# גיטין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/gittin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

גיטין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ג*י, י*ט, ט*י, י*ן בגמטריא נון חית מם נון. ג, י*ט, ט*י, י*ן ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. גמל יוד טית יוד נון ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות. גט – גמל טית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בפני נכתב ובפני נחתם, בגמטריא נון נון חית נון נון חית (-פעמיים נ נח, אחד על הכתיבה ואחד על החתימה).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ו: שלח ליה ר' אביתר (שהיה בארץ ישראל) לרב חסדא (-בבבל) גיטין הבאים משם לכאן אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אביתר בגמטריא תרי"ג. אביתר גם מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע, בסוד השם אבגית"ץ. א"ב פשוט כפול – נ נח, עד י', שהוא הסכום של א-ב-ג-ד. גם אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר. ת"ר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכתב בלי שירטוט – שיר ט' עולים וט' יורדים כידוע. גם בחי' תו"ת תפילה ותורה. במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין, כי ארבע זה כבר בחי' שיר פכ"ש מרובע (רש"י פירש שלא שמיע ליה הא דר' יצחק, אכן אפילו מהברייתא לא שמיע. והביאו במפרשים מר' נפתלי כץ שכיון שפירש את הפסוק שלא כפשוטו לא היה צריך שרטוט. ויש לפרש שר' יצחק דרש שירטוט, טוט בלשון כתפי שתים כידוע (מנחות לד:), ולכן מה ששייר יותר משתים צריך שירשטוט).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף מאן לימא לן דר' אביתר בר סמכא הוא, ועוד הא איהו דשלח ליה לרב יהודה, בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן (יואל ד:ג) ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו, וכתב ליה בלא שירטוט.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל שהיו משתהין בארץ ישראל ומניחין נשותיהן עגונות ובטלים מפריה ורביה, שנקל בעיניהם ילדים וילדות, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות פירשו ז"ל לפי שהן משתהין בארץ ישראל היו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות והיינו בזונה, בשביל מזונות, ועוד כדאמר בירושלמי עובדא הוה בחד שמכר בתו ללמוד תורה והלך ולמד, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחתם סופר ובני יהושע שפירשו לשבח שעזבו את ביתם ובניהם בשביל ללמד תורה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן רמא – שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול. ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית, ע"כ [-רבינו בכלל לא רצו שאנשיו יהיו מלמדים, עיין שם בשיחות הר"ן רמ, ובספר חיי מוהר"ן תסה, תקצא].

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בין לרש"י בין לתוספות יש ענין שהיו משתהין, ואילו רבינו הקדוש כאשר הלך לארץ ישראל, רצה לחזור מיד לאחר שפסע ד' אמות. ועכ"ז הלך על דעת זה שאפשר שישעבדו קצת בני ביתו. עיין בסיפור נסיעתו לארץ ישראל, שבחי הר"ן ב:ו וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם, מי יפרנסם. והשיב כך: את תסעי למחתנך, אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין 'ניאנקע', אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות, ואמך תהיה משרתת קעכין וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ותזנה עליו פילגשו רבי אביתר אמר זבוב מצא. עיין ספר המדות אהבה ב:ב אהבת אשה לבעלה נכר בזבובים ויתושים שבבית וכו'. אמונה ט – על ידי מעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם. המתקת דין קט- כיון שהגיע מדת הדין של מעלה על האדם, אף על פי שעדין אינם שולטין עליו, יכול להרגיש את מדת הדין על ידי הזבובים שבבית, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ז.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

והוא יפיל לך חללים: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהם צדקה: לק"מ סט:פז..

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וכו' שוב אין מראין לו סימני עניות: לק"מ ד:ח דף ד..

