# חולין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/chulin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

חולין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

חולין, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. חולין במילואו: חית וו למד יוד נון, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ה: אדם ובהמה אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה: שיחות הר"ן טו..

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ז.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

רבי פנחס בן יאיר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' תח. על פי שיחות הר"ן צג 'דע שיש אור שמאיר באלף עולמות', עמ' תי.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עופות שנבראו מן הרקק: לק"מ סג דף עז..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מו. ההוא פולמוסא (פרש"י חיל השלטון) דאתא לפומבדיתא ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא אמר להו ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה וכו' (פירש"י ערוקאי גמירי מינאי הא מילתא כזית שמארו במקום מרה יהא).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מט.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ריאה ע"ש שהיא מאירת עינים: לקמ"ת ה:טז דף יא..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הריאה היא מאירת עינים: לקמ"ת ז:יב דף טו..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

למה נקרא שמה ריאה שמאירת את העינים: לקמ"ת ח:יב דף יח:.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

נו:

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מעי מעי אחילה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' תיב. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' תיד.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ס.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יהי כבוד ה' לעולם שר העולם אמרו: לק"מ יא:ז דף טו..

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אלקיכם נגר הוא: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הייתה לו במצחו: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ס:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים: לק"מ י:ד דף יג., עג דף פט..

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

סב: ואמר רב יהודה: מין עוף הנקרא צרדא - שרי מותר הוא באכילה. והעוף הנקרא ברדא אסיר באכילה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וסימניך, סימן שלך שלא תחליף ביניהם הוא: ברדא - בר מיניה [לשון נופל על לשון]. ופירוש הסימן הוא: ברדא - מבלעדיו! והיינו, שאסור לאוכלו.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו עוף הנקרא מרדא - ספקא, ספק הוא, האם הוא מותר או אסור.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והרמז בזה, צרדא בגמטריא ברסלב ע"ה והוא שרי וקיים. אמנם ברדא, אותיות דא רב, בר דא, אסור, כי אין רבנים בברסלב, וכל רב הוא טריף פסול. מרדא, אם לעשות מרידה נגד הרבנים, זה בספק (מ"ר בגמטריא ספק, בגמטריא עמלק כידוע), וצריך לעיין כל פעם מה לעשות.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

פו.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא: לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני' וכו': לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

פז. מעשה שהזמין רבי את מין אחד לאכול, ובתוספות שם ד"ה או ארבעים זהובים אתה נוטל, שרבי לא רצה שהמין יברך ברכת המזון. עמש"כ בספר המדות ערך אכילה ב:ג.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

פט.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ד האמנם אלם כו' מה יעשה כו' יכול אף בדברי תורה וכו': לק"מ קלה דף קג..

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

צב.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

שלשת השריגים שלשה שרי גאים: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

קא. א"ל לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראי בני ישראל עד סיני וכו'.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

קה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מאן דסייר נכסיה כל יומא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' תטז. על פי לקמ"ת כה 'התבודדות היא מעלה עליונה', עמ' תיח.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

קכד. האלקים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

טרחו המפרשים והפוסקים לפרש מה מיוחד ביהושע שרבי אמי דוקא תפס ונקב שמו בשבועתו.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בפשטות על פי המבואר בתורתינו הקדושה בפרשת פנחס (במדבר כז:כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה, ובכלי יקר כתב שם כז"ל וכן בענין התורה והמצוה ודאי יכופם על שמירתם בכל תוקף ועוז ועליה אמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' כל דבר סתום ונעלם בתורה על פיו יצאו ויבאו בדבר הלכה, עכ"ל. הרי מבואר שבירור ההלכה של יהושע בן נון היה תלוי על אלעזר והסנהדרין. ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ורבי אמי היה ראש מתיבתא בארץ ישראל, ולכן אפילו אם יהושע בן נון היה מציע ההלכה, עוד תלוי בו לקבוע אותו.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

קל: כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת (פרש"י חלק כהונה). מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

קלג.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כל המלמד לתלמיד שאינו הגון: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

והלומד תורה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס: לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

קלד. בן תדל – כנוי לשוטה מפורסם, עמש"כ בתהלים יט:ח.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

קלט:

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מרדכי מר דרור: לק"מ י:ח דף יג:, לקמ"ת עד דף לה..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מר דרור: לק"מ נו:ב דף סד:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

קמב.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

פה שהפיק מרגליות – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תכ.

</div>