{
  "bookId": "likutay-halachos",
  "part": "8",
  "torah": "69",
  "title": "מאבד ממון חבירו ומוסר ב",
  "hebrewTitle": "מאבד ממון חבירו ומוסר ב",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-halachos/8/69",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-halachos/8/69/",
  "segments": [
    {
      "index": 2,
      "he": "אות א ענין מסור שהחמירו בו חז\"ל מאד מאד יותר מכל עבירות שבתורה ודינו כמומר גמור. וגם אפילו גרוע ממומר כמובא בש\"ך שם. ומורידין אותו ולא מעלין. ופסול לכתוב ס\"ת ותפילין ומזוזות וכו':",
      "en": "And all the more so the convert, who was even more remote because he is not at all of the seed of Israel. Therefore when he comes to convert and is included in the holiness of Israel, “one nation in the land,” it is precious in the eyes of Hashem, may He be blessed, because the achdus ha’pashut is revealed from the very remote changed activities, which is very precious in the eyes of Hashem, may He be blessed. And the more changed and remote the activities, the more precious it is in His eyes, may He be blessed, when the achdus ha’pashut is revealed from there, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ע\"פ המאמר המתחיל בסבי דבי אתונא (סי' כה) אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא וכו'. משחרב ביהמ\"ק בטל השמיר וכו'. כי צריך כ\"א להוציא א\"ע מהמדמה ולעלות אל השכל וכו' וכו'. ודע שבכל דרגא ודרגא יש אלו הדמיונות והן הן הקליפות הקודמין לפרי הסובבים את הקדושה בבחי' סביב רשעים יתהלכון וכו'. וא\"א להכניע את הקליפות והדמיונות וכו' אלא ע\"י התגלות גדולת הבורא. והתגלות גדולת הבורא הוא ע\"י צדקה שנותנין לעני הגון וכו'. והכלל היוצא משם, כי בממון דקדושה שם מלובשין גוונין עילאין כי גוונין עילאין הם בחי' כסף וזהבו וכו'. ואלו הגוונין המלובשין בממון דקדושה אין מאירין אלא ביד ישראל כי שם מקומם ונכללין זה בזה ומתנהרים אלו הגוונין בבחי' ישראל אשר בך אתפאר כי מקום הגוונין אינו אלא אצל איש הישראלי. וכשמתנהרין הגוונין אזי הקב\"ה מתגדל ומתפאר בהם בבחי' לי הכסף ולי הזהב ונעשה מהם בגדי ישע, ישע אסתכלותא וכו'. אבל כל זמן שהכסף והזהב עאצל העכו\"ם אז יהגוונין נעלמין אורם ואינם מאירים כי אין שם מקומם כי ראין מקומם אלא אצל איש הישראלי וכו'. ובשביל זה העכו\"ם תאיבים לממון ישראל וכו' מחמת ששם פאר הגוונין וכו'. אבל תיכף ומיד כשהעכו\"ם מקבל ממון מישראל תיכף ומיד נתעלם הפאר והחן בתוך הממון וכו' וכו'. וע\"י צדקה נתתקן כל ממונו ונתגלין הגוונין ומאירין וכו' ואזי נתגלה גדולתו ית'. כי עיקר גדולתו ותפארתו ית' הוא בחי' התגלות הגוונין המלובשין בממון כנ,ל. וע\"י התגלות גדולת הבורא יצת' עי\"ז נכנעין הקליפות שבמדריגה ועי\"ז עולין ממדריגה למדריגה וכו'. ע\"ש כל זה היטב:",
      "en": "And this is the aspect of what is found in the holy Zohar and brought in the words of Rabbainu, of blessed memory: “When Yisro came and said, ‘Now I know that Hashem is great,’ then the Name of the Holy One, blessed is He, was exalted and glorified above and below,” etc., as mentioned above."
