חגיגה

חגיגה

ח' * ג' * י' * ג' *ה = ג' אלפים שש מאות = י' פעמים רבי נחמן. ח"ג – חית גמל = נ נח נחמ נחמן מאומן, יג"ה – יוד גמל הי = נ נח!

ג. כלם נתנו מרועה אחד א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא.

רועה אחד, בגמטריא ברסלב. פרנס אחד, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. המעשים ברוך ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. כל המעשים ברוך הוא, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

ג: ת"ר איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו, איתמר רב הונא אמר עד שיהו כולן [בבת אחת] וכו' ע"ש.

על דרך צחות, ידוע שרבינו הקפיד על ישראל קדושים לא ללכת בבגדים קרועים [כפי מה שאפשר, כי רבינו התפאר בחסידים נאמנים עובדי השם שמרוב עניותם לא היה להם אלא בגדים קרועים, אבל בודאי כולם צריכים לשמור את הבגדים ככל מה שאפשר, ובודאי לא לקרוע הבגדים], כי ההולך בדרך הקדוש של ברסלב, הרי שנים בידיו, הוא יוצא תמיד יחידי בלילה לעסוק בהתבודדות עד שכל העולם בחיוב המציאות כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נב, והוא נמצא לילות שלמים בקברי צדיקים, אז בודאי צריך לשמור ולהקפיד מאד שלא יעבור על הסימן השלישי, שלא יקרע בגדיו, ואדרבה, שיכבד בגדיו.

ד:

מפתחות:

כולי האי ואולי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רעו.

ה. ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' אמר רבא אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אותה הפנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו רב יוסף אמר ידו נטוי' עלינו להגן שנאמר ובצל ידי כיסיתיך וכו'.

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

ה:

ויחי עוד לנצח כי יראה חכמים ימותו: לק"מ סו:א דף פב..

האי בר בי רב דחד יומא: לקמ"ת ב:ו דף ד:.

במסתרים תבכה נפשי וכו' מפני גאותן של ישראל וכו': לקמ"ת ה:ה דף ח:.

ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו (תהלים מט:י-יא), ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה, בחייהן על אחת כמה וכמה.

בעיון יעקב (ד"ה מה) אף שאמרו (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כל זה דווקא בעולם הבא שזכותם מרובה מאד, אבל לענין ראיית גוף החכם לאחר שנסתלקה נשמתו, ודאי שגדולה מעלת הרואה את החכם בחייו בעוד נשמתו בקרבו, ע"כ.

עיין בליקוטי מוהר"ן סו:א ז"ל וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו, כי מחמת שאז יורד ונגלה למטה הרוח דלעילא, נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו שאמרו רז"ל, על פסוק ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו, אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר וכו' ע"ש.

וקשה לפי דברי רבינו המשך הגמרא שדרשה קל וחומר בחייהם, שהרי לפי רבינו העיקר הוא להיות בשעת מיתתם. ואולי לפי דברי העיון יעקב הנ"ל מיושב, כי הקל וחומר הוא רק לענין הגשמי, אבל לעניני רוחניות גדולים צדיקים במיתתם, ובפרט הענין להיות בשעת מיתתם.

וי"ל קושיתינו על פירוש רבינו, וכן קושית העיון יעקב, על פי דרוש, בחייהן אלו התלמידים, כענין מה שדרשו במסכת בבא בתרא (קטז.) שהמניח בן כמותו כאילו לא מת, וכל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי (רש"י פרשת וילך, דברים לא:כט), שהם מקבלים הרבה יותר מכולם כמבואר בליקוטי מוהר"ן שם.

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב וכו' פרש"י ז"ל מהלך שלשה חדשים היה מביתו לבית המדרש, ונוסע מביתו אחר הפסח, ולומד יום אחד, וחוזר לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות, ע"כ. כי אין ענין להיות עם האשה בראש השנה, ובפרט לפי הקבלה שבראש השנה מנסרין האשה מהאדם.

ו: והא רבי יוסי הגלילי דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי, מעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח, דתניא רבי יוסי הגלילי אומר, עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח לפי שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך, ע"ש.

והנה מצאנו שהאבות קיימו כל התורה כולה, ויותר מזה מצאנו שיעקב קיים מצות תפילין על ידי מעשיו עם הצאן, והיה מקום לאמר שכל זה אי אפשר אלא לפי שיטת רבי יוסי הגלילי שיש שינוי במהות המצות לפני ולאחר אהל מועד, ולכן רק לפני הדיבור היה אפשרות לקיים המצות בצורה אחרת ממה שמצוה בדיבור. ואע"פ שמצינו בענין מצות יבום, שאפילו אחר מתן תורה היו עוסקים במצוה זו בצורה אחרת, כמו בועז עם רות, שם רק האריכו ענין המצוה, לא שאמרו שקיימו ממש מצות יבום.

