Section 58
גזילה ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/58

Segment 2
HE:
אות א ענין חומר איסור גזילה שהפליגו בו רז"ל מאד. וענין תקנת השבים שמצינו בגזילה דייקא שאם גזל קורה ובנאה בבירה א"צ לסתור הבירה ולהחזיר הקורה מפני תקנת השבים. ובסוכת החג בחד אפילו לא קבעה בטיט אעפ"כ אין צריך לסתור שמצות סוכה קובעה. וענין מה שהגזלן קונה הגזילה בשינוי מעשה כגון אם זגל עצים ועשאן כלים שא"צ להחזיר הכלים כי קנה בשנוי מעשה וא"צ להחזיר כי אם דמים:

EN:
Therefore Shaul went to seek his father’s lost [donkeys], for the son must pursue his father’s lost object, and then the kavod is completed and greatly rectified, as mentioned above. And likewise the student for his teacher, as mentioned above. And therefore they established the laws of their kavod specifically in connection with a lost object, as mentioned above.

Segment 3
HE:
ע"פ התורה על פסוק ואתחנן המתחלת בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת וכו' בליקוטי תנינא (סי' עח) ע"ש כל התורה היטב מתחילתו לסופו. והכלל שהצדיק הוא לפעמים בטל מן התורה ואז הוא בחי' איש פשוט ממש שקורין פראסטיק ואז הוא מחיה עצמו רק מבחי' הדרך של א"י שהוא בחי' החסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה וכו'. וע"י החסד חנם הזה הוא מחי' כל הפשוטים שבעולם ואפילו הנמוכים למטה יותר שהם אותן שנפלו מאד ע"י עונותיהם ואפילו או"ה שכולם צריכים לקבל חיות מן התורה וכו' אך כולם מקבלים חיות מהתורה ע"י הצדיק האמת שהוא בחי' איש פשוט הגדול בשעה שבטל מן התורה שאז מחיה עצמו מהחסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה שהוא בחי' הדרך לארץ ישראל שהוא בחי' התורה הנעלמת, כי קודם מ"ת היתה כל התורה נעלמת בתוך בחי' דרך ארך היינו בכל העשיות והעסקים והמלאכות שעושין בעולם שכולם נמשכין מעשרה מאמרות שבהם נברא אותו הדבר שעוסק בו כגון שחוטב עצים וכיוצא בו כי אין דבר שאין בו עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומלואו ובתוך העשרה מאמרות נעלמין העשרת הדברות. נמצא שבכל דבר שעוסקין בו שיש בו בח'י העשרה מאמרות שבו נברא, כלול באות ודבר התורה בהעלם שהוא בחי' העשרת הדברות הנעלמים בעשרה מאמרות שהם מחיין ומקיימין כל הדברים שעוסקים בהם. וקודם מ"ת הי' העולם מתקיים רק ע"י התורה הנעלמת הזאת שהוא בחי' חסד חנם בחי' אוצר מתנת חנם שהי' מקיים העולם אז קודם מתן תורה. והצדיק בעת פשיטותו הוא מחי' עצמו מהחסד חנם הזה וכו' ועי"ז מחי' ומקיים כל הפשוטים שבעולם עד שמחי' ומקיים אפילו הרשעים גמורים ואפילו אותן שנפלו מאד ואפילו או"ה כי את כולם הוא מחי' ע"י החסד חנם כנ"ל שהי' מקיים את העולם קודם מ"ת. ובזה מקושר היטב מה שסיים שם רבינו ז,ל בשיחתו הקדושה שאין שום יאוש בעולם כלל ואפילו בשאול תחתיות ולמטה וכו' אין שום יאוש בעולם כלל וכו' כמבואר שם ע"ש. כי ע"י הצדיק האמת הנ"ל יכולין לקבל חיות ולמצוא את הש"י בכל מקום אפילו בשאול תחתיות ומתחתיו ע"י החסד חנם הנ"ל שעי"ז הי' מקיים הש"י את העולם גם קודם מ"צת כנ"ל. וזה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' הדרך לא"י כי זה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' העשרה מאמרות שבהם נברא העולם שהוא בחי' התורה הנעלמת כנ"ל, וזה הוא בחי' הדרך לא"י כי עיקר כח קדושת א"י ע"י כח מעשיו הגיד לעמו לת להם נחלת גוים כשפרש"י ע"פ בראשית וכו' שבשביל זה פתח בבראשית שלא יאמרו האומות גזלנים אתם שכבשתם ארצות שבעה עממין ע"כ פתח בבראשית להודיע כי הוא ית' ברא הכל וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. נמצא שעיקר כח א"י הוא מבחי' עשרה מאמרות שבהם נברא העולם שהם בחי' כח מעשיו שעי"ז יכולםי ישראל לילך ולכבוש א"י. וגם כאן בחוץ לארץ נמצא בחי' זו כי ישראל עם קדוש באים לפעמים למקומות שהיו רחוקים מאד מקדושת ישראל וכו' והם כובשים המקום ומקדשין אותו שיהי' מקום ישראלי שזהו ג"כ בחי' א"י והיו יכולים הס,עא לומר גזלנים אתם שכבשתם זה המקום שאינו שלכם. אך ע"י כח מעשיו בחי' עשרה מאמרות דהיינו מה שיודעין שהש"י ברא את העולם בעשרה מאמרות כ"ש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וכו' עי"ז יש לנו רשות לכבוש כל העולם ולקדשו בקדושת ישראל כיהוא ית' ברראה וכו' וברצונו נתנה לנו וכו'. נמצא שע"י החסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מ"ת שהוא בחי' העשרה מאמרות שבהם נברא העולם עי"ז הולכין וכובשין א"י כי עי"ז אין יכולין לומר גזלנים אתם כוו' כנ"ל. ועי"ז מחי' עצמו הצדיק בעת פשיטותו כנ"ל ועי"ז הוא מחי' כל הפשוטים ואפילו אותן שנפלו מאד מאד וכו' כנ"ל:

