Segment 2
אות א ענין מסור שהחמירו בו רז"ל מאד והשוו דינו כמומר לכל התורה ומותר להמיתו בידים, מבוא קצת בדברינו ועוד לאלוק מילין מבואר היטב ע"פ התורה וביום הביכורים הסתרה שבתוך הסתרה בספר הראשון (סי' נו) מבואר שם שיש בחי' מלכות דקדושה אצל כ"א ואחד מישראל וצריך כ"א לראות להמשיך חית ואריכות ימים לתוך בחי' המלכות שלו וזה נעשה ע"י עסק התורה כי ע"י עסק התורה בדיבורים עי"ז קורין את חי החיים להמשיך ממנו חיות במדה לתוך בחי' המלכות וכו' ועי"ז יכולין להוכיח את כ"א אפילו הרחוקים ממנו ולגלות ההסתרה שבתוך הסתרה וכו'. וכנגד מלכות דקדושה הוא מלכות הרשעה שהוא מלכות המן עמלק שהוא מתאוה לאסוף הון. כי מלכות דקדושה עוסק בחכמה ודעת להמשיך תורה וכו' ומלכות הרשעה רוצה רק לאסוף הון, כי כל הנצוצות הקדושים הם בתוך הממון ששם כלולים כל הגוונין עילאין כי כל הגוונין עילאין כלולים בזהב וכסף ונחשת שהם הממון וע"כ מלכות הרשעה מתאוה לאסוף הון כדי לבלוע ח"ו נצוצות הקדושים המלובשין שם. אבל יש כח במלכות דקדושה להוציא בלעו מפיו בבחי' חיל בלע ויקיאנו כי מלכות דקודשה מוצירא ממנו כל הניצוצות הקדושים שבלע ע"י הממון ועושה מזה תורה גבוה בחי' אשת חיל וכו' ע"ש:
And for this reason, Moshe greatly refused his mission at the vision of the burning bush, and Hashem, may He be blessed, contended with him for seven days to go and redeem Israel, but he did not want to — as is brought in Rashi’s commentary there. All of this was because he saw and understood the great intensity of the divergent opinions among Israel, through the disputants and slanderers — Dasan and Aviram, etc. Therefore he foresaw the many complaints and trials with which they would test Hashem, may He be blessed, until they would come to the sin of the Golden Calf — through which the Bais HaMikdash would be destroyed and they would return to exile, etc. Therefore he did not want to begin to go and engage in this matter at all, and said: “I am not a man of words, not from yesterday…” (Exodus 4:10) — hinting that it was still difficult to draw down the completeness of the fourfold speech (as explained there in the Torah discourse mentioned above), through which one draws the holiness of Shabbos into the weekdays, through which the achdus ha’pashut is revealed from within the pe’ulos mishtanos , through which the power of Egypt and all the nations ruling over Israel — who are the aspect of pe’ulos mishtanos — would be nullified, as above. But now the speech was not yet complete, for “I am not a man of words,” etc. — and the machlokes , the aspect of the overpowering of the pe’ulos mishtanos , kept increasing — therefore he did not want to go on his mission.
