# שכירות פועלים ב
שכירות פועלים ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/48
## Segment 2
אות א מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחר עובר בלאו וכו':
And this is what our Sages of blessed memory said: "'And I will make of you a great nation' [Genesis 12:2] — this is what we say: 'G-d of Avraham,' etc. 'One might think they would conclude with all of them? Scripture says: "And you shall be a blessing" — with you they conclude'" , etc. That is, as mentioned above. For the essential conclusion and completion of the blessing of the three Patriarchs — Avraham, Yitzchak, and Yaakov — who are the aspects of tzedakah , mishpat , and the generality of tzedakah and mishpat together, as mentioned above — the essential conclusion of the blessing is only "Shield of Avraham." For Avraham is the aspect of tzedakah and chesed , in whom is the essential conclusion and completion of the blessing. For "the measure of good is always greater" , as mentioned above.
## Segment 3
ענין איסור לא תלין פעולת שכיר וכו' שהחמירה התורה מאד בשכר שכיר לפורעו בזמנו דייקא והמאחר עובר בכמה לאווין ועשה כמבואר שם בטור ושלחן ערוך:
And this is the aspect of Chanukah — which is the aspect of the dedication ( chanukas ) of the Beis HaMikdash . For the essential holiness of the Beis HaMikdash is that there is the place of Torah and prayer, as it is written: "For from Tzion the Torah shall go forth" [Isaiah 2:3] — for there stands the Ark with the Tablets in the Holy of Holies. And there is the place of prayer, as it is written: "For My House is a house of prayer" — for by way of there all the prayers ascend, as it is written: "And they shall pray to You by way of their Land, and the House that I have built for Your Name" [I Kings 8:48] , etc.
## Segment 4
ע"פ המאמר ויהי מקץ (בספר ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' ז) כי מרחמם ינהגם וכו' ע,ש כל המאמר היטב. כי צריך לרחם מאד על איש ישראלי וכו' ועיקר הרחמנות הוא להוציא את ישראל ממשאוי הכבד של עונות כי זהו משאוי כבד מאד שא,א לישראל לישא כלל המשאוי זה של עון כי ישראל פי דקותם משרשם הם רחוקים לגמרי מעון וכו'. וצריך לרחם על כ"א להכניס בו דעת להוציאו ממשאוי של עונות כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות וכו' וזה בחי' בן ותלמיד וכו' וכו' ועי"ז זוכין למקפים בחי' שפע הכתר וכו' וע"י כלליות בן ותלמיד עי"ז מיש שהוא איש חיל הוא יכול לקבל הארת הרצון בעת האכילה שהוא בחי' הארת המקיפים הנ"ל כי המלכות מקבל הפרנסה מהידים ישי בים החכמה וכו' וכו' ועי"ז זוכין להארת הרצון בשעת האכילה דייקא ע"ש פלאי פלאות. ואיתא שם שאיש הישראלי אינו יכול לישא עליו המשאוי של עון אפילו יום אחד וע"כ בעת שהבהמ"ק היה קיים היה התמיד של שחר מכפר על עבירות של לילה ותמיד של בין הערבים מכפר על עבירות של יום כי ישראל לפי רוחניותם ודקותם אינם יכולים לישא עליהם המשאוי של עונות אפילו יום אחד וכו' ע"ש כל זה היטב:
And the essential thing is that there is the resting place of His Shechinah , blessed be He. And there, the Torah is the aspect of Toras Hashem literally — for there stand the Tablets that were given from His hand, blessed be He, to the hand of Moshe, which are "the work of G-d" — as it is written: "And the Tablets were the work of G-d; they were written with the finger of G-d" [Exodus 32:16] — the aspect of Toras Hashem literally. And likewise, t'filas Hashem literally is there in the Beis HaMikdash , as it is written: "And I will gladden them in My house of prayer" [Isaiah 56:7] — from which our Sages of blessed memory derived that Hashem, blessed be He, prays. For it does not say "their prayer," but rather "My prayer" , etc. — as explained in Berachos.
