# נזקי ממון ד
נזקי ממון ד
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/75
## Segment 1
ענין ארבעה אבות נזיקין וכולם צריכין לשלם מהעידית. כמבואר במשנה הנזיקין שמין להם בעידית כ"ש מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם:
And if you still argue and say: “The truth is indeed so — that Hashem, may He be blessed, sends the sufferings with mercy, a little at a time, and He also asks of us that we should at least seize mitzvos and good deeds, a little at a time, like a chicken pecking at the refuse-heap. But what shall I do, for I have become so distant that I cannot even accept these sufferings and financial pressures, and they are preventing me greatly” — to this, they responded there, in their holy words, saying there, adjacent to this: “Another interpretation: In the reward for crying out before Me, I will save them.” That is to say: Behold, I am giving you good counsel for this as well — that you should cry out and beseech Hashem, may He be blessed, about this. And He will certainly save you and deliver you even from these sufferings and financial pressures. You see that in this teaching, all our words mentioned above are contained — that a person must believe in the mercies of Hashem, may He be blessed, that certainly the sufferings are for good, and he should endeavor to find within them many expanses. For in truth, Hashem, may He be blessed, exacts only a little at a time, and through this one can seize, at least a little bit at a time, Torah and mitzvos, like a chicken pecking at the refuse-heap. And through this, one will be able to cry out and entreat Hashem, may He be blessed, until Hashem, may He be blessed, saves him even from this, and he will merit to emerge from the troubles entirely and to draw close to Hashem, may He be blessed, in fullness. For certainly the intentions of Hashem, may He be blessed, in all that passes over a person, are all for great good — as the Gemara concluded there afterward: “And this is what Rava said: What is meant by ‘And I will redeem them,’ ” etc., as above.
## Segment 3
אות א כי מבואר בהתורה חב"ח (בסי' כב) בענין העזות שא"א להתקרב אל הקדושה כ"א ע"י עזות דקדושה כי יש עזי פני םהרבה שהם מונעים גדולים מעבודת ה' באמת והם בחי' והכלבים עזי נפש המה רועים וכו' כי עזות מלכותא בלא תגא, ע"כ צריכין עזות דקודשה לעמוד נגד עזותם וכו' ועזות דקדושה זוכין ע" יבחי' נעשה ונשמע שהם בחי' שמחה והם בחי' ב' העדים וכו' בחי' בראשית ברא בחי' עדן עילאה עדן תתאה וכו'. ומבואר שם שעזות דקדושה נמשך מבושת וכו' וזה ובשת פנים לגן עדן וכו' ע"ש:
And this is: “And G–d spoke to Moshe and said to him: I am Hashem” (Exodus 6:2) — that Hashem, may He be blessed, rebuked him for having said: “Why have You done evil to this people?” (Exodus 5:22) . This was because Dasan and Aviram came out and stood to confront him and said: “May Hashem look upon you and judge!” (Exodus 5:21) , etc. For in truth, if everyone had listened to the voice of the tzaddikay emes [true righteous ones], to walk in this path — to always believe in Hashem, may He be blessed, that everything is for good, and to constantly give praise and thanksgiving to Hashem, may He be blessed, both in His goodness and in His severity, as it is written: “In Hashem I praise a word; in G–d I praise a word” (Tehillim 56:11) — certainly all the troubles and all the exiles would have been nullified entirely and there would have already been a complete redemption.
