{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "47",
  "title": "שכירות פועלים א",
  "hebrewTitle": "שכירות פועלים א",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/47",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/47/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א ביומו תתן שכרו וכו' ואליו הוא נושא את נפשו. לא תלין פעולת שכיר אתך וכו':",
      "en": "And therefore Moshe said then: \"Koh said Hashem\" — for this prophecy regarding the aspect of midnight — which hints at the final end — is very far away, and it is impossible to fathom it. Therefore he said it in the language of koh , as mentioned above. And this is itself the aspect of: \"And I and the lad will go until koh\" — said regarding Avraham. For he believed that even though he was taking his son to be slaughtered, nevertheless, certainly the words of Hashem, blessed be He, who promised him \"for through Yitzchak shall your seed be called\" — would be fulfilled. But it is in the aspect of koh — very far away, and impossible to understand. One can only see from afar, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ מ\"ש לעיל בה' אומנין (ה\"א) שכל המלאכות והאומנות הוא בח\"י תיקון וברור שצריכים בני אדם התחתונים דייקא להשלים ולתקן מעשה הבורא וכו' ע\"י ברור הטוב מן הרע כמבואר שם שזה בחי' מילה כפי מה ששמעתי מאדמו\"ר נ\"י ע\"ש וע\"כ ארז,ל גדולה מלאכה שהזהיר הקב\"ה עליו לעשות מלאכה כי המלאכההוא דר גדול ותיקון גדול מאד כי מברר הטוב ומשלים פעולת הבורא ית\"ש שלא הי' לה שלימות כ\"א עתה על ידו. וזה בחי' ששת ימים תעשה מלאכתך וביום השיביע שבת ועו' כי ששת ימיטם עשה ה' וכו' והקשו המפרשים למה לו לכתוב ששת ימים תעשה מלאכה הלא עיקר המצוה הוא רק לשבות בשבת, אך באמת התוה מזהרת שהאדם יעסוק במלאכה בשתת ימי המעשה כי הוא תיקון ושלימות פעולות ית' וזה כי ששת ימים עשה ה' וכו' וע\"כ גם אנו מוזהרין לעסוק במלאכהואומנות בששת ימי המעשה כדי להשלים ולמלאות מעשה בראשית אשר עשה ה' בששת ימי בראשית שאין להם שלימות גמור כ\"א על ידי בחי' ששת ימי תעשה מלאכה דהיינו עש\"י מלאכות ואומנות התחתונים כנ\"ל. וזה ששת ימים תעשה מלאכתך וביום השביעי שבת כי מזה נעשה בחי' שבת כי שבת הוא שביתה שאין ברור אז כי שבת הוא בחי' כולו טוב והשבת נעשה ע\"י ששת הימים דייקא בבחי' (ע\"א דף ג) מי שטרח בע\"ש יאכל בשבת בבחי' היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם שהוא יום שכולו שבת כי ע\"י עשיית מלאכה בששת ימים עי\"ז מבררין ומקבצין הטוב מהרע ואזי נעשה שבת שהוא בחי' כולו טוב כי כבר נעשה בחי' שביתה בחי' כולו טוב ע\"י שנתברר הטוב מן הרע בששת ימים. כי מתחילה היה מעורב ט\"ר וע\"י הברור שבו' ימי המעשה נעשה בחי' כולו טוב שזה בחי' שבת כנ\"ל. וע\"כ ההולך במדבר מונה ו' ימים ועושה שבת ביום השביעי כי השבת הוא תמיד לאחר ששת ימי המעשה כי ע\"י הברור שבו' ימי המעשה נעשה בחי' שבת כנ\"ל:",
      "en": "And therefore afterward, when Hashem, blessed be He, saved Yitzchak and offered a ram in his place, Avraham understood even more that it is impossible to understand His ways and to fathom the end of His words — especially regarding the final end. For all the promises He promised him — to give him offspring and to bequeath to them the Land — were all for the sake of the final end, which is when they will be fulfilled in their completeness. But it is impossible to fathom the end of the matter in any way. Only, we are obligated every day to fulfill the words of Hashem, blessed be He, and His mitzvos , and to believe that through this the end will draw near, and to wait every day for him to come. And nevertheless, if he does not come on that day, we will wait on another day — until in the end of all ends he will come. As they said: \"If it tarries, wait for it — for it will surely come; it will not delay\" [Habakkuk 2:3] ."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב נמצא שהמלאכה הואבחי' ברור הטוב וע\"כ הוא בבחי' נגונים כי הניגון הוא בחי' ברור הטוב בחי' ונגן בידו וטוב לך כנ\"ל. וזה בחי' (תהלים קכח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך וטוב לך דייקא כי הוא בחי' ברור הטוב כנ\"ל:",
      "en": "And this is: \"And Avraham called the name of that place 'Hashem Yireh'\" — which seemingly has no [clear] explanation, and Rashi was forced to strain in his commentary. But now it will be explained simply: that he called the place of the Beis HaMikdash — which is the essential hope, as mentioned above — \"Hashem Yireh\" ( \"Hashem will see\" ). That is: only Hashem will see this place, to cause His Shechinah to rest in it. For only He, blessed be He, alone knows the end. But we are forbidden to think about any end at all."
