומרין אותו ע"פ דיני התורה מכל היזק ונזק שלא יתאחז בו הס"א ח"ו ויפגום את בחי' הכבוד ח"ו שהוא בחי' עשירות כנ"ל: ועי"ז בעצמו ניצולין מכל ההזיקות כי ע"י עליות הכבוד ממשיכין שלום שעי"ז נתבטלין כל מיני היזק כמו שיהיה לעתיד כנ"ל:
And this is why the kindling of the lamps is written in the language of "b'ha'aloscha" [when you raise up] , etc. — for through the lamps of the Menorah, all the fallen souls are raised up — in the aspect of: the descent is the purpose of the ascent, as mentioned above. For every soul of Yisrael is the aspect of a lamp, as it is written: "The lamp of Hashem is the soul of man" [Proverbs 20:27] . And all of them ascend from their descent and illuminate through the power of the rectification of the Menorah mentioned above.
Segment 9
אות ד וזה בח'י החילוק שיש בין שואל לשוכר כי שואל חייב אפילו באונסין אבל שוכר חייב בגניבה ואבידה ופטור באונסין כי עיקר הוא השלום ויש בחי' שלום הפרטי בחי' שלום בעצמיו בין הנפש והגוף ויש שלום הכללי שלום בכל העולמות וזה השלום הכללי נעשה ע"י התפלה כמבואר שם כ"ז במאמר הנ"ל ואיתא שם שאפילו הבקשות המפורשין בתפלה שהם לצורך הגוף צריך לכווין בהם ג"כ לצורך הנפש ע"ש כ"ש שם על מאמר רבב"ח שקליתא לסלתאי ואנחתה בכוותא דרקיע ע"ש. ולכאורה אין לזה שייכות וקשר אל המאמר המדבר שם מענין השלום הכללי הנעשה ע"י התפלה כי המאמר מקושר היטב בלא ענין דה וזה נראה כענין בפ"ע. אך באמת עיקר השלום הכללי נעשה עי"ז דייקא. ע"י שמבטלין את הגוך לגמרי עד שאפילו הבקשות שהם לצורך הגוף יכווין הכל לצורך הנפש כנ"ל וזה בחי' בטול שמבטל א"ע לגמרי ואז יכשנתבטל ונכלל בשרשו בו ית' אזי יכול להמשיך שלום הכללי שלםו בכל העולמות כי הש,י בה כביכול הוא בחי' שלום כ"ש ה' שלום וכשנכלל בו ממשיך שלום ממנו יצת' לכל העולמות וזה בחי' שלום הכללי. כי הגוף הואבחי' צמצום ודין ומשם נשתלשלין ונאחזין כל הדינים שהם בחי' מחלוקת וכעס היפך השלום. אב לכשמבטל את הגוף לגמרי עד שאינו משגיח כלל על צרכי הגוף ונכלל בו ית' אזי הוא מבטל כל הצמצומים וכל הדינים ואזי נמשך שלום ורחמנות בכל העולמות. והנה בין בני אדם יש ג"כ בחי' שלום הפרטי ושלום הכללי כי כשא' מתנהג ביושר עם חבירו ואינו גוזלו ואינו עושה לו עולה זה בחי' שלום הפרטי שמתנהג עם חבירו בשלום ואינו נכנס לתוך גבולו וזה בחי' השלום הפרטי שיש בין הנפש והגוף כי כשהאדם עושה ח"ו איזה חטא וממלא תאוות גופו יותר מתאוות נפשו הקדושה זה בח'י מחלוקת בחי' אין שלום בעצמו וכו' כי הגוף גוזל את הנפש וחולק עם הנפש ועושקו חנם. אבל כשהאדם נשמר מכל חטא ועון ומתנהג ע"פ התורה אזי יש שלום בין הגוף והנפש ואע"פ שעושה גם רצון גופו קצת בדברים ההכרחים המותרים ע"פ התורה, אעפ"כ זה בחי' שלום הפרטי שיש שלום בין הנפש והגוף. שאין אחד גוזל את חבירו ואינו עושה עמו מריבה רק מתנהגין בלום כראוי לכ"א ע"פ התורה. אבל כשהגוף מבטל א"ע לגמרי לגבי הנפש עד שאפילו התפילות שהם לצורך הגוף שזהו וודאי דבר המותר ע"פ התורה להתפלל עובר צרכי הגוף ואדרבא הוא מ"ע להתפלל על כל מה שיחסר לו, ואעפ"כ הוא מבטל הלכ ומבטל את גופו לגמרי אפילו בדבר המגיע לו ומותר לו הוא מבטל הכל, ואפילו התפילות שהם לצורך הגוף הוא מכוון הכל רק עבור הנפש וזהבחי' ריבוי השלום שכ"כ אוהב את הנפש ויש לו שלום עם הנפש כ"כ עד שמבטל עצמו לגמרי כנגד הנפש. ואזי נכלל בו ית' לגמרי ומשיך שלום הכללי וכו' כנ"ל. כי כל זמן שיש שלום הפרטי נמצאשיש עדיין איזהצמצום מאחר שהגוף חפץ את שלו אע"פ שמגיע לו ומותר לו אעפ"כ מאחר שאינו מבטל עצמו וחפץ בשלו זה בחי' צמצום. אבל כשהגוף מבטל א"ע לגמרי כנ"ל נמצא שנתבטליטן כל הצמצומים