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יז. למימרא דארומאי מעלו מפרסאי והתני וכו' יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים עמד והגלה אותם לבבל, לא קשיא, הא מקמי דניתו חברי (רש"י פירש פרסאים וזה היה כבר בימי כורש, ובתוספות פירש ר"י אומה אחרת שבאה בימי רבי יוחנן) לבבל הא לבתר דאתו חברי לבבל, עיין שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן קט, שרבי שמעון תיקן לשון תרגום, וקשה שהרי מצינו בגמרא שארמית היא הלשון הכי גרוע. ולפי פירוש ר"י י"ל שאע"פ שרבי שמעון תיקן, חזר ונתקלקל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כב. אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ, טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי, רשב"ג אומר הגדול בחיו חייב והגדל בפטור פטור, מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ, לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוה לארץ, ומאי טעמא דרשב"ג (פרש"י – מהו הגדל בחיוב חייב, והלא היניקה של שרשין מעלה שרף בכל הפרי ושורשי עבר זה מעלים שרף לפרי שבעבר זה) דמפסיק צונמא, מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי, במאי קמיפלגי, מר סבר אוירא מבלבל ומ"ס האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, ע"כ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק נקרא אילן (קידושין מ: ובעוד כמה מקומות, חיי מוהר"ן תא, רש"י עה"פ היש בה עץ) 'שיש לו ענפים וקלפה ועלין וכלם שואבין חיות מן האילן' – ליקוטי מוהר"ן רכד. ובתורה סו – והתלמידים הם עם הצדיק משרש אחד, רק שהם תלויים בו כענפים באילן, שהאילן יונק חיותו משרשו, והענפים יונקים החיות דרך האילן, ויש בזה כמה בחינות, כי יש תלמידים שהם בבחינת ענפים, ויש שהם בבחינת עלים וכו' וכו' ומי שמקשר מאד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש דהינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק וכו' כי הענפים מרגישים כל העליות וירידות שיש להאילן, ועל כן בקיץ הם גדלים, ויש להם חיות, כי האילן יונק חיותו משרשו על ידי הגידין שיש בו, שיונק דרך שם חיותו משרשו, דהינו שיש בו חללים שיונק דרך שם חיותו, ועל ידי כן בחרף שנתיבש הלחלוחית ונתכוץ החללים על ידי זה נתכוצים גם כל הענפים, ומחמת זה נופלים העלים אז, וכן להפך בקיץ, עיין שם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במדבר רבה ט:ז פן ישבעו זרים כחך (משלי ה:י), שגלו מארצם וישבו זרים במקומם ואכלו כחם ויגיעם, ואין כחך אלא כח ארצם, כמה דתימא (בראשית ד:יב) כי תעבד את האדמה וגו' (לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ), וכן את מוציא כשהגלה מלך אשור לעשרה שבטים, הושיב זרים בארצם שנאמר ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לד. והלכתא כנחמני: שיחות הר"ן ריב.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מג.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אא"כ נכשל בהם: לק"מ כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

מה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

נשי כל מילי מסדרין בבית הכסא: לק"מ סא:ד דף עה..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה מרב עיליש ובנות רב נחמן – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מז. ריש לקיש זבין נפשי' ללודאי כו'.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

נב: (סימן – בני בנים כבנים) עמרם צבעא, אפוטרופא דיתמי הוה, אתו קרובים לקמיה דרב נחמן, אמרי ליה, קא לביש ומכסי מיתמי, אמר להו, כי היכי דלישתמען מיליה קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמוד, אימור מציאה אשכח, והא קא מפסיד, אמר להו, אייתו לי סהדי דמפסיד ואיסלקיניה, דאמר רב הונא חברין משמיה דרב, אפוטרופוס דמפסיד מסלקינן ליה, דאיתמר, אפוטרופא דמפסיד, רב הונא אמר רב מסלקינן ליה, דבי רבי שילא (רבי שילא בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן) אמרי לא מסלקינן ליה, והלכתא מסלקינן ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

זה המימרא הוא פלא, ואסור להרחיב הדיבור.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

נו. בעובדא דבר קמצא אמר איזל איכול קירצא בי מלכא (פי' רש"י ידבר מלשינות) אזל א"ל לקיסר וכו' אר"י ענוותנותו של ר' זכריה וכו'.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נו:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה טיטוס הרשע – תכלת וארגמן: על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שט. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שיכ.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה, לנכרי יהיב ליה ארבע זוזי, לישראל אמר ליה מיסתייך דקא חזית בסנאך, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשולחן ערוך, יורה דעה שלה:ב ז"ל הגה י"א דשונא יכול לילך לבקר חולים (מהרי"ל קצז) ולא נראה לי (ביאור הגר"א – סהדרין יט.) אלא לא יבקר חולה ולא ינחם אבל שהוא שונאו שלא יחשב ששמח לאידו ואינו לו אלא צער, כן נראה לי (ש"ס פ' כ"ג), עכ"ל.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

נח. מעשה של ר' יהושע בן חנני' עם התינוק שנשבה בבית האסורים הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל וכו'.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ס: דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרם בכתב וכו': לקמ"ת כח דף כג:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

סב. בעובדא גדניבא. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

סח: מפתחות:

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה בניהו (לאשמדאי) מאי טעמא כיחזיתיה לההוא סמיא דהוה קא טעי באורחא אפיקתיה לאורחיה, אמר ליה, מכרזי עליה ברקיעא דצדיק גמור הוא, ומאן דעבד ליה ניחא נפשיה זכי לעלמא דאתי, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות, צדיק קז – לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושין לצדיק, על ידי זה זוכין לעולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ע. מפתחות

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

תנא והממלא כריסו מכל דבר – פרש"י ז"ל מכל דבר שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו, ע"כ, אחזתו אחילו. אמר רב פפא, אפילו מתמרי (-תמרים יביאו לחולאת הזו), פשיטא, סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר מר (פרש"י ז"ל שהתמרים יפין לגוף כל כך) תמרי משבען ומשחנן (-פרש"י מחממות) ומשלשלן ומאשרן ולא מפנקן אימא לא קמ"ל, מאי אחילו, א"ר אלעזר אש של עצמות, מאי אש של עצמות, אמר אביי אש גרמי, מאי אסותיה, אמר אביי אמרה לי אם כולהו שקייני תלתא ושבעא ותריסר, והאי עד דמתסי כולהו שקיינאי אליבא ריקנא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן רסג, ושיחות הר"ן קמג, שאכילה יתירה מביא קדחת ר"ל.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

