Segment 2
אות א ע"פ התורה חותם בתוך חותם בסי' כ"ב הנ"ל בה' נזקי ממון הלכה ד' ע"ש:
And therefore one must walk very, very much with the counsel mentioned above — to look at every moment at the immensity of the expanses and salvations and wonders that He has already done with us, etc., as above, and to find expanses even within the troubles themselves, as above. And through this, one will be accustomed always to give praise and thanksgiving to Him, may He be blessed, for everything that “until here He has helped us” with His immense wonders. And as it is written: “I have awakened, and I am still with You” (Tehillim 139:18) — and as Rashi explains: “I have come to the end of all the generations, and I am still with You” — that is, even now, in these latter days, which is the aspect of the end of all the generations, even now “I am still with You” — that there is still in each and every one of us the aspect of “yet a little, and there is no wicked one,” etc. (Tehillim 37:10) — which is the aspect of “I will sing to my G–d while I yet live (‘b’odi’),” etc. — that one must walk in this very much, as he, of blessed memory, warned us. And the main thing is to give thanks and praise to Hashem, may He be blessed, for this always, and especially in a time of trouble, G–d forbid — that precisely then one should strengthen himself to pay attention, to look at the wondrous true and eternal salvations that Hashem, may He be blessed, has already performed for him, etc.
Segment 3
וזה בחי' מצוות מעקה וההרחקת ההיזק מבית כו' כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו:
And through the aspect of todah/halachah , etc. — through this, one will merit that truth will illuminate, etc., until one draws the revelation of the achdus ha’pashut from within the pe’ulos mishtanos — through which the trouble is nullified. And through this, the aspect of todah grows, etc., as above — and so it cycles around for the good, etc., as above. And if the opposition, the aspect of Amalaik, returns and intensifies — the choice is in his hand to return and strengthen himself through all the above. And as soon as he sets his heart to this, Hashem, may He be blessed, will help him in this greatly — for “the kindnesses of Hashem have not ceased,” etc. (Lamentations 3:22) . And so each time, until he merits, through His mercy, may He be blessed, and through the power of the tzaddikay emes , to win the war — and then he will merit todah in fullness, which is the essential delight of the World to Come. Fortunate is he! And there will be fulfilled in him: “Fortunate is the person whose strength is in You” (Tehillim 84:6) , etc. For one needs boldness and immense strengthening and great stubbornness beyond measure — whoever desires to draw close to Hashem, may He be blessed. And the essential strengthening is through all the above; and understand well, very well.
Segment 4
כי מבואר בהתו' הנ"ל שעזות דקדושה זוכין ע"י נעשה ונשמע שהוא בחי' תורה ותפלה נגלה ונסתר בחי' בראשית ברא וכו'. וצריך לילך מדרגא לדרגא כי צריכין להשתדל לעשות מהנשמע נעשה מהנסתר נגלה וכו' ואז יש לו נשמע בחי' נסתר גבוה ממנו ואח"כ ילך לדרגא גבוה עוד יותר להשיג גם זה הנשמע והנסתר לעשות ממנו בחי' עשה בחי' נגלה ואז יהי' לו בחי' נשמע בחי' נסתר גבוה עוד יותר וכן ילך להלן יותר מדרגא לדרגא עד וכו' וכו' ע"ש כ"ז היטב ומבואר שם שכשעולין מדרגא לדרגא צריך שיהי' ירידה קודם העלי' כי הירידה תכלית העלי' וכו' ע"ש:
And regarding yibum and chalitzah that we mentioned above, we did not explain it well, for this is not the place for it.
Segment 6
אות ב וזה כי תבנהבית חדש היינו כשמגיע לבחי' נעשה ונשמע גבוה יותר דהיינו שנתגלו לו חידושי תורה ומששיג הנסתר שבתורה זה בחי' שבונה לו בית חדש כי התורה שהיא החכמה האמתיית נקרא בית כ"ש בחכמה יבנה בית וע"כ היא מתחלת בבית דבראשית, גם בראשית הוא ראש בית כ"ש בתיקונים וע"כ כשמגיע לנעשה ונשמע גבוה יותר ומשיג הנסתר שבתורה זה בחי' שבונה בית חדש וזה ועשית מעקה לגגך כי הבית כלול מבית ועליה (ואפילו בית שאין בו עלי' יש בו קרקע הבית וגגו שהוא התקרה שלמעלה) וזהבחי' נגלה ונסתר שהם בחי' תורה ותפלה כי הנסתר בחי' תפלה הוא בחי' עליה שעומד על הבית כי הנסתר הוא בחי' גבוה ומרומם וכ"ש כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם שנאמר על דרכיו ית' הנסתרים מאתנו. וגוף הבית שעומד על הארץ זה בחי' הנגלה בחי' בעליל לארץ (תהלים י"ב) וכו' והעליה בחי' תפלה בחי' נסתר בחי' וכוין פתיחן לה בעליתה (דניאל ו'). וע"כ כשרצו החכמים להשיג הלכות הנעלמות מהם שהם בחי' נסתר אצלם עלו על העלי' לדורשן כמובא בדרז"ל בגמ' שהעלו לו ג' מאו תגרבי שמן וישב בעליה ודרשן כ"ש במשנה ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניא וכו'. וע"כ כתב אדומו"ר ז"ל בס' הא"ב שלדור