Segment 4
אות ב ובזה מבואר היטב ענין חומר האיסור של המוסר שמוסר ממון של ישראל ביד עכו"ם ביד שרי ומושלי העכו"ם שהם בח'י מלכות הרשעה. כי הוא פוגם מאד בכלליות מלכות דקדושה כי הוא מגביר נגדה ההיפך ממש שהוא מלכות הרשעה שכל תשוקתה להתגבר ח"ו על ממון ישראל ששם כל הניצוצות הקדושים וכל הגוונין עילאין כנ"ל, וזה המסור הולך ומוסר בכוונה ממון הקדוש של איש הישראלי ביד עכו"ם נמצא שנותן בכוונה תוקף למלכות הרשעה שעיקר כחה עי"ז ובפרט כשמלכות הרשעה בולעת הממון של ישראל ח"ו ע"י איש ישראל בעצמו דהיינו ע"י המסור שיצא מן הדת ישראל ומסר בעצמו ממון ישראל, שבזה נותן כח ותוקף יותר להס"א שהיא מלכות הרשעה מחמת שמקבלת הקדושה המלובשת בתוך הממון ע"י ישראל בעצמו שעי"ז מתגברת הס"א יותר כידוע שעיקר כחם ע"י ישראל כשח"ו הם נותנין להם כח ע"י עוונותיהם ח"ו, וע"כ עון המסור חמור מאד מאד כי הוא פוגם בכלליות מלכות דקדושה כי מגביר בידים בכוונה נגדה מלכות הרשעה ע"י הממון ישראל שמוסר להם כי כל כחם ויניקתם ע"י ממון ישראל ששם כל הנצוצות הקדושים וכל הגוונין עילאין כנ"ל. וע"כ השוו אותו כמומר לכל התורה כולה כי הוא פוגם בכל התורה כולה. כי כל התורה כולה היא בשביל קיום וחיות המלכות כי כל הבריאה וכל התורה כולה הוא רק בשביל לגלות מלכותו ית' לידע ולהודיע שיש רב ושליט אדון מלך מושל ומנהיג ית' שמו לעד, וכמבואר בהתורה הנ"ל שע"י התורה קורין את חי החיים וממשיכין חיות לתוך בחי' המלכות דקדושה כנ"ל נמצא שעיקר כלליות התורה הוא להחיות בחי' המלכות. וע"כ זה המסור שפוגם מאד בכלליות מלכות דקדושה שהיא כלליות התורה כנ"ל כי הוא מגביר ההיפך שהואמלכות הרשעה כנ"ל ע"כ בוודאי הוא מומר לכל התורה כולה כי פוגם בכל התורה כולה ע"י שפגם ביותר במלכות דקדושה כנ"ל שהוא כלליות כל התורה כולה כנ"ל:
And even at the end, when Hashem said to him “Who gave man a mouth?” (Exodus 4:11) etc., he replied: “Send, please, by the hand You will send” (Exodus 4:13) — “for I know that I will not be their final redeemer,” etc., as our Sages said. For the essential thing was that he gazed with his holy spirit upon the end of this last long exile, which would be prolonged through the abundance of machlokes , as above — and therefore he refused to go.
Segment 6
אות ג וע"כ מסור פסול לכתוב ס"ת כי עיקר כתיבת הס"ת הוא בשביל להחיות בחי' המלכות שחיותה ע"י הדעת שממשיכין שעי"ז מגלין ההסתרה שבתוך הסתרה ומחזירין רשעים בתשובה שזה עיקר חיות המלכות. וזה הדעת ממשיכן ע"י עסק התורה שעי"ז קוראין וממשיכין את החיות מחי החיים כוו' כמבואר היטב בהתורה הנ"ל. וזה בחי' כתיבת ס"ת שבשביל זה צריכין לכתוב ס"ת כדי לקרות בה כדי לקרות עי" זאת חי החיים להמשיך ממנו חיות לתוך בחי' המלכות כנ"ל (וכמבואר יטב בהלכות קריאת ס"ת שזהו בחי' קריאת ס"ת בס"ת כשרה הכתובה כדינה וכו' ע"ש). וע"כ המלך ששי לו בחי' המלכות ביותר ע"כ הי' צריך שיהיה לו שני ספרי תורות כתובים כ"ש וכתב לו את משנה התורה הזאת והיתה עמו וקרא בו כל ימי חיו שזה הפסוק וקרא בו כל ימי חייו מרמז על קריאת החיות לתוך המלכות כמבואר היטב בהתורה הנ"ל. וכן כ"א מישראל מצווה לכתוב לו ס"ת שזהו ג"כ בשבי להחיות בחי' המלכות שיש אצל כ"א ואחד מישראל כי כ"א ואחר מישראל יש לובחי' מלכות כמבואר שם בהתורההנ"ל. וכ"א צריך להחיות בי' המלכות שלו ע" יהדעת שממשיך לגלות ההסתרה שבתוך הסתרה בחי' ואנכי הסתר אסתיר וכו' שזה זוכין ע" ישקורין את חי החיים ע"י עסק התורה שזהו בחי' קריאת התורה בחי' מצוות