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "אות ב והנה בזה המאמר מבואר באר היטב חומר האיסור והפגם הגדול והנורא מאד של המסור שמוסר ח\"ו ממון של ישראל, שהוא ממון דקדושה ששם מתגלין ומאירין גוונין עילאין וכו', ביד גוי ח\"ו. יכ הגוונין עילאין המלובשין בממון ישראל זה עיקר גדולת הבורא ית' כנ\"ל, שעי\"ז משברין הקליפות ועולין מדרגא לדרגא שזהעירק כלליות הקדושה כלליות התורה לשבר הס\"א והקליפות והדמיונות ולעלות מדרגא לדרגאכדי להתדבק בו ית'. וכל זה נעשה ע\"י התגלות הגוונין המלובשין בממון ישראל כנ\"ל. שהם עיקר גדולת הבורא ית', והמסור ח\"ו פוגם בכל זה. ולא די שפוגם בזה אלא שעושה מהיפוך להיפוך שלוקח ממון דקדושה ממון ישראל שמלובש שם נעלמין אורות הגוונין כי אין מקומם אלא ביד ישראל כנ\"ל. נמצא שפוגם בכללייות הקדושה כלליות התורה כנ\"ל. וזה שארז\"ל על המסור מורידין אותו ולא מעלין כי בודאי ראוי לו זה העונש כי פגם בזה. כי ע\"י פגם המסור שפוגם בגוונין הנ\"ל המלובשין בממון ישראל שעי\"ז עיקר כל העליות מדרגא לדרגא, עי\"ז א\"א לעלות מדרגא לדרגא. כי עיקר העליה ע\"י התגלות הגוונין שמאירין ביד ישראל דייקא. וע\"כ המסור שפגם בזה, ע\"כ מורידין אותו ולא מעלין. כי בזה דייקא פגם כי ע\"י שהעלים אורות הגוונין ע\"י שמסר ממון ישראל ביד עכו\"ם עי\"ז אין יכולין לעלות מדרגא לדרגא כנ,ל כי באמ תצריך כ,א מישראל להשתדל בכל עוז לגלות אורות הגוונין המלובשין בממון של ישראל. כי לאו כ\"א זוכה שיתגלה במממונו אורות עילאין גוונין עילאין. וצריך לזהזכות גדול. וזוכין לזה ע\"י צדקה שעי\"ז נתתקן כל ממונו וכו' כנ\"ל. ואז דייקא יכול לעלות מדרגא לדרגא כנ\"ל. והמסור לא די שפגם ולא השתדל לגלות אורות הגוונין אף גם עשה מהיפך אל היפך שמסר ממון דקדושה של ישראל ביד עכו\"ם והעלים במזיד אורות הגוונין ע\"כ עונשו מגיע לו ההיפך מעליה דהיינו ירידה. וע\"כ מורידין אותו ולא מעלין. וכנ\"ל:",
      "en": "It emerges that the drawing close of the convert to the holiness of Israel is the aspect of the diverse activities being included within the achdus ha’pashut , which is the aspect of the holiness of Shabbos being drawn into the weekdays. This is drawn through all the rectifications explained there, whose essence is through the aspect of todah [thanksgiving], halachah , etc. And it is explained there that this is the aspect of holadah [birth/generation] — the aspect of tom’chay Oraisah [supporters of Torah] who diminish their money and wealth to sustain the talmidai chachamim [Torah scholars]. Through this, halachos are born, etc. Through this, truth shines, etc., until one merits that the achdus ha’pashut is revealed from within the diverse activities, etc."
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "אות ג וע\"כ דינו כמומר וכו'. כי יוצא מקדושת ישראל. כי עיקר קדושת ישראל הוא בבחי' ישראל אשר בך אתפאר שזהו עיקר קדושת ישראל שהש\"י מתפאר בהם וכל אחד מישראל אפילו הקטן שבהם יש לו חלק בזה ההתפארות כי הש\"י מתפאר אפילו עם הקל שבקלים כמובא במ\"א. וההתפארות של הש\"י זה בחי' הגוונין הנ\"ל שהן מלובשין בכסף וזהב בממון של ישראל. והמסור שפגם בזה נמצא שפגם בבחי' ההתפארות שזה עיקר קדושת ישראל כנ\"ל ועל כן המסור הוא יוצא מכלל כל ישראל כי כ\"א יש לו חלק בזה ההתפארות. אבל הוא פגם ביד רמה בזהההתפארות ע,י שמסר ממון ישראל ששם מלובש גוונין עילאין בחי' התפארות הנ\"ל ביד עכו\"ם ששם נעלם הפאר כנ\"ל. וע\"כ הוא יוצא עי\"ז מכלל ישראל מכלל ההתפארות וע,כ הוא כמו מומר ממש וגרוע ממנו. כי קלקל ופגם בשאט נפש במזיד את עיקר ההתפארות שהם הגוונין עילאין שהעלים אורם ע\"י שמסר ממון ישראל ביד גוי כנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of why children inherit their father’s money. For all the birth of children is drawn through the aspect mentioned above — through halachah , which is the aspect of tom’chay Oraisah . From there come all the births in the world — whether children that one begets, or all the profit and wealth and livelihood that each person earns, which is called by the name laidah [birth]. For everything in the world is drawn through the halachos that are born by the true talmidai chachamim through the tom’chay Oraisah who sustain them. For it is known that all hashpa’ah [abundance] and all births are drawn from the Torah. (And even though for the most part wealth is found among those distant from talmidai chachamim , etc. — this is because of the intensification of the exile, which causes the shefa of Israel to be drawn to them, etc. And everything is for the good, as explained elsewhere. But in any case, the entire root of the shefa comes only from the talmidai chachamim , etc., as mentioned above.)"