ואזי נמשך שלום הכללי. כי כל מני מחלוקת נמשכין מבחי' צמצום ודין אבל כשנתבטלין כל הצמצומים ע"י שמבטל את עצמו לגמרי כנ"ל אז נתבטל כל מיני מחלוקת וכעס ונמשך שלום הכללי כנ"ל. וכמו כן בין אדם לחבירו. כי כמו שצרייכן לבטל א"ע לפני הש"י כמו כן צריך כ"א לבטל א"ע לפני חבירו כדי שיהי' כ"א נכלל בחבירו כי אורייתא וישראל וקוב"ה כולא חד, וכשאחד מתנהג עם חבירו כדת וכדין ואינו גוזלו ואינו עושה עמו מריבה ומחלוקת רק ע"א אוחז בשלו זהבחי' שלום הפרטי. אבל כשאחד מוות לגבי חבירו ומוותר משלו לחבירו נמצא שמבטל עצממו לגבי בחירו זה בחי' שלום הכללי כי אינו מתנהג בצמצום נגד חבירו אפילו בדבר שהוא שלו רק מוותר משלו לחבירו נמצא שמבטל בחי' הצמצום וזה בחי' שלום הכללי וזהו מעלת וותרן כשרז,ל וותרן בממוני הייתי. וזהבחי' צדקה שנותן משלו לעני מתנת חנם וצריך להרבו תבצדקה יותר מהחיוב כדי לבטל כל הצמצומים והדינים ולזכות לשלום הכללי בבחי' מרבה צדקה מרבה שלום, מרבה שלום דייקא בחי' שלום הכללי שנתרבה השלום בכל העולמות. וזהו החלוק שבין שואל לשוכר כי המשאיל לחבירו בחנם וכל ההנאה של השואל זהו בחי' וויתור שמוותר לחבירו ומשאיל לו בחנם וזה בחי' שלום הכללי כנ"ל וע"כ השואל חייב אפילו באונסין כי ע"י שלום הכללי נתבטלים כל מיני הזיקות שבעולם כנ"ל ואפילו אונסין הבאין ע"י חיות רעות וליסטים הכל נתבטל ע,י שלום הכללי שנמשך השלום בכל העולמות וכל הבריות מרחמין זה על זה כ"ש רבינו ז"ל הל פסוק ורחמיו על כל מעשיו ע"ש. אבל שוכר זה בחי' שלום הפרטי כי אינו מוותר נגדו רק משכיר לו בעד מעות שכירותו וזה בחי' שלום הפרטי וכנ"ל וע"כ אינו חייב באונסין רק בגניבה ואבידה. כי עיקר גניבה ואבידה באים מפגם הדעת כ"ש לעיל כי עיקר הגניבה בלילה בעאת השינה כ"ש (איוב) ובלילה יהי כגנב היינו בעת הסתלקות הדעת, וכן האבידה הוא ע"י היסח הדעת נמצאשגניבה ואבידה באין מפגם הדעת. ושלום הוא בחי' דעת כי עיקר השלום תלוי בדעת כ"ש רבינו ז"ל במכה מקומות. וכשיש שלום הפרטי זה בחי' שלימות הדעת שנתתקן הדעת ונשלם מבחי' פגם וחסרון הדעת ואזי נתבטל הגניבה ואבידה הבאין מפגם והסתלקות הדעת כנ"ל. אבל האונסין הם באים אפילו ביום אפילו כשדעתו שלימה. ואין נתבטלין כ"א ע"י ריבוי השלום ריבוי הדעת כמו שיהי' לעתיד כ"ש ומלאה הארץ דעה כמים וכו' שאז יהי' השלום המופלא בחי' וגר זאב עם כבש וכו' שזהו בחי'שלום הכללי ואז נתבטלין כל האונסין וכל ההזיקות שבעולם וכנ"ל. וע"כ השואל חייב אפילו באונסין כי מאחר שחבירווויתר נגדו והשאיל לו בחנם שזהו בחי' שלום הכללי שעי"ז נתבטלין כל האונסין, ע"כ השואל חייב באונסין כי בוודאי האונס מצד השואל ובגירא דילי' כי מצד המשאיל אין שום היזק ונזק מאחר שוויתר נגדו שזהו בחי' שלום הכללי. אבל שוכר שזה בחי' שלום הפרטי שעי"ז אין יכולין להשמר כ"א מגניבה ואבידה התלוי בחסרון הדעת אבל לא מאונסין כנ"ל. וע"כ השוכר חייב בגניבה ואבידה ופטור באונסין. כי מאונסין אינו יכול לשמור כי מה לעשות כנגד האונבס כ,א ע"י בחי' שלום הכללי כנ"ל אבל השוכר שהוא בבחי' שלום הפרטי אינו יכול לשמור מאונס וע"כ השוכר פטור מאונסין כנ"ל:
And this is: "And this is the workmanship of the Menorah — hammered gold; from its base to its flower, it is hammered work" [Numbers 8:4] . "Hammered" ( mikshah ) — Rashi explains that the entire Menorah was made from one ingot, from beginning to end. That is, all the rectifications of the Menorah are all dependent on one another, and all of them are made from one ingot — to indicate that all of them are accomplished through the tzadik — the aspect of Moshe himself — from whom come all the aforementioned rectifications, from beginning to end.
