Section 54
גניבה ד
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/54

Segment 2
HE:
אות א הגנב משלם תשלומי כפל:

EN:
And this is the aspect of the hilula [festive celebration] on the day of the tzadik's passing. For then it is the aspect of sleep, when the essential rectification of mishpat [takes place] — to grasp the ways of Hashem that he did not merit in his lifetime, as is explained there. And this is the great virtue of coming to his grave, where the essential aspect of the rectification of mishpat is found — which is the essential rectification of the bris . Therefore the essential [time to visit] is during the days of Rosh Hashanah, when the essential rectification of mishpat [takes place]. And this is what we say during the Sefirah [Counting of the Omer] : "That Your way may be known upon earth" [Tehillim 67:3] — the aspect of the ways of Hashem, which are the rectification of mishpat. "Let the peoples give thanks to You" — the aspect of converts. "Let them rejoice" — the aspect of the rectification of simchah. "For You shall judge peoples" — the aspect of the rectification of mishpat. And He began:

Segment 3
HE:
יש לרמז ע"פ התורה תקעו תוכחה (בסי' ח' בלק"ת) ע"ש כל התורה, והכלל לעניננו שיש שלש מוחין שהם מחיצות פרוסות בפני תאות ניאוף שהם בחי' ג' תפילות היום וכו' וכשהסט"א יונק מהרחמנות ואזי נפגם הרחמנות ונעשה אכזריות ודין אזי נפגמין המוחין בבחי' מוחין דקטנות ומשם מתגבר תאות ניאוף ואזי התפילה בבחי' דין ואז הסט"א רוצה לבלוע את התפילה שהיא בבחי' דינים כי יניקת הסט"א מהדינים. ואזי צריכין בעל כח גדול שיתפלל תפילה בבחי' דין וכו' וכו' ואזי הסט"א מוכרחת להוציא ולהחזיר כל הקדושות שבלעה. ולא די בזה אף גם היא מוכרחת להקיא ולהוציא גם עצמות חיותה מקרבה ובטנה בבחי' חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל וכו' שזהו בחי' גרים וכו' ע"ש כל התורה היטב כי נורא הוא:

EN:
"May G-d be gracious to us and bless us; may He shine His face" [Tehillim 67:2] — the aspect of emunah, which is the source of blessing — the light of the face. "The earth has yielded its produce" [Tehillim 67:7] — the aspect of the rectification of foods. And see in Hilchos T'chumin regarding this Torah-teaching, where Shavuos and Sefirah are included there. Therefore we say Pirkei Avos during the Sefirah, and we begin Moshe received [the Torah from Sinai] , etc., which speaks of all the holy yeshivos [academies] that existed in every generation — they are the essential rectification of mishpat, as above. And this is: Be deliberate in judgment — the aspect of the rectification of mishpat. And raise up many students — so that there be a great yeshivah, so that they can further rectify the aforementioned rectifications, as is understood there from the statement of our Sages, of blessed memory: When they would stand up in the academy of Rav Huna , etc. And make a fence for the Torah — a barrier and partition so that no stranger intermingle, so that there not ascend, Heaven forbid, the aspect of the contaminated drop of Esav and Yishmael. This is the essential rectification of mishpat.