## Segment 4
נמצא שעזות דקודשה הוא בחי' עדן בחי' שני העדיים שהכתירו את ישראל כי משם נמשך העזות דקדושה כנ"ל. ועי"ז מכניעין ומבטלין העזות דסט"א שמשם הממשלה של הסט"א שהיא בחי' עזות מלכותא בלא תגא וכנ"ל וזה בי' הנזקין שמין להם בעידית. כיכל המזיקי עלמא נמשכין מעזות דסט"א שהיא בחי' והכלבים עזי נפש שמשם נמשכין כל ההיזיקות שבעולם כי הם מזיקי עלמא. וכנראה בחוש שלכ שדרכן להזיק כגון הכלבים וכיוצא בהם הם עזי נפש ביותר כמ"ש והכלבים עזי נפש ומשם נמשכין כל ההיזיקו תשבעולם. ועיקר הכנעתם ותיקונם הוא ע"י עזות דקדושה שצריכין להמשיך עזות דקדושה שנמשך מבחי' ובשת פנים לג"ע מבחי' שני העדיים הנ"ל כדי להכניע עי"ז העזות דסט"א שמשם כל ההיזקות שבעולם כנ"ל, וע"כ צוותה התורהע שהנזקין שומו להם בעיסדית כ"ש מיטב שדהו ומיטיב כרמו ישלם כי כל הטוב נמשך מבחי' העדן העליון שמשם נמשך כל הטוב והעידון שבעולם. כי כל הטוב והעידון שנמצא בעולם הכל נמשך מבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וכו' ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים וכו' ומאלו ארבעה ראשי נהרות נמשכין כל ההשפעות וכל השגות וכרמים נשקין וגדלים מהם, ואלו הארבעה ראשים בשרשם העליון שבקדושה הם בחי' ד' אותיות השם כידוע שמשם נמשכין כל הד' יסודות שמהם נתהוו כל הדברים שבעולם. והכל נמשך מעדן העליון כ"ש ונהר יוצא מעדן וכו' ועדן העליון הוא שורש העזות דקדושה כנ"ל. וע"כ ע"י שמקיימין מצוות התו' שישלם המזיק מהעידית עי"ז ממשייןכ העזות דקדושה שנמשך מבחי' עדן שמשם נמשכין כל הטווב והעידית כנ"ל. וע"י זה העזות דקדושה מכניעין ומבטלין העזות דסט"א שמשם כל ההיזיקות כנ"ל. נמצא שבחי' עידית הם תיקון ההיזק שנמשך מעזות דסט"א וע"כ הנזקין שמין להם בעידית:
But the essential hindrance of the redemption, both generally and individually, is through the abundance of disputants, who are the aspect of Dasan and Aviram, who came out standing to confront Moshe, etc. For in truth, even though when one gives thanks to Hashem, may He be blessed — through which all the troubles drawn from the pe’ulos mishtanos are nullified, etc., until the trouble is nullified entirely, etc. — even so, “this opposite this has G–d made” (Ecclesiastes 7:14) , and as soon as some sprouting of the horn of salvation begins, immediately the Sitra Achra and the accusers incite themselves more and more to prosecute and to intensify the trouble, G–d forbid — like two people fighting, where when one sees that his fellow is overpowering, he strengthens himself more, etc. (as is explained in the Torah “And Boaz said,” etc., Siman 65 , and elsewhere). And from this come all the downfalls, may the Merciful One save us, and the estrangement of all people, and especially of the upright ones who began to draw close and then became distant, may the Merciful One save us.
## Segment 6
אות ב וזה בחי' מה שאיתא בתיקונים (בהי"א תיקונים תי'יו"ד) ב"ראשית ב"רא א"להים דא ב"ב"א ואינון תלת בבי דאיתרמיזו בתלת אלפין בראשית ברא אלהים ועלה אתמר על כל דבר פשע וכו' דא בבא קמא וכו' ע"ש. כי מבואר בהתו' הנ, שנעשה ונישמע שעל ידם זוכין לעזות דקדושה הם בח'י בראשי תברא שהם בחי' מאמר וחצי מאמר בחי' עדן עילאה עדן תתאה וכו' כמובא שם מספרא דצניעותא פירקא חמישאה ע"ש. וע"כ רמזה התורהדיני ממונות ונזיקין המבוארין בתלתא בבא בפסוק בראשית ברא אלהים שהוא ר"ת בב"א. כי תיקון הנזיקין הוא ע,י בחי' בראשי תברא שהוא בחי' נעשה ונשמע וכו' שהוא בחי' עזות דקדושה שמתקן ומכניע עזות דסט"א שמשם כל הנזיקין כנ"ל. וגם כל הדיני ממונות שבשאר התלתא בבי הם ג"כ בבחי' תקון העזות דסט"א ע"י עזות דקודשה כיכל ההכחשות ומריבות שבין אדם לחבירו גבידי ממונות