# אבידה ומציאה א
אבידה ומציאה א
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/9
## Segment 2
אות א ע"פ מ"ש רבינו נ"י במאמר ויבן ה' לאהים את הצלע וכו' (סי' סז) שכל הנפשות מלובשין בהכבוד כי הכבוד היא אם כל חי. ולפעמים הנפש נתרחקה מן הכבוד ואזי הנפש עייפה וזהו ע"י שאין מתפללין בכוונת הלב בבחיח' בשפתם כבדוני ולבם רחק. כי כוונת הלב הוא בחי' נפש בבחי' אליך ה' נפשי אשא ופרשש"י לבי אכווין. ואזי צריך להחיות הנפש ע"י בחי' מים קרים ומים קרים נעשין ע"י בחי' רעמיטם, והם באין ע"י שנותנין כבוד אל זקן ששכח תלמודו ע"ש היטב, כי התרחקות הנפש מן הכבוד גורם שכחה אל הזקן בבחי' ואבדה חכמת חכמיו וכו' ע"ש היטב:
And in his great compassion, he prepared for them beforehand all the items and materials from which they need to make and fashion garments and crowns such as these — so that they would be fit to enter in them the haychala d'malka [palace of the King] — and all types of spices and sweet fragrances with which to perfume themselves beforehand. And he commanded them and cautioned them that throughout the entire time he gave them beforehand to prepare themselves for the feast — throughout all this time, they should occupy themselves with making and fashioning these precious garments and all these holy crowns. And he sent them his faithful emissaries to teach them and inform them how to make and fashion them in every precise detail — so that they should come there in the garments and crowns and adornments that are customary there, so that they should not be ashamed among all the invitees there.
## Segment 4
אות ב וזה בחי' מצות השבת אבידה כי האבידה היא בחי' התרחקות הנפש מן הכבוד. כי כל החפצים והעשירות הם בחי' נפשות כי כל הנפשות שרש םבעשירות ושרש םבכבדו כי כבוד שורש כל הנפשות כנ"ל. וע"כ רבי מכבד עשירים והי' נותן כבוד לכ"א כפי העישרות שלו שהי' אומר תנו כבוד לבעל מאה מנה תנו כבוד לבעל מאתיים מנה, כי כל אחד כפי העשירות שלו כן שרשו יותר בהכבוד ועל כן הי' נותן כבוד לכ"א לפי עשרו, וזשרז"ל איזהו עשיר כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עשרו וזה בחי' עושר וכבוד. כי העשירות שרשו בכבדו כנ"ל ועיקר הכבוד הוא אצל האדם כמובא בדברי רבינו נ"י שעיקר הכבוד הוארק אצל גדר האדם שהוא מדבר ע"ש וזה בחי' בשפתם כבדוני. וזה בחי' (תהלים כט) ובהיכלו כולו אומר כבוד היכל דא פה כמובא. וע"כ כשהדבר נאבד מן האדם נמצא שהוא בחי' התרחקות הנפש שבהחפץ הנאבד מן הכבוד מאחר שרחוקה מן האדם ששם עיקר הכבוד. וזה בחי' אובד מבלי לבוש, שכל בחי' אבידה הוא מבלי לבוש היינו בחי' התרחקות מן הכבדו שהוא לובש כי הנפש מלובשת בהכבוד כנ"ל. וזה בחי' אובד שהדבר מוסב על הדבר הנאבד דהיינו שהולך לאיבוד כמ ושפרש"י על פסוק הייתי ככלי אובד שכל לשון אבידה וכו' כי הדבר הולך לאיבוד מאחר שרחוקה מן הכבוד ואזי היא בבחי' נפש עייפה והולכת לאיבוד. וזה בחי' כי תפגע חמור אחיך תועה כי בודאי האבידה היא בחי' תועה ונע ונד מאחר שרחוקה מאמה דהיינו מן הכבוד בבחי' ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי כשפרש"י שם. וע"כ מצוה גדולה להשיב אבידה ואזי מחזיר הנפש אל הכבוד כנ"ל:
And even more, he commanded them and informed them through his emissaries what to distance themselves from. And he cautioned them very greatly not to contaminate and soil themselves, G-d forbid, with all the abominable things there. And out of his abundant compassion, he also informed them through his faithful ones with what to wash and purify themselves from these contaminations, if they should stumble at times and not be careful of them, G-d forbid. And he established for them many holy springs and many counsels and rectifications to wash and cleanse oneself from all of this. To the point that even one who is very soiled, and immersed in a pit and sunk in miry mud and dressed in soiled garments, G-d forbid — even he can cleanse himself and wash and purify himself in these flowing springs that flow with balsam oil and all types of wondrous fragrances that have the power to transform all types of foul smells into good and precious fragrances.