Segment 5
HE:
אות ב וזה בחי' מה שהגנב צריך לשלם כפל. כי היצה"ר והסט"א נקרא גנב כי הוא אורב על האדם בכל עת כמו גנב ממש והולך עם האדם בכמה מיני הטעיות ורמאות ונכלים וערמימיות כמו גנב ממש כ"ש ישב במארב חצרים במסתרים וכו' וכתיב יארוב במסתר וכו' יארב לחטוף עני וכו' וכתיב המה עקבי ישמורו וכו'. ועיקר הגניבה שלו הוא בענין המחשבה שבאדם ששם עיקר התחולת שליטת היצה"ר ח"ו אם אין נזהרין ונשמרין ממנו היטב כי עיקר היצרין הם המחשבות שבאדם כי מחשבות טובות הם יצר טוב ומשחבות רעות הם יצה"ר כ"ש בהתורה לשמש וכו' (בסי' מט) ע"ש. והיצה"ר שהם המחשבות רעות הם אורבים על האדם בכל עת ורגע כמו גנב ממש כדי שיתאחזו במחשבתו של אדם כדי להביאו לידי הרהורים ותאוות כאשר יודע כ"א בנפשו. כי באמת עיקר היצה"ר הוא על תאוות ניאוף כ"ש בזוהר ומובא בדבריו ז"ל עקרא דיצרא בישא וכו' וזאת התאוה עיקרה תלויה במשחבה ומי ששומר את מחשבתו היטב שלא יתחיל לחשוב בענין זה כלל ולא יבא לידי הרהור בודאי הוא ניצול מתאוה זאת. אך עיקר כל ההרהורים והתגברות זאת התאוה נמשך מחמת שאין שומרים מחשבתם כראוי וזה מחמת שהיצה"ר אורב במשחבתו תמיד כמו גנב ממש וחותר א"ע תחת מחיצות המוחין שהם מחיצות פרוסות בפני זאת התאוה והוא בנכלין אורב וחותר א"ע תחתם ומטה מחשבת האדם מעט מעט בגניבה וערמה גדולה עד שפתאום בא לידי הרהורים ותאוות. כי בודאי כ"א מישראל הוא חפץ מאד להנצל מהרהוריםאלו אבל היצה"ר חותר עליו בגניבה גדולה וגונב את מחשבתו שתצא לחוץ לחשבו מחשבות זרות ועיקר התגברותו במחשבתו הוא בדרך גניבה ממש כידוע לכל מי שמשים לב על עניניו. ע"כ צריך האדם לשמור א"ע מאד מאד בשמירה יתירה בכל עת באופן שלא יתחיל להוציא מחשבתו אל החוץ ח"ו כי באמת המחשבה ביד האדם כמבואר בדברינו כמה פעמים:

EN:
Therefore after the seventh day of Pesach, chameitz was permitted. For then, at the Splitting of the Sea, the aspect of the rectification of mishpat began — which they merited through Nachshon leaping into the sea. This is the aspect of t'mimus [wholehearted simplicity] — that one must roll in mud and mire for the sake of His will, blessed be He. Through this one merits the rectification of mishpat. Therefore then they won the mishpat and merited through this that the sea be split before them — to raise the mishpat from the depths. And the essential [cause] was through the emunah, as our Sages, of blessed memory, said on the verse "And they journeyed" : they and the emunah in which they believed in Me [are worthy] , etc. For the essential rectification of mishpat is through believing that "Hashem is righteous and upright are His judgments." And then through this itself one will be vindicated in mishpat. For this is the essential trial — the aspect of: "There He set for them statute and judgment, and there He tested them" [Exodus 15:25] — which was stated after the Splitting of the Sea. For when one knows that His judgments are upright, then one merits the aspect of the rectification of mishpat. Through this everything is rectified, and then one can also pray and supplicate before Him, blessed be He, since one truly knows that His judgments are upright, etc. And then one merits the shirah [song] , the aspect of: "And let them sing of the ways of Hashem" [Tehillim 138:5] — "the ways of Hashem" specifically — the aspect of: "Of chesed and mishpat I shall sing... I shall contemplate the way of wholeness" [Tehillim 101:1–2] . For the comprehension of mishpat is like a sea that one cannot enter, the aspect of: "Your judgments are a great deep" [Tehillim 36:7] . But through the aforementioned emunah and t'mimus, a path is made to traverse the sea in peace, in the aspect of: "Who gives a way in the sea and a path in mighty waters" [Isaiah 43:16] — the aspect of n'sivos mishpat [paths of judgment] . [And all of this requires much discussion and explanation for practical application and counsel. Therefore a maidservant at the sea saw what Yechezkel the prophet did not see . For he saw the binding of the Merkavah even in exile — to teach that our hope is not lost, Heaven forbid. But then [at the sea] this aspect of rectification was much greater.]