הכל ע"י פגם העזות וכשרז"ל אין אדם מעיז פנים בפני בעל חובו וזה שמכחיש וכופר ממונו הוא שמוצא לו עלילה אי ך לכפור בו כ"ש שם והאי בכוליה בעי דלודי לי' וכו'. ועכ"פ איך שהוא הוא פגם העזות דקדושה וכמבואר מזה במ"א. וע"כ כל המצוות והדיינם הקדושים שצוותה התורה בדיני ממונות ונזיקין הכל הוא בשביל להכניע ולבטל העזות דסט"א ע"י העזות דקדושה שנמשך מבחי' נעשה ונשמע שהוא בי' בראשית ברא וע"כ שם מרומז בר"ת בב"א דאינון תלתא בבי שנאמר בהם כל דיני ממונות ונזיקין שהם בחי' הכנעת וביטל העזות דס"א ע"י העזות דקדושה שנמשך מבחי' בראשית ברא וכנ"ל:
And therefore, when Moshe came to redeem them, and “the people believed,” etc., “and they bowed and prostrated themselves” — through which the redemption began — the Sitra Achra strengthened itself greatly and hardened Pharaoh’s heart, until he said: “Who is Hashem?” etc., and he said: “Let the work be heavy” (Exodus 5:9) , with extreme severity, not to give them straw. And this was a test for Israel — to strengthen themselves precisely then in faith, to believe that certainly the word of Hashem through Moshe, the trusted one of His house, would certainly stand forever — as indeed the majority of the upright ones followed this path. But there were found disputants — Dasan and Aviram — who led many astray after them, until they came out standing to confront Moshe and said: “May Hashem look upon you,” etc. — as if they were zealous with the zeal of the L–rd of Hosts, and arguing on behalf of Israel, and handing a judgment to Heaven against Moshe Rabbeinu who gives his very soul for their sake — until they say: “May Hashem look upon you and judge!”
## Segment 8
אות ג וע"כ כל המזיקין כלולין בארבעה אבו תניזיקן שהם בחי' ערבע מלכיות דסט"א שעיקר מלכותם ע"י עזות שהוא מלכותא בלא תגא. ותיקונם ע"י הנהר היוצא מעדן וכו' ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים שאלו הד' ראשים מכיעין ומבטלין ממשלת הד' מלכיות דסט"א שהם בחי' ד' אבות נזיקין שהם מזיקי עלמא שהחריבו בית ראשון ושני. וכמרומז בתיקונים בתי' הנ"ל כ"ש שם ובג"ד בשור ובחמור דאינון ממנן דעשו וישמעאל ייתון רכיבין עלייהו תרין משיחין וכו'. כיכל דיני ניזיקן הם בשביל הכניע כל המזיקי עלמא שהכנעתם ע, יעזות דקדושה הנמשך מבחי' בראשית ברא אלקים שעיקר תיקון זה בשלימות יהיה ע"י משיח צדקינו שיקבל המלכות דקדושה ע"י עזות דקדושה כ"ש ה' בעזך ישמח מלך, והוא יבטל כל הד' מלכיות דסט"א שהם בחי' ד' אבות נזיקין שהם בחי' תהו ובהו וחשך ותהום שהם בחי' הד' מלכיות כמובא במדרש. כי ע"י עזות דקדושה שימשיך משיח מבחי' בראשית ברא יבטל העזות הרע שלהם ויתתקן הלכ בבחי' ורוח אלקים מרחפת על פני המי םדא רוחו של משיח כמובא שהוא התיקון של תהו ובוה וחשך ותהום שהם בחי' הד' מלכיות כנ"ל: הלכה ה אות א על פי התורהתקעו אמונהבה' נזיקין ה"ה:
And through the abundance of their machlokes , the pe’ulos mishtanos overpowered, concealing, G–d forbid, the revelation of the achdus ha’pashut , from which comes all the redemption, as above. And their evil machlokes intensified, as above, until “the oppression makes a wise man foolish and destroys the heart of a gift” (Ecclesiastes 7:7) — which is the heart of Moshe, as our Sages of blessed memory said — until Moshe, from the intensity of his distress, said: “Why have You done evil to this people?” etc. For Moshe argued: “Why is it that You sent me?” (Exodus 5:22) — for this was his very argument from the outset, that he did not want to go on this mission, because of the abundance of disputants, etc., as above.