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "וזה בחי' (בראשית) הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לוטש כל חורש נחשת וברזל כי הם בח'י אחת וע\"כ הם סמוכים זה לזה כי כל חורש אומן הוא בבחי' נגונים בבחי' מנגן בכנור בחי' ונגן בידו וטוב לך כנ\"ל וכמבואר היטב במאמר ויהי מקץ ע\"ש (סי' נד) וזה שנוהגין בעלי מלאכות לנגן בשעה שעוסקין במלאכתם כי המלאכה הוא בבחי' נגונים כנ\"ל:",
      "en": "And as our Sages of blessed memory said: only upon us is it incumbent, each and every day, to do our part — to turn from evil and to do good every single day — through which the redemption draws near. And as our Sages of blessed memory said: that [one] asked Eliyahu: \"When will the Master come?\" He said: \"Today! — Today, if you will listen to His voice\" [Tehillim 95:7] . And even though there were already many tzadikim and upright ones who served Him, blessed be He, every single day, and yet [Mashi'ach] still has not come — this is because of the corruption of others who delay his coming. But nevertheless, each person, according to his service, draws the redemption closer on that day. And in the end of all ends, the sparks of redemption that the tzadikim and upright ones aroused each day will be gathered together — and through this the redemption will come."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "וזה בחי' (משלי כה) הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק וכו' כי ברור הכסף מהסיגים לעשות כלי הוא בחי' הכנעת הרשעת ע, יבחי' ברור הטוב מהם בבחי' נגונים כנ\"ל בבחי' ועוד מעט ואין רשע וכו' כנ\"ל בה' מקבל את השדה ע\"ש:",
      "en": "And as our Rebbe, of blessed memory, wrote regarding the saying of Rabbah bar bar Chanah: \"When it was heated near it, it turned over\" — in [Likutay Moharan I:] Siman 2 ; see there. And this is: \"as it is said today: 'On the mountain of Hashem, He shall be seen'\" — and as Rashi explains that it refers to every day of all future generations who read this verse, etc.; see there. That is, the aspect of \"Today, if you will listen to His voice\" mentioned above — that every day the redemption draws closer according to the service of each and every person who serves Hashem, blessed be He."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ג וע\"כ הזהירה תורה לתת שכר פעולות ביומו כי אלו הנצוצות והנקודות טובות שמברר הפועל ע\"י מלאכתו כנ\"ל הם נתקבצין בתוך הממון שמשתכר ע\"י פעולות כי כל טוב וכל נצוצות הקדושות הם בתוך הממון כמובא בדברי רבינו נ\"י וזהו הממון שהפועל נוטל בעד פעולות שהוא בחי' הנצוצות שבירר והם מתקבצים בתוך הממון וע\"כ משתכר ממון על ידי פעולות כנ\"ל. והממון הוא שלימות נפשו כי הנפש שרשה בעשירו תכ\"ש רבינו נ\"י (סי' סט) היינו שע\"י מלאכתו שעבד עי\"ז הוא מברר ומלקט ומקבץ ניצוצות שהם חלקי נפשו שהיו מפוזרים שם וע\"י שתיקן וקיבץ אותם ע\"י מלאכתו עי\"ז זוכה בהממון שמשתכר ששם מקובץ כל הטוב ואזי מקבל הממון ומשלים נפשו כנ\"ל. וע\"כ צריך לתת שכרו ביומו כי