Segment 11
אות ה וזה בחי' ברכת כהנים. יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקין (כשרז"ל) זה נעשה ע"י השלום. שזהו עיקרברכת כהנים שמברכין אצל שים שלוןם ומסיימין וישם לך שלום כי עיקר השמירה ע"י השלום כנ"ל וזה נמשך ע"י התורה. וזה בחי' יאר ה' פניו אליך בחי' אור הפנים שהוא בחי' התורה כ"ש כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וכו' בחי' תורת חסד וע"י אור הפנים בחי' התורהעי"ז מעלין הכבוד וזה בחי' ויחונך בחי' חן וכבוד יתן ה' וכו' ועי"ז ישא ה' וכו' ונישם לך שלום בחי' להמשיך שלום ע"י הנ"ל ועי"ז נמשך השמירה בחי' יברכך ה' וישמרך כי עיקר השמירה ע"י השלום וכנ"ל:
And this is: "from its base to its flower, it is hammered work" — that the aforementioned tzadik draws all the aforementioned rectifications, to the point that he instills the aspect of stubbornness and azus d'kedushah even in the very lowest level — in the aspect of yarchin v'raglin [thighs and feet] — in the aspect of "from its base to its flower, it is hammered work." And this is the aspect of "to its flower" — the aspect of the flowering and shining and glimmering of His G-dliness, blessed be He, that illuminates even in the aspect of the feet and thigh. For through the great intensity of azus d'kedushah that he instills in every individual of Yisrael through all the aforementioned rectifications — through this, the light of the shining of His G-dliness, blessed be He, flowers and glimmers even in the aspect of the thigh and feet — in the aspect of: "from its base to its flower, it is hammered work."
Segment 12
כי כהנים הם בחי' חסד ועאיקר התורה הוא אצלם כ"ש (דברים לג) יורו משפטיך ליעקבותורתך לישראל וזהבחי' תורת חסד כי הכהן הואאיש חסד וע"כ הרב שמלמד תורתו לאחרים שזהו בחי' תורת חסד כ"ש במאמר הנ"ל הוא נקרא כהן כ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות וכו' (כשרז,ל מ"ק דף י"ז) כי הכהן הוא בבחי' תורת חסד כנ"ל וע"י תורת חסד מעלין את הכבוד כנ"ל וע"כ עירק הכבוד אצל הכהנים כ"ש וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון. כי לכהנים מגיע כל הכבוד דקדושה כי הם מעלין את הכבוד ע"י תורת חסד כנ,ל וע"כ הם יכולין להמשיך שלום כנ"ל. וע"כ בהכהן האו בבחי' שלום כ"ש הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו כו' ברית כהונת עולם וע"כ הם מברכין את ישראל בשלום כי הם ממשיכין שלום בעולם וזה עיקר ברכת כהנים אצל שים שלום בחי' וישם לך שלום. ועי"ז ממשיכן שמירה ע"י השלום בחי' יברכך ה' וישמרך ע"י השלום כנ"ל: בילא"ו:
And this is: "According to the vision that Hashem showed Moshe, so he made the Menorah" [Numbers 8:4] . And our Sages of blessed memory expounded that Moshe had difficulty with the making of the Menorah — until Hashem, blessed be He, showed him a Menorah of fire, etc. For in truth, everything is from Him, blessed be He — for all the aforementioned rectifications are accomplished through Toras Hashem and t'filas Hashem Himself, as it were — and this is the aspect of the Menorah that He showed him from above. And likewise Moshe made the Menorah — for he was included in Him, blessed be He, and also merited the aspect of Toras Hashem and t'filas Hashem — through which all the supernal chasadim are drawn and all the aforementioned rectifications — which are comprised in the Menorah — are accomplished.