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אות ד כי איתא בדברי רבינו ז\"ל במ\"א שהרשעים מוליכין אותם סביב סביב הקדושה בבחי' סביב רשעים יתהלכון. כי שבת הוא בחי' הנקודה הפנימית וממנה יונקים העיגולים שהם בחי הששה ימים כמובא בזוהר. והקליפות מוליכין את הרשעים סביב סביב הנקודה. ואין מניחים אותם להתקרב לפנים וכו' וכל זמן שהם עדיין בתוך העיגולים עדיין יש להם תקוה להתקרב אפילו פושעי ישראל כל זמן שלא יצא מן העיגולים לגמרי ח\"ו כו'. אבל מ ישכבר יצא לגמרי ח\"ו מן העיגולים כגון משומדים. אזי א\"א לו להתקרב כלל וכו' ע\"ש. ושבת שהוא הנקודה הפנימית של ששת ימי החול שמקבלים ויונקים ממנה היא בחי' אורות הגוונין. כי שבת הוא בחי' תלת גוונין דאינא ובת עין שהם בחי' הגוונין הנ,ל. שהם בחי' עינים כ\"ש שם במאמר הנ\"ל בחי' כסות עינים ע\"ש כי עיקר הגוונין עילאין הם מאירין בשבת וע\"כ אוכלין בשבת שלשה סעודות דאברהם יצחק ויעקב כלולין בהן שהם אורות הגוונין כידוע. וע\"כ ע\"י שבת ע\"י השלשה סעודות מתברכין כל שיתא יומין כ\"ש בזהור כי עיקר הברכה הוא ע\"י אורות הגוונין כשמאירין בבחי' עיניך ברכות בחשבון כ\"ש שם ואז דייקא נתברך כל ממונו וכל מעשה ידיו וזה נמשך ע\"י שבת שאז עיקר הארת הגוונין כנ\"ל. כי בשבת עולין כל הצדקות שעושין בימי החול כ\"ש בדברי רבינו ז\"ל במ\"א בבחי' שמש בשבת צדקה לעניים וכו' ע\"ש. וע\"י הצדקה שמאירה בשבת דייקא עי\"ז מאירין הגוונין המלובשין בכסף וזהב כנ\"ל ועי\"ז נמשך ברכה לכל ששת ימי החול כנ\"ל כי ששת ימי החול שהם יונקים כולם משבת כנ\"ל הם תלת יומא דקמי שבתא ותלת יומי לראחר שבתא. ושבת הנקודה באמצע כמובא. והשלשה ימים הללו בהם מלובשין אורות הגוונין הנמשכין משבת משלשה סועודת כנ, לכי שלשה ימים הם כנגד תלת גוונין זהב וכסף ונחשת שהם בבחי' אברהם יצחק ויעקב שזה בחי' שלשה ימים שקוד םשבת ושלשה ימים שאחרי שבת שכולם מקבלים אורות התלת גוונין משבת כנ\"ל. וע\"כ בשבת היא שביתה ממלאכה ועובדין דחול שטורחין בכל ששת ימי החול בשביל פרנסה ובשבת הוא שביתה. כי עיקר הטירחא שטורחין בשביל ממון ופרנסה בששת ימי החול זה מחמת שאין הגוונין מאירין אז כ\"כ וע\"כ צרייכרן לטרוח אחר הממון בבחי' שטו העם ולקטו בשטותא. כי הגוונין הם בחי' הדעת כישם שרשם כמובא במ\"א ובשבת מאיר הדעת ואז נתגלין אורות הגוונין ואז היא שביתה לגמרי ואז אין צרייכן לטרוח כלל בשביל פרנסה וממון כי שורש הממון שהם הגוונין עילאין הם מתגלין בשתב וע\"כ משבת נמשך ברכה לכל ימי החול כי מתברכין הגוונין המלובשין בכסף וזהב ע\"י שבת כנ\"ל. אבל בשבת בעצמו אין שום עסק בממון ומו\"מ כלל כי אז מאירין הגוונין בעצמן ואז אין מתלבשין עצמן בממון כלל רק מאירן בעצמן כנ\"ל ומשם מתברכין כל שיתא יומין וכו' וכנ\"ל, וע\"כ בשבת עולין כל העולמות כולם מדרגא לדרגא בכמה וכמה עליות מתחלת שבת עד הסוף כש\"ש בפע\"ח. כי אז בשבת מאירן הגוונין שהם בחי' גדולת הבורא ית' שעי\"ז כל העליות כנ\"ל. ועיקר עבודת ישראל להמשיך הקדושה של שבת לששת ימי החול דהיינו להמשיך אורות הגוונין המאירין בשבת שיאירו גם בימי החול שאז הם מלובשין בכסף וזהב ועי\"ז יומשך ברכה בכל מעשה ידינו שזהו בחי' ויהי נועם שאומרים במוצ\"ש להמשיך הקדושה של שבת לששת ימי החול שעי\"ז נתברכין מעשה ידינו בבחי' ומעשה ידינו כוונה עלינו וכו'. וכשזוכין שיתגלו הגוונין בהממון בימי החול שזהעקיר הברכה כנ\"ל. אז נתגלה גדולת הבורא ית' ויכולין לעלות מדרגא לדרגא כנ\"ל כי אז כשזוכין שיתגלו הגוונין בהממון אז אין לו שום תאוות ממון כי התגלות הגוונין שבממון הוא היפך תאוות ממון ואז נשלח ברכה בכל מעשה ידינו כנ\"ל:",
