Section 60 גזילה ה Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/60 Segment 2 HE: אות א ע"פ התורה ט' תיקונין סי' כ' ע"ש כל התורה. מבואר שם ענין פגם הכאת הצור שהוא בחי' מה שטעה משה והשתמש עם מטה עוזו שהם הכח של מעשים טובים שלו בשעת המשכת התורה. ובאמת לא צוה לו הש"י ליקח את מטה עוזו הנ"ל כ"א בשביל להקהיל את העדה להכניע רשעותם וכו'. אבל בתפילה צריך לעמוד כדל וכרש וצריכים לקשר א"ע עם כל הקהל הבאים לשמוע את התורה כדי שתהא תפלת רבים וכו' וכו' ובשביל זה אין לאדם לדחוק א"ע על שום דבר אלא יבקש בתחנוניםאם יתן לו הש"י יתן ואם לאו לאו כי אסור לדחוק את השעה. כי הוא כמו שלוקחין איזה דבר באונס ובכח כמ וכן הוא כשמתעקשין ודוחקין עצמו בתפלתו שהש"י יעשה דוקא בקשתו וכו'. ועי"ז נסתלק משה כ"ש לכן לא תביאו וכו' אל הארץ וכו' כי ע"י התורה שממשיכין זוכין לא"י וכו'. והעיקר שימשיך תורה בתיקונים הנ"ל לשפוך לבו כמים נוכח פני ה' עד שימשיך דיבורים חמים כגחלי אש וכו' ויבקש בתחנונים דייקא וכו' וכו' ע"ש כל זה יטב היטב. וע' עוד בס'י קצ"ו מ"ש על מארז"ל וכשאתה מתפלל אל תעשה תפלתך קבע, שהוא מי שדוחק א"ע ומתעקש שבהכרח יעשה הש"י את בקשתו שזהו בחי' תפלות קבע לשון גזילה כמ וקבע את קובעיהם נפש וכו' אל יתפלל רק ברחמים ותחנונים וכו' ע"ש: EN: The entirety of the matter is contained in the form of the letter Aleph , which comprises the Upper Point and the Lower Point and the Vav . And it corresponds to the three mitzvos that Israel was commanded upon entering the Land: to destroy the seed of Amalaik — this is the aspect of the Lower Point , the aspect of Yehoshua; to build the Beis HaBechirah [the Chosen House, i.e. the Holy Temple] — this is the aspect of the Upper Point , the aspect of Moshe, da’as ; and to appoint a king — this is the aspect of the Vav within the Aleph. For these three mitzvos are the aspect of teshuvah . See all of this there at the end of the discourse mentioned above. Segment 4 HE: אות ב וזה בחי' והשיב את הגזילה אשר גזל או את העושק אשר עשק שהוא מרמז על תשובה על כל העונות שבעולם כמבואר בהרבה ספרי מוסר שהביאו פסוק זה לענין תשובה. כי הבעל עבירה הוא נקרא גזלן בחי' גוזל אבי וואמו שהם קוב"ה ושכינתי' כמבואר בדברי רז"ל. וע"כ אפי' הנהנה מעוה"ז בהיתר רק שהוא בלא ברכה נקרא גזלן בחי' גוזל אביו ואמו כשארז"ל מכ"ש כשנהנה באיסור ח"ו. וע"כ גם היצה"ר נקרא גזלן וחמסן כ"ש מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו שנאמר על היצה"ר (כמבואר במדרש בראשית פ' נ"ד) היש גזלן גדול מזה וכו'. וזה בחי' מאיש חמסים תנצרני. וע"כ תקנו תקנת השבים ביותר בדיני גזילה כמבואר בדרז"ל בכמה דיני השבת הגזילה שהקילו עליו מפני תקנת השבים: EN: This is the aspect of returning the lost object , which is literally the aspect of teshuvah [repentance/return]. In the aspect of “ hashaiv t’shivaim — you shall surely return them to your brother” (Deuteronomy 22:1) — the aspect of teshuvah [the word hashaiv sharing the root ש-ו-ב with teshuvah ]. For the aspect of avaidah [loss] is the aspect of “and if I make my bed in she’ol ” — for there are all the exiles and the lost. And the essence of returning the lost object is specifically before despair ( ya’ush ) . This is the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there!” For it is forbidden to despair of oneself, G–d forbid, even if one has strayed like a lost sheep. For there is no despair in the world at all . Segment 6 HE: אות ג כי עיקר כח התשובה לשוב להש"י על כל העונות שבעולם מקבלין רק מצדיקי אמת שעוסקין בזה כל ימי חייםה ולאחר הסתלקותם להשיב הכל להש"י וכל התורה שממשיכין ומגלין לישראל הכל בשביל להחזירם למוטב להשיבם בתשובה שלימה כי זה כל כוונתם הקדושה בהתגלות תורתם להביא את ישראל לדיי תשובה ומעשים טובים כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. אבל זה העסק להחזיר בני ישראל בתשובה קשה וכבד מאד כמובן בדרז"ל כי לבעל בחירה קשה מאד לעזור כמבואר בדבריו ז"ל (בסי' חיי מוהר"ן). וע"כ צריכין להמשיך התורה בכל התקונים המבוארין בהתורה הנ"ל עד שיזכה להמשךי קדושת א"י כנ"ל שמשם עיקר תיקון התשובה כ"ש ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב וכו' וכ"ש בפ' התשובה ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמיך וכו' עד והביאך ה' אלקיך אל הארץ וכו'. וע"כ צריכין ליזהר מאד להמשיך החידושי תורה רק ברחמים ותחנונים ולא בכח ובאונס ח"ו כי אז א"א לבא לא"י כ"ש שם. ויש לבאר יותר בזה. כי איתא בדבריו ז"ל שעיקר קדושת א"י ממשיכין ע"י כח מעשיו כשאז"ל שבשביל זה פתח בבראשית שאם יאמרו העכו"ם לסטים אתם שכבשתם א"י הם אומרים כל הארץ של הקב"ה ברצונו וכו' וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו וכו'. נמצא שא"א לכבוש מהם א"י כ"א ע"י התורה ע"י שמראים להם ע"י התורה שפותחת בבראשית שכל הארץ של הקב"ה וכו'. וע"כ כשאין שלימות בהמשכת התורה דהיינו שאין ממשיכין התורה ברחמים ותחנונים וכו' רק בכח ובאונס וכו' כנ"ל שהוא בחי' פגם האמונה כ"ש יען לא האמנתם בי וכו' כי לפי עוצם קדושתם נחשב זה לאיזה פגם באמונה הק', ע"כ אז א"א לגלות האמונה לכל באי עולם לגלות להם שהש"י ברא העולם ואז א"א לכבוש א"י מהם כי יאמרו לסטים אתם מחמת שבאי םלכבוש א"י בכח התורה שנמשכה ע"י תפילת קבע שנחשב כגזילה כנ"ל ע"כ אז אין כח לבטל קטרוגם של העכו"ם מא"י כי יאמרו לסטים אתם, לסטים דייקא מאחר שגם כח התפלה שמשם נמשכה התורה שעל ידה באים לכבוש א"י היתה ג"כ בבחי' גזילה ואונס ע"כ עדין הם יכולים לומר לסטים אתם וכנ"ל. וכשאין להתורה שלימות עד שיכולין לגלות קדושת א"י על ידה אזי א"א להשיב בתשובה על ידה. כי עיקר תיקון התשובה הוא דייקא ע"י התורה שממשיכין בתפלת רחמים ותחנונים וכו' עד שממשיכין קדושת א"י על ידה וכנ"ל. וע"כ עיקר תיקון התשובה מרומז בדיני השבת הגזילה כנ"ל. כי עיקר בחי' תיקון התשובה על כל החטאים הוא לתקן פגם הגזילה בחי' גוזל אביו ואמו וכו' כנ"ל וזהא"א כ"א ע"י התורה שממשיכין בתיקונים הנ"ל דהיינו ע"י התפלה שהיא ברחמים ובתחנונים דייקא ולא בכח ובאונס שהוא בחי' גזילה. נמצא שעיקר תיקון התשובה הוא ע"י הצדיקים שמתקנים שורש פגם הגזילה בקדושה העליונה דהיינו שגם בתפילתם הקדושה אינם באים בבחי' גזילה. וע,כנקרא תיקון התשובה על כל החטאים בחי' תיקון הגזילה בחי' והשיב את הגזילה וכו' כי עיקר תיקון התשובה נמשך רק מבחי' תיקון הגזילה בשרשה שהוא מה שאין באים בתפלתם בכח בבחי' גזילה שעי"ז דייקא ממשיכין תורה בתכלית השלימות שעי"ז מחזירין בני אדם בתשובה וכנ"ל: EN: And this is the essence of teshuvah — when one does not despair of himself in any manner whatsoever. Even if he has fallen to wherever he has fallen, he must nevertheless know that “the fullness of all the earth is His glory” (Isaiah 6:3) , and fulfill “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there” — and never despair of himself at all. And this is the essence of teshuvah . Segment 8 HE: אות ד כי משה רבינו אחר שטעה בסוד זה בהכאת הצור שעי"ז נסתלק כ"ש יען לא האמנתם בי וכו' אח"כ בודאי שב בתשובה שלימה על זה ומאז התפלל כל תפלותיו רק ברחמים ובתחנונים כ"ש ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר. לשון רחמים ותחנונים ומתנת חנם כשדרז"ל וכמובא שם בהתורה הנ"ל פסוק זה. והתפלל הרבה תפלות מאד ברחמים ותחנונים כמין ואתחנן כשרז"ל. ואע"פ שעדיין לא מילא הש"י שאלתו ואמר לו רבל ך וכו' אעפ"כ בודאי פעל הרבה ע"י תפילותיו שבקש ברחמים ותחנונים ושב ותיקן הפגם שפגם בהכאת הצור ובפרט ע"י הסתלקותו כ"ש שם בהתורה הנ"ל שמה שנחסר על ידם נתתקן על ידם. ומשם מקבלין עתה כח הצדיקי אמת להמשיך תורה בתקונים הנ"ל ברחמים ותחנונים עד שממשיכין קדושת א"י ומחזירין ומשיבין בני אדם בתשובה וכנ"ל. כי הצדיק הגדול כשנכשל באיזה שגיאה דקה היא לטובתינו כדי שישובו עי"ז בתשובה שלימה כדרכם הקדוש שעל שגיאה פחותה מחוט השערה עושים תשובה גדולה ורבה מאד ועי"ז מזכים אותנו בתשובה בבחי' אלו ד"ת שאין אדם עומד עליהם אא"כ נכשל בהם וכשרז"ל לענין דהמע"ה לא הי' דוד' ראוי לאותו מעשהאלא כדי להורות תשובה וכו' (וכמובא בהתו' חב"ח סי' כ"ב) מכש"כ משרע"ה. ע"כ עתהכל תקונינו וכל תקותינו לזכות לתשובה הוא ע"י התורה שממשיכין עתה הצדיקי אמת ברחמים ותחנונים שהוא בחי' תיקון הגזילה וכו' וכנ"ל. ע"כ מרומז תיקון התשובה בהשבת הגזילה וכנ"ל: EN: And this is the aspect of returning the lost object, which is specifically before ya’ush . This is the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there” — the aspect of the Lower Point : that even though he has lost his possession, he does not despair of himself and he awaits finding it. For in truth, there is no loss in the world at all . Segment 10 HE: אות ה והנה התורה הנוראה הזאת אם אמנם נאמרה ברום גבהי מרומים כי מבאר שם סוד שגיאת הכאת הצור שהוא בודאי דק מן הדק כי משה רבינו בודאי ידע שצריכין להתפלל ברחמים ותחנונים וכאשר נהג כל ימיו ובפרט בחטא העגל ומרגלים שבקש סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכו' וכן הרבה רק בעת הכאת הצור בלבלו אותו המתנגדים והחולקים עד שבא לידי טעו תכ"ש כי העשק יהולל חכם ויאבדאת לב מתנה (קהלת) שדרז"ל לענין הטעיות של משה רבינו ע"ה וזהו כי העושק יהולל חכם עושק דייקא כי כל רשעותם ומחלוקותם של זתן ואבירם וכל החולקים הם בחי' עושק וגזל וכנ"ל. ועי"ז גרמו גם איזה שגיאה דקה למשה שלא המשיך התורה ברחמים ותחנונים. וזהו ויאבד את לב מתנה לב מתנה דייקא בחי' לבו של משה שבודאי הי' דרכו תייד להתפלל ברחמים ותחנונים. וע"י העושק והגזל הוללו חכם בחי' משה עד ויאבד לב מתנה לב מתנה דייקא בחי' לבו של משה שלבו הי' בחי' לב מתנה שבקש והתפלל תמיד ברחמים ומתנת חנם ועכשיו ע"י העושק שלהם טעה ג"כ ודחק את השעה שהוא בחי' עושק וכו' וכנ,ל: EN: And the one who merits to find the lost object must fulfill: “You shall not see your brother’s ox or his lamb going astray and hide yourself from them… for every lost item of your brother that shall be lost from him and you find it — you cannot hide yourself ” (Deuteronomy 22:1–3) . “You cannot hide yourself” precisely — this is the aspect of the Upper Point , which conceals and hides itself above, etc. And one must have compassion on the owner of the lost object, not to avert one’s eye, not to hide and conceal oneself, G–d forbid. For the essence of the rectification of teshuvah is through the aspect of the three points mentioned above — namely, to merit that the Upper Point shines into the Lower Point , and through this all sins are rectified and all the lost and exiled items return to their place. Segment 12 HE: אות ו נמצא שעיקר התורה הזאת נאמרה לענין צדיקים הגבוהים מאד גבוה מעל גבוה, אעפ"כ צריך כ"א להוציא מזאת התורה עצות עמוקות לנפשו אפי' אקטן שבקטנים (וכ"ש בהתו' חדי ר"ש סי' ס"א שמכל מקום שלומדין צריכין להוציא לנפשו עצות ומשפטי אמת והנהגות ישרות). והיוצא לנו מהתחורה הזאת הוא מ"ש שם הוא ז"ל בעצמו וז"ל, ובשביל זה אין לאדם לדחוק א"ע על שום דבר אלא יבקש בתחנונים אם יתן הש"י יתן ואם לאו לאו וכו' וזה אזהרה על כל אדם. וכן שארי ההקדמות הקדושות המבוארים שם הם נצרכים מאד לכל אדם הרוצה לילך בדרך ה'. כי כ"א מישראל