# חכירות וקבלנות ב
חכירות וקבלנות ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/46
## Segment 2
אות א החוכר שדה מחבירו ואכלה חגב או נשתדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכורו ואם לא היתה מכת מדינהאין מנכה לו אע"פ שנשתדפו כל שדותיו של נותן. אבל אם היתה מכת מדינה שאז הדין שמנכה לו מחכורו, אם נשתדפו רוב שדותיו של חוכר אין מנכה לו מחכורו:
And therefore Yitzchak said then: "The voice is the voice of Yaakov" [Genesis 27:22] , etc. For he understood then the immense power of Yaakov — who merited the aspect of na'aseh v'nishma in its completeness, to include mishpat and tzedakah together, which are the aspects of Torah and prayer — through which one merits azus , the aspect of voices, the aspect of: "Behold, He gives His voice, a voice of strength" [Tehillim 68:34] , as explained there.
## Segment 3
הענין מה שתולין הלקותא בחוכר יותר מבנותן כי בחוכר כשנשתדפו רוב שדותיו אין מנכה לו אע"פ שהי' מכת מדינה ותולין הלקותא בחוכר משא"כ בנותן שלעולם אין תולין בו אע"פ שנשתדפו כל שדותיו של נותן אעפ"כ אין מנכה לו אם לא היתה מכת מדינה: הענין ע"פ המאמר המתחיל כי תצא למלחמה וכו' כתוב אחור וקדם צרתני (בספר ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' פ"ב) זה בחי' כסדר ושלא כסדר, קדם הוא בח'י כסדר בחי' אלף בית כסדר ואחור הוא בחי' תשר"ק שלא כסדר, וזה בחי' אדם וחוה כסדר ושלא כסדר הוי' במילוי אלפין גימ' מ"ה אדם, וחוה היא בחי' מלכות פה ותורה שבע"פ קרינין לה וכו' כי המלכות נקרא דיבור וכו' וכו'. נמצא זא תהבחי' מלכות חוה כשהיא מקושרת לאדם לבחי' מ"ה היינו להקב"ה אזי יש לה שלימות וחיות וכו'. ומי שמחלק בחי' חוה מלכות לעצמו שאומר אנא אמלוך בזההוא מחלק ומפריד אותה מהקב"ה אזי אינה בשלימות כי עיקר חיותה מ"ה היינו השכל וכו'. ואז יהולך לו שלא כסדר כי הוא בתוך בחי' שלא כסדר היינו מלכות וכו'. וכשזאת הבחי' חוה היא מקושרת להאדם היינו להקב"ה אזי הולך לו כסדדר כי באתר דאית דכר נוקבא לא אידכר תמן. נמצא כי בחי' חוה שלא כסדר נתבטלים ע"י האדם כסדר. ובחי' כסדר נקרא יו"ד שמלכות הנקרא דלית לית לה מגרמה כלום והקב"ה ממשיך לה חיות החכמה הנקרא יו"ד וזה יוד ואו דלית וכו' וזה כפיך יוד גימ' כף וכו'. וכשרואה אדם שהולך לו שלא כסדר ידע שיש לו גדלות היינו אנא אמלוך וכו' וכו' יעשה תשובה וכו'. והדרך תשובה שעשה משה הוא כך שמשה קשר א"ע אפילו עם הפחות שבפחותים כי יש בחי' אלקות אפילו בדיוטא התחתונה לקיים ומלכותו בכל משלה וכו' ע"ש כל זה היטב:
Therefore Yitzchak said then: now I know that "the voice is the voice of Yaakov" — very strong — through which he will overcome "the hands, the hands of Esav" , as our Sages of blessed memory expounded. For I see and understand that his voice is growing ever stronger — since he merited to sweeten the mishpat with tzedakah until he found [the means] to feed me and receive the blessings. And this is drawn from the generality of Torah and prayer — through which one merits azus d'kedushah , the aspect of voices, the aspect of "the voice is the voice of Yaakov" , as mentioned above. And this is the aspect of "the voice is the voice" — two voices — the aspect of the voice of Torah and the voice of prayer that are included together. Through which is the essential strengthening of azus d'kedushah against the azus of the Sitra Achra , to overcome "the hands, the hands of Esav" — who draws nourishment from the aspect of mishpat when it is not included in its completeness within the aspect of tzedakah . But through "the voice is the voice of Yaakov" — the aspect of two voices drawn from Torah and prayer included together — through this he overcomes "the hands, the hands of Esav" , and nullifies them, as mentioned above.