כל הבירורים והתיקונים הוא לפי היום ולפי השעה כמובא בתחילת המאמר ויהי' מקץ (סי' נד) וע\"כ זה שעבד אצלו בזה היום וזכה בממון על ידישבירר וקיבץ ניצוצות חלקי נפשו כנ\"ל ואלו הנצוצות שביר רהם לפי אותו היום ע\"כ צריך לתת שכר פעולתו ביומו כדי להשלים נפשו בזה היום כי זה התיקון והברור שייך לאותו היוךם דייקא כנ\"ל. וע\"כ עיקר הקפידה ביום הראשון ותיכף שעבר היום הראשון או לילה הראשונה שוב אינו עובר כי זה עיקר האזהרה מאחר שבירר וקיבץ הטוב בזה היום ע\"כ צריך להשלים נפשו באותו היום ע\"י שכר הפעולה כנ\"ל כי הברור הוא לפי היום כנ\"ל וכשיתן לו שכר פעולתו ביום אחר לא יושלם נפשו כי השלימות לפי אותו היום שעבד בו כנ\"ל. וע\"כ אחר שעבר היום הראשון שוב אינו עובר וע\"כ השיעור הוא עונה אחת דהיינו או יום או לילה דהיינו אם כלה שכירותו ביום או בסוף הלילה שהוא התחלת היום יש לו זמן כל היום. וכן אם כלה שכירותו בלילה או בסוף היום שהוא תחלת הלילה יש לו זמן כל הלילה כי היום והלילה בהם העונות משתנות כ\"ש בתבונה משנה עתי םומחליף את הזמנים וע\"כ היום או הלילה נקראים בלשון הפוסקים עונה כי כ\"א זמן ועונה מיחוד כנ\"ל כי היום הוא בחי' שאז נמשך נפש ומוחין חדשים ובלילה להיפך שאז מעלין הנפשות נמצא שכ\"א משונה זמנו מחבירו וע\"כ צריך לתת שכרו בזמנו ביומו או בלילו כי הברור והתיקון לפי הזמן והשעה וכשחלף היום ובא לילה הוא זמן אחר ואין בו השלימות של היום שעבר כי הכל לפי היום והשעה כנ\"ל:",
      "en": "And as we bless every day: \"Who causes the horn of salvation to sprout.\" And this is: \"as it is said today\" — that is, on each and every day, of every person in every generation — today: \"Hashem shall be seen\" to His people in that place, as Rashi explains there. For every day the redemption sparkles, and Hashem is seen in that place, as mentioned above. But nevertheless — to fathom the end of the matter, when the complete redemption will come at the final end — regarding this he said: \"Hashem Yireh\" — for only Hashem, blessed be He, Himself will see this, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ד וזה שפירש\"י ואליו הוא נושא את נפשו מה ראה זה לתלות באילן וכו' היינו שמסר נפשו בשביל השכירות. ולכאורה קשה וכי כל הפועלים מוסרים נפשם כי רוב מלאכות אין בהם מסירת נפש ואעפ\"כ עוברים על לא תלין אך באמת אפילו בכל המלאכות שאין בהם מסירת נפש וסכנה בגשמיות עכ\"ז הוא בבחי' סכנה ומסירת נפש ממש. כי זה הפועל העובד מלאכה הוא צריך לירד ךלעומק העש\"י לברר משם הניצוצות כי אלו הנצוצות שמתבררין ע\"י עשיית מלאכה הם נסתרים ונעלמים מאד בעמקי העשי' וע\"כ צריך יגיעה גדולה ואומנות ופעולה בידים לעשות מלאכת חרש כדי להעלות הנצוצות שיש שם. כי המלאכה היא בחי' בריאה חדשה ממש כי מתחילה אף שהיה הדבר נברא לא היה בתיקונו ולא נתתקן ולא נגמר בריאותו עד עתה ע\"י אומנתו וע\"כ הוא עבודה קשה ויגיעה גדולה כי צריך לירד לעומק העשי' לגמרו ולהשלים העשי' ע\"י מעשי ידיו ויגיע כפיו ממש וע\"כ הוא בבחי' מסירת נפש ממש כי הוא סכנה גדולה מאחר שיורד לעומק העשי' ששם סטרא דמותא וכשיורד לשם הוא בבחי' הסתלקות הנפש אך זאת הירידה הוא צורך עליד' כדי לעלות ולברר משם הניצוצות וע\"כ תיכף שזוכה להשלים פעולות