{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "57",
  "title": "Section 57",
  "hebrewTitle": "גזילה ב",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/57",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/57/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א ענין גזילה שאיסורו חמור מאד ואין תקנה לגזילה כי אם כשמשיב את הגזילה להנגזל כ\"ש והשיב את הגזילה אשר גזל. ואסור לקנות שום דבר מהגזלן:",
      "en": "Therefore the passage of Amalaik is juxtaposed [to this], for through that very blemish which was not yet fully rectified, as it is written “because of their testing,” etc. (Exodus 17:7) — therefore “Amalaik came,” as mentioned above. And therefore the war with Amalaik was dependent on tefillah with kavanah , as it is written: “And it was, when Moshe raised his hand, Israel prevailed” (Exodus 17:11) . And our Sages of blessed memory said: “Were the hands of Moshe [winning or losing the war]? Rather, when Israel would gaze upward and direct their hearts to their Father in Heaven, they would prevail,” etc. (Rosh HaShanah 29a) . For the essence of the victory over Amalaik was dependent on the intention of the heart in tefillah , to rectify the weariness of the nefesh , as mentioned above. And all of this was dependent on Moshe, for from him is drawn the aspect of “cold waters,” as mentioned above."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ הממאר המתחיל חדי ר' שמעון וכו' (סי' ס\"א) ע\"ש והכלל כי העיקר הוא אמונת חכמים וע\"י פגם אמונת חכמים וכו' וכו'. וכשזוכה לתקן אמונת חכמים ואזי נתרבין הספרים של התורה הקדושה בחי' עשו תספרים הרבהאין קץ עי\"ז נמתקין כל הצמצומים שהם הדינים וכו' כי אין הדין נמתק אלא בשרשו וכל דין וצמצום צריך שיהי' נמתק בשכל השייך לו שמשם שרשו ויש לכל צמצום וצמצום שכל שעל ידו נמתק. אך יש חכמה עילאה שכל החכמות כלולים שם ומקבלים משם ועל כן שם נמתקין כל הדינים כי בהשכלים פרטיים א\"א להמתיק הדין כ\"א בזה השכל דייקא השייך לזה הצמצום שהוא שרשו. אבל ע\"י בחי' חכמה עילאה שכלול מכולם שם נמתקים כל הצמצומיםוכל הדיינם כולם.והתרוה מחכמה עילאה נפקת וכו' וזה בחי' אבןל שתי' קדשי קדשים כי השכל נקרא קודש וחכמה עילאה שכלול מכולם הוא בחי' ק\"ק וזה בחי' אבן שתי' שכלול מכל הצמצומים שבעולם שכולם נרשמםי באבן שתי' שממנו הושתת העולם ושם נמתקין כולם כי הוא בחי' קדשי קדשים בחי' חכמה עילאה שכלול מכולם וכו'. וזה בחי' אבני יעקב שנכללו כולם באבן שתי'.וזה בחי' מה ש נוסעין על ר\"ה לצדיקים שנכללין כל הנפשות בחכם הדור שהוא בחי' אבן שתי'. והעיקר תלוי באהבה שצריך שיהי' אהבה בין נפשות ישראל כדי שיהיו נכללין יחד בבחי' אבן שתיה בבחי' ק\"ק בחי' אנן בחביבותא תליא וכו' וכו' ע\"ש כל זה בסוף מאמר הנ\"ל:",
      "en": "It emerges that through returning a lost object , the aspect of holy Malchus , the aspect of kavod , is rectified. For just as the nefesh is weary when it falls and becomes lost and distanced from its “mother” — namely, the kavod — so too is the power of Malchus and kavod blemished and weakened when the nefashos are distant from it, for “there is no king without a people” ."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב וזה בחי' איסור החמור של גזילה. כי כל אחד וא' מישראללפי בחי' הנשמה שלו שהוא השכל כן הוא צריך להמתיק כמה בחי' צמצומים ודיינם השייכים לשורש נשמתו דהיינו שכלו כמבואר לעיל שהמתקת כל צמצום וצמצום הוא ע\"י בחי' שכל השייך לאות וצמצום שמשם שרשו. וכל א' מישראל יש לו איזה שכל כי כל אחד מישראל אחיזתו במחשבתא דקוב\"ה בבחי' ישראל עלה במחשבה והמשחבה הוא השכל, וכפי אחיזת כל אחד מישראל במחשבתא דקוב\"ה דהיינו בבחי' חכמה עלאה כמו כן לפי בחי' החכמה והשכל שלו שהוא נשמתו שמקבל במחי' חכמה עילאה כמ וכן הוא צריך להמתיק אותן הצמצומים השייכים לשכל שלו כי השכל שיש בכל אחד מישראל הוא בבחי' שכליים הפרטיים הנ\"ל שכל שכל צריך להמתיק דייקא את הצמצום השייך לאותו השכל כנ,ל, ואלו הצמצומים השייכים לכ\"א ואחד מישראל כפי שכלו ונשמתו הם מלובשים בהממון והעשירות והחפצים של כ\"א ואחד כי הממון והחפצים של כ\"א שם עיקר בחי' הצמצומים בבחי' (איוב לז) מצפון זהב יאתה ועיקר הצמצום מבחי' צפון בחי' שמאל כידוע. וצריך כ\"א ואחד כפי שכלו שיש לו להמתיק את בחי' הצמצומים השייכים לו דהיינו לתקן ולהמתיק את בחי' ממונו וחפצים שלו וכל אשר יש לו ששם מלובשים כל בחי' הצמצומים השייכים לשכלו לשורש נשמתו כי השכל הוא הנמשה כמבואר במ\"א. וזהו בחי' גודל מעלת מצות צדקה ששקולה כנגד כל המצוות. כי זה ידוע שכל המצות כולם הם בחי' המתקות וכל מצוה ומצוה כפי שורשה בחכמה עילאה דמתמן אורייתא נפקת כן יש לה כח להמתיק איזה בחי' צמצומים השייכים לאותה המצוה שהיא בחי' שכל כי כל מצוה היא בחי' חכמה מחכמתו ית' כמובא במ\"א וע\"כ יש כח לכל מצוה ומצוה כפי בחינתה להמתיק איזה צמצום השייך לאותה החכמה של אותה המצוה, ומחמת שעיקר בחי' כל הצמצומים מלובשים בהממון שהוא נמשך מבחי' שמאל שמשם הצמצום ע\"כ עיקר המתקת הצמצומימם מלובשים בהממון שהוא נמשך מבחי' שמאל שמשם הצמצום ע\"כ עיקר המתקת הצמצומים הוא על ידי מצות צדקה כי ע\"י צדקה מתקן וממתיק את הממון שלו שהוא עיקר בחי' הצמצום. וע\"כ מצות צדקה גדולה מאד ושקולה כנגד כל המצוות. כי עיקר המתקת הצמצום היא ע\"י צדקה שעל ידה ממתיק הממון שזה עקיר הצמצום כנ\"ל. כי עקיר המתקת כל הצמצומים הוא ע\"י שמקבלים השכלים הפרטיים מבחי' חכמה עילאהשכלול מכל השכליים כנ\"ל וכמבואר היטב שם במאמר הנ\"ל ע\"ש. וא\"א לקבל משם כ\"א ע\"י בחי' כלליות שנכללין כמה נפשות ישראל יחד ועי\"ז יכולים לכלול שם בבחי' חכמה עילאה בבחי' אבן שתי' קדשי קדשים ועי\"ז מקבלים כח להמתיק את הצמצומים. וזה בחי' אינו דומה מועטין העושין את המצוה למרובין העושין את המצוה כי עיקר ההמתקה תלוי ברבים העושין שנכללין הרבה נפשות יחד. ואז יכולין לכלול בתוך חכמה עילאה בבחי'אבן שתי' ועי\"ז עיקר ההמתקה כנ\"ל שזהו עיקר כוונת המצוה כנ\"ל. וע\"כ התפילה שעיקרה בשביל המתקת הצמצומים והדינים כידוע ע\"כ עיקר תפילה ברבים וכו' כי כל התפילות צריכין להעלותם דרך שער השמים שהוא בחי' האבן שתי' ששכב עליו יעקב בחי' ק\"ק שדרך שם עולין כל התפלות כידוע ועי\"ז יש כח להתפילות לפעול פעולתם להמתיק הדין והצמצום כנ\"ל. וע\"כ עיקר תפילה ברבים שנכללים רבים יחד ואז דייקא יכולים לכלול בתוך אבן שתי' כנ\"ל שעי\"ז עקיר ההמתקה שזהו עיקר תיקון התפילה כנ\"ל. וזה בחי' מה שצריכין לקבל מ\"ע של ואהבת לרעך כמוך קודם התפילה. כי העיקר תלוי באהבה כנ\"ל שעי\"ז נכללין נפשות ישראל ביחד ע\"י האהבה שיש ביניהם שכ\"א אוהב את חבירו כנפשו ועי\"ז נכללין יחד בתוך האבן שתי' כנ\"ל ועי\"ז נמתקים כל הדינים כנ\"ל. וע\"כ אר\"ע זהו כלל גדול בתורה. וע\"כ צריך לקבל מצוה זו בכל יום קודם התפילה דייקא כדי שיכללו יחד כל נפשות ישראל ויהי' נעש מכולם אחד ויוכללו יחד בתוך האבן שתי' ששם עיקר עליית התפלה ששם נמתקין כל הצמצומים והדינים כנ\"ל שזהו עיקר התפילה בשביל להמתיק דינים כנ\"ל. וזהו בחי' צדקה כי על ידי צדקה שנותן לנפשות ישראל הוא קונה אהבה וכלליות כמה נפשות ישראל כמובא במ\"א ועי\"ז יכול להמתיק הצמצומים והדינים כנ\"ל שהם מלובשין בהממון דייקא כנ\"ל. וע\"כ צריך ליתן צדקה קודם תפילה וכנ\"ל:",
      "en": "Therefore, the kingship of Israel began initially through returning a lost object — that Shaul went to seek his father’s lost [donkeys]. And this is what is written: “And as for the donkeys that were lost… do not set your heart upon them, for they have been found. And to whom does all the desire of Israel belong?” etc. (I Samuel 9:20) . For this depends on that, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג ועיקר הצדקה הוא כשזוכין ליתן צדקה לעני הגון בפרט כשזוכין ליתן לחכם הדור שהוא כלול מכל נפשות ישראל. כי החכם הדור האמיתי הוא בבחי' אבן שתי' בחי' ק\"ק כמובא שם במאמר הנ\"ל שזהו בחי' מה שנוסעין להחכם על ר\"ה ע\"ש. נמצא כשנותנין צדקה לזה החכם האמת שהוא בחי' ק\"ק אטזי נכללין בתוך בחי' אבן שתי' ק\"ק ששם עיקר ההמתקה של כל הצמצומים והדינים שהם מלובשין בהממון כנ\"ל:",
      "en": "And all of this came about because they blemished through their request, saying: “Give us a king to judge us, like all the nations” (I Samuel 8:5) . It turns out that they distanced themselves from the kavod , for the kavod belongs exclusively to Israel, in the aspect of “And in their assembly, let my honor not be joined” (Genesis 49:6) , as Rabbainu, whose light should shine, wrote. But the wicked kingdom, which is the aspect of Aisav-Amalaik, is in the aspect of “despised are you exceedingly” (Obadiah 1:2) . And they said, “Give us a king like all the nations,” and they distanced themselves from the kavod and blemished the kavod of the elder — namely, Shmuel — as it is written at the beginning of the passage: “And it was, when Shmuel grew old” (I Samuel 8:1) . For they needed to be careful with his kavod , through which the kingship of Israel would be rectified, as mentioned above. And as is apparent there in the verses — that they blemished this greatly, for they were not careful with the kavod of Shmuel. Therefore, Hashem arranged the matter so that there would be a lost item near the place of the kingship — namely, in the house of Kish, father of Shaul. And afterwards, when the lost item was found, then the kingship was rectified, in the aspect of “And as for the lost donkeys… and to whom does all the desire of Israel belong? Is it not to you and to all your father’s house?” as mentioned above (I Samuel 9, 10, 13) ."
