# שכירות פועלים ד
שכירות פועלים ד
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/49
## Segment 2
אות א לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ביומו תתן שכרו וכו':
And Hashem, blessed be He, in His abundant mercy, placed it in the hearts of the true tzadikim — Mattisyahu and his sons — to fight the wars of Hashem. And their essential power was through azus d'kedushah , which they drew from the aspect of t'filas Hashem literally. As is brought: that Yehudah, the son of Mattisyahu, was called Yehudah M'K'B'I — for he would cry out in battle: " M i K amocha B a'eilim H ashem!" [Who is like You among the mighty, Hashem!] [Exodus 15:11] . For the essential praise of "Who is like You," etc., is that Hashem, blessed be He, strengthens the chasadim over the gevuros to help Yisrael. And this is the essential might of His might. And as is juxtaposed to this: "Who is like You, majestic in holiness, awesome in praises, doing wonders" [Exodus 15:11] . "Awesome in praises" — this is the aspect of His prayer, blessed be He. For He, blessed be He, is "awesome in prayers" ( nora s'hilos / nora t'filos ) — for His prayers are exceedingly awesome, through which He performs wonders to save Yisrael.
## Segment 3
ע"פ מ"ש רבינו ז"ל (בסי' נ"ט ובסי' ס"ח) שהממון הוא שורש הנפשות ויליף לה מההוא קרא דכתיב גבי מצות פריעת שכר שכיר ביומו כ"ש ואליו הוא נושא את נפשו. ומבואר שם שעיקר העניות וחסרון העשירות של ישראל נמשך מפגם הכעס כי כעסם מפסיד העשירות כי בהשרש שלמעלה הכעס והממון נמשכין משורש אחד ומשם שורש הנפש היינו מבחי' גבורות שלמעלה כי בהשורש הכל קודש אך כשנשתלשל למטה הואתלוי בבחירת האדם שאם נזדמן לו דבר הגורם לו כעס כשאינו מתגבר לשבר כעסו אזי מפסיד העשירות שרוצין להשפיע לו באותה שעה שהבע"ד רוצה להפוך השפע של הממון והעשירות לכעס מחמת שבשרשם שניהם אחד. ועי"ז טורף נפשו באפו מחמת שהממון שורש הנפש וכו' ע"ש כל זה היטב:
And therefore, when they prevailed, they merited that there was such a great miracle specifically with the lights of the Menorah — regarding which they established for us the lighting of Chanukah candles. To demonstrate that Hashem is still with us, and illuminates for us a great light within the intensity of the darkness of the wicked kingdom, in the aspect of: "Do not rejoice over me, my enemy, for though I have fallen, I have risen; though I sit in darkness, Hashem is a light for me" [Micah 7:8] .