Segment 7
HE:
אות ג נמצא שעיקר פגם הברית ח"ו שהוא פגם התפילה נמשך ע"י בחי' גניבה של הבע"ד. והתיקון לזה הוא ע"י כח הצדיק שיכול להתפלל תפילת בבחי' דין שעי"ז הסט"א מוכרחת ליתן הקאות ולהחזיר כל הקדושות אף גם להוציא עצמות חיותה ממש וכו' שזהו בחי' גרים וכו' כ"ש שם, וזהו בחי' מה שהגנב צריך לשלם כפל כ"ש חיים שנםי ישלם, היינו כשמתגברין עליו ומוציאין ממנו הגינבה שגנב מהקדושה דהיינו כל הדעת וכל התפילות וכו' שבלע אזי לא די שמוכרח להחזיר כל מה שבלע מהקדושה ע"י גניבתו אף גם הוא מוכרח להחזיר פי שנים דהיינו כפל כי מוכרח להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש בבחי' מבטנו יורישנו וכו' כ"ש שם שזהו בחי' כפל כי מוכרח להוסיף ולשלם גם משלו כפי סכום הגניבה כי צריך להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש כנ"ל:

EN:
For the essential purpose of b'chirah [free choice] is so that one not eat nahama d'chisufa [bread of shame] , but rather be sustained in the World to Come through what he earned his reward through mishpat. Therefore the power of b'chirah is exceedingly great, for this is why everything was created and descended in levels — from the summit of all levels to the end of all levels — everything for the sake of b'chirah, which is the aspect of mishpat. And for this reason it was very difficult before Him to bring about the Exodus and the Splitting of the Sea, and He needed to send to [Pharaoh] time after time that he should release them willingly. He performed such awesome wonders for this purpose — yet He could have destroyed them in a single stroke, as brought in the Midrash regarding this matter: The Holy One, blessed be He, could have sent one bolt of lightning to Egypt , etc. But everything was because of the aspect of mishpat mentioned above, which is the aspect of the power of b'chirah. For their measure had not yet been filled according to mishpat, and it was not possible because of this to take them out against his will — rather it was necessary for him to release them willingly. For this is in the hands of the one who has b'chirah. For in truth, even though according to mishpat it was due that Yisrael should still be subjugated, nevertheless Pharaoh and the Egyptians certainly treated them beyond what the mishpat [demanded]. And this matter is among the wonders of the Perfect in Knowledge, which human beings cannot understand in any way — as this perplexity is brought among the philosophers. For the murderer and the robber who kills or robs another — certainly the one killed and the one robbed deserves this by His mishpat, blessed be He. Yet nevertheless the murderer is a murderer, and his killing was not according to mishpat, and he will receive his harsh punishment. And because of this matter it is very difficult to clarify the mishpat. And all of this pertains to the matter of "the righteous one and it is good for him," etc. — that it is impossible to understand the conduct of His mishpat with human intellect in any way — only through emunah and t'mimus, as is understood there at the end from the virtue of t'mimus, etc.

Segment 8
HE:
וזהו אם המצא תמצא בידו הגניבה וכו' בידו דייקא. כי עיקר מה שמוצאין הגניבה אצלו הוא ע"י בחי'ידו בחי' וידו אוחזת בעקב עשו הנאמר ביעקב שזכה להקול קול יעקב שהוא הקול המשקה את הגן וכו' שנמשך מהתפלה בבחי' דין של הבעל כח שעי"ז מתגברין על הסט"א שהוא בחי' גנב ומוציאין ממנו הגניבה שהיא הקדושה שבלע וגם עצמות חיותו שהוא בחי' כפל בחי' שנים ישלם וכו':

EN:
Therefore then it was necessary that Pharaoh release them of his own will, because the mishpat had not yet been rectified in its fullness. Therefore one must eat matzah, which is the aspect of the food of the angels, the aspect of mahn — that is, the aspect of m'zona dil'eila [sustenance from above] of the angels who eat without [earning through] mishpat. This is the wonder of His mercies, blessed be He, that He commanded us then to eat matzah — to be sustained on Pesach from the sustenance from above that one receives even though it is not due according to mishpat — like the angels who are sustained for free. Therefore it is called lechem oni — that has nothing of its own — for then they went out in the aspect of an awakening from above, as is known. This is the aspect of: Initially He intended to create the world with the attribute of strict justice — that is, only through mishpat and din, for the sake of which everything was created. But He saw that the world could not endure — He brought forward the attribute of mercy , etc. That is, when they do not merit through mishpat, the world will endure through mercy — the aspect of free chesed — and they will be sustained like the angels, for free. This is the aspect of matzah.