      "en": "And therefore the convert who converts — which is the aspect of diverse activities being included within the achdus ha’pashut , which is drawn from the aspect of the halachos drawn through the tom’chay Oraisah , etc., from where comes all the money in the world — therefore when the convert dies, all his money returns to Israel, and “whoever is first in the convert’s estate acquires it.” For all of Israel are, relative to the convert, in the aspect of talmidai chachamim , since they are all included in the receiving of the Torah. And all his drawing-close was through his money ascending and being included in the holiness of Israel — the aspect of talmidai chachamim , from where came the birth of his soul to be included in the holiness of Israel, in the aspect of “a convert who converts is like a newborn child” (Yevamos 22a) . And therefore when he dies and has not left children who were born in the holiness of Israel, his money returns to Israel, and whoever is first acquires it — for from there was the essential source of his drawing close to the holiness of Israel, which is the aspect of birth, the aspect of “a convert who converts,” etc. For everything is drawn from the aspect of the halachos that are born through the money, etc., as mentioned above. Through this, one merits all the above, until the diverse activities are included within the achdus ha’pashut — which is the essential aspect of the drawing close of the convert to the holiness of Israel, as mentioned above."
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "אות ה נמצא שעיקר הקדושה שמקבל כ\"א משבת הוא בחי' הארת הגוונין הנ\"ל שכלולין בשבת שמהם יונקים ששת ימי החול שיאירו בהם ג\"כ הגוונין הנ\"ל כנ\"ל. ויש מי שפוגם בזה ואינו יכול לגלות הגוונין ואינו יכול ליכנוס לבחי' הנקודוה לבחי' שבת לינק משם הארת הגוונין הנ\"ל אבל עדיין לא יצא מן העיגולים לגמרי. אבל זה המסור שמסר ממון ישראל שבהם מלובש גוונין עילאין ביד עכו\"ם והעלים אורות הגוונין במזיד ביד רמה ע\"כ עי\"ז הוא יוצא מן העיגולים שהם בח'י ששת ימים שיונקים משבת לגמרי כי אין לו חלק בקדושת שבת שיש בימי החול שהם בחי' הגוונין הנמשכין משבת ומתלבשין בתוך ימי החול בכסף וזהב כי הוא פגם זהומסר הממון של ישראל שמלובש בהם גוונין עילאין ביד ההיפך ביד עכו\"ם ע\"כ הוא יוצא מן העיגולים לגמרי ע\"כ הוא כמומר ממש שגם המומר יוצא מן העיגולים לגמרי כנ\"ל וע\"כ בכל מקום מומר ומחלל שבת ומסור הם שווין לכמה דינים. כי עיקר הקדושה היא שבת כנ\"ל ומי שמחלל שבת הוא פוגם בכלליות הקדושה כמו המומר וכנ\"ל. וכן המסור שוה להם וגרוע מהם כי פוגם בהגוונין ממש כי בהממון של ישראל שם עיקר הגוונין שהם עיקר בחי' קדושת שבת קדושת ישראל, כי ישראל ושבת ואורת הגוונין הנ\"ל כולו חד. והעכו\"ם הם ההיפך מכל זה בבחי' המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה, אור זהבחי' אורות הגוונין שהם עיקר האור המאיר כמובן במאמר הנ\"ל וזה עיקר הקדושה בחי' שבת בחי' ישראל בבחי' ישראל אשר בך אתפאר כנ\"ל. והעכו\"ם הם מובדלין מכל זה כי הם בחי' יחשך בחי' ששת ימי המעשה ממש שאין בהם קדושת שבת אורות הגוונין כלל כי אין הגוונין מאירין כ\"א אצל ישראל שהם ממשיכין הקדושה של שבת גם בימי החול כנ\"ל. אבל העכו\"ם הם בחי' ששת ימי המעשה ממש שאין בהם קדושת שבת אורות הגוונין כלל כנ\"ל וע\"כ המסור שמוסר ממון ישראל ביד גוי הוא יוצא מקדושת שבת לגמרי וע\"כ הואכמו מומר וכו' וכנ\"ל:",