## Segment 6
אות ב וזה בחי' איסור בל תלין וכו'. כי עיקר התכלית לזכות לאלו המקיפים הנ"ל שהם בחי' הארת הרצון שהם עיקר שעשוע עוה"ב כמבואר שם עץ כ"ש והארת הרצון זוכים בשעת האכילה דייגא כנ"ל ועיקר ע"י בחי' מלכות, וע"כ כ"אצריך שיהי' לו איזה ממשלה בחי' מלכות כדי שיזכה לקבל פרנסה ולזכות להארת הרצון בשעת האכילה כ"ש שם כ"ז באר היטב במאמר הנ"ל ע"ש. וזה בחי' מה שמצינו בתורה שהזכירה כמה פעמים בכמה מצוות יציאת מצרים וכן בתחלת עשרת הדברות שהם כלל התורה פתח תחילה אנכי ה' אלקיך עאשר הוצאתיך מארץך מצרים מבית עבדים. וכבר מבואר בכמה ספרים קשיא זו למה תלאה התורה כל המצוות ביציאת מצרים. אך באמת כלל כל התורה תלוי בבחי' זו לצאת מעבדות לחירות שזהו בחי' יציאת מצרים שיצאנו מעבדות לחירות כיכל העוונות הם ע"י רוח שטות כשרז"ל (סוטה
For all of our endurance and vitality is only through Toras Hashem and t'filas Hashem literally. And the essential thing is through t'filas Hashem — which is the aspect of His praying, blessed be He, Himself, in His simple mercy, to arouse His great and abundant mercies. (As explained in the Torah-teaching "Ozi v'Zimras Kah" , Likutay Moharan I:105 , regarding this matter; see there.)
## Segment 8
אות ג והם באים מזוהמת הנחש וזה בחי' עבדות שהוא בחי' בלבול הדעת בחי' רוח שטות כמבואר במ"א שעבדות הוא בחי' בלבול הדעת וחירות הוא ישוב הדעת ע"ש. כי עבדות הוא בחי' זוהמת הנחש שמשם באים כל העונות בחי' ארור כנען עבד עבדים וכו' שזהו בחי' ארור אתה וכו' כמובא. והש"י בשעת יציאת מצרים הוציאנו מעבדות לחירות ועי"ז דייקא אנו יכולים לקבל את התורה כי עי"ז נכנע זוהמת הנחש שהוא בחי' עבדות ונכללין בחירות שהוא בחי' דעתבחי' מלכות דקדושה שעי"ז נכנע זוהמת הנחש שהוא בחי' עבדות ונכללין בחירות שהוא בחי' דעת בחי' מלכות דקדושה שעי"ז יכולים לקבל את התורה. וע"כ קודם מ"ת אמר הש,י לישראל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וכו' ממלכת דייקא כנ"ל כי מלכות בחי' חירות הוא ההיפך ממש מעבדות, כי עבדות הוא בחי' זוהמת הנחש שמשם באים כל העונות כנ"ל ומלכות וחירות עי"ז נמשך הארת הרצון כי עיקר הארת הרצון נמשך ע"י בח'י מלכות כמבואר שם במאמר הנ"ל. והארת הרצון שהוא בחי' המקיפים הנ"ל שמאירים ע"י כלליות בן ותלמיד זהו ההיפך מעונות כי הארת בן ותלמיד זה בחי' הדע תשמאיר החכם בבן ותלמיד להצילם מעונות כמבואר שם ועי"ז מאירין המקיפים שהם בחי' הארת הרצון וע"י הארת הרצון נתכפרין כל העוונת, כי הארת הרצון שהוא בחי' המקיפים הנ"ל זה בח"י שפע הכתר שזהו בחי' יו"כ כידוע כי אז זוכים לסלח נא המבואר בממאר הנ"ל, נמצא שע"י הארת הצרון הנמשך ע"י בחי' מלכוןת וחירות עי"ז זוכים לסליחת עונות. ועבדות הוא ההיפך ממש כי עבדות הוא בחי' זוהמת הנחש שמשם באים כל העונות וע"כ כל התורה כולהתלוי' ביציאת מצרים כנ"ל כי ע"י שהוציאנו מעבדות לחירות עי"ז אנו יכולים לקבל את התורה כי כל התורה תלוי בזה להכניע בחי' עבדות שמשם כל העונות ולזכות לחירות בחי' מלכות שעי"ז זוכים להארת הרצון שהוא ההיפך מעונות בחי' סליחת עון וכנ"ל. וע"כ הזהירה התורה על כ"א מישראל שלא יהי' עבד כמ"ש כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וכו' כשרז"ל כי עבדות הוא בחי' עונות כנ,ל. כיעיקר קדושת ישראל הוא בחי מלכות וחירות בחי' כל ישראל בני מלכים הם. וע"כ כשאחד מישראל נופל לאיזה בחי'של