# נגעים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/negaim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

נגעים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נגע בגמטריא 123, שהוא רבע נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא אם בהרת קדמה לשער טמא וכו' ואם ספק טמא, ורבי יהושע קהה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת בבא מציעא פו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ח.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהם

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כי השגת התורה בחי' כולה הפך לבן טהור, אבל קיימא לן (פרק ח) שאין זה אלא כאשר קודם נחלט או נסגר לטומאה, ורק אז אם יפרח הצרעת בכולו הרי טהור, אבל אם בתחילה פרח הצרעת בכל גופו, טמא. ולכן על כרחך צריך כשלון בתחלה, ואז ימעוד על האמת, וכולו הפך לבן טהור.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הטולה מן המסגר בטהור, חזר נגע לבגד שורף (או לפי הרע"ב מקיים) את המטלית. חזר למטלית, הבגד הראשון ישרף, והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנין, ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ופירש הרע"ב ז"ל ולאחר ששמשה (-המטלית) הבגד השני, אפילו הלך הנגע לגמרי מן החתיכה, טעון שריפה, שהרי משחזר בו הנגע מתחילתו כבר הוזקק לשריפה, ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב למה לא אמרינן כתותי מכתת שיעוריה, ואף על פי שאין שיעור למטלית, הרי צריכה להיות מצמר או פשתן, ואם כתותי מכתת שיעוריה לא תחשב כצמר או פשתן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן במשנה יג:ה שהוא אותו דבר בנגעי הבית, הבונה מן המסגר בטהור, וחזר נגע וכו' על האבנים, הבית הראשון ינתץ, והאבנים ישמשו את הבית השני בסימנין. וכאן אין על האבנים דין שרפה רק שינתצו. ולכן י"ל שמכאן למדים גם על הבגד שלא אמרינן כיתותי מכתת שיעוריה. ועיין במפרשים כאן מחלקת בזה אם שווים בגדים לבתים בדינים אלו.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא מצורע שנכנס לבית, כל הכלים שיש שם טמאין, אפלו עד הקורות, רבי שמעון אומר עד ארבע אמות, ע"כ. ומבואר בשיטת רבי שמעון, וסתם רבי שמעון הוא רשב"י, שזה דין מיוחד ממה שכתוב במצורע 'מושבו'. ואף על פי שיש הקפידה על זה, אינו אלא להוציא למעלה מד' אמות, אבל עדיין חשיב כל הבית מושבו. והנה בענין נטילת ידים בבוקר שהזוהר קבע שההולך שחרית ד' אמות בלי נטילת ידים חייב מיתה, הרבה הקילו בזה לסמוך שכל הבית ד' אמות לזה. ואולי זה סמך לקולא זו.

</div>