Segment 10
HE:
אות ד וזה בי' מכירת יוסף למצרים ע"י גניבה כ"ש כי גונב גונבתי וכו' ועי"ז פגמו בברית שהוא בחי' יוסף כמובא בספרים וע"כ היה עיקר הפגם ע"י גניבה ועיקר התיקון היה בעת יציאת מצרים שזכו לקריעת י"ס ע"י כח יוסף הצדיק דייקא כ"ש הים רעה וינס. ועיקר קריעת י"ס היה ע"י התפילה בבחי' דין של הבע"כ בחי' אתה פוררת בעזך ים כ"ש שם בהתורההנ"ל כי יוסף ע"י שעמד בנסיון זכה להיות בעל כח גדול עד שזכה לבחי' הנ"ל שהוא בחי' קי"ס שהיה בזכותו. וע"כ זכה יוסף שיהיה נעשה ממנו שני שבטים כ"ש אפרים ומנשה כראובן ושמעון וכו'. כי היצה"ר רצה להתגבר על יוסף בזאת התאוה עד שלא יהיה נמנה במנין השבטים ח"ו כשרז"ל שנזדמן לו דמות דיוקנו של אבי וא"ל עתידין השבטים וכו' ויוסף בגודל כחו התגבר על היצה"ר ואז לא די שלא נחסר ממנין השבטים אף גם זכה להוציא מהסט"א קדושות הרבה עד שזכה לקדושה כפולה שהיא הבכורה שהיא פי שנים שנתחלק שבטו לשני שבטים שזה זכה ע"י שהכניע הסט"א עד שהוציא ממנה בחי' כפל כי בזכותו יצאו ממצרים ברכוש גדול ובתוספת גרים הרבה שזהו בחי' שהוציאו מהסט"א עצמות חיותה שזהו בחי' כפל ועי"ז זכה שגם שבטו נכפל לשנים וכו':

EN:
Therefore a person must know that everything that passes over him all the days of his life — everything is in tzedek and in mishpat, in chesed, etc. For His judgments are upright. For his b'chirah is specifically in this manner. For Hashem, blessed be He, weighed in His da'as that for this person, his essential b'chirah is when he has extravagant wealth; and for that [other] one specifically through poverty and great hardship, etc. For everything is for the sake of b'chirah, which is the aspect of mishpat, as above. And it is forbidden to question Him, blessed be He, at all. For upon this everything depends — that one should believe that "upright are the ways of Hashem" [Hosea 14:10] . This is the aspect of the rectification of mishpat, which is the essential rectification, as above. And one must review this well.