עבדות מחמת דוחקו ועניותו הוא רחמנות גדול עלי וכי איש ישראלי לפי דקותו ורוחניותו אינו יכול כלל לישא עליו עול העבדות כי עול העבדות הוא בחי' המשאוי של עונות ממש שא,א לשיראל לישא עליהם כלל משאוי זו אפילו יום אחד כנ"ל כי עול העבדו תהוא בחי' עול העונות ממש כנ"ל. וע"כ החמירה התורה מאד בעבד עברי לא תרדה בו בפרך וכו' וכן בכמה דברים עד שארז"ל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו כי התורה החמירה מאד מאד להקל מאחינו בני ישראל עול העבדו תלבל יהיה עליו מוטל עול העבדות שהוא בחי' זוהמת הנחש וכו' כנ"ל כי איש ישראלי אינו יכול לישא עליו כלל עול העבדות כנ"ל, וע"כ אפילו כשכבר נמכר לעבד' ח"ו אעפ"כ צריך להקל עליו העול בכל מה דאפשר כדי שלא יתגבר עליו ח"ו בחי' זוהמת הנחש ע"י עול העבדות הקשה כי כל מה שמקיין עליו העבודה נחלש ונכנע בחי' זוהמת הנחש שהוא בחי' עול העבדות כנ"ל וע"כ אפילו בשכרי יום שהוא בחי' של עבדות אע"פ שאינו עבדות ממש אעפ"כ מאחר שהוא בחי' של עב דות שהשכיר עצמו לעבוד מלאכת חבירו, החמירה התורה מאד בשכרו לפורעו בזמנו דייקא כי באמת זה השכיר שהשכיר עצמו לחבירו והשליך עצמו לבחי' עבדו תמה שאין ראוי לו לישראל כי איש ישראלי אינו יכול לישא עליו כלל עול עבדות שהוא בחי' משאוי של עון אפילו יום אחד כנ"ל, אך מגודל דוחקו ועניותו הוכרח להשליך א,ע לבחי' עבדות להשכיר עצמו לעבודת חבירו כדי להחיות את נפשו כי עני הוא, וזאת הבחי' דהיינו זה שמשכיר עצמו לעבודת חבירו שזהו בחי' עבדות כדי להחיות את נפשו כדי שיהי' לו מה לאכול, זאת הבחי' הוא בחי' ירידה תכלית העלי' כי באמת בחי' עבדות הוא ירידה גדולה לאיש הישראלי וכנ"ל כי מבחי' עבדות באים כל העונות וכו' וכנ"ל. אבל ע"י השכירות שמקבל מהבעל הבית בעד עבודתו ועי"ז יש לו פרענסה עי"ז זוכה לבחי' הארת הרצון כי ע"י פרנסה ואכילה דייקא עי"ז זוכים לבח'י הארת הרצןו שמאיר בשעת אכילה דייקא כמבואר היטב במאמר הנ"ל וע"י הארת הרצוןם נתכפרין כל בחי' עונות וכנ"ל, נמצא שהירידה שלו שירד לבחי' עבדות להשכיר עצמו לחבירו ובאמת הוא ירידה גדולה אבל זאת הירידה היא תכלית העליה כי ע"י זא תהעבדות זכה לפרנסה וע"י הפרנסה זכה להארת הרצון שהוא ההיפך מעבדות בחי' סליחת עונות ווכ' כנ"ל. וע"כ המחירה התורה מאד לתת שכירות של השכיר בזמנו דייקא כדי למהר להעביר מעליו הפגם של עול העבדות שהוא בחי' עול עונות שאיש ישראלי א"א לישא עליו כלל זה העול אפילו יום אחד, כי זה השכיר שנפל לבחי' עבדות הוא צריך לרחוץ עצמו מגלולי העבדות שהוא בח'י עונות כנ"ל וא"א לו לרחוץ עצמו מזה כי אם ע"י השכירות שמקבל דהיינו פרנסה שעי"ז מאיר הרצון שהוא בחי' יוה"כ כנ"ל שהוא בחי' סליחת עונות כי הוא בחי' ההיפך ממש מעבדות וכנ"ל. נמצא שע"י השכירות שמקבל שהוא פרנסתו בחי' הארת הרצון עי"ז הוא מעביר מעליו ורוחץ עצמו מפגם העבדות, וע"כ צריך הבעה"ב למהר מאד ליתן לו השכירות בזמנו ולא תבא עליו השמש וכו' בשכיר לילה וכן לא תלין וכו' בשכיר יום רק לפורעו תיכף כדי למהר להעביר מהשכיר הפגם והלכלוך של עול העבדות שהוא בחי' עול עונות שהיה עליו כי ע"י השכירות שהוא פרנסתו ששם מתגלה הארת הרצון עי"ז מעביר מעליו העול הנ"ל כנ"ל וע"כ צריך שלא ישהה אצלו השכירות כלל רק לתת לו בעונתו כי איש ישראלי אינו יכול לישא עליו עול משאוי של עונות שזהו בחי' עול העבדות אפילו יום אחד כנ,ל. וכמו שמצינו שתמיד של שחר היה מכפר על עבירות של לילה ותמיד של בין הערבים היה מכפר על עבירות של יום