# כתובות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/ketubot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כתובות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כתו-בות, ת"ו בגמטריא רבנו נחמן, הרי כרבנו נחמן – ברבנו נחמן. וכן – כתוב ו"ת, כתוב רבנו נחמן. כתבת – חסר שני הווים – בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. כ"ת, ובו – ו פעמים ב' פעמים ו' = עב, עם הכ"ת הרי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (והת' אחרון אינו אלא לסיום).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בתולה נשאת ליום הרביעי (משנה ריש מסכת כתובות, וראוי מאד לראות הרמזים פה על הפתק הקדוש, וכמו שהלוחות נמשלו לכתובה, ועמש"כ על הכתובה של הרמח"ל), והנה רבינו גילה שהראשי תיבות הם: לבנה וכו', ויש לראות עוד שב'תולה נ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, נשא'ת ליום' עם החמש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות של נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. נשאת עם האותיות בגמטריא תשנ"ה השנה שסבא נפטר, והוא היה דור רביעי למסורת ברסלב, וזה 'ליום הרביעי' יום רביעי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'ואלמנה' אותיות לאומנה (א"נ אם האותיות בגמטריא מאומן ע"ה), ואחריו דור חמישי בחינת ואלמנה, דור יתום.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והטעם משום טענת בתולים, תולי"ם עם החמש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יג.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הלכה כרב נחמן בדיני: שיחות הר"ן ריב.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ראה מדברת: לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ראוה מדברת: לקמ"ת צא דף מא..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כה: כי ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי א"ל מוחזקני בזה שהוא כהן, א"ל מה ראית אמר ליה שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול, שקרא אחריו לוי והעלהו ר' אמי לכהונה על פיו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, הקדמה ג:ז שהאריז"ל העלה את הז' רועים לקרוא בתורה, וז"ל וקרא את אהרן להכהן ובא וקרא עצמו הפרשה שלו, ואמר הברכה בתחלה ובסוף, וכן משה במקום לוי וקרא הפרשה שלו ואמר הברכות והלך לו. וכן אברהם יצחק ויעקב וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

לג: אלמלא נגדוהו לחנניה מישאל ועזריה: שיחות הר"ן מט.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

נ. הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד (תהלים קיב:ג) רב הונא ורב חסדא, חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים, ע"כ. ומזה יש לעשות כל שכן, וקל וחומר, על אחת כמה וכמה, אלו שמפיצים את ספרי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ובפרט שמחלקים חנם, שעליהם כתוב, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

סא.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אשה עלה עמו ואינה יורדת עמו: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

סב. שוא לכם משכימי קום וכו' אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שינה אמר ר' יצחק אלו נשותיהם של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה"ז ובאות לחיי עוה"ב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

סו:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מלח ממון חסר ע"י מלח נתמעט אצלו תאוות ממון: לק"מ כג:ב דף לה..

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

סט. בעובדא דשלח רב ענן לרב הונא, הויא חברין כי אתאי הא איתתא לקמך

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עז:

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

שאמר רשב"י לריב"ל הנראה קשת בימיך: לק"מ מב דף נד..

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

בעלי ראתן פירש"י שיש להם שרץ במוחן: שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

פב: עשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים, ובתוס' פירשו כיון שדרכן היה לשמור היטב על כלי זה ולא יהיה חשש שיאבד הכלי.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בקהלת (יב:ו) עד אשר לא ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב, ופרש"י ז"ל ותרץ גלת הזהב, זו האמה שהיתה מקלחת מים ונובעת כמעין, כמו גלת עליות (יהושע טו:יט), ותרוץ לשון רציצה, ע"כ. קלחת, וגלת, קרובים מאד ללשון קלת, ומי רגלים הם שייכים לזהב. וע"ע בסוף פרשת וישלח (לו:לט) ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב, ופרש"י ז"ל מי זהב, מהו זהב, עשיר היה ואין זהב חשוב בעיניו לכלום, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

צו. כל המונע תלמידו מלשמשו כאלו מונע ממנו חסד: לק"מ כח:ג דף טל:, ס:ו דף עב:, לקמ"ת ב:ב דף ג., לקמ"ת ס דף כט..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

המונע הלכה מפי תלמיד כאלו מונע ממנו חסד: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

קג.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת פטירתו של רבי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רפו.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי – עיין חיי מוהר"ן תקלד שרבי שמעון זכה להיות השמש של רבינו אפילו לאחר מותו.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

קג:

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

גמליאל בני נשיא אמר לוי צריכא למימר (פירש"י דבכור הי' וכו') אמר ר"ש ב"ר צריכא לך ולמטלעתך וכו' ורבי מאי טעמא עבד הכי נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא יומא דאשכבתיה דרבי (רש"י – יום פטירתו) נפקא בת קלא ואמרה, כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

במפרשים ראיתי שני טעמים, ואילו עיקר הטעם גילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן בתורה סו:א כי מחמת שאז יורד ונתגלה למטה הרוח דלעילא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא וכבס כל יומא הוה אתי קמיה, ההוא יומא לא אתא, כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית, יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"כ. [עיין במסכת נדרים דף מא. לסוף חלש רבי אהדר ר' חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמרי', שיתא אזדו (-נשתכחו), הוה ההוא קצרה (-כובס), הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו, אזל ר' חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואהדר יתהון קמי רבי, כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא א"ל רבי אתה עשית אותי ואת חייא, א"ד הכי קא"ל אתה עשית את חייא וחיי עשה אותי, ע"כ, יתכן שזה אותו כובס...]

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

כובס, עם הד' אותיות, בגמטריא הוי"ה אדנ"י עם הכולל (וי"ל כו-בס, ב"ס חסר ג' משם אדנ"י, כי היה חסר לו בחי' הג' אותיות הסמוכות להי' אחרונה, שהם בחי' זמן ציור מקום של סוף המעשה בפועל). מבואר בתורה סו:ב ואלו השני יודי"ן, הם בחי' יו"ד בראש ויו"ד בסוף, שהם בחינות כח ופועל, היינו בחי' היו"ד של שם העצם, שהוא שם הויה ב"ה, שהוא יו"ד בראש, שהוא בחי' מחשבה תחילה, בחי' כח, והיו"ד השני היא בחי' יו"ד של הכינוי, שהוא שם אדנ"י שהוא יו"ד בסוף, בחי' סוף מעשה, בחי' פועל, ובתחילה שני יודי"ן אלו הם נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כנ"ל, ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפועל, הם נפתחין ונבדלין כנ"ל, וזה בחי' הואו שבתוך האלף וכו'בחי' הוא"ו אותיות שיש בין שני היודי"ן של שני השמות הנ"ל, כזה, יאקדונקי, עיין שם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ובפטירת הצדיק הרוח דלעילא מאסף את הרוח דלתתא, ואילו התלמידים שזכו להיות באשכבתיה, הרי נשמרו למטה עם שני הרוחות, אבל הכובס שלא זכה להיות באשכבתיה דרבי, נפל מהגג להארץ, שלא היה מה להפסיק נפילתו, והיה מזומן לחיי עולם הבא.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

קד.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שהצדיק נפטר מן העולם – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רפח.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב נחמן בר יצחק תני רב יהודה בר קזא במתניתא דבי בר קזא [- פרש"י – בר קזא, שם חכם, ע"כ] תבעה כתובתה הרי היא כבתחלה וכו'. קזא בגמטריא נ נח, בר קזא – רב נ נח.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

קה:

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

האי צורבא מרבנן דלא מרחמי ליה בני מתא וכו': לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

קו.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ברב ענן ואליהו הנביא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' רצ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

קי:

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בא"י כמי שיש לו אלקי': לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלקי: לק"מ מח דף נו:, קנה דף קה:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בחוץ לארץ כאלו אין לו אלקי: לק"מ קד דף צז:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

קיא.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

כל היושב בא"י שרוי בלא עוון: לק"מ קכט דף קב..

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב: קכט דף קב..

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

אמר אביי נקטינן (-מקובל בידינו) בבל לא חזיא חבלי דמשיח, תרגמה אהוצל דבנימין וקרו ליה קרנא דשיזבתא, ע"כ.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הוצל בנימין ע"ה בגמטריא ברלסב, קרנא דשיזבתא ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

שלחו ליה אחוהי לרבה, פרש"י רבה בר נחמני בפומבדיתא היה והיו לו אחים בארץ ישראל, ושלחו אגרת זו כדי שיעלה אצלם, ע"כ. וקצת קשה כי בזמן האמוריים היו שומרים לא לכתוב תורה שבעל פה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן בדף קיב. הגמרא דורשת את הפסוק (יחזקאל יג:ט) והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יבאו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני א"א. ויש קצת רמז בפסוק שכדי לבוא לארץ ישראל, לאדמת ישראל, צריכים כתב ישראל (ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה סא שהכתב ישראל גופא מקדיש בקדושת אוירא דארץ ישראל). והגמרא דורשת שם, ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה (-להיות רבי או דיין, עיין שם במפרשים), וכאן שלחו אחוהי לרבה, שישיבה שאין בה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה, ומדוייק כאן שזה רק בחוץ לארץ, דאילו היה בא לארץ לא היה צריך לדאוג על כל ענינים האלה. כי בארץ ישראל יזכה בין כך ובין כך לסמיכה. ועוד נראה כפי מה שכתבתי בסוף המסכת שלכאורה ארץ ישראל היא בחי' הקרקע באחריות של הכתובה של עם ישראל, וכתובה כמימרה – שכתוב, ולכן בענין ארץ ישראל יש ענין לכתוב דייקא.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

קיב.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

דקדמי פומייכו לאודנייכו: לק"מ כ דף כט..

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

והיתה ידי אל הנביאים החוזים וכו': לק"מ סא:ג דף עה..

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין, בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין וכו' ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען וכו', והני מילי בטרשים, אבל שלא בטרשים חמש מאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בחברון בית סאה עושה ד' מאות ותשעים כור, ועם הכולל, הרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכבר מבואר אצלינו שמספר הזה הוא השער הראשון של הנ' שערים, ולכן שלא בטרשים חמש מאה, דהיינו עד כל שער הנ'.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

קיב. ר"ז כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למיעבד נקיט במצרא וקעבר א"ל האי צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו א"ל דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אלא מי יימר דזכינא לה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל נקט במצרא, יש מקום שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה, ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו קשור שני ראשיו בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר, עכ"ל. וזה מזכיר שגם רבי נתן בנסיעתו לארץ ישראל היה צריך לקפוץ על ידי חבלים, עיין ימי מוהרנ"ת ב:עט וכן הוליך אותנו מספינה לספינה דרך כמה ספינות, וכשיצאנו מספינה לספינה, ובאמצע עמדו ספינות קטנות נמוכים שבהם מוליכין חחטים מאדעס לספינה הגדולה וכיוצא בהם, על כן הכרחנו לירד לקצתם, כמו מעליה לארץ ובקצתם לא היה סלם ולא דרגות רק הכרחנו לירד בחבל, אבל מרב שמחתי ורחב לבי אז לא היה לי שום פחד כלל לירד בחבל מספינה לספינה על הים בדרך שלא עברתי בו מעולם, רק עברתי מספינה לספינה בזריזות כמו שעבר להבדיל המאטראס וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

קיב:

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אמי ורב אסי קיימי (-בימות החמה היו עוברים) משמשא לטולא (-ובימות הקור היו עוברים ) ומטולא לשמשא (-שלא יתרעמו על ישיבת ארץ ישראל), ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת נדרים ריש כג., כאשר החכמים היו מבקשים למצוא פתח לנדר, והוו מצטערי משימשא לטולא ומטולא לשימשא, אמר לי בטנית וכו', מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא, אמר לו ושריוה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער, תני רב יוסף בזוזי ובזוזי דבזוזי, פרש"י שוללים אחר שוללים.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

בזוזי ובזוזי דבזוזי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. שוללים בגמטריא רבינו נחמן. עשיריה דייקא, בחי' עשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

סוף המסכת מדברת מענין שבח ארץ ישראל, ונראה כי עיקר שיעבוד הכתובה על הקרקע, וארץ ישראל היא הקרקע של הכתובה שלנו. ועיין מה שכתבתי בסוף דף קיא..

</div>