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד כי העיקר תלוי באמונת חכמים שהם בחי' שלימות התורה וכו' כמובא שם ע\"ש. כי עירק הכל הוא האמונה ועיקר האמונה בו ית' היא תלויה באמונת חכמים דייקא כי הש\"י הוא לעילא מן כולא ולית מחשבה תפיסא בי' כלל וא\"א להשיגו בשום שכל כ\"א ע\"י אמונה זוכין לדעת ממנו ית' כל חד כפום מה דמשער בלבי'. ואפי' לאמונה א\"א לזכות כ\"א ע\"י צדיקי וחכמי הדור האמתיים כי הם ממשיכין האמונה לכל ישראל וכמבואר במ\"א. ומחמת שגם הצדיקים האמתיים הם רחוקים וגבוהים מאתנו מאד מאד וא\"א להשיגם כלל בשום שכל ע\"כ אנו צריכים להאמין בהם. וע\"י אמונת חכמים שאנו מאמינים בהחכמים והצדיקים עי\"ז אנו נכללים בהם ועי\"ז אנו זוכים לינק מ הם ולקבל על ידם אמונה לזכות לאמונה שלימה בו ית' שזהו יסוד כל התורה כולה כ\"ש (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יח'. ואמונה הוא בחי' צמצום כידוע כי אמונה הוא בחי'צמצום של השכל וע\"כ ע\"י אמונה יכולין להמתיק כל הצמצומים כי עיקר תיקון והמתקת כל הצמצומים הוא ע\"י אמונה שהוא בחי' צמצום הקדוש שורש של כל הצמצומים שבעולם בבחי' (תהלים לג) וכל מעשהו באמונה. כי כל מעשה בראשית דהיינו כלל העולם הם בחי' צמצומים כי בכל דבר יש צמצום בכמות ואיכות כמבואר במאמר הנ\"ל, וכולם נבראו ע\"י בחי' אמונה שהוא בחי' צמצום העליון שורש של כל הצמצומים שבעולם. וכשזוכין לאמונה נכללין כל הדברים שהם כל הצמצומים באמונה וע\"י אמונה נכללין כולם בתוך השכל בתוך אבן שתי' כנ\"ל. וכמובן במאמר הנ\"ל שדייקא ע\"י אמונת חכמים נכללין באבן שתי' להמתיק כל הצמצומים והדינים וכנ\"ל:",
      "en": "Therefore he was warned: “Seven days shall you wait until I come to you” (I Samuel 10:8) . For his kingship depended on this — to be very careful with the kavod of Shmuel, as mentioned above, in order to rectify the blemish mentioned above. And therefore, when he was not careful with this, his kingship was annulled, as it is written: “And now your kingdom shall not endure” etc. (I Samuel 13:14) . For the rectification of the kingship depended on the kavod of Shmuel, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה נמצא שהמתקת כל הצמצומים והדינים הוא ע\"י אמונה דייקא כנ\"ל. ועיקר האמונה תלויה בהממון דייקא כמובא במ\"א בבחי' ואמונה מאד. כי עיקר ההמתקה שנעשה ע\"י האמונה העיקר הוא להמתיק בחי' הממון שהוא עיקר הצמצום כנ\"ל. וע\"כ אין ניכר אמונת חכמים כ\"א ע\"י הממון כשזוכין ליתן להם ממוןשזהו עיקר תיקון האמונה כי בזה דייקא ניכר האמונה באמת כשמפזר ממונו בשביל החכמים האמתיים. ואז יזוכה לאמונה באמת וזוכה להיות נכלל בחכמי הדור שהם בי' אבן שתי' ק\"ק ועי\"ז נמתקין כל הצמצומים והדינים שהם כלולים בממון כי כל ממונו ששם כל הצמצומים נתתקן ע\"י שנותן מממונו לחכם הדור האמת בחי' אבן שתי' קדיש קדשים ששם נמתק הכל כנ\"ל:",
      "en": "Therefore, the passage of Amalaik was immediately juxtaposed, and he was commanded to destroy Amalaik. For then he needed to gird his loins to fight Amalaik, since they had not been careful with the aspect of rectifying the return of the nefesh to the kavod , as mentioned above, and then comes the war of Amalaik, as mentioned above. And this is what Rashi explained there: “And now, hear the voice of the word of Hashem” (I Samuel 15:1) — “once you acted foolishly; now hear,” etc. This is connected to this, for the war of Amalaik comes through the blemish mentioned above — that he blemished the kavod of the elder, as mentioned above. And therefore he needed to be careful now to erase the memory of Amalaik, lest he grow strong, G–d forbid. And since he was not careful even with this, his kingship was torn away completely, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "נמצא שכלל כל המצוות הוא בשביל להמתיק הצמצומים והדינים כנ\"ל והעיקר תלוי בממון ששם כל הצמצומים כנ\"ל. וע\"כ צריין לפזר ממון בשביל כל מצוה ומצוה כ\"ש אמת קנה וכמובא בדברי ריבונו ז\"ל במ\"א (סי' כג) וכמבואר בזוהכר הקדוש כי עיקר ההמתקה של הצמצומים והדינים תלויה בתיקון הממון כנ\"ל:",
      "en": "And this is what our Sages of blessed memory said: that Shaul was punished for not insisting on his kavod , as it is written: “And they despised him, and he was as one who was silent” (I Samuel 10:27) . For he certainly needed to insist on his kavod , for the rectification of the kingship is through the kavod , as mentioned above. And therefore Shmuel said to him: “Is it not so that even if you are small in your own eyes, you are the head of the tribes of Israel?” (I Samuel 15:17) — and you needed to be careful with your kavod , for that is the essence of the rectification of the kingship, as mentioned above. And because he did not insist on his kavod , through this he caused the war of Amalaik, as mentioned above, and he needed to be very careful now to subdue him. And because he blemished even in this, his kingship was torn away."