Segment 12
HE:
אות ה וזה בחי' תשלומי ד' וה' כשטבח או מכר כ"ש חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה ואיתא במדרש שזה מרמז על מכירת יוסף ע"ש. הינו כשהסט"א מתגברת ביותר על הגניבה שגנבה מהקדושה ורוצה לבלוע אותה לגמרי ע"י טביחה ומכירה כדי שישתקע שם לגמרי ח"ו אזי כפי מה שמתגברת ביותר כמ וכן היא צריכה אח"כ לחזור ולהוסיף מעצמות חיותה יותר ויותר כשמוציאין ממנה הגניבה שזהו בחי' תשלומי ד' וה' כשטבח ומכר כי אז אין די לו בתשלומי כפל כי צריך להוסיף יותר ויותר מעצמות חיותו עד ד' וה' מחמת שרצה לבלוע הקדושה יותר ויותךר ע"כ צריך להוסיף ולהוציא עצמות חיותו יותר ויותר כי זהו בחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כמובן כי כל מה שרוצה האדם הבליעל לשלוט באדם דקדושה יותרויות נתהפך עליו לרע לו כי מוציאין ממנו עצמות חיותו יותר ויותר כנ"ל. ועיקר תשלומי ארבעה וחמשה אינו כ"א בשור ושה כ"ש חמשה בקר וכו' וארבע צאן תחת השה. שור וזה הם בחי' טלית ותפילין כ"ש אדמו"ר ז"ל בהמעשה של שור ושה בענין המלך שגזר שמד ע"ש מבואר ששור הוא בחי' תפילין כי עושין מעורו תפילין. ושה הם בחי' ציצית שעושין מצמרו. כי עיקר שמירת המוחין מתאות ניאוף הוא ע"י מצוות ציצית ותפילין שאנו מניחין בכל יום כי בכל יום מתחדשין המוחין כידוע בבחי' חדשים לבקרים וכו' וע"י התחדשות המוחין שבכל יום יוצאין האורות של ציצית ותפילין כמבואר בכוונות. וע"י שאנו מתעטפין בציצית ותפילין בכל יום עי"ז נמשכין עלינו קדושת המחיצות פרוסות של המוחין שהם שומרין בפני זאת התואה. כי ציצית שמירה מניאוף כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכעם וכן תפילין הם בחי' חותם דקדגושה היפך חותם דסט"א שהוא בחי' פגם הברית כ"ש במ"א. אבל לפעמים יש שיהצה"ר והסט"א מתגברים כ"כ עד שרוצים לפגום גם בבחי' שור ושה דהיינו בציצת ותפילין שרוצים ח"ו לחתור ולסתור מחיצות המוחין הנמשכין על איש הישראלי בכל יום ע"י ציצית ותפילין. ואז צריך לשלם ד' וה' חמשה בקר תחת השור שהוא בחי' פגם התפילין וארבע צאן תחת השה שהיא פגם הציצית כי ציצית הם בבחי' ד' ותפילין הם בבחי' ה' כי כלל המוחין הם בבחי' ד' ה' בבחי' ה' דל"ת הות ואתחזרת ונעשית ה' כי בתחלה נמשכין המוחן בבחי' ציצית שהוא בחי' ד' בחי' ארבע ציצית כי בציצית עדיין אין המוחין באתגליא כ"כ כי היא מצוה שאין בגופה קדושה. אבל אח"כ מתגלין המוחי יותר ונמשך יו"ד לתוך הד' ונעשית ה' שעיקר בחי' זאת נעשה ע"י התפילין ששם עיקר התגלות המוחיחן שהם בחי' יו"ד כי בתפילין כתובים פרשיות ושמות וע"כ התפילין הם בבחי' ה' שהם בחי' הארבע בתים של ראש ובית א' בשל יד שהם ביחד ה' כי תפילין בחי' ה'. וע"כ חמשה בקר ישלם תחת השור שהוא בחי' תפילין שהם בחי' ה' וארבע צאן תחת השה שהוא בחי' ציצית שהיא בחי' ד' כנ"ל:

EN:
And this is: "And do not enter into mishpat with Your servant, for no living being will be justified before You. For the enemy has pursued my soul" [Tehillim 143:2–3] . He is asking Hashem, blessed be He, to forgive him and not enter into mishpat with him. For even though everything is through mishpat, nevertheless it is certainly within the power of Hashem, blessed be He, to forgive when one asks of Him. For according to mishpat He does not yield, as it is written: "Who does not show favor and does not take a bribe" [Deuteronomy 10:17] . But one can appease Him so that He forgives everything, as it is written: "A bribe from the bosom of a wicked one He takes" [Proverbs 17:23] . Just as with a king of flesh and blood — according to mishpat the verdict stands, etc., but if he wishes to forgive, he forgives everything. And this is: "Do not enter into mishpat, etc., for no living being will be justified before You" — for all would be found guilty — "for the enemy has pursued my soul" — and therefore I came to what I came to. And if, Heaven forbid, You enter into mishpat and find me guilty, Heaven forbid — the enemy will be found more guilty, because everything was through him, and likewise those who caused it will be found ever more guilty. But if You forgive me, the mishpat will be lightened for all of them. For certainly the punishment of the murderer who completes the act and kills his fellow is not comparable to the punishment of one who wishes to murder but [the victim] is saved from him.