      "en": "And this is the aspect of: “And Avram took… and all their possessions that they had acquired, and the souls they had made” (Genesis 12:5) — which are the converts. For the essential drawing-close of the converts comes through the wealth and riches that Avraham Avinu received — in the aspect of the true tzadik — through the tom’chay Oraisah , as above. And this is the aspect of the great wealth they took out of Egypt, through which many converts were drawn close — namely Yisro, etc. — meaning as above. And therefore in the future, when all wealth returns to Israel as it is written “Instead of bronze I will bring gold” (Isaiah 60:17) , etc. — then all will convert, as it is written: “Then I will turn to the peoples a pure language, that they may all call upon the Name of Hashem, to serve Him with one shoulder” (Zephaniah 3:9) . For all the pe’ulos mishtanos in the world, the very remote and greatly changed, will be included within the achdus ha’pashut — which is the essential aspect of His greatness and glory, may He be blessed, as above. May it be speedily in our days, Amen."
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אות ו וע\"כ עיקר פגם המסור הוא בעינים כי הוא חייב על שהראה ממונו של חבירו להעכו\"ם כמובא בש\"ע ע\"ש כי פגם הגוונין הנ\" להוא בחי' פגם העינים. כי הגוונין עילאין הם בבחי' בגדי ישע אסתכלותא בחי' כסות עינים ע\"ש:",
      "en": "And this is the aspect of hefkair [ownerless property]. For the essential law of hefkair is learned from Shemitah [the sabbatical year], as is explained in the Gemara, which learned it from the verse “And the seventh year you shall let it rest and lie fallow” (Exodus 23:11) , etc., and as is brought in the Shulchan Aruch that one must declare ownerless as in Shemitah, etc. And the entire matter of Shemitah is the aspect mentioned above. For Shemitah is the aspect of Shabbos , as it is written: “A year of complete rest shall it be for the land” (Leviticus 25:4) , and as Rashi explains: “Like Shabbos Baraishis,” etc. That is, in the seventh year, the holiness of Shabbos is drawn upon the land. And therefore all the fruits and produce of the land are hefkair to all, because all the pe’ulos mishtanos and all the diverse opinions are nullified and are included within the achdus ha’pashut . And therefore all the produce is ownerless to all — for it is forbidden that there should be any insistence or difference of opinion over the produce in the seventh year, to say that this produce belongs to the owner of this field and that produce belongs to the owner of another field — for that would be the aspect of diverse activities and difference of opinions. For now, all are equal, because the land is then included within the aspect of Shabbos, where all the pe’ulos mishtanos are included together within the achdus ha’pashut , where everything is included together, and it is forbidden that there be any difference of opinion and insistence among them."