עו: אמר רב הונא מאי פניך, תשמיש, ואמרי קרי ליה פניך, לישנא מעליא נקט, ע"כ.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תורה עד כתוב שתפלה הוא בחינת פנים. ועיין בליקוטי הלכות (קריאת התורה ג:ב) שאצל הצדיקים זיווג ותפילה הם בחינה אחת.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין זה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

בפשטות פנים של מטה מכונים פנים.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל על פי האמת, שהרי עיקר הפנים תיקון ז' של תיקוני הדיקנא, תיקון אמת. וז' היא המלכות. ועיין בספר אדיר במרום (ספינר עמ' ס) ז"ל ותחזק היסוד שהוא הפריה ורביה. וסוד (משלי יא:ל) פרי צדיק עץ חיים. וזה כי רק הצדיק יש בו לפרות ולרבות. שהפריה ורביה סודה (שמות לד:ו) ורב חסד, שהוא ריבוי החסדים, בסוד ור"ב חס"ד עולה פ"ר, והיינו פריה ורביה, עיין שם. תיקון ורב חסד הוא התיקון הו' של תיקוני הדיקנא, מידת היסוד. ולכאורה הוא משפיע לתיקון הז', שהוא המלכות ועיקר הפנים. ולכן הפנים משמעו תשמיש.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו זווג לרע, כענין (ישעיה כו:יג) בעלונו אדנים זולתך, ולפי זה יש לפרש מה שכתוב (קדושים כ:ג, ה) ואני את פני באיש ההוא וכו' ושמתי אני את פני באיש ההוא. (ופרש"י מהתורת כהנים, פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי), שענינו זווג לרע כנ"ל, וכן מש"כ בתהלים פני ה' בעשי רע.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

פ. מאי מלכות שאינה הוגנת, מלכות הרומיים, ואמאי קרי לה מלכות שאינה הוגנת, משום שאין להם לא כתב ולא לשון, ע"כ. והנה בעולם יש מושג של רומן נומאראלס – roman numerals - המספרים של הרומניים: I, II, V, X, L וכו'. ומבואר אם כן ששפת המספרים לא חשיב שפה ולשון.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

פד. קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וכו' ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר, הכי השתא, התם בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים, פרש"י ז"ל ינקוב בשרו תמיד בקוץ, ע"כ.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

עוד עצות להיות ער ולא ליפול לשינה, עיין ספר המידות שנה ג', ומשכ"ש.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

פה. תנא דברי הכל אתנייה, כשר בפסול מיחלף ליה, הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה לימוד עמוק, שיותר מרשם הכח של הרבים מגוף ההלכה. ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב' ז"ל והתגלות אחדות הפשוט, זאת הבחינה יקרה מאד אפלו אצלו יתברך, כמו שמצינו (ברכות ט ולז) יחיד ורבים הלכה כרבים, כי מחמת שהם רבים, שכל אחד יש בו דעה משנה בחינת פעלות משתנות, וכשהם מסכימים יחד לדעת אחד נמצא בחינת פעלות משתנות נעשה בחינת אחדות הפשוט, שזה יקר מאד בעיניו יתברך, ועל כן הלכה כמותם, וגם כדי שלא להרבות מחלקת בישראל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

פח.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

לא גלו ישראל עד שעבדו בה שבע בתי עכו"ם: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

פח:

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: גט מעושה בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול. ומבואר בגמרא שאפילו מדאורייתא אינו כלום. דהיינו כאשר הגוי כופה לישראל עד שאומר רוצה אני ליתן הגט, אינו גט. מכאן פירכא גדולה על היסוד שמובא בקונטרס עיקרי אמונה מהבעל שם טוב שיכולים לקבל מסרים עליונים מהשם יתברך דרך גוים, עיין שם.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה לענ"ד שיסוד הבעל שם טוב אינו שהגוי הוא המוסר הידיעה, אלא שהאדם עולה לבחי' עולם האצילות, ואין שם אלא השם אחד [וצריכים לומר שאותו רב שבא להתווכח עם הבעל שם טוב על זה, וסירב לקבל ממנו, ורק בדרך חזרתו קיבל מסר מגוי, על כרחך אותו רב היה כבר בעל מדרגה, והיה משתדל תמיד לראות יחוד השם, ובעזרת הבעל שם טוב הוא הצליח לעלות ולקבל מסר הגוי]. ואילו יהודי שמקבל מכות מגוי כדי שיקיים התורה, על כרחך רחוק הוא מאד מזה, והרי הוא מקבל מסר מגוי בעלמא, ואינו כלום. [ויש לחקור עם רבים יכולים לקבל מסר, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד הערות ביסוד הנ"ל של עיקרי אמונה, עיין מגילה לב., ליקוטי מוהר"ן סוף תורה ו).

</div>