כלים

כלים

כלים, בגמטריא ק' ועם י' אותיות של מילאו – כף למד יוד מם, וע"ה, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

כל הוא מדת היסוד, הצדיק. וכן כל לשון כיסופין וחמדה, כלה שארי ובשרי.

ה:א איזהו גמר מלאכתו (-של תנור, כדי לקבל טומאה, ושאר כלי חרס כשנצרפו בכבשן), משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין. רבי יהודה אומר, משיסיק את החדש כדי לאפו בישן ספגנין, ע"כ. פירש הרע"ב ז"ל דחדש כדי לאפות בו סופגנים בעי היסק מרובה מן הישן, ואם הוסק החדש היסק מועט דבהיסק כזה היה ישן ראוי לאפות בו סופגנים, היינו גמר מלאכתו. ואין הלכה כרבי יהודה, ע"כ.

וזה הענין שמצאנו בתענית, שהוא כמו תנור, וכנוסח תפלה זכה שלפני יום כיפור: ועל ידי רתיחת גופנו על ידי התענית והתפלות יתקן מה שהרתחנו וכו', והרי אש התאוה ודאי כמו תנור. ובענין תעניתים גילה רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה סב ז"ל עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות, למשל, כשמתענה שני ימים, היום השני שהוא נחשב ביותר אין מחמת עצמו אלא מחמת שאנו חוזרים ליום ראשון, אזי נחשב יום שני לזכות יותר, גם כי עקר כל הדברים הן התחלה, כי כל התחלות קשות (מכילתא פרשת יתרו והובא בפרש"י) מחמת שיוצא מהפך להפך, אבל אחר התחלה, הוא נכנס מעט בהרגל ואינו קשה עליו כל כך וכו' עיין שם. ולכן אין הלכה כרבי יהודה.

וסופגניות, הן מאכלי חנוכה שגם כן מדליקים באחוריים, להמשיך כח מעיקר הנס.

יב:ו גלמי כלים: שיחות הר"ן סב.

יג:ד המעצד והאזמל והמפסלית והמקדח שנפגמו טמאים, נטל חסומן, טהורין, ופירש הרע"ב ז"ל ניטל חיסומן, בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקרדום ובחודו של מקדח נותנים ברזל טוב ונחשב, אצאל"ו בלע"ז, וחוסמין פיהן בו כדי שיהא חד לחתוך יפה, וזה קרוי חיסומן, ע"כ. בשבת קודש שנת תשפ"ג למדתי את זה כמה שעות אחר שלמדתי את זה מפרשת השבוע פרשת פקודי לח:כח בפרש"י ז"ל וצפה ראשיהם, של עמודים, מהן. שבכלן כתיב וצפה ראשיהם וחשקיהם כסף, עכ"ל. והרא"ם וגור אריה פרשו שאין לפרש 'וצפה ראשיהם' של הווים, שהרי הווים בעצמם היו עשויים מכסף, עיין שם.

יז:טז

מפתחות:

אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר: לקמ"ת נח דף כח..

מקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות. ופירש הרע"ב ז"ל עושין כן כדי לגנוב בו את המכס, ע"כ. ומשמע שמזוזה דבר יקרתי, ומתאים למרגליות.

ועיין בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כג, ארטבן שלח לרבי חד מרגליתא טבא, שלח ליה רבי חדא מזוזה, ולכאורה הוא פלא, מדוע שלח לו מזוזה וכו' עיין שם.

כז:א הבגד מטמא משום חמשה שמות. השק משום ארבעה. העור משום שלשה. העץ משום שנים. וכלי חרס משום אחד.

הבגד, אותיות בגדה, והרבה פעמים מצאנו במקרא חסר א' כמו נחנו, והרי רמז להשיר פשוט, כפול, משולש, מרובע שמסיים בחמש של מאומן – נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי הבגד משום חמשה שמות.

השק משום ארבעה. השק עם הכולל בגמטריא רבנו נחמן. גם ה"ש-קו"ף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אבל עיקרו אינו אלא ארבע מאות, בחינת מרובע, והרי השק משום ארבעה שמות.

העור, ע' מתחלף לא', הא – ו"ר, וכן לפי כמה ראשונים בדרשת הגמרא, וזרע אין לה, עיין לה, ולכן נעיין על ו"ר בגמטריא נ נח נחמ. הרי העור משום שלשה.

העץ, במילואו, הא עין צדי, בגמטריא ר"מ, שהוא הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי, נ נח, הם הראשים והתחלתם של התיבות נ נח נחמ נחמן מאומן, והרי העץ משום שנים.

כלי חרס. בחי' יהושע בן נון כמו שכתוב (שופטים ב:ט) ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים וכו'. בתמנת, בת-מנת, מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (בת, בגמטריא ברסלב\נחמן בן פיגא – נ נח). הרי בחי' נ'. הרי כלי חרס משום אחד.