## Segment 5
אות ב והכלל שכשמקשרין את מחשבתו בהקב"ה בשם הוי' ב"ה בבחי' מ"ה אזי ממשיכין חיות מהקב"ה מבחי' כסדר לבחי' מלכות שהיא בחי' שלא כסדר ואזי באתר דאית דכר נוקבא לא אידכר תמן ואזי נתבטל בחי' שלא כסדר ונעשה הכל כסדר ואזי הולך להאדם הכל כסדר. אבל כשמפריד מחשבתו מהקב"ה ואין ממשיך חיות מהקב"ה מבחי' מ"ה מבחי' כסדר לבח'י מלכות בחי' שלא כסדר אזי כביכול נפרד בח'י מלכו תשלא כסדר מהקב"ה מבחי' כסדר ואזי נעשה ח"ו בחי' שלא כסדר ממש ואזי הולך להאדם שלא כסדר כי הוא בתוך בחי' שלא כסדר כנ"ל. ועיקר הפגם ע"י גדלות שהוא ע"ז שזהו בחי' אנא אמלוך דהיינו שמפריד בחי' מלכו תשלא כסדר מהקב"ה וכו' כנ"ל. וזה עיקר עבודת האדם להמשיך חיות מהקב"ה לבחי' מלכו תשהוא בחי' הנהגת העולם כדי שיתקשר בחי' מלכו תבהקב"ה ואז חוזר הכל כסדר כמבואר לעיל והבן שם היטב:
And therefore in truth Yaakov was in great fear when his mother told him to deceive his father in order to receive the blessings. And therefore he said to his mother: "Perhaps my father will feel me, and I will be in his eyes as a deceiver" [Genesis 27:12] , etc. For he was afraid of the intensity of the gevuros of Yitzchak. And therefore he said: "Perhaps my father will feel me" — that is, that my father Yitzchak — who is the aspect of din and mishpat — will feel me and scrutinize me with mishpat . For because I wish to receive the blessings, his mishpat will suddenly be aroused against me, G-d forbid, to feel me and examine me closely. And then, G-d forbid — "I will bring upon myself a curse and not a blessing" [Genesis 27:12] .
## Segment 7
אות ג וזה בחי' עבודת השדה כי השדה הוא בחי' מלכות בבחי' כי בשדה מצאה כמובא וזה בח'י מלך לשדה נעבד. כי השדה היא בבחי' מלכו תשהיא חוה בחי' שלא כסדר. ועיקר עבוד תהשדה כדי להמשיך חיות מהקב"ה שהוא בחי' שמים כ"ש ואתה תשמע השמים, לבחי' ארץ ע"י המטר שהיא בחי' החיות והשפע הנשפע משמים לארץ מאד לחוה כי משים וארץ הם בחי' אדם וחוה כידוע. וזהו עוצם מעלת הגשמים כמובא בדרז"ל כ"ש אם בחוקותי תכלו כו'ו ונתתי גשמיכם בעתם וכו'. וכן להיפך וסרתם ועבדתם אלהים עאחרים וכו' ועצר את השמים ולא יהי' מטר וכו'. נמצא שהתורה תלאה השכר והעונש בהמטר כי באמת המטר היורד משמים לארץ זה מרמז על ההשפעה הנשפע מבחי' אדם מ"ה דהיינו מהקב"ה לבחי' מלכות כנ"ל. וזה עיקר תיקון כל התורה והמצוות כידוע וכמ ושמובא בזוה"ק שעיקר המטר בא כשחוזרין אנפין באנפין כ"ש בזוהר במעשה כשבא לר' שמעון עבור גשמים ע,ש כי עיקר המטר הוא כשבחי' אדם מ"ה כסדר משפיע לבחי' חוה וכו' וראז חוזר הכל כסדר ואז הוא בחי' אנפין באנפין ואז יורד שפע מהטר משמים לארץ שהם בחי' אדם וחוה כנ"ל. וע"כ ע"י פגם ע"ז שעי"ז הוא בחי' הסתרת פנים, אזי מפריד השפע מהקב"ה לבחי' מלכו תכי זה הוא בחי' ונרגן מפריד אלוף, הוי' במילוי אלפין ואז ועצר את השמים ולא יהי' מטר כנ"ל:
For such is the way of the prosecution of mishpat : as long as a person is at rest and quiet and is not seeking to find many good findings, the prosecution of mishpat is not so greatly aroused against him. But as soon as one wishes to grab greatness and great wealth and the like, the prosecution is aroused against him, G-d forbid — to say: "Let us examine his deeds, whether he is worthy of this." And then, G-d forbid, the wheel can turn against him in the opposite direction.
## Segment 9
אות ד ועיקר עבודת האדמה מה שצריכין לכמה טרחות ועבודות קשות לעבוד את השדה, זה הוא מחמת חטא אדה"ר שנתקללה האדמה עבורו כ"ש בזעת אפך תאכל לחם וכו'. דהיינו שצריכין כמה עבודות לעבוד בשדה קודם שאוכלין לתחם. כי עיקר חטא אדה"ר היה בבחי' הנ"ל בבחי' נרגן מפריד אלוף וכו' כנ"ל. כי אדה"ר כפר בעיקר כשרז"ל והפריד החיות מהקב"ה לבחי' מלכות. כי אדם נקרא ע"ש אדם העליון והי' לו כח להמשיך חיות הנ"ל בחי' מ"ה לבחי' מלכו תוכו' כנ"ל וע"י חטאו פגם בזה ועשה פרוד כביכול. ואם הי' ממשיך החיות בחי' מ"ה לבחי' חוה מלכות הי' הכל כסדר כנ"ל. וע"י חטאו שהפריד החיות כביכול מבחי' מלכות עי"ז חזר הכל שלא כסדר ועי"ז נתקללה האדמה וכל הדברים נתקללו כי הכל נעשה בבחי' שלא כסדר כנ"ל. ועיקר הקלקול הי' בהאדמה כ"ש ארורה האדמה וכו' כי האדמה היא בחי' מלכות שלא כסדר כנ"ל, ומחמת זה צריכה השדה לכמה יגיעות ועבודות בחי' בזעת אפך תאכל לחם כנ"ל וע"י אלו העבודות מוציאין האדמה מקללתה כי ע"י העבודות של השדה מתקנין את השדה ויורד עליה מטר שהוא בחי' שפע וחיות משמים לארץ ואז חוזר הכל כסדר כנ"ל:
And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said: that "scrutiny of one's prayer causes a person's sins to be recalled" — that is, when one scrutinizes one's prayer inappropriately, saying [to oneself]: "It is fitting that the Holy One, blessed be He, should fulfill my request" — as Rashi explains there — then his sins are recalled, to see whether he is worthy of this. And this is the aspect of the general principle we wrote above: that one's essential prayer should be primarily that "the flood of many waters should not reach him" — to be saved from the one who lies in ambush and prosecutes, in the aspect of "from distress, You shall guard me" , etc. And then one can also request mercy regarding one's necessary livelihood, etc., as mentioned above.