וכו' וכנ"ל כמ וכן צריך לתת שכירות של שכיר יום בלילה תיכף ושכירות של שכיר לילה ביומו ת יכף כדי להעביר מעליו פגם של עול העבדות מיד ביומו וכו' ע"י השכירות והפרנסה כי ישראל אינו יכול לישא עליו עול העבדות כלל אפילו יום אחד כמ ושמצינו בתמיד וכו'כנ"ל. וז"ש ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו, נפש זה בחי' רצון כמ"ש אם יש את נפשכם כמבואר במ"א היינו שהתורה נתנה טעם שצריך לרחם לתת שכרו ביומו תיכף כי עני הוא ומחמת דוחקו ועניותו הוכרח להשליך א,ע לבחי' עבדות כדי לקבל פרנסה עי"ז כדי לזכות לבחי' הארת הרצון וזהו ואליו הוא נושא את נפשו לשון רצון כנ"ל כי הוא רוצה לשאת ולהעלות את רצונו לזכות לרצון העליון בחי' הארת הרצון שמאיר ע"י הפרנסה דייקא. וע"כ אתה צריך לפורעו ביומו כדי לזכותו תיכף לבחי' זו בחי' הארת הרצון כדי לשעי"ז יעביר מעליו עול העבדות מיד וכו' כנ"ל. ובאמת מי שיגע בשביל פרנסה בכוונה זו כדי לזכות להארת הרצון ע"י הפרנסה שהוא בחי' הארת המקיפיםוכו' הוא בוודאי דבר גדול מאד וזה בחי' משארז"ל גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים שנ' יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך וכו' לעוה"ב כי ע"י האכילה והפרנסה זוכה להארת הרצון הארת המקיפים שהם עיקר שעשוע עוה"ב. וצריך להמשיך הפרנסה ע"י יגיע כפים דייקא כי הפרנסה נמשכת מהידים שיש בים החכמה כמבואר כ"זד היטב במאמר הנ"ל ועי"ז מתגלה בהפרנסה הארת הרצון כ"ש שם וע,כ צריך להמשיך הפרנסה ע"י יגיע כפי םדייקא כדי שתהי' נמשכת הפרנסה ע, יהידים הנ"ל כדי שיתגלה בהפרנסה הארת הרצון וזהו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך לעוה"ב בחי' המקיפים הנ"ל שהם בחי' עוה,ב כנ"ל שהם בחי' הארת הרצון כנ"ל ועיין היטב במאמר הנ"ל והבן:
And now that the Beis HaMikdash is destroyed, through our sins — it would not have been possible for us to endure were it not for the great tzadikim who have the power to arouse the aspect of t'filas Hashem every day. From there new chasadim are drawn every day, in the aspect of: "They are new every morning" , etc. — which are drawn through the immensity of the chasadim that [the tzadikim ] drew on Rosh Hashanah, which is the creation of the world, etc. — as explained above in section 3. For these chasadim are drawn from Rosh Hashanah until Yom Kippur, to sweeten the dinim , until on Yom Kippur Hashem, blessed be He, is appeased and forgives the sins of Yisrael every year. And from there new chasadim are drawn every single day — without which the world would have no endurance now, after the destruction.
## Segment 9
וע"כ שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף כיהעליה הואאחר הירידה כי אחר הירידה דהיינו העבדות אח"כ מקבל השכירות ועי"ז מעביר מעליו עול העבדות כנ"ל וע,כ משתלמת לבסוף דייקא אחר העבדות כדי להעביר עי"ז העבדות וכנ"ל:
As Yirmiyahu cried out in his lamentation: "And I said: my strength has perished, and my hope from Hashem. This I shall return to my heart; therefore I will hope: the chasadim of Hashem have not ended" [Lamentations 3:18, 21-22] , etc. And all these chasadim are drawn through the aforementioned tzadikim , who merit t'filas Hashem , as mentioned above.