Segment 14
HE:
אות ו וכל זה זוכין ע"י התפלה בבחי' דין של הבע"כ שעי"ז מוכרחת הסט"א להוציא כל הקדושות עם עצמות חיותה יותרויותךר וכו'. ועי"ז נעשין כל הבחינות המבוארין שם בתורה הנ"ל עד שזוכין להקול המשקה את הגן שהוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שהם עשרה מיני נגינה וכו' שכל זה הוא בח'י ד' וה' בחי' ציצית ותפיין בחי' ה' דלת הות וכו' שהוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' עשרה מניי נגינה כ"ש בהתורה לשמש וכו' (בסי' מט) ע"ש. (ואע"פ ששם מבואר שציצית בעצמן הם בבחי' ד' ה' ע"ש א ךכבר כתבנו כ"פ שכל בחינה כלולה מכל הבחינות כי זהו יסוד והקדמה כללית בכל ספרי הקבלה. כי אע"פ שאנו אומרים שזה בחי' חסד וזה גבורהוכו' אבל גם חסד כלול מכל הספירות וכן גבורה וכן בכל הבחי' והשמות והענינים המוזכרים בספרי קבלה כידוע. וע"כ אע"פ שבודאי ציצית הם מוחין גמורים בחי' ד' שאתחזרת ונעשיתל ה' אעפ"כ בכלליות המוחין נחשבין בחי' הציצית כנגד התפילין בבחי' ד' לגבי ה' וכו'. וזכור כלל זה כי יצטרך לך מאד בכמה מקומות):

EN:
And this is Mishkan Ha'eidus [the Tabernacle of Testimony] . For this is the essential testimony — that the Shechinah rests among Yisrael always, through the fact that they draw the binding of the Merkavah even when they disassemble it. This alludes to the aspect of the sleep of the tzadik — which is the departure of the mochin , which is the aspect of the disassembling of the Mishkan. For one who has in him da'as, etc. — through this specifically he grasps the aspect of the rectification of mishpat, which is the aspect of "the righteous one and it is good for him," etc., as is explained there. And this is the aspect of the passing of the tzadik — when he is in the aspect of sleep — when specifically then the rectification of mishpat is drawn in greater measure, through which comes the essential rectification, as above. Therefore the essential rectification is through coming to the graves of the tzadikim, for there is the aspect of the rectification of mishpat — the binding of the Merkavah — which is the essential rectification of the bris, as above.

Segment 16
HE:
אות ז וזה בחי' מה שלא רצה יוסף לגלות א"ע לאחיו ד שבאו כל האחד עשר שבטים אליו ונתקיים ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. כי מחמת שאז רצתה הסט"א להתגבר על בחי' יוסף שהוא בחי' ברית להתגבר עליו מאד כי רצו לבלוע אותו לגמרי ח"ו ע"י בחי' גניבה וטביחה ומכירה. כי גנבו אותו ושחטו שעיר עזים שזהו בחי' פגם הטביחה ומכרו אותו למצרים. ע"כ הוכרחו להוציא מהסט"א כל בחי' התשלומין של הגנב שהם כפל וד' וה ' שסכום כולם עולה י"א כי כפל הוא שנים וד' הו' תשעה וכולם יחד עולה י"א וכנגד זה הוכרחו כל האחד עשר שבטים לבא אליו כדי לתקן מה שפגמו בו כדי לחזור ולהוציא מהסט"א כל הקדושות מקרבה ובטנה בבחי' תשלומי כפ לוד' וה' שעולים כולם י"א שזהו בחי' אחד עשר יריעות עזים בחי'אחד עשר סממני הקטרת שעל ידם עיקר הכנעת הסט"א שמוציאין ממנה גם עצמות חיותה שזהו בחי' חלבנה שבקטרת שגם הוא נתהפך לריח טוב. וכן כל בחי' אחד עשר המובא בספרים שהם בחי' הכנעת הסט"א ובירור הקדושה מעמקי עמקי הקליפות כי כל זההוא בחי' תשלומי כפל וד' הו' שעולה יחד י"א שהו אבחי' שהס"א והיצה"ר שהוא בחי' גנב מוכרח אח"כ לחזור הכל אל הקדושה עם עצמות חיותו בבחי' י"א סממני הקטרת וכו' וכנ"ל:

EN:
And all of this is the aspect of the rectification of the blemish of the moon, through the secret of the ibur — upon which depends the rectification of mishpat, which is on Rosh Hashanah. As it is written: "Blow the shofar at the new moon, at the concealment, for the day of our festival" [Tehillim 81:4] — which alludes to the rectification of the blemish of the moon. "For it is a statute for Yisrael, a mishpat for the G-d of Yaakov" [Tehillim 81:5] , etc. For the mishpat is drawn according to the day upon which they establish Rosh Chodesh, as it is written: "To perform the mishpat of His servant, etc., each day's matter in its day" [I Kings 8:59] . And as it is found in the Midrash that all the thrones of mishpat await the day that Yisrael establish as Rosh Chodesh. And there is still much to explain in this, with the help of Hashem, blessed be He.

Segment 18
HE:
אות ח וע"כ השתדל יעקב להוציא הבכורה מעשו שהוא הס"מ שהוא היצה"ר שהיה ציד בפיו שהלך תמיד ברמאות וגניבה ורצה להתגבר ולינק מעיקב בעת שראה שהוא בבחי' דינים מחמת שכל אחיזתו ויניקתו הוא מבחי' דינים כנ"ל. וזהו בחי' ויזד יעקב ניזד שהיה בימי אבלו של אב יו שהוא בחי' דינים ואז אמר לו הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה שהוא בחי' תוקף הדין שהוא חשב שילעוט ויבלע מקדושת יעקב ע"י שראה בו אחיזת הדין שהוא בחי' אדום. אבל יעקב היה בעל כח גדול ואמר לו מכרה כיום את בכרותך לי היינו שאני אתן לך ואלעיט אותך מהאדום האדום הזה שהוא בחי' תפילה בבחי' דין עי"ז דיקא תמכור את בכורתך לי כי עי"ז אוציא ממך הבכורהשהוא פי שנים כי אוציא ממך עי"ז דייקא את כל הקדושות שבלעת אף גם עצמות חיותך אוציא ממך שזהו בחי' פי שנים בחי' כפל שמשלם הגנב כנ"ל:

EN:
Matanah — Halacha 2

Segment 19
HE:
וע"כ לא הסתפק יעקב שעשו ימכור וימחול את חלק הבכורה שיהיו שניהם שוין רק שיתהפך הדבר שימכור הבכורה אליו שיעקב יהי' בכור ויטול פי שנים היינו כנ"ל שאין מספיק מה שהסט"א מחזיר מה שבלע מן הקדושהאף גם הוא מוכרח להחזיר ולהוציא גם עצמות חיותו כנ"ל שיעלה חיות הסט"א ויתהפך אל הקדושה שזהו בחי' מה שעשו הוכרח להוציא חלק בכורתו שרצה לינק מהקדושה אף גם ליתן ליעקב הבכורה שהוא יטול פי שנים ע"י שמוציא ממנו גם עצמות חיותו וכנ"ל, וע"כ עי"ז זכה יעקב לברכה כ"שאת בכורתי לקח והנה עתהלקח ברכתי כי הוציא ממנו כל הדעת וכל הקדושות וכל ההשפעות והברכות והכל ע"י שהלעיט אותו מהאדום האדום הזה כי יעקב היה בעל כח גדול שהיה לו כח ע"י שהלעיט מבחי' דין שיעמוד בצוארו בבית הבליעה שלו שעי"ז מוכרח ליתן הקאות ולהוציא הכל גם עצמות חיותו כ"ש שם וזהו ג"כ בחי' מה שהלביש א"ע יעקב בבגדי עשו בעת שהלך לקבל הברכות מאביו בגניבה כי עם עקש תתפתל כי עשו רצה לרמו תאת אביו יצחק שהוא תוקף הדין דקדושה לרמות אותו לעורר דין על יעקב ולהמשיך לעצמו ח"ו הבכרות. ע"כ התלבש עצמו יעקב בבגדי עשו שהוא בחי' תוקפא דדינא ודייקא עי"ז הוציא וקבל הברכות מיצחק כי היה בעל כח גדול שדייקא ע"י שהתלבש עצמו בידינם עי"ז דייקא הכניע הס"א עד שהוציא כל הקדושות ממנה עם עצמות חיותה ועי"ז קיבל כל הברכות וכל ההשפעות מיצחק שהוא בחי' דין כי לא היה יכול שום דין לקטרג עלי ומחמת שהיה בע"כ גדול. וע"כ נזכר שם הקול קול יעקב וכו' ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך האלקים וכו' כי כ"ז זוכין ע"י התפילה בבח'י דין של הבע"כ שעי"ז זוכין לבחי' הקול קול יעקב שהוא הקול המשקה את הגן שעי"ז גדלים כל הריחות בחי' ראה ריח בני וכו'. כמובאר שם שם בהתורה הנ"ל שמביא שם פסוקים אלו לענין זה ע"ש היטב:

EN:
Matanas Sh'chiv Mayra in Hilchos Matanah, Halacha 1

Segment 20
HE:
וזה ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך היא הבכורה פי שנים אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי בתפילתי וכו' שנקראת חרב וקשת בחי' תפלה בבחי'דין של הבעל כח שעי"ז זכה לבכרוה ועתה נותן זאת ליוסף כיגם הוא זכה לזה ע"י שירד למצרים ועמד בנסיון וכנ"ל:

EN:
Based on the Torah-teaching beginning "And let a double portion of your spirit be upon me" [II Kings 2:9] , etc. (Lesson 66); see there the Torah-teaching well.

Segment 23
HE:
אות ט (שייך לעיל) עיקר תאות ניאוף מנשך ע"י הגניבה של הבע"ד שגונב וחותר במחשבות האדם בכמה תחבולות וערמומיות וגניבות עד שמביאו לידי הרהור ח"ו כנ"ל. וע"כ נסמך לא תנאף אצל לא תגנוב כי עיקר ניאוף ע"י בחי' גניבה של הבע"ד כנ"ל. וזה בחי'אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך היינו שהפסוק מוכיח אם ראית גנב שהוא היצר הרע ותרץ עמו ועל ידי זה ועם מנאפים חלקך כי באמת היה ראוי לך ליזהר מאד מהגנב הזה כי צריכין לשמור מחשבתו מאדמ אד מהגנב הזה ואתה לא די שלא שמרת עצמך ממנו אף גם אם ראית גנב ותירך עמו שנתרצית אחריו ר"ל ועי"ז ועם מנאפים חלקך וכנ"ל. ע"כ צריך האדם להזהר ולהשמר מאד שלא יהי' כרוך אחר המחשבות רעות שמכניס בדעתו ע"י גניבותיו רק ישתדל בכל כחו לגרש ולבער הגנב מקרבו כי באמת הבחירה ביד האדם לגרשו כי המשחבה ביד האדם להטותה כרצונו ושם עיקר הבחירה, אשרי השומר מחשבתו היטב קדוש יאמר לו:

EN:
And the principle in brief: there is a ru'ach [spirit] above and a ru'ach below. At the time of the histalkus [passing/departure] , they are unified and joined together, and through this he departs. And through this itself, the aspect of pi shnayim [a double portion] is drawn to his students, etc.; see there. And these two spirits are the aspects of ko'ach [potential] and po'el [actualization] — right hand and left hand — the yud of the Sheim Ha'etzem [the Essential Name (YHVH)] and the yud of the Sheim HaKinui [the Name of Appellation (ADNY)] . Initially the ko'ach and the po'el are bound together, etc., for the end of action is in the initial thought . This is the aspect of before Creation. But afterward they are opened, in the aspect of "You open Your hand" [Tehillim 145:16] , etc.; see all of this there well.