## Segment 6
אות ג וע"כ דגל מחנה דן הי' מאסף לכל המחנות ופרש"י שהיו מחזירין כל האבידות של ישראל כי מחנה דן הוא בחי' מלכות שהיא בחי' תפלה כמובא בדברי רבינו נ"י במאמר וביום הביכורים (סי' נ"ו) ע"ש היטב שמחנה דן הוא בחי' דינא דמלכותא ע"ש. וע"כ הוא בחי' תפלה בבחי' דדני אלהים וגם שמע בקולי וכנ"ל. וזה בחי' מאסף לכל המחנות שהיו מאספים כל המחנות דקדשוה, היינו בחי' תפלה בכונה שעי"ז מ אספים ומקבצים כל המחנות לתוך הקדושה בבחי' החזרת הנפשות לאמם ושרשם דהיינו אל הכבוד כי זה עיקר תפלה בכונה כנ"ל דהיינו לקשר ולאסוף כל המחשבות והרצונות והנפשות לתוך דיבורי התפלה, לקבץ פיזור הנפש שזה בחי' המחשבות המתפזרים בשעת התפלה אל החוץ וצריך לקבץ הנפש מן הפיזור שלא יהי' לו שום מחשבת חוץ רק לקשר המחשבה אל הדיבור בקשר אמיץ וחזק ואזי מאסף לכל המחנות כנ"ל. וזה בחי' השבת אבידה כנ"ל, וע"כ בני דן שהיו מאספים לכל המחנות היו מחזירין כל האבידות כשפרש"י שבשביל זה היו נקראים מאסף וכו' כנ"ל. וע"כ עמלק שהוא כנגד מלכות דקדושה ורודף תמיד אחר תפלת ישראל וע"כ היו רודפים אחר בני דן כ"ש רבינו נ"י שם, ע"כ נאמר בו ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע, עיף ויגע דייקא בחי' עייפות הנפש ע"י שנתרחקה מן הכבוד ע" יפגם התפלה בלי כונת הלב כנ"ל. וזהו ולא ירא אלהים היינו פגם המלכות והכבוד כי עיקר הכבוד הוא יראה להתיירא מפני כבודו ית' בבחי' (דברים כח) ליראה את השם הנכבד. וע"כ עמלק הואבחי' שכחה כמובא כי הוא גורם בחי' זקן ששכח תלמודו ע"י עייפות הנפש ע"י פגם התפלה כנ"ל. וע,כ מצוה לזכור מעשה עמלק כדי לתקן בחי' השכחה הנ"ל. וזה שכתוב ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וארז"ל ברפיון ידים זה בחי' רפיון ועייפות הנפש כי גידול וחיזוק הנפש הוא ע"י בחי' הידים בבחי' ובידך לגדל ולחזק כ"ש שם במאמר ויבן הנ"ל ע"ש. ואזי כשיש רפיון ידים ח"ו הוא בחי' עייפות הנפש ואזי ויבא עמלק כנ"ל. וז"ש תחילה ויחנו ברפדים ואין מים לשתות, כי שם ברפיון ידים שהוא בחי' עייפות הנפש היו צריכים מים בחי' מים קרים הנ"ל והם פגמו יותר וירב העם עם משה ופגמו בכבוד הזקן, ע"כ צעק משה אל ה' מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני כי אני יודע מה אעשה להם כי הדבר תלוי בי ע"י שיתנו לי כבוד כנ"ל והם פוגמים יתר בזה, ובזה הם גורמים בחי' שכחה להזקן. וזהו עוד מעט וסקלוני זה בחי' שכחה שהיא בחי' מיתה כ"ש רבינו נ"י (סי' לז). וזהו מעט היא בחי' שכחה שהיא מוחין דקטנות כמובא וע"כ השיבו השי"ת עבור לפני העם ותראה שינהגו בך כבוד כעין שפירש"י שם ואז באמת נתקן. ולקח את המטה שהיא בחי' שבט מושל בחי' מלכות כשרז"ל קח מקל והך על קדקדן דבר אחד