## Segment 11
אות ג וזה בחי' פועל אוכל בשעת מלאכה כי ע"י האכילה מאיר הרצון כנ" לוהרצון הוא היפך העבדות כי הרצןו מתגלה ע"י בחי' מלכות וכנ"ל וע"י הפועל שנפל לבחי' עבדות צותה התורה שיאכל בשע מלאכה כדי להקל עליו עול העבדות כי ע"י האכילה שיאכל בשעת מלאכה עי"ז מאיר הארת הרצון כנ"ל וע"י הארת הרצון נכנע בחי' העבדות כנ"ל:
And this is the aspect of the intensity of the miracle of Chanukah. For the wicked kingdom sought to "cause Your Torah to be forgotten" , etc., and to destroy the Beis HaMikdash before its time. For they wished to uproot the holiness of Yisrael entirely, G-d forbid — through which the world would have reverted to formlessness and void ( tohu va'vohu ). For the world cannot endure without the Torah.
## Segment 13
אות ד וזה בח'י לא תחסום שור בדישו כי אפילו על הבהמה חסה התורה כי יש גלגולי נשמות בבהמות וחיות כידוע וכמ ושאמר הבעש"ט ז"ל אוכלים בני אדם ושותים בני אדם ורוכבים על בני אדם וכו' כי בכל מקום יש ניצוצי נשמות בני אדם, וגודל הרחמנות שיש על הנפש המגולגל בבהמה או חיה ועוף אין לשער וזהו ממש בחי' משאוי של עון שא"אל לאיש ישראלי לישא עליו כלל עול כזה כי מחמת עונות של זה האדם ר"ל נפל והתגלגל בבהמה וכו' כי הבהמה וכו' הוא בבח'י עונות הבאים מרוח שטות מהעדר הדעת מבחי' בהמיות כיכל העונות הם מעשה בהמה העדר הדעת וע"כ עיקר העבדות בבהמה וכו' כי הבהמה היא בבחי' עבדו תבבחי' העדר הדעת שמשם באין כל העונות וכשאיש ישראלי נופל בעונות ח"ו שהם בח'י מעשה בהמה זהו משאוי כבד מאד והוא רחמנות גדול מאד עליו מכ"ש כשח"ו עונותיו גובירםשמתגלגל בבהמה ממש זהו רחמנות גדול ביותר. וזהו בחי' לא תחסום שור בדישו להניח לו לאכול בשעת מלאכה שהוא בחי' עבדות כדי להארי על הנפש המגולגל בבהמה בחי' הארת הרצון כי מאחר שהרצון מאיר בשעת אכילה ע"כ יוכל להשתלשל איזה בחי' של הארת הרצון אפילו על הנפש המגולגל בבהמה בשעת האכילתה. וזה בחי' לא תחסום שור בדישו וסמיך לי' כי ישבו אחים יחדיו כי עיקר סוד גלגולי הנפשות מרומז במצות יבום כמובא וזה שהסמיכה תורה מצות יבום לפסוק לא תחסום לגלות שמצוה זו של לא תחסום היא בשביל הנפשות המגולגלים להאיר עליהם הארת הרצון שהוא בחי' יוה"כ סליחת עונות כדי לנקותם מבחי' עונות כנ"ל. וזה שארז"ל שילפנין שור דלא תחסום משור דשבת כי שבת הוא הארת הרצון כידוע וע"כ מצוה גדולה לאכול בשבת ולהרבו תבאכילת שבת כדי לזכות להארת הרצון בשעת אכילת שבת כנ"ל. ואז בשבת שמאיר הרצון אז מתבטל העבדות לגמרי וכנ"ל וע"כ עאסור בשום מלאכה כי אז נכנע לגמרי בחי' עבדות בחי' רוח שטות ונתגלה בחי' דעת בחי' הארת בן ותלמיד בחי' אי' מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו שואמרים בשבת שניהם יחד בקדושה של מוסף קדושת כתר ואז עולה המלכות בחי' שבת מלכתא ומקבל האכילה והפרנסה כי משבת נמשך השפע על כל ששת ימי החול ואז מתגלה הארת הרצון בהאכילה כנ"ל. וע"כ אז בשבת הזיהרה התורה אפילו על שביתת עבדו ובהמתו כ"ש למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך וכו' כדי להכניע בחי' עבדות בשרשו כי אפילו העבד והבהמה שהוא ג"כ בחי' עבדות כנ"ל צריכים ג"כ לשבות בשבת נמצא שנכנע העבדות אפילו אצל העבד והבהמה וע"כ נכנע העבדות בשרשו, וע"י השביתה נמשך אפילו עליהם השתלשלות בחי' הארת הרצון כנ"ל. וזהו שאנו למידים שור שור משבת לענין חסימה כי איסור לא תחסום הוא ג"כ בשביל בחי' הארת הרמון שזהו בחי' שביתת במהמה בשבת כי אפילו עליהם צריכם להמשיך בחי' הארת הרצון כדי לנקות את הנפשות המגולגלין מבחי' בהמיות מבחי' עבדות מבחי' עונות להעלותם למדריגתם ע"י הארת הרמון שהוא בחי' יוה,כ כנ"ל:
For the Sitra Achra , the aspect of the wicked kingdom, saw and understood that this Second Temple would not endure and would ultimately be destroyed — for even then, during its building, their hand was mighty over Yisrael. Therefore they wished to destroy it immediately, in order to greatly intensify the darkness — to darken, G-d forbid, the eyes of Yisrael so that they would despair entirely of the complete redemption.
## Segment 15
אות ה וזה בחי' שמטה ויובל שהם בחי' שבת כ"ש והיתה שבת הארת וכו' בחי' הארת הרמון כנ"ל וע"כ הכל הפקר, זה רמז על הארת הרמןו שמתפשט הארת הרמון כ"כ עד שאין אחד מקפיד לצמצם בשלו רק הכל הפקר כי אין שום צמצום כלל רק רצןו פשוט בכל העולם ואז המצוה להניח אפילו לבהמות לאכול תבואת השדה כ"ש ולבהמתך וכו' תהי' כל תבואתה לאכול כי עיקר הארת הרמון הוא ע"י האכילה וכנ"ל. וזשארז,ל לענין שביתת בהמה תן לו נייח שיהיה תולש ואוכל היינו כנ"ל כי על ידי האכילה מתגלה הארת הרצון כנ"ל ואפילו בבהמה אע"פ שאין שייך שם הארת הרמון ממש אעפ"כ מאחר שמתגלה הארת הרצון בשעת אכילה ע"כ אפילו בבהמה יכולה להשתלשל איזה בחי' של הארת הרצון והעיקר על נפש המגולגל שהוא אדם ממש שעליו מאיר הארת הרצון כדי לנקותו ולהעלותו וכו' כנ"ל: בילא"ו:
For the essential purpose of creating the world was only for the sake of Yisrael, for the sake of the Torah, and for the sake of the Beis HaMikdash , as it is written: "In the beginning, G-d created the heavens and the earth" [Genesis 1:1] . And our Sages of blessed memory said: "For the sake of 'reishis' — which are Yisrael, the Torah, and the Beis HaMikdash, which are called 'reishis' [beginning]" , etc. But: "And the earth was formless and void, and darkness upon the face of the deep" — which are the aspect of the four kingdoms, as our Sages of blessed memory expounded. And it is explained in their words, of blessed memory, that the wicked kingdom of Greece ( Yavan ) is the aspect of "darkness" , and the kingdom of Edom — which is the present exile — is the aspect of "the deep." It emerges that the wicked kingdom of Greece, which ruled then, is the aspect of "darkness upon the face of the deep" — the darkness that covers the face of the deep, which is this exile, which is compared to a deep abyss.
## Segment 16
וע"כ בשמטה ויובל אסןור לעבוד שום עבודה בשדה כי אז מתבטל העבדות לגמרי כי הם בחי' שבת בחי' הארת הרצון כנ"ל: הלכה ג' בה' שוכר ה"ג אות ז' וכו':
And when one falls into a deep abyss in broad daylight, it is also very bitter and difficult to ascend. How much more so when the darkness intensifies upon the face of the deep! And this was the intention of the wicked kingdom of Greece — who are the aspect of "darkness upon the face of the deep" — who wished to greatly intensify the darkness, to join the exiles together, so the Temple would be destroyed immediately, so that the darkness would intensify upon the face of the deep, so that Yisrael would be unable to ascend and emerge, G-d forbid.