ביצה

ביצה

ביצה עם הכולל = נ נח. גם מס' ביצה נקרא מס' יום טוב, יום = נַ (וע' לק"מ תנינא תורה פה, שענין הביצה היא נחמו נחמו).

ב. ביצה שנולדה. י"ל שכולו ענין תיקון הברית, שהוא מוקצה, ואיסור הכנה ששם מתבשל הזרע. וזה בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, אכילה לשון זווג כמש"כ אכלה ומחתה פיה וכתיב כי אם הלחם כידוע ולכן המשנה ממשכת בענין שאור וחמץ שהם כינוי ליצר הרע.

יג: כיצד מולל, אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא אחדא, ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי ע"ש.

פרש"י חדא אחדא, בין גודל לאצבע. חדא אתרתי, בין גודל לשתי אצבעותיו, ע"כ.

זה בחי' מה שחותמים נ נח בידים, שהוא בעיקר פשיטת הגודל ושני האצבעות, ויש נוהגים קודם לפשוט רק הגודל והאצבע, ואחר כך שלשתם.

וכן מולל, עם ב' כוללים, של חדא אחדא, בגמטריא נ נח. ומלילה בבחי' נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד מי מילל לאברהם הניקה בנים שרה.

טו. הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

טז.

מפתחות:

וינפש כיוון ששבת וי אבדה נפש: לק"מ לא:ט דף מד:, קכו דף קא:.

חק לישנא דמזונא: לקמ"ת ח:יא דף יח..

כל הוצאותיו של אדם קצובים חוץ מהוצאת שבתות ויו"ט: שיחות הר"ן קנה.

כה:

לא נתנה תורה לישראל אלא מפני שהן עזין: לק"מ כב השמטות דף לד:.

מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין: לק"מ ל:ח דף מג., קמז דף קד..

לב:

הנצרך לבריות חייו אינם חיים: לק"מ סו:ג דף פג..

כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו: לק"מ סו:ג דף פג..

עתירי בבל יורדי גיהנם הם – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קצב.