## Segment 11
אות ה וזה בחי' שהעת שהתבואה נגמרת נקראת אביב כ"ש שמור את חודש האביב וכו'. אביב זה בחי' א"ב כסדר כמובא. כי בתשרי זורעין תשרי הוא בחי' תשר"ק ואז הוא עדיין קודם התיקון של השדה ואז הוא עדיין בבחי' שלא כסדר. ואח"כ כל העבודות והתיקונין שעושין בשדה ויורדין עליה גשמים כל ימות הגשמים ועי"ז נתתקן בחי' שלא כסדר ומקבל חיות דהיינו שפע הגשמים מבח'י כסדר. ואז בשעת גמר התבואה נתתקן הכל וחוזר הכל כסדר וע"כ אז הוא בחי' אביב כסדר כנ"ל. כי יש כמה מצוות הנהוגות בקרקע מעת החרישה והזריעה עד שנגמר ונעשה פת כ"ש בטא"ח סי' קס"ז, וע"י אלו המצוות מתקנין חטא אדה"ר שעיקר הפגם היה בבחי' האדמה שהיא בחי' מלכות כנ"ל בחי' ארורה האדמה וכו' וע"כ הם יו"ד מצוות כדי להמשיך החיות מבחי' כסדר שהיא בחי' יו"ד לבחי' מלכות שהיא בחי' כנ"ל בחי' ארורה האדמה וכו' וע"כ הם יו"ד מצוות כיד להמשיך החיות מבחי' כסדר שהי אבחי' יו"ד לבחי' מלכות שהיא בחי' השדה כדי שיחזור הכל כסדר וזה בחי' ארץ נתנה יבול ה יברכנו אלקים אלקינו כי בעת שנתבשלה התבואה בחי' אבי כסדר אז נתבטלה הקללה של האדמה שנמשכה מבחי' שלא כסדר כנ"ל ואז נמשך ברכה בחי' יברכנו אלקים וכו':
And this is why Yaakov was afraid: "Perhaps my father will feel me" — that is, the aspect of mishpat and din will feel me and scrutinize me, because I have come to receive the blessings. And then "I will bring upon myself a curse and not a blessing" — which is the aspect of the scorpion's bite that comes suddenly, which is the opposite of the finding, as mentioned above.
## Segment 12
וזה בחי' עשר תיבות שיש בברכת המוציא כנגד יו"ד מצוות הנוהגות בתבואה מעת החרישה וכו' כנ"ל כמבואר שם בטור וש"ע וכן מונה שם כמה פסוקים המדברים מפרנסה שיש בהם יו"ד תיבות כי עיקר תקון הפת היוצא מהקרקע ע"י בחי' יו"ד הנ"ל שהוא בחי' כסדר כנ"ל:
And his mother answered him: "Upon me be your curse, my son; only go and take for me" [Genesis 27:13] , etc. That is, Rivkah told him that she takes upon herself to nullify this fear. For specifically she knows how to nullify this — for Rivkah is the aspect of prayer, the aspect of the sweetening of din and mishpat of Yitzchak, as mentioned above. And therefore specifically she is able to nullify this fear.
## Segment 13
וזה שצריכיןלהטעים ה' דהמוציא. כי המלכות היא בחי' דל"ת כנ"ל וכשממשיכין לה חיות מהיו"ד אזי נעשית מהד'ה' כ"ש בזוה"ק ה' דל"ת הוות וכו' וזה עיקר התיקון של התבואה והפת היוצא מהשדה כנ"ל ע"י שמקבלין חיות מבחי' כסדר שהוא בחי' יו"ד. ואזי הפת והתבואה היוצא מהשדה שהיא בחי' מלכות שלא כסדר בחי' דל"ת בחי' דלה ועני' שנתקללה ע"י חטא אדה"ר וכו' כנ"ל ועכשיו חוזר ונמשך חיות מבחי' יו"ד כסדר ואז ינעשה מהד' ה' וזה בחי' ה' דהמוציא ואזי נעשה הכל כסדר ונמשך עשירות ושפע וברכה גדולה בבחי' והריקותי לכם ברכה עד בלי ד"י:
And as found in the Midrash , that she said to him: "It is upon me to go in to Yitzchak and tell him: 'Yaakov is righteous; Esav is wicked.'" That is, as mentioned above — she said that through her prayer she could sweeten the gevuros of Yitzchak and reveal to him that Yisrael are righteous compared to Esav the wicked. For even if they are as they are, they are still righteous compared to the wickedness of the nations, who are the children of Esav. And this is revealed through Rivkah specifically, who is the aspect of prayer that sweetens the din and mishpat , as mentioned above — through which Yaakov is enabled to receive the blessings, as mentioned above.