לדור וכו'. ועי"ז הכה בצור שהוא בחי' אבן על פי הבאר שהוא בחי' עננין דמכסיין על עינין שעי"ז א"א לשאוב מימי הדעת בחי' מי ם קרים הנ"ל. וע"י הכאת הצור במטה כנ"ל שזה בחי' רעמים עי"ז יצאו מים רבים בחי' מים קרים ותשת העדה ובעירם ונתקנו ונבראו כל הנפשות מעייפותם. עיין היטב במאמר ויבן הנ"ל בחי' רעמים ומים קרים ע"ש. וע"כ נסמכה פ' עמלק כי ע"י אותו הפגם שלא ניתקן עדיין לגרמי כ"ש על נסותם וכו' ע"כ ויבא עמלק כנ"ל. וע"כ מלחמת עמלק הי' תלוי בתפלה בכונה כ"ש והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וארז"ל וכי ידיו של משה וכו' אלא בזמן שישראל מסתכלין ומכוונין את לבם לאביהם שבשמים היו מנצחין וכו'. כי עיקר עמלק הי' תלוי בכונת הלב בתפלה לתקן עייפות הנפש כנ"ל, וכ"ז הי' תלוי במשה כי ממנו נמשך בחי' מים קרים כנ"ל:
And he informed them that throughout the entire time he gave them, it is in their power to take from all the items and spices that he prepared for them, and to dress and adorn themselves with them as they wish, and to immerse and purify themselves in all these holy springs that purify and cleanse them from all contaminations — so that they will be able to come clean and pure to the palace of the king, perfumed with myrrh and frankincense, dressed in holy and clean garments that are customary there, crowned with the kisray d'malka . And then they will be able to receive all the otzros matnas chinam [treasuries of undeserved gifts] that the king has prepared for them, "which no eye has seen" [Isaiah 64:3] , etc. — fortunate is one who merits them. And the analogy is understood on its own.
## Segment 8
אות ד נמצא שעי"ז השבת אבידה נתתקן בחי' מלכות דקדושה בחי' הכבוד. כי כמו שהנפש עייפה כשנופלת ואובדת ונתרחקה מן אמה דהינו הכבוד, כמו כן נפגם ונחלש כח המלכות והכבוד כשהנפשות רחוקים ממנה כי אין מלך בלא עם. וע"כ מלכות ישראל התחילה בתחילה ע"י השבת אבידה שהלך שאול לבקש אבידת אביו וז"ש (שמואל א') ולאתונות האובדות כו' אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל וכו'. כי זה בזה תלוי כנ"ל. וכל זההי' ע"י שפגמו בשאלתם ואמרו תנה לנו מלך לשפטינו ככל הגוים, נמצא שהריחוק עצמן מן הכבוד כי הכבוד הוא רק אצל ישראל בבחי' ובקהלם אל תחד כבודי כ"ש רבינו נ"י. אבל מלכות הרשעה שהיא בחי' עשו עמלק הוא בבחי' בזוי אתה מאד והם אמרו תנה לנו מלך ככל הגוים והרחיקו עצמן מן הכבוד ופגמו בכבוד הזקן דהיינו שמואל כ"ש בתחלת הפרשה ויהי כי זקן שמואל. כיהם היו צריכים ליזהר בכבודו שעי"ז נתתקן מלכות