{
  "bookId": "likutay-nanach",
  "part": "1",
  "torah": "negaim",
  "title": "נגעים",
  "hebrewTitle": "",
  "sourceUrl": "/reader/likutay-nanach/1/negaim",
  "plainUrl": "/reader-plain/likutay-nanach/1/negaim/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "נגעים",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "נגע בגמטריא 123, שהוא רבע נ נח נחמ נחמן מאומן",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ד:יא אם בהרת קדמה לשער טמא וכו' ואם ספק טמא, ורבי יהושע קהה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "עמש\"כ במסכת בבא מציעא פו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "פרק ח.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "אין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהם",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "כי השגת התורה בחי' כולה הפך לבן טהור, אבל קיימא לן (פרק ח) שאין זה אלא כאשר קודם נחלט או נסגר לטומאה, ורק אז אם יפרח הצרעת בכולו הרי טהור, אבל אם בתחילה פרח הצרעת בכל גופו, טמא. ולכן על כרחך צריך כשלון בתחלה, ואז ימעוד על האמת, וכולו הפך לבן טהור.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "יא:ו",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "הטולה מן המסגר בטהור, חזר נגע לבגד שורף (או לפי הרע\"ב מקיים) את המטלית. חזר למטלית, הבגד הראשון ישרף, והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנין, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ופירש הרע\"ב ז\"ל ולאחר ששמשה (-המטלית) הבגד השני, אפילו הלך הנגע לגמרי מן החתיכה, טעון שריפה, שהרי משחזר בו הנגע מתחילתו כבר הוזקק לשריפה, ע\"כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "וצ\"ב למה לא אמרינן כתותי מכתת שיעוריה, ואף על פי שאין שיעור למטלית, הרי צריכה להיות מצמר או פשתן, ואם כתותי מכתת שיעוריה לא תחשב כצמר או פשתן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "עיין לקמן במשנה יג:ה שהוא אותו דבר בנגעי הבית, הבונה מן המסגר בטהור, וחזר נגע וכו' על האבנים, הבית הראשון ינתץ, והאבנים ישמשו את הבית השני בסימנין. וכאן אין על האבנים דין שרפה רק שינתצו. ולכן י\"ל שמכאן למדים גם על הבגד שלא אמרינן כיתותי מכתת שיעוריה. ועיין במפרשים כאן מחלקת בזה אם שווים בגדים לבתים בדינים אלו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "יג:יא מצורע שנכנס לבית, כל הכלים שיש שם טמאין, אפלו עד הקורות, רבי שמעון אומר עד ארבע אמות, ע\"כ. ומבואר בשיטת רבי שמעון, וסתם רבי שמעון הוא רשב\"י, שזה דין מיוחד ממה שכתוב במצורע 'מושבו'. ואף על פי שיש הקפידה על זה, אינו אלא להוציא למעלה מד' אמות, אבל עדיין חשיב כל הבית מושבו. והנה בענין נטילת ידים בבוקר שהזוהר קבע שההולך שחרית ד' אמות בלי נטילת ידים חייב מיתה, הרבה הקילו בזה לסמוך שכל הבית ד' אמות לזה. ואולי זה סמך לקולא זו.",
      "en": ""
    }
  ]
}