צריך להמשיך תורה בכל יום כמו שאנו מברכין בכל יום נותן התורה שלא יהיה עץ יבש ח"ו וכו'. ואפילו מי שדאינו בר הכי צריך עכ"פ להשתדל ללמוד בכל יום בחשק חדש שזהו ג"כ בחי' חידושי תורה כ"ש במ"א. גם כל מי שלומד תורה א"א לשא יצטרך לבאר איזה ביאור ופירוש במה שלומד. ועל כל זה צריך כ"א לפי בחינתו לילך עם התורה הנ"ל דהיינו שידע כי עיקר שלימות הלימוד הוא שימשיך לעצמו דיבורים חמים כגחלי אש שילמוד עם חמימות והתלהבות דקדושה. וצריך לשפוך לבו כמי םלפניו ית' עד שימשיך מלב העליון דיבורים חמים כגחלי אש ועי"כ ימשיך ביאורי תורה ג"כ משם כ"ש שם. וצריך ליזהר מאד באזהרה הנ"ל לבלי לדחוק את השעה שלא ישתמש עם המטה עוז שהם המעשים טובים בשביל המשכת התורה רק להכניע את הרע ע"י בחי' מטה עוז. היינו כי כ"א מישראל אפילו הגרוע שבגרועים בודאי יש לו איזהמעשים טובים כ"ש ע"פ ועוד מטע ואין רשע בסי' רפ"ב. וכשרוצה לגשת אל הקודש לעסוק בתורה ומע"ט והבע"ד רוצה להפילו מריבוי קלקוליו העצומים ואומר לו מי אתה שתעסוק בתורה אחרי שקלקלת כ"כ, אזי צריך לבקש בעצמו איזה נקודות טובות שזהו בחי' מטה עוז שלו, גם ישתמש עם המטה עוז של הצדיקי אמת שהוא חוסה בהם ועי"ז יכול להכניע את הרע בבחי' ועוד מעט ואי ןרשע והתבוננת על מקומו ואיננו. אבל אע"פ שהואמוכרח להשתמש עם המטה עוז להכניע את הרע אעפ"כ כשעומד לפני הש"י להתפלל שיבאר לו התורה שיזכה להבין היטב מה שלומד או לחדש בתורה, ומכ"ש כשצריך ללמודעם רבים או לדרוש ברבים, צריך להתפלל רק ברחמים ותחנונים ולאיתלה בשום זכות ולא ידחוק את השעה כלל רק אם יתן הש"י יתן וכו': EN: For the essence of the blemish of sin, G–d forbid, is that through the sin, the Light ascends higher and higher and becomes concealed, G–d forbid. And then the chitzonim [external forces] grow strong, G–d forbid, in the very matter that was blemished, G–d forbid — namely, in the small amount of light and sparks that remain there, as is known. And then that thing is in the aspect of lost and exiled, until it is granted mercy from Heaven. And when one merits teshuvah , the essential rectification is that the Light which was concealed above should return and shine and be revealed — that the Upper Light, which is the aspect of the Upper Point , should shine into the Lower Point . And through this, all the lost sparks connect and ascend, and they all return to holiness, to their place. Segment 14 HE: אות ז כי בענין זה של פגם הדוחק את השעה בזה נכשלים הרבה בני אדם גדולים וקטנים עד שנוגע הפגם גם בצדיקים גדולים ונוראים בבחי' כי העושק יהולל חכם וכו' וכנ"ל. כי כל העבירות והפגמים של כל בעלי עבירה ר"ל נמשך רק מבחי' דוחק את השעה שאינו רוצה להמתין כי אין היצה"ר מצוי אלא לשעתו כשארז"ל ואם היה ממתין איזה שעה היה זוכה בעוה"ז ועוה"ב. וכשרז"ל אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר וכן הרבה. וזה עיקר חטא והפגם של אדה"ר שלא המתין עם זווגו עד ליל שבת ולא דיבזה רק רצה תיכף לידע כל הידיעות שהיו נעלמים מממנו שזה הי' עיקר הסתת הנחש כ"ש והייתם כאלקים ידעי טוב ורע. נמצא שדחק את השעה בכל הבחינות וכ"ש על אדה,ר אויל ביום יודע כעסו כשדרז"ל פסוק זה על אדה"ר. וכתיב קצר אפים יעשה אולת (משלי). ואפי' אם היה כובש תאות ולא היה אוכל מעץ הדעת וכו' ג"כ היה צריך להמתין לישועת ה' ולהתפלל בתחנונים עד שהיה משיג מה שהיה מוכן להשיג. והוא אזיל בתר איפכא שלא כבש תאותו ולא רצה להמתין אף גם רצה לידע ולהשיג מיד כל הידיעות הנעלמות. וזהו בחי' הפגם של כל המחקרים שלא שברו תאותם כלל ורוצים תיכף לידע הכל לידע מאלקותו ית' אשר באמת א"א לידע שום השגה אמתיית כ"א כשמשברין תאותו כמ ואבות העולם, ואח"כ צריכין להרבות בתפלה ותחנונים ולא ידחוק את השעה רק להתפלל הרבה בתחנונים ויבקש מתנת חנם עד ירחם ה' כנ"ל: EN: And this is the aspect of returning the lost object . For the one who sees the found object is in the aspect of the Upper Point , which is the aspect of Moshe, da’as , as explained there in the discourse mentioned above. For “eyes” are stated in reference to wisdom, as explained in the words of Rabbainu of blessed memory in many places. And therefore, when he sees the lost object, it is forbidden for him to avert his eye from it, as it is written: “You cannot hide yourself” — for this is the essential rectification, that the aspect of the Upper Point should not hide and conceal itself above, G–d forbid. Segment 16 HE: אות ח וע"כ אפיל והצדיקים הגדולים מאד מאד זי"ע שגו בזה כ"א איזהשיגאה רקה. ואם נדקדק בזה נמצאשכל הפגמים שחשבו רז"ל על גדולי הצדיקים אבו תהעולם כולם היו בבחי' זאת שלפי בחי' קושתם דחקו את השעה כמו ענין אברהם אבינו שאמר במה אדע כי אירשנה שעיקר הפגם והשגיאה שהיה דוחק את השעה. כי תיכף כשהבטיחו הש"י אז על ירושת א"י היה רוצה שיוגמר הדבר מיד ולידע מיד באיזה דרך ואופן יירשו אותה. כי זה כלל גדול שכל אבות העולם הסתכלו על הקץ האחרון שיתאחר מאד ורצו להשיגו מיד. וע"כ שאל אברהם במה אדע כי אירשנה כי ראה מרחוק ברוח קדשו שאע"פ שישראל יכבשו א"י אבל אח"כ יגלו משם וא"י לא יהיה בידם ותארך הגלות מאד. ע"כ רצה לדחוק את השעה שהש"י יודיע לו תיכף הקץ האחרון איך יירשנה לנצח. וע"כ פגם בזה כי אסור לדחוק את השעה כנ"ל וברפט בענין הקץ האחרון שהואקץ הפלאות: EN: And through his fulfilling this mitzvah — “you cannot hide yourself” — through this, above as well, the Upper Point shines into the Lower Point . For the finder of the lost object, who merited that his fellow’s lost possession reached his hand, is in the aspect of the Upper Point vis-à-vis his fellow, as mentioned above. And the owner of the lost object is in the aspect of the Lower Point , which is the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there” — for there are all the losses and exiles, as mentioned above. And he must not despair of himself — and this is the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there,” as mentioned above. Segment 17 HE: וכן יעקב אמר נסתרה דרכי מה' כשרז"ל שזהו הי' הפגם שלו מחמת שראה צרותיו המרובים מעשו ולבן וכו'. בפרט צרת יוסף והי' צריך על זהרק להתפלל ברחמים ותחנונים לפני הש"י. ובודאי עשה כן יעקב אבינו והתפלל בודאי הרבהאבל מעוצם צרותיו בלבלו דעתו הקדושה עד שאמר נסתרה דרכי מה' וכו'. כי דחק את השעה לפי בח'י קדושתו ולא המתין כראוי וכו': EN: And when the finder of the lost object does not avert his eye from the lost object, and lifts it up and returns it to its owner — then the aspect of the Upper Point shines into the aspect of the Lower Point . And this is the aspect of teshuvah , the aspect of “ hashaiv t’shivaim — you shall surely return them to your brother,” as mentioned above. Segment 19 HE: אות ט ויצחק טעה בעשו ורצה לברכו כי ציד בפיו. כי היה עוסק תמיד ללחום עם חרבו כ,ש יודע ציד אשי שדה וסבר יצחק שכוונתו עשו לטובה ללחםו עם חרבו בשביל יעקב וזרעו כדי להחזיר להם א"י, כי ראה שא"א לכבוש א"י כ"א כשמקבלין כח מאדום לענוש המונעים בחרבא וקטלא וסבר יצחק שזההדבר יהי' נעשה תיכף. אבל באמת טעה בזה כי עשו הי' רשע גמור ולא חפץ בברכה והיה שונא גדול ליעקב ולא לחם כלל בשביל יעקב. כי אע"פ שכתב שם בהתורה הנ"ל שצריכין לכבוש א"י ע"י הכח שמקבלין מאדום וכו' כנ"ל. זה יהיה רק לעתיד בקץ האחרון שיזכו הצדיקים האמתיים להמשיך תורה בכל התיקונים הנ"ל ואז יהי אדום מוכרח בעל כרחו ליתן כח לישראל לכבוש א,י ע"י כח החרב שלו. אבל אז לא הי' עדין הכח לזה ועשו היה שונא גדול ליעקב ע"כ שגה בזה שקירב את עשו. והוא ג"כ בחי' דוחק את השעה שכברהגיעהעת שיעקב יקבל כח מחרבו של עשו וכו' ובאמת טעה בזה כנ"ל: EN: And the Vav within the Aleph — this is the aspect of the lost object itself, which is a person’s money ( mamon ). And money is the aspect of the totality of colors, as is explained in the words of Rabbainu in another place — that the money of Israel is the aspect of the supernal colors that are contained within it. See there in another place. And this is the aspect of the Vav within the Aleph, which is the aspect of the firmament ( rakia ), the totality of colors — the aspect of the body of the lost object, which is one’s money, in which are contained the supernal colors, as mentioned above. Also, money ( mamon ) is the aspect of Vav , the aspect of “the hooks ( vavay ) of the pillars” (Exodus 27:10) , as is brought in another place. Segment 21 HE: אות י וזה בחי' ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. וארז"ל שיעקב אבינו בקש לגלות את הקץ ונסתלקה הימנו שיכנה אמר שמא יש ביניכם פסול כשם וכו'. מיד פתחו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. ואז התחיל לדבר דברים אחרים וקנטר את השבים ראובן ושמעון וכו'. הינו כי יעקב טעה שבתחילה סבר שכבר הגיע העת לגלות להם הקץ ונסתלקה ממנו שכינה על שבקש לגלות את הקץ שאז הבין מיד שא"א לדחוק את השעה בשום דבר ובפרט בענין הקץ האחרון לשוב לא"י ושתהי' גאולה שלימה שאין האחירה גלות שזה נעלם מכל הצדיקים הגדולים ואפילו הצדיקים היודעים בזה קצת אסור לגלות כי לבי' לפומי' לא גלי, ואז הבין גודל הפגם של הדוחק את השעה אפילו צדיקים גדולים. וע:כ אז התחיל לקנטר את הג' שבטים על פגמיהם ועיקר הפגם שלהם היה בענין דוחק את השעה בחי' פחז כמים אל תותר. היינו שהלך בחפזון ובהלה גדולה ובלבל יצועי אביו ויעקר הפגם היה בבחי' דוחק את השעה בחי' פחז כמים כי ראובן הי' בודאי צדיק גדול וכשארז"ל כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה. רק שהפגם שלו הי' שקינא קנאת אמו כשרז"ל ובאמת גם זה היה פגם גדול ועיקר הפגם בבחי' דוחק את השעה. ובזה פוגמים גם עתה צדיקים וכשרים וכמו ששמעתי והבנתי מפיו הק' זצ"ל שאמר שזה יצה"ר גדול אצל כמה שבני אדם ובפרט הגדולים במעלה שבשביל דבר אחד שנדמה להם שהוא מצוה הם מפקירים הכל ובאים עי"ז לדיי קלקולים רבים וברפט כשבאים עי"ז לידי מחלוקת. וכשתעיין בכל המעשיות שהי' בין הצדיקים בכל דור ודור הכל הי' בבח'י זאת שהבעל דבכ הטעה אותם כאילו שכנגדו פוגם הרבה ומצוה למסור נפש לרדפו וכו', ובאמת שגו בזה מאד כי ע"י המחולקת והכנס א"א לתקן בשום אופן רק צרכין להתיישב הרבה איך להתנהב בזה. והעיקר לבקש מהשם יתברך שינחהו בדרך האמת ולהתיישב עצמו הרבה אם יש לו כח לרודפו, ואולי כוונתו של השני לשמים רק שא"א להבין דבריו. וגם אמרו עלי והרבה שקרים וכזבים בחי' אשר לא גזלתי אז אשיב. ויש בזה הרבה לדבר. וזה הי' בחי' הפגם של ראובן שכוונתו בודאי לשמים כי קינא קנאת אמו. אעפ"כ פגם בזה מאד עד שאבד עי"ז הכהונה והמלכות וכל הפגם הי' בבחי' דוחק את השעה בחי' פחז כמים אל תותר וכו' כנ"ל: EN: And this is the aspect of the three mitzvos mentioned above — to destroy the seed of Amalaik, etc. For Amalaik would pursue the camp of Dan, and the camp of Dan was the gatherer for all the camps of holiness. And Rashi explained that whoever lost something, they would lift it up, etc. It turns out that the camp of Dan would return all the lost objects, for they are the aspect of the gatherer for all the camps of holiness. Whatever was lost and departed and was exiled from the holiness, they would lift