אכן ממה שרבינו העיד בספר חיי מוהר"ן אות קמב – ז"ל כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים, כי השגתי קיום כל התורה שאפלו אם היו מוכרים אותי לישמעאל וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כולה ע"ש. ומבואר יותר בספר שבחי הר"ן ח"ב אות כב ז"ל עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפלו כשלא יוכל חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קדם מתן תורה, שקימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקים מצות תפלין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקיים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום, ע"ש. ומוכרח מזה שאפילו אחר הדיבור שייך לקיים את כל התורה בצורה אחרת ממה שמצווה בה בדיבור.

ואולי יש לחלק בין אנוס, שאפילו חישב לעשות מצוה ונאנס כאילו עשהו, ולכן שייך עכ"פ לקיים בדרך האבות.

ט:

אין דומה השונה פרקו מאה פעמים וכו': לק"מ ז השמטות דף ט..

עובד אלקים זה החוזר פרקו ק"א פעמים: לק"מ קצב דף קיא..

יא:

מה למטה ומה למעלה וכו': שיחות הר"ן רכד.

יב.

כי טוב לגנוז: לק"מ לג:ה דף מז:.

יב:

הלומד תורה בלילה מושכים עליו חוט של חסד ביום: לק"מ לח:ד דף נב..

תניא רבי יוסי אומר אוי להם לבריות וכו': לק"מ לח:ז דף נג..

שחקים ששם שוחקין מן: לקמ"ת ז:י דף יד..

יג.

במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור: לק"מ ו:ה דף ז., לקמ"ת ה:ז דף ט..

חשמ"ל חיות אש ממללות: לק"מ יט:ג דף כה:.

ח"ש מחשמל: שיחות הר"ן צג.

וכבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם: לק"מ מד דף נד:.

וכבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך: לק"מ מט:ו דף נח..

יד.

דבר צוה לאלף דור שבקש הקב"ה וכו' והן הן עזי פנים וכו': לק"מ קמז דף קד..

יד:

ד' שנכנסו לפרד"ס: לק"מ לא:ט דף מד:.

אמר ר' עקיבא כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני: לק"מ נא על התורה דף נט..

שובו בנים שובבים חוץ מאחר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רעח.

יד: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים מים', משום שנאמר (תהלים קא:ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ.

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נא, ובריש ספר המידות ערך אמת אות א'.

ונראה לענ"ד לפרש עוד שיש בזה רמז למה שמצינו לפעמים כאשר נכנסים באיזה עבודה של עבודת השם, שפתאום צריכים להשתין, וזה הבחי' הוא בא מבחי' שקר [וכתוב בספר המדות, אמת ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ], כי הוא מהבירורים של הגוף, והוא בירור שדוקא שייך לשערות הראש, כמבואר בריש ספר שער הכוונות, ובחי' שערות הראש הם ממש הבחי' של הת' מאות עולמות של כיסופים של הצדיקים ושם יש פלגות דשערי של אורח צדיקים כמבואר בזוהר הקדוש. אלא שכאשר עולים ממש לפרדס, צריכים להיות כבר טהור מכל הבירורים, והעומד בהיכל ה', כולו אומר קדוש (ליקוטי מוהר"ן תורה נה), ואם הגוף אומרת מים מים, שצריכים לעשות את הבירורים האלו, עדיין הוא נאחז בשקרים שלא שייכים לנגד עיני השם בפרדס.

ורמז לזה, כי רבי עקיבא היה קרח כנודע, היינו שלא היה נתקע בבירורים של השערות הנ"ל, ולכן נכנס ויצא בשלום.

ארבעה נכנסו בפרדס וכו' רבי עקיבא [נכנס בשלום ו]יצא בשלום.

לולא דמסתפינא נלע"ד שאין כניסה לפרדס האמור כאן כסתם הכנסה לגן עדן, כי בכל לילה צדיקים נכנסים ומקשיבים, ובפרט חברם רבי ישמעאל כהן גדול עלה וראה וסיפר הרבה ממט"ט, ומה יתרון ומיוחד לארבעה אלו [- אכן האריז"ל כבר גילה בלקוטי תורה, בראשית ד"ה הנה אחר שחטא, שאלו הד' עלו בדעתם לתקן מה שעוות אדם הראשון, עיין שם]. אלא, ידוע שפרדס ראשי תיבות, פשט רמז דרוש סוד, היינו שבכל אלו הדרכים התורה הקדושה מתלבשת. והיה נראה שגם אלו הד' עלו לקבל איזה השראה אלהות שיתלבש בהם [ואולי זה בחי' החסידים הראשונים שהגמרא בברכות לב: שואלת תורתן היאך משתמרת, תורתן לשון נקבה, ומיישבת, מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת, עיין שם. משתמרת לשון משמור של שירות]. וכידוע שחנוך בן ירד נהיה למלאך מט"ט המשרת לפני ה' כשר הפנים. ולכן כיון שלפי הבנת אלישע אחר אין ישיבה לפניו – מט"ט היה חייב לעמוד, כדאיתא לקמן בגמרא.