## Segment 5
אות ב וזה שהזהירה התורה לפרוע שכר שכיר ביומו בעתו ובזמנו דהיינו בעת שכלתה פעולתו ועבודתו לא יעבור יותר מאותה העונה שהיא שיעור יום או לילה דהיינו שכיר יום שנלשם פעולתו בכניסת הלילה צריך שילשם לו בלילה ולא ילין פעולתו עד הבקר וכן שכיר לילה שנשלם פעולתו ועבודתו בבקר צריך לפרוע לו ביומו דייקא ולא תבא עליו השמש כמבואר בש"ע ע"ש. כי צריכן לשלם לו שכר פעולתו במועדו ובמזמנו מחמת שהממון הוא שורש הנפש כנ"ל ע"כ צריכין להשלים נפשו ביומו או בלילו שמשלים פעולתו, ע"י הממון שנותן לו בעד פעולתו שהוא שלימות נפשו. כי הנפשות מתחדשים בכל יום בבחי' חדשים לבקרים וכו' כידוע בכתבים היינו שבלילה עולים הנפשות בבחי' עיבור כדי להתחדש שם שזהו בחי' שינה של לילה ובבקר יוצאים הנפשות מהעיבור בבחי' התחדשות וזהו עיקר שלימות הנפש והחיות של האדם.ועיקר התחדשות הנפש הוא להמתיק ולבטל ממנה בחי' הדינים שהם בחי' כעס וחרון אף שמשם עיקר בלבול הדעת עיקר חולשת ויגיעת הנפש שהוא הדעת כ"ש החכה תחיה כ"ש במ"א. כיעיקר עבודת האדם בזההעולם הוא להמתיק דינים שנמשכין מתחילת הצמצום כי הדינים הם בחי' כעס וחרון אף בחי' הסתרת פני ה' שהם רוצים להסתיר פני התגלות אלקותו ית'. ובאמת שורש הדינים הם כולו קדש כי הם צורץ גדול כי בל"ז לא היה נברא מקום לבריאת העולם כמובא בהתורה בא אל פרעה (בסי' ס"ד) ע"ש. אך צריכין לראות שלא יתגברו הדינים יותר מדאי ח"ו שלא יסתירו ידיעת אלקותו ית' לגמרי ח"ו וזה עיקר עבודת האדם בזההעולם. ועיקר ההמתקה צריכין בעת שמשתנים העתים והזמנים שהוא בבקר ובערב שזהו בחי' כל תקוני קריאת שמע ותפלה שאנו עוסקים בבקר ובערב, הכל כדי להמתיק הדינים והכעס בעת שמשתנים העתים כי כל השנויים שבעולם נמשכין מהצמצומים שהם בחי' דינים כי השי"ת בעצמו כביכול אין בו שום שנוי כ"ש אני ה' לא שניתי וכו' רק כל השנויים הם ע"י הצמצומים שעי"ז נתהוו כל השנויים כידוע למבינים. וכל השנויים שבעולם כלולים בשנוי העתים והזמנים שהם כלל ועיקר כל השנויים שבעולם שנעשים תחת השמש שכולם כלולים בכ"ח עתים בחי' לכל זמן ועת לכל חפץ וכו'. וע"כ בבקר ובערב שאז עיקר שנוי העתים שמהם כל השנויים שנמשכין מתחילת הצמצום, ע"כ אז צריכין לעסוק להמתיק הדינים ולהעלות כל הדינים והצמצומים לשרשן, לשורש תחילת הצמצום שהוא באמת חסד גדול ונפלא כי דייקא עי"ז נתגלה אלקותו ית' כי בלא זה הצמצום לא היה אפשר לידע ממנו ית' כלל:
And through this, Hashem, blessed be He, uprooted their evil design, and it was turned around for us for good — from one extreme to the other. For not only did they fail to intensify the darkness upon the face of the deep, G-d forbid, as mentioned above — but on the contrary, the aforementioned tzadikim established for us a great and wondrous rectification for all generations. They drew for us a new mitzvah , holy and awesome, for all generations — until even we now, in the intensity of the length of this exile, which is the aspect of an actual deep abyss, merit to kindle the Chanukah candle. Which is the aspect of a very wondrous and awesome light that illuminates for us within the blackness of the darkness of the abyss. Through which we have hope not to despair of mercy — for He, blessed be He, still illuminates for us in His mercy, in the aspect of: "Though I sit in darkness, Hashem is a light for me" , as mentioned above.