ולצאת משם צריך תיכף ומיד להחיזר לו נפשו דהיינו הממון של שכר פעולות שהוא שורש הנפש שהוא שלימות נפשו כנ\"ל. וזה שפירש\"י ואליו הוא נושא את נפשו מה ראה זה וכו' כי הוא בבחי' סכנה ומסירת נפש ממש כנ\"ל וזה שהקפידה התורה על פעולת שכיר לתת ביומו ועובר על כמה לאוין ועשה. ולא הקפידה כ\"כ על שאר ממון שמגיע לאדם מחבירו שלא יעבור יומו כי עיקר קפידא על פעולת שכיר שהוא שלימות הנפש ביותר ע\"י מלאכה כנ\"ל והגיע לו ע\"י מסירת נפש כנ\"ל, וע\"כ היה צריך להיות נשכר לחבירו שהוא כעבד שהוא ירידה גדולה והכל בשביל הממון שהוא עליית ובירור הניצוצות ושלימות הנפש כנ\" לוע\"כ צריך לתת ביומו כנ\"ל. כי אפילו ממון שמשתכר במו\"מ אף שהוא ג\"כ בחי' ברור עכ\"ז לא נשכר לעבד ולאירד לעש\"י כ\"כ רק שהוא בורר דבר שנעשה כבר שמבררו מזה לזה ויוצא ומברר מרשות לרשות. אבל הפועל שנשכר כעבד ועושה מלאכה שעושה בידיו דבר חדש ממש ומוציא כלי למעשהו וע\"כ הוא בבחי' מסירת נפש ממש וע\"כ צריך לתת שכרו ביומו להשיב לו נפשו ביומו וזמנו כנ\"ל:",
      "en": "But nevertheless: \"as it is said today\" — that is, on each and every day, \"on the mountain of Hashem, He shall be seen\" , as mentioned above. And see what is explained in [Likutay Moharan I:] Siman 272 regarding the verse: \"Today, if you will listen to His voice\" — that this is the essential counsel for serving Hashem, blessed be He: to think every single day that one has only this day alone, etc.; see there. And this relates to the above matter — for it is all one. For it is forbidden to force the hour. And one must think only about that day, in the aspect of: \"This is the day that Hashem has made\" [Tehillim 118:24] , etc. And through this one will merit to serve Hashem, blessed be He. And likewise one will merit that from one's side there will not be so great a delay of Mashi'ach. And according to the service of Yisrael who fulfill this and serve Hashem every day — to that extent the sprouting of the horn of salvation sparkles every day, as mentioned above. Until in the end of all ends, all their service will be gathered together, and the redemption will come in its completeness. And each person, according to his portion in the drawing-near of Mashi'ach, will merit then to delight in Hashem and to be sated from the great goodness that He will bestow upon us then."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ה וזה שמובא בכתבי האריז\"ל ביומו תתן שכרו ר,ת שבת. כי הוא בחי' שבת ממש שהוא שביתה מן הברורים כמובא וכו' כי כל זמן שהי' מושכר ומשועבד לחבירו היה מברר ברורים וכו' וכשנשלם פעולתו ויוצא לחירות אזי הוא בבחי' שבת כי גמר הברור והוציא הטוב שהוא בחי' שבת שהואכולו טוב ואזי השביתה כנ\"ל. וע\"כ צריך לתת לו שכרו ביומו תיכף כדי שיהיה נגמר הברור ויהי' בחי' שבת בחי' שביתה כנ\"ל כי כל זמן שאין חוזר הטוב דהיינו שכר הפעולה למקומו אין שלימות עדיין:",