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "אות ו וזהו בחי' איסור החמור של גזילה שאסור לגזול ממון חבירו ואפי' כל שהוא. כי כ\"א מישראל כפי שכלו כן הוא ממתיק את בחי' הצמצוים השייכים לו כנ\"ל. ועיקר הצמצומים הם בחי' הממון והחפצים של אדם כנ\"ל וכל א' אינו יכול להמתיק כ\"א את ממונו וחפצים שלו כי א\"א להמתיק שום צמצום כ\"א ע\"י השכל השייך לו כנ\"ל, וכ\"א מישראל הוא בחי' שכל פרטי כנ\"ל שאין לו כח להמתיק כ\"א את בחי' הצמצום השייך לו שהוא ממונו וחפצים שלו שהם בחי' צמצומים שלו כנ\"ל. אבל ממון חבירו הוא בחי' צמצום אחר שהמתקתו ע\"י שכל אחר השייך לו דהיינו ע\"י בעליו של אותו הממון שהם בחי' השכל השייך לאותו הצמצום דהיינו לאותו הממון. וזהו איסור החמור של גזילה כי ע\"י גזילה ח\"ו הוא עוקר את הממון שהם הצמצום מהשכל השייך לו שא\"א לזה הצמצום דהיינו הממון להיות נמתק כ\"א ע\"י זה השכל דייקא דהיינו ע\"י בעליו. וע\"כ כשגוזלו ממנו ועוקר הממןו והצמצום מבעליו משכלו ממש אזי בודאי אינו יכול להיות נמתק כי אין נמתק אלא בשרשו כנ\"ל כמבואר היטב במאמר הנ\"ל. וכשאין הצמצום נמתק אזי מתגבר הדין ח\"ו ומתגבר הסט\"א ח\"ו שאחיזתה משם ח\"ו כידוע כי לא די שאינו נמתק הצמצום והדין אדרבא מתגבר הדין ביותר ח\"ו כי הצמצום יונק משכל אחר שאין שייך לו שאינו נמתק על ידו ואזי כשאינו נמתק על ידו ונפסק משרשו אזי נמשך היניקה שמקבל משכל אחר שאין שייך לו, להסט\"א ח\"ו ומתגבר הדין ח\"ו כנ\"ל:",
      "en": "It emerges that all these blemishes were connected to each other, and because he was not careful with them, his kingship was discontinued. Therefore [Shmuel] tore his garment — to indicate that the entire essence of the blemish is the aspect of blemishing the kavod , which is the aspect of a “garment” ( levush ), as mentioned above. As they said (Bava Kama 91b) : Rabbi Yochanan called his garments “my honorers” ( m’chab’dusai ). And through this they caused that Shmuel said “indeed, before Hashem’s anointed” (I Samuel 16:6) , and Hashem, may He be blessed, responded to him: “Do not look at his appearance” (I Samuel 16:7) — which is the aspect of a blemish in the da’as of Shmuel the prophet, the aspect of “an elder who has forgotten his learning,” in proportion to the greatness of his stature."
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "אות ז וזהו בחי' מה שארז\"ל על דור המבול לא נחתם גזר דינם כ\"א על הגזל, כי ע\"י גזילה נפסק הצמצום משרשו ח\"ו כנ\"ל ו אזי אינו יכול לימתק ומתגבר הדין ח\"ו. וע\"כ ע\"י הגזל דייקא נחתם גזר דינם כנ\"ל. כי כל זמן שאין גזל אזי אפילו כשיש דין ח\"ו יכול לימתק ע\"י השכל השייך לו. אבל ע\"י גזל ח\"ו שעי\"ז נפסק הדין והצמצום משרשו ואזי אין יכול לימתק ח\"ו וע\"כ אז דייקא נחתם הגזר דין כנ\"ל. נמצא שזה שגוזל את חבירו שוה פרוטה הוא פוגם בכל התורה כולה כי זהו כלל כל התורה כולה להמתיק הצמצומים והדינים כנ\"ל וע\"י גזילה א\"א להמתיק בשום אופן כנ\"ל כי נפסק הצמצום משרשו כנ\"ל וע\"כ הוא פוגם בכל התורה כולה כנ\"ל. וזה בחי' מה שארז\"ל על פסוק חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו. כי כל זמן שיש אהבה בי ןישראל אין הדין שולט עליהם כלל כי ע\"י האהבה נכללין יחד בתוך אבן שתי' וכו' ועי\"ז נמתקין כל הצמצומים והדינים כנ\"ל, אבל כשיש ח\"ו שנאה ופרוד ביניהם ואין נכללין יחד אזי אין יכולין לכלול בתוך אבן שי' להמתיק הדינים. וע\"כ אז יכול ח\"ו הדין לשלוט על שונאי ישראל כנ\"ל בבח'י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל שהוא בחי' שנאה ופרוד כנ\"ל כי עקיר ההמתקה תלויה באהבה וכלליות כנ\"ל:",
      "en": "And this is when Shmuel rebuked them for having blemished his kavod and having asked for a king, he said: “Is it not… and he called to Hashem, and He sent thunder and rain” (I Samuel 12:17–18) — namely, he told them that even now he has the power to draw down the aspect of “thunders” and “cold waters” — and this is “thunder and rain.” And this is what Rashi explained: “And you should not have blemished my kavod , since I have this power” — to draw down the aspect of “thunders” and “cold waters,” as mentioned above."