## Segment 15
אות ו וזה בחי' תרומה ומעשר שנותנין לכהן ומתנות עניים שנותנין הכל מן התבואה, הכל בשביל תיקון הנ"ל כדי שיומשך החיות מבחי' כסדר שהוא בחי' מ"ה בחי' יוד לבחי' שלא כסדר וכו' כנ"ל. וזה בחי' תרומה לכהן מרימין התבואה לבחי' מ"ה ומקבלין משם חיות כנ"ל וע"כ תרומה גדולה אין לה שיערו כי בחי' מ"ה אין שם בחי' שיעור כי הוא בחי' מ"ה אבל חכמים נתנתו בה שיעור חכמים דייקא כי החכמים הם בחי' תורה שבע"פ בחי' מלכות פה ותורה שבע"פ קרינין לה וכשנמשך החיות מבחי' מ"ה כסדר לבח"י מלכות שלא כסדר נעשה בה בחי' שיעור בבחי' א"ת מה אלא מאה כידוע וכמובא במ"א, וע"כ חכמים שהם בחי' תורה שבע"פ בחי' מלכות הם דייקא נתנו שיעור לתרומה שהיא בחי' מ"ה כנ"ל כי בחי' מ"ה אין שייך שם שיעור כ"א ע"י בחי' חכמים תורה שבע"פ וכנ"ל. והשיעור הוא תרי ממאה ואיתא כי תרי ממאה הם בחי' תפארת ומלכות שהם בחי' אדם וחוה כידוע שהם בחי' תרי ממאה אדניךם שנעשין ונמשכין מבחי' מ"ה למאה בבחי' א,ת מה אלא מאה כנ"ל, וזהו שיעור תרומה תרי ממאה כדי לייחד ולקשר ולהעלות בחי' שלא כסדר וכסדר אדם וחוה וכו' כנ"ל שהם בחי' תרי ממאה כי על ידם נעשה בחי' מאה מבחי' מ"ה ע"י שנמשך החיות מאדם לחוה מבחי' מ"ה לבחי' מלכות ואז נעשה ממה מאה כידוע כי מ"ה הוא בחי' יו"ד כנ"ל וכשנמשך החיות לבחי' מלכות כנ"ל אזי נעטשית ג"כ בבחי' יוד כי ואו דל"ת שהוא בחי' המשכת החיות לבחי' מלכות הוא ג"כ בחי' יוד תתאה כידוע בחי' יוד בגי' כף המובא במאמא הנ"ל בחי' עשרה עשרה הכף כידוע ויוד פעמים יוד הוא מאה:
And this is the aspect of the trial of Avraham and Yitzchak at the time of the Akeidah . For the world's well-known question is known: regarding the greatness of the commotion about the trial of the Akeidah — for according to the greatness of Avraham's righteousness, it doesn't seem to be such a great trial at first glance. For it seems to us that even simple people would pass this test — that when Hashem, blessed be He, tells him explicitly to slaughter his only son, he will certainly fulfill His word and slaughter him.
## Segment 17
אות ז וע"כ נותנין התרומה לכהן כי הכהן הוא בחי' חסד בחי' אברהם בחי' ברכה שזהו בחי' כסדר שהוא בחי' חסד ברכה. ואח"כ נותנין מעשר ללוי, לוי הוא בחי' גבורות ודינים בחי' שלא כסדר ונותנ ין לו מעשר בחי' יוד כדי להמשיך היוד הנ"ל לבחי' שלא כסדר שהוא בחי' לוי. ואח"כ חוזרין ונותין תרומה, מעשר מן המעשר לכהן כי כשמקבל בחי' שלא כסדר מבחי' כסדר שהוא בחי' יוד אזי חוזר ונעשה הכל כסדר כי באתר דאית דכר נוקבא לא אידכר תמן כנ"ל. וזהו בחיק שחוזרין ונותנין תרומת מעשר לכהן כי חוזרין ומקשרין הכל לכהן בחי' כגדר כדי שיהי' הכל כסדר כי באתר דאית דכר וכו' היינו כי כשבחי' מלכות שלא כסדר היינו כלליות העולמות מקבלין חיות מהקב"ה מבחי' מ"ה הם חוזרים ומתקשרין בו ית' בבחי' פנים בפנים ואזי נעשה הכל כסדר כנ"ל. וזהו בחי' תרומת מעשר לכהן כי בתחלה מעלין הכל לבחי' כהן ע"י התרומה ונכלל הכל בבחי' כסדר בבחי' כהן ואחר כך ממשיכין החיות בבחי' יוד הנ"ל גם למטה לבחי' העולמות לבחי' שלא כסדר וזהו בחי' מעשר ללוי. ואח"כ חוזרין ומתקשרין לכהן לבחי' כסדר ע"י תרומת מעשר א' ממאה כדי שבחי' שלא כסדר יהי' תמיד מקושר בבחי' כסדר כדי שיהי' נעשה הכל כסדר כי באתר דאית דכר וכו' כנ"ל:
But the essential trial was that he did not question His attributes, blessed be He — as is brought regarding this, and as understood from the words of our Sages of blessed memory and brought in Rashi's commentary. From what [Avraham] said afterward: "Let me set forth my conversation before You: yesterday You said to me, 'For through Yitzchak shall your seed be called' [Genesis 21:12]; and then You said to me to offer him as a burnt-offering" , etc. It is understood from this and from other places that this was the essential trial — and as our Sages of blessed memory said regarding the verse: "And I and the lad will go until 'koh' (there)" [Genesis 22:5] — and brought in Rashi's commentary: "I will see where is that which He told me: 'Koh (so) shall your seed be.'"