ישראל כנ"ל, וכנראה שם בפסוקים שפגמו בזה מאד שלא נזהרו בכבוד שמואל, ע"כ נתגלגל הדבר מאת ה' שהי' אבידה אצל מקום המלכות דהיינו בבית קיש אבי שאול. ואח"כ כשנמצא האבידה אז נתתקן המלכות בבחי' ולאתונות האובדות וכו' ולמי כל חמדת ישראל הלא לך ולכל בית אביך כנ"ל (שמואל א' סי' ט' י' י"ג). וע"כ הזהירו שבעת ימים תוחל עד בואי אלתיך כי בזה הי' תלוי מלכותו ליזהר מאד בכבוד שמואל כנ"ל כדי לתקן פגם הנ"ל. וע"כ כשלא נזהר בזה נתבטלה מלכותו כ"ש ועתה ממלכתך לא תקום וכו' כי בזה היה תלוי תיקון המלכות בכבוד שמואל כנ"ל. וע"כ נסמך תיכף פ' עמלק וצוהו להכרית עמלק, כי אזי צריך לחגור מתניו להלחם בעמלק מאחר שלא נהרו בבחי' תיקון החזרת הנפש אל הכבוד כנ"ל ואזי הוא מלחמת עמלק כנ"ל. וזשפרש"י שם ועתה שמע לקול דברי ה'. פעם א' נסכלת עתה שמע וכו'. זה שייך לזה כי מלחמת עמלק בא ע"י פגם הנ"ל שפגם בכבוד הזקן כנ"ל וע"כ צריך ליזהר עתה למחות זכר עמלק שלא יתגבר ח"ו וכשלא נזהר גם בזה נפסקה מלכותו לגמרי כנ"ל. וזשרז"ל ששאול נענש על שלא הקפיד על כובוד כ"ש ויבזהו ויהי כמחריש כי בוודא יהיה צריך להקפיד על כבודו כי תיקון המלכות ע"י הכבוד כנ"ל וע"כ אמר לו שמואל הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה והיית צריך ליזהר בכבודך שזה עיקר תיקון המלכות כנ"ל. ועל שלא הקפיד על כבודו עי"ז גרם מלחמת עמלק כנ"ל והי' צריך ליזהר עתה מאד להכניעו וע"י שפגם גם בזה נקרע מלכותו. נמצא שכל אלו הפגמים היו שייכים זה לזה וע"י שלא נזהר בהם נפסקה מלכותו וע"כ קרע לבושו להורות שכל עיקר הפגם הוא בחי' פגם הכבוד שהוא בחי' לבוש כנ"ל כ"ש (בבא קמא צא) ר"י קרא למאני מכבדותא. ועי"ז גרמו שאמר שמואל אך נגד ה' משיחו והשיבו הש"י אל תבט אל מראהו שזהו בחי' פגם בדעת שמואל הנביא בחי' זקן ששכח תלמודו לפי ערך גודל מעלתו:
It turns out that all the mitzvos and good deeds — everything is from Him, blessed be He, from what He has prepared for us in His great mercy. And as it is written: "For everything is from You, and from Your hand we have given to You" [I Chronicles 29:14] . And it is written: "Who has preceded Me that I should repay him?" [Job 41:3] . And it would not be fitting to receive reward for them. Only that in His mercy, He wished to give us merit, to give us such otzros matnas chinam . Therefore, "He multiplied Torah and mitzvos for us" — which are all rectifications and preparations to receive through them the great hidden good, which are the otzros matnas chinam that He wishes to give us in His chesed and mercy, as mentioned above.