EN:
Therefore, the found object ( metziah ) of one’s son and daughter belongs to the father. And as long as they eat at his table, they are considered minors ( k’tanim ), and their found objects belong to their father. For when the finder acquires the found object for himself, he returns the nefesh to the portion of kavod that is his own and he acquires it. Therefore, minors — as long as they eat at their father’s table, their found objects belong to him. For the table is the aspect of kavod , the aspect of “a king’s table,” as is explained there. And therefore, as long as they eat from his table, they are attached to his kavod , and they must return their found objects to him, for there is their kavod , since they eat from his.

Segment 5
HE:
אות ב וזה בחי' תקנת השבים שעשו בגזילה. כי עיקר בחי' תיקון התשובה שמועיל לכל החטאים נמשך מבחי' תיקון הגזילה שיש לה תקנה בתשובה כ"ש והשבי את הגזילה אשר גזל וכו'. ואיתא בספרי מוסר שפסוק זה מרמז על תשובה לכל החטאים. כי עיקר בחי' תיקון התשובה נמשך מבחי' תיקון הגזילה כי עיקר תיקון השתובה מה שמועיל תשובה על החטא זהו נמשך רק מבחי' חסד חנם הנ"ל שהי' מקיים העולם קודם מתן תורה. כי ע"פ דין תןורה לא הי' מועיל תשובה לחטא רק מה שמועיל תשובה על החטא זהו מחסד הש"י שנמשך מבחי' חסד חנם הנ"ל שהי' מקיים העולם קודם מ"ת ששם יכולין להתהפך העונות לזכיות ע"י התשובה. וע"כ באמת א"א לזכות לתשובה שלימה כ"א ע"י צדיק הדור האמיתי שיכול להמשיך החסד חנם הנ"ל בעת פשיטותו שעי"ז יש תקוה לכל אותן שנפלו בעונותיהם כנ"ל. וזהו שמסיים שם רבינו ז"ל שאין שום יאוש בעולם. כי הכל יכולין להחיות עצמן בנפילתם על ידי החסד חנם הנ"ל בחי' התורה הנעלמת הנ"ל שעי"ז יש להם תקוה לעולם אפילו אם נפלו כמו שנפלו וכו', נמצא שעיקר התשובה נמשך ע, יהחסד חנם הנ"ל וזה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' הדרך לא"י כי עי"ז יכולין לכבוש א,י ואין העכו"ם יכולין לומר גזלנים אתם וכו' כנ,ל. נממא שזה החסד חנם הנ"ל הוא בחי' תיקון הגזילה כי הכגזלן כשרוצה לשוב ולתקן את חטא הגזילה אשר גזל הוא צריך להמשיך התיקון משורש תקיון הגזילה שהוא בחי' חסד כנם הנ"ל שהוא הדרך לא"י שעי"ז נתתקנין כלליות ישראל מבחי' גזילה כי אין יכולין לומר להם גזלנים אתם כי ברצונו וכו' כנ"ל. ומשורש בחי' תיקון הגזילה הזאת משם נמשך תיקון לכל הגזלנים הבאים לשוב בתשובה ולהשיב את הגזילה. וכן כל הבעלי תשובה כולם אין יכולין לקבל תיקון לחטאם בתשובה כ"א ע"י חסד חנם הנ"ל שהוא הדרך לא"י שהוא בחי' תיקון הגזילה כנ"ל. כי תיקון התשובה אין מועיל בדין כ"א ע"י בחי' חסד חנם הנ"ל כנ"ל:

EN:
Also, all acquisitions ( z’chiyos ) are through da’as [knowledge/mind]. Therefore a minor has no capacity for acquisition, for he has no da’as . And likewise a deaf-mute and one who lacks mental competence ( shoteh ). For wealth is the root of the nefesh , and its root is in da’as , for da’as is the root of all sustenance, in the aspect of “and through knowledge the chambers are filled” (Proverbs 24:4) . For wealth and the nefashos are the aspect of g’vuros [strengths/severities], as Rabbainu, whose light should shine, wrote — that their root is in da’as . And similarly it is implied in his words many times that wealth depends on da’as . And this is the aspect of “In the shadow of wisdom, in the shadow of money” (Ecclesiastes 7:12) .

Segment 7
HE:
אות ג כי באמת התשובה על כל החטאים הוא בחי' תיקון הגזילה והעושק אשר גזל ועשק את הקב"ה וכנסת ישראל ע"י חטאיו. וע"כ איתא בזוה"ק ומובא בדברי רבינו ז,ל (סי' לה) שתשובה הוא בחי' זרקא דאיזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן היינו להחזיר את הדבר למקום שניטל משם. כי קודם התשובה נקרא כל חוטא גזלן שלקח הכח והחיות והשפע שנתן לו הש"י ועשה עמו מה שעשה בחטאו ועי"ז עקר וגזל החיות הזה מהש"י וכנסת ישראל נמצא שהוא גזלן גמור בחי' גוזל אביו ואמו דא קוב"ה וכנסת ישראל וכשרז"ל כל הנהנה בעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנס"י שנאמר גוזל אביו ואמו וכו'. נמצא שאפילו כשרינו עושה עבירה ממש רק שנהנה מן ההיתר בלא ברכה נקרא ג"כ גזלן על שקבל הנאת עוה"ז מהשי"ת בלא ברכה שזהו בחי' גזילה ממש. כי הכל של הש"י כ"ש לה' הארץ ומלואה והוא ית' אינו נותן רשות להאדם לקבל וליהנות מזה העולם כ"א בברכה. אבל כשלוקח ונהנה בלא ברכה הוא גזלן ממש כי גוזל להקב"ה וכנס"י כנ"ל, מכ"ש כשח"ו נהנה מהעוה"ז בעבירה ח"ו שזהו בודא יגזלן גדול כנ"ל. וע"כ כשרוצה לעשות תשובה הוא בבחי' והשיב את הגזילה אשר גזל שצריך להחיזר ולהעלות הדבר שעקר מהש"י, לשורשו בבחי' זרקא הנ"ל דאזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן. נמצא שכל תיקוני התשובה הוא בבחי' תיקון השבת הגזילה כנ"ל.כי באמת כל תיקון התושבה נמשך מבכחי' החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' הדרך לא"י שהוא בחי' תיקון הגזילה בשרשה שעי"ז אין יכולין לומר לישראל גזלנים אתם וכו' כנ"ל שמחבי' תיקון זה נמשך תיקון לכל הגזלנים הבאים לשוב כי כל דברא צריך להתמתק בשרשו כידוע וזהו התיקון של כל החוטאים שתיקונם וחיותם נמשך רק מבחי' חסד חנם הנ"ל שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה וכו' כנ"ל. וע"כ עשו חז"ל תקנת השבים בגזילה דייקא כי עיקר בחי' תקנת השבים נמשך מבחי' תיקון הגזילה שהוא בחי' החסד חנם הנ"ל שהוא הדרך לא"י וכו' כנ"ל:

EN:
Therefore, whoever has no da’as has no capacity for acquisition in any form of wealth — that is, in any object. And this is the aspect of ya’ush [despair/renunciation] that effects acquisition in a found object. For ya’ush is when one diverts his mind ( da’as ) from the matter, as they said: “Despair that is not conscious ( ya’ush shelo mida’as ) is not [valid] despair” (Bava Metzia 21b) . For he must know that he lost [the object] and consciously despair of it. It turns out that he removes his da’as from that object which he lost, and therefore he no longer has any acquisition in it, as mentioned above.

Segment 9
HE:
אות ד ועיקר תקנת השבים שעשו חז"ל בגזילה הוא מה שאין הגזלן צריך להחזיר גוף הגזילה כשקבעה בבנין שזהו מפני תקנת השבים כנ"ל וכל זה נמשך מבחי' חסד חנם הנ"ל שהוא בחי' התורה הנעלמת בעשרה מאמרות המלובשין בכל מלאכה ועסק שעושין וכו' כנ"ל. ומחמת זה ג"כ קונה הגזלן מדינא את הגזילה ע"י שינוי מעשה. ולכאורה הדבר תמוה איך אפשר לגזלן לקנות הגזילה ע"י השינוי מעשה הלא כל מעשיו הם חורבן והריסה מאחר שעבר על דת וגזל ועשק את עמיתו. אך באמת הכל נמשך מבחי' החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' התורה הנעלמת בכל עשי' ועובדא שבזה העולם שבכל דבר מלובש עשרה מאמרות שבהם נעלמת התורה. נמצא שבכל עשי' ומלאכה שעושין בזה העולם מלובש ונעלם בו תורה בהעלם שעי"ז יש קיום להעולם גם כשבטלים או עוברים על הנתורה ח"ו כי זהו בחי' החסד חנם שהי' מקיים העולם קודם מ"ת כנ"ל שזהו בחי' הדרך שכובשין בו א"י וכו' כנ"ל. ועיקר הדבר הוא מה שיודעין שהש"י הוא היוצר הוא הבורא והוא ברא הכל מראש ועד סוף בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וע"י ידיעת אמונה הזאת שהוא יסוד הכל כ"ש וכל מעשיהו באמונה וכל התורה עומדת ע"ז כ"ש כל מצותיך אמונה וכשרז"ל (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אמונה כ"ש וצדיק באמונתו יחיה, עי"ז נמשך החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' קיום העולם קודם מ"ת שזה החסד מקיים גם עכשיו את כל הפשוטים וכל הנופלים וכו' כנ"ל כי עיקר חיותם וקיומם הוא ע"י אמונה הנ"ל. כי אמונה יסוד הכל וכ"ז שאדם מחזק את עצמו באמונהשלימה שיודע ומאמין שהש"י בכל מקום ולית אתר פנוי מני' ובכל מקומות ממשלתו אפילו בעשר כתרין דמסאבותא ואפילו בכל הנפילות שבעולם אפילו אם נפל למקום שנפל גם שם נמצא הש"י כי מלכותו בכל משלה כי הוא ית' ברא הכל בחסדו ומקיים הכל בחסדו. ואפילו כשישראל עוברין על התורה ח"ו אעפ"כ מקיים העולם בחסדו לבד כמו שהיה מקיים העולם כ"ו דורות בחסדו לבד קודם שניתנה תורה כי חפץ חסד הוא וחסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם. וכל זמן שיודע ומאמין זאת אין שום נפילה וירידה לעולם כי תמיד יש לו תקוה עדיין למצוא את הש"י ולשוב אליו. וע"כ סיים שם רבינו ז"ל את התורה הנ"ל שאין שום יאוש בעולם כלל וכו' וכנ"ל. והכל הוא ע"י החסד חנם הנ"ל ע,י התורה הנעלמת הנ"ל ע"י הדרך של א"י הנ"ל שהוא בחי' עשרה מאמרות בחי' בראשית ברא וכו' היינו בחי' דרך ארץ הנ"ל שהוא מלובש בכל דבר, שבכל דבר נעלם תורה ע"י שיודעין ומאמינין שהש"י בראו מאין ליש בעשרה מאמרות שבהם נעלמין העשרת הדברות שעי"ז מתקיים אותו הדבר בחסד חנם אע"פ שלא ניתנה ונתגלה התורה עדיין או בעת שבטלים מן התורה וכו' כנ"ל:

EN:
Therefore, they are considered minors regarding found objects as long as they eat at their father’s table, and their found objects belong to their father. For the essence of da’as comes through eating, as Rabbainu wrote in the discourse “And it was, as they were emptying their sacks” (Likutay Moharan I, 17) . Therefore, as long as they eat at his table, their da’as is attached to their father. Therefore their found objects belong to him, and he acquires the found objects of his children, for the essence of acquisition is through da’as , as mentioned above.

Segment 11
HE:
אות ה כי הש"י ברא כל הבריאה בשביל האדם שהוא תכלית כל הנבראים כידוע. והכל בשביל ישראל שיקבלו את התרוה שעי"ז הם מקיימין את העולם ונחשב כאילו הם בראו את העולם כ"ש בוראך יעקב ודרז"ל עולמי עולמי מי בראך יעקב בוראך. וכו'. כי התורה היתה כלי אמונתו כ"ש ואהיה אצלו אמון ודרשו רז"ל אל תקרי אמון אלא אומן. ועשרה מאמרות שבהם נברא כל העולם נמשכין מהעשרת הדברות שהם כלליות התורה. וע"כ כשקבלו ישראל את התורה נחשב אותו היום כאילו היםו בראו ישראל את העולם מחדש כי עד ששה בסיון הי' העולם מתמוטט עד שקבלו ישראל את התורה כשדרז"ל (שבת פח) על ה' דהששי' וכו'. כי אין קיום להעולם בלא התורה כי הש"י ברא את העולם בשביל האדם דייקא שהאדם דייקא יקיים את העולם ע"י מעשיו הטובי םכ"ש והארץ נתן לבני אדם וכ"ש אשר ברא אלקים לעשות שהשי"ת ברא הכל שהאדם יעשהו ויגמרהו כמובא שזהו פי' לעשות. כי כל דבר שנברא צריך תקון כמובא במדרש (ב"ר פ' יא) החטים צריכין לטחון התורמוסין וכו' וכ"ש לעבדה ולשמרה כי האדם צריך לגמור ולתקן הכל וכל זה להורות ולהודיע שהכל תלוי בהאדם כי הלכ בשבילו. ועיקר התכלית בשביל שיקיים את התורה שעי"ז מקיים את כל העולם שנברא ע"י התורה ואז נחשב כאילו הוא ברא את העולם כנ"ל. וע"כ אין קיום להעולם בלא ישראל שקבלו את התורה כי האדם דייקא צריך לקיים את העולם כי בשביל זה נברא הכל כדי שהאדם דייקא יקיים הכל כנ"ל, אבל כל זמן שלא ניתנה תורה עדיין אז הי' הש"י מקיים העולם בחסד חנם לבד כנ"ל. אבל אעפ"כ גם אז בהכרח שיהיה קיום העולם ע"י מעשה בני האדם כי תיכף כשנברא אדם לא הי' קיום להעולם בלי מעשה האדם כ"ש אשר ברא אלקים לעשות דייקא וכו' וכנ"ל. ועיקר מעשה האדם לקיים את העולם הוא מעשה התורה והמצוות. אבל מאחר שאז עדיין לא ניתנה תורה ע"כ הי' קיום העולם ע"י דרךארץ היינו ע"י מעשה בני האדם שעוסקין ועובדין בעסקי העולם במלאכות ומו"מ שכולם הם בחי' תיקון מעשה בראשית שנברא בעשרה מאמרות וע"י עשייתם ומלאכתם בעאתערותא דלתתא אתער לעילא ונתעורר אותו המאמר שבו נברא אותו הדבר ובאותו המאמר נעלם התורה ועי"ז הי' קיום העולם אז. וכן מובן ומבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א בהתורה ואת העורבים צויתי וכו' (בל'"ת סי'

EN:
Therefore, an animal that causes damage ( davar hamazik ) does not need to be returned to its owner; rather, the one who finds it kills it and acquires its hide, as is written in the Shulchan Aruch . For all damages are the opposite of da’as , for “anger rests in the bosom of fools” (Ecclesiastes 7:9) , as Rabbainu, whose light should shine, wrote in many places — that anger and hatred are foolishness. And in the future, when the da’as will be revealed, there will be nothing that causes damage, as it is written: “And the wolf shall dwell with the lamb… they shall neither harm nor destroy, for the earth shall be full of the knowledge of Hashem” etc. (Isaiah 11:6,9) .

Segment 13
HE:
אות ד שע"י כל הל"ט מלאכות שהם כלל כל המלאכות והעסקים שבעולם עי"ז הוא בחי' אתערותא דלתתא שעי"ז מעוררין למעלה כח מעשי בראשית שעי"ז קיום העולם כמבואר שם ע"ש. וזה שדקדק וכתב רבינו ז"ל בהתורה שאנו עסוקים על פ' ואתחנן הנ"ל שאז קודם מ"ת שקיים השי"ת העולם בחסדו אז היתה התורה נעלמת בדרך ארץ וכו' כנ"ל. כי בהכרח שיהי' קיום העולם ע"י מעשי בני אדם דייקא כי כך היתה כוונתו בבריאתו כנ"ל ועיקר ע"י התורה כנ"ל. אך אז קודם מ"ת הי' קיום העולם ע"י בחי' דרך ארץ שהוא החסד חנם הנ"ל הוא כשעכ"פ היו שומרים את עצמן לבלי לעבור על דרך ארץ שזהו בחי' כלל כל הז' מצוות של בני נח כי כל הז' מצוות הם בחי' דרך ארץ שהשכל מחייב לקיים אותן המצוות. והיסוד הוא אמונה שזה עיקר בחי' הדרך ארץ בחי' עשרה מאמרות שמקיימין העולם בחי' החסד חנם הנ"ל שהיא בחי' בראשית ברא אלקים וכו' כנ"ל. וע"כ לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל כשרז"ל כי ע"י גזל שגוזל את חבירו הוא פוגם גם בדרך ארץ כי אע"פ שעדיין לא ניתנה תורה אעפ"כ עכ"פ מדרך ארץ ראוי שלא יעשוק ויגזול אחד את חבירו כי עיקר קיום העולם אזהוא ע"י מעשי ומלאכות האדם שעוסקין בזה העולם שהוא בחי' אתערותא דלתתא כנ,ל. וכ לאדם כפי מעשיו ומלאכתו כן מעורר כח מעשי בראשית שכנגד אותה המלאכה ועי"ז הוא קיום העולם, וע"כ כל אדם קונה אותו הדבר ע"י עשייתו ומלאכתו שעי"ז מרוויח אותו הדבר כי ע"י עשייתו ועסקו קנאו באמת כי נתעורר על ידו כח מעשי בראשית שעי"ז נברא אותו הדבר שזהו בחי' קנין כשפרש"י ע"פ קונה שמים וארץ ע"י עשייתן קנאן להיות שלו. כי גם האדם נתן לו הש"י זה הכח שע"י עשייתו ועסקו יתעורר כח מעשי בראשית עד שיהי' נחשב כאלו נברא הדבר על ידו אם עושההעסק והמלאכה בקדושה ובאמונה. אבל כשח"ו גוז לאת חבירו נמצא שמהרס ומחריב העולם בידים ממש כי פוגם בכח מעשי בראשית שנתעורר ע"י חבירו שעי"ז זכה חבירו באותו הדבר והוא רוצה לגזול ולהרוס ח"ו כח מעשי בראשית של מלאכת ועסק חבירו ופוגם בדרך ארץ הנ"ל כי גזילה הוא היפך דרך ארץ. וע"כ ע"י גזילה נחתם גזר דינם של דור המבולונחרב העולם אז על ידם כי ע"י הגזילה פגמו בדרך ארץ שעי"ז הי' עיקר קיום העולם אז כנ"ל:

EN:
Therefore, an animal that causes damage has no acquisition [rights], since it has no da’as . Therefore it is ownerless ( hefkair ) to the finder, and the finder kills it and acquires its hide. For after he kills it and eliminates the damage, then there is acquisition in what remains — namely, in the hide — since it no longer contains damage, it now has an attachment to da’as like other objects, and there is acquisition in it. Therefore the finder who killed it acquires it, for he brought the matter to the aspect of da’as and acquisition. For initially, when it was causing damage, there was no da’as or acquisition in it, as mentioned above. And therefore he acquires it, through having killed it and brought it to the aspect of da’as and acquisition, as mentioned above.

Segment 15
HE:
אות ו נמצא שכל אדם ע"י מעשיו ומלאכתו ועסקיו בדרך ארץ שהם עסקי העולם בכל המו"מ ומלאכות עי"ז מעורר כח מעשי בראשית כנ"ל ועי"ז הי' קיום העולם קודם מ"ת וכן עכשיו עי"ז הוא קיום של כל הפשוטים שהם הפראסטאקיס שאינם עוסקים בתורה כ"א בדרך ארץ שזהו בחי' החסד חנם הנ"ל וכו' כנ" ל. אבל כל זה כשעוסקים בהמו"מ והמלאכה שהוא בחי' דרך ארץ באמונה ובכשרות ובהתקשרות לצדיקים אמתיים שהם ממשיכין זה החסד חנם הנ"ל ע"י פשיטותם כנ"ל. אבל כשח"ו פוגמים בהמו"מ ח"ו מכ"ש כשגוזלים ח"ו את חבירם בזה הם מחרביים ממש מעשי בראשית כנ"ל. וע"כ עון הגזילה חמור מאד כמו שהפילגו רז"ל כי נחשב כאיל ומחרבי העולם ח"ו מאחר שפוגם בדרך ארץ שהוא בחי' כח מעשי בראשית שנתעורר ע"י כל עסקי האדם, וכשנוגע בממון ועסק חבירו הרי הוא כאילו סותר והורס בחי' כח עמשי בראשית שהי' מתתקן ע"י ממון ועסק הזה של חבירו וכנ"ל. אבל ע"י תשובה נתתקן הכל כי עיקר התשוב הוא בבחי' והשיב את הגזילה וכו' כנ"ל. כי ע"י התשובה הוא חוזר ומעורר את החסד ומעורר א תהחסד חנם הנ,ל שהוא בחי' דרך ארץ הנ"ל שהוא בחי' הדרך לא"י שהוא תיקון הגזילה כנ"ל, ואז ע" יהחסד הזה לא די שנתתקן הגזילה אף גם נתהפך מהיפך אל היפך בבחי' עונות נתהפכין לזכיות שאח"כ נחשב גם כל מעשדה הגזלן שעשה בחפץ הנגזל לעשי' גמורה עד שאמרו שקנאה הגזלן בשינוי מעשה שלו. כי ע"י תיקון התשובה נתתקן הגזילה ע"י חסד חנם הנ"ל עד שנתעורר כח מעשי בראשית בחי' עשרה מאמרות הנ"ל שנתעוררין תמיד ע"י כל מעשה ומלאכת האדם בכשרות כנ"ל. ועכשיו נתתקן הגזילה בבחי' זו עד שנחשב מעשה הגזילה לעשי' וקנין שקונה אותה עי"ז. וזהו בחי'תקנת השבים וקנין הגזלן בשינוי מעשה כי תיכף כשרוצה להחזיר את הגזילה שזהו בחי' תשובה או אפי' כשאינו רוצה להחזירה מעצמו רק הב"ד כופין אותו ומוציאין אותה מידו שזהו ג"כ בחי' תשובה שהב"ד מכריחים אותו לקיים הדת והלשיבה אז תנעורר בחי' חסד חנם הנ"ל שהוא בחי' כח מעשי בראשית שהועא בחי' הדרך לא"י שהוא תיקון הגזילה שעי"ז מקיים הש"י העולם בחסדו עד שנחשב שינוי מעשה של הגזלן לעשי' שעי"ז כל אדם קונה חפצו ע"י שנתעורר כח מעשי בראשית ע"י עשייתו וכנ"ל:

EN:
Practical halachic applications are illuminated: why the elder may hide from a lost object beneath his dignity (to protect the kavod ); why a gentile’s lost object is treated differently (they have no share in the kavod unless kiddush Hashem is involved); why a father’s honor does not override the mitzvah of returning a lost object; why a son’s or student’s found object goes to the father or teacher; and why one who lacks da’as has no capacity for acquisition.

Segment 17
HE:
אות ז נמצא שכל זה דהיינו מה שהגזלן קונה החפץ בשינוי מעשה ואין צריך להחזיר הקורה מהבנין מפני תקנת השבים כ"א דמים וכו' כל זהמורה על גודל כח התשובה שנרמזה בפסוק והשיב את הגזילה כנ"ל. שיש כח בהתשובה ע"י החסד חנם הנ"ל להפוך העונות לזכיות. וע"כ נחשב מעשה הגזלן למעשה וקנין כנ"ל. כי באמת קיום הגזלן וכל החוטאים גם קודם שישובו נמשך מבחי' תשובה מבחי' חסד חנם הנ"ל שעל ידי זה הש"י מאריך להם אפו עד שישובו כי בכח החסד הזה השי"ת מקיים העולם בעת שעוברים על התורה וכו' כנ"ל, וע"כ נחשב מעשה הגזלן לקנין וכו' כנ"ל כי הכל ע"י בחי' החסד חנם הנ"ל שמקיים את העולם עד שישובו ואז נתתקן הכל ונתהפך מעונות לזכיות וכנ"ל: בילא"ו:

EN:
The overarching message: every lost object in this world is a reflection of the great spiritual loss — the distancing of the nefesh from its root in kavod . The rectification is prayer with the full engagement of the heart, which gathers all scattered souls back to their holy source. And this is the essential task of the true tzadikim and of the Malchus of Israel.

Segment 19
HE:
אות ח וזה שארז"ל שבסוכת החב בחג עשו תקנת השבים אע"פ שלא קבעה בבנין כי כבר נתבאר שבחי' תקנת השבים נמשך מבחי' החסד חנם הנ"ל שהוא בחי' כח מעשי בראשית וכו' כנ"ל. וע"כ בסוכת החג עשו תקנת השבים ביותר שאע"פ שלא קבעה אין צריך להחזיר גוף הקורה כי סוכה נמשך ג"כ מחסד הנ"ל שהוא בחי' כח מעשי בראשית כמבואר בהתורה על אשר מעלתם (סי' מח) ע"ש. וע"כ עשו בו תקנת השבים ביותר וכנ"ל:

EN:
Based on the discourse “And Hashem said to Moshe, ‘Call Yehoshua and station yourselves in the Tent of Meeting’” etc. (Likutay Moharan I, 6) . See there regarding the matter of teshuvah [repentance].