## Segment 7
אות ג וזה בחי' מזמור שי חנוכת הבית שאומרים קודם ב"ש שהוא התחלת התפילה שמדברשם מהמתקת הכעס והחרון אף כש,ש כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי' ולבקר רנה וכו' ה' ברצונך וכו' הסתרת פניך וכו'.כי בלילה דינין מתערין ומשם החשך של לילה וזה נמשך מהכעס והדינים שמתעוררין בכניסת הלילה שאז התחלת יום האחר כי כתיב ואל זועם בכל יום בכל יום דייקא כי השי"ת מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וכל מעשה בראשית היה ע"י תחילת הצמצום שבל"ז לא היה אפשר להתהוות הבריאה כלל ע"כ מאחר שהשי"ת מחדש בכל יום מעשה בראשית בהכרח שיחדש גם תחילת הצמצום כדי שיהי' קיום להעולם כי בל"ו אין קיום לעולם, כי כל החיות והאורות המלובשים בכל הבריאה בכל העולמות כולם מתאווים ומשתוקקים בכל עת לחזור לשרשן והיה מתבטל העולם ח"ו, וע"כ הצמצום הוא קיום העולם שהשי"ת מחדש הצמצום בכל יום בשביל קיםו העולם. ומשם נשתלשל בחי' כעס וזעם ח"ו בכל יום בחי' ואל זועם בכל יום. וזה כל עבודת הצדיקים להמתיק ולבטל הזעם והכעס המתעורר בכל יום דייקא בעת שנוי העתים בבגר ובערב בעת שצריכין הנפשות להתחדש. וע"כ עיקר קיום העולם ע"י הצדיקים וע"י כלל ישראל שע"י שעוסקים בתיקוני ק"ש ותפלה בעת שנוי העתים בבקר ובערב עי"ז ממתיקין הדינים בשרשן העליון שהוא שורש צמצום שהוא כולו חסד גדול כנ"ל ואז ממשיכין משם דייקא כל הממון והפרנסה והעשירות נמשך משם היינו מבחי' גבורות ודינים קדושים כשזוכין להמתיקם ע"י שמבטלין ומשברין הכעס שהוא בחי' תוקף הדין שלא נמתק ח"ו שהוא פגם השפע והעשירות כנ"ל וכשזוכין לשבר הכעס אזי ממתיקין הדין ואזי נמשך משם דייקא שפע העשירות כי בהשורש שניהם אחד כנ"ל:
For the light of the Chanukah candle is drawn from a very lofty place, as brought in the Kavanos [meditative intentions] . That is, from the aspect of Toras Hashem and t'filas Hashem literally. And the essential wonder of the greatness of the Chanukah candle is that it is drawn from such a lofty place — from the aspect of Toras Hashem and t'filas Hashem — such that it has the power to illuminate far, far below, within the blackness of the darkness of the actual abyss. For the higher the light, the more it can illuminate far, far below, as explained elsewhere.
## Segment 9
אות ד וע"כ הזהירה התורה מאד לפרוע שכר שכיר בעונתו שמשלים פעולתו ביום או בלילה כדי להמתיק ולבטל ממנו הכעס והחרון אף שנאחז בו שמשם העניות והדחקות כדי לבטלו ממנו בעונתו ע"י השכר פעולה שהוא הממון שנותן לו שהוא שורש/ נפשו. כי זה הפועל שבא לידי כך שצריך להשכיר א"ע כעבד זה נמשך מפגם הכעס והחרון אף שפגם בו שעי"ז נמשך עליו העניות והדחקות כ"כ עד שמוכרח להשכיר א"ע וכנ"ל. כי כל העבודות שכולם כלולים בל"ט מלאכות כולם נמשכין מבחי' בעצבון תאכלנה בחי' בזעת אפך תאכל לחם, בזעת אפך דייקא כי נמשכין מבחי' כעס וחרון אף וע"כ גם בלשון אשכנז נקראין היגיעות הגדולות בשם יגיע תהאף (כמו שאומרים על המתייגע הרבה ער אקירט מיט דער נאז) כי כל העבודות הקשות נמשך מבחי' כעס וחרון אף בחי' בזעת אפך וכו' דהיינו על שלא שמר א"ע מכעס שעי"ז אבד פרנסתו וממונו ועשירותו שהיה נמשך לו שהפכו לכעס ע"י שלא היה מתגבר רגע קלה על כעסו עי"ז בא עתה ליגיעות ועבודות כבידות כאלה שהוכרח להשכיר א"ע לאחר. ע"כ הזהירה התורה לשלם לו ביומו כדי להשלים תיכף נפשו ע"י הממון שנותן לו בשכר פעולתו שהוא שלימות נפשו שהוא היפך הכעס כנ"ל. וע"כ עיקר האזהרה שלא יעבור עליו היום או הלילה בלי פרעון שכירותו כי צריכין ליזהר להמתיק ולבטל הכעס והחרון אף ביומו או בלילו דייקא מחמת שבכל יום מתעורר הכעס שהוא הדין מחדש מתלחילת הצמצום כנ"ל, וצריכין להתגבר להמתיק הדין והכעס ביומו או בלילו דייקא בעת שנוי העתים וכנ"ל, ע"כ הזהירה התורה מאד לשלם שכר שכיר ביומו או בלילו דייקא כדי להמתיק ולבטול ממנו הכעס והדין בעונתו ע"י הממון שנותן לו שהוא שלימות נפשו וכנ"ל:
For the Second Temple was in the merit of Yitzchak, as is brought — who is the aspect of the intensity of the gevuros . And therefore it was not a complete redemption, as our Sages of blessed memory said — for five things were missing, and [Yisrael] were subjugated under the kings of the nations. But nevertheless, it was a great and awesome good for us. And were it not for the Second Temple, it would not have been possible for us to endure in this long exile — because of the immensity of the darkness upon the face of the deep, whose nourishment comes from the aspect of the gevuros of Yitzchak, from the aspect of: "And his eyes were dimmed from seeing" [Genesis 27:1] — which need to be sweetened with great chasadim drawn from t'filas Hashem , as mentioned above.
## Segment 11
אות ה וזה שנתנה התורה טעם על פרעון שכר שכיר ביומו כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו שמשם למד רבינו ז"ל שהממון שורש הנפש כנ"ל, היינו מחמת שהממון הוא שורש הנפש שהוא היפך הכעס ע"כ צריכין לפרוע לו ביומו דייקא כי המתקת הדין והכעס צריכין להמתיק ביומו בעונתו דייקא כפ יהצמצום שבאותו היום ואסור לעבור מוים לחבירו שזהו בחי'ק"ש ותפילה בעונתם בזמנם דייקא בבקר ובערב שאז נתחדשין כל מעשי בראשית והכל ע"י המתקת הכעס והדין כפי אות והיום דייקא כי עיקר ההמתקה צריכין בעת שינוי העתים בבקר ובערב וכנ"ל. ע"כ אז צריכןי לפרוע שכר השכיר שהוא בחי' המתקת ובטול הכנס ע"י שכר פעולתו שנותן לו שנמשך משפע העשירות וכנ"ל:
And therefore Hashem, blessed be He, in His abundant mercy, brought about that specifically then — in the days of the Second Temple, which corresponds to Yitzchak, when the darkness wished to intensify, etc. — which is the aspect of the wicked kingdom of Greece that ruled then — that specifically then there were established for us the holy days of Chanukah, during which we kindle the holy Chanukah candle. Which is the aspect of a great light, established for us to illuminate for all generations — even within this exile, which is the aspect of the deep, as mentioned above.
## Segment 13
אות ו וזה שאיתא בכתבים ביומ ותתן שכרו ר"ת שבת כי מצוה זאת מסוגלת ביותר להמשיך עלי וקדושת שבת, כי בשבת הוא בטול כל העבדות כל הל"ט מלאכות כי בשבת הוא אהבה ורצון שנתבטלים כל הדינים וכל הכעס כ"ש וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כולהו ערקין ואתעברו מינה. וע"כ באמת נמשך משבת כל ההשפעות וכל הברכות וכל העשירות כ"ש בזוה"ק דמיניה מתברכין כל שיתא יומין. וצריכין להמשיך קדושת שבת בכל יום ולהמשיך עליו קדושת שבת שהוא היפך הכעס והדין. וע"כ מסוגל לזה פריעת שכר שכיר ביומו כנ"ל כי פריעת שכר שכיר ביומו הוא בחי' בטול הכעס והמשכת השפע והעשירות שהם בחי' אחת וכנ,ל:
And therefore there are eight days of Chanukah — corresponding to the aspects of Torah and prayer, each of which includes four. Four — which are the aspects of Yitzchak and Rivkah . For the four letters of Yitzchak are the aspect of: Y 'sharim, Tz 'adikim, Ch 'asidim, K 'doshim — which are the generality of the Torah. And Rivkah — the aspect of: "shall be exalted," etc., until "shall be praised" — which are the aspect of the four parts of prayer. For prayer includes four — that is, the four parts of prayer corresponding to the four worlds: Atzilus , Beriah , Yetzirah , Asiyah . For Korbanos , etc. — corresponding to Asiyah . And Pesukei D'Zimrah — corresponding to Yetzirah , etc. — as explained in the Kavanos . And likewise the Torah includes four, as our Sages of blessed memory said:
## Segment 15
אות ז וזה ששלח יעקב לעשו ויהי לי שור וחמור צאן וכו' ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן וכו' ולכאורה הדבר תמוה מאד למה שלח לו להודיעו עשירותו אדרבה עי"ז יתקנא בו יותר. אך ע"פ התורה הנ"ל מבואר הדבר היטב כי עשו הוא בחי' תוקף הכעס כי הוא אדמוני וכו' ע"ש שהוא רוצח שופך דם בחי' תוקף הכעס וכמבואר התורה שאלו את ריב,ק (בסי' נז). ומ ישזכוה לשבר הכעס ולהשמיך עשירות דקדושה אז יהעשירות שומר אותו להבא מכעס כמבואר שם בהתורה הנ"ל שהעשירות הוא בחי' חומה ששומר מכעס וחימה ע"ש. וזהששלח יעקב לעשו להודיעו מגודל עשירותו שזכה בבית לבן דהיינו שכבר שבר מדת הכעס וזכה עי"ז לעשירות מופלג ע"כ שוב אין מתיירא מעשו שהוא בחי' כעס ועיקר כחו ע"י פגם הכעסף כי כבר זכה לעשירות דקדושה שהיא בחי' חומה ששומר מכעס ועי"ז הוא בטוח שגם אויביו ישלים אתו ויתרצה אליו: וזהו ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך כי אני בטוח שבוודאי תשלים עמי ואמצא חן בעיניך מאחר שכבר שברתי מדת הכעס עד שזכיתי לעשירות גדול כזה ע"כ יתבטל כנגדו גם תוקף הדין והכעס של עשו כי בחי' שנאת עשו בחי' תוקף הכעס יתבטל ע"י החומה של עשירות שזכה יעקב וכנ"ל:
"How was the Mishnah arranged? [Moshe learned from the Almighty, taught Aharon, taught his sons, taught the Elders, taught the people — thus] four times in the hand of each one" , etc. — as brought in the Torah-teaching "Meishra" , etc. ( Likutay Moharan I:30 ). It emerges that Torah and prayer are eight aspects — which are the aspect of the four letters of Yitzchak and Rivkah, as mentioned above. And corresponding to this are the eight days of Chanukah, during which a great light shines. Its essence is drawn from Torah and prayer — that is, from Toras Hashem and t'filas Hashem . Through which all the judgments in the world are sweetened in every generation, every year. From there was the intensity of the miracle of Chanukah. And the illumination of this miracle is drawn upon us every single year — through which we endure in this long exile.
## Segment 16
ובשביל זה השתדל יעקב בבית לבן להשיג עשירות וכל כוונתו היה כדי להמשיך כל נפשות ישראל עי"ז ששרשם בעשירות דקדושה כנ"ל: הלכה ה' בהלכות פקדון הלכה ה'
And therefore it is called Chanukah — the aspect of the dedication of the House ( chanukas habayis ). For through the intensity of these miracles, we believe that Hashem, blessed be He, is still with us and illuminates for us in the intensity of the darkness of our exile. And through this, we do not despair of mercy — through which we will merit the complete redemption. For through this the aspect of the dedication of the House is drawn every year, as we say the Tehillim "A song for the dedication of the House" every day. For every day the sprouting of the horn of salvation sprouts — until, in the end of all ends, all the salvations that were aroused and sprouted through the prayer of Yisrael will be gathered together. And through this the complete redemption will come, in the aspect of: "When it was heated near it, it turned over" , etc. — as explained above.