Plain reader index · Human reader page · TXT · Markdown · Raw JSON

Section 56

גזילה א

Segment 2

אות א שיערו גזילה לעני השבה הוא שוה פרוטה. וכן שיעור ממון לענין צדקה ולכל דבר הוא גם גן פרוטה. כי הממון הוא שורש הנפש כמבואר היטב בדברי רבינו נ"י במאמר גזילה (סי' סט) והיא בחי'מלכו תבחי' אמונה שמשם יוצאין כל הנפשות ובשביל זה צריך להמשיך בחי' אמונה אל העשירות כ"ש (שבת לא) נשאת ונתת באמונה כי עירק העשירות שהוא שורש הנפש הוא בבחי' אמונה כנ"ל אזי האו עשירות שבקדושה כנ"ל. ואיתא בדברי רבינו נ"י במאממר אמונה המתחיל ואלה המשפטים (סי' זיין) שאמונה שהוא בחי' תפלה ונסבים היא נקראת בחי' פרוטה כש"ש שם שזה בחי' אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס ע"ש. וזה בחי' מלאך הממונה על הגשמים דדמיא לעגלא ופריטא שפוותי' בחי' תפילה אמונה בחי' ה' שפתי תפתח ע"ש. וע"כ הממון שהוא שורש הנפש שהוא בחי' אמונה והוא גשמים כיכל העשירות וההשפעות ע"י גשמים כמבוא בדביר רבינו נ"י (סי' ס') וה7וא בח'י תפלה כי א"א לקבל שפע ועשירות כ"א ע"י תפילה שעל ידה נמשכין כל ההשפעות כידוע, וע"כ שיעור ממון לכל דבר הוא פרוטה שאזי נקרא ממון כי יש לו שרש בבחי' אמונה שהוא בחי' תפלה בחי' פרוטה כנ"ל. וע"כ הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נטול נפשו כי כשהוא בבחי' רפוטה שהיא אמונה כנ"ל אזי הוא בבחי' שורש הנפש וע"כ אז הוא נחשב כאילו נוטל את נפשו כיכל הנפשות יוצאין מאמונה שהואבחי' פרוטה כנ"ל. ועיקר שלימות הממון הוא ע,י צדקה כמובא שם בדברי רבינו כ"פ ע"כ שיעור צדקה ג"כ בפרוטה כיאזי נשלם הממון בבחי' אמונה ואז יהוא ממון שבקדושה כנ"ל:
And this is what is written first: “And they encamped at Refidim, and there was no water to drink” (Exodus 17:1) . For there, in the laxity of hands, which is the aspect of weariness of the nefesh , they needed water — the aspect of “cold waters” mentioned above. But they blemished further: “And the people quarreled with Moshe” — and they blemished the kavod of the elder. Therefore Moshe cried out to Hashem: “What shall I do with this people? A little more and they will stone me!” (Exodus 17:4) — for “I do not know what to do for them, for the matter depends on me — through their giving me kavod ,” as mentioned above, and they are blemishing this further, and through this they cause the aspect of forgetfulness to the elder.