בעלי' הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדו בבית תחתון, כי עיקר העבודה של כל אדם הוא לילך מדרגא לדרגא לפי בחינתו ולהשיג בכל פעם בחי' הנסתר ממנו בחי' תפלה שזה זוכין בעלי' יותר כי עלי' בחי' תפלה בחי' נסתר כנ"ל. וזה ועשית מעקה לגגך כי כשבונין בית חדש דהיינו שמגיעין למדריגה גבוה יותר שמשיגין בחי' נעשה ונשמע וכו' הגבוה יותר שזה ובחי' בית ועלי' אזי צריכין ליזהר ביותר לעשות מעקה לגגו ועלייתו שהוא תיק וגד ומחיצה שלא יפול משם. כי זה ידוע שהבע"ד מתגרה מאד באדם העולה מדרגא לדרגא ע"כ צריך ליזהר מאד בנפשו לעשות מעקה לגגו ועלייתו לעשות לו מחיצה וגדרשלא יפול ח"ו. וזהו ולא תשים דמים בביתך ודרז"ל שלא ישים סולם רעוע בתוך ביתו ולא יגדל כלב רע בתוך ביתו. כי ע"י נעשה ונשמע וכו' זוכין לעזות דקדושה שהוא בחיק קולות בחי' הן יתן בקולו קול עוז וזהו שלא ישים סולם רעוע בתוך ביתו שלא יפגום בהעזות דקדושה כי העזות דקדושה הוא בחי' סולם כי א"א להתקרב אל הקדושה ולעלות מדרגא לדרגא כ"א ע"י עזות כ"ש שם ע"פ נהלת בעזך אל נוה קדשך. כי באמת הא בהא תליא היינו ע"י השגת נעשה ונשמע שהוא כלל התורה זוכין לעזות, וכן להיפך ע"י עזות זוכין לעלות למדריגה גבוה יותר להשיג הנעשה ונשמע הגבוה יותר כי הם תלויים זה בזה וכמבואר מזה במ"א ע"ש (בסי' קמ"ז ובסי' רע"א לקוטי א') שאין יודעין מהיכן ההתחלה. ע"כ צריכין ליזהר מאד שלא להחליש לב אחד מישראל מכ"ש שלא לביישו וזה עיקר איסור החמור של המלבין פני חבירו ברבין אין לו חלק לעוה"ב כי ע"י שמביישו מחליש דעתו ויכול ליפול ממעט עבודתו ויהדותו שתלויה בעזות דקדושה. כי עיקר היהדות תלוי' בהתחזקות שהוא בחי' עזות דקדושה שכל מי שמחזק א"ע בכל פעם אפלו כחוט השערה כמו כן הוא נכנס בגבול הקדושה בבחי' נהלת בעזך אל נוה קדשך ומתקרב יותר אל התורה והתפלה ולצדיקי אמת, וכל מה שזוכה לתורה ותפלה יותר כמו כן זוכה לעזות דקדושה יותר וכן חוזר חלילה עד שיכול לבא למדריגות גבוהות מאד לבחי' נעשה ונשמע הגבוה ביותר אם יזכה לחזק ולאמץ א"ע תמיד בכל עת ולהיות עז כנמר בכל הבחינות הן שיהי' לו עזות דקדושה כנגד גופו המגושם שהוא עז פנים ביותר בעניני התאוות והן שיהיה לו עזות דקדושה כנגד כל מיני עזי פנים שבדור שהם כלל כל המונעים והמסיתים והמפתים והמטעים מדרך האמת לאמתו. ולהיפך להיפך ח"ו שע"י חלישות הדעת כל שהוא יכול ליפול בדעתו ועל ידי זה יתרחק מהתורה ותפלה וכמ וכן נחלש דעתו יותר ח"ו ח"ו וכן חוזר חלילה חלילה עד שהרבה נפלו לגמרי על ידי זה דייקא. ועל זה אמרו רז"ל בכל יום יצרו של אדם מתךגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו הי' נופל בידו וכו' כי עיקר התגברותו הוא להחליש לב האדם בתחבולותיו כנ"ל ואלמלא הקב"ה עוזר בכל יום לחזק לבינו בכמה מיני התחזקות שחזקו אותנו צדיקי האמת בתורתם ושיחתם הנפלאות והנוראות והעמוקות מאד היה מה שהיה ח"ו. ע"כ עיקר בחי' הסולם לעלות מדרגא לדרגא הוא בחי' עזות דקדושה כנ"ל, גם סולם בגימ' קו"ל כמובא שהוא עיקר בחי' עזות דקדושה בחי' הן יתן בקולו קול עוז וזהו בחי' הסולם שראה יעקב אבינו במקום הביהמ"ק כ"ש והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. כי יעקב בחי' קול כ"ש הקול קול יעקב וזהו הן "יתן "בקולו "קול "עוז ר"ת יעקב ע"כ הוא דייקא ראה הסולם מוצב ארצה שדרך בו עולין מדרגא לדרגא מארץ לשמים מנגלה לנסתר וכל זה ראה במקום הביהמ"ק שעומד על האבן שתיה. כי הביהמ"ק כלול מתורה ותפלה כ"ש כי מציון תצא תורה וכש"ש כי יפלא ממך דבר וכו' וקמת ועלית אל המקום כו' ושם מקום התפלה כ"ש כי ביתי בית תפלה. וע"כ הי' כמה מדריגות ומעלות בכל העזרות וההיכל כי שם עיקר העליות מדרגא לדרגא ומשם עיקרקדושת ירושלים כי עיקר קדושת ירושלים הוא מחמת ששם עומד הביהמ"ק כ"ש ירושלים הבנוי' וכו' ששם עלו שבטים וכו'. היינו ירושלים הבנוי' מבתי בני ישראל כי היא עיר הקדושה מכל עיר ישראל וכל העיירות והבתים של ישראל מקבלים קדושתם מעיר מלכותינו וקדושתינו שהיא ירושלים שהוא בחי' אמונה בחי' עיר הצדק קרי' נאמנה (ישעי' א'). שעיקר בנינה ע"י עזות דקדושה כ"ש שם בהתו' הנ"ל ע"פ ולירושלים מבשר אתן ע"ש. וע"כ כל קדושתה מהביהמ"ק שכלול מתורה ותפלה נעשה ונשמע שמשם עיקר עזות דקודשה. וזה בחי' עיר עז לנו (שיעי' כ"ו) הנאמר על ירושלים כי עיקר בנינה ע"י עזות דקדושה וע"כ שם במקום הביהמ"ק ראה הסולם מוצב ארצה שהוא בחי' עזות בחי' קולות דקדושה שדרך שם עולין מדרגא לדרגא מארץ לשמים:
And this is: “And she shall remove his shoe from upon his foot” (Deuteronomy 25:9) — for there the soul of the deceased is bound, as is brought. For the essential blemish is in the legs ( raglayim ) — where the bloods need to flow in their proper order when one merits holadah . And this one who did not merit to leave seed blemished in this — and therefore: “She shall remove his shoe from upon his foot” — “his foot” precisely. And therefore the halachos are called “the goings ( halichos ) of the world” (Habakkuk 3:6) — for the essential fullness of the halachah is that one should merit through it to walk ( lailaich ) in it, to draw close through it to Hashem, may He be blessed, to His service — the aspect of “the goings of the world” — that one should merit to remain standing in holiness forever and ever.