וזה מה שכתוב אצל רבי עקיבא, [נכנס בשלום ו]יצא בשלום, אין היציאה סתם שיצא מבפנים לחוץ, אלא כלשון השמש יצא על הארץ (בראשית יט) – שיצא בזריחה (תוספות ברכות ב:), וכלשון יצא עליו שטר, שהלך בתוקף. [וכבר ביציאת מצרים היה שם שצ"ה שאמר והכה אותם במצרים נ' מכות ועל הים ר"נ מכות, בסוד רבי עקיבא גימטריא שצ"ה, כמו שכתוב באגרת של ר' שמשון מאסטרפליא הנדפס בהגדה של פסח, שרבי עקיבא היה אחיזה בזה השם. והנה כל עצמו של פרעה מראה על שיעבוד רבי עקיבא, כי האותיות הפנימיות – ר"ע – רבי עקיבא, ומסביבן, פ"ה – הדיבור בגלות, פה בגמטריא גם בם, היינו מרים ואהרן כמו שכתוב (במדבר יב:ב) ויאמרו הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר, גם בנו – גם בם. פרעה בגמטריא פרדס ו"ה, והוא עליה באותיות א"ל ב"ם ג"ן ד"ס ה"ע, גילוי נעלם סו"ד האר עינינו. [והתפלה צריכה לעלות דרך י"א אלפים שנה – מגלה עמוקות, מהדורה תנינא פרשת ויצא עמ' פב]. כי כל אחיזת הקליפות בזו"ן שסודם ו"ה של הוי"ה, כמו שכ' הרמח"ל בכוונות לי"א אותיות של יתגדל ויתקדש, שיסתלקו משם, ויהא שמיה רבא. והנה רבי עקיבא בגמטריא שצ"ה והוא כמנין אחד משמותיו של מט"ט – עיין בשרשי השמות לרמ"ז ערך ישעיה (כי גם אצל ישעיה כתוב (ו:ו) נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך י"צ ראו עיני, ראו עיני, ראשי תיבות של רבי עקיבא, וכן אנכי, א"י כמנין ו"ה מקיף את נ"כ – ע'קיבא. וכן כתוב מיד אחר כך (פסוק ז), ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח, רצפה בגמטריא כפרעה, במלקחי (בלי הם') בחילוף הח' לא' באותיות אחה"ע, בגמטריא עקיבא. וכן (פסוק ח) הנני שלחני, בחילוף הח' לאות ה' באותיות אחה"ע, בגמטריא ישעיה, רבי עקיבא, השמ"ן (פסוק י) לב העם הזה -), ובגמטריא נשמה, שלטון, שופט, כשלמה (כי כשכותב זכויות של ישראל נותנים לו רשות לישב וכו', ודלא כטעותו של אלישע אחר), השמים, מי משה, פרנסה, משנה למלך, אביר יעקב, מטטרמולי"ן, עיין שם. וזה מה שאמר יתרו (שמות יח:י) אשר הציל את העם מתחת יד מצרים, יד מצרים בגמטריא שצ"ד, היינו אחד מתחת רבי עקיבא, ועל ידי זה הציל את העם]. וכן הוה שרבי עקיבא קיבל איזה השראה שנתן לו איזה שרות וכח בעולם, ויצא עמה בכל תוקף בשלום. ואילו בן עזאי ובן זומא לא היו יכולים לעמוד בזה.

וי"ל שאחר שרבי עקיבא זכה לזה, אז ידע בעצמו לדרוש את ה' אלקיך תירא (דברים ו:יג, י:כ), את לרבות תלמידי חכמים.

טו.

זכה נוטל חלקו וחלק חברו: לק"מ נח:ו דף סט:.

טו:

ר' מאיר רמון מצא תוכו אכל: לק"מ כח:ג דף טל:.

אחר מה הוי ביה לא פסק זמרה יווני מפומיה וכו': לק"מ סד:ה דף עט..

כמה גדולים שבקשו מלאכי השרת לדוחפו: לקמ"ת א:א דף א..

כז.

שולחן דומה למזבח שמכפר: לק"מ לא:ט דף מד:.

פתח במזבח וסיים זה השולחן אשר לפני ה': לק"מ לא:ט דף מד:.