      "en": "And this is: \"At midnight I arise to thank You for Your righteous judgments\" [Tehillim 119:62] — the aspects of tzedakah and mishpat mentioned above: that through mishpat He performs tzedakah . And this will be in its completeness when Mashi'ach comes, who will merit this, as mentioned above — through which the complete redemption will come, as mentioned above. And this is merited through arising at midnight — through which the end of the redemption will come, as mentioned above. And this is: \"At midnight I arise to thank You for Your righteous judgments\" — that at midnight, when one arises — through which one draws the redemption closer, as our Sages of blessed memory said, as mentioned above — then one must thank Him, blessed be He, for His mishp'tei tzidkecha — for what He, blessed be He, performs tzedakah through mishpat . Through which is the essential strengthening to hope and wait for a complete salvation and redemption, in the general and the particular sense, at all times, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ו וזה בחי' המספר בין ישתבח ליוצר עבירו הוא בידו וחוזר עלי' מעורכי המלחה מעורכי המלחמה דייקא: עפ\"י מ\"ש לעיל בה מקבל השדה (ה\"א) שע\"י הניגון שהוא בח'י ברר הטוב מנצחין המלחמה כ\"ש ובעת החלו ברנה כנ\"ל: גם עיין לעיל (בה' חכירות ה\"א ה') בחי' סדר התפלה ע\"י בחי' ניגון כנ,ל. היינו שאחר פסוקי דזמרה ושירת הים שהוא בחי' ברור הטוב בבחי נגונים אזי אומרים ק,ש שהוא בחי' כולו טוב כולו אחד כנ\"ל וע\"כ צריך להסמיך תיכף הק\"ש לפסוקי דזמרה כי תיכף כשנגמר התיקון ונתקבץ הטוב צריך ליזהר ולמהר ולכנוס עם הניגון אל התכלית שהוא כול וטוב כולו אחד כדי לשוב הטוב אל הטוב דהיינו הניגון שהוא קיבוך הטוב להשיבו לבחי' כול וטוב שהוא בחי' ק\"ש כדי שלא יחזרו הם להתאחז בו ח\"ו כי הוא מלחמה חזקה והם אורבים תמיד להתאחז בהטוב, וע\"כ כשמפסיק בין ישתבח ליוצר ופוגם בזה ואינו מחזיר תיכף קיבוך הטוב אל בחי' כולו טוב ע\"כ הוא חוזר מעורכי המלחמה כי הוא בחי' קלקול המלחמה כי נצחון המלחמה הוא רק ע\"י תיקון הניגון כתקוונ כנ\"ל וזה בחי' (תהלים קמט) רוממות אל בגרונם היינו בחי' ניגון בחי' פסוקי דזמרה כי השירה בגרון כמובא וחרב פיפיות בידם היינו ק\"ש כמובא היינו בחי' סמיכת ק\"ש לפסוקי דזמרה שהם בחי' נגונים כנ\"ל:",
      "en": "— Appended to Section 40 —"
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות ז וזה בחי' מצות פריעת שכר שכיר בזמנו שתיכף בגמר פעולתו שהוא בחי' קבוץ הטוב בבחי' נגונים כנ\"ל צריך תיכף ליתן לו ולהשיב לו שכר פעולתו כדי שישוב בחי' הניגון דהיינו קבוץ הטוב למקומו ושרשו ואזי נעשה בחי' שבת בחי' ביומו תתן שכרו ר,ת שבת שזה בחי' סמיכת פסוקי דזמרה לק\"ש כנ\"ל. כי ק\"ש הוא בחי' שבת שהוא בחי' כולו טוב כולו אחד כי ק\"ש בבריאה ושם הוא בחי' שבת כמובא. ופסוקי דזמרה ביצירה שהוא בחי' ששת ימי המעשה כמובא צריך לעשות תיכף ומיד שבת כדי להעלות ולהכנסי הטוב שנתקבץ בששת ימי המעשה בתוך השבת שהוא כולו טוב: וזה בחי' שכר שכיר ביומו שאחר שנגמר פעולתו שהוא בחי' ו' ימי המעשה לתת לו שכרו שהוא בחי' שבת כנ\"ל שזה בחי' סמיכת פסוקי דזמרה לק\"ש כנ\"ל:",
      "en": "[This relates to Section 40 above, regarding what is brought there that the measure of good is always greater, etc.]"
    }
  ]
}