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "אות ח וע\"כ אין תקנה לגזילה כ\"א כשמשיב את הגזדילה לבעליו כ\"ש והשיב את הגזילה וכו' וכל זמן שאינו משיב את הגזילה לבעליואין לו תקנה בשום תשובה בעולם. כי כל התשובות של כל החטאים הוא ע\"י בחי' שכל הכולל בחי' חכמה עילאה אבן שתי' ק\"ק ששם הי' נכנס כה\"ג ביום הכיפורים לפני ולפנים לכפר עונות ישראל. כי כל החטאים הוא שע\"י החטא פוגם בחכמה ושכל לפי שוראש נשמתו שהוא השכל כנ\"ל כי ע\"י החטא ממשיך לעצמו ח\"ו רוח שטות כשארז\"ל (סוטה דף",
      "en": "And this is what is stated: “And they drew water and poured it out before Hashem” (I Samuel 7:6) . And Rashi and the Targum explain there that they poured out their hearts like water — namely, tefillah with kavanah . And this is the aspect of the verse: “Pour out your heart like water before the face of Hashem” (Lamentations 2:19) — which speaks of tefillah with kavanah ; namely, that the prayer should be with intention, in order to revive and restore the nefesh through this. And this is “like water” — the aspect of “cold waters upon a weary soul” mentioned above (Proverbs 25:25) ."
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "אות ג אין אדם עובר עבירה אא\"כ נכנס בו רוח שטות. וכשנפגם החמכה אזי אין יכול להמת יק הצמצום והדין ואזי מתגבר הדין ח\"ו שזהו עיקר הפגם של החטא ח\"ו, כי כל עבודתינו הוא בשביל להמתיק דינים כדי להכניע הסט\"א שעיקר אחיזתה מבחי' דינים כידוע. וע\"כ תיקון החטא ע\"י תשובה כי תשובה היא בחי' שכל העליון שכל הכולל הנ\"ל. כי תשובה היא בחי' בינה כידוע ובינה וחכמה עילאה כולו חד כי ג' הראשונות כחדא חשיבי כידוע, היינו כי ע\"י תושבה בחי' שכל הכולל הנ\"ל עי\"ז חוזר ומקבל משם שכל לחזור ולתקן ולהמתיק הצמצום והדין שפגם בו כנ\"ל. כי עיקר ההמתקה והתיקון ע\"י שכל הכולל שהוא בחי' תשובה שהוא בחי' ק\"ק אבן שתי' כנ\"ל, וע\"כ שם הי' נכנס כה\"ג ביוה\"כ לכפר עונות כנ\"ל:",
      "en": "Therefore, the shepherds and kings of Israel were first shepherds and keepers of flocks — like Yaakov and David and Moshe Rabbainu, peace be upon him. For through guarding the flock so that they would not be lost — which is the aspect of guarding the nefesh so that it does not become distanced from the kavod — through this they merited kingship, for this is the aspect of the rectification of Malchus , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "וזה בח'י כל הקרבנות שהיו בבימה\"ק בשבי לכפרה על נונות, כי הבהמ\"ק שם מאיר השכל הכולל בחי' אבן שתי' שהי' בבהמ\"ק וע\"י שהי' האדם מביא קרבן מיגיע כפו מממונו לתוך הביהמ\"ק עי\"ז הי' מעלה ומתקן וממתיק את בחי' הצמצום ונתבטל הרוח שטות רוח הבהמיות שעי\"ז הי' מתגבר הדין ח\"ו ע\"י שנפגם השכל ולא הי' יכול להמתיק את הצמצום. ועכשיו ע\"י הקרבן בהמה שמקרבי בביהמ,ק ששם הוא האבן שתיה עי\"ז זוכה להמשיך שכל מאבן שתי' ומכניע רוח הבהמיות רוח שטות וממתיק את הצמצום והדין שעיקרו הוא בחי' הממון ע\"י שהביא הקרבן מממונו מיגיע כפו כנ\"ל. ועי\"ז נתכפר חטאו וכנ\"ל:",
      "en": "Therefore the prophet rebukes the shepherds in this very language of the blemish of loss — that they are not guarding them — as he said (Ezekiel 34) regarding the shepherds: “Lost sheep were My people… the lost ones you did not seek” . For the essence of the rectification of the aspect of Malchus is through the aspect of returning the lost object — namely, returning the nefesh to the kavod . For the king must guard his people, who are the nefashos , so that they do not scatter and become distanced to the outside and become lost, G–d forbid."