כתיב ס"ת כדי לקרות בה כדי לקרות על ידי זה את חי החיים וכו' כנ"ל וכ"ש שם בפ' הנ"ל המדברת מההסתרה שבתוך הסתרה. כ"ש שם ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל אשר עשה וכו' שזהו בחי' הסתרה שבתוך הסתרה ע"י ריבוי העוונות ר"ל וכו' כמבואר בהתורה הנ"ל. ומסיים שם הפסוק ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו' שמזה הפסוק למדו רז"ל שמ"ע שיכתוב כ"א מישראל ס"ת לעצמו. נמצא שכתיבת הס"ת הוא בשביל לגלות ההסתרה שבתוך הסתרה לתקן בחי' ואנכי הסתר אסתיר כנ"ל. כי ע"י הס"ת זוכין לקרות את חי החיים וכו' שעי"ז נמשך הדעת שעי"ז מגלין ההסתרה שבתוך הסתרה ומחיין את המלכו תוכו' כנ"ל. וע"כ זה המסור שפגם בכלליות המלכו תבכלליות התורה ע"י שהגביר ח"ו מלכות הרשעה. ע"כ פסול לכתוב ס"ת כי אין כח בכתיבתו להמשיך החיות מחי החיים לתוך אותיות התורה שכל זההוא בשביל להחיות את המלכו תכנ"ל. כי הוא נאחז במלכות הרשעה שהגביר נגד מלכות דקדושה כנ"ל:
And [Hashem] said to him: “Is there not Aharon your brother, the Levite?… Behold, he is coming out to meet you, and he will see you and rejoice in his heart” (Exodus 4:14) . That is, He revealed to him that even though it is not yet possible to draw down peace in its completeness — to harmonize all the divergent opinions together, upon which the redemption depends, as above — nevertheless, through Aharon and his disciples who will be included with him in love and joy, through this the redemption will come. And similarly He hinted to him regarding the very end [of history]: that in every generation, through the few tzadikim and upright people who are included together with the true tzadik, the Rebbe — who is the aspect of Moshe — through this itself, the achdus ha’pashut is revealed from within the pe’ulos mishtanos , until ultimately there will be a complete redemption through this.
Segment 7
כי בשעת כתיבת ס"ת צריך הסופר לקרות כל תיבה ותיבה בפי' כמבואר בש"ע כדי לקרות עי"ז את חי החיים כדי להמשיך ממנו חיות בהדרגה ובמדה לתוך כל אות ולתוך כל תיבה ולתוך כל פרשה וכו'. וכמבואר היטב בהתורה הנ"ל שהחיות נמשך מחי החיים ע"י שקוראין אותו על ידי הפרשיות והסדרים והתיבות והאותיות של התורה שכולם הם בחי' כלים לקבל על ידם את החיים בהדרגה ובמדה כ"ש שם ע"ש וע"כ צריך הסופר לקרוא כל תיבה בפיו דייקא. כי כשקוראין את חי החייםלהמשיך ממנו חיות צריכין לקרותו בפה בבחי' כי חיים הם למוציאיהם בפה, בפה דייקא כ"ש שם. וכל זההוא בשביל להחיות את המלכות שזה עיקר תיקון כל העולמות מראש ועד סוף כדי לגלות מלכותו ית' כנ"ל. וע"כ המסור שפגם במלכות דקדושה מאד כנ"ל ע"כ בודאי אין ל7ו כח לקרות החיות ע"י כתיבתו לתוך אותיות התורה ע"כ הוא פסול לכתוב ס"ת כמ ומומר לכל התורה כולה כי פגם בכל התורה כולה ע"י פגם המלכות כנ"ל:
And therefore our Sages of blessed memory exhorted: “Be of the disciples of Aharon — loving peace and pursuing peace” (Avos 1:12) , etc. For the essential first redemption that came about through Moshe was through Aharon — through his going out to meet him in great peace, as above. And similarly the final redemption will come about through Eliyahu, who will make peace in the world — and through this, Mashiach will come speedily in our days — for Eliyahu is of the seed of Aharon, as above.