Segment 8
אות ג וזה בחי' האזהרה שלא ישים סולם רעוע בתוך ביתו שלא יפגום בהעזות דקדושה שלא יהי' חלוש ועצל (שקורין שלימזלניק) ולא יהי' קולו בבחי'קול ענות חלושה ח"ו רק יהי' עז וחזק בכל עת ויהי' קול עז וחזק בבחי' הן יתן בקולו קול עוז וכנ"ל. וזהו ולא יגדל כלב רע בתוך ביתו. כי אע"פ שצריכין שיהי' לו עזות דקדושה וא"א להתקרב אל הקדושה כ"א ע"י עזו תכנ"ל אעפ"כ צריכין ליזהר מאד מעזות דס"א שהוא בחי' כלב רע בחי' והכלבים עזי נפש (ישעי' נ"ו) וע"כ נקרא כלב רעשהוא עזות הרע לגמרי. כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כי הצדיקים עובדים ה' עם כל הדברים שבעולם בבחי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר כי כל הדברים הרעי םוכל התאוות מהפכין אל הקדושה וע"כ בענין העזות לפעמים צריכן הצדקיים להשתמש עם עזות ממש להיות עז פנים ממש כנגד המתנגדים והחולקים, וזה בח'י שמהפכין בחי' והכלבים עזי נפש דהיינו בחי' עזות פנים מהפכין אותו אל הקדושה כיד שלא ימנעוהו המונעים שעיקר התקופות שלהם הוא ע"י עזות כנ"ל. אבל צריכין ליזהר שלא יגדל כלב רע בתוך ביתו שהוא בחי' עוז תהרע לגמרי שהוא מי שהוא עז פנים ממש ח"ו שאינו מתכווין בשביל עבוד תה' כלל אדרבא הוא מעיז פנים כנגד יראי ה' באמת. נמצא שאזהרת שלא ישים סולם רעוע ולא יגדל כלב רע הם שייכים זה לזה בקשר נפלא כי הם דבר והיפוכו, דהיינו שיהי' לו עזות דקדושה שהוא בחי' סולם עז וחזק היפך סול רעוע, אך יהי' נזהר מעזות דס"א שהוא בחי' כלב רע כנ"ל. וזהו ולא תשים דמים בביתך שעל זה נאמרו דרשות אלו כי ע"י פגם העזות ח"ו עיז"ז אין יכולין להתקרב לצדיקי אמת שממשיכין האמונה הקדושה בעולם ועאז נפגמין ח"ו שני החותמות הנ"ל ונעשין בבחי' דמים בחי' דם נדות שהוא היפך החותם כ"ש שם. וע"כ הזהירההתורה ולא תשים דמים בביתך שלא ישים סולם רעוע ולא יגדל כלב רע שלא יפגום בהחותמות שלא יהיו נעשין מהם דמים ח"ו כנ"ל. וזהו כי יפול הנופל ממנו וקראו נול ע"ש שראוי ליפול כשדרז"ל, היינו שצריכין ליזהר להתחזק מאד מאד בעבודתו כי צריך לעלות בכל עת מדרגא לדרגא. ואז בהכרח שיהיה לו ירידה קודם העלי' שהוא בחי' נפילה. אבל הוא לצורך העלי' וע"כ צריך לעשות מעקה וסולם חזק וכו' שלא תהי' נפילה וירידה ממש ח"ו רק תהי' הירידה לצורך העלי' בבחי' כי יפול לא יוטל וכו' רק הנפילה לטובה בבחי' ירידה תכלית העלי'. כי כל מה שעובר על האדם כל ימי חייו אם יזכה להתחזק ולהתאמץ בכל עת יהי' איך שיהי' יתהפך סוף כל סוף כל הירידות והנפילות לבחי' עליות גדולות בבחי' ירידה תכלית העלי' עד שיתקיים ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו כ"ש שם ע"ש אכי"ר:
For the world in general is called the aspect of “legs” relative to Him, may He be blessed, as it is written: “And the earth is My footstool” (Isaiah 66:1) . And the woman and the money, where the essential overpowering of the pe’ulos mishtanos takes place, are called “his legs,” as is explained elsewhere. And this is: “The heavens are My throne and the earth is My footstool; what house will you build for Me?” etc. (Isaiah 66:1) . For the essential repair of His throne in the heavens is precisely through “the earth, My footstool” — through the legs, which are the very lowest levels, where the essential abundance of pe’ulos mishtanos resides — when they are included in His unity, may He be blessed, in the aspect of: “Hashem in the heavens has established His throne, and His sovereignty rules over all” (Tehillim 103:19) . For precisely when they know that His sovereignty rules over all, and all the pe’ulos mishtanos are from Him, may He be blessed — then precisely “in the heavens He has established His throne,” as above.
Segment 10
אות ד והזה כי תבנה בי תחדש ס"ת שתי" כי כל בתי בני ישראל מקבלים קדושתם מהבימה"ק שעומד על האבן שתיה שממנו הושתת העולם ומשם נמשכין יסודותם וקיומם וחיזוקם של כל הבתים. וכמובא בדבריו ז"ל בשיחות הר"נ שיסוד הבית כפי העליות והיירדות של האבן שתי' ע"ש, ושם מקום הביהמ"ק שדשם כל העליות של כל אדם שבעולם שהכל הוא בבחי' בנין בית חדש בחי' בית ועלי' וכו' כנ"ל שזהו בחי' נגלה ונסתר בחי' עזות שזהו בחי' הסולם שראה יעקב במקום ההוא דהיינו במקום האבן שתיה וכנ"ל. וע"כ כי תבנה בית חדש ס"ת שתיה וכנ"ל:
And this is the aspect of the Mishkan and the Bais HaMikdash, the aspect of: “Exalt Hashem our G–d and prostrate yourselves at His footstool,” etc. (Tehillim 99:5) . And this is the aspect of what is brought in the writings [of the Ari z”l] — that the essential completion of the repair will be when it is fulfilled: “And His feet shall stand on that day,” etc. (Zechariah 14:4) , in the aspect of “until the feet reach the feet” — that is, as above. And therefore the essential repair is through all the above, which is the aspect of todah/halachah , the aspect of “the goings of the world,” the aspect of the repair of the legs, as above.