## Segment 19
אות ח וזה בחי' מתנות עניים לקט שכחה ופאה שנותנין מהשדה כי עיקר ההשפעה שנשפע מבחי' כסדר בח'י יוד לבחי' מלכות וכו' הוא ע"י צדקה כמובא בחי' צדק לפניו יהלך בחי' פנים בחי' קדם שהוא בחי' כסדר היינו ע"י צדקה מעלין את המכלות לבחי' כסדר בחי' פנים ונעשה מצדקה צדקה וכו' כנ"ל:
But Avraham strengthened himself in emunah and did not question His attributes. And he said: even though I cannot understand His ways, certainly this is the way it must be — that it is impossible to understand the ways of Hashem. And I am obligated to do my part — to take my only son to be slaughtered. And nevertheless, I believe that Hashem, blessed be He, will fulfill all His words that He promised me. For His ways are impossible to understand at all — for He can do two opposites in one subject. And as I heard from him [the Rebbe], of blessed memory, much regarding this.
## Segment 21
אות ט וזה בחי' משארז"ל שאין התבואה נקבעת למעשרות עד שיראה פני הבית. כי צריכין לברר ולהעלות התבואה מבחי' שדה שהוא בחי' מלכות שלא כסדר לבחי' בית שהוא דירת אדם בחי' כסדר. וזה בחי' בית מבראשית שהוא התחלת התורה שהוא בחי' אדם מ"ה בחי' חכמה בבחי' זאת התורה אדם. וע"כ כשהתבואה רואה פני הבית, פני הבית דייקא בחי' פנים בחי' קדם הנ"ל שהוא בחי' פנים, היינו כשהתבואה נכנסת משדה לבי תהיינו מיד שמתחיל התיקון של התבואה שעולה מבחי' שלא כסדר לבחי' כסדר אז נקבעת לתרומה ומעשרות כדי לגמור התיקון ולהמשיך החיות מבחי' כסדר לבחי' שלא כסדר וכו' כנ"ל:
And this is the aspect of what is written: "And Avraham called the name of that place 'Hashem Yireh' — as it is said today: 'On the mountain of Hashem, He shall be seen'" [Genesis 22:14] . For all the holy Patriarchs understood and saw from afar that the essential purpose and hope would be only at the very end, when Mashi'ach comes. And as our Sages of blessed memory said regarding the verse: "And also the nation which they shall serve" [Genesis 15:14] — to include the subjugation of the kingdoms. And so in several places — they all saw this bitter final exile, so very long. But in the immensity of the greatness of their perception and their holy spirit, they could not ascertain the final end — which is the keitz hap'la'os , which is very sealed and hidden from every eye.
## Segment 23
אות י נמצא שעיקר עבודת השדה הוא כדי לבררה ולתקנה להמשיך לה חיות מבחי' כסדר, לבח'י השדה שהיא בחי' שלא כסדר. וע"כ כל תיקוני השדה דהיינו עבודת האדמה ע"פ הרוב נעשית ע"י מקבל או חוכר. כי הנותן, והמקבל או חוכר הם בחי' אדם וחוה שהם בחי' נותן ומקבל כידוע. וכשהנותן והמקבל או החוכר מתנהגים כראוי שהנותן נותן חלו של המקבל בשלימות והמקבל אינו נוטל לעצמו כלום יותרממה שמגיע לו עי"ז נעשה בחי' תיקון ויחוד הנ"ל שנמשך ההשפעה מאדם לחוה שהם בחי' נותן ומקבל כנ"ל ועי"ז נעשה עבודת האדמה ותיקון השדה בשלימות כי עיקר תיקון השדה עי"ז כנ"ל. כי כשהנותן אינו נותן להמקבל חלקו בשלימות בזה פוגם למ טה וכביכול גם למעלה אין נשפע החיות בשלימות מבחי' נותן לבחי' מקבל מאד לחוה. וכן כשהמקבל נוטל לעצמו יותר מהראוי זה בחי' מה שכתוב במאמר הנ"ל הפגם של מי שנוטל בחי' מלכות לעצמו שאומר אנא אמלוך עי"ז הולך לו שלא כסדר וזה בחי' המקבל שנוטל לעצמו מהשדה יותר מהראוי נמצא שנוטל בחי' מלכות לעצמו ובאמת צריך לקשרה לבחי'אדם לבחי' כסדר כנ"ל. וכן למטה צריך למסור ולקשר הכל למי ששייך לו לבחי' נותן שהוא בחי' אדם כנ"ל. וכן למטה צריך למסור ולקשר הכל למי שייך לו לבחי' נותן שהוא בחי' אדם כנ"ל ולבלי לקבל לעצמו רק מה שמגיע לו לא יותר כדי שלא לפגום בבחי' מלכות ע"י שנוטל לעצמו יותר מהראוי שזהו בחי' אנא אמלוך, שעי"ז נעש שלא כסדר ממש כנ"ל שאזי הולך לו שלא כסדר. אבל כשהנותן והמקבל מתנהגים כראוי וכו' כנ"ל אזי נעשה תיקון ויחוד הנ"ל בין בחי' אדם וחוה וכו' כנ"ל וע י"ז עיקר תיקון השדה שהיא מלכות שלא כסדר שצריך לעבדה ולתקנה ולהמשיך לה החיות מבחי' כסדר וכו' כנ"ל:
And as our Sages of blessed memory said regarding the verse: "And Yaakov called to his sons" [Genesis 49:1] , etc. — that he wished to reveal to them the end of the redemption, and the Shechinah departed from him. And this is the aspect of what is written regarding Avraham: "And he saw the place from afar" [Genesis 22:4] — that he saw the hope, which is the holiness of the place of the Beis HaMikdash , which is our House of Life, and there is all our hope. But he "saw the place from afar" — for it is impossible to ascertain when we will return to this holy place. But nevertheless, he saw it with a clear and fine vision — that certainly we will merit this holy place, in the end of all ends. Only, it is from afar. (And as explained in our words at length regarding this — to draw hints from this for each person regarding the redemption of his own individual soul; see there, in Hilchos Shilu'ach HaKen, Halacha 5.)
## Segment 25
אות יא וזה בחי' החילוק שבין הנותן והחוכר שבהנותן אין תולין הקלקול אע"פ שנשתדפו רוב שדותיו (כ"א כשיש מכת מדינה) אבל בהחוכר תולין הקלקול כשנשתדפו רוב שדותיו כי אז אע"פ שיש מכת מדינה שהדין נותן לנכות לו מחכורו אעפ"כ אין מנכה לו וכו' כנ"ל.כי הנותן הוא בבחי' כסדר והחוכר הוא בבחי' שלא כסדר כנ"ל וכל הקלקולין שבאים להשדה ח"ו הכל הוא מבחי' שלא כסדר כנ"ל וע"כ לעולם תולין יותר הקלקלה במקבל דהיינו מבחוכר מבנותן כי עיקר הקלקלה מבחי' שלא כסדר כנ"ל:
And this is itself the aspect of: "And I and the lad will go until koh" — said regarding Avraham. For the aspect of koh hints at something one sees from very far away. And as Rashi explains in Parashas Mattos: Moshe prophesied with koh , and all the prophets prophesied with koh . Moshe had an additional quality — that he also prophesied with "zeh hadavar" [this is the thing] . For all the [other] prophets prophesied through a non-luminous lens — they saw their prophecy from very far away. But Moshe prophesied also with "zeh hadavar" — the aspect of seeing the prophecy with a clear and fine vision. But even Moshe prophesied with koh — for there were many prophecies that even he was compelled to see from very far away.
## Segment 27
אות יב וזה בחי' ענין בלעם שהפך ה' הקללה לברכה כ"ש ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך. כי בלעם חשב לקלל את ישראל ח"ו ע"י חטא העגל כ"ש וישת אל המדבר פניו כשפרש"י כי ע"י ע"ז מפרידין החיות הנמשך מבחי' כסדר מבחי' מ"ה ואזי הולך שלא כסדר וזה בחי' הקללה ח"ו לחול כי עיקר אחיזת הקללה שהוא דינים הוא ע"י בחי' שלא כסדר וזה בחי' הקללה שנתקללו מחטא אדה"ר כנ"ל. והכל תלוי בהדיבור שהוא בחי' מלכות שלא כסדר שכל בחי' שלא כסדר נעשה ע"י שנפרד מבחי' כסדר ע"י חטא ע"ז בחי' נרגן מפריד אלוף כנ"ל אזי יכולין להפוך הדבור לקללה ח"ו. אבל הש"יחמל על ישראל והפך הקללה לברכה כ"ש ויהפוך ה' וכו' ויהפוך דייקא. כי ברחמיו חמל על ישראל והיה ממשיך חיות מבחי' מ"ה כסדר לבחי' שלא כסדר ועי"ז נתהפך הכל כסדר בבחי' פנים בפנים וזהו ויהפוך דייקא שנתהפך בחי' שלא כסדר שמשם השתלשלות אחיזת הקללה ח"ו לבחי' פנים לבחי' ברכה כנ"ל. וכ"ז הי' ע"י משה כי איתא שם במאמר הנ"ל שמשה הי' יכול לקשר עצמו עם הפחות שבפחותים כי יש בחי' אלקות אפילו בדיוטא התחתונה וכו' נמצא שע"י משה רבינו ע"ה כל ישראל הם סמוכין תמיד להשי"ת ואפילו כשהם חוטאים ח"ו אינו מסתיר פניו מהם כי משה מקשרם