Segment 9
אות ד וע"כ מוכן למיתה כי אין לו שום חיות מאחר שפגם במלכות דקדושה ששם כל החיות מחי החיים כי כל החיים מחי החיים כי כל החיים מחי החיים צריכין להמשיך לתוך בחי' המלכות ע"י עסק התורה ועי"ז מחיין כל העולמות וכל הברואים כי כולם אין להם שום חיות כ"א ע"י בחי' המלכות שדרך שם נמשך כל החיות וכל ההשפעות לכל העולמות ולכל הנבראים כידוע. וע"כ זה המסור שפגם בזה כי פגם בכלליות החיות הנמשך לבחי' מלכות ע"י שהגביר נגדה ההיפך והמתנגד ממש שהוא מלכות הרשעה שמתגברת ע"י אסיפת הון נגד מלכות דקדושה כמבואר בהתורההנ"ל שמלכות הרשעה היא ההיפך ממש מבחי' חיות המלכות. כי חיות המלכות הוא על ידי עסק התורה וכו' ומלכות הרשעה מתגברת בהיפך ממש לקלקל ח"ו חיות המלכות דקדושה שמקבלת ע"י עסק התורה לקלקלו ח"ו ע"י הקדושה שבולעת ע"י הממון שמאספת וכו'. וע"כ זה המסור שנותן בתחבולותיו כח לזה שמוסר ממון דקדושה של ישראל ליד עכו"ם. ע"כ הוא פוגם בחיות המלכות דקדושה שהוא חיות הכל, ע"כ אין לו שום חיות ומוכן למיתה כי פגם ביותר בכללית החיות שהוא מלכות דקדושה כנ"ל. כי עיקר חיות הכל הוא ע"י המלכות דקדושה שמקבלת חיות ע"י עסק התורה ש לישראל שעי"ז נמשך חיות לכל כנ"ל וכ"ש באור פני מלך חיים היינו ע"י בחי' מלכות דקדושה נמשך חיים לכל הנמצאים שבעולם וכנ"ל:
For the Torah [discourse] mentioned above has its end embedded in its beginning (and so too all the Toros, etc., as is explained elsewhere) and its beginning in its end. For it is explained in the Torah mentioned above that todah — meaning, to give thanks and praise to Hashem, may He be blessed, always — this is the aspect of the delight of the World to Come, etc. And it is the aspect of the study of halachos , etc. And for this reason the todah is called halachah — on account of the tahaluchos [courses/processions] of the bloods, which flow in their proper order when one emerges from distress. For at first, in a time of distress, the bloods rush upon the heart, etc. And afterward, when one emerges from the distress, the bloods flow in their proper order, etc. And this is the aspect of holadah [birth], etc. And through this, truth illuminates within the fourfold speech, etc. And through the completeness of the speech, which is bound to Shabbos, the holiness of Shabbos is drawn into the six weekdays, etc. And through this, the achdus ha’pashut is revealed from within the pe’ulos mishtanos — which is very precious to Hashem, may He be blessed — and this is the aspect of “the halachah follows the majority,” for when many agree to one da’as , this is the aspect of pe’ulos mishtanos being included within the achdus ha’pashut — for each one has his own unique opinion, and they are all included together, etc. See all of this there well, for this is the summary of the entire Torah mentioned above, from beginning to end.