Segment 12
אות ה ע"פ הנ"ל נבוא לבאר מאמר הפליאה המובא בס' מאמר מרדכי פ' ויקרא וז, לויקרא אל משה וגו' ואיתא בס' הפליאה הה"ד שמע ישראל וגו' בשעה שאמר הק"ב גדילים תעשה לך אמר משה רבש"ע למה מעט את הירח אמר הקב"ה והלא הרביתי לה כוכבים אמר והלא כתבת לא תלבש שעטנ"ז ולא נתקררה דעתו עד שאמר בשכמל"ו ע"כ: והוא פליאה נשגבה:
Apotropos [Laws of Guardianship]
Segment 13
אך זה כל לגדול שכל הבריאה לא היהת אלא בגין דישתמודעין לי' כדי לדעת ולהכיר אותו וא"א לדעת אותו יתב' כ"א ע"י כמה צמצומים שהם בחי' לבושין כידוע. א ךבתחילה קודם החטא והקיטרוג הי' מתלבש האור בבחי' לבושין דקים וזכים ומצוחצחים מאד בבחי' כתנות אור כמובא. אך אחר החטא הי' בהכרח להעלים ולמעט האור בכמה העלמות והסתרות בבחי' כתנות עור ונמשכו ונעשו כמה מסכים המבדילים שהם בחי' חשך ענן וערפל המסתירים את האור. והכל בשביל התיקון כי עתהאי אפשר לקבל האור כי אם על ידי זה דהיינו ע"י הצדיקים שעוברין בכל המדריגות התחתונות ומשברין בכחם הגדול כל מניי מסכים ומהפכין חשך לאור עד שזוכין בכל פעם לאור הגנוז מדרגא לדרגא וכל זה הוא בחי' מ"ש בהתורההנ"ל בענין שני הכתרים שנעשו מנעשהונשמע שהם נגלה ונסתר תורה ותפלה שצריכין בכל פעם לילך מדרגא לדרגא להשיג הנשמע והנסתר הגבוה יותר, וצריכין בכל פעם שהיי' ירידה קודם העלי' ואז בוודאי העאדם בסכנה גדולה ויש עליו מלחמה גדולה וצריך להתחזק הרבההרבה עד שיבטל המסך המבדיל והחשך שהיא בחי' הירידה שקודם העלי' עד שיתהפך הירידה לעליה וזה עבודת הצדקיים כל ימי חייהם. כי על כל אדם שבעולם עובר כל זה כי אפילו מי שהוא במדרגה פחותה מאד מאד ואפילו אם עבר מה שעבר וגם עתה הוא כמ ושהוא אעפ"כ בכל עת שמתעורר באיזה תנועה קלה להתקרב לאיזה דבר שבקדושה, אזי לפי בחינתו יש לו תיכף עליות וירידות הרבה כפי התעוררותו להתקרב להש"י. כי אפילו מי שהוא בתוך הארץ ממש אפילו בשאול תחתיות ומתחתיו ח"ו גם משם כשמתעוררים לעלות משם גם שם יש בוודאי כמה וכמה מדריגות בלי שיעור. כמו למשל שרואין בגשמיות כשרוצין לעלות מבית לעליה יש מדריגות רבות וכן מעליה לעליה מכ"ש אם ישער בדעת וכמה מדריגות יש מארץ לשמים ואפי' כשמגיע לבחי' שמים עדיין יש בחי' עליה מכ"ש משמים למעלה ולמעלה למעלה. וכמו שיש מדריגות הרבה מארץ לשמים ולמעלה יותר כמו כן בתוך גוף עובי הארת בוודאי יש שם ג,כ כמה וכמה מדריגות אם ישער בדעתו מרתיפות ובורות ומחילות בעמקי הארץ הרבה בוודאי אם רוצה לעלות משם מעמקי הבורות והמחילות בהכרח שילך מדרגא לדרגא. וזה נמשע מפיו הק' בפירוש אצל התורהאחוי לן מנא (בסי' כ"ה) שמדבר שם מעליות מדרגא לדרגא שמתגברת ומשתטחת הסט"א והקליפות וכו' בכל פעם ואמר אז בפירוש שגם מי שהוא בתוך הארץ ממש כשנתעורר לעלות משם בהכרח שילך מדרגא לדרגא ואזי משתטחין כנגדו בכל פעם ע"כ יש להעאדם מלחמות גדולות ומניעות רבות בכ"פ שרוצה לגשת לאיזה עבודה. וגם כי לפעמים מעוצם המלחמה הוא נכשל ואינו עומד בנסיון ח"ו וצריך להתחיל מחדש. על כן צריכין התחזקות גדול ועצום מאד בכמה פעמים בכל יום ובכל עת לרחם על עצמו ולחשוב על תכליתו וסופו בכל פעם כי סוף כל סוף מה יהיה ממנו ואיך שיהיה איך שיהיה הוא מחוייב ומשועבד ללחום מלחמת ה' בכל מה ששיוכל כי היגיעה בעצמה מה שמתייגע וחותר לצאת ולעלות מפחיתות מדריגתו זה גם כן יקר מאד מאד בעיני השם יתברך ואם יתייגע ויחתור ויצפה ויתפלל בכל יום להשי"ת שיוציאהו ממקומחות אלו שנפל בהם בוודאי יהי אחריתו לטובה כי סוף כל סוף יתהפל הכל לטובה כאשר שמעתי והבנתי מפיו הק' בכמה וכמה לשונות ובכמה רמזים שונים:
And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said in the Mishnah: “A guardian ( apotropos ) whom the father of orphans appointed does not swear; one whom the beis din appointed does swear” (Gittin 52a) . For it has already been explained — the matter of inheritance that belongs to children: the begetting of children is drawn through the money of holiness of the tom’chay Oraysa , from which comes all the money in the world, as above. For the essential obligation to leave children is only for this purpose — so that the children who were born through the halachos that were born through the tom’chay Oraysa , from which come all the births in the world, as above, should draw all the repairs that are drawn through the halachos , which are the aspect of todah/hoda’ah — which is to illuminate truth in the world and to complete the speech, until they merit to reveal the achdus ha’pashut from within the abundance of pe’ulos mishtanos — which are the children of the seed of Israel who have multiplied in the world. For the more the seed of Israel multiplies, among whom there is great divergence of opinions, as above — and when they are all included in one da’as and unify His Name, may He be blessed — through this, the achdus ha’pashut is revealed even more from within very many diverse activities, which is the essential preciousness of the holiness of the enlargement of His glory, may He be blessed, as above.
Segment 15
אות ו והנה חטא אדה"ר וקיטרוג הירח הם בחי' אחת כמובן בספרים. וקודם הקטרוג שהוא בחי' קודם החטא הי' בחי' שני המאורות גדולים כי היו שניהם שוין כי שני המאורות נמשכין משני הכתרים הנ" לשהם בחי' בראשית ברא וכו' ובתחלה היו שניהם גדולים כי היו שניהם מאירין בזה העולם בשוה כי היו יכולים להשיג גם את הנסתר. עד שקטרגה הירח ואמרה א"א לב' מלכים להתשמ בכת אחד ועיקר הקטרוג שלה הי' בבחי' קטרוג המלאכים שאמר ומה אנוש כי תזכרנו וכו' כי עתיד למחטי קמך ולארגזה קמך וכו'. היינו שהלבנה קטרגה מאחר שהאדם עתיד לחטוא איך אפשר שיאיר אור הנסתר בעולם שמשם אור החמה, והשיב לה השי"ת לכי מעטי א"ע היינו כי מאחר שעוררת הקטרוג של חטאי הדורות בהכרח שאתה דייקא תמעט את עצמך כי עיקר הפגם מגיע בבחי' הלבנה בבחי' הנלגה דהיינו שבעוונותינו נתעלם הכל מאתנו ואזי ממילא אין משיגין הנסתר ממש. וע,כ בבחי' הנסתר שהוא בחי' החמה אין מגיע הפגם כ"כ מאחר שגם בל"ז היה נסתר אדרבא מגודל הסתרתו יכולין לקבל מאורו וכמובן במ"א שבעת הפגם ינוקים דייקא מבחי' הנעלמת ונסתרת מאד כי לשם אין מגיע הפגם כ"כ. אבל עיקר הפגם הוא בבחי' הנגלה שהוא בחי' הלבנה שנעלם ונחשך אורה מאד עד שכל הנגלות