## Segment 10
אות ה וזה כשהוכיחן שמואל על שפגמו בכבודו ושאלו מלך אמר הלא וכו' ויקרא אל ה' ויתן קולות ומטר, היינו שאמר להם שגם עתה יש לו כח להמשיך בחי' רעמים ומים קרים וזהו קולות ומטר וזהו שפאש" יולא הי' לכם לפגום בכבודי מאחר שיש לי כח זה להמשיך בחי' רעמים ומים קרים כנ"ל. וזה שנאמר וישאב ומים וישפכו לפני ה' ופרש"י והתרגום שם דהיינו ששפכו לבם כמים היינו תפילה בכוונה. וזה בחי' הכ' שפכי כמים לבך נוכח פני ה' שקאי על תפילה בכוונה היינו שהתפילה תהי' בכוונה כדי להחיות ולהברות הנפש עי"ז וזוה כמים בחי' מים קרים על נפש עיפה הנ"ל:
And therefore our Sages of blessed memory said: "Do not be like servants who serve the master for the sake of receiving a reward; rather," etc. That is, certainly we will receive great good, "which no eye has seen" , through our good deeds. Only that we must know the truth — that by strict law, we do not deserve a reward, since everything is from Him, as mentioned above. Rather, all our service is not for the sake of receiving a reward, but rather through our service and good deeds we will have the preparation to receive His great chesed , which are the otzros matnas chinam that He will give to each and every one according to how much he prepared himself in this world for the s'udasa d'malka [feast of the King] and his great ones and intimates. As it is written: "And to the remnant whom Hashem calls" [Joel 3:5] , etc. And as Rashi explains there.
## Segment 12
אות ו וע"כ רועים ומלכים של ישראל היו מתחילה רועים ושומרים צאן כמ ויעקב ודוד ומשה רבינו ע"ה. כי ע"י שהיו שומרים הצאן שלא יהיו אובדים שזה בחי' שמירת הנפש שלא תתרחק מן הכבוד עי"ז זזכו למלכות כי זה בחי' תיקון המלכות כנ"ל. וע"כ הנביא מוכיח הרועים בלשון זה של פגם אבידה שאינם שומרים אותם כ,ש (יחזקאל) על הרועים כוו' צאן אובדות היו עמי וכו' הנאבדות לא בקשתם כי עיקר תיקון בחי' מלכות הוא בבחי' השבת אבידה דהיינו החזרת הנפש אל הכבוד. כי המלך צריך לשמור את עמו שהם הנפשות שלא יתפזרו ויתרחקו אל החוץ ויאבדו ח"ו. וז"ש בדוד (תהלים עח) מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו כי ע"י שהי' שומר מאד את הצען בעין החמלה שלא יהיו אבודים ח"ו עי"ז זכה להיות מלך לרעו תאת עמו ישראל כי זה תיקון המלכות כנ"ל בבחי' החזרת הנפשות אל הכבוד כנ"ל. וזהו וירעם כתם לבבו זה בחי' תפלה בכונה שפיו ולבו שוין וזה בחי' תם לבב שאין לבו חלוק מפיו ועי"ז בחי' תם לבבו בחי' תפלה בכונה בחי' קורבת הנפש אל הכבוד עי"ז הוא תיקון המלכות כנ"ל וזהו וירעם כתם לבבו כפי תם לבבו כן הי' רועה ומלך כנ"ל. וזה בחי' ובתבונות כפיו ינחם הם בחי' הידים שהם מגדלין ומחזיקין הנפשות כנ"ל:
And this is: "This world is like a corridor, and the World to Come is like a banquet hall. Prepare yourself in the corridor so that you will enter the banquet hall." That is, as mentioned above — that all the service in this world is only in the aspect of preparations, in order to enter the palace of the King, in the aspect of: "Prepare yourself in the corridor so that you will enter the banquet hall," as mentioned above.
## Segment 14
אות ז וזה שכתוב ביעקב ויהי כאשר ראה את רחל וכו' ואת צאן לבן וכו' ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן וכו'. אבן על פי הבאר זה בחי' עננין דמכסיין על עיינין שמונח על באר מים חיים, ויעקב גלל את האבן והמשיך מים בחי' מים קרים וישק את הצאן שהם הנפשות בבחי' מים קרים על נפש עייפה כנ"ל:
And this is: "And Rachel came with the sheep that were her father's, for she was a shepherdess" [Genesis 29:9] . For in truth, the Torah that is deposited in the exile within the ko'ach hamedameh [the imaginative/delusional faculty] — the Torah itself is very holy and pure. And Hashem, blessed be He, has compassion upon His people, and as long as they have not merited to find the point of truth — which is the true leader — then the Torah itself leads Yisrael.