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "וזה בחי' שונא גזל בעולה. כי אע\"פ שבבית המקדש הי' האבן שתי' ששם נמתקין כל הצמצומים והדינים כנ\"ל. אעפ\"כ אין יכולין לכלול שם כ\"א ע\"י אהבה וכלליות כנ\"ל וע\"כ כשיש גזל בהקרבן אזי בודאי אין הקרבן יכול להתקבל כי ע\"י הגזל נפרד הצמצום משרש שכלו כנ\"ל ואז אינו יכול ליכלול בתוך האבן שתי' שזהו עיקר תיקון הקרבן כנ\"ל. וזהו בחי' שונא גזל בעולה כנ\"ל:",
      "en": "And this is what is written regarding David (Tehillim 78:71–72) : “From behind the nursing ewes He brought him, to shepherd Yaakov His people.” For through guarding the flock exceedingly with a compassionate eye, so that they would not be lost, G–d forbid, through this he merited to be king, to shepherd His people Israel. For this is the rectification of Malchus , as mentioned above, in the aspect of returning the nefashos to the kavod , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "וע\"כ אין תשובה וקרבן מועיל על הגזל כ\"א אחר שישיב את הגזילה. כי א\"א להכלל בתוך האבן שתיה ששם המתקת כל הדינים תיקון של כל החטאים כ\"א ע\"י אהבה וכלליות. אבל ע\"י גזל נפסק הצמצום משורש שכלו ואז אינו יכול לכלול בתוך אבן שתי' בשום אופן. וע\"כ א\"א לתקן חטאו בשום פנים כ\"א כשישיב את הגזילה לבעליו לשרשו ואז יכול לזכות לתשובה להיות נכלל בתוך בחי' אבן שתי' ששם נתתקן הכל וכנ\"ל:",
      "en": "And this is: “And he shepherded them with the integrity of his heart” — this is the aspect of tefillah with kavanah , where his mouth and heart are equal. And this is the aspect of tam laivav [integrity of heart] — that his heart is not divided from his mouth. And through the aspect of “integrity of his heart,” the aspect of tefillah with kavanah , the aspect of the drawing near of the nefesh to the kavod — through this comes the rectification of Malchus , as mentioned above. And this is: “And he shepherded them with the integrity of his heart” — according to the integrity of his heart, so was he a shepherd and king, as mentioned above. And this is the aspect of “and with the skill of his hands he guided them” — these are the aspect of the hands which make the nefashos grow and become strong, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "אות ט וזה בחי' גזל ואינו יודע למי גזל יעשה מהן צרכי רבים. כי מאחר שאינו יודע את מי גזל ואעפ\"כ הוא חפץ לתקן חטאו ע\"כ נתנו לו חז,ל עצה לעשות צרכי רבי םכי ע\"י שיעשה צרכי רבים שהם נכללים יחד בתוך בחי' אבן שתי' מאחר שהם רבים וכנ\"ל עי\"ז יוכל לתקן חטאו כי בכללם יהי' אפשר לו לכלול עמהם ג,כ שם ועי\"ז יתקן חטא הגזילה שלו להמתיק הצמצום ע\"י הרבים שנכללין בתוך אבן שתי' כנ\"ל. וכל זה הוא מחמת שאינו יודע אבל כשיודע אין לו תקנה כ\"א ע\"י והשיב את הגזילה וכו' וכנ\"ל:",
      "en": "And this is what our Sages of blessed memory said: “If he was an elder and it is not befitting his dignity ( kavod )” — regarding this it says: “and you may hide yourself” (Deuteronomy 22:1) . For the lost object is the aspect of the distancing of the nefesh from the kavod , as mentioned above, and then it is in the aspect of a “weary soul,” as mentioned above. And the essential rectification for this depends on the kavod of the elder, as mentioned above. For when there is a lost object, a certain blemish reaches the da’as of the elder, the aspect of “an elder who has forgotten his learning,” as mentioned above — for this depends on that, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 27,
      "he": "אות י וזה בחי' האיסור שאסרו רז\"ל לקנות מן הגזלן שום דבר. כי כל דבר שבעולם יש לו צמצום ואין הצמצום נמתק אלא בשרשו דהיינו ע\"י החמכה והשכל השייך לו שהוא הבעלים של אותו הדבר שהם בחי' החמכה והשכל השייך לאותו הצמצום המלובש באותו הדבר שהוא ברשותו כנ\"ל. ולפעמים החפץ צריך לצאת מרשות אדם זה לרשות אחר ואין הדבר יכול לצאת מרשות לרשות כ\"א בדעתו וברצונו הטוב של הבעלים. כי עיקר אחיזת הצמצום שהוא בחי' החפץ הוא בדעתו ובשכלו שש םשרש הצמצום וע\"כ אין הדבר יוצא מרשותו כ\"א בדעתו והעיקר תלוי ברצונו הטוב, כי באמת איך אפשר שיצא הדבר מרשות אדם זה לרשות אדם אחר כי מאחר שזה הצמצום שייך לזה האדם לזה השכל וא\"א לו להתברר ולהתמתק אלא ע\"י זה השכל של זה האדם דייקא כנ\"ל איך אפשר שיצא לרשות אחר. אך העיקר של המשא ומתן הוא שצריכין לשאת ול גביה הדבר הנמכר לשרשו לבחי' חכמה עילאה לבחי' אבן שתי' ק\"ק שהוא שורש של כל הצמצומים של כל הדברים שבעולם כנ\"ל. וכשמגביהין הדבר לשם ששם נכללין יחד כל הצמצומים שבעולם, ושם יכולין להחליף הדבר שיצא מצמצום זה לאדם אחר מאחר ששם כלולים כל הצמצומים וכל החכמות יחד כנ\"ל. וזה בחי' מה שארז\"ל שהגבהה קונה בכל מקום, כי עיקר הקנין ע\"י הגבהה דהיינו בחי' מה שמגביהין הדבר למעלה לשרשו העליון לבחי' אבן שתי' ק\"ק ושם דייקא יוצא הדבר מרשות לרשות מחמת ששם שורש הכל כנ,ל., וזה בחי' משא ומתן דהיינו שנושאין הדבר למעלה ושם עיקר בחי' השמה ומת ןכי אפשר שיצא הדב ר מרשות לרשות כ\"א כשמעלין אותו למעלה וכו' כנ\"ל:",
      "en": "Therefore, the Torah commanded “and you may hide yourself” — so that the elder does not blemish his kavod through the lost object. For on the contrary, now one must be very careful with the kavod of the elder — and this itself is the aspect of the rectification of the lost object, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 29,
      "he": "אות יא וזה בח'י (רות ד) וזאת לפני םבישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו ונתן לרעהו וכו'. חליצת הנעל בשעת קנין מרמז על הנ\"ל שצריכין בשעת הקנין להיות נכלל בבחי' אבן שתי' ק\"ק ששם הדבר יוצא מרשות לרשות כנ\"ל. וכשרוצין להכלל שם צריכין לחלוץ המנעלים בבחי' של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, בבחי' לא יכנס להר הבית במנעלו, מחמת שש םבבימה\"ק הוא האבן שתי' צריכין שם לחלוץ המנעלים. וזה בחי' חליצת המנעלים ביוה\"כ כי אז נכללין בתוך אבן שתי' שזה בחי' מה שהכה\"ג הי' נכנס בשביל כלל ישראל לפני ולפנים לתוך ק\"ק אל האבן שתי' ע\"כ צריכין אז לחלוץ המנעלים בבחי' של נעליך וכו'. וע\"כ לפנים בישראל בשעת המו\"מ שאז היו צריכים לכלול בתוך האבן שתי' ששם שורש כל הצמצומים כדי ששם יהי' הדבר נחלף ויוצא מרשות לרשות כנ\"ל ע\"כ היו חולצין המנעל אז לרמז על זה כנ\"ל. והו על הגאולה ועל התמורה, כי מחמת שהדבר צריך שיהי' נימר ונחלף מצמצום זה לצמצום אחר וזה בחי' תמורה ומזה יהיה אפשר ח\"ו שיתאחז הסט\"א שאחיזתם מבחי' תמורות כידוע כי מאחר שאין הצמצום נמתק אלא בשרשו כנ\"ל א\"כ כשיכנס ברשות אחר לא יוכל להיות נמתק כנ\"ל וא\"כ יוכל ח\"ו הס\"א להתאחז ח\"ו מאחר שאין הצמצום נמתק כי עיקר אחיזתם כשאין הצמצום נמתק ח\"ו כנ\"ל, וע\"כ עיקר תקון המו\"מ הוא ע\"י שבשעת המו\"מ הדבר עולה לשרשו העליון לבחי' חכמה עילאה לבחי' אבן שתי' ק\"ק ששם כלול הכל ביחד ושם הדבר נמתק ונחלף ויוצא שם מרשות לרשות מצמצום לצמצום ואז יהד בר נחלף בקדושה גדולה ואדרבא נתברר הדבר ונמתק ביותר מאחר שנכלל הדבר בשעת המו\"מ בתוך אבן שתי' כנ,ל. וזה בחי' שלף איש נעלו שהי' לפנים בישרא לבעת התמורה כשיצא הדבר מרשות לרשות כנ\"ל:",
      "en": "And this is what is written in the Shulchan Aruch [Code of Jewish Law]: “A lost object of a gentile is permitted [to keep], and it is forbidden to return it,” etc. “And if he returned it for the sake of kiddush Hashem [sanctification of G–d’s Name], it is permitted. And in a place where there would be chillul Hashem [desecration of G–d’s Name], he is obligated to return it,” etc."
    },
    {
      "index": 31,
      "he": "אות יב ועיקר הדבר תלוי ברצון ואהבה כי א\"א להכלל שם בבחי' אבן שתי' ק\"ק כ\"א ע\"י בחי' אהבה וכלליות כנ\"ל, וע\"י צריך שיהי' המכריה ברצון טוב ובדיעה מיושבת כי עיקר הכלייות שם בבחי' אבן שתי' הואע\"י רצון ואהבה דייקא כנ\"ל. וגם צריכין דיעה מיושבת כי השכל הוא שורש הצמצום שהוא הממון וע\"י הרצון ואהבה נכלל השכל בתוך שכל העליון שהוא בחי' אבן שתי' וכו' ועי\"ז יוצא הדבר מרשותו לרשות חבירו כי שם בתוך האבן שתי' נתוועדין יחד כל הצמצומים שבעולם ושם נכללין יחד כנ\"ל. וכל זה ע\"י אהבה וכלליות דהיינו כשמוכר או נותן מידיעתו ורצונו כנ\"ל:",
      "en": "For the gentile nations have no portion in the kavod ; for the kavod belongs only to Israel, but they are in the aspect of “despised are you exceedingly,” as mentioned above. Therefore, their lost object is certainly permitted, for the essence of returning a lost object is to return the nefesh to the kavod , as mentioned above. And on the contrary, it is forbidden to return it, for the nefashos that are in the hands of the nations are like birds caught in a trap, and since they have escaped from the fowler’s snare, it is a great mitzvah that a Jew should acquire them — for there is the kavod — in order to revive them, to return them to the kavod ."
    },
    {
      "index": 32,
      "he": "אבל כשלוקח הדבר בחזקה בגזילה ח\"ו אזי א\"א להכלל שם ואזי אדרבא הדבר נפסק משורשו וכו' וכנ\"ל. וע\"כ אסור לקנות שום דבר מהגזלן כי מאחר שהדבר בא בגזילה לידו ונפסק משרשו ואז בודאי אין הדבר יכול לעלות ע\"י הגזלן לשורשו לבחי' אבן שתי' כי א\"א להכלל שם כ\"א ע\"י רצון ואהבה כנ\"ל ע\"כ אסור לקנות ממנו. כי ע\"י קנין זה מתגבר הסט\"א ביותר כי מאחר שאין נכלל בשרשו העליון ואין נמתק הצמצום אזי כל מה שנחלף הדבר ויוצא מרשות לרשות מתגבר הס\"א יותר כי עיקר אחיזתם מבחי' תמורות ח\"ו וכנ\"ל. אב לכשקונין מאדם כשר אז בשעת המו\"מ עולה הדבר לרשות העליון ע\"י רמון הטוב ושם דיקא בבחי' השורש העליון בבחי' אב ןשתיא שהועא כלול מכולם שם הדבר יוצא מרשות לרשות ואז יהדבר נמתק יותר כנ\"ל. כי שם נמתק הכל כנ\"ל: בילא\"ו:",