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אות ז וזה בחי' מה שהמסור פסול לכתוב דברים שבקדושה דהיינו ס\"ת תפילין ומזוזות. כי עיקר הפסול של הפסולים לכתוב ס\"ת תפילין ומזוזות למדו רז\"ל מפסוק וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה. כי תפילין נקראין פאר בחי' כלליות הגוונין וע\"כ כל התורה כולה הוקשה לתפילין כשרז\"ל. כי כל תורה כולה היא בבחי' פאר כי עיקר כל התורה היא בשביל התפארות בחי' ישראל אשר בך אתפאר כי ע\"י התורה והמצוות שישראל עושין הש\"י מתפאר בהם ובשביל זה ניתנה כל התורה כדי שיתפאר בהם בנו עי\"ז ע\"י שאנו מקיימין כל מצוות התורה. נמצא שכל התורה הוא בבחי' תפילין שנקראין פאר כלליות הגוונין כי כל התו' היא בחי' התפארות בחי' ישראל אשר בך אתפאר. כי הם כלולים מגוונין סגיאין שהם כל מצות התורה וע\"כ השי\"ת מתפאר בהם. וע\" כ מי שאינו בכלל ההתפארות פסול לכתוב דברי התורה שניתנו לכתוב דהיינו ס\"ת תפילין ומזוזות. ועיקר הלימוד מתפילין שנקראין פאר כמו שלמדו רז\"ל וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה דהיינו בתפילין ישנו בכתיבה. כי הכתב הוא בבחי' התפארות כלליות הגוונין. כי עיקר הכתב הוא שחור על גבי לבן שהוא בחי' אש שחורה על אש לבנה כמובא במ\"א. שזהו בחי' שחורה אני ונאוה וכו'. וכשנתחבר שחור ולבן. זה בחי' כלליות הגוונין שנכללין הגוונין כי הם בחי' זהב וכסף כי האי שחור אדום הוא וכו'. ועיקר כלליות הגוונין שזה עיקר הפאר כנ\"ל. הוא כשנכלל יחד שחור ולבן שזהו בחי' הכתב שחור ע\"ג לבן וזהו בחי' שחורה אני ונאוה שזהו בחי' הכתב כנ\"ל. וזהו ונאוה כי זהו עיקר הנוי והחן והפאר כנ\"ל. כי האותית שכותבין כל אות ואות יש לה גוון מיוחד כידוע. וע\"י הכתב מתחברים כמה וכמה אותיות ונעשין תיבה. וכן כל התיבות סמוכין זה לזה עד גמר הפרשה וכו' וזה בחי' כלליות הגוונין. שהגוונין שהם האותיות נכללין זה בזה. וכל זה ע\"י השמות הקדושים שיש בתוך הכתב. כי עיקר הקדושה ע\"י השמות וגם כל אותיות התורה כולם הם בחי' שמות כי אורייתא שמא דקוב\"ה. ושם ה' זה בחי' כלליות הגוונין בחי' רואי כמבואר שם במאמר הנ\"ל. נמצא שהכתב הוא בבחי' תפילין בחי' פאר כלליות הגוונין. וע\"כ צמי שיצא מכלל ישראל ואין לו חלק בההתפארות כגון מומר ומחלל שבת וכיוצא פסול לכתוב אותיות התורה שצריכין לכותבן דהיינו סת\"ם שהם בחי' שמא דקוב\"ה בחי' כלליטות הגוונין בחי' פאר כנ\"ל. וע\"כ המסור פסול ג\"כ לכתוב. כי עיקר פגם המסור הוא בבחי' הגוונין הנ\"ל כנ\"ל כי הגוונין מלובשין בכסף וזהב שבקדושה דהיינו ממון ישראל וע,כ המסור פסול לכתוב כל דברים שבקדושה כנ\"ל. וכל זה נלמד מתפילין כל שאינו בקשירה דהיינו בתפילין שנקראין פאר כלליות הגוונין, וזה בחי' המסור שפגם בבחי' פאר כלליות הגוונין ע\"י שמסר ממון ישראל ביד גוי כנ\"ל, ע\"כ אינו בכתיבה כי הכתב הוא בבחי' פאר כלליות הגוונין כנ\"ל וע\"כ אפי' אם ירצה המסור להניח תפילין אעפ\"כ פסול לכתוב ונאמר עליו ג\"כ כל שאינו בקשירה וכו'. כי כבר יצא מבחי' תפילין בחי' פאר כלליות הגוונין על ידי שמסר ממון ישראל שבהם מלובשין אורות הגוונין כנ\"ל:",
      "en": "And therefore all labors of the land are then forbidden, as it is written: “Your field you shall not sow,” etc., “a year of complete rest shall it be for the land” (Leviticus 25:4–5) . For then it is the aspect of Shabbos, when the aspect of the servant Metatron is nullified and is included within the aspect of the son, the aspect of naicha [rest]. And because the essential aspect of servitude takes hold most strongly in the aspect of the land — where all the hard labors are, which were drawn about through the sin of Adam HaRishon, when it was decreed “Cursed is the ground because of you; in sorrow shall you eat of it” (Genesis 3:17) — therefore it is there that the essential rectification is needed. Therefore, the main prohibition of labor in Shemitah applies to the labor of the land — to nullify from there the aspect of servitude through the aspect of Shabbos, as above. And similarly, the entire nullification of the pe’ulos mishtanos applies to the produce of the land: it is forbidden for each person to hold onto his produce as if it belongs to him alone and to be insistent, G–d forbid, against his fellow, preventing him from eating from it — for that would be the aspect of difference of opinions, the aspect of diverse activities. And now, in Shemitah, all of this is forbidden — for now one must draw the holiness of Shabbos upon the land, and then all the pe’ulos mishtanos , which are the aspect of all the diverse opinions, are nullified and included as one within the achdus ha’pashut , and then all servitude is nullified, as above."