Segment 3

ואפילו מגוי אסור לגזול אבל טעות גוי מותר. כי אין להם אחיזה אלא בבחי' (בראשית כז) והידים ידי עשו היינו מנפילות הידים ששם כל ההשפעות בבחי' (תהלים קמה) פותח את ידיך וכו' כי הידים הם בחי' אמונה שש םהעשירות כ"ש ויהי ידיו אמונה. ומנפילת הידים בבחי' (שם פח) והמה מידך נגזרו משם הם נאחזים וכמובא שאחיזת הסט"א בסופי האצבעות. וזה בחי' והידים ידי עשו ואין כחו אלא ביד. וע"כ אסור לגזול מידו כי אסור ליטול מהם שלא כדין כידוע ושם בידים הוא אחיזתם כנ"ל. אבל טעות גוי מותר כי הם רחוקים מן החכמה ואין להם שום אחיזה בהחכמה וכל עשירותם שהוא בחי' מלכות הוא בלאחכמה כמובן כ"ז מדברי רבינו במאמר קרטליתא (סי' יח) וזה בחי' מלכותא בלא תגא שאין להם כתר המלכות כי הכתר הוא בח'י מוחין. אבל ישראל כל ממון שלהם שהוא בבחי' מלכות דקדושה בחי' אמונה עיקר אחיזתו בבחי' חכמה כידוע שמלכות דקדושה מקבלת חיות מחכמה וכמובא בדברי רבינו נ"י בכמה מקומו תשצריך להמשיך חכמה שהוא החיות אל העשירות ואז הוא עשירות שבקדושה. אבל עשירות שבטס"א שהואממון של העכו"ם הוא בבחי' שחוק הכסיל בחי' כסילות אל אחר. וזהבחי' מ"ש רבינו נ"י (סי' כה) שעיקר החן הוא רק בממון של ישראל ששם מלובשין הגוונין עילאין היינו בחי' חיות חכמה ומוחין. אבל ממונם הוא עפרא בעלמא בחי' עפרות זהב ואין בו שום חיות ומוחין וע"כ אין בו חן. וע"כ טעות גוי מותר כי תיכף שיוצא הדבר מידו בהיתר אע"פ שאינו יוצא מדעתו כי אילו הי' יודע שטעה לא הי' נותן לו אעפ"כ הוא מותר כי אין לממונן שום אחיזה בהדעת כנ"ל כי אין להם דעת כנ"ל ואין אסור רק להוציא מידם בחזקה כי שם אחיזתם כנ"ל אבל דעת אין להם כנ"ל ואין אסור רק להוציא מידם בחזקה כי שם אחיזתם כנ"ל אבל דעת אין להם כנ"ל. וע"כ יש דיעו תשמתירין אפילו להפקיע הלואתו. כי תיכף שאין הממון בידו כבר יצא ממנו ואין לו עליו רשות כי שוב אין הממון נאחז בו כי אין נאחז אצלו רק בידיו כנ"ל. אבל ישראל אע"פ שאין הממון בידו אעפ"כ עדיין נאחז בדעתו כי עיקר אחיזת העשירו תהוא בדעת ששם חיותו כנ"ו לע"כ אסור לגזול את ישראל אפילו הממון שבא לידו בהיתר כגון הלואה וכדוהה כי עדיין הוא ברשותי' דמרי ' כי נאחז בדעת וכנ"ל וע"כ אסור טעות ישראל מאחר שלא יצא מדעתו כנ"ל:
And this is “a little more and they will stone me” — this is the aspect of forgetfulness, which is the aspect of death, as Rabbainu, whose light should shine, wrote (Likutay Moharan I, 37) . And this is “ m’at ” [a little] — it is the aspect of forgetfulness, which is mochin d’katnus [constricted consciousness], as is known.

Segment 4

וזה בחי' בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה. כי העכו"ם אין להם שיעור פרוטה כי אין להם אחיזה במלכות ישראל שהוא בחי' אמונה בחי' פרוטה כנ"ל וכל ממונם רחוק מבחי' מלכות דקדושה שהוא בחי' פרוטה כנ"ל וע"כ אין להם שיעור פרוטה כנ"ל. וע"כ אין להם שעור כלל כי לכל דבר שבקדושה יש שעור ומדה כי הקדושה צריך מקום והכנה שתשרה בו הקדושה כידוע וכמובא לעיל מזה. אבל הם וממוניהם הוא בבחי' ע"ז שכתותי מיכתת שיעורי' כי אין להם על מה שיסמוכו (כי הם בבחי' שבירה ונפילה בלי כלים ומדות בבחי' תהו ובוהו, אבל ישראל הם בבחי' תקון שהוא ע"י הכלים שהם בבחי' מדות ושיעורים) כי עשירותם הואבלי חיות כנ"ל, וע"כ אין להם שעיור לא בתחלה ולא בסוף דהיינו שאצלם נחשב לממון אפילו פחות מש"פ והם נרגין על פחות מש"פ וגם תאותם לממון הוא בלי שיעור ואינם יכולים למלאות תאותם לעולם כי הם בבחי' בלי שיעור בחי' תהו ובהו כנ"ל. אבל ישראל הם בבחי' הקדושה בבחי' התקון ששם יש שעור ומדה לכל דבר כנ"ל וע"כ אנו מצווים לבלי להתאוות מותרות רק להסתפק במה שיש לו כי צריך לתת שיעור ומדה לכל דבר שהואבבחי' התיקון כנ"ל:
Therefore Hashem, may He be blessed, answered him: “Pass before the people” (Exodus 17:5) — and you will see that they will conduct themselves with kavod toward you, in the manner that Rashi explained there. And then it was indeed rectified. And he took the staff, which is the aspect of a ruling scepter, the aspect of Malchus , as our Sages of blessed memory said: “Take a staff and strike upon their skulls; one spokesman for the generation,” etc. And through this he struck the rock, which is the aspect of a stone upon the mouth of the well — which is the aspect of clouds that cover the eyes, through which it is impossible to draw from the waters of da’as [knowledge], the aspect of “cold waters” mentioned above. And through striking the rock with the staff, as mentioned above — which is the aspect of “thunders” — through this, great waters came forth, the aspect of “cold waters,” “and the congregation and their livestock drank” (Numbers 20:11) . And all the nefashos were rectified and revived from their weariness. See well in the discourse “And [Hashem] built” mentioned above, regarding the aspects of “thunders” and “cold waters.” See there.