קשים לנו להבין ולהשיג וכל הנגלה נחשב נסתר מאתונ וא"א להשיגו כ"א ע"י יגיעות וטרחות רבות ועצומות שזה כלל עבודת ישראל שע"י עבודתם הם ממלאים בכל פעם פגימת הלבנה ונתגלה להם האור שהיה נעלם מהם ואח"כ עולים מדרגא לדרגא ומדרגא לדרגא עד שזוכים הצדיקים למה שזוכים וכו' וכו'. וכל זה הוא ענין ב' העדיים המבוארין בהתורה הנ"ל כי בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ס' רבוא מה"ש והכתירו את ישראל בשני כתרים וכשחטאו נלקחו מהם ועתיד הקב"ה להחזירן לנו כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן והיו כמו אדה,ר קודם החטא כשרז"ל ע"פ חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות חירות ממ"ה ומשיעבוד מלכיות, ואז היו שני העדיים שהם שני הכתרים בבחי' שני המאורות הגדולים כמ ושהיו קודם המיעוט כי אז קיימא סיהרא באשלמותא. אבל כשחטאו נלקחו מהם כי חזר הדבר לקלקולו כמ ושנעשה אחר חטא אדה"ר שהוא בחי' אחר הקטרוג ואז נעלמו ונסתרו מאתנו כל האורות. ועיקר הפגם מגיע ביותר בבחי' הכתר התחתון שהוא כתר הנעשה שהו אבחי' נגלה דהיינו שנתסר ונעלם ממנו הכל אפילו בחי' הנלגה וגם הנגלה בחי' נעשה נסתר מאתונבבחי' נשמע ועתה הכל אצלינו בבחי' נשמע בחי' נסתר. וע"כ אנו צריכין בכ"פ להתייגע ולחתור בכמה יגיעות ולבטל עצמינו ולדבק עצמינו להש"י עד שנזכה להשיג זאת הבחי' שהיא נתסרת מאתנו שהיא עתה אצלינו בבחי' נשמע וכ"ש בהתורה הנ"ל כי שמיעה בלבא תליא שהיא בחי' דביקות וביטול אל הא"ס ע"י יגיעה גדולה בבחי' ביטול ממש אל הא"ס ע"י ריבוי תפילות ותחנונים שכ"ז הוא בחי' נשמע כנ"ל ועי"ז עושין מהנשמע נעשה דהיינו מה שהיה נסתר אצלינו לפי בחינתנו עושין ממנו נגלה בחי' נעשה וכן עולין אח"כ מדרגא לדרגא וכו' וכו' כנ"ל. כי עכשיו יש הפסק גדול ומסך המבדיל הרבה בין דרגא לדרגא שהוא החשך שנתהוה ממיעוט הלבנה וע"כ צריכין שיהי' ירידה קודם העלי' ולהתייגע הרבה עד שישבר הקליפה והחשך שבבחי' ירידה ולהפוך הירידה לעליה:
And this is the aspect of what the children say Kaddish after the death of their father and mother. For this person who has departed — his entire purpose is to merit a portion of the World to Come. And the essential delight of the World to Come is todah/hoda’ah , as above, through which the holiness of the holy Shabbos is drawn, which is the aspect of the World to Come, through which the achdus ha’pashut is revealed, etc. — for the sake of all of which man comes to this world. And therefore, after his death, when he needs to come to this — to the aspect of the delight of the World to Come, which is to give thanks and praise to His Name, may He be blessed, as above — therefore the children say Kaddish after him, which is not a prayer for the deceased but rather a wondrous and awesome praise and thanksgiving to Hashem, may He be blessed, as is brought. For Kaddish includes all kinds of praises and blessings and thanksgivings, etc. — for it is an exceedingly wondrous and awesome praise that “shatters all bars of iron,” as is brought in the holy Zohar. And as we say: “May He be blessed and praised and glorified and exalted,” etc. — “Blessed is He, above all blessings and songs and praises,” etc. And therefore we say Kaddish after all the blessings and thanksgivings, and similarly after all the halachos that are studied — for it is the pillar between world and world, as is brought. For Kaddish includes all the thanksgivings and songs and praises and elevates them all to their supernal root, higher and higher, unto the Infinite.
Segment 16
וזה שאיתא במדרש ע"פ שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן משל למלך שקידש מטרונה בשני מרגליות אבדה אחת אמר לה המלך אבדת אחת שמרי את השניה, כך קידש הקב"ה את ישראל בנעשה ונשמע אבדו את נעשה שעשו את העגל אמר להן משה אבדתן נעשה שמרו נשמע הוי שמע ישראל עכ"ל, היינו כי בחטא העגל אבדו הנעשה שא"א לנו עתה לעשות שום דבר כ"א ע"י בחי' נשמע שהוא בחי' יגיעות וטרחות בחי' ביטול ודביקות אל הא"ס היינו שהכל נסתר מאתנו ואין יכולין לעשות ולגלות שום דבר כ"א ע"י יגיעות רבות ולהתפלל ולהתחנן הרבה להש"י עד שנבטל עצמינו בבחי' ביטול אל הא"ס ואז עושין מהנשמע נעשה ונתגלה לנו מה שהי' נסתר מאתנו וכן מדרגא לדרגא. ומי שהולך בדרך זה ומתייגע עצמו בכל פעם כראוי אזי אשרי לו ואזי אצלו מעוט הירח הוא לטובה גדול בבחי' ירידה תכלית העליה כי דייקא עי"ז זוכה למה שזוכה אשרי לו כי לפום צערא אגרא. ובוודאי כל מה שהאדם מוכרח להתייגע יותר ויותר מחמת מיעוט האור והחשכות בוודאי הוא זוכה אח"כ לשכר כפול ומכופל לקבל אור גדול ונפלא יותר ויותר. וזה בחי' כל מעשי המשכן וכליו שנצטוו אחר חטא העגל כשנתרצה הקב"ה לישראל ביוה"כ, ולמחרתו נצטוו על מעשה המשכן כי אחר החטא א"א לקבל האור כ"א ע"י כמה וכמה כלים רבים שהם בחי' כל מעשה המשכן וכליו כי עתה א"א לקבל האור כ"א על ידם וביגיעה גדולה ע"י תפלות הרבה שהם בחי' נשמע כי הכל בבחי' נשמע אצלינו. כי צריכין לשמוע ולשום לב הרבה לכל דבר שרוצין להשיג ואח"כ משיגין מה שמיגין וגם כשמשיגין ומקבלין איזה אור צריך לירד דרך כמה השתלשלות ולבושים הרבה שישתלשל וירד מנשמע לנעשה ומנשמע לנעשה דר ךכמה מדרגות עד שיגיע אליו לפי בחינתו כי מחמת החטא א"א לקבל האור כ"א דרך כמה לבושין והשתלשלות שכ" הוא בחי' מעשה המשכן וכליו וכנ"ל:
And therefore this departed one, whose entire repair is that the parts of good within him should be gathered — according to what he merited to do good in the world, the entire purpose of which is hoda’ah , which is the delight of the World to Come, and he now needs to come to this, that he should have some portion in the delight of the World to Come, which is hoda’ah , as above — therefore his children say Kaddish after him, which is the totality of all the thanksgivings and songs and praises, etc., and elevates them all, as above. And therefore, through this precisely, the children give their father merit for the World to Come — for praise and thanksgiving, this is the entire delight of the World to Come, as above.