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "אות ח וזה בחי' ציצית כי ציצית הם בחי' עינים כ\"ש (במדבר ט\"ו) וראיתם אותו. כי הם בבחי' בגד יישע אסתכלותא כי הכל תאיבין להסתכל בהם בחי' כסות עינים כ\"ש שם. וזהו בחי' תכלת כי תכלת הוא התחברות שחור ולבן בחי' כלליות הגוונין. וע\"כ המצוה הוא וראיתם אותו כי הכל תאיבין להסתכל בהם כשנכללין הגוונין יחד כנ\"ל. וע\"כ הציצית הם שמירה מן המזיקין כי ע\"י הציצית שהם בחי' גוונין עלאין בחי' בגדי ישע עי\"ז נכנעים הקליפות והדמיונות שהן מזיקי עלמא ואזי זוכין לעלות מדרגא לדרגא. וע\"כ עיקר תיקון התפלה הוא בציצית ותפילין גם צריכין ליתן צדקה קודם התפילה. כי בשעת התפילה עולין מדרגא לדרגא כידוע שזהו עיקר תיקון התפילה וע\"כ צריכין מקודם לגגלות גדןולת הבורא ית' ע\"י התגלות הגוונין. וע\"כ צריכין ליתן צדקה קודם כדי שיתנהרו הגוונין שיש בכסף וזהב. ואזי כשמתנהרין הגוונין הם נעשין בבחי' בגדי ישעמעיל צדקה בחי' כסות עינים וזהו בחי' ציצית כנ\"ל. ואזי נתגלין אורות הגוונין בעצמן וזהו בחי' תפילין שנקראין פאר כי תפילין הם אורות הגוונין בעצמן. וע\"י כל אלו הבחי' שהם בחי' הארת גוונין עילאין עי\"ז דייקא יכולין להתפלל התפילה כתיקונה ולהעלות כל העולמות מדרגא לדרגא כי עיקר כל העליות ע\"י התגלות הגוונין כנ\"ל:",
      "en": "And now one understands well what our Sages of blessed memory said: that the entire exile of Bavel [Babylon], seventy years, was on account of the seventy sabbatical years that they had annulled — as they expounded from the verse “Then the land shall be appeased for its sabbaths” (Leviticus 26:34) , etc. For the essential cause of all the exiles is that the pe’ulos mishtanos overpower, through an abundance of divergent opinions and machlokes [strife], until they are not included within the achdus ha’pashut . Then the seventy nations dominate — they who are the essential aspect of pe’ulos mishtanos , as above — and they overpower Israel, the holy nation, who are comprised of the seventy souls of the house of Yaakov, whose entire labor in Torah and mitzvos is to include within the achdus ha’pashut — which is the essential ultimate purpose of all service, for this is very precious to Hashem, may He be blessed, as above. And therefore, because they blemished the mitzvah of Shemitah — through which the diverse opinions are nullified, etc., as above — therefore through this very transgression the exile came about, which is drawn from divergent opinions and strife, as above."