      "en": "Therefore, in a place where there is kiddush Hashem , where the Name of Heaven will be sanctified and honored through returning the lost object to the gentile, then it is permitted to return it. For through this one causes kavod shamayim [honor of Heaven]. Therefore, even though he returns it to the gentile, it is nevertheless in the aspect of returning the nefesh to the kavod , since G–d’s honor, may He be blessed, is sanctified and magnified through this, as mentioned above. And similarly, in a place where there would be chillul Hashem , he is obligated to return it, so as not to blemish kavod shamayim , G–d forbid, through the lost object. For the essence of the rectification of the lost object is through the aspect of rectifying the kavod , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 34,
      "he": "אות יג וזהו בחי' שינוי מעשה שעי\"ז קונה הגזלן החפץ ואין צריך להחזירו לבעליו כ\"א דמים. כי כ\"א כפי שכלו ודעתו כן יש לו צמצומים המלובשים בהחפצים והכלים שלו כנ\"ל וע\"כ כ\"א חפץ בכלים וחפצים אחרים משונים מחבירו כגון למשל זה חפץ בכלי שיש לו ציור כזה וזה חפץ בכלי שיהי' לו ציור אחר היינו צמצום אחר והכל כפי שורש שכלם שהם שורש הצמומים וכמו כן כ\"א חפץ בכלים אחרים היינו בצמצומים אחרים. וע\"כ כל זמן שה הכלי בציורו הראשון בבחי' צמצום הראשון שהי' ביד בעליו כפי רצון בעליו כפי השכל שלו שהוא שורש המצמום כנ\"ל אז הי' חיב הגזלן להחזיר הכלי דייקא ליד בעליו כדי להחזיר זה הצמצום דייקא לשורשו שהוא בעליו כנ\"ל. אבל כשכבר קלקל הגזלן ושינה הכלי ושינה הכלי בשינוי גמור שאינו חוזר לברייתו ועשה ממנו ציור אחר צמצום אחר שוב אין הדבר שייך לו כלל כי לא נעשה ע\"פ שכלו וכנ\"ל. וע\"כ אין חייב להחיזר לו גוף החפץ כ\"א דמים מה שהי' שוה כי דמים חיב עכ\"פ כי אפילו אם הי' נאבד הכלי שגזל צריך לשלם כי הגזילה באחריות הגזלן. אבל גוף החפץ אין עריך להחזיר מאחר שנתנה הצמצום שוב אין שייך להשכל הראשון שהוא בעליו וכנ\"ל:",
      "en": "And this is what our Sages of blessed memory said: “If his father told him, ‘Do not return the lost object,’ he should not listen to him” (Bava Metzia 32a) . For returning the lost object is the aspect of rectifying the kavod , as mentioned above. And therefore, one might have thought ( havah amina ) that honoring one’s father should override this mitzvah, for honoring one’s father is also the aspect of rectifying the kavod — for the root of one’s soul is in one’s father and mother, where one’s soul is clothed, and the primary clothing of the soul is in the kavod , as mentioned above. Therefore he is obligated to honor them, for they are his kavod , for there his soul is clothed."
    },
    {
      "index": 36,
      "he": "אות יד וזה בחי' מה שגזל הגר שמת ואין לו יורשים צריך להחזיר הגזילה לכהנים בזמן שביהמ\"ק קיים וכו' כמבואר הדין בגמ' כי הכהן איש חסד והוא ממתיק כל הדינים שהם כל הצמצומים כי הכהן מקבל מהכה\"ג שנכנס לפני ולפנים להאבן שתי' וכו' כנ\"ל. וע\"כ הכה ןהוא איש שלום כי עיקר ההמתקה ע\"י בחי' שלום וכלליות שעי\"ז נכללין לפני ולפנים בתוך בחי' האבן שתי' כנ\"ל. וע\"כ כל הקרבנות על ידם כי עיקר הקרבן שיהי' עולה ונכלל בתוך בחי' אבן שתי' ששם כל ההמתקות כנ\"ל כי שם עולין כל הקרבנות וכל התפילות כי זה שער השמים הנ\"ל. וע\"כ עיקר ברכת כהנים הוא שלום והתחלת ברכתם הוא יברכך ה' בממון כשרז\"ל כי שם בממון עיקר הצמצום כנ\"ל ושם צריכין עיקר ההמתקה שהוא בחי' ברכה כנל ועיקר הברכה להמתיק הצמצום שהוא בחי' ממון כנ\"ל הוא ע\"י השלום וכלליות וכו' וכנ\"ל. וע\"כ הגזילה שאין לה בעלים להחזירה לידם לתקן הפגם ע\"י ההשבה שיחזור הצמצום לשרשו שעי\"ז יעלה ויוכלל בשרשו ויוכל להתמתק וכו' וכנ\"ל, וכשאין לה בעלים להשיב להם הגזילה לתקן עי\"ז אזי תיקונו שישיב לכהנים כי הם עיקר בחי' ההמתקות של כל הצמצומים והדינים כי הכהן הורא בחי' חכמה כידוע והוא בחי' חסד שממתיק כל הצמצומים והדינים וכו' וכנ\"ל:",
      "en": "And therefore the Torah teaches us that even so, their honor does not override the mitzvah of returning a lost object, which is also the aspect of rectifying the kavod , as mentioned above. And this is what our Sages of blessed memory said: “His father told him, ‘Do not return’ — one might think he should listen to him? The verse teaches: ‘I am Hashem’ — all of you are obligated in My honor .” “In My honor” precisely , for this is the aspect of rectifying the kavod , as mentioned above."
    },
    {
      "index": 37,
      "he": "וזה בחי' ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה וכו' ופירש\"י ברכת כהנים, כי עיקר תיקון הקרבנות והתפילות הוא ע\"י ברכת כהנים שעיקר ברכתם הוא שלום בחי' כלליות ואהבה שעי\"ז נכללין בבחי' אבן שתיה ששם כל ההמתקות ושם עולין כל הקרבנות והתפילות וכו' כנ\"ל. וזה בחי' ברכת כהנים בשעת התפלה וכנ\"ל: בילא\"ו:",
      "en": "And this is why our Sages of blessed memory established and placed the laws of the kavod of one’s teacher and the kavod of one’s father specifically in connection with a lost object, as they said in the Mishnah (Bava Metzia 33a) : “His father’s lost object and his teacher’s lost object,” etc. For a son or student must pursue the lost object of his father and teacher all the more, since he is obligated in their kavod , and returning a lost object is also the rectification of the kavod , as mentioned above."
    }
  ]
}