Segment 18
אות ז וזה בחי' ויקרא אל משה הה"ד שמע ישראל כוו' כי זה המקרא נאמר אחר גמר הקמת המשכן המבואר בכל הסדרים הקודמים בס' שמות עד שמסיים ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול וכו' ואח"כ מתיל ויקרא אל משה וידבר ה' אליו. ויקרא הוא לשון סתום ונעלם כי לא נאמר כלל מי קרא אותו כי מרמז על ההוא טמיר ונעלם שהוא למעלה מכל השמות שמשם קרא אותו ואח"כ וידבר ה' אליו כי אח"כ נתלבש בבחי' שמותיו הק' ודיבר עמו וזה בחי' אלף זעירא דויקרא שמרמז על אלף אורות שנעלמו ממנו ע"י חטא העגל שמחזירים לו בכל שבת שזהו בחי' ישמח משה וכו' כמובא היינו כי אחר החטא נעלמו ממנו כמה אורות ע"כ א"א לקבל האור כ"א דרך כמה בחי' שזהו בחי' ויקרא אל משה ואח"כ וידבר ה' אליו כי צריך להקדים הקריאה להדיבור כשרז"ל לכל דברות וכו' כי א"א לקבל האור בפעם אחד רק צריך להקדים הקריאה ולהלביש ולמעט האור עד שיקבל הדיבור וכנ"ל. וזהו הה"ד שמע ישראל וגו' היינו כי כשרצה משה לגלות לישראל יחודו ואחדותו ית' התחיל מקודם בתיבות שמע ישראל ואח"כ אמר ה' אלקינו ה' אחד ולא אמר תיכף ה' אלקינו וכו' בזה הורה שא"א להכלל באחדותו יתב' כ"א ע"י בחי' שמיעה בחי' שמע ישראל דהיינו שצריכין לשמוע ולדבק עצמו היטב אליו יתב' ולבטל עצמו לגמרי ואז יכול להמשיך על עצמו אחדותו ויחודו יתב' וזהו שמע ישראל שמע דייקא בחי' דביקות וביטול אל הא"ס ועי"ז יהיה נמשך עליך אמונת אחדותו יתב' בחי' א' אלקינו ה' אחד (וכן מובן בכוונות ק"ש שע"י שמע ישראל נעשה יחוד עליון מאד ואח"כ נמשך עי"ז התגלות יחודו יתב' בחי' ה' אלקינו ה' אחד ע"ש היטב והבן מאד). ועתה מובן ומקושר היטב דברי הפליאה הנ"ל שמקשר פסוק שמע ישראל לפסוק ויקרא אל משה כי הם בחי' אחת ממש כי ויקרא אל משה ואח"כ וידבר ה' אליו שזהו מחמת שצריכין לקבל האור דרך כמה מדריגות והתלבשות מנשמע לנעשה וזהו בעצמו בחי' שמע ישראל וכו' שצריכין מקודם לשמוע ולהכין עצמינו היטב ולבטל ולדבק עצמינו אל אור הא"ס ועי"ז נמשך עלינו אמונת אחדותו יתב' בשלימות כנ"ל. וזהו בשעה שאמר הקב,ה גדילים תעשה לך אמר משה רבש"ע למה מעט את הירח וכו' היינו כי מצוות ציצית הם בחי' התלבשות האור כדי שנוכל לקבלו בבחי' הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה וכו' שזהו בחי' חלוקא דרבנן, וזהו ששאל משה מאחר שאתה נותן לנו מצוות ציצית שע"י לבושין קדושים אלו אנו יכולים לקבל האור א"כ למה מעטת את הירח והחשכת אורה מחמת קיטרוג וחטאי הדוורת הלא יש תיקון ע"י התלבשות האור בבחי' ציצית. השיב הקב"ה והלא הרביתי לה כוכבים שהם הצדיקים שהם בחי' ומצדיקי הרבים ככוכבים שהם מצדיקיםאת הרבים ומחזירים כל העולם למוטב ומהפכים עוונות לזכיות והם באמת ממלאים פגימת הלבנה ומשלימין אותה. היינו כי זהו בעצמו התיקון של ציצית שהוא הלבשת האור אבל א"א לקבל הואר דרך הלבושין כ"א ע"י שהיה תחלה מיעוט האור והחשכתו שמשם נמשכין כל הירידות ע"י המסכים המבדילים ועי"ז הוא מעלת הצדיקים העומדים בנסיון ומשברים ומבטלין החשכים והמסכים המבדילין, ומהפכין החשך לאור הירידה לעליה ע"כ בהכרח שיהיה מיעוט האור כי א"א לקבל אור הציצית שהוא התחלת קדושת ישראל כי בכל בקר העבודה הראשונה היא מצוות ציצית וכן התינוק תחילת חינוכו הוא במצוות ציצית הקדושים כי ציצית הוא בחי' התלבשות האור העליון עד שכ"א יוכל לקבלו לפי בחינתו. אבל זה הואר אין נמשך כ"א ע"י הצדיקים בחי' כוכבים בחי' ומצדיקי הרבים ככוכבים ודייקא ע"י שהיה מיעוט האור שעי"ז עיקר מעלתם וכנ"ל. ואז שאל משה והלא כתבת לא תלבש שעטנז היינ אמת שהצדיקים ממשיכים חלוקא דרבנן ומלבישין האור בכמה דרכים בלבושים נפלאים ונוראים בבחי' ציצית עד שהכל יכולין לקבלו עד שהיה כל העולם כולו חוזרין למוטב. אך בעוה"ר יש שעטנז דהיינו העזי פנים שבדור שהם מתלבשין בטלית שאינו שלהם ונדמה כאלו הם מעוטפים בטלית של מצוה, בחלוקא דרבנן, אבל באמת לבושיהם בחי' שעטנז שהוא מעורב מצמר ופשתן, צמר בחי' רחמים בחי' ת"ד בחי' ושער ראשיה כעמר נקא בחי' אם יהיו חטאיכם כשנים וכו' ואם וכו' כצמר יהיו בחי' התהפכות עוונות לזכיות שזהו בחי' לבושי הצדיק האמת. אבל מעורב בו פשתן שהוא בחי'קין שהביא מהפסולת שראה חוב לכל אחד היינו שלבושיהם מעורבים בבחי' שעטנז שמראים עצמם כאלו מזכים את הרבים אבל באמת מהם כל המניעות ומוצאים פסולת וחוב בכל הכשרים באמת והן הן העזי פנים שבדור הרוצים לרחק מדרך האמת לאמתו וזהו בחי' שעטנז שהוא אותיות שט"ן ע"ז כמובא היינו עזות דסט"א שמשם עיקר התגברות השטן שהם עומדים כנגד הכשרים למונעם מדרך האמת ומלהתקרב לצדיקי אמת. ולא נתקררה דעתו עד שאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שמרמז שסוף כל סוף יגמור הש"י את שלו כי אתה מרום לעולם ה' ולעולם ידך על העליונה כי מלכותו בכל משלה כי אע"פ שעזו תהוא מלכותא בלא תגא וכל הרוצה ליטול את השם נוטל עכשיו בעוה"ר. אעפ"כ הוא בלא תגא בלא כתר מלכות ואע"פ שמתגבר לפי שעה סוף כל סוף יתבטל מלכותם וממשלתם של השקרנים והעזי פנים וישכח שמם וסכרם כ"ש ואנשי השם כלא היו. אבל מלכותו נצח ומלכותו בכל משלה וכל הצדיקים והכשרים הנלוים אליהם שמלכותם וממשלתם נמשך משני הכתרים הנ"ל בוודאי יתגברו עליהם וכולם יהיו מוכחרין לשוב אליהם שכ"ז הוא בחי' בשכמל"ו שמורה שמלכותו מבורך תמיד לעולם ועד כיהוא יתב' יגמור את שלו כרצונו. וזה בחי' ציקי קדירה שארז"ל שמרמז בשכמל"ו היינו בחי' קדושות הנפולות שכולם יתעלו ע"י הצדיקי אמת שמהפכין כל הירידות לעליות וכנ"ל:
And therefore the essential thing is that the children specifically should say Kaddish — for his essential repair is through his children specifically, whom he merited to beget in the world and to multiply the seed of Israel, all of whom engage all their days in thanksgivings and blessings. For every single Jew says every day many blessings and thanksgivings, as our Sages of blessed memory established for us — to say blessings and thanksgivings over every matter in the world, and especially in the morning and evening at the time of prayer — for hoda’ah is the entire delight of the World to Come, as above. And through this, all the repairs mentioned above are accomplished, until one merits to reveal the achdus ha’pashut from the abundance of pe’ulos mishtanos — which is accomplished through the abundance of children that he merited to beget, through todah/halachah , as above.