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "אות ט וזה שכתב רבינו ז\"ל במאמר הנ\"ל שבביהמ\"ק הי' שבירת המדמה שהוא רוח הבהמיות כי שם היו מקריבין הקרבנות וכו' ע\"ש. כי בביהמ\"ק היו כלולים כל הגוונין עילאין זהב וכסף ונחשת ותכלת וכו' שהם כלל כל הגוונין שכולם היו כלולים בבית המקדש, ועל ידי זה שם דייקא היו מקריבין כל הקרבנות שהם בחי' הכנעת המדמה והקלית כי עיקר הכנעתם ע\"י התגלות הגוונין כנ\"ל. וע\"כ ביהמ\"ק גבוה מכל הארצות כ\"ש וקמת ועלית וכו' כי שם כל העליות של הקדושה כי העליות כולם מדרגא לדרגא הם ע\"י הביהמ\"ק ששם הוא בחי' כלליות הגוונין שעי\"ז מכניעין הקליפות שבכל דרגא ודרגא שהם בחי' כח המדמה רוח הבהמיות כנ\"ל. ועי\"ז יכולין לעלות מדרגא לדרגא כנ\"ל. וזה בחי' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך וכו' ולא יראו פני ריקם, כי שלש רגלים הם כנגד אברהם יצחק ויעקב שהם בחי' כלליות הגוונין כי עיקר הגוונין הם תלת בחי' שלשה אבות כידוע, ואז צריכין לעלות וליראות את פני ה' כי אז בהשלש רגים נתגלה כביכול בחי' פני ה' שזהו בחי' הארות הגוונין שהם בחי' פאר שזהו בח'י יעקב שהוא בחי' פנים בחי' כללות הגוונין ועיקר ההתגלות בביהמ\"ק ששם הארת כל הגוונין, אך לא יראו פני ה' ריקם כי צריך להביא מממונו קרבנות איש כמתנת ידו כברכת ה' וכו', וע\"י אלו הקרבנות שמביא כ\"א מממונו ויגיע כפי עי\"ז נתתקן כל ממונו כמו ע\"י צדקה כי צדקה הוא גם כן בחי'קרבן כמובא, ואזי מאירין הגוונין שיש בכסף וזהב ועי\"ז וזכה כ\"א לפי בחינתו לעלות ולראות את פני ה'. כי הגוונין עילאין מאירין ע\"י הקרבנות שמביא כ\"א מממונו שעי\"ז נתתקן כל ממונו ומאיירן הגוונין המלובשים שם כנ\"ל. וזהו בחי' ולא יראו פני ריקם הנאמר ברגלים כשעולין להביהמ\"ק לראות את פני ה' כנ\"ל: בילא\"ו:",
      "en": "And this is the aspect of what Moshe said: “Indeed, the matter is known!” (Exodus 2:14) — when he saw machlokes among Israel, he then said: “Now the matter is known — why Israel is so singled out to be in exile — for I see that they are deserving of it on account of the machlokes ,” as Rashi explains there in the parashah. This means as above: that the essential exile of Israel, in which the nations rule over them, comes through machlokes — which is the aspect of the overpowering of the pe’ulos mishtanos through many divergences, until they are not included within one da’as , and the achdus ha’pashut is not revealed. Then the nations overpower — they who are drawn from the alma d’feruda [world of separation], from the pe’ulos mishtanos , as above — and Israel, “one nation,” is in exile among them, and the Shechinah is with them in exile, as it were — for the overpowering of the pe’ulos mishtanos dominates until it conceals and hides the revelation of the achdus ha’pashut , which is the essential holiness of Israel, “one nation,” as above."
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "(שייך לעיל) וע\"כ אין כותבין כ\"א על גבי עור בהמה וחיה. כדי להכניע כח המדמה. שהוא רוח הבהמיות שזהו בחי' קרבנות כנ\"ל. כי ע\"י הכתב אותיות התורה שהם בחי' גוונין עילאין שנכללין יחד כנ\"ל עי\"ז נכנע המדמה שזהו בחי' הקרבנות שהיו בביהמ\"ק דייקא ששם כלולין כל הגוונין עילאין כנ\"ל:",
      "en": "And similarly, the exile of Bavel came about because they mocked the messengers of G–d, etc., and because they annulled the sabbatical years — through all of which the aspect of the seventy nations, who are rooted in the pe’ulos mishtanos , overpowered Israel, “one nation,” as above. And especially this last, long exile, which began from the destruction of the Second Temple — the essential destruction came about through sin’as chinam [baseless hatred], as our Sages of blessed memory said. And because the baseless hatred then intensified so greatly, as our Sages said, therefore the exile has been prolonged so greatly, in our many sins — for the Satan still dances among us, multiplying machlokes among Israel in many forms, and especially among the talmidai chachamim . The entire prolonging of the exile is on account of this, in the aspect of: “And I will surely hide [My face]” (Deuteronomy 31:18) — that the achdus ha’pashut is not revealed from within the pe’ulos mishtanos , on account of the abundance of machlokes and divergent opinions, as above."
    }
  ]
}