להש"י תמיד כי הוא מוצא אלקות אפילו בהקל שבקלים ועי"ז מקשרו להשי"ת. וכל זה פתח משה דרך כבושה במ"ם ימים אחרונים של קבלת התורה כמובא שם כי ע"י התורה הקדושה שהמשיך משה לישראל עי"ז ישראל מלאים מצוות כרמון, ותורת ה' תמימה משיבת נפש מדרכי מיתה לדרכי חיים כי התורה מחכימת פתי. ואפילו מי שנפל למקום שנפל והוא רחוק מאד מהש"י ע"י מעשיו הרעים אעפ"כ יכול להתקרב להשי"ת בקל ע"י לימוד התורה הקדושה כי התורה הקדושה יורדת אפילו למי שהוא בעמקי הקליפות בשאול תחתיות ח"ו. ומעוררת אותו ומקרבת אותו להש"י בבחי' אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה, היינו שאפילו מי שהוא בדיוטא התחתונה ח"ו במדור הקליפוחתשהם בחי' אבדון ומות גם הם שומעים שמעה של התורה שהיא נותנת לפתאים ערמה כי אורייתא מכרזת תמיד עד מתי פתיים תאהבו פתי וכו'. והכלל שהתורה הקדושה היא יורדת אפילו בעמקי תהום לעורר אפילו את הפחות שבפחותים, להשי"ת וע"י עסק התורה יכולין להתקרב להש"י אפילו משאול תחתיות ח"ו וכשרז"ל אין דברי תורה מקבלין טומאה וע"כ אפילו הזבין והמצורעים וכו' עוסקין בתורה וכו' זה רמז שאפילו אלו שהם בסטרא דמסאבותא. גם הם צריכין לעסוק בתורה כי התורה תקרב גם אותם להש"י כ"ש והסתרתי פני וכו' וענתה השירה הזאת לפניו וכו' כי לא תשכח מפני זרעו. היינו שאפילו כשישראל הם חוטאים ח"ו עי"ז היו מתרחקים מהשי"ת בבחי' הסתרת פנים ח"ו אבל התורה תקרב אותם, אפילו בעת שהם נזופים ורחוקים ח"ו מצד מעשיהם אפע"כ התורה תרד עמהם למקום שהם שם וממקום שהם תקרב אותם להשי"ת ותחזירם בתשובה בבחי' וענתה השירה הזאת וכו' כי לא תשכח וכו'. וז"ש בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמרו עליך וכו' ודרז"ל בשכבך תשמור עליך וכו' ודרז"ל בשכבך בקבר היינו אפילו כשאתה שוכב בסטרא דמותא ח"ו גם אז התורה תשמור עליך ותקרב אותך להש"י כנ"ל וכמבואר כל זה היטב במאמר אני ה' הוא שמי וכו' (סיא י"א) שע"י דיבורי התורה יכולין לצאת ממדיריגה פחותה ושפלה למדרגה גבוה מאד כי דיבורי התורה מאירין לו כי הם בחי' ציפרתא דקאי עד רסולי' במיא בבחי' ותגל מרגלותיו וכו' ורישי' מיטי וכו' ע"ש. נמצא שמיום שזכינו בחמלת ה' לקבל את התורה ע"י משה רבינו ע"ה מיום ההוא אין שום הרחקה לישראל מהקב"ה לעולם כי תמיד הם סמוכין להש"י ע"י התורה שיורדת ועולה עמהם כנ"ל וזהו עיקר נתינת התורה לישראל. כי גם קודם נתינת התורה היו הצדיקים הגדולים במעהלה עובדים הש"י במדרגיה גבוה מאד כגון האבות וכו' ומה שהי' הוא שיהי' ובוודאי גם עכשיו יש צדקים גדולים במעלה בכל דור בח"י בני עלי' שאפילו אם לא ניתנה תורה היו ג"כ יכולים להתקרב להש"י ולעבדו באמת ועיקר המעלה הגדולה ביותר של נתינת התורה הוא שע"י התורה גם הפחות שבפחותים יכול להתקרב להש"י ממקום שהוא כנ"ל וכל ישראל זוכים להתקרב אלי וע"י התורה הקדושה. ואע"פ שבודאי להגדוליןם במעלה הוא ג"כ זכות גדול נתינה התורה הקדושה בבחי' ישמע חכם ויוסיף לקח וכו' אעפ"כ עיקר המחמלה והחסד של הש"י אשר נתן את התורה הקדושזה הוא בבחי' הנ"ל שהתורה היא דרך כבושה שעל ידה יכול להתקרב אפילו הפחות שבפחותים ממקום שהוא להשי"ת. וע"כ ע"י נתינת התורה הקדושה אין כח להקללה ח"ו שתחול בישראל אע"פ שחטאו בע"ז והפרידו החיות מאדם לחוה לבחי' מלכות שהוא בחי' שלא כסדר שמשם השתלשלות אחיזת הקללה ח"ו כנ"ל אעפ"כ התורה מקשרת אותם תמיד להש"י כנ"ל כי זהו בחי' הדרך כבושה שעשה משה כנ"ל. ומאחר שהש"י עמהם תמיד ע"י התורה הקדושה שהוא אחדותו ית' ע"כ לעולם אין כח בהקללה לחול עליהם ח"ו. כי התורה היא בחי' חכמה כי אורייתא מחכמה עילאה נפקת היינו בחי' מ"ה כנ"ל כי התורה היא בחי' אדם בבחי' זאת התורה אדם בחי' אדם מ"ה וע"י התורה הקדושה לעולם נשפע החית מבחי' מ"ה כסדר לבחי' שלא כסדר אף כשהם חוטאים לפניו כנ"ל וע"כ אין כח בהקללה שתחול עליהם ח"ו בשום אופן כנ"ל. וזהו שאמר בלעם אחר ששת אל המדבר פניו אמר מה טובו אוהליך יעקב מ"ה דייקא כי ברכם מעין הקללות שרצה לקללם כשרז"ל היינו שאמר שבחי' מה