## Segment 16
אות ח וזהו שארז"ל אם הי' זקן ואינו לפי כבודו ע"ז נאמר והתעלמת כי האבידה היא בחי' הרחקת הנפש מן הכבדו כנ"ל ואז היא בבח'י נפש עייפה כנ"ל. ועיקר התיקון לזה תללוי בכבוד הזקן כנ"ל כי כשיש אבידה מגיע קצת פגם בדעת הזקן בחי' זקן ששכח תלמודו כנ"ל כי זה תלוי בזה כנ"ל. וע"כ צוותה התורה והתעלמת עדי שלא יפגום הזקן את כבודו ע"י האבידה כי אדרבא עתה צריך ליזהר מאד בכבוד הזקן שזהו בחי' תיקון האבידה כנ"ל:
And this is: "And Rachel came with the sheep that were her father's, for she was a shepherdess" — "she" — specifically — that she herself, who is Rachel, who is the Torah — she herself is the shepherdess who leads the sheep of her father. They are the souls that draw close to the aforementioned leaders who have in them the grasp of Lavan, the aspect of the ko'ach hamedameh , who do not have the power to lead Yisrael. Rather, Hashem, blessed be He, has compassion upon His people — that the Torah itself, the aspect of Rachel his daughter, leads Yisrael for the time being, until Hashem, blessed be He, arranges circumstances for good.
## Segment 18
אות ט וז"ש בש"ע אבידת נכרי מותרת ואסור להחזירה וכ' ואם החיזרה משום קידוש השם מותר ובמקום שיש חילול השם חייב להחזירה וכו'. כי הנכרים אין להם חלק בכבוד כי הכבדו הוא רק בישראל אבל הם בבחי' בזוי אתה מאד כנ"ל וע"כ אבידתם מותרת בודאי, כיעיקר השבת אבידה הוא להחזיר הנפש אל הכבוד כנ"ל. ואדרבא אסור להחזירה כי הנפשות שביד העכו"ם הם כצפרים האחוזות בפח וכיון שנמלטו מפח יוקשים מצוה גדולה שיזכה בהם ישראל ששם הכבוד כדי להחיותם להחזירם אל הכבוד. וע"כ במקום שיש קידוש השם שאזי יתקדש ויתכבד שם שמים ע"י השבת האבידה אל הנכרי ע"כ אזי מותר להחזירה כי עי"ז גורם כבוד שמים ע"כ אע"פ שמחזירה לעכו"ם עכ"ז הוא בבחי' החזרת הנפש אל הכבוד מאחר שנתקדש ונתגדל כבודו ית' עי"ז כנ"ל. וכן במקום שיש חילול השם חייב להחזירה כדי שלא לפגום כבוד שמים ח"ו ע"י האבידה כי עיקר תיקון האבידה הוא בבחי' תיקון הכבוד כנ"ל:
[Then] the true tzadik , the aspect of Yaakov, sets his eye upon this and employs many stratagems and gives up his life, until he extracts and elevates the Torah — the aspect of Rachel — from the house of Lavan, from the ko'ach hamedameh . And he unites and bonds with this Torah until he rectifies the entire world through it. For he refines this Torah and elevates it to its root, and through this he innovates wondrous novel insights that are true counsels to lead Yisrael. For only he is able to "roll the stone from upon the mouth of the well" [Genesis 29:10] with ease — "like one who removes a cap from a bottle" , as our Sages of blessed memory said.