Segment 20
אות ח וע"כ אומרים בשכמל"ו בחשאי כדי שלא יתגרו בנו החיצונים כמובא היינו כנ"ל כי ע"י בשכמל"ו מעלין כל הקדושות הנפולות המונחים במדריגות התחתונות ע"כ אנו מתייראין שמא יתגרו בנו. כי בתחילה אומרים שמע ישראל בקול רם שהוא בחי' נשמע כנ"ל שעי"ז זוכין לעזות שהוא בחי' קולות ועי"ז באים לאמונה כש,ש שם שזהו בחי' ה' אלקינו ה' אחד שהוא עיקר האמונה הק' וכנ"ל. אבל אח"כ אנו רוצין להמשיך את הנשמע לתוך בחי' נעשה שזהו בחי' פ' ואהבת והיה אם שמוע ששם מדבר מעשיית המצוות, אבל כשעולין מדרגא לדרגא דהיינו כשעושין מהנשמע נעשה צריך שיהיה ירידה קודם העליה והוא בשביל להעלות כל הקדושות הנפולות וזה בחי' בשכמל"ו שאומרים בין שמע לואהבת כדי לברר ולהעלות כל הקודושת הנפולות שהם בחי' ציקי קדירה להעלות כולם בבחי' ירידה תכלית העליה וע"כ אומרים בחשאי כדי שלא יתגרו בנו כנ"ל:
Therefore the children specifically say Kaddish , which is the totality of all the thanksgivings — in order to elevate all the blessings and thanksgivings that this departed one merited to engage in during his lifetime. For the essential repair is through the children who were born through this — for through them specifically, the achdus ha’pashut is revealed even more from within the abundance of pe’ulos mishtanos , which is the essential completion of the fullness of the repair, as above. And therefore each person must, during his lifetime, before he departs from the world, command his children and arrange the order of the division of his possessions and money to his children. For the essential root of money and its repair is according to what he merited to support true talmidai chachamim , through whom halachos are born, from which come all the births of children, as above. And every single Jew has a portion in this according to his level. And therefore he must arrange, according to his level, the order of the division of his money to his children after him — that each one should receive his portion properly, according to the root of his portion above in the tom’chay Oraysa who birth halachos , from which come all his births — through which comes the entire repair of the departed one. For todah/halachah and tom’chay Oraysa and the births of children are all one aspect, as is explained in the Torah mentioned above — and everything depends upon each other.
Segment 22
אות ט וזהו שארז"ל בשעה שביקש יעקב לגלות הקץ נסתלקה ממנו שכינה אמר שמא יש ח"ו פסול במטתי וכו' פתחו כולם ואמרו שמע ישראל וכו' פתח יעקב ואמר בשכמל"ו היינו כי יעקב סבר מאחר שמטתו שלימה כבר ראוי לגלות הקץ. וכשנסתלקה ממנו שכינה סבר שמא אין מטתו שלימה ח"ו ואמרו כולם שמע ישראל וכו' ואז הבין שמה שא"א לגלות הקץ אע"פ שמטתו שלימה זה מחמת שבסוף הגלות יתגבר השקר ויתגברו העזי פנים שבדור ויסתירו האמת ומחמת זה א"א לגלות הקץ ע"כ אמר בשכמל"ו שמורה שהוא יתב' יגמור את שלו כי מלכותו בכל משלה וכנ"ל:
And this is the entire purpose and repair of the departed one for the World to Come, as above — for through all of this, the achdus ha’pashut is revealed, etc., as above. And therefore he must appoint a guardian ( apotropos ) himself during his lifetime. For the guardian appointed over the orphans, who is in the aspect of “father of orphans,” must be appointed by the mouth of the father of the children himself — in order that he arrange his inheritance according to the mind of the father himself, according to what he drew upon himself the aspect of todah/hoda’ah/halachah , according to what he merited with his money to be among the tom’chay Oraysa — which is the entire repair of the money, from which come the births of children, etc., as above.