שמשם כל הטוב והברכה בחי' כסדר, לעולם משפיע בהם ע"י אהליך יעקב היינו ע"י אהלים שעוסקים בהם בתורה כי עי"ז לעולם הם מקושרים בו ית' בבחי' מ"ה שהוא בחי' התורה ועי"ז הם תמיד בבחי' כסדר כי בחי' שלא כסדר נתהפך לבחי' כסדר אפילו כשהם בדיוטא התחתונה ע"י התורה הקדושה שהיא בחי' מ"ה כנ"ל שעי"ז נתהפך הקללה לברכה נתהפך דייקא כנ"ל. וזה שאמר שם כנחלים נטיו כאהלים נטע ה' כגנות עלי נהר וכו' כשדרז"ל מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף דברי תורה מעלין את האדם וכו' היינו כנ"ל כי התורה מקרבת את האדם אפלו מעומקי הטומאה ח"ו ומטהרת אותו ומקרבת אותו להש"י כנ"ל. וזהו כגנות עלי נהר כי ע"י התורה הם לעולם קרובים אליו ית' כנ"ל ואינן נפסקין ממנו ית' לעולם כמ והגן שהוא אצל הנהר שהמים משקין אותו תמיד ואינן נפסקים ממנו לעולם, כמו כן הם מקושרים בו ית' תמיד ע"י התורה ותמיד נמשך להם חיות מבחי' מ"ה אדם שהוא בחי' התורה כנ"ל:
And this is the aspect of: "Koh said Hashem: 'About midnight I am going out'" [Exodus 11:4] , etc. For the secret of midnight — even Moshe could not fully fathom it, as our Sages of blessed memory said: "Would you say Moshe didn't know when midnight was, [that] he said 'about midnight'? David knew — who said: 'At midnight I arise to thank You' [Tehillim 119:62]" , etc. That is, Moshe knew that the essential thing is the final redemption, which will come through the merit of David and those who join with him — who are the tzadikim and upright ones who arise at midnight to lament the destruction of the Beis HaMikdash . For then Hashem, blessed be He, and all the tzadikim in Gan Eden "listen to their voices" , etc. And through this the redemption will come, in the aspect of: "Rejoice with her... all who mourn over her" [Isaiah 66:10] . And as our Sages of blessed memory said: "Whoever mourns for Yerushalayim" , etc.
## Segment 29
אות יג וזה בחי' מה שפרש"י על פסוק ויקם בלעם בבקר ופרש"י רשע כבר קדמך אברהם שנאמר וישכם אברהם בבקר. כי אברהם השכים בבקר לעקוד את יצחק בנו והעקידה הוא בחי' המתקת הדינים כי אברהם הוא בחי' מה כמבואר בחי' חסד כסדר כנ"ל ויצחק הוא בחי' גבורות בחי' שלא כסדר ואברהם ע"י העקידה קשר ועקד את בחי' יצחק בחי' שלא כסדר לבח'י אברהם בחי' מה כסדר ועי"ז נכלל שלא כסדר בבחי' כסדר כי נכלל יצחק באברהם ע"י העקידה. וזאת העקידה עומדת לישראל תמיד לכפר עליהם בכל עת שנתרחקין מהשי"ת ח"ו ע"י חטאיהם ח"ו. כי ע"י בחי' העקידהנמתק בחי' שלא כסדר בחי' יצחק ונכלל בכסדר ועי"ז אין שום דין שורה על ישראל ח"ו כנ"ל ע"י שנמשך החית תמיד מבחי' כסדר מ"ה בחי' אברהם לבח"י יצחק וכו' כנ"ל וע"כ עי"ז נתבטל ונתהפך הקללה לברכה כנ"ל. וזהו שפרש"י רשע כבר קדמך אברהם שנא' וישכם אברהם וכו' כי ע"י העקידהנמתק ונכלל שלא כסדר בבחי' כסדר בבחי' מ"ה ועי"ז נמשכין כל הברכות לישראל לעולם ועד: בילא"ו: הלכה ג' בה' שוכר ה"ג אות ד': הלכה ד' בה' אומנין ה"ד אות ל': הלכה ה' בה' פקדון ה"ה אות מ"ה:
But [Moshe] could not fathom when the end would be — for it is very sealed, as mentioned above. And therefore, even regarding the first redemption, he hinted in his words, saying "about midnight I am going out" — for in all his words and mission, he gazed toward the final end. For that reason he initially refused the mission, etc. And therefore he hinted in his words and said: "About midnight I am going out in the midst of Egypt" , etc. — for all the exiles are referred to by the name "Egypt," etc., as our Sages of blessed memory said. And therefore he said "about" ( ka'chatzos ) — for the final end is very sealed. Only David, who is himself Mashi'ach, said: "At midnight I arise" , etc.