up and return to its place and root. And Amalaik would pursue the camp of Dan specifically , for he desires, G–d forbid, that all the lost items should remain with him, G–d forbid. For he attacks the aspect of the lost, specifically, as it is written: “And he struck at your rear, all the stragglers behind you” — who were those whom the Cloud would expel, who are the aspect of the lost and exiled from the holiness. Segment 22 HE: ובפרט שמעון ולוי פגמו בזה הרבה יותר, כי מכרו את יוסף שהכל הי' בבחי' הנ"ל שדחקו את השעה. וסברו שיתקנו העולם ע"י מכירת יוסף כי ראו שמביא את דבתם רעה אל אביהם וראו שיצאו ממנו ירבעם ואחאב. ע"כ לפי דעתם רצו להרגו וכוונתם הי' בשבי תיקן העולם שלא יצא ממנו ירבעם ואחאב וכן שארי סברות של טעות שהי' להם בזה. כי בודאי היו צדיקים גדולים אך שגו הרבהו עיקר הפגם הי' בבחי' דוחק את השעה כנ"ל. וזהו שקינטרם שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם. כלי חמס דייקא בחי' חמס וגזל שזה הי' הפגם שלהם כי הדוחק את השעה אפי' אם הוא צדיק הוא בבחי' גזלן וחמסן כנ"ל: EN: Therefore we were commanded to destroy the seed of Amalaik, and then the camp of Dan prevails and is able to lift up and return all the lost objects, as mentioned above. It emerges that the destruction of the seed of Amalaik is the aspect of returning the lost object, for through this the camp of Dan, who would return all the lost objects, prevails, as mentioned above. And to build the Beis HaBechirah [the Holy Temple] — this is the aspect of da’as , the aspect of Moshe, the aspect of the Upper Point , as mentioned above. Namely, the aspect of the one who sees the found object and does not avert his eye from it, etc., as mentioned above — this is the aspect of the shining of the Upper Point , the aspect of the building of the Beis HaMikdash . For the essence of the building of the Beis HaMikdash is in this aspect — to cause His Shechinah to dwell among us, as it is written: “And I will dwell among the children of Israel… and I will not conceal My eyes from them” (Exodus 29:45; Ezekiel 39:29) . For through the Beis HaMikdash and its vessels, His G–dliness, may He be blessed — which is, as it were, concealed and hidden from every eye — is drawn down; and through the Beis HaMikdash and its vessels, His G–dliness, may He be blessed, is revealed. And this is the aspect of the shining of the Upper Point , etc. And therefore, there [in the Temple] all sins are atoned, for there are all the repentances and rectifications. For this is the essence of the rectification of teshuvah — when the Upper Point shines into the Lower Point , which is the aspect of the revelation of His G–dliness, may He be blessed, and the light of da’as is not completely concealed, G–d forbid, as mentioned above. Segment 24 HE: אות יא וזה יהודה אתה יודוך אחיך.כי יעקב אבינו ניחם בדעת ולהתחיל לקרב את יהודה. כי ראה אע"פ שהשבטים פגמו מזה אעפ"כ ראה שסוף כל סוף יתתקן הכל ע"י בחי' יהודה שהוא בחי' משיח שהוא ימשיך התורה בכל התקונים הנ"ל עד שיגמור את שלו ויכבוש א". ועשו יהי' מכורח ליתן לו כח החרב כי ימשיך התורה רק ברחמים ותחנונים. ועם המטה עוז לא ישתמש כ"א להכניע הרע שבעדה וכו' כ"ש שם. וזהו יהודה אתה יודוך אחיך וכו' יודוך דייקא בחי' ריבוי תפילות של דוד משיח שיצא ממנו כי הוא יקשר א"ע בתפילות עם כל נפשות השומעים עד שתהיה תפלתו תפילת רבים ויהי' לכ"א חלק בהתורה. וזהו יהודה אתה יודוך אחיך. כי בודאי יודו וישבחו אותו כל אחיך ע"י שיקשר עצמו עמהם בתפילתו וכנ"ל. וזהו ידך בעורף אויביך וכו' גור אריה יהודה וכו'. היינו אע"פ שלחם מלחמת ה' הרבה וכבש מלחמות רבו תשזהו בחי' שהשתמש עם המטה עוז, אעפ"כ לא השתמש עם גבורות ומטה עוזו כ"א להכניע הרע אבל כל תפילותיו הי' ברחמים ותחנונים. וזהו בחי' מה שברכו הרבה בריביו יין כ"ש חכלילי עינים מיין וכו' אוסרי לגפן עירה וכו'. היינו כי יין הוא בחי' גבורות כידוע ויהודה בחי' משיח השתמש הרבה עם המטה עוז שהוא בחי' יין. ואפע"כ התורה קבל רק ברחמים ותחנונים כנ"ל. וזהו חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב יין בחי' גבורות בחי' מטה עוז הנ"ל וחלב הוא בחי' רכות מאכל תינוקות רכים, היינו שבירך את יהודה בחי' דוד משיח שיזכה לב' התיקונים הנ"ל בשלימות ולא יטעה בזה שזהו חכלילי עינים מיין בחי' גבורות מטה עוז, ולבן שנים מחלב בחי' רכות ותחנונים כ"ש ואנכי היום רך ומשוח מלך (וכמבואר מזה במ"א). וזה בחי' מ"ש בדוד (שמואל ב) עדני העצני כשהי' יוצא למלחמה הי' מתקשה עצמו כעץ וכשהי' עוסק בתורה הי' מעדן עצמו כתולעת כשרז"ל היינו כנ"ל. וע"כ נמשלה התורה ביין וחלב כי צריכין לב' הבחי' אלו להמשכת התורהכתקונו וכנ"ל. וזהו לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי בא שילה וכו'. ודרז,ל אלו הנשיאים וראשי גליות של מלכו תבי תדוד שלא יתבטל מישראל. כי כל המושלים של מלכות בית דוד שמושלים בישראל ומעמידין הדעת על תלו עי"ז כל זה הוא בחי' הנ"ל מה שמקבלי ןכח מהעכו"ם בחי' עשו להכניע המונעים כדי לבא לא"י כמובן שם בהתורה הנ"ל ואע"פ ששם במדינת א,י אין ממשלתו של עשו עתה אעפ"כ כל העכו"ם נמשכים מכחו כידוע. וזהו לא יסור שבט מיהודה וכו' שלא תתבטל הממשלה מבית דוד בכח העכו"ם שהוא בחי' שמקבלין הכח מאדום וכו' עד כי יבא שילה שהוא משה משיח שממשיך מעתה התורה בתיקונים הנ"ל עד שיבא משיח ויכבוש א"י עי"ז וכנ"ל: EN: And to appoint a king — this is the aspect of wealth, kingship, which is the aspect of the body of the lost object, which is one’s money, the aspect of wealth-kingship, which is the aspect of the Vav within the Aleph, as mentioned above. Segment 26 HE: אות יב וזה בחי' מראה הסנה שראה משה והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל ויאמר אסורה נא ואראה מדוע לא יבער הסנה. היינו שמשה ראה מלאך ה' בלבת אש מתוך הסנה שהוא בחי' שראה שזכה לבחי' גחלי אש הנ"ל בחי' דבורים חמים כגחלי אש שעי"ז עיקר המשכת התורה כנ"ל. ע"כ התפלא מדוע לא יבער הסנה כי הסנה הוא בחי' החוחים והקוצים הסובבים וכו' את הקדושה שהם המונעים מלבא לא"י ומכל הדברים שבקדושה, שעיקר הכנעתם ע"י התורה שממשיכין ע"י גחלי אש הנ"ל שעי"ז זוכין לקבל כח מאדום להכניע כל השונאים והמונעים ולהעמיד הדת על תלו ולבא לא"י וכנ"ל. אבל הוא ראה מלאך ה' בלבת אש שנתגלה אליו ליתן התורה על ידו ונתגלה אליו בלבת אש בחי' דיבורים חמים כגחלי אש שעי"ז עיקר המשכת התורה כנ"ל ואעפ"כ הסנה בוער באש הנ"ל והסנה איננו אוכל שעדיין א"א לכלותו לבטל ולשבר המונעים. וע"כ התפלא מאד ואמר אסגורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע אל יבער הסנה ע"י אשר התורההנ"ל, וירא ה'כי סרלראות ויקרא ליו משה משה ויאמר הנני ודרז"ל הנני לכהונה הנני למלכות. כי סבר שבודאי יכלה הסנה שהם המונעים כנ"ל ויבא לא"י ויגמור הגאולה בשלימות ששם הכהנוה והמלכותך שנמשכין מב' בחי' הנ"ל, היינו בחי' התורה שממשיכין ברחמים ותחנונים זה בחי' כהונה בחי' כהן אישר חסד בחי' רחמים ותחנונים שעי"ז זוכין לתורה בחי' כהן בחי' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. ומלכות זהבחי' מטה עוז הנ"ל בחי' ה' בעזך ישמח מלך בחי' עדג אשית אויביך הדום לרגליך מטה עוזך ישלח ה' מציון רדה וכו'. בחי' הכנעת הרע ע"י מטה עוז שזה עיקר בחי' המלך ללחום מלחמת ה' להכניע הרע. וסבר משה שכבר נמשכו כל התקונים האלה בשלימות על כן אמר הנני לכהונה ולמלכות וכנ"ל. ויאמר ה' אלי ואל תקרב הלום וכו'. כי עדיין לא הגיע העת. של נעליך מעל רגליך נעל זהבחי' מטה עוז הנ"ל. כי עיקר חוזק האדם הוא על רגליו כ"ש ויקם על סלע רגלי משוה רגלי כאילות. וע"י חטא אדה"ר נפגמו הרגלין ששם עיקר אחיזת סטרא דמותא בחי' רגלי' יורדת מות שהוא בחי' ברכים כושלות. וכששב והשZ"י עסק בתקונו כתיב ויעש ה' וכו' כתנות עור בחי' מנעלים שהם שמירה לרגלין שיוכל להתקיים ימי חייו לעמוד על רגליו ע"י נמעלים שהם שמירה לרגלין שהם עקיר קיום ועמידת האדם בזההעולם ללחום מלחמת ה' להכניע ולבטל הרע. וע"כ באמת הזהירו רז"ל מאד על המנעלים כשרז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו, וע"כ גבורת המלחמה נזכר בבחי' קיום המנעלים כ"ש ולא ניתק שרוך נעליו (ישעי' ה). נמצא שהמנעלים בקדושה הם בחי' התגברות האדם להכניע הרע שעיקר אחיזתו ברגליו כנ"ל שזהו בחי' מטה עוז הנ"ל. אבל אע"פ שהמנעלים יקרים ומוכרחים מאד ללחום על ידם כי הם בבחי' מטה עוז כנ"ל. אעפ"כ כשנכנסין לתכלית הקדושה העליונה להתפלל להמשיך תורה צריך לחלוץ אותם בבחי' לא יכנוס אדם להר הבית לא במקלו ולא במנעלו. כי בביהמ"ק שם עיקר התפילה להמשיך תורה היוצא משם כ"ש כי מציון תצא תורה. ע"כ אסור ליכנוס לשם במנעלו בחי' מטה עוז הנ"ל. וזהו במקלו ובמנעלו כי הם בחי' אחת בחי' מקל ומטה עוז הנ"ל כי שם צריכין רק רחמים פשוטים ותחנונים גדולים וכנ"ל. וזהו של נעליך מעל רגליך וכו' כי עדיין צריך להשליך בחי' מטה עוז הנ,ל בשעת המשכת התורה שאז דייקא תזכה לכל התקונים הנ"ל עד שיכלה הסנה שהם המונעים כנ"ל. כי המקום אשר אתה עומד עלי ואדמת קדש הוא בח'י קדושת הביהמ"ק ששם כל תפילות ישראל בחי' ואתה קדוש יושב תהלות ישראת. היינו שכאן אין צריכין להשתמש כלל עם בחי' המטה עוז בחי' מנעלים כנ"ל רקברחמים ותחנונים וכו' וכנ"ל. וע"כ כשהבין משה שלא יגמור הגאולה להביאם לא"י מיאן בשליחותו לגמרי והש"י טען עמו ז' ימים ולבסוף אמר שלח נא ביד תשלח כי יודע אני שאיני גואלם לעתיד. אבל הש"י הכריחו לילך ואמרו לו אם אין אתה גואלם אין מי שיגאלם כ"ש במדרש כי אעפ"כ אתה מוכרח לילך בשליחות ותצליח בשליחותך ותגאלם ותתן התורה לישראל באש בוערת כ"ש ודבריו שמענו מתוך האש וכתיב קול ה' חוצב להבות אש, ואם לא תוכל להכניסם לא"י מחמת ענין הנ"ל אעפ"כ כל מה שתמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי גם זה בכלל דוחק את השעה כשאין רוצין לעשות המצוה כ"א כשיוכל לגומרה בשלימות וכשראוה שלא יוכל לגומרה אינו רוצה לעשותה כלל. וזהו פגם גדול כי אטו מאן דלא יכיל למעביד כולי מצוה וכו'. ומכ"ש עסק נורא הזה כי באמת משה התחיל וגמר וגם סוף כל סוף יגמור הכל בשלימות. כי מהשהיה הוא שיהי' ומה שנחסר על ידם נשלם על ידם. הכריחו לילך ולגואלם וכן עשה והצליח: EN: Also, the essence of the aspect of returning the lost object, the aspect of teshuvah , depends on the King of Israel, who is the leader of the generation. He is in the aspect of Vav , as mentioned above, for he draws the light of the Upper Point to the Lower Point . For he must return all the lost objects, as it is written in Yechezkel [Ezekiel] where he rebuked the shepherds and leaders: “The lost you did not seek” etc. (Ezekiel 34:4) . For he must seek out all the lost objects, as mentioned above. Segment 28 HE: אות יג וזה שכתוב במדרש שהשבטים מכרו יוסף וקנו להם מנעלים כ"ש ואביון בעבור נעלים. היינו כי הם פגמו מאד בענין מטה עוז הנ"ל ודחקו את השעה מאד, ע"י הפגם שלהם הי' במנעלים כי סברו שע"י מכירת יוסף הכניעו הרע ע"י המטה עוז שהוא בחי' מנעלים. וע"כ קנו להם בעד הכסף מנעלים. אבל באמת שגו בזה הרבה וכנ"ל: EN: Therefore, David HaMelech, peace be upon him, became king after he was a shepherd of the flock, guarding them from being lost. Through this he merited to be king, as it is written (Tehillim 