Segment 24
אות י וע"כ משה לא מאר בשכמל"ו כי משה היה אז בעת גדולתן של ישראל כשהיו מוכנים לילך לא"י ולכבוש ל"א מלכים ולבנות הביהמ"ק ע"כ לא הזכיר בפירוש בשכמל"ו שמרמז שיהיו כמה וכמה ירידות לישראל בכלל וברפט שהם כלל הגליות ואעפ"כ הש, ייגמור את שלו, כי עתה בעת גדולתן אין צריכין להזכיר זאת בפירוש וכעין שארז"ל ע"פ אהי' אשר אהי' שדרז"ל אהי' עמהם בצרה זאת אשר אהי' עמהם בשעבוד מלכיות אמר משה רבש"ע דיה לצרה בשעתה. והודה לו השי"ת ואמר כה תאמר אהי' שלחני אליכם נמצא שאין צריכין להזכיר אז צרת שעבוד מלכיות ע"כ לא הזיכר בפירוש בשכמל"ו וגם כי התורה ניתנה בפומבי כ"ש לא מראש בסתר דברתי וע"כ לא היה אפשר להזכיר בתורה בשכמל"ו כי הוא בבחי' סוד כי צריכין לומר אותו בחשאי. כי באמת יש בזה סודות נוראות עמוקות מאד מאד איך השי"ת יגמור את שלו ויגלה מלכותו אחרי אשר התפשט השקר כ"כ ונתקיים ותשלך אמת ארצה ואעפ"כ השי"ת גומר תמיד כרצונו, ומלכותו ואמונתו לעד קיימת שזהו בחי' בשכמל"ו שצריכין לומר אותו בחשאי וכנ"ל:
And therefore a guardian whom the father of orphans appointed does not swear — for he is not suspected of falsehood, for truth surely illuminates in him, as is explained there in the Torah mentioned above — that through todah/halachah , truth illuminates, etc. And therefore, since the owner of the inheritance himself appointed him as guardian, truth surely illuminates in him in this matter. For since the departed one, the owner of the inheritance himself, appointed him as guardian according to his own mind, according to his level, according to what he merited to clarify his money so as to have a portion among the tom’chay Oraysa — which is the essential repair of the inheritance and the money from which come all the children, as above — therefore, surely, according to his level, truth illuminates, etc.
Segment 26
אות יא וע"כ ביוה"כ אומרים בשכמל"ו בקול רם כי ביוה"כ אז הוא סליחת עוונות ואז נתקיים מ"ש בתורה הנ"ל ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו כ"ששם ע"ש שזהו בחי' שכל הירידות נתהפכין לעליות ע"כ אז אין מתייראין מהשטן והסט"א ע"כ אומרים אז בשכמל"ו בקול רם. כי אז ביוה"כ הוא תיקון חטא העגל שעל ידי זה נלקחו שני הכתרים מישראל ואז נחזרו הכתרים לישראל כי אז עולין עד הכתר כידוע ואז זוכין לנעשה ונשמע בשלימות שהוא עזות דקדושה בשלימות וע"כ זוכין אז לכל הקולות דקדושה כמובא בכוונות שהמלכות ניזון אז מקולות. היינו כנ"ל כי עקיר מלכות דקדושה הוא ע"י עזות דקדושה שהוא בחי' קולות ע"כ אומרים אז בשכמל"ו בקול רם מאחר שכבר נתהפכו כל הירידות לעליות שוב אין לנו להתיירא כלל ואז צועקין בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא ית' גמר ויגמור הכל כרצונו ומלכותו מבורך לעולם ועד. וע"כ מתעטפין ביוה"כ בציצית גם בערב יותר מכל השנה כי כל המשכות האורות שצריכין להמשיך ביהו"כ שהם בחי' נעשה ונשמע שהם בחי' תיקון חטא העגל בח'י מילוי פגם הלבנה הכל א"א להמשיך כ"א ע"י תיקון הציצית שהם בחי' לבושין קדושים להמשיך האור על ידם בחי' עוטה אור כשלמה כנ"ל:
For through the aspect of todah/halachah , the aspect of tom’chay Oraysa , the aspect of the births of children — through all of this, truth illuminates, in the aspect of “Grant truth to Yaakov, kindness to Avraham,” etc. (Micah 7:20) . And therefore this guardian is not suspected of falsehood and is trusted without an oath at all, since the father of the children himself appointed him according to his level, according to his portion in the delight of the World to Come, which is the aspect of tom’chay Oraysa , etc., as above.
Segment 28
אות יב וע"כ אומרים פ' ציצית בק"ש כי ק"ש שהיא אמונת היחוד שזוכין ע"י נעשה ונשמע כנ"ל כל זה הוא בחי' ציית שהם לבושין קדושים שעל ידם ממשיכין כל האורות, גם ציצית הם בבחי' שנתהפכין העוונות לזכיות בבחי' אם יהיו חטאיכם וכו' כצמר יהיו שזהו בחי' מה שנתעטף השי"ת בטלית וסידר י"ג מדות של רחמים שעל ידם חילת כל העוונות עד שנתהפכין לזכיות שזהו בחי' ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו שזהו בחי' ירידה תכלית העליה שכל זה הוא בחי' ק"ש בחי' שמע ובשכמל"ו ואהבת וכו' וכנ"ל ע"כ קבעו שם פ' ציצית כי הם בחי' אחת וכנ"ל:
But if he did not merit to appoint a guardian himself, to transmit by himself to the guardian the order of his inheritance according to his level, etc., as above — then the beis din must be the “father of orphans” and appoint the guardian. For only the beis din has the power for this, for the beis din illuminates truth — for before them are all the halachos of all the laws and judgments of the Torah, through which truth illuminates, as above. For this is the essence of the beis din — that they should know all the halachos and judge with true and righteous judgments. And therefore the beis din must be three, the aspect of the three lines of truth mentioned above.
Segment 29
ר"פ (בין המצרים ואח"כ ת"ב שאין מניחין בבקר טלית ותפילין שהם בחי' עזות דקדושה לבש ה' עוז מנין שהתפילין הם עוז לישראל וכו' ואח"כ שבת נחמו שמנחמין משמחין ומחזקין ישראל בכל מני התחזקות שהם בחיח' עזות דקדושה והם ז' דנחמתא כנגד שבעה רועים שאי אפשר להתקרב להם כ"א ע"י עזות ותרתי דתיובתא כנגד ב' הכתרים נעשה ונשמע שעי"ז זוכין לבחי' ביום ההוא וכו' כנ"ל): מעקה ושמירת נפש הלכה ה' בהלכות נזיקין ה"ה: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
But the beis din cannot clarify the truth of each individual except through the oath — as it is written: “The owner of the house shall approach the judges for an oath” (Exodus 22:7) . For as soon as they come to court, this is because there is a denial between them, and all denials are drawn from the flooding of the bloods mentioned above, from the aspect of “men of blood hate the innocent” (Proverbs 29:10) , as is brought there in the Torah mentioned above; see there. For all of this is the aspect of the blemish of todah/halachah , the blemish of the money of holiness, which is in the aspect of tom’chay Oraysa who birth halachos — for he denies his fellow, which is the opposite of all of this. Therefore the beis din cannot clarify except through the oath. For an oath is the aspect of binding, as is brought — the aspect of the illumination of the three lines of truth within the fourfold speech, which is the aspect of the seven days of creation, as is brought elsewhere. This is the aspect of shevuah [oath], from the word sheva [seven] — the aspect of the binding of the weekdays to the seventh day, which is Shabbos, which is “an eternal covenant between Me and the children of Israel,” etc. (Exodus 31:17) . For Shabbos is “the Name of the Holy One, blessed be He,” the aspect of “the Torah is the Name of the Holy One, blessed be He” — and this is the aspect of the oath, which is in the Name and with holding an object, which is the Torah.