# חכירות וקבלנות א

<div dir="rtl">חכירות וקבלנות א</div>

Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/45


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אות א החוכר שנותן מכל השדה דבר קצוב כך וכך כורין לשנה, המקבל למחצה לשליש ולרביע:

</div>

And therefore at that time — when Yitzchak went out to converse in the field — it was specifically then that Rivkah came to him through his prayer, as written there in the parashah . For Rivkah is the aspect of prayer, etc., as mentioned above.


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יש לרמז בזה ע"פ מ"ש רבינו במאמר ויאמר בועז אל רות וכו' (סי' ס"ה) שיש שדה ושם גדילים אילנות ועשבים היינו נשמות. והם צריכים לבעל השדה שעוסק בתיקונם בכל תיקוני השדה ע"ש היטב. והעיקר שמביא אותם אל התכלית שהוא כולו טוב שעי"ז יכולים להתפלל ע"ש היטב. וזה הצדיק הדור העוסק בתקוני השדה הנ"ל הוא בחי' מקבל ואריס שיורד לתוך שדה של חבירו כי הש,י כביכול נקרא חבירו של הצדיק האמ תכ"ש אכלו רעים למען אחי ורעי וכו' כי הצדיק האמת שעוסק בתיקוני השדה שזהו תיקון כל העולמות הוא נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית וע"כ נקרא בחי' מקבל שדה מחבירו, שדה הנ"ל ועוסק בכל תיקונים של הדדה הנ"ל בחרישה וקצירה זריעה ונטיעה ולנכש העשבים כי כל אלו הבחי' נמצאים בבחי' השדה של הנשמות הנ"ל, ולפעמים מקבלו בפשיטות שנותן דרך כלל כך וכך כורין לשנה. ולפעמים למחצה לשליש ולרביע, זה בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' עשרה מיני נגינה כי זה הצדיק בעל השדה הנ"ל עושה נגונים. וזה כלל ועיקר תיקוני השדה בחי' שלימות התפילה כי הוא צריך לתקנם ולהעלותם ולבררם ממקום שהם להביאם אל התכלית הטוב. וזה בחי' נגונים כמובא בדברי רבינו ז"ל (סי' רפב) ע"פ ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, שהצדיק דן את הכל לכף זכות ומוצא זכות אפילו ברשע גמור ועי"ז מעלהו לכף זכות באמת ומתקנו ומחזירו בתשובה ועי"ז נעשין נגונים בבחי' אזמרה לאלקי בעודי וזה בחי' ש"ץ שהוא מלקט ומברר הטוב מכל המתפללים וכו' ע"ש היטב. נמצא שהתיקון שמתקן את הנשמות ומבררם ומעלם ומקבץ הנקודות טובות שיש בהם זה בחי' נגונים כנ"ל וכמבואר שם היטב וזה בחי' תיקוני השדה הנ"ל כי תיקון השדה הוא תיקון הנשמות לקבץ הטוב שלהם ולהעלותם אל הקדושה שזה בחי' נגונים כנ"ל. וז"ש רבינו ז"ל שם שתיקון השדה היא שלימות התפילה. כי אלו הנגונים הם בחי' הש"ץ שהוא עושה הנגונים הנ"ל כנ"ל והש"ץ הוא שלימות התפלה כי עיקר התפילה ע"י הש"ץ וזה בחי' המנין שצריך להיות בעשרה ואז הש"ץ יורד לפני התיבה ואז יהוא שלימות התפלה. זה בחי' עשרה מיני נגינה שנעשין ע"י מנין של עשרה המתפללין ואז הם ראויים לש"ץ שהוא מקבץ הטוב ועושה הנגונים כנ"ל. וזה בחי' המקבל למחצה לשליש ולרביע והחוכר מקבל בפשיטות בכך וכך כורין זה בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' נגונים הנ"ל שועשה היורד לתוך השדה לתקנה שזה עיקר תקון השדה כנ"ל כי הוא נותן פירות השדה לבעל השדה ית"ש למחצה לשליש וכו' כדרך המקבל דהיינו שמעלה הטוב שבהם למעלה אליו ית' כפ ימה שיכול לברר לפי בחי' השדה לפעמים מחצה או שליש וכו' ומזה נעשין נגונים ושירות. בבחי' שיר פשוט כפול וכו' וזה הכל כמנהג המדינה. וההנהגה שנוהגין במדינה כי כפי הנהגתם בקדושה כן הוא מברר ומעלה הטוב שבהם אם רב או מעט כי לפי הנהגתם וקדושתם כן הוא מעלה הטוב שבהם:

</div>

And therefore the more a person sees that the dinim — which are the aspect of the strengthening of the evil inclination — are intensifying against him, that is precisely when he must exert himself to increase and persist in prayer and entreaty more and more — in order to sweeten and nullify the intensity of the dinim , etc., as mentioned above.


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב וזה בחי' המקבל את השדה לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה כי מובן מדברי רבינו ז"ל שם שיש מקבלי השדה הנ"ל שאינם יכולים לקבל אותה רק לשנים מועטות כי מוכרחים להסתלק מחמת זה. אבל יש שיכולם לקבל אותה לשנים מרובות מחמת שהם גדולים ומופלגים במעלה עליונה ונוראה מאד מאד. וזה שאין כחו גדול כ"כ ואין יכול לקבל השדה ולעסוק בתיקוני' כ"א שנים מועטות כנ"ל עליו הזהירו שלא יזרע פשתן. דהיינו יעסוק בתיקונים הרחוקים מאד ממנו ית' והם מכונים בבחי' פשתן שהוא בחי' גרוע כ"ש (בראשית

</div>

And therefore the essential hisbodedus [secluded personal prayer] — which is the aspect of conversation between oneself and one's Maker — is spoken of specifically in connection with Yitzchak, as it is written: "And Yitzchak went out to converse ( lasu'ach ) in the field" [Genesis 24:63] . For the essential conversation and hisbodedus is to sweeten the aspect of mishpat and din of Yitzchak, as mentioned above.


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אות ד ויבא קין מפרי האדמה ואיתא שהביא מן הגרוע דהיינו פשתן גם איתא בדברי רבינו ז"ל (סי' לח) שפגם קין הוא בחי' קץ כל בשר שהוא בחי' שמחפש אחר חובות בני אדם ומחזר אחר הגריעות שבהן. וזה בחיק שהביא מן הגרוע שמביא למעלה הגריעות והחובות של בני אדם. נמצא שפשתן שהוא קרבן קין הוא בחי' חובות וגריעות בני אדם כי פשתן הוא בחי' גבורות שמשם אחיזת הסט"א כ"ש איש אחד (גבריאל) לבוש בדים הוא פשתן. ואותן הרחוקים והגרועים ביותר שהם בחי' פשתן אסור לעסוק בתיקונם מי שאין כחו חזק וגדול ביותר ואין יכול לקבל השדה כ"א לשנים מועטות כי יוכלו להזיק לו מאד כמובן בדברי ריבנו ז"ל. וזה אין לו בקורת שקמה הוא ג"כ דוגמתם דהיינו שכבר הזקינו ברשעתם ונתעברו ונתגשמו כקורת שקמה כי היצה"ר נקרא בשם קורה כ"ש טול קורה מבין עיניך והוא בחי' קורת שקמה שהוא אילן זקן בחי' מלך זקן וכו' כי שקמים הם חלוף ארזים כ"ש שקמים גודעו אורזים נחליף וכ"ש בשלמה ויתן את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים נמצא ששקמים הם גרועים והם חלוף אזרים וע"כ התנא מכנה את הרחוקים ביותר בבחי' קורת שקמה. כי הצדיק נקרא אזר כ"ש צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, והרחוקים שהם היפך הצדיק הם בחי' שקמים שהם היפך אזרים כנ"ל. אבל מי שמקבל פשתן וגם יש לו בקורת שקמה דהיינו כשכחו איבר וחזק מאד מאד עד שיכול לקבלאת השדה לשנים מרובות דהיינו שיעסוק בתיקוני השדה ואעפ"כ יאיריך ימים ושנים על ממלכתו, זה יכול לעסוק אפילו בפשתן ואפילו בהזקנים ברשעתם כקורת שקמה שאפילו אותן הרחוקים ביורת ונזקנו ברשעתם, יכול לקרבם ולתקנם מחמת שכחו גדול וחזק מאד מאד כנ"ל:

</div>

And therefore Yitzchak wished to bless Esav, according to the intensity of his din and mishpat . But Rivkah the righteous — who is the aspect of prayer, as mentioned above — sweetened the din and taught Yaakov to go with stealth and concealment to receive the blessings from Yitzchak specifically. For she knew that there was power in her prayer and in the prayer of Yaakov to include the tzedakah within the mishpat — that he would receive the blessings from Yitzchak specifically.


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג ושעור שנים מועטות הוא עד ז' שנים, ע"פ מה דאיתא במאמר פתח ר"ש ואמר עת לעשות לה' וכו' (סי' ס) שיש בני אדם שנופלים לבחי' שינה ואובדים פניהם דהיינו שנסתלק המוחין שלהם ויש ע' פנים שהם בחי' ע' שנים ויש שנפלו מפנים א' או ב' או יותר. ומחזירין להם פנים שלהם ע"י ספורי מעשיות של ע' שנים שהם בחי' בקרב שנים. אבל יש שנפלו מכל הע' פנים ע' שנים וא"א להחזיר להם פניהם כ"א ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות ע"ש היטב. יש לרמז שזה בחי' שני מיני מקבלים הנ"ל שיש מקבל השדה לשנים מועטות דהיינו עד ז' שנים דהיינו שהוא עוסק בתקוני השדה הנ"ל רק בבחי' שנים מועטות שהוא בהחי' בקרב שנים וע"כ השיעור ז' שנים, הוא בחי' כללות הע' שנה שנכללין בזיי"ן, והא בהא תליא שמחמת זה שאין עוסק כ"א בבחי' שנים מועטות דהיינו בחי' בקרב שנים כנ"ל ע"כ באמת אינו מקבל א תהשדה כ"א לשנים מועטות כי מוכרח להסתלק ואינו יכול להאריך ימים מרובים מאחר שלא הגיע לבחי' שנים מרובות שהם בחי' שנים קדמוניות כי שם אריכות הימים כי הם בחי' עתיק אריכות ימים כ"ש שם במאמר הנ"ל:

</div>

But from the greatness of the prosecution and the provocation of Esav — who is the aspect of the scorpion that lies in ambush against Yisrael always, especially at the time they wish to receive the blessings, which are the aspect of a good finding, when [the scorpion] lies in ambush and prosecutes all the more, as mentioned above — therefore it was necessary to go with stealth. And Hashem, blessed be He, caused it that Yitzchak sent Esav to hunt game, etc. And in the meanwhile, specifically Yaakov received the blessings, as brought in the Holy Zohar and in the writings of the Ari z"l regarding this, etc.; see there.


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ זה שאין יכול לעסוק כ"א בבחי' שנים מועטות כנ"ל אסור לקרב הרחוקים ביותר כנ"ל דהיינו שהם רחוקים מכל הע' פנים והם בחי' פשתן כי פשתן מקלקל השדה עד ז' שנים רמז על כל הע ' פנים ע' שנים שכלולים בזיין כנ"ל,והם מקלקלים עד ז' שנים דהיינו שהם מקלקלים ונופלים מכל הע' פנים כנ"ל ואינם יכולים להתתקן כ"א לאחר ז' שנים דהיינו למעלה מזיין היינו למעלה מע' שנים ע' פנים היינו בח"י שנים קדמוניות שהם למעלה מע' שנים כנ"ל והם בחי' שנים מרובות כנ"ל. וע"כ מי שמקבל השדה לשנים מרובות דהיינו שיכול לעסוק בתיקוני השדה בבחי' שנים מרובות שהם בחי' שנים קדמוניות הוא יכול לזרוע ולתקן אפילו בחי' פשתן כנ"ל. ודייקא בשנים הראשונות קודם השמגיע לז' שנים אחרונים כמובא הדין בש"ע היינו שאינו יכול לעסוק בתקונם כ"א בבחי' שנים הראשונות שהם בחי' שנים קדמוניות כנ"ל. ומחמת שהוא עוסק בבחי' שנים קדמוניות ע"כ גם באמת מקבל השדה לשנים מרובות ממש כי זוכה לאריכות ימים כי שם אריכות הימים בחי' עתיק כנ"ל:

</div>

And this is what Yitzchak said to Yaakov: "How is it that you were so quick to find, my son?" [Genesis 27:20] . "You were quick" specifically — for Yitzchak saw and understood from afar that this was Yaakov, as is understood from the parashah , where he said: "Come close, please, and let me feel you" [Genesis 27:21] , etc. Therefore he said to him: how is it that you have hastened to find such a good finding — to feed me and to receive the blessings through this? That is, he said: I know that in the end all the blessings will reach you, Yaakov. But I thought that first the blessings must be given to Esav, for he must rule first. And as Yaakov himself said: "Let my lord please pass before his servant" [Genesis 33:14] , as is brought. Therefore I wished to bless him first — and therefore: "how is it that you were so quick?" "You were quick" specifically; "to find, my son" — for in my mind, the blessings, which are the aspect of good findings, are not yet yours. And he answered:


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וקין שהביא פשתן נאמר בו ויפלו פניו לשון רבים שנפלו כל פניו כנ"ל:

</div>

"Because Hashem your G-d caused it to happen before me" [Genesis 27:20] . And it is found in the Midrash : Rabbi Yochanan and Reish Lakish [debated this]. One said: "If for your offering He caused the [ram] to be found for you by the Holy One, blessed be He — as it says: 'And Avraham lifted his eyes and saw, and behold, a ram' [Genesis 22:13], etc. — then for your food, how much more so!" And the other said:


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אות ד וע"כ נקרא יורד כשרז"ל היורד לתוך שדה חבירו. היינו בחי' ש"ץ שנקרא ג"כ יורד כ"ש היורד לפני התיבה והטעם כי הוא בחי' יורד ממש שצריך לירד לעמקי עמקים להעלות הטוב מכל הרחוקים כנ"ל שזה בחי' הש"ץ כנ"ל. וזה בחי' מקבל השדה שהוא בחי' ש"ץ שעושה נגונים כנ"ל. וזה שנקרא אריס ומקבל. כי זה הצדיק המופלג ביותר שיכול לעסוק בתקוני השדה הנ"ל הוא בחי'משה כי העלה נפשות ישראל ממדריגה פחותה מאד מטומאת מצרים למדריגה נוראה מאד לקבלת התורה כי משה הי' עניו מכל האדם והי' מוצא זכות בכ"א מישראל והי' יכול להלביש התורה בסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות היינו רוב ספר בראשית שהם סיפורי מעשיות של שניןם קדמוניות. כי הדורות הראשונים היו ימיהם ארוכים ביותר. ואיתא שזה מחמת שהיו ימיהם מבחי' שנים קדמוניות. ומשה רבינו ע,ה סיפר מעשיות שלהם בספר בראשי. שזה בחי' סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות. וע"כ זכה משה שלמדו השי"ת להיות ש"ץ כ"ש ועיבור ה' על פניו. וארז"ל שנתעטף הקב"ה כש"ץ ולמדו סדר תפילה. וע"כ הי' יכול להמשיך בחי' פנים לישראל. כמו שמצינו כשרצה השי"ת לסלק בחי' הפנים ע"י פגם ישראל עמד משה בתפילה ופעל בקשתו. והמשיך הפנים כ"ש פני ילכו וכו'. וע"כ זכה לקירון אור הפנים ודבר ה' א למשה פנים אל פנים ע"י שהי' ממשיך ומלביש את ישראל באור הפנים ועי"ז זכה לקבל התורה. כמו שאיתא בדברי רבינו ז"ל (סי' יג) שע"י שמעלין נפשות ישראל עי"ז זוכין לקבל את התורה בבחי' ולוקח נפשות חכם בחי' עיר גבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה ע"ש. גם איתא שע"י תפילה שכולל נפשו עם נפשות רבים ומתפלל עיט"ז ממשיך תורה ושני הבחי' הם אחד, כי ע"י שמעלה נפשות ישראל דהיינו שמעלה הטוב שבהם עי"ז הוא שלימות התפילה בבחי' תפילות רבים שזה בחי' הש"ץ כנ"ל ועי"ז מקבל התורה כנ"ל וע"כ נקרא מקבל בחי' משה קיבל תורה מסיני. וזה שנקרא אריס שזה בחי' משה שהתורה מאורסה לו כשרז"ל על פסוק תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה. וע"כ נקרא אריס כנ"ל:

</div>

"If for your marriage He caused it [your spouse] to be found for you — as it is written: 'Cause it to happen before me today' [Genesis 24:12]; and it is written: 'And he saw, and behold, camels were coming' [Genesis 24:63] — then for your food, how much more so!"


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אות ה ע"פ מ"ש לעיל דברי רבינו ז"ל. שבחי' ש"ץ הוא שמעלה הטוב מכ"א ואחד ועושה מזה נגונים ועומד ומתפלל עם כל הטוב ע"ש בדברי רבינו ז"ל, עפ"ז מבואר היטב סדר התפילה שבתחילה אומרים דסר הקרבנות וקטרת שזה לברר ולהעלות הטוב מעמקי הקליפות כמבואר ועי"ז שמעלין ומבררין הנקודות טובות מן הרע עי"ז נעשין נגונים וזמירות כנ"ל. וזה שאומרין תיכף אח"כ פסוקי דזמרה שהם בחי' הזמירות ונגונים שנעשין ע"י ברור הנקודות טובות שהיו מפוזרים בתוך הרע כנ"ל שזה בחי' אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל בחי' פסוקי דזמרה כנ"ל. וע"כ אומרים בסופם שירת הים שהוא שבח נורא מאד ונאמר בדרך שירה כי זה אנו צריכין עתה לומר שירה היינו זמירות ושירו תבחי' נגונים שנעשין מקבוץ וברור הטוב כנ"ל. וע"כ בישתבח שהוא גמר וסיום השירות והזמירות אז צריך הש"ץ לירד לפני התיבה כמ"ש בש"ע א"ח שעיקר שהש"ץ יורד לפני התיבה הוא מן ישתבח כי אזי הוא הזמן של הש"ץ היינו בגמר הזמירו תושירות אז יורד לפני התיבה וכולל כל הזמירות והנגונים בישתבח שהוא סיום וחתימת כל הזמירות וכולל כולם בי"ג מיני זמרה כי עיקר בחי' הש"ץ בבחי' הנגונים כנ"ל וע"כ המנהג שהש"ץ מתחיל לנגן בישתבח. וזשארז"ל ששירת הים נאמרה בסדר ש"ץ ועונים כ"ש משה אמר אשירה והם עונים וכו' כי עיקר בחי' הש"ץ בבחי' שירה ונגון כנ"ל, ואז סמוך לשירת הים הש"ץ יורד לפני התיבה ואומר ישתבח כנ"ל. ואח"כ אומרים ק"ש שהוא בחי' כולו אחד כולו טוב שלזה זוכין ע"י הנגונים והזמריות דהיינו על ידי שמקבצין ומעלין היוב מהרע ומקבצין אותו ועושין מזה נגונים כנ"ל ואזי הוא בחי' כולו טוב כיהרע נלתבטל ע"י שבררו משם הנצוצות והנקודות טובות ונעשה כולו טוב, ע"כ אזי אומרים ק"ש בחי' ה' אחד בח'י כולו טוב כולו אחד כנ"ל, אח"כ עומדין בתפילה כי עתהטנו יכולים להתפלל בשלימות בתכלית כי עיקר שלימות התפילה על ידי בחי' כולו אחד כולו טוב כנ"ל כמבואר היטב כל זה במאמר ויאמר בועז הנ"ל. אח"כ הש"ץ חוזר התפילה שזה בחי' שלימות התפילה בבחי' כולו אחד וטוב דהיינו כשעומד בסוף התפילה עדיין הוא בתחלת התיבה של תחילת התפלה שזה בחי' חזרת הש"ץ שאחר שהציבור גומרים ועומדם בסוף התפילה עדיין הוא עומד בתחילת התפילה וחוזר אותה כי כולו אחד כי הש"ץ הוא בחי' תכלית שלימות התפילה בבחי' כולו אחד כולו טוב כנ"ל, ומבואר זה קצת לעיל בה' ש"ץ בש"ע א"ח ע"ש:

</div>

And this is wondrous at first glance, for at first blush it seems to be a flawed kal v'chomer [a fortiori argument] . For certainly — to save Yitzchak from the judgment of the slaughter of the Akeidah , and likewise to arrange his marriage — is a greater deliverance than to arrange his food for the moment.


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וזשרז"ל כל האומר שירת הים בכוונה מוחלין לו כל עוונותיו וגם אמרו בשירת דבורה שע"י השירה נמחלו עונותיהם כי השירה הוא בח'י ברור וקבוץ הטוב בבחי' שירות ונגונים ואזי נתבטל הרע שזה בחי' מחילת העונות: אכי"ר:

</div>

But according to all the above, the Midrash will be well understood, and the argument will come in proper form, and will be very pleasing to your soul, with the help of Hashem, blessed be He. For specifically the merit of the Akeidah and the finding of his marriage were what [Yaakov] mentioned at that time when he wished to receive the blessings. For he said: is it not true that for the sake of the offering of the Akeidah — which was to sweeten your gevuros — Hashem caused the ram to be found? And likewise, for finding your marriage-partner Rivkah — who is the aspect of prayer that sweetens the aspect of mishpat and gevurah of Yitzchak — Hashem, blessed be He, helped in a wondrous way, even though it was very difficult to find your marriage-partner because of the intensity of your gevuros , as mentioned above? Nevertheless, Hashem had mercy and caused her to be found for you. And all of this was for my sake — so that Yisrael would come forth from me.


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שהיו הלווים מנצחים בשיר על הדוכן בשע תהקרבנות כי הא בהא תליא דהיינו הנגון נעשה ע"י בורר הטוב מן הרע שהוא בחי' קרבנות כנ"ל, וזה בחי' סמיכת פסוקי דזמרה לקרבנות כנ"ל:

</div>

And now, regarding your food — that I wish to feed you in order to receive the blessings, in order that Yisrael should be able to endure in the world and sustain themselves through all the intensity and length of the bitterness of their exile — how much more so that Hashem, blessed be He, will cause it to happen before me!


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' שהי ומנגנין בשעת מלחמה ועי"ז היו מנצחים כ"ש ובעת החלו ברנה ויתן ה' וכו' כי הרנה והנגון הוא בחי' בורר הטוב מן הרע ועיש"ז הרע נופל וע"כ נופלים השונאים עי"ז כי הם נאחזין בהרע וכשמבררים הטוב משם בבחי' נגון כנ" לאזי נופלים וזה בחי' מ"ש רבינו ז"ל (סי' כז) שע"י שמנגנין נגון של האומה עי"ז הקב"ה רואה בצרותינו ומושיע לנו כי הנגון הוא בח'י ברור הטוב שעי"ז נופל הרע ועי"ז בא לנו ישועה כנ"ל:

</div>

It emerges that this Midrash connects very beautifully. For specifically through the sweetening of the Akeidah , and through his spouse Rivkah — the aspect of prayer, as mentioned above — through this he received the blessings, as mentioned above. (And this is what is written in the Sefer HaAlef-Beis, Letter 7: that the eating of the tzadikim is greater than offerings and than their marriages, etc. Understand this well.)