## Segment 20
אות י וזשארז"ל אמר לו אביו אל תחזיר אבידה אל ישמע לו כי השבת האבידה הוא בחי' תיקון הכבוד כנ"ל וע"כ ה"א שכיבוד אב ידחה מצוה זו כי כיבוד אב הוא ג"כ בחי' תיקון הכבוד כי שורש נפשו באביו ואמו ששם מלובשת נפשו ועיקר התלבשות הנפש הוא בהכבוד כנ"ל וע"כ חיב לכבדם כי הם כבודו כי שם מלובש נפשו וע"כ השמיענו התורה שאעפ"כ אינו דוחה כבודם מצוות השבת אבידה שהוא ג"כ בחי' תיקון הכבוד כנ"ל וזשארז"ל אמר לו אביו אל תחזיר יכול ישמע לו ת"ל אני ה' כולכם חייבים בכבודי. בכבודי דייקא כי זה בחי' תיקון הכבוד כנ"ל:
And this is the general [theme of] the entire parashah that speaks afterward of how Yaakov took and extracted Rachel and Leah from the house of Lavan, and begat from them all the Twelve Tribes of Y-H. That is, Yaakov — the aspect of the true tzadik — refined all the Torah, which is called aishes chayil [a woman of valor] , the aspect of Rachel and Leah; he refined everything from the house of Lavan, from the grasp of the medameh [imaginative faculty] . And through this he begat the Tribes of Y-H — for the essential existence of Yisrael is through this. And through this he extracted all the sheep from the house of Lavan — which are the holy flocks of sacred sheep — for he extracted them all from the exile of the medameh and returned them to the truth. For Yaakov is the aspect of the very essence of truth, the aspect of: "Grant truth to Yaakov" [Micah 7:20] , as mentioned above.
## Segment 22
אות יא וזה שתפסו רז"ל והעמידו דין כבוד האב אצל אבידה כ"ש במשנה (ב"מ) אבידת אביו ואבידת רבו וכו' כי ביותר צריך הבן או התלמיד לחזור אחר אבידת אבי וורבו מאחר שחייב בכבודם והשבת אבידה הוא ג"כ תיקון הכבוד כנ"ל. וע,כ הלך שאול לבקש אבידת אביו כי הבן צריך לחזור אחר אבידת אביו ואזי נשלם נכבוד ונתתקן מאד כנ"ל וכן התלמיד לרבו כנ"ל. וע"כ העמידו דין כבודם דייקא אצל אבידה כנ"ל:
And this is the aspect of akudim, nekudim, u'vrudim [the bound, spotted, and speckled ones] . They are the aspect of the g'vanim — the aspect of the totality of the colors, which are the greatness of the Creator — through which one subdues the ko'ach hamedameh , the bestial power, which are the aspect of the sheep of Lavan. And one refines the good — which are the aspect of the holy sheep, the sheep of Yaakov, in the aspect of: "And you are My sheep, the sheep of My pasture, you are man" [Ezekiel 34:31] .
## Segment 24
אות יב וע"כ מציאת בנו ובתו שייך לאביו וכל זמן שאוכלין על שולחנו נקראים קטנים ושייך מציאתם לאביהם כי כשהמוצא זוכה בעצמו בהמציאה אזי מחזיר הנפש לבחי' חלק כבוד של עצמו וזוכה בו וע"כ הקטנים כל זמן שאוכלין על שולחן אביהם מציאתם שלו כי השולחן הוא בחי' כבוד בחי' שלחן מלכים כ"ש שם וע"כ כלזמן שאוכלין משולחנו הם תלוים בכבודו וצריכים להחזיר מציאתם אליו כי שם כבודם מאחר שאוכלין משלו:
And through the g'vanim , through which one subdues the medameh — through this one merits seichel [intellect] in its completeness, which is: seichel b'ko'ach [intellect in potential] , and seichel b'fo'al [intellect in actuality] , and seichel hanikneh [the acquired intellect] . And this is also the aspect of akudim, nekudim, u'vrudim , which are the generality of all the mochin and the intellectual faculties, which are the generality of all the worlds and their chain of descent from beginning to end — all of which came into being through His wisdom, blessed be He, as it is written: "You have made them all with wisdom" [Tehillim 104:24] .
## Segment 26
אות יג גם כל הזכיות הם ע"י הדעת וע"כ קטן אין לו זכי' כי אין לו דעת וכן חרש ושוטה כי העשירות הוא שורש ננפש ושורשו בדעת כי דעת הואשורש כל ההשפעות בבחי' (משלי כ"ד) ובדעת חדרים ימלאו כי העשירות והנפשות הם בבחי' גבורות כמ"ש רבינו נ"י ששרשם בדעת וכן משמע בדבריו כ"פ שהעשירות תלוי בדעת וזה בחי' (קהלת ז') בצל החכמה בצל הכסף וע"כ מי שאין לו דעת אין לו זכי' בשום עשירות דהיינו בשום חפץ. וזה בחי' יאוש שקונה במציאה כי היאוש הוא שמסיח דעתו מזה הדבר כ"ש יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש כי צריך לידע שאבד וייאש עצמו מדעתו נמצא שמוציא את דעתו מאותו החפץ שאבד וע"כ אין לו עוד בו שום זכיה כנ"ל:
For it is found in the Eitz Chaim [the kabbalistic work "Tree of Life"] that the first root of Atzilus [Emanation] and everything that came into being there is called the World of the Akudim . And afterward, the lights of the Seven Primordial Kings were drawn forth, which died — for there was death and shattering in them, etc. And this is the aspect of the World of the Nekudim . And afterward there was the World of Tikun [Rectification] , through which is the essential coming into being and sustenance of all the worlds from the beginning of Atzilus to the end of Asiyah . And this is the aspect of Vrudim .
## Segment 27
וע"כ נקראים קטנים לענין מציאה כל זמן שאוכלים משולחן אביהם ומציאתם לאביהם כי עיקר הדעת ע"י האכילה כ"ש רבינו במאמר ויהי הם מריקים שקיהם (סי' יז) וע"כ כ"ז שאוכלים משלחנו נמצא שדעתם תלוי באביהם ע"כ מציאתם שלו והוא זוכה במציאות בניו כי עיקר הזכי' ע"י הדעת כנ"ל:
And from these three aspects — akudim, nekudim, u'vrudim — are drawn and descend the three aspects of the intellect: seichel b'ko'ach , etc. For seichel b'ko'ach — this is the aspect of Akudim , where there is no apprehension, for it is before Atzilus , and from there is drawn the aspect of seichel b'ko'ach . And afterward, one brings the intellect from potential to actuality, and then the aforementioned Seven Kings come into being, which are the root of the seven midos [attributes/character traits] , which are the aspect of ZA"H . But there, there is still an aspect of shattering — for it is impossible to clarify the intellect to its truth at the very first attempt. And before one gives birth to and innovates something to its truth, one must overturn it and break it initially in many aspects.
## Segment 29
אות יד וע"כ דבר המזיק אין צריך להחזירו לבעליו רק המוצאו הורגו וזוכה בעורו כ"ש בש"ע. כי כל ההיזיקות הם היפך הדעת כי כעס בחי' כסילים ינוח כ"ש רבנו נ"י בכמה מקומות שכעס ושנאה הם כסילות. ולעתיד שיתגלה הדעת לא ירעוולא ישחיתו כי מלאה הארץ דעה וכו'.וע"כ דבר המזיק אין בו זכיה מאחר שאין בו דעת וע"כ הוא הפקר להמוצאו והמוצאו הורגו וזוכה בעורו כי אחר שהורגו וביטל ההיזק אז ייש זכיה בהנשאר דהיינו בהעור מאחר שאין בו היזק אז ייש לו אחיזה בהדעת כשאר חפצים ויש בו זכיה וע"כ זוכה בו המוצאו שהרגו כי הוא הביא הדבר לבחי' דעת וזכי' כי מתחילה כשהי' מזיק לא הי' בו שום דעת וזכיה כנ"ל וע"כ הוא זוכה בו ע"י שהרגו והביאו לבחי' דעת וזכיה כנ"ל:
And afterward, one refines the fragments and joins them and rectifies them through the addition of new intellect that one draws — and then one builds and completes the innovation in its proper form, as is known. And all of this is understood by whoever merits to innovate novel insights. Or even if one does not innovate on his own, but studies in sefarim [holy books] and understands the ways of the innovation. For usually, one must first propose many reasoning and build many constructs that do not endure — through which one cannot clarify the halachah and the innovation to its truth. And this is the aspect of "He builds worlds and destroys them" — the aspect of the shattering of the kings, the aspect of the World of the Nekudim . All of this occurs at the time when one brings the intellect from potential to actuality, which is the aspect of the building of worlds — for "You have made them all with wisdom," as mentioned above.