78:71) : “From behind the nursing ewes He brought him, to shepherd Yaakov” etc. For the essential aspect of the king is to return the lost and exiled, as mentioned above. Segment 30 HE: אות יד וז"ש במדרש ומשה הי' רועה את צאן שהי' מרחיקן מן הגזל והי' מרחם על הצאן מאד. ועי"ז דייקא זכה להיות רועה ישראל כמבואר שם במדרש באריכות. וכן דוד זכה להיות רועה ישראל עי"ז כ"ששם. והוא פלא מדוע עי"ז דייקא זכו לגדולה כזאת להיות רועי ישראל. אך ע"פ הנ"ל מבואר היטב. כי עיקר מתן תורה ולהנהיג ישראל זוכין רק ע"י רחמנות עצום מאד בחי' כי מרחמם ינהגם. והעיקר להתרחק מבחי' גזל שהוא בחי' דוחקאת השעה כנ"ל: EN: Therefore, the first emergence of the kingship of Israel was made through finding a lost object, as it is written regarding Shaul, the first king: “And as for the lost donkeys… do not set your heart upon them, for they have been found. And to whom does all the desire of Israel belong?” etc. (I Samuel 9:20) . For appointing a king is in the aspect of returning the lost object, for he seeks out all the lost objects and returns them, as mentioned above. For he draws the light of the Upper Point to the Lower Point , as mentioned above. And therefore Shaul the king was immediately commanded to destroy the seed of Amalaik, as mentioned above. Segment 32 HE: אות טו וז"ש במד"ר (בשלח פ' כ"ב) שעיקר תיקון התפילה לנקות א"ע מגזל כ"ש שם אדם צריך לטהר לבו קודם שיתפלל וכן איוב הוא אומר על לא חמס בכפי ותפילתי זכה א"ר יהושע הכהן וכו'. אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא לה קב"ה ואינו עונה אותו וכו'. עד מנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל תפילתו זכה שנא' נקי כפים ובר לבב וכו' ע"ש כל זה באריכות. היינו כנ"ל כי עיקר תיקון התפילה בתכלית השלימות שלא יתעקש יותר מדאי שלא יעשה תפילתו קבע בחי' גזל וכו' כנ"ל. וע"כ בודאי כשיש בידו ח"ו גזל ממש אין תפילתו מקובלת כלל כי עיקר תיקון התפילה להתרחק מבחי' קבע וגזל אפי' ברוחניות ובדקות כנ"ל. ועי"ז נתתקן הכל עד שבאים לא"י וזוכים לתשובה וכנ"ל: EN: This is the aspect of Purim , the aspect of Mordechai and Esther. For Haman-Amalaik sought to destroy all the Jews. For the essential subjugation of Amalaik is through holy Malchus , namely the King of Israel, who was commanded to destroy his seed, as mentioned above. But through the kingship of the nations of the world, he grows stronger, G–d forbid. Therefore, Israel was then in great danger, the likes of which had never been. For Amalaik is from of old a scourge of chastisement for Israel. But he always sought to grow strong specifically when Israel had kings — namely, in the days of Moshe Rabbainu, when Israel was at the highest level, and they prevailed against him; and similarly in the days of Shaul the king, Israel prevailed over him and subjugated him. Segment 34 HE: אות טז וזה בחי' כל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה. כשעת הגזילה דייקא כי עיקר פגם הגזילה הוא בחי' דוחק את השעה כי אם לא הי' דוחק את השעה בודאי לא היה בא לעשות שום עולה קלה והי' עושה מו"מ באמונה. מכ,ש שלא היה גזלן ח"ו. וע"כ כשהגזלן משלם שזהו בחי' תשובה בחי' והשיב את הגזילה אשר גזל וכו' כנ"ל. ע"כ עיקר תקונו לתקן את בחי' השעה שפגם בה בעת הגזילה שהיה דוחק את השעה. ע"כ צריך לשלם כשעת הגזילה דייקא לתקן בחי' דוחק את השעה כנ"ל: EN: But now [in the Purim story] he wanted to grow strong in the days of the wicked kingdom, in the days of Achashvairosh, a gentile king. And therefore his aggression then was of tremendous intensity, the likes of which had never been. For not only was there no King of Israel to subdue him, but even the opposite — he grew stronger through the gentile king. Therefore he grew exceedingly strong and sought to destroy, etc. Segment 36 HE: אות יז וע"כ באמת עיקר תיקון התשובה לכל החוטאים והפוגמים שבעולם הוא ע,י הצדיקים הגדולים בחי' משה שאתפשטותי' בכל דרא ודרא שמלובש בהצדקיי אמת שעוסק עתה לתקן פגם הכאת הצור שהוא ע"י שממשיכין חידושי תורה נפלאים ונוראים ברחמיןם ותחנונים לבד בלי שום דחיקת השעה כלל שעי"ז ממשיכין בכל פעם כח לכבוש א"י לקבל ע"י התורה שממשיכין בשלימות התקונים הנ"ל לקבל על ידה כח מאדום והעכו"ם שתחתיו להעניש את המונעים שלא יוכלו לדבר סרה למנוע מא"י ומכל הדברים שבקדושה וכו' שעי"ז עיקר המשכת התשובה בעולם, כי עיקר התרחקות האדם מהש"י מלשוב אליו ית' הוא ע"י המתנגדים המונעים אנשי לצון דוברי חלקלקות וכו' הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז שהם מרחיקים את האדם ביותר מהכל מלשוב להשי"ת. כ"ש אדמו"ר ז"ל שבני אדם הם מונעים גדולים מאדיותר מהיצה"ר כמבואר אצלינו כמה שיחות קדושות בזה וכנראה בחוש למי שמסתכל על האמת. ע"כ ע"י אלו הצדיקים הממשיכים תורה בכל התיקונים הנ"ל עד שמקבלין כח להעניש או להשתיק את הרשעים החולקים המונעים הנ"ל עי"ז נמשך התעוררות התשובה בעולם. כי לב ישראלי בוער להש"י תמיד כ"ש רשפיה רשפי אש שלהבת יה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו'. ואע"פ שהתאוות ומדות רעות רודפיטן אחריו אעפ"כ בודאי סוף כל סוף הי' מתגבר עליהם. אבל עיקר המניעה ביותר הוא מבני אדם המונעים כנ"ל. וע"כ ע"י שמכניעין המונעים ע"י התורה שנמשכת בתיקונים הנ"ל שעיקרו שלא יהי' דוחק את השעה וכו' כנ"ל ע"כ עי"ז נמשך תשובה בעולם כנ"ל. גם מאחר שאינו משתמש עם המטה עוז בשעת התפלה כלל עי"ז יש לו כח ביותר עם המטה עוז להכניע הרע שבעדה כמובן שם היטב בהתורההנ"ל ע"ש. וכשנכנע הרע וזכין לתשובה ע"כ מרומז בחי' תשובה בהשבת הגזילה כנ"ל. וע"כ נקרא היהצ"ר גזלן כ"ש מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו וכמבואר במדרש על פסוק זה ע"ש (בפ' וירא נ"ד). וכן צעק דוד חלצני עה' מאדם רע מאשי חמסים תנצרני וכו'. וע"כ בדור המבול לא נחתם דינם אלא על הגזל וכ,ש במדרש (פ' ל"ג) מי מכריע הכל גזל וכו'. כי עיקר כל הפגמים נמשך מבחי' גזל שהוא בחי' דוחק את השעה כי אין היצה"ר מצוי אלא לשעתו ואם יעמוד בנסיון בשעה קלה אזי אח"כ ממילא ויתבטל וילך ממנו היהצ"ר. וע"כ עיקר תקון התשובה נמשך ע"י הצדקים שיש להם רחמנות ואריכת אפים מאד ואינם דוחקים את השעה כלל כנ"ל: EN: And therefore he cast the Pur [lot] in the month in which Moshe died, which is the aspect of the Upper Point . For when the Upper Point shines into the Lower Point , then the seed of Amalaik is destroyed, as mentioned above. And therefore he wanted to grow strong, G–d forbid, at the time when Moshe passed away — which is the aspect of the concealment of the Upper Point , G–d forbid. Segment 38 HE: אות יח וזה גזל עאת הרבים ואינו יודע למ יעשה צרכי רבים, כי יש שפגם וחטא כ"כ עד שגזל את הרבים שהפגמים שלו נוגעים לכלל ישראל בחי' גוזל אביו ואמו דא קוב"ה וכנסת ישראל ואזי כל תקונו הוארק לעסוק בצרכי רבי םלשמים. ועיקר צרכי רבים הואלזכותם לתכלית הנצחי שצריך כל אדם בפרט מי שחטא ופגם הרבה לעסוק בזה. ועיקר להשתדל שיהי' לו חלק בהמשכת התורה הנמשכת בתקונים הנ"ל שתתפשט ותאיר בעולם שעי"ז עיקר תיקון התשובה לכלל ישראל כנ"ל. הן ע,י שיסייע בממונו להעוסקים בזה הן בגופו הן בשאר בחי' כי כ"א יכול לזכות שיהי' לו חלק בזה ועי"ז יזכה את הרבים בחי' צרכי רבים. וזהו עיקר תקון הגזילה שהוא בחי' כלל כל החטאים כנ"ל כי ע"י המשכת התורה הנ"ל עי"ז עיקר תיקון התשובה כנ"ל: EN: And Hashem, may He be blessed, performed miracles and wonders for us through Mordechai and Esther , who are the aspect of the Upper Point and the Lower Point . Segment 40 HE: אות יט וע"כ גזל הגר שאין לו יורשים צריך להחזיר לכהנים העובדים בביהמ"ק. כי הכהן הוא איש חסד שכל עבודתו בקרבנות שהם בחי' תפילה שעיקרה בבימה,ק שהוא בית תפילה ששם ממשיכין תורה ברחמים ותחנונים כנ"ל בחי' כי מציון תצא תורה ששם עיקר תכלית תקון התשובה כשזוכין לעלות לשם בבחי' מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב היינו שנקי מבחי' גזל כנ"ל במדרש. ע"כ אל הכהנים מחזירין הגזילה של הגר שאין לה בעלים כי על ידם עיקר תיקון התשובה שהוא בחי' השבת הגזילה וכנ"ל: EN: Esther , who is the aspect of the Lower Point , was taken to King Achashvairosh. This is the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there” — the aspect of “and His kingship rules over all” (Tehillim 103:19) . For the aspect of Esther, the aspect of the Lower Point , enters and conceals herself even within the wicked kingdom, in the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there” — to subdue and humble them. Segment 42 HE: אות כ (שייך לעיל) EN: For Esther the righteous woman would find Him, may He be blessed, and cling to Him, may He be blessed, even when she was taken to him [Achashvairosh]. As our Sages of blessed memory said, that at the time she entered his house, which was filled with idols, the Shechinah departed from her, and she would cry out: “My G–d, my G–d, why have You forsaken me?” (Tehillim 22:2) . And through this very [crying out], she would find Him, may He be blessed, even there, in the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there.” For in those very places, when one seeks and searches for Him, may He be blessed, through this itself one clings to Him even more, as is brought in another place. Segment 43 HE: וזה בחי' אין להקדש אלא מקומו ושעתו. היינו מי שרוצה להקדיש את עצמו בקדושת ישראל עיקר עצתו שיגע שאין לו אלא מקומו ושעתו דהיינו אותה השעה והמקום שהוא עומד בה ולא יחשוב על שעה האחרת ועל מקום אחר כלל רק ישתדל ויתגבר לקדש א"ע באותו השעה והמקום כי השעה והמקום האחר הוא ענין אחר לגמרי וכו' וכנ"ל: EN: Therefore, through Esther being taken to King Achashvairosh — which is the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there” — through this, Haman-Amalaik was destroyed. For the essential destruction of the seed of Amalaik is through the aspect of the Lower Point , the aspect of “and if I make my bed in she’ol — behold, You are there,” as mentioned above. Segment 45 HE: אות כא וזה בחי' מה שאמר יעקב לעשו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד וכו'. כי א"א לדחוק את השעה כלל כמ ושאמר מקודם כי הילדים רכים וכו' ודפקום יום א' וכו'. ע"כ צריכין לילך ולהתנהל רק לאט לאט בחי' הבא לטהר מסייעין לו ואמרי' לו המתן. כי אע"פ שצריכין להיות זריז גדול בעבודתו ית' בפרט מ ישכבר נכשל וכו' אעפ"כ א"א לדחוק את השעה כלל. ויש בזה הרבה לדבר אך לא נכתב בזמנו. וכבר מבואר מזה כמה שיחות במ"א: EN: And Mordechai was sitting at the king’s gate (Esther 2:21) , and he was watching over her, as Rashi explained: “encouraging her and signaling to her,” etc. That is, Mordechai, who is the Upper Point , was not averting his eye from her, and was shining the Upper Point into the Lower Point . Segment 47 HE: אות כב וזה בחי' שבועות ועומר שעורים וספירה. וענין אסור חמץ בפסח, ובשבועות מביאין חמץ דייקא לקרבן בשתי הלחם כ"ש חמץ תאפנה: EN: And this is the aspect of “Esther would not tell” etc. (Esther 2:20) — this is the aspect of silence and stillness, in the aspect of “Be still before Hashem,” etc., as explained there in the discourse mentioned above. This is the aspect of the Lower Point , for before the rectification, it is forbidden to speak. For speech connects all the worlds and connects and draws the light of the Upper Point to the Lower Point , as is known. Therefore, before the rectification, it is forbidden to speak, so as not to draw [spiritual energy] to them, G–d forbid. Therefore one must be still and silent, in the aspect of “Be still before Hashem” — the aspect of “Esther would not tell.” The aspect of “I was mute with silence, I was still” etc. (Tehillim 39:3) . Segment 48 HE: ונתחיל לבאר מעט דברי התור הק' הנ"ל ע"פ דרך מוסר ועצות לעבודת ה' השייך לכל אדם בכל זמן. כי זההיה רצונו ז,ל מאד שיוציא כל אחד לעצמו עצות ומוסר מכל תורה ותורה שגילה. אע"פ שנאמרה ברום גבהי' מרומים וכו' אעפ"כ כל כוונתו הק' היה להגיע ולכוון לכ"א וא' לתוך נקודת לבבו בכל מקום שהוא וכו'. וכבר כתבנו מעט מזה למעלה (באות ו). ולבאר יותר כי צריך כל אדם למשוך עצמו לארץ ישראל כי שם כל קדושת איש הישראלי כמ ושהתחיל התורההנ"ל בשעת אמירתו (אבל בהכתיבה התחיל דע שיש נשמה וכו' כ"ש בס' חיי מהר"ן) מי שרוצה להיות אישד ישראלי שילך מדרגא לדרגא א"א כ"א ע"י א"י וכשנוצין המלחמה אז נקרא איש מלחמה וכו' ולבא לא"י הוא ע"י התורה שמגלין בכל התקונים המבוארין שם. ואם כל התקונים האלו נאמרו על גדולי מובחרי הצדקים הקד'ושים מאד הממשיכין תורה מן השמים בבחי' רוה"ק אמיתי. אעפ"כ כולם נאמרים גם על כ"א וא' כמ"ש מזה קצת לעיל. כי כ"א צריך לחשוב על תכליתו וסופו האחרון וצריכין להתחזק להתחדש בכל יום להתחיל ללמוד תורה באופן שיזכה להתקרב עי"ז להש"י שיזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים וכו'. וצריך שימשיך על עצמו כל התקונים הנאמרים בהתורההנ"ל כי כמ ושהצדיק שהוא הרבי שבדור צריך כל התקונים הנ"ל באופן שימשיך תורה כזאת עד שנזכה על ידה לשבר כל המניעות ולבא לא"י. כמ וכן צריך כ"א שרוצה לינק ולקבל מהתורה הזאת שישתדל להמשיך עצמו לילך בדרכי התיקונים האלה כדי שיוכל לקבל מהתורה הזאת באופן שינצח המלחמה ויבא לא"יט ששם כל קדושת איש הישראלי כ"ש כי לא באתם עד עתה אל המוחה ואל הנחלה וכו' שנאמר על כל איש ישראל קודם שבא לא"י שעדיין אינו במקום המנוחה והנחלה של ישראל. היינו שצריך כ"א להרבות בתפילות ותחנונים להש"י שיזכה להבין היטב ולהכניס בלבו דברי חידושי התורה של הצדיק האמת באופן דיזכה לקיימם שזה העיקר. וכשמתפלל צריך להתפלל ברחמים ותחנונים כעני ורש השואל על הפתחים ויותר מזה ולא ידחוק את השעה, אע"פ שבאמת צריכין לזרז ולמהר מאד להמלט על נפשו ובפרט מי שכבר נכשל ונלכד בהמ שנלכד ר"ל אעפ"כ א"א לדחוק השעה. וצריכין להמתין ולהמתין עד ישקיף וירא ה' משמים. וזה בח'י ספירהשהוא הכנה לקבלת התורה שאין עושין שום דבר רק סופרין הימים והשבועות ובזה ממשיכין על עצמו קדושת קבלת התורה מחדש בכל שנה ושנה היינו בחי' הנ" לשאנו רוצין וחפצים לקבל את התורה וכפי רצונינו ותשוקתינו החזקה היינו חפצים לקבלה בזריזות תיכף ומיד אך באמת א"א לדחוק את השעה כנ"ל. וע"כ ברחמיו נתן לנו מצוה הקדושה הזאת למנות ולספור את הימים תיכף ממחת השבת שהוא יום שיצאנו ממצרים עד יום החמשים הק' שהוא קבלת התורה, להורות גודל תשוקתינו ורצונינו החזק לקבל את התורה כי רצונינו היה לקבלה תמיד אך א"א בחפזון כי אסור לדחוק את השעה כנ"ל וצריכין להמתין. אבל אעפ"כ אסורלשכוח ולהסיח דעתו מזה ח"ו. ע"כ סופרים הימים כי הספירה מורה על גודל עוצם התשוקה והגעגועים כמו מי שמתגעגע וחושק מאד לאיזה דבר אזי סופר הימים עד שישיג תשוקתו כמו כן אנו סופרין ומונין הימים והשבועות שהוא מורהעל עוצם התשוקה והרצון החזק לקבל את התורה שאנו מונין הימים עדי שנזכה להתקוה הקדושה הזאת. וע"כ באמת נוהגין כל ישראל לקיים מצוה הק' הזא תשל ספירת העומר בהתעוררות גדול בתשוקה גדולה להש"י ולהרבות בתפילות ותחנונים לטהר עצמינו מזוהמת מצרים כי כל זה הוא הכנה לקבלת התורה כנ"ל. כי התורה ניתנה באש, הוא בחי' אש הנאמר בהתורה הנ"ל שא"א להמשיך התורה כ"א מ ישדבריו כגחלי אש וצריכין לשפוך שיחו בתפלה ותחנונים עד שימשיך דיבורים חמים כגחלי אש וכו'. אבל כשמתפלל צריך שלא ידחוק את השעה ולא יתלה בשום זכות רק יעמוד כנעי וכרש וכו' אע"פ שאז נתעורר מטה עוז וכו' אין זה כ"א להכניע את הרע וכו'. וכבר כתבנו לעיל שזה צריך גם כל הרוצה לקבל מהתורה של הצדיק וכו' ע"ש. אבל לפני הש"י יעמוד כרש ויבקש רק ברחמים ותנונים וכו': EN: And this is the aspect of what Esther said (Esther 4:16) : “And as I am lost, I am lost ( v’cha’asher avad’ti avad’ti )” — the aspect of avaidah [loss], as mentioned above. Segment 50 HE: אות כג וזה בחי' עומר שעורים שהוא בחי' התחלות תיקון הדיברו, כי שער"ה גימ' ב"פ מנצפ"ך שהם בחי' ה' גבורות בחי' ה' מוצאו תהפה וכו' כמובא בכוונות האריז"ל כי הגבורות הם בחי' אש. היינו כי ע"י העומר שעורי םמתחילין לתקן הדיבור להשמיך על עצמו דיבורים חמים כגלחי אש. ואז מתחילין לספור ספירת העומר שהוא בחי' השתוקקות וגעגועים לקבלת התורה ואנו עומדים לפני וית'כאלם לא יפתח פיו רק אנו מונין וסופרין הימים לזכות לקבלת התורה. ועי"ז בעצמו נמשכין עלינו דיבורים חמים כאש בבחי' נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכרבי נעכר חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני. כיכך הוא הדרך האת שלכל הרוצה לגשת אל הקודש להתקרב עצמו להש"י שהעיקר להרבות בתפילה ושיחה בינו לבין קונו כמבואר כבר כ"פ. אבל גם זה בעצמו כבד מאד, ע"כ צריכין בתחילה לשהות שעה אחת לעמוד כאלם רק ישתוקק ויצפה ויתלה עיניו למרום שישפיע לו דיבורים חמים ויישב את דעתו היטב היכן הוא בעולם ולהכין נתעה. וישתמש עם המטה עוז שהם מעט הנקודות טובות הנמצאים בו עדיין וכח וזכות של הצדיקי האמת שנשען עליהם. ובכל זה יתשמש רק להכניע הרע דהיינו שלא יפיל אותו ריבוי הרעשלו לייאש א"ע ח"ו רק יחזק עצמו בכל הנ"ל וכו' להכניע הרע ולצפות לישועת ה'. אבל כשרוצה להמשיך לעצמו בחי' קדושת התורה שיזכה מעתה לקבל ולקיים את דברי התורה צריך לעמוד כרש וכאלם עד אשר עי"ז בעצמו יתחמם לבבו וידבר בחמימות דקדושה בבחי' נאלמתי דומיה וכו' עי"ז דייקא חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני שיתחיל ברחמיו לדבר דיבורים חמים כאש. וזהבחי' כי עז כמות אהבה וכו' רשפיה רפשי אש שלהבת יה שדייקא ע"י עוצם האהבה והתשוקה שאנו משתוקקים להש"י בחי' כי עזה כמות אהבה עי"ז רשפיה רשפי אש וכו'. עי"ז ממשיכין רשפי אש הנ"ל ביחי' דיבורים חמים כגחלי אש עד שנזכה שיהיה לנו ג"כ חלק בהתורה שממשיכין לנו הצדיקי אמת בכל עת. שכל זה בח'י ספירת העומר שמקריבין תחלה עורמ שעורים שהוא מאכל בהמה שהוא בחי' העדר הדיבור. להורות שבתחילת התקרבותינו להש, יאנו יודעים האמת שאנו כבהמה ממש שאין לנו שום דיבורים ואין יודעים לפתוח פינו לבקש לזכות לקלת התורה. ועי"ז בעצמו הוא ברחמיו משים פה לאלמים כמונו עד שמתחילין לדבר עד שממשיכין לפי בחינתינו דיבורים חמים כאש שזהו בחי' ספירה שהוא רק השתוקקות וגעגועים וכו' כנ"ל שעי"ז דייקא ממשיך כ"א לפי בחינתו דבורים חמםי כגחלי אש ששרשם בחי' יראה בחי' ה' אותיות מנצפ"ך שהוא בחי' גבורות קדושות בחי' שער"ה כנ"ל. וע"כ סופרין הימים לעומר כי ע"י בחי' עומר שעורים שהוא שורש הדיבור הקדוש שהוא בחי' אש שהוא גדר המדבר כידוע בחי' גבורות קדושות בחי' יראה. עי"ז מתחיל הדיבור להתתקן בתחילת שרשו ועי"ז ממשיך כ"א משם כפי בחינתו דיבורים חמים כגחלי אש ע"י שסופרין הימים לעומר שהוא בחי' השתוקקות וגעגועים בחי' שמבקשין רק ברחמים ותחנונים כרש וכעני ואביון, ועי"ז זוכה כ"א שיהי' לו חלק בקבלת התורה שממשיכין מתוך האש בשבועות בחי' ודבריו שמענו מתוך האש וכו'. גם עמ"ר שעורים מרמז עי"ן מר שממשיכין בחי' ביאורי וחידושי תורה שכלולים בע' פנים לתורה. וכל זהממשיכן מהנשמה שנקראת מרים ע"ש המרירות שסובלת מרירות השעבוד על התורהוכו' כש"ששם וזהו בחי' עמ"ר עין מ"ר שמקבלין בחי' ע' פנים לתורהבחי' כלל ביאורי וחידושי תורה מבחי' מר דהיינו מהנשמה שסובלת מרירות על התורה וכנ"ל. EN: Therefore, initially the sons of Haman annulled the building of the Beis HaMikdash — which is the aspect of the shining of the Upper Point into the Lower Point , as mentioned above. And through Mordechai and Esther — the aspect of the Upper Point and the Lower Point — the seed of Amalaik was destroyed, and converts were added, as it is written (Esther 8:17) : “And many of the peoples of the land became Jews.” This is the aspect of returning the lost object , for the converts are from the aspect of the good that fell and was lost among them, until they merit that the lost item returns to its place. Segment 52 HE: אות כד וזה בחי' חשמ"ל בחי' חש מל שדרשו רז"ל לשון שתיקה ודיבור בחי' עתים חשות עתים ממללות, היינו שעיקר תיקון הדיבור הוא ע"י שחשים ושותקין תחילה כאלם לא יפתח פיו רק משתוקקין ברצון חזק להש"י ומרחמין על עצמו ברחמנות גדול כאשר כ"א יודע בנפשו גודל הרחמנות שעליו בכל עת ועי"ז דייקא נתעוררין רחמי הש"י עד שמתחילין לצפצף ולדבר קצת בבחי' ומעפר אמרתך תצפצף עד שברחמיו ית' המרובים נכמר לב העליון עד שממשיך משם דיבורים חמים כגחלי אש כדי שיוכל לינק ולקבל מהתורה שממשיכין הצדיקים וכו' וכנ,ל. וזהו שדרשו רז"ל על חשמ"ל חיות אש ממללות. היינו כנ"ל כי ע"י בחי' חש מל שתיקה ודיבור כנ"ל עי"ז זוכה לדיבורים כגחלי אש בחי' חיות אש ממללות וכנ"ל. וע"כ מפטירין בשבועות במ עשה מרכבה שעיקרה נתגלה מתוך החשמל כידוע ומובן שם ביחזקאל. כי משם עיקר קבלת התורה בשבועות שאז עיקר המשת התורה. וכן הוא בכל עת שצריכין להמשיך תורה שהואבי' שבועות וכנ"ל. כי מתחלה ראה רוח סערה וננן גדול ואש מתלקחת שהם בחי' הקליפות הטמאות שהם בחי' כלל כל המונעים מלפרש שיחתו לפני הש"י ולהמשיך תורה ולבא לא"י, ומשם דייקא ראה בחי' ונגה לוסבים בחי'מעורב טובורע כידוע. ומשם ראה בחי' חשמל כ"ש ומתוכה כעין החשמ"ל, היינו בחי' הנ"ל להמשיך דיבורים חמים כגלחיל אש ע"י ההשתוקקות וכו' שהוא בחי' שתיקה בחי' נאלמתי דומיה וכו' חם לבי וכו' כנ"ל שעי"ז ראה המרכבה הקדושה שמשם כל קבלת התורה שהוא בחי' רוח נבואה אמיתית בחי' ואשמע קול מדבר וכו' וכנ"ל: EN: And this is the aspect of the three blessings that are recited over the Megillah . “Who sanctified us with His commandments” — this is the aspect of chochmah [wisdom], which is called “holy” ( kodesh ), as is known; this is the aspect of the Upper Point . “Who performed miracles” — this is the aspect of the Vav , for miracles ( nisim ) are the aspect of Vav . And this is the language nais as in a pole ( k’lonas ) — the aspect of Vav . “Who has kept us alive ( shehecheyanu )… to this time” — this is the aspect of the Lower Point , where the order of times resides, for it is comprised of all the twenty-eight times, as is known. Segment 54 HE: אות כה הכלל שכל אחד הרוצה לחוס על עצמו ולהתחיל בכל פעם לחשוב על תכליתו וסופו באמת. עיקר תקנתו הוא ע"י שיחה בינו לבין קונו בכל דרכי עצות הנ"ל, ומשכיל על דבר יבין בעצמו לפי העת והזמן איך לרחם על עצמו בכל עת באמת בדרכים הנ"ל כי א"א לבאר כל זה היטב. רק החפץ באמת לרחם על עצמו להטיב אחריתו יבין מאליו דברים הרבה מתוך דברינו אלה, כי אסור לדחוק את השעה כנ"ל ואעפ"כ צריכין למהר מאד להמלט על נפשו. ע"כ העיקר הוא דרך הנ"ל בחי' ספירת העומר שאין דוחקין את השעה חס ושלום רק ממתינים שבעה שבועות שלימות. אבל בכל יום ובכל שבועה מהשבעה שבועות אין מסיחין דעתם מלחפש ולבקש ולצפות ולחכות לרחמיו המרובים מאד להמשיך על עצמו בכל יום ובכל שעה בחי' דיבורים חמים וכו' כנ"ל. שעי"ז ממשיכין בכל יום בחי' הארת קבלת התורה מעט בכל יום ובכל שבוע שזהו בחי' המשכת המוחין שממשיכין בכל יום ובכל שבועה מהספירה כמבואר בכוונות. כי עיקר המוח והחכמה הוא התורה עד שזוכין עי"ז שיהי' לו חלק בקלבת התורה וכו' וכנ"ל: EN: Blessed is Hashem forever, Amen and Amen. Segment 56 HE: אות כו וזה בחי' פסח שאז אסור החמץ באיסור חמור מאד ובשבועות מביאין לקרבן בשתי הלחם חמץ דייקא: EN: Key teachings include: (1) Returning a lost object = Teshuvah — the Hebrew root ש-ו-ב [return] unites both concepts; (2) Never despair — just as hashavas avaidah applies only before ya’ush , so too in spiritual life: as long as one doesn’t give up hope, there is always a path back; (3) The Purim story as paradigm — Mordechai (Upper Point) never averts his gaze from Esther (Lower Point), who descends into the very depths of exile to find G-d even there. This is both teshuvah and hashavas avaidah ; (4) The three mitzvos upon entering the Land (destroying Amalaik, building the Temple, appointing a king) correspond to the three parts of the Aleph and to the dynamics of returning the lost. Segment 57 HE: כי בפסח בהתחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים שצריכין לצאת מטומאה לטהרה מזוהמת טומאת מצרים ועדיין אין לנו שום כח להמשיך עלינו כל הבחי' והתיקונים הנ"ל עד שנזכה לבא לא"י. כי היו משוקעים בהגלות מאד כמובא בכוונות ולא היו ראויים לגאולה ע"י מעשיהם כ"ש ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמים וכו' וכ"ש וא תערום ועריה וכו' וכמובא. וע"כ לא היה אפשר להוציאם מזוהמת הגלות כ"א בבחי' אתערותא דלעילא שנשפע עליהם אור גדול ועצום ברגע אחת וכו' כמבואר בכוונות. ע"כ הוכרחו לצאת בחפזון שמחמת זה צריכין לאכול מצה והחמץ אסור מאד כ"ש שבעת ימים תאכל מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת וכו' וכתיב ויאפו את הבצק וכו' עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וכו': EN: The sections omitted from this file (§§3–7 on the order of prayer, the Chanukah miracle, and the blessings of the Patriarchs) elaborate on how these dynamics play out in daily tefillah and in the flow of sacred history from Avraham through Moshe. Segment 59 HE: אות כז כי בשעת יציאת מצרים צריכין לקדש אכילתו מאד. והעיקר הוא קדושת הלחם עיקר האכילה והשביעה שהוא הראש מכל השבעת מינים שנשתבחה בהן א"י כ"ש ארץ חטה ושעורה וכו', כי עיקר הגאולה הוא לצאת מזוהמת מצרים ולזכות לבא לא"י ע"י התורה שאנו עתידין לקבל כ"ש ואתנו הוציא משם להביא אותנו אל הארץ וכו', ולא"י א"א לבא כ"א ע"י שממשיכין תורה בכל התקונים הנ,לן וכ"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וכו' שהוא קבלת התורה כשרז"ל. וע"כ בפסח בתחילת הגאולה צריכין להמשיך על עצמו בחי' קודשת קבלת התורה בחי' קדושת א"י. ועיקר קודשת א"י הוא בקדושת אכילת ישראל כי כל המצוות התלויות בארץ הם רק בענין האכילה שהם ביכורים ותרומה ומעשרות וחלה וכו'. כי עיקר תחילת הפגם והקלקול היה ע"י פגם האכילה שהוא ע"י שאכל אדם הראשון מעץ הדעת ומשם הי' כל גלות מצרים כידוע. וע"כ עתה בפסח בתחילת יציאת מצרים צריכין לתקן פגם האכילה, להמשיך קדושת הלחם מקדושת א"י שנמשך ע"י התורה כנ"ל. אבל באמת אנו רחוקים עתה מהמשכת התורה בתיקונים הנ"ל ועי"ז ממילא אנו רחוקים מקדושת א"י וכנ"ל. ע"כ עיקר הגאולה בפסח הוא רק בבחי' אתערותא דלעילא שהש"י ברחמיו משפיע עלינו אור קדושת מוחין גדולים ועצומים מעצמו שלא על ידינו כלל שהוא בחי' הארת התורה שהיא עיקר המוחין כנ"ל. וע"כ צריכין לצאת בחפזון ולא יכלו להתמהמה וכו' שלא יאחז בהם זוהמא הקשה של מצרים כמובא. ע"כ צריכין לקדש את האכילה בבחי' מצה שעיקרה הוא למהר מאד לאפותה על האש תיכף כשנתנו מים בהקמח ויזהרו מאד שלעא להמתין ולהתאחר עד שתחמיץ ח"ו: EN: The overarching message: There is no despair in the world at all. Every loss is retrievable, every exile reversible, every fall a potential springboard to teshuvah — as long as we never stop yearning, never stop searching, and never lose sight of the fact that “behold, You are there.” Segment 61 HE: אות כח כי תיקון הלחם בקדושה נמשך מקדושת המשכת התורה בתיקונים הנ"ל שעי"ז נמשך קדושת א"י ששם עיקר קדושת הלחם שתלויים בו כמה מצוות התלויים בארץ כנ"ל. וע"כ נקרא התוה בחי' לחם כ"ש לכו לחמו בלחמי וזה בחי' אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח כי הם בחי' אחת כנ"ל ותלויים זה בזה וכנ"ל. וע"כ כל תיקוני הלחם בשרשם שבקדושה נמשכין מהתיקונים הנ"ל של המשכת התורה. כי המים שנותנין בהקמח שרשו מבחי' התפילה הנ"ל בבחי' שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. ואח"כ אופין אותה על האש ששרשו נמשך מבחי' דיבורים חמים כגחלי אש שמשם זוכה לבנות הדרוש והחידוש שרוצה להמשיך שהוא בחי'לחם בחי' לכו לחמו בלחמי וע"כ עיקר גמר הלחם הואע"י האש וכנ"ל. אבל בכל השנה אין הלחם מתוקן בשלימות כ"א ע"י שמחמיצין אותה ושוהין הרבה מעת נתינת המים עד האפיה כי א"א להמשיך ביאורי התורה שמשם תיקון הלחם בשלימות כ"א ע"י שהיה והמתנה הרבה וכנ"ל כי א"אלדחוק את השעה כנ"ל: EN: We will copy over a little of what is essential for our matter, and this is his language: In order to draw down hashgachah shelaimah [complete Divine Providence], it is impossible except through breaking the desire for money, and the breaking of this desire is through tzedakah [charity]. For it is found in the Zohar: “A spirit descends to cool the heat of the heart, and when the spirit descends, the heart receives it with the joy of the melody of the Levites.” This ruach [spirit] is the aspect of tzedakah , which is a “generous spirit” ( ruach n’divah ). Through it one cools the heat of the desire for money, etc. And this is the aspect of the ketores [incense], etc. And this is the aspect of the revelation of Mashiach , for then the desire for money will be nullified, etc. And according to the degree of the nullification of this avodah zarah [idolatry] of the desire for money, so too is the anger ( charon af ) nullified, etc. Segment 62 HE: אבל בפסח בתחילת הגאולה לצאת מזוהמת מצרים אז אין בנו כח להמשיך התורה בתיקונים הנ"ל כנ"ל. ואז כל המשכת המוחין שהם הארת התורה הוא רק מלמעלה שלא על ידינו כנ"ל, ע"כ צריכין למהר מאד לאפות הפת על האשר תיכף כשנתנו עליו מים כי א"א להמתין כלל עד שיתחמץ שלא יתאחז בחי' חימוץ המוח בחי' כי יתחמץ לבבי שהוא בחי' זוהמת מצרים שנאחז בהם מאד. כי בענין זה של ההמתנה והשהיה שצריכין להמתין ולצפות הרבה ולהרבות בתפילה ותחנונים ושיחה הרבה עד שיזכה להמשיך על עצמו בחי' קדושת התורה כנל יש בזה נסיון גדול וכמעט עיקר הבחירה תלוי בזה, כי זה ידוע שהכל חפצים ליראה את שמך ואפי' הגרוע שבגרועים כל זמן שאינו בכלל הפורקי עול ח"ו בודאי הוא חפץ ומשתוקק הרבה לשוב להש"י אפי' אם נפלונתרחק כמו שנתרחק כ"ש כי עזה כמות אהבה וכו' רשפיה רשפי אש שלהבת יה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה וכשפרש"י שם שזה נאמר על האהבה של כ"א מישראל לאביו שבשמים. רק עיקר העיכוב הוא מחמת שצרייכן להמתין הרבה ולהרבות בתפילה ותחנונים ולהתחזק עצמו מאד מאד בכל מה שעובר עליו ע"כ רבים לא יכלו לעמוד בנסיון זה ומתרשלים מלפקח על חייהם הנצחיים עד שמתרחקים כמו שמתרחקים ח"ו, ואפילו כל אלו שהש"י בעזרם ונשארים קבועים בקדושתם ואינם מניחים עצמן ליפול ולהתעצל ח"ו מלהרבות בתחנונים ושופכים בכל יום ובכל מה שעובר עליהם, את לבם כמי םכוו' גם הם לא הי' להם כח להתחזק ולהמתין כ"א בכח התורה הק' שכבר קבלנו בכלל בשעת מתן תורהו מה שאנו מקבלין חידושי תורה אמתיים בכל דור ודור מהצדיקי אמת בבחי' תקונים הנ"ל, שהם בקדושתם הגדולה והנוראה ממשיכים תורה ברחמים גדולים כאלה עד שנמשך גם עלינו מקדושתם שיהי' לנו כח ג"כ להתחזק ולהמתין ולהמתין ולהרבות בתחנונים ושיחה וכו' עד ישקיף וירא ה' משמים. אבל בפסח שאז לא נמשך עלניו קדושת הראת התורה בתקונים הנ"ל רק הכל בבחי' אעדל"ע כנ"ל ע"כ א"א לנו להמתין ולהחמיץ מוחינו כלל כי צריכן לצאת בחפזון גדול, ע"כ אסור להמתין עד שיתחמץ עיסת הלחם שלא יתחזק ביותר ח"ו חימוץ הרע שבלב בחי' כי יתחמץ לבבי שמבלבל דעת האדם מאד מאד כשרואה ששוהה הרבה ועדיין לא יצא מטומאתו וכו'. כי אז בהתחלה הס"א אורב על זה מאד ואין בנו כח להכניעה מחמת שעדיין לא קבלנו שום תורה כלל. וכל המוחין והדעת נמשכין רק מלמעלה ברחמיו אשר מחמת זה הוצרכו לצאת בחפזון ולא יכלו להתמהמה. ע"כ החמץ אסור כי אז א"א להמתין כלל כי יתאחז בו ח"ו טומאת מצרים ויעקם את לבו מאד. אבל אח"כ אחר שכבר התחילו לספור ימי הספירה והתחילו להמשיך בחי' הארת התורהע"י תשוקתם, אז החמץ מותר כי אעז החמץ נמשך מבחי' חיוץ המוח בקדושה שהוא מה שצריכין להמתין הרבהלישועת ה' כנ"ל. כי אז יש כח להמתין ע"י כח הארת התורה שהתחילו להמשיך ע"י כח הארת התורה שהתחילו להמשיך ע"י השתוקקותם וכו' שהוא בחי' ספירת העומר כנ"ל. וע"כ הותר החמץ אחר שביעי של פסח שאז נבקע ים החכמה כשרז"ל כי צעקו עאל ה' דהיינו שנמשך עליהם הארת התורה ביותר ואז יש כח להמתין כנ"ל ע"כ אז הותר החמץ. וע"כ בשבועות שהוא עיקר קבלת התורה מתוך האש ע"כ אז מביאין לקרבן חמץ דייקא כי עיקר תיקון קבלת התורה הוא ע"י שממתינים הרבה ואין דוחקין את השעה וכו' כנ"ל ומשם נמשך החמץ בקדושה שמביאין אותו לקרבן בשבועות וכנ"ל: EN: And chesed [lovingkindness] is drawn into the world, etc. And through this, the da’as [knowledge/awareness] is drawn down, which is the building of the Beis HaMikdash [Holy Temple], for “whoever has knowledge — it is as though the Temple was built in his days” (Talmud, Berachos 33a) , etc. And this is the aspect of the revelation of the Torah of the Future, etc. Segment 64 HE: אות כט וזה בחי'שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה וכו', כי אסור לקצור קודם קצירת העומר שהוא ראשית קצירכם, כי מחמת חטא אדה,ר נתערבבו כל הדברים וצריכין כמה ברורים. ועיקר הקלקול נגע בהלחם היוצא מן הארץ כ"ש ארורה האדמה בעבורך וכו' בזעת אפך תאכל לחם וכו' ובשביל זההי' גלות מצרים כנ"ל. ע"כ צרייכן לקדש מאד את הלחם בשעת יציאת מצרים שזה בחי' מצות אכילת מצה בפסח ואיסור חמץ כנ"ל, וע"כ אסור לקצור את התבואה קודם קצירת העומר במחרת הפסח כי ע"י העומר שעורים מתחילין לתקן הדיבור שנוכל להמשיך עלינו דיבורים חמים כגחלי אש שעי"ז עיקר נתינת התורה כנ"ל. וע"כ אז מתחיל להאיר עלינו בחי' קדושת קבלת התורה כי כן דרכו ית' שתיכף שהאדם מתחיל לעסוק בקצירת העומר נמשך קדושת א"י שזוכין לקבל החרב מעשו להכניע המונעים מא"י ע"י שאנו מכינים עצמינו לקבלת התורה שעי"ז נוטלין מעשו כח החרב להכניע המונעים כ"ש שם. וע"כ אסור לקצור שו םתבואה עד שקוצרין העומר שאז נמשך המגל והחרמש שבו קוצרין התבואה מכח החרב שמקבלין מעשו ע"י קדושת קבלת התורה שעי"ז חותכין ומבערין ומכניעין השונאים והמונעים מא"י כי אפי' כשישראל על אדמתם בא"י עדיין צריכין בכל עת לבער ולבטל מוציאי דבת הארץ רעה שהם המונעים מקדושת א"י שעל ידם היו כל הקלקולים והפגמים כשהיו ישראל בא"י שהתגברו המונעים מהקדושה כ"כ עד שהסיתו את ישראל למה שהסיתו עד שנתגרשו מא"י כי הם אורבים תמיד על ישראל לגרשם מא"י מהסתפח בנחלת ה'. וע"כ אנו צריכים בא"י לקדש את הלחם בכמה מצוות התלויות בארץ הכל כדי לברר הלחם מזוהמת הנחש שמשם כל המנועים מא"י. כי אדה"ר נתגרש מקדושת א"י שמשם נברא כשארז"ל שהוא בחי' קדושת הגן עדן שישב שם ואז נתקללה האדמה כנ"ל. ע"כ אפילו כשבאים לא"י צריכים בירורים ותקונים גדולים לבער המונעים מקדושת א"י שהוא כלל קדושת איש הישראלי. וע"כ א"א לקצור התבואה עד שקוצרין העומר שאז מתחיל ההכנה לקבלת התורה כנ"ל שעי"ז כנ"ל שעי"ז נמשך עלינו קדושת התורה שעי"ז נמשך כח החרב של עשו שאנו מקבלין כח החרב ממנו להכניע המונעים מא"י, ומשם מקבל כח החרמש והמגל שהוא בחי' חרב לקצור התבואה בקדושת א"י לבררה מחטא אדה"ר מהקללה שנתקללה האדמה בעבורור בזעת אפך תאכל לחם כנ"ל. ואז מתחילין לספור ספירת העומר שהוא עיקר ההכנה לקבלת התורה ע"י שהתחלנו לתקן הדיבור החם כגחלי אש ע"י קצירת והקרבת העומר וכנ,ל. וע"כ תלתה התורההק' מצות ספירה מהחל חרמש בקמה. כי החרמש בחי'חרב היינו כי אז החרמש בחי' חרב מקבל כחו מחרב הנ"ל שעל ידו מבערין המונעים מא"י. ויש לרמז שזה בחי' אותיות חרמ"ש, בחי' ח"ש מ"ר היינו שאז מקבלין הדיבור החם שהוא בחי' חש בחי' חשמ"ל בחי' חיות אש ממללות שמקבלין אות ומהנשמה שנקראת מרים ע"ש המרירות שסולבת על שעיבוד התורהשכל דבריה כגחלי אש, וזהו ח"ש מ"ר מ"ר זה בחי' המרירות שסובלת הנשמה שמשם מקבלין כח הדיבור החם בחי' חש חיות אש ממללות וכו' כנ"ל. וע"כ אז ביום קצירת העומר נפלו מפלה גדולה כמה שונאי ישראל כגון סנחריב ומדין וכו' ובפרט המן עמלק ימ"ש כי מיני' ובי' אבא ליזיל בי' נרגא. כי דייקא ע"י חרבו של עשו מכניעין והורגין אותם ע"י שנמשך עלינו בחי' קדושת קבלת התורה שעי"ז לוקחין כח החרב ממנו להכניע האויבים והמונעים מא"י. כי כל האויבים שעמדו על ישראל כולם התקנאו בקדושת א"י ורצו לגרש את ישראל מארצם וע"כ נפלו ביום קצירת העומר כנ"ל: EN: The general principle is: through breaking the desire for money via tzedakah , through this, chesed is drawn down; and through this, da’as and saichel [intellect] are drawn down; and through the saichel , one is able to take and gather the nefashos [souls] and elevate them in the aspect of mayin nukvin [feminine waters — the upward arousal], in the aspect of “and the wise one captures souls” (Proverbs 11:30) . And through this he unifies Kudsha B’rich Hu [the Holy One, blessed be He] and Shechinah [the Divine Presence]; and through this union, Torah is born, in the aspect of “A wise man ascends a city of warriors and brings down the stronghold of its confidence” (Proverbs 21:22) , etc. And through the drawing down of the Torah, hashgachah [Divine Providence] is drawn down, etc. And each person, according to his closeness to the Torah, so is the hashgachah of Hashem, blessed be He, upon him, etc. That is, the aspect of hashgachah shelaimah [complete Providence], where things return and are depicted in His eyes, etc. See all of this there well. Segment 65 HE: וזה מנצפ"ך צופים אמרום צופים בחי' המצפים ומייחלים לחסד ד' תמיד בחי' ואני בה' אצפה אוחילה לאלקי ישעי, הם זוכים להדיבור השלם שהוא בחי' ה' אותיות מנצפ"ך וכנ"ל: EN: And this is the aspect of the mitzvah of returning a lost object, which is in order to draw the hashgachah of Hashem, blessed be He, upon us in completeness. For this wise man, the true tzadik, who has broken the desire for money completely — until he is able to gather the nefashos and elevate them to renew them in the aspect of ibbur [spiritual gestation], and to draw down Torah through this — this tzadik is in the aspect of a “returner of lost objects.” For he finds all the lost objects in the world and returns them and restores them to their owners, when they merit to come and seek after their lost item, in the aspect of: “And if your brother is not close to you, and you do not know him, you shall gather it into your house, and it shall remain with you until your brother seeks it, and you shall return it to him” (Deuteronomy 22:2) . Segment 66 HE: (ר"פ להלכות ספירה הנכללת בה' גזילה כנ"ל): EN: Understand well the interpretation of this verse regarding the tzadik, who is the essential returner of all the lost objects of all who come into the world — for he toils in his service until he finds them all. And he desires at all times to return them all to the owner of the lost item immediately. But as long as they are far from him, he must gather them to himself, and they remain with him “until your brother seeks it,” etc., in the aspect of “and if your brother is not close to you,” etc. And as is written (in Torah 188) , that one must come to the tzadik to search for his lost object that he lost and forgot immediately upon entering the air of this world, etc. See there. Segment 67 HE: עשו בגימ' מנצפ"ך שהם בחי' פ"ר דינים וצ"ו. אין צו אלא ע"ז שהוא גימ' המן עם הכולל. מרדכי גימ' רע"ד. בחי' יראה ורעד יבא בי וכו'. ועם ה' אותיות והכולל גימ' מנצפ"ך. כי אתם מהעט שממעיטין עצמכם ובכל דבר שבקדושה חסר להם תמיד ומלאים יראה קדושה בבחי' אשרי אדם מפחד תמיד ונדמה להם תמיד שאין להם שלימות הדיבור ששרשו מנצפ"ך, אבל המן סבר שכבר הדיבור שמשם הממשלה כבר הי' בידו ועי"ז נפל בבחי' לפני שבר גאון ולפני כבוד ענוה מנצפ"ך צופים אמרום. צופה לשון צופה ומייחל ומחכה כ"ש ואני בה' אצפה אוחילה לאלקי ישעי, עי"ז זוכה להדיבור בחי' מנצחפ"ך בבחי' נאלמתי דומ'י וכו' חם לבי וכו'. כי גדר האדם הורא מדבר. והוא כנגד יסוד האש כי דצח"מ הם בחי' ד' יסודות ארמ"ע והאדם שהוא המדבר עיקרו מיסוד האש. וע"כ עיקר שלימות הדיטבור הוא בחי' אש בחי' וגבורתך ידבור והגבורות הם בחי' אש. וכל עבודת האדם היא בענין הבחירה שזה מעלתו שבשביל זה נברא לסור מהרע של היהצ,ר המסית ולמשוך עצמו להטוב להיצר טוב כי כל התאוות והמדות רעות בחי' אש כי מהאש יצאו. כי אע"פ שהאדם כלול מכל הד"י שמהם כל המדות והתאוות כמובן במ"א ובדברינו. אבל הכל מהאש שבאותו היסוד. כי כל יסוד כלול מכל הד"י והמדבר כל הוויתו מיסוד האש שבאש שבד"י כמובא. כי עיקרו נברא להכיר הבורא ית' ע"י לבו ודעתו. וידיעת הש"י הוא בחי' אש בבחי' כי ה' לאקיך אש אוכלנה הוא.כי הדעת והשכל הוא כמו נר דולק בחי' נר ה' נמשת אדם וכו'. והלב הוא בחי' נר דלוק ושם בבחי' הלב עיקר הבחירה כי האש שבלב בוער לכל התאוות ובפרט לתבערת המדורה וכו'. ולהיפך הוא בוער מאד עד לב השמים להש"י וגם זה אינו טוב בשלימות כי הוא חוץ מהמדה. וע"כ כל התיקון ע"י התורה שניתנה באש שהיא מצמצמת האש בב' הבחי' (כ"ש בהתורה ויתן עוז למלכו וכו בסי' ע"ח) בבחי' אלמלא כנפי ריאה דנשבין על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא בב' הבחי' הנ"ל כ"ש שם: EN: It turns out that all these nefashos who come to the tzadik so that he should bring them close to Hashem, blessed be He — they come to him to search for their lost object, as above. And the tzadik takes all these nefashos and elevates them and renews them in the aspect of ibbur , and draws down through them wondrous and awesome chidushay Torah [novel Torah insights]. And through this, he returns and restores to them their lost object. For the essential thing they have lost is the Torah that one forgets upon entering the air of this world (as the Sages taught in Niddah 30b) — which is a lost object, as explained there in Torah 188. Segment 68 HE: וע"כ כל התיקון ע"י חידושי תורה שממשיכין הצדיקם עתה שהם בחי' משה בכל התיקונים הנ"ל. דהיינו ברחמים ותחנונים ובאריכת אפים מאד מאד ואינם דוחקים את השעה כלל וכו'. כי עיקר המשכת התורההוא רק להביא לידי מעשה להחזיר את העולם למוטב וזה קשה מאד מאד ע"כ צריכין אריכת אפים גדול מאד וכנ"ל. כי אפילו צדיקים נוראים ונשגבים כל שגיאותם הי' בענין זה, אך מה לנו להבין ולהתבונן בשגיאותם אך תורה הוא וללמוד אנו צריכין להבין על ידם רמזים לעצמינו אם בארזים נפלה שלהבת ע"י דחיקת השעה לפי נשגבות מעלתם ברום גבהי' מרומים מה יעשו אזובי קיר כמונו. כי מכ"ש וכ"ש כמה אנו צריכין להזהר מבחי' דוחק את השעה שמשם כל הפגמים והקלקולים ר"ל. ואפי' כשמתחילין להתעורר להתקרב להש"י אסור להיות דוחק את השעה. וזה בחי' ספירה שהוא הכנה לקבלת התורה וכנ"ל. כי צריכין לספור הימים בבחי' למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה, כי סדר הזמנים הם ע"י הגלגלים שהם למעלה מיסוד האש וכל יסוד האש נמשך מהם והש"י מסדר הזמנים ומבדיל בין יום ללילה ובין יום לחבירו בחכמתו. וע"כ מנה הימים בבריאתם כ"ש ויהי ערב ויהי בקר יום א' וכן יום ב' וכו' הכל כדי לתת גבול וגדר לכל יום ויום שלא יבער יותר מדאי. וע"כ החשך קדם לאור כי הדיבור בחי' אש כנ"ל בחי' אור כ"ש פתח דברך יאיר והחשך בחי' חשכת הדעת העדר הדיבור שזהו בחי' חש מל הנ"ל שצריכין להקדים השתיקה קודם הדיבור וכנ"ל. כי בלילה אז הוא בחי' השתוקקות וכיסופין להש"י בחי' על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי וכו'. אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי. כי עיקר עבודת האדם להמשיך על עצמו קדושת המרכבה הקדושה שהיא בחי' אש כ"ש כמראה אש היא מתהלכת בין החיות. ששם התגלות אלקותו ית'.כי כל אדם צריך לעשות עצמו מרכבה לשכינה מכו שנתתקן מהאר"י ז"ל לומר הנני מכוון לעשות כל גופי מרכבה לשכינה וכו'. אך יש ד' קליפותך המונעים שהם ג' הרעים והד' בחי' בחי' נוגהוכו' והם רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת, שהרוח סערה מלהיב האש המתלקחת, והענן מחשיך מלראות שורש אור האש דקדושה, וצריכין להמשיך על עצמו אור החשמ"ל שמשם התחלת המרכבה דקדושה. ועיקר המשת קדושת החשמ"ל הוא ע"י בחי' הנ"ל בחי' ח"ש מ"ל וכו' כנ"ל. ואז מתקרבין להאש דקדושה בבחי' כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא דאכלי כולא ושצי כולא, ואתם הדבקים בה' אלקיכם וכו' כמובא במ"א. ועי"ז שורפין ומכלין האש דס"א בבחי' מהאש יצאו והאש תאכלם וכו'. וע"כ צריכין לספור הימים קודם מתן תורה לסופרם לעומר בחי' גבול ומדה להמשיך על עצמו הגבורות הקדושות שהם בחי' שעורים הנ, לבחי' שורש הדיבור החם כאש כנ"ל להמשיך על עצמו בהדרגה ובמדה שזה עיקר בחי' קדושת המשכת התורה כנ"ל. וזה בחי' יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת. כי הדיבור והדעת להכיר כבודו ית' שנמשך כפי סדר מעשה בראשית מהגלגלים שעל ידם סדר הזמנים שזה בחי' השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרגיע. כי יסוד האש שהוא גדר האדם המדבר נמשך מהם כנ"ל הכל נמשך מיום ליום ומלילה ללילה אשר חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם שלא לצאת מהגבול וכנ"ל. וע"כ אין אומר ואין דבגרים בלי נשמע קולם. כי בהכרח להקדים השתיקה להדיבור בבחי' ח"ש מ"ל כנ"ל. אך העיקר הוא הרצןו והקווי והגעגועים וכו' כנ"ל ועי"ז נתחמם הלב בקדושה וכו'. וזהו בכל הארץ יצא קום לשון קיווי ותקוה ותוחלת ועי"ז ובקצה תבל מליהם וכנ,ל: EN: And now, every time they come to the tzadik, he elevates their nefashos and renews them, and returns and draws down Torah for them — that is, the aspect of the Torah that was forgotten and lost from them — he now restores to them in even greater measure, through the renewal that renewed their nefashos through the aspect of ibbur . And also, through the Torah that he draws down for them, he illuminates upon them a great light, until they themselves have the power to search and seek after the remainder of their lost objects that they have not yet found. For certainly it is impossible to return to them all of their many lost objects at once, lest the abundance of light cause them harm, G–d forbid — for too much oil causes the candle to go out. It is necessary to return to them little by little, according to their readiness and according to their awakening toward the truth. Segment 69 HE: וזהו לשמשם שם אהל בהם ופרש"י בשם התנחומא מכאן שהשמש נתון בתוך תיקו. היינו כנ"ל כי האש והחמימות נמשך מהשמש שעל זה צעק שלמה איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים בעת תוקף חום השמש כשפרש"י וכ"ש עד שיפוח הקץ וכו' וכשפרש"י שם. וע"כ השמש נתון בתוך תיקו שלא יחרבי העולם ח"ו וכשפרש"י שם על ואין נסתר מחמתו אלמלא ניתן ברקיע התחתון לא הי' אדם נסתר מפניו מפני חמימותו וכו'. וכל התקון להנצל מתבערת האש הזה הנמשך מהגלגלים והעיקר מהשמש שעל זה אמר קהלת את המעשה הרע הנעשה תחת השמש דייקא, כל התיקון הוא ע"י התורה שמרחפת על הלב וכו' כנ"ל. וזהו תורת ה' תמימה משיבת נפש וע' פרש"י שם ב' הפריושים ושניהם א' לענינינו שפירש שם תורת ה' תמימה. גם היא מאירה כשמש וכו'. ד"א ואין נסתר מחמתו ליום הדין, וליהט אותם היום הבא, אבל תורת ה' תמימה משיבצת נפש לדרכי חיים ומגינה היא על לומדיה מאותו להט וכו'. וזהו שסיים יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך וכו' כי התיקון לכל זה הוא רק תפילה ותחנונים בבחי' הנ"ל שזהו בחי' אמרי פי והגיון לבי בחי' אמרי אאזינה ה' בינה הגיגי וכו'. כי א"אל באר ולדבר הכל וכו' כי צריכין שתיקה בחי' געגועים קודם הדיבור ואח"כ בבחי' חסידים הראשונים היו שוהין קודם התפלה ואח"כ וכנ"ל: EN: And each time, through each Torah and Torah teaching that they receive from the tzadik when they come to him, through this a light and lamp are drawn down for them to search by — through them — for the remainder of their lost objects. For the Torah is called “light” and “lamp,” as it is written: “For the mitzvah is a lamp, and the Torah is light” (Proverbs 6:23) . And lost objects require one to search for them, and the searching is done with lamps, as the Sages taught. That is, through the light and lamp of the Torah and the mitzvos, with which the wise man gives them merit — through this, the light of their soul shines, and through this they can search and find their lost objects, in the aspect of: “The lamp of Hashem is the soul of man, searching all the chambers of the belly” (Proverbs 20:27) , etc. Segment 70 HE: וע"כ הזהירם ביותר כ"פ בשעת מתן תורהו והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יהרסו אל ה' וכו' כי תיכף כשרוצין להתקרב באמת להש"י צריכין ליזהר מאד מהריסה שלא ידחוק השעה ח"ו כי רוב ההרפתקאות ח"ו הוא עי"ז כנ"ל. וע"כ הקדים מצות ספירת העומר וכנ"ל: EN: And this is the aspect of the entire order of the daily prayer. For each day one must draw down all these rectifications ( tikkunim ) that are explained in this Torah, in order to merit drawing down Torah, etc. For each and every day, one must draw the Torah upon oneself anew, in the aspect of: “which I command you today” (Deuteronomy 6:6) — “each day they should be in your eyes as new.” And as we bless each day: “Who gives the Torah” [in the present tense]. And in order to draw down Torah, one needs the aforementioned aspect — namely, to break the desire for money through tzedakah , etc., and through this the anger is nullified and chesed is drawn down, etc., and da’as is drawn down, and through this one elevates the nefashos and draws down Torah, through which His hashgachah , blessed be He, is drawn upon us in completeness. Segment 71 HE: ובשביל זה צריכין ליזהר מאד להשתדל להתקרב לצדיקי אמת הממשיכןי דרכי התורה מחידושי תורה שנמשכו בתיקונים הנ"ל. כי זה עסק הצדיקי אמת להלהיב לב בני ישראל לעוררם ולהקיצם שיתלהבו להש"י. אבל נזהרים מאד מרוח סערה שלא יבער האש יותר מדאי בבחי' הריסה ח"ו (כ"ש בהתו' אל אשא יהי' שמה הרוח ללכת וכו' ע"ש סי' ט' לק"ת). וז"ש במ"ר בפ' העומר שבזכות העומר באין לא"י והיינו כנ"ל: EN: And this is the aspect of the entire order of the prayer: For at first we say Korbanos [the section on the offerings] and Ketores [the incense passage]. This is the aspect of the breaking and nullification of the idolatry of the desire for money through tzedakah , which is a “generous spirit” ( ruach n’divah ). For the korbanos are the aspect of tzedakah , for they are the aspect of a generous spirit, for they are a free-will offering of the heart, as the verse included korbanos and tzedakah together, as it is written: “That which goes out of your lips you shall observe and do, as you have vowed… as you have spoken with your mouth” (Deuteronomy 23:24) — “this refers to tzedakah ,” as the Sages taught. And through this, one nullifies the idolatry that is the desire for money, which is the aspect of anger and strict judgments. For the korbanos are the rectification of the World of Asiyah [Action], where the primary hold of idolatry and the strict judgments ( dinim ) is, as brought in the Kavanos [the Kabbalistic intentions of the Arizal]. (And see our words on this elsewhere, in the Laws of Prayer, Halacha 4.) Segment 72 HE: (שייך לעיל) EN: Therefore, in truth, one must give tzedakah before the prayer, in order to break the desire for money — to nullify the anger and the strict judgments that cling to the World of Asiyah . For all the business dealings and commerce and labors that one does are in the aspect of Asiyah , and since that is where the primary hold of idolatry and the k’lipos [husks of impurity] is, therefore one must strengthen and fortify oneself greatly not to fall into the desire for money, G–d forbid. And the main remedy is through tzedakah , through which one breaks the desire for money, as above — which is the aspect of korbanos , which are the aspect of tzedakah , which are the aspect of rectifying the World of Asiyah , as above. Segment 73 HE: וזהו והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח, היינו בחי' התגלות התורה כש"ש ביום חתונתו זה מתן תורה. וזוה ישיש כגבור לרוץ אורח היינו שעל ידי התורה שנמשכת בתקונים הנ"ל על ידי זה זוכין להתגבר לרוץ אורח לעשות דרך לא"י, כי עיקר האורח והדרך שהולכין בכל מקום בגשמיות ורוחניות הכל הוא בלא לא"י כנשמע מפיו הק' כי שם עיקר המנוחה והנחלה כנ"ל. כי אנו צריכין כ"א לרחם על עצמינו לילך בדרכים קדושים ועצות עמוקות הנ"ל להשמר מאד מאד מתבערת האש דס"א ולהמשיך על עצמו בכל עת דיבורים חמים כגחלי אש ולבלי לדחוק את השעה להמשיך הדיבור בבחי' ח"ש מ"ל וכו' כנ"ל כדי שעי"ז נזכה לבא לא"י כנ"ל. כי גם כל השגיאות דקות של הצדיקים הנוראים ששגו בזה הכל הי' על ידינו בבחי' כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה וכנ"ל. וכ,ש ויתעבר ה' בי למענכם וכתיב גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבא שמה אותו חזק וכו', כי אעפ"כ יגמור משה ע"י תלמידיו שהם בחי' יהושע שהמשיכו על עצמן כל התיקונים הנ"ל אחרי הסתלקותו שאז תיקן בשלימות השגיאה הנ"ל כנ"ל. ועדיין הוא עומד ומשמש במרום ומרבה תפילות ותחנונים בבחי' תיקונים הנ"ל עד שנמשכין עלינו התעוררות לילך בדרכי התיקונים הנ"ל להמשיכם עלינו שעי"ז יתתקן הכל ונשוב לארצינו וכו' וכנ,ל: EN: And this is the aspect of Ketores [incense] that is recited then — for the Ketores is the aspect of drawing the power of tzedakah into the heart, to cool the heat of the heart, to nullify the desire for money, as explained there. This is the aspect of the rectification of the World of Asiyah , as above. Segment 74 HE: וע"כ בגאולה האחרונה כתיב כי לא בחפזון תצאו וכו'. כי עיקר התוקן לשוב לא"י הוא ע"י מתינות רב לבלי לדחוק את השעה כלל וכו' וכנ"ל: EN: And afterwards we say Psukay d’Zimrah [Verses of Song]. This is the aspect of: “And when that spirit descends to the heart, the heart receives it with the joy of the melody of the Levites.” “The joy of the melody of the Levites” — this is the aspect of Psukay d’Zimrah , which are songs and melodies ( z’miros ) and praises that the Levi’im [Levites] would engage in at the Holy Temple. And then one merits drawing down holy wealth, which is the aspect of “Who is rich? He who rejoices in his portion” (Avos 4:1) . This is the aspect of: “The incense makes one wealthy.” And this is the aspect of: “And the riches and the honor come from before You, and You rule over all” (I Chronicles 29:12) . And then one must again give tzedakah , in order to draw the “generous spirit” — the aspect of tzedakah — so that the heart receives it with joy, in the aspect of “the joy of the melody of the Levites,” in the aspect of “when that spirit descends,” etc., as above. And through this, chesed is drawn down, etc. Segment 75 HE: (א"ה שמעתי מא' מאנ"ש הענין לאשמה בה וכו' לכן הצגתיה פה) שייך לעיל לאות ז' אשר מבואר שם שפגם אדה"ר הי' אשר הי' דוחק את השעה שזהו בחי' פגם גזילה וכו' ותיקונו הי' ע"י שבת כי שבת אגין עלותי וזה שמסיימת פ' גזל (ויקרא ה') לאשמה בה ר"ת לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי כמובא והבן: EN: Therefore, afterwards we say the Birchos Krias Shema [blessings of the Shema], which are Birchas HaMe’oros [the blessing over the luminaries] and Ahavas Olam [“Eternal Love”]. For Birchas HaMe’oros is the aspect of chesed , which is the light of day, as it is written: “By day Hashem commands His chesed” (Tehillim 42:9) . And as is explained there in the Torah on the statement of the Sages: “And he was standing in a deep place,” etc. See there. And this is the aspect of Birchas Ahavas Olam , which is the aspect of love and chesed , for it is the aspect of the “Chamber of Love,” which is chesed , as found in the Kavanos . That is, as above: through breaking the desire for money via tzedakah , which is the aspect of korbanos , as above — through this one merits “the joy of the melody of the Levites,” which is the aspect of Psukay d’Zimrah , as above. And through this one merits chesed — which is the aspect of Birchos Krias